חומר רקע

19 בינואר 6 202 לכבוד ועדת חוקה חוק ומשפט הכנסת :הנדון הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון– ,)הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות התשפ"ה– 2025 ""אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה היא עמותה שהוקמה כדי להגן על מדינת ישראל מפני ניסיון ההפיכה המשטרית שאיימה על הדמוקרטיה הישראלית, ושמה לה למטרה לפעול למען שמירה על ישראל חזקה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית לדורות על פי ערכי מגילת העצמאות ורוחה . התיקון המוצע לחוק החברות הממשלתיות של ח"כ אביחי בוארון והשר דוד אסמלם ("התי קון)" הוא מהלך הרסני נוסף ב מדיניות ה ,מוצהרת של הממשלה והעומד בראשה לקדם מהפכה משטרית בלתי דמוקרטית, באמצעות השתלטות אגרסיבית על כל מוקדי הכוח במדינה לצורך שינוי אופי י ה וערכיה . במקרה זה הקורב נות התור נים .הן החברות הממשלתיות "לא עוד מינויים מתוך "נבחרת הדירקטורים " ,אלא מעכשיו, כדברי השר אמסלם אני מגיש אנשים שאני מכיר מהחבר'ה." 1 ,ואכן התיקון מבקש,, בין היתר להחליף את מנגנוני מינוי ההנהלות המקצועיות של החברות הממשלתיות ב מינויים פוליטיים למקורבים (ג'ובים ) ובדרך זו לשלוט על פעולתן, תקציביהן ורווחיהן, ואגב כך לגרום לנזק אדיר לכלכלת ישראל ולשלטון החוק בה . "נבחרת הדירקטורים " הב יאה לאורך השנים לשיפור משמעותי בתפקודן העסקי והכלכלי של החברות הממשלתיות, תוך הבטחת שוויון הזדמנויות למועמדים, במסגרת הליך פומבי , תחרותי ו שוויוני .המגביר את אמון בציבור מבקר המדינה קבע כי קיימת חשיבות ראשונה במעלה להבטיח שהמנגנון ימשיך לפעול ואף ימוסד ו ישופר , וזאת נוכח החשיבות בשימור מינויים מקצועיים , איכותיים ומתאימים להנהלות החברות הממשלתיות , ו מניעת הפיכתן לסניפים של ממפלגות פוליטיות . מטעמים אלה וכמפורט להלן, אנו מתנגדים בתוקף לאישור התיקון . א. רקע כללי ,בשונה מגופים ציבוריים וממשלתיים אחרים, המטרה של חברה ממשלתית ,בדומה לחברה פרטית היא למקסם את הרווח הכלכלי לבעלי מניותיה , ש במקרה זה הן מדינת ישראל ו ה ציבור בכללותו . מדינת ישראל מחזיקה כיום בכ שבעים ( 70 ) חברות ממשלתיות ו בשלושים ושש ( 36 ) חברות בת .ממשלתיות, חברות מעורבות ועמותות ממשלתיות בין החברות הללו כלולות חלק מה חברות המשמעותיות ביותר במ שק הישראלי כגון ,חברת חשמל התעשייה האווירית, בזק, דואר ישראל , ,מקורות ,נתיבי ישראל, נתיבי איילון, רכבת ישראל, חברת נמלי ישראל רפא"ל .'וכו חברות אלה 1 YNET מיום13.8.2023 " , "שיטת מינויי הבכירים של אמסלם: "מגיש אנשים שאני מכיר מהחבר'ה . ראה https://www.ynet.co.il/news/article/ryi1fqi3n?utm_source=ynet.co.il&utm_medium=Share&utm_ca mpaign=Whatsapp&utm_term=ryi1fqi3n&utm_content=Article מנהלות נכסים בהיקף המתקרב ל300 , מכניסות כ₪ מיליארד– 100 בשנה, מעסיקות₪ מיליארד כ54,000 עובדים ומייצרות רווח נקי כל כ– 7.6 . בשנה₪ מיליארד2 מדובר בחברות ,גדולות ומורכבות מאד אשר אחראיות לתשתיות ולפרויקטים לאומיים בעלי חשיבות אדירה לאזרחי ישראל, המחייבים ניהול מקצועי, אחראי ומנוסה אשר יגביר את סיכויי הצלחתן, ימנע מהן סיכונים מיותרים, ויפעל באופן עצמאי, אובייקטיבי, שקוף, ללא משוא פנים .וחף משיקולים פוליטיים הדירקטוריון בחברות אלו, בדומה לדירקטוריון בחברה ציבורית, הוא בעל תפקיד מרכזי בהתוויית האסטרטגיה העסקית של החברה ופיקוח מקצועי על הנהלתה והוא נושא על פי דין באחריות ,משפטית רחבה להחלטותיו ופעולותיו, הן במישור העסקי/אזרחי והן במישור הפלילי. לאור זאת מינויים של חברי הדירקטוריון צריכים להיעשות על פי קריטריונים ברורים, תוך תיעדוף ניסיון .והתאמה מקצועית על מנת להבטיח ניהול מיטבי של החברה הרלבנטית ודוק :הדירקטור ים ,בחברות ממשלתיות, כמו בחברות ציבוריות ים חב חובת אמון ונאמנות לחברות עצמן ולבעלי מניותיהן (ה מדינה והציבור) ולא חובת נאמנות אישית לשר הממנה – הם חייב ים על פי חוק לפעול באופן עצמאי כדי לממש את חובותי הם אחרת הם חושפים את עצמם משפטית . 1. הדרישה לשינוי רגולטורי על רק ע הממצאים המטרידים ב דוחות של מבקר המדינה בשנים1989 , 1991 , 1998 ו - 2007 , שהתריעו על התופעה הפסולה של מינויים בלתי ראויים בחברות ממשלתיות על ידי שרים שבוחרים רבים ממועמדיהם לתפקיד דירקטורים מקרב חוג מכריהם ומקורביהם, תוקן חוק החברות הממשלתיות מספר פעמים .ואומצו נהלים חדשים רשות החברות הממשלתיות אימצה את המלצת דו"ח מבקר המדינה בשנת2007 להקים מאגר חיצוני של מועמדים )(שאינו תלוי בשרים שא ר היכולות המקצועיות והניהוליות שלהם עולות על .אלו שהוצעו על ידי השרים ושהתאמתם מושתת על כישורים ולא על קשרים ,בהקשר זה ראוי לציין, כי הדרישה להליך בחירה מקצועי יותר של דירקטורים לחברות ממשלתיות לא נבעה רק מדוחות המבקר, אלא גם מ פסיקה של בית המשפט העליון3 ,ומרגולציה בינלאומית כגון ה קווים המנחים של ארגון הOECD בעניין כללי הממשל התאגידי בחברות ממשלתיות, שא ר מחייבים את ישראל מאז הצטרפה ל– OECD בשנת2010 . 4 ,לפי הנחיות אלו מינוי הדירקטוריו נים של חברות ממשלתיות צריך להיות שקוף, מובנה באופ ן ברור, מו וב סס על ה כישורים, היכולות והניסיון של ה דירקטורי ם, התאמתם לתפקיד , אגב הבטחת עצמאות שיקול דעתם ומקצועיותם . כמו כן, קיימת חובה להחיל מנגנונים למניעת ניגודי עניינים של הדירקטורים והתערבות פוליטית פסולה ב פעילותם . 2. "הקמת "נבחרת הדירקטורים ותהליך המיון של הדירקטורים לנבחרת החל ב שנת 2013 , רשות החברות הממשלתיות והייעוץ המשפטי לממשלה חיי בו את השרים למנות דירקטורים באמצעות אחד מ שני מסלולים: 2 ראו"דו"ח על פעולות רשות החברות הממשלתיות " מיוני2025 ., רשות החברות הממשלתיות 3 :ראו למשל בג"ץ3132/15 'דקל נ' ממשלת ישראל ואח , שם נקבע למשל כי בית המשפט קבע כי מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות חייב להיעשות על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, ולא על בסיס זיקה פוליטית או אישית , כי ועד ת המינויים אינה "חותמת גומי" אלא גוף עצמאי שתפקידו לוודא כי המועמדים עומדים בתנאי הכשירות הקבועים בחוק ובתקנות וכי בית המשפט יתערב כאשר מתגלה פגם מהותי של שיקולים זרים או חוסר סבירות קיצוני .במינויים כאמור 4 See, The OECD Guidelines on Corporate Governance of State Owned Enterprises, 2024 Edition https://www.oecd.org/en/publications/oecd-guidelines-on-corporate-governance-of-state-owned- enterprises-2024_18a24f43-en/full-report/component-10.html#chapter-d1e860-75db2be080. א. המסלול הראשי- מינוי מועמד מקרב"נבחרת הדירקטורים" – דהיינו מועמד שנכלל ב מאגר של מועמדים ממוין"לכהונת דירקטורים ; ו – ב. ה מסלול ה מ שני - החריג, הוא מסלול" תואם נבחרת" – מינוי של מועמד שאיננו בנבחרת אבל בעל כישורים וכשירויות תואמים לאלו שבנבחרת . בהתאם ,ה במ לך השנים2014 , 2015 , 2017 ומחדש ב2022 , הקימה רשות החברות ארבעה (4 ) מאגרים של מועמדים בהליך שנקבע על ידי רשות החברות לפי ( שמונה8 ) פרופילים מקצועיים שנקבעו לפי צרכי החברות הממשלתיות .ואמות מידה שאומצו לחברות בנבחרת5 תהליך המיון בחר בכל פעם כ400 - 500 מועמדים מתוך כ10 - 1 2 אלף שולחי טפסים . התהליך כלל 5 שלבים ו נמשך בכל פעם כחצי שנה, החל מפרסום קול קורא להגשת מועמד ו יות, סינון המועמד ו יות באמצעות מכון חיצוני שבדק עמידה בתנאי הסף ותנאים מקדמיים נוספים ביחס לכל פרופיל בהתאם לשאלון המועמדות, מיון המועמדים שעברו הסינון על ידי מכון חיצוני באמצעות ניקוד קשוח, מיון באמצעות ראיונות פרונטליים עם נציגי משרד האוצר ורשות החברות ביחד עם המכון החיצוני שבדקו ההבנה המקצועית/עסקית, חש י בה אסטרטגית, מאפיינים אישיותיים ויכולות בין .אישיות ובסוף גיבוש הנבחרת בהתאם לניקוד המצטבר בכל השלבים ,כפי שצוין לעיל בשלב כלשהו הוקם גם הליך מינוי דירקטורים בתהליך"תואם נבחרת" שבו הבחירה לא נעשתה מתוך הנבחרת, אלא מינויים חריגים של מועמדים שאינם בעלי הכישורים של הדירקטורים בנבחרת , .אך בעלי "כישורים מיוחדים". כשליש מהמינויים נעשו בהליך תואם נבחרת 3. תהליך מינוי של דירקטור לתפקיד בחברה ממשלתית כלל3 :שלבים עיקריים שלב ראשון - השרים בוחרים מועמד מ "הנבחרת" או מועמד שעבר תהליך"תואם נבחרת" (לאחר שקיבלו הודעה מרשות החברות על התפנות מקום) . ההודעה של הרשות מתארת את פעילות החברה, הרכב הדירקטוריון הקיים, הכישורים הנדרשים מהמועמד ו הצורך לייצוג הולם. ב שלב שני – בחינה ואישור על ידי ועדת מינויים שבראשה יו"ר שכשיר לכהן כשופט מחוזי ואשר כוללת נציגים של הרשות ואיש ציבור "(ועדת המינויים)" . ועדת המינויים בוחנת עמידה של ה מועמד/ת בתנאים של כישורים או ניסיון ובודקת את ה זיקות ה ,אישיות ה פוליטיות או ה עסקיות .שלו לשר הממנה שלב שלישי – לאחר אישור ועדת המינויים- .מינוי על ידי השרים 4. ההשפעה החיובית של הקמת נבחרת הדירקטורים על ניהול החברות הממשלתיות ותוצאותיהן השינויים שאומצו בחברות הממשלתיות החל מ שנת 2013 הובילו לשיפור משמעותי ומובהק בניהול החברות, באיכות הנהלותיהם ובתוצאותיהן העסקיות, ש הן אחד האינדיקטורים המשמעותיים והמרשימים ביותר לבחינת הצלחתה של הרפורמה שאומצה ב2013 . כפי שניתן לראות בגר ף המצור ף ,להלן6 הרווח המצרפי של החברות הממשלתיות צמח באופן עקבי ומשמעותי )(מלבד ירידה בתקופת הקורונה, משנים של הפסד מצרפי של כ600 לרווח של₪ מיליון כ7.6 ב₪ מיליארד2024 . 5 הפרופילים נגזרו מאופי החברות הממשלתיות וצרכיהן– " פרופיל ניהולי-עסקי בכיר" , "ניהולי-ציבורי בכיר" , "מומחה פיננסי" , " מומחה משפטי" , "מומחה טכנולוגיה וחדשנות" ופרופילים של מומחי תוכן (כגון"ביטחון" , "תשתיות" ותחומים"חברתיים"). 6 הגר ף מבוסס על נתונים מדו"ח רשות החברות הממשלתיות2024 ומדו"ח של התנועה לאיכות השלטון. לא זו א .ף זו מבקר המדינה קבע בשורה של דוחות בעניי ן, לרבות בדוח הביקורת שלו ב2024 , כי ההליך החדש שאומץ למינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות וא ה הליך ,מקצועי פומבי, תחרותי ושוויוני המ אתר את המועמדים המנוסים והמתאימים ביותר לכהן בחברה ממשלתית ו מ עודד את .עצמאותם של הדירקטורים ואת פעילותם לטובת שיפור ביצועיהם של החברות הממשלתיות7 .אין בכך להעיד שאין מקומות לשיפור ,עם זאת הביקורת וההמלצות לשיפור של המבקר התמקד ו בכך שתהליך מינוי הדירקטורים לא אומץ בחקיקה מסודרת, אלא בהנחיות ונהלים , ב כך שהשרים לא מימש ו את חובתם וסמכותם למנות דירקטורים ולא איישו כ44% )!(ממשרות הדירקטורים ( 270 מתוך כ620 משרות בינואר 2023), וב צורך להגדיל את הייצוג ההולם של "אוכלוסיות גוון" במינויים ,(ערבים ,אתיופים ,צ'רקסים ,עולים חדשים חרדים , בעלי מוגבלויות )'וכו , .כנדרש בחוקים שונים בהקשר זה ראוי לציין שהמבקר ציין לשבח את העובדה ש בנבחרת כבר יש ביטוי הולם לחלק מאוכלוסיות הגוון ( למשל50% מהנבחרת היא נשים) . .ב עיקרי התיקון המוצע – "אנחנו רוציםstate - deep "שלנו ,(דודי אמסלם 24.2.2025 ) כשפונקציית המטרה החדשה איננה טובת הציבור והמדינה אלא מינוי " deep-state " מקרב החבר'ה של השר הממונה, לא פלא שכל התיקונים המוצעים נועדו לבטל כל חסם ומכשול שי פריעו ל השגת מטרתו . :כך למשל 1. התיקון מעביר את .סמכות המינויים משר האוצר לשר לשיתוף פעולה אזורי השר אמסלם הוא כיום השר לשיתוף פעולה אזורי ו השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות. התיקון מעביר אליו את הס מ כות המלאה בעניי ן המינויים ללא צורך בהיוועצות בשרים אחרים (כפי שקיים .)היום 2. התיקון מבטל החובה החוקית בסעיף18 ל קיום הליך מינוי תחרותי, פומבי ושוויוני . כשממנים חברים, אין יותר צורך ב תהליך תחרותי, דרישות סף וכשירות . עיקרון השוויון, עקרון הפומביות, והליך תקין הם נטל מיותר על מינוי חברים ומינויים פוליטיים. 3. ביטול דרישות הכישורים והניסיון מהדירקטורים . התיקון לסעיף16 א מציע ליצור סוג חדש של דירקטורים המכונה דירקטורים"בעלי בקיאות חברתית " שלא נדרשים להם כישורים וניסיון שדרושים מדירקטור רגיל . הדרישה היחידה מדירקטור כזה היא שיהיה לפחות בן25 . לכאורה, הכוונה היא למנות דירקטור מ סוג חדש "שיהיה הלכה למעשה הקול של מקבלי השירות בדירקטוריון החברה". החוק אינו מגדיר מהי "בקיאות חברתית" והקשר של ה לגוון חברתי. החוק לא קובע כיצד תקבע הבקיאות הנ"ל ו/או שיקולים מנחים לבחינתה– אלו יקבעו רק בתקנות שיקבע השר . ראוי לה דגיש כי דירקטור ""בעל בקיאות חברתית הוא דירקטור לכל .דבר ולכן הוא אחראי במידה שווה באחריות אזרחית ופלילית מלאה על פי חוק בנוסף, סעיף18א3 ל תיקון מבקש לראשונה בהיסטוריה החקיקתית של ישראל לתת" ביטוי "הולם לייצוגם של אנשים "תושבי הפריפריה8 ובני דור ראשון להשכלה גבוה" , 9 ללא שום .בסיס עובדתי או אחר שמסביר מדוע יש לספק ייצוג כזה 7 ראה דו"ח מבקר המדינה מינואר2024 , .")"הפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות (נושאים מערכתיים 8 דהיינו תושב רשויות מקומיות המדורגות במדד חברתי כלכלי באשכולות4-1 או תושב אזורים בתוך רשויות מקומיות המדורגים במדד חברתי כלכלי של האזורים הסטטיסטיים באשכולות1-8 . 9 ."דהיינו, "אדם שאביו ואימו אינם בעלי תואר אקדמי ראוי לציין כי בישראל קיימת חקיקה ופסיקה שדורשת ייצוג הולם ל מגדרים ולמיעוטים (אשר לפי דוחות המבקר– )איננה מיושמת כנדרש על פי דין , אך אין שום חקיקה או פסיקה ה דורשת ייצוג הולם על בסיס עדתי , חברתי או פריפריאלי . 4. הכשרה של מינויים אישיים ופוליטיים התיקון לסעיף18 ג לחוק מציע ל שנות את ההגדרות של הזיקות האישיות, הפוליטיות והעסקיות"באופן מצמצם (וללא הצגת "כישורים עודפים "כנדרש כיום במינוי "תואם נבחרת) . ההצעות הללו מגדילות באופן דרמטי את .הסכנה של תלות, שיקולים זרים ושחיתות שלטונית זיקה אישית נ בחנת רק על פי קשרי משפחה ומחריגה קשרי חברות, קשרים עסקיים וקשרים .אחרים זיקה פוליטית נבחנת רק על בסיס חברות בגוף בוחר )(דהיינו חברות במפלגה ואת ניתוקה תוך 6 חודשים בלבד על אף שכיום נבחנת במגוון אינדיקציות ובהן פעילות פוליטית, עבודה עם מפלגות. ניתוק הזיקה, אם התקיימה, נבחנת כיום על פי הנסיבות ולא בזמן מוגדר שלא פחות .משנה 5. פוליטיזציה של הלי כי מינוי ועדת המינויים ויו"ר הדירקטוריון של החברה שורה ארוכה של הצעות בתיקון פוגעות באי תלות הועדה וביכולת שלה למנוע מינויים לא ראויים, לרבות השינוי המוצע בהליך המינוי של ועד ת המינויים (מינוי ה יו"ר ע י ל די הממשלה ללא כל תנאי סף(ולא על ידי היועמ"ש)ית)'; מינוי חבריה ע"י היו"ר וכו; ההצעות למינוי יו"ר דירקטוריון החברה הממשלתית ישירות על ידי ה שר הממונה ולא ע"י הדירקטוריון ; ההצעות להכפיף את מבקר החברה הממשלתית ליו"ר הדירקטוריון בלבד; ההצעה לאפשר למנכ"ל החברה לכהן גם כדירקטור; ההצעה לאפשר החלטות דירקטוריון ללא קוורום , הכוונה להגדיל את מספר הדירקטורים ל15 (במקום12), בהתעלם מכך שגם כיום ל מעלה מ – 40% ממשרות הדירקטור לא מאוישות, .ועוד 6. התיקון מתיימר להיות הצעת חוק ממשלתית, אך לא נעשתה שום עבודת מטה ממשלתית א. התיקון שאושר על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה לא כולל שום עבודת מטה ממשלתית שמעריכה את השפעות הרוחב שלו , על אף שהיא נוגעת לתחומי אחריות של משרדי ממשלה רבים. ב. על אף שנטען כי רשות החברות הממשלתיות ביצעה עבודת מטה ,בקשר עם התיקון רשות החברות הממשלתיות, אשר אחראית על החברות הממשלתיות ועל יישום החוק , לא הביע שום .עמדה ולא צירפה שום התייחסות לגביו ג. אין שום עבודת מטה שבודקת את התיישבותו של התיקון עם רגולציה בינלאומית . ד. ;אין התייחסות של משרד הביטחון לגבי השלכות התיקון על מינויים בחברות ביטחוניות ה. ,אין התייחסות של משרד האוצר לגבי ההשלכות של התיקון על הכלכלה הישראלית המחשבת את העלות ו/או הנזק הכלכלי ים של אימוץ התיקון, השפעתו על רווחיות החברות הממשלתיות, על ,דירוג האשראי של ישראל על הגידול ב ,עלויות ההון לאור עליית הסיכון ה עלייה הצפויה ,בעלויות הביטוח לדירקטורים לאור הירידה במיומנות ומומחיות ההנהלה ו. ה ,)פגיעה באמון המשקיעים, סיכוני שחיתות גדולים יותר (כגון סיכון להטיית משאבים הגברת צפיפות סיכונים פיסקליים )'(מימון, ערבויות וכו וכו' . ,כך למשל, על פי הערכות שמרניות המבוססות על נתוני רשות החברות הממשלתיות הנזק השנתי המשוער של אימוץ התיקון עומד על כ2.5 בשנה (!) ובמצטבר₪ מיליארד במשך עשור, למעלה מ20 )!( ₪ מיליארד ז. ,כפי שפורסם משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לממשלה מתנגדים בתוקף ל הצעת ה תיקון וקבעו כי ה י א "פוגעת בציבור", וכי "קידומה ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים "לאזרחים דרך החברות הממשלתיות. 10 7. התיקון מתיימר ל כאורה ל התבסס על המלצות ועדת מידני , אך מפר את האיזון שועדת מידני ביקשה לקדם התיקון מציין כי הוא מבוסס על מסקנות הועדה הציבורית לגיבוש המלצות בנושא עדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות שפורסמו ביום2 בפברואר2025 "( ועדת מידני)" . ,בפועל התיקון .רחוק מלאמץ את מסקנות ועדת מידני הוא בחר בפינצטה רק את ההמלצות השוליות ,של הועדה ,עיוות אותן אגב יישומן והתעל ם באופן מניפולטיבי מהמלצות מפורשות של.ה כך למשל : א. ועד ת מידני " הדגישה שאת מסקנותיה ,יש לקרוא כמקשה אחת, ולא בחלקים. יתרה מכך ישימותה היא במכלול חלקיה ולא באימוץ חלק אחד על פני האחר" ; ב. ו עדת מידני הדגישה את חשיבות המינוי של ה דירקטורים ה כשירים , המנוסים וה מתאימים ביותר לתפקידם; היא לא המליצה לבטל תנאי כישרות לדירקטורים אלא להרחיב את קבוצות הייצוג גם ל"אוכלוסיות הגוון והפריפריה" כצעד משלים ולא במקומן; ג. ועדת מידני לא המליצה כלל על מינוי דירקטורים עם "כשירות חברתית" . ד. ועד ת מידני התנגדה לפגיעה בעצמאות ואי התלות של ועדת המינויים ולסנכרון תקופת הכהונה של חבריה לתקופה שתלויה במערכת הפוליטית; ה. ועדת מידני התנגדה מפורשות למינויים פוליטיים ולא מקצועיים וביקשה להבטיח את ניתוק הזיקות ; עם זאת התיקון צמצם את תקופת ה צינון לחברי מפלגות ולבעלי תפקידים פוליטיים לתקופה של6 חודשים !בלבד ,לכן במאמר דעה שפרסם פרופ' מידני בynet ביום19.10.25 תחת הכותרת "חוק החברות "הממשלתיות: לא לשבור את האיזון" ציין פרופ' מידני כי חובה לקבוע מגבלות ברורות שיבטיחו מנהל תקין, שקיפות ושוויון הזדמנויות....אך בהצעת החוק הקריטריונים הללו לא הובהרו.. יתרה מזאת, נקבע כי "רשאי" השר לקבוע אותם לאחר התייעצות עם רשות החברות ואכן, החשש הוא כי לא יוגדרו או שיוגדרו באופן גמיש ומקליל, שאז נפתח פתח לדרדור מקצועי ולפוליטיזציה ". " בנוסף מדגיש פרופ' מידני כי הניסיון לגעת בעצמאות ועדת דותן (ועדת המינויים) מדאיג במיוחד . מדובר בגוף שתפקידו להבטיח מינויים מקצועיים ולא פוליטיים, ולכן יש לשמר את עצמאותו, להסדיר לו ייעוץ משפטי בלתי תלוי ולקבוע את כהונת חבריו לתקופה שאינה תלויה במערכת הפוליטית... הצעת החוק פוגעת באיזון הראוי בין הדרג הפוליטי למנהל הציבורי". 10 "אמסלם בדרך להשתלט על החברות הממשלתיות, אך רשות החברות שותקת ", דה מרקר26 באוקטובר2025 . ג. לסיכום .הצעת החוק מהווה פגיעה ישירה בעקרונות הדמוקרטיה, במנהל התקין ובשלטון החוק היא נולדה משיקולים פסולים, וכל הוראותיה נועדו להחליש ,את החברות הממשלתיות לפגוע בעצמאות הדירקטוריונים שלהן , ו להעביר כוח ושליטה מלאים ו בלתי מבוקר ים לידי הדרג הפוליטי כדי שיוכל למנות חברים ומקורבים. התיקון המוצע, אם יתקבל, הוא הרסני, יגרום לנזק אדיר לכלכלה הישראלית , לביטחונה ולציבור בכללותו ועל כן יש לדחות אותו על הסף . מסיבות אלה אנו קוראים לוועדת הכנסת לדחות את התיקון במתכונתו הנוכחית, ו במקום זאת ,לאמץ את המלצות מבקר המדינה לפעול לעיגון בחוק של מנגנון נבחרת הדירקטורים תוך .תיקון ליקוייו, במקום לבטלו יש לשמר את עצמאות ועד ת ה מינויים, לקבוע קריטריונים ברורים ואובייקטיבים למינוי דירקטורים, ולהבטיח שכל מינוי יתבצע בהליך פומבי, שוויוני ותחרותי, בהתאם לעקרונות הקיימים.ולפסיקת בית המשפט העליון ,בכבוד רב איתן הרצל, מנכ"ל אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה