חומר רקע
פרק ג' להצעת חוק התקשורת (שידורים) התשפ"ה-
2025
עמדה מטעם ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל
הרינו מתכבדים להגיש לוועדה את עמדתנו בנוגע לפרק ג' להצעת חוק התקשורת (שידורים), שעניינו
הסדרת המרשם לספקי תכנים וחדשות. אנו סבורים כי נוסח הפרק מעניק לדרג הפוליטי ולמועצה
סמכויות ענישה וגבייה עמומות, היוצרות תשתית לפגיעה בסטנדרטים העיתונאיים ובזכות הציבור
לדעת. צבר הכשלים ,בנוסח הפרק
המוצג
ים במסמך זה ,
מהווה סכנה ממשית לעצמאותה
המקצועית ולוודאותה הכלכלית של העיתונות בישראל; הוא מעניק מנדט שרירותי לסגירת גופי
,חדשות תוך נטישת החובה להבטיח מהימנות עיתונאית
ו
בחלק מהמקרים סותר את
יעדיה
המוצהרים של הצעת החוק. על הוועדה להבטיח כי המרשם ישמש כלי להגברת התחרות, ולא
כמנגנון לשליטה פוליטית בתו
כן .
ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל מייצג את רוב העוסקים במקצוע העיתונות בארץ, בכל כלי
התקשורת–
,הממוסדת והעצמאית. הוא משמש כארגון היציג של עיתונאים ברוב כלי התקשורת
.וככזה עוסק בזכויות העובדים לצד פעילות מתמדת במגוון זירות למען חופש העיתונות
'סימן א
1.
על פי סעיף44
להצעת החוק, שר התקשורת רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישום
במרשם או חידוש הרישום, שמחליפה את דמי הרישיון המשולמים כיום. אמנם השר נדרש
לקבל הסכמה ממספר גורמים, אך בנוסח המוצע לא מצוינת הגבלה מפורשת על סכום
האגרה
, מה שעלול להוביל לשימוש בלתי-סביר של השר ב
סמכותו.
מובן מאליו שניהול
המרשם כרוך בעלויות, אך אנו מציעים לקבוע לכל הפחות טווח סכומים אפשרי על מנת
לאפשר וודאות תקציבית לכלי התקשורת .
2.
סעיף45
מסמיך את המועצה לבטל רישום של ספק הרשום במרשם, ולמעשה לאסור עליו
לשדר באופן חוקי. בדיוני הוועדה ובעמדות שהציגו גופים רבים הובע חשש מהכוח שמרכז
,בתוכו סעיף זה. בפרט( סעיף קטן2)
(ביטול הרישום במקרה בו "הרישום במרשם נעשה
"על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי )לא מחריג מצב של כשל טכני או אי -
מסירת
פרט מידע שולי מסיבה זו או אחרת, ובכך מאפשר את נקיטת הסנקציה הכבדה ביותר
.ללא הצדקה
,הקושי העולה מן הסעיף מתגבר נוכח העובדה שההוראות לרישום במרשם
לרבות המידע שצריך להימסר למועצה במסגרת ההליך, לא כתובות בחוק ות יקבענה על
ידי המועצה (סעיף46
.)'א
3.
עוד בסעיף45
, סעיף קטן (ו) מאפשר למועצה להגביל או להפסיק באופן זמני את פעילות
ספק החדשות או התוכן על יסוד "פגיעה נמשכת בציבור" וללא ציון מגבלת זמן ברורה
לשימוש בסמכות.
המונח "פגיעה נמשכת בציבור" מעורפל וערטילאי, ומותיר פתח רחב
לשיקול דעת. אנו מציעים להגדירו, וכן לקבוע פרק זמן, קצר ככל הניתן, בו יכולה להתבצע
ההתליה ו בסופו נדרשת.המועצה להשלים את ההליך הקבוע בהצעת החוק אל מול הספק
4.
ב
נוגע למ
עמ ,ד המועצה
הארגון שב על עמדתו
לפיה היא ה
כלי המוביל
לפוליטיזציה של ענף
התקשורת
, ופ
ותחת פת
ח להתערבות פסולה מצד השלטון באמצעות ענישה בלתי-
מידתית
ואפקט מ .צנן על כלי תקשורת
'סימן ב
5.
סעיף49
(א) קובע את הרף המפריד בין ספק תכנים קטן לבין ספק תכנים גדול על בסיס
הכנסה שנתית של40
.מלש"ח אנו מציעים להצמיד את הסכום למדד ולא לנקוב בסכום
נומינלי שיישאר קבוע לאורך שנים, שכן התוצאה הבלתי-
רצויה תהיה כניסה של גופים
.קטנים יותר ויותר למרשם ולתחום הפיקוח של המועצה בעקבות האינפלציה
יודגש כי
בניגוד לסעיף44
, כאן ענייננו אינו ודאות תקציבית וגידור סמכות הדרג הפוליטי, אלא קו
.גבול שקובע אילו גופים הינם גדולים ומשפיעים דיים כדי להימצא תחת פיקוח
'סימן ג
6.
מהקריטריונים הדלים לרישום במרשם ספקי החדשות, המפורטים בסעיף52
, עולה בעיית
המהימנות, שחוק המבקש להסדיר את שוק השידורים באופן המיטיב עם הציבור נדרש
.למצוא לה מענה הנוסח הקיים של הצעת החוק ייצור כאוס בענף, ויהווה כר פורה
לשקרים חסרי ביסוס ותיאוריות קונספירציה שמאחוריהם לא נעשתה עבודה עיתונאית
בסיסית של בדיקת עובדות או הצלבת מקורות. לא זו אף זו, התכנים הללו ישודרו בתפוצה
ארצית בחסות המדינה באמצעות היישומון המתואר בפרק
.ט' להצעת החוק
7.
המטרה המוצהרת של התבחינים הללו היא הסרת חסמים לכניסה לשוק, כפי שהצהיר
פעמים רבות שר התקשורת ובכירים נוספים במשרד בפני הוועדה ובבמות אחרות. אלא
שסקירה השוואתית
פשו טה
( שביצענו
ה מצורפת במלואה
בתחתית המסמך ) מעלה כי
במדינות דומות לישראל קיימים לרוב1-2
.ערוצים מסחריים מרכזיים בלבד
,יתרה מכך
בחלק מן המדינות נעשו ניסיונות להרחבת השוק והקמת ערוצים מסחריים נוספים, אשר
.נכשלו בעקבות גודל קהל הצופים הפוטנציאלי ומחזור שוק הפרסום
אנו סבורים כי עוגת
הפרסום הקיימת בשוק הטלוויזיה הישראלי לא תספיק לקיום ערוצים מסחריים
.נוספים
8.
אין מחלוקת על כך ששוק התקשורת בישראל סובל מריכוזיות יתר. כפי שהתרענו בפני
הוועדה, הוא עשוי להפוך לריכוזי עוד יותר עם הסרת המגבלות על בעלות צולבת המופיעה
בהצעת החוק. עם זאת, הפתרון לכך לא יכול להיות אי -
רישום במרשם של גורם המוגדר
ריכוזי , כפי שמציע סעיף54
.
כאמור, משמעות הצעד היא מניעה חוקית מערוץ לשדר
וסגירתו בפועל. בניגוד לדברי ההסבר שמנסים להבדיל בין סעיף5
(א) לבין סעיף5
(ב) בחוק
הריכוזיות, הזכות המדוברת היא זכות הרישום במרשם ועל כן לא ייתכן מקום לשיקול
.דעת של המועצה בעניין זה
9.
סעיף נוסף המאפשר שיקול דעת רחב מדי למועצה הוא55
(4
), לפיו לא יוכל אדם להירשם
במרשם ספקי החדשות אלא אם "הוא, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו לא הורשע
בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת המועצה להירשם
."במרשם כאמור מן הסעיף עולה כי הרשעה של עובד שכיר בחברת חדשות גדולה, יהא
הוא בכיר או זוטר, מאפשרת למועצה להוציא את החברה כולה מן המרשם
ולהביא
.לסגירתה
טבלה השוואתית–
ערוצים מסחריים במדינות דומות לישראל
הטב לה
לה
לן סוק רת
את מספר הערוצים המסחריים ב
מגוון מדינ ות בעלות שפה ייחודי ת שאינה
מדוברת במדינות נוספות, בד ומה לעברית, ובעלות גודל
אוכ .לוסייה דומה
*ההגדרה לערוץ מסחרי מרכזי: משודר בתפוצה ארצית, בעל נתח צפייה גבוה יחסית,
משדר תמהיל
רחב של תוכן, בעל חברת חדשות עצמאית.
מדינה
מספר הערוצים המסחריים
המרכזיים
מידע נוסף
הונגריה (כ -
10
)מיליון תושבים
2
דואופול של שני ערוצים בעלי מספר דו -
ספרתי של רייטינג .
צ'כיה (כ-
11
)מיליון תושבים
2
דואופול מובהק, הניסיון להקים ערוץ
שלישי נכשל כי לא היה לו מספיק רייטינג
והוא קרס כלכלית .
פינלנד (כ-6
)מיליון תושבים
1
קיים ערוץ מסחרי גדול נוסף שסגר את
מחלקת החדשות העצמאית שלו בשל
קשיים כלכליים .
דנמרק (כ-6
)מיליון תושבים
1
,הערוץ היחיד גם הוא בבעלות המדינה
אך לא מקבל תקציב ונסמך אך ורק על
דמי מינוי ופרסומות ומתחרה בשידור
הציבורי הקלאסי. בעבר ערוץTV3
ניסה
להפעיל מהדור ת חדשות משלו אך הגיע
חדשות
הפקת
שעלויות
למסקנה
איכותיות בדנמרק גבוהות מדי ביחס
להכנסות מפרסום שהשוק יכול לייצר
.וסגר את מערכת החדשות שלו
( יוון10.5
)מיליון תושבים
6
המחזור של שוק הפרסום בטלוויזיה גדול
פי1.6-1.8
מהמחזור בישראל
ובכל זאת
יש6
ערוצים, מספר דומה לקיים בישראל
(4
.)
(כ
בולגריה -
6.5
מיליון
)תושבים
2
(כ
סלובקיה -
5.5
מיליון
)תושבים
2
קיים ערוץ נוסף המשדר רק חדשות
(בדומה ל-
i24
) ולא מאתגר כלל את
הדואופול עם רייטינג ממוצע של1.5%
.