חומר רקע

1 ז' בשבט התשפ"ו 25 בינואר2026 אל : חברי ועדת החוקה מאת : הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך הכנה לדיון בוועדה ביום 26.1.2026 בעניי ן הצע ות ה חוק ל פיצול תפקיד :היועמ"ש התייחסות לסעיפים25 - 31 בנוסח התזכיר של פרופ' פרידמן במסמך ההכנה הכללי מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה שפורסם ביום16.11.2025 (להלן– המסמך הכללי ), הצגנו את תשע הצעות החוק המונחות על שולחן הוועדה, תוך התמקדות בהצעת החוק של יו"ר הוועדה, והעלנו נקודות .כלליות לדיון ביחס להצעות אלה בהמשך לדברי יו"ר הוועדה, שלפיהם נוסח התזכיר של פרופ' פרידמן שפורסם בשנת2008 (תזכיר חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (הפרדת סמכויות, מינוי, כהונה והוראות שונות), התשס"ח– 2008 ,) ישמש ,כמצע לדיוני הוועדה במסמך שני שהפצנו ביום28.12.2025 הצגנו רקע ונקודות לדיון ביחס לסעיפים1-24 לנוסח התזכיר (להלן– מסמך ההכנה השני) . סעיפים אלה עסקו בעיקרם במעמדו, תפקידיו וסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה .לאחר פיצול התפקיד במסמך שלהלן נתייחס לסעיפים31-25 לתזכיר. סעיפים אלה עוסקים בייצוג בערכאות על- ידי היועץ המשפטי לממשלה , ב"כובעו" של היועץ כמייצג האינטרס הציבורי, וכן במספר היבטים נוספים הקשורים בתפקידו של היועץ עצמו )(אחרי הפיצול . סעיף25 – כללים החלים על ייצוג בערכאות על ידי היועץ המשפטי לממשלה כל אימת שהיועץ המשפטי לממשלה מוסמך לייצג בבית משפט את המדינה או עובד ציבורי או מוסד ציבורי ) להלן– המיוצג( לפי חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח– 1958 או לפי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] או לפי כל דין אחר, יח ,ולו, על אף האמור בכל דין הוראות אלה– (א) היה היועץ המשפטי לממשלה סבור כי מבחינה משפטית ניתן להגן באופן סביר על פעולותיו ועמדתו של המיוצג, יעשה כן ככל יכולתו; רשאי היועץ המשפטי לממשלה למסור לבית המשפט שבפניו מתנהל ההליך הודעה המציינת כי הוא אינו מסכים לע ,מדת המיוצג, ובלבד שטיעוניו בתמיכה לעמדת המיוצג ולפעולותיו .הם בלבד ייחשבו לטיעוני המיוצג בפני בית המשפט )(ב (1 ) היה היועץ המשפטי לממשלה סבור כי מבחינה משפטית לא ניתן להגן באופן סביר על פעולות המיוצג או על עמדתו, יודיע על כך למיוצג מוקדם ככל האפשר; ניתנה הודעה כאמור, רשאים הממשלה ,או השר אם לדעתם יש טעם מספיק לכך, להורות שאת המיוצג ייצג, בהליך שבגינו ניתנה ההודעה (להלן– ההליך), עורך- דין, שאינו היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, אשר יאושר על ידי השר; לא היה נושא ההליך בתחום אחריותו של השר, לא יחליט השר כאמור אלא אם נתבקש לכך על ידי אותו שר .שבתחום אחריותו מצוי נושא ההליך (2) שכרו של עורך- ( דין שנתמנה כאמור בסעיף קטן1 ), והוא אינו עובד מדינה, ישולם מתקציבו .של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר (ג) אין בסעיף קטן (ב) כ די למעט מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף1 לפקודת סדרי הדין .(התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] לעניין ההליך .מוצע לקבוע הסדר שיחול לעניין ייצוג המדינה בערכאות על ידי היועץ המשפטי לממשלה ,לפי המוצע כש היועץ מוסמך ,לייצג את המדינה עובד ציבורי או מוסד ציבורי (להלן– )המיוצג בבית המשפט , עליו להגן על פעולותיו ועמדתו של המיוצג ככל יכולתו, ובלבד שהוא סבור כי מבח י נה משפטית ניתן לעשות כן .באופן סביר, אף אם הוא אינו מסכים לעמדת המיוצג רק במקרה בו לדעת היועץ לא ניתן להגן על עמדת המיוצג 2 ,באופן סביר ה וא רשאי להודיע לבית המשפט על אי הסכמתו לעמדת המיוצג. ,במקרה כזה הממשלה או שר המשפטים יוכלו להורות על ייצוג בידי עורך דין אחר (ששכרו ישולם מתקציב המשרד הנוגע בדבר ), והודעת היועץ לא תיחשב כטיעון מטעם המיוצג . בדברי ההסבר לתזכיר נאמר כי ייצוג על י די עורך דין אחר לא יהיה בבחינת דבר שבשגרה אלא ייעשה רק במקרים יוצאי דופן, ולכן הוא מצריך הוראה של הממשלה או של שר המשפטים .שמטבע הדברים ישקלו בכובד הראש הראוי לכך את עמדתו של היועץ ,יתרה מכך לפי המוצע, ייצוג הרשות בידי עור ך ,דין אחר לא ימנע מהיועץ המשפטי לממשלה, אם ימצא לנכון להתייצב בבית המשפט ולהשמיע את עמדתו וטיעוניו שלו, כמייצג האינטרס הציבורי מכוח פקודת ההתייצבות , מבלי ש עמדתו וטיעוניו בעניין ייחשבו כעמדת הרשות או .יחייבו אותה נקודות לדיון (1) הקשר בין הייעוץ לייצוג – ועדת שמגר עמדה על כך ש"הייעוץ המשפטי שניתן על ידי היועץ המשפטי קשור לא אחת קשר הגיוני ומהותי עם שלב נוסף בטיפולו של עורך דין והוא עניין ההופעה בפני הערכאות כדי להציג ( "את עמדת הממשלה 'עמ46 ,לדוח). ואכן אם בהתאם לסעיפים23 ו- 24 להצעת החוק, הרשות המבצעת פעל ה בהתאם לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ביחס לדין קיים , הרי ממילא יוכל היועץ להגן על עמדתה בבית .המשפט מכאן שהמקרה הטיפוסי שבו היועץ עשוי שלא להיות מסוגל להגן על עמדת הרשות המבצעת הוא כאשר הממשלה בוחרת שלא לאמץ את עמדתו כאמור בסעיף24 (5) המוצע. נוכח האמור, מוצע לוועדה לבחון האם ניתן לחדד בצורה טובה יותר מהם המקרים שבהם יהיה צורך בייצוג נפרד לממשלה שלא באמצעות היועץ ולתת לכך ביט ו .י בסעיף (2) הזהירות הנדרשת במתן אפשרות לייצוג נפרד – בשיטת ה משפט ה אדברסרית הנהוגה בישראל, ברור כי הכלל הבסיסי הוא כי צד להליך משפטי אמור להיות מיוצג בידי עורך דין הטוען כמיטב יכולתו המקצועית לטובת .הצד אותו הוא מייצג. הדברים אמורים הן ביחס ללקוח פרטי והן ביחס ללקוח ציבורי ,על אף הנחת מוצא זו עמדת הפסיקה בסוגיה היא שהמדי ,נה אמורה לדבר "בקול אחד" ולהיות מיוצגת, ככלל בידי היועץ המשפטי לממשלה . לצד זאת, בית המשפט הכיר בכך שבמקרים חריגים יש מקום שהיועץ יאשר ,להביא בפני בית המשפט גם עמדה של רשות החולקת על עמדתו והיועץ יחליט על האופן שבו תוצג עמדה זו– בכתב, בעל-פה או בייצוג נפר ד. בשנים האחרונות ניכרת עלייה במקרים של הייצוג הנפרד, וניתן לזהות מגמה בפסיקת חלק מהשופטים המרחיבה את האפשרות של ה רשות לקבל ייצוג עצמאי כשעמדתה שונה מעמדת ה 'יועמ"ש (ראו ביתר פירוט, עמ5 .)למסמך ההכנה הכללי ניתן לראות בפסיקה זו ביטוי מסוים לעמדת ועדת שמגר ש הדגישה בהקשר זה כי: "הוועדה חוזרת ומדגישה כי עקרון החוקיות והסדר הטוב מחייבים כי מקרים של ייצוג נפרד יהיו נדירים וחריגים . ממשלה המחליטה להעמיד נושא להכרעה משפטית בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי פוגעת בוודאות המשפטית ובאמון הציבור ביועץ המשפטי '" (עמ77 לד וח). בהתאם לכך, ועדת שמגר המליצה כי ייצוג נפרד יתאפשר רק במקרה של חילוקי דעות בתום לב בנושא היכול להיות נתון לפרשנויות שונות ולא במקרה של אי-חוקיות ברורה וגלויה ; שאם היועץ סבור שהרשות פעלה שלא כדין הוא יציג את דעתו בפני בית המשפט; ושהייצוג הנפרד יהיה רק בא ישור היועץ המשפטי. על רקע שיקולים אלה מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לשאלה מהו הסטנדרט הנכון למתן היתר לייצוג נפרד לגורמי הרשות המבצעת, ומהו המנגנון המתאים לקביעת המקרים שבהם יי נתן .ייצוג נפרד מסוג זה 3 (3) הצורך בקביעה פוזיטיבית בדבר סמכות הייצוג של היועץ – בפסיקה נקבע כי היועץ מייצג את המדינה בכל סוגי ההליכים, לרבות ,עתירות לבג"צ והליכים מנהליים וכך אכן מתנהלת המדינה.מזה שנים זאת למרות ש קיימת מחלוקת בספרות המשפטית באשר לבסיס המשפטי לכך. בנוסח המוצע יש אזכור של סמכות הייצוג מכוח חוקים שונים. ואולם , משהמחוקק מבקש כעת להסדיר את מעמדו ותפקידיו של היועץ, נציע ל קבוע במפורש ובאופן כללי כי, מבלי לגרוע מהוראות החוקים המצוינים בסעיף , היועץ המשפטי לממשלה הוא המוסמך לייצג את המדינה בכל הליך משפטי שאינו בתחום המשפט הפלילי (שלגביו הסמכות היא של התובע הכללי), ו ש על ייצוג זה .יחולו הוראות הסעיף המוצע סעיף26 – ייצוג הכנסת ומוסדותיה ומבקר המדינה על אף האמור בכל דין, היועץ המשפטי לממשלה לא ייצג בערכאות את מבקר המדינה ומשרדו אלא בהסכמתו ולא את הכנסת אלא בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת ולא את יושב ראש הכנסת, נושאי התפקידים בה .ומוסדות הכנסת אלא בהסכמתם מכוח עקרון הפרדת הרשויות, מוצע לקבוע במפורש כי היועץ המשפטי לממשלה לא ייצג את הכנסת אלא בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת, ולא ייצג את יושב ראש הכנסת, נושאי התפקידים בה ומוסדות הכנסת אלא בהסכמתם. כן מוצע לקבוע כי גם מבקר המדינה, שאי נו נמנה על הרשות המבצעת ואינו מחויב לקבל את חוות 'דעתו של היועץ כמשקפת את הדין המצוי (לפי ס24 (1 .) המוצע), לא ייוצג בערכאות על ידי היועץ אלא בהסכמתו נקודות לדיון (1 ) ייצוג נשיא המדינה– האם י ?ש מקום להתייחס בסעיף גם לנשיא המדינה (2 ) ההפרדה בין הכנסת לבין יו"ר הכנסת, נושאי תפקידים בה ומוסדות הכנסת – ההסדר המוצע מפריד בין ""הכנסת– שלגביה נדרשת הסכמת היועץ המשפטי לכנסת לשם ייצוגה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לבין יו"ר הכנסת, נושאי תפקידים בה ומוסדות הכנסת– שלגביהם נדרשת הסכמתם לשם ייצוגם על ידי היועץ המשפטי .לממשלה ככל הנראה הפרדה זו מבוססת על הנוסח 'של ס17 )(ב(4) לחוק הכנסת, התשנ"ד- 1994 , שקובע את חובתו של היועץ המשפטי לכנסת לייצג את "הכנסת" בערכאות, וזאת לצד החובה לייעץ לנושאי תפקידים ולאורגנים שונים ( בכנסת (פסקאות1 ( ) עד3 .)) בפועל, כיום, הייעוץ המשפטי לכ נסת מייצג בערכאות גם את "הכנסת" וגם את האורגנים ובעלי התפקידים בכנסת .בעניינים הנוגעים לתפקידם בכנסת ,משכך מוצע שלא להבחין בין הכנסת לבין הגופים האחרים בכנסת ו לקבוע באופן כללי כי הייצוג בידי היועץ המשפטי לממשלה יותנה בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת. סעיף27 – התייעצות עם התובע הכללי היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו יתייעצו עם התובע הכללי בשאלות שבתחום המשפט הפלילי המתעוררות .או העשויות להתעורר בהליכים משפטיים בהם הם מופיעים בתוקף תפקידם מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו יהיו חייבים להתייעץ עם התובע הכללי בש אלות שבתחום המשפט הפלילי העשויות להתעורר בהליכים המשפטיים בהם הם מופיעים מכוח סמכותם, וזאת נוכח מומחיותו .של התובע הכללי בתחום 4 נקודות לדיון 'כפילות עם ס22 )(ב– ראו הערתנו במסמך ההכנה השני ביחס לכפילות שבין סעיפים22(ב) ל- 27 , ועל הצורך .למזג ביניהם לעניין זה, נזכיר כי בדיוני הוועדה סוכם שה שלמת ה דיון בסעיף22 המוצע תיעשה בהמשך ,, ועל כן .נציע לדון בשני הסעיפים יחד סעיף28 – כללים החלים על ייצוג בערכאות על ידי היועץ המשפטי לממשלה נטענה בפני בית משפט טענה נגד חוקתיותו של חוק ולא נדחתה על ידו, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה .ויאפשר לו לטעון בפניו את טענותיו בטרם יכריע בדבר מכיוון שטענ ה בדבר אי- חוקתיותו של חוק עשויה להתעורר גם בהליכים משפטיים שהיועץ המשפטי לממשלה אינו צד להם, ויתכן שאף אינו מודע להם, מוצע לקבוע כי בית משפט שנטענה בפניו טענה כאמור ולא נדחתה יחויב להודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, שמתפקידו לייצג את האינטרס הציבורי, ולאפשר לו לטעון בפניו .את טענותיו בטרם יכריע בדבר יוער כי קיימת הוראה מקבילה ביחס ליועץ המשפטי לכנסת, בסעיף17(ג1) לחוק הכנסת, התשנ"ד– 1994 "( ראה בית משפט בהליך שלפניו, כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יזמין את הכנסת להתייצב בהליך, והיא )"תהיה רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו . סעיף29 – השימוש בסמכויות היועץ המשפטי לממשלה לפי כל דין ,(א) היועץ המשפטי לממשלה ישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לשם קיום שמירתם של הדין האינטרסים של המדינה, האינטרס הציבורי וזכויות אדם לפי כל דין; בהשתמשו בעניין מסויים בסמכויות .הנתונות לו לפי דין, יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו )(ב אין בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסעיפים19 עד22 , 25 , 27 ו- 30 או למעט מחובותיו של היועץ המשפטי .לממשלה לפי סעיפים אלה או לפי כל דין אחר ליועץ המשפטי לממשלה יש מגוון רחב של סמכויות ותפקידים שנית נו לו לפי מאות חיקוקים ,(כך כבר בשנת 1998 צורפה לדוח ועדת שמגר רשי מה של172 )חוקים המפרטים את סמכויותיו (שם, בנספח ה' לדוח . בימים ,אלה חיפוש במאגר 'נבו' של חקיקה בנוסח מלא שבה מופיע המונח "היועץ המשפטי לממשלה" מעלה רשימה של383 )חוקים . נהוג לראות את ה סמכויות ה אלה כמשקפ ות את מעמדו של היועץ כמי שאמור להגן על האינטרס הציבורי , כפי שהובהר בדוח ועדת שמגר: "בהענקת הסמכויות בחוקים השונים באים לידי ביטוי הן האמון אותו רוחש המחוקק ליועץ המשפטי שיפעל באופן אובייקטיבי והוגן, והן מהות תפקידו של היועץ המשפטי בתחומי הפעולה השונים שלו, כמי שמתבקש לקיים פיקוח מקצועי לשם הבטחת שלטון 'החוק" (עמ24 .)לדוח בין היתר, ניתן למנות סמכויות בתחום המשפט האזרחי – למשל, האפשרות לבקש מבית המשפט להכריז על ילד כבר- אימוץ (סעיף13 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א– 1981 ;)ה סמכות לדרוש מילוי של חיוב עשה או אל- תעשה בצוואה אם יש ל ציבור עניין בחיוב (סעיף45 לחוק הירושה, התשכ"ה– 1965 ;) הסמכות להגיש התנגדות להסד ר פשרה בתובענה ייצוגית (סעיף18 )(ד לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו– 2006 .)סמכויות בתחום המשטרי – למשל, הסמכות לערער על תוצאות הבחירות לכנסת (לפי סעיף86 .)לחוק הבחירות לכנסת מעורבות ב הפעלת סמכויות רגישות בידי הרשות המבצעת – ,למשל הסמכות ל קבלת דיווח ים על האזנות סתר למטרת בטחון המדינה (סעיף4 )(ד לחוק האזנת סתר , התשל"ט– 1979 ) ו על היתרים לבצע חיפושים סמויים (סעיף10 )(ד לחוק שירות ה בטחון ה כללי , התשס"ב– 2002 ); סמכות בכל הנוגע ל קביעת מבחנים שוויוניים בעת הקצאת תקציבי 5 תמיכות( לפי סעיף3 א(ה) לחוק יסודות התקציב הממונה על סעיף התקציב יקבע בהתייעצות עם היועמ"ש מבחנים שוויוניים לחלוקת סכומי תמיכה במוסדות ציבור באותו סעיף תקציב). בדברי ההסבר לתזכיר נאמר כי על היועץ להשתמש בסמכויות אלה לשם קיום שמירתם של הדין ,האינטרסים של המדינה ,האינטרס הציבורי וזכויות האדם לפי כל דין . עוד נאמר בדברי ההסבר לתזכיר, כי החוק המוצע מאמץ את העיקרון שנקבע בוועדת אגרנט, שלפיו בהשתמשו בעניין מסוים בסמכויות שנתונות לו לפי כל דין יהיה היועץ עצמאי ב שיקוליו ובהחלטותיו. מובן, שאין בכך כדי לפטור אותו מקיום החובות המוטלות עליו .בסעיפים שונים של החוק המוצע או לפי כל דין אחר נקודות לדיון (1 ) חוסר הלימה בין התפקיד של היועץ כ"מגן האינטרס הציבורי " ובין שיטת המינוי המוצעת– ,כמתואר לעיל ליועץ המשפטי לממשלה מוקנות סמכויות במאות חוקים שנוגעות לתפקידו כמי שאמור להגן על האינטרס הציבורי במנותק מאינטרס פוליטי או עמדה של ממשלה כזאת או אחרת . הקניית סמכויות אלה ליועץ המשפטי לממשלה מבוססת על תפיסת התפקיד שהתפתחה במשך השנים ועל מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כ מי שאמור לפעול בתור גורם משפטי מקצועי ועצמאי ששוקל שיקולים רחבים הנוגעים לאינטרס הציבורי, ולא כמי "שפועל כ"עורך הדין של הממשלה . השינוי המוצע באופן מינוי ו ופיטוריו של היועץ המשפטי לממשלה והפיכתו ל מעין""משרת אמון ,של הממשלה שכהונתו מסתיי מת עם סיום כהונת המ משלה , בשילוב עם צמצום האיסורים על מעורבות פוליטית ומנגנון ההדחה המוצע– עומדים .במתח עם תפיסת תפקיד זו מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לכך, ותבחן האם "כובעו" של היועץ המשפטי לממשלה כמגן האינטרס הציבורי אינו אמור להשפיע על אופן מינוי ו , על משך כהונתו ועל עילות ההדחה שלו. לחלופין , מוצע לבחון האם נוכח האמור יש מקום להותיר סמכוי.ות אלה בידי היועץ או להפקיד אותן בידי בעל תפקיד אחר (2) הצורך בסעיף "שמירת הדינים" ופרשנותו ))(ס"ק (ב– מוצע לבחון האם השינויים שסוכמו בוועדה ביחס ל סעיפים המאוזכרים בסעיף .מייתרים את הצורך בהוראה או בעדכונה (3 ) ""קיום שמירתם של הדין... וזכויות אדם לפי כל דין ))(ס"ק (א– לדעתנו תפקידי היועץ בסעיף זה מנוסחים בצורה מסורבלת ומדויק יותר לומר "לשם שמירה על הדין , על האינטרסים של המדינה, על האינטרס הציבורי ועל."זכויות אדם סעיף30 – פיקוח הממשלה והשר על פעולות היועץ המשפטי לממשלה מבלי לפגוע בסעיף29 – (א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות מינהלית למילוי תפקידו בפני הממשלה והוא נתון לפיקוחו .המינהלי של השר, מטעמה )(ב (1 ) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות השמירה על הדין, האינטרסים של המדינה, האינטרס הציבורי וזכויות אדם ולסדרי המינהל של אגף היועץ המשפטי לממשלה, יודרך היועץ המשפטי .לממשלה על ידי החלטות הממשלה והנחיות השר (2 ()) הממשלה לא תקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (ב1 ) אלא לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות סבירה לחוות דעתו בפניה, בכתב או בעל פה, לעניין אותה החלטה; הנחיות השר ()כאמור בסעיף קטן (ב1 ) לא יינתנו אלא לאחר התייעצות, לעניין אותו הנחיות, עם היועץ המשפטי .לממשלה 6 )(ג היועץ המשפטי לממשלה יתייעץ באופן כלל י עם השר מזמן לזמן על דרכי פעולתו באשר לשימוש .בסמכויותיו לפי כל דין )(ד (1 ) ראה היועץ המשפטי לממשלה כי בעניין הפעלת סמכויותיו לפי כל דין במקרה מסויים מתעוררת שאלה בעלת משמעות חשובה מבחינה ביטחונית, מדינית או ציבורית, יתייעץ בדבר עם השר; היה השר סבור כי בעניין כאמור עשוייה להתעורר שאלה כאמור, ינחה את היועץ המשפטי לממשלה .להתייעץ בדבר עמו או עם הממשלה כולה (2 ()) היה היועץ המשפטי לממשלה סבור כי מפאת חשיבותה של שאלה כאמור בסעיף קטן (ד1 ) מן הראוי שיתייעץ בממשלה כולה, או שהשאלה מצריכה התייעצות עם שר אחר זולת השר, יעשה כן .לאחר שיודיע על כך לשר )(ה (1 ) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על דרכי פעולתו בדרך כלל; לבקשת .השר יימסר הדין וחשבון בכתב (2 ) לבקשת השר, ימסור לו היועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון על פעולותיו במקרה מסויים; הדין .וחשבון יימסר בעל פה או בכתב, הכל לפי בקשת השר מוצע לקבוע את כפיפותו המינהלית של היועץ לממשלה ולשר המשפטים, וכן לקבוע במפורט הסדרי פיקוח והתייעצות .שיחולו ביניהם במסגרת זו, מוצע להטיל על היועץ חובות שונות של התייעצות ודיווח שעה שהוא .מפעיל את סמכויותיו לשמירת האינטרס הציבורי בית יתר הדברים , מוצע לקבוע ש שר המשפטים יהיה מוסמך להנחות את היועץ להתייעץ איתו בעניין מסוים שבו ,הוא סבור שעשויה להתעורר שאלה בעלת חשיבות ביטחונית מדינית או ציבורית, ולדרוש מהיועץ דוח על .פעולותיו במקרה מסוים נקודות לדיון (1 ) מוצע לשקול להחליף את הסעיף בנוסח קצר ובהיר יותר– נראה כי הסעיף המוצע מנוסח בצורה מסורבלת ומפורטת מדי, באופן שאינו מתאים לחקיקה ראשית ועלול לעורר מחלוקות פרשניות שונות. נוכח האמור נציע לשקול להמיר את הסעיף בנוסח כללי המטיל על היועץ חובת היוועצות ועדכון כללית כלפי הממשלה והשר בשאלות בעלות משמעות חשובה מבחינה ב י .טחונית, מדינית או ציבורית (2) ככל שהנוסח נותר בעינו מוצע לתת את הדעת לנקודות הבאות-  אחריות מינהלית של היוע ץ כלפי הממשלה ))(סעיף קטן (א – מה המשמעות של הטלת אחריות מינהלית ?של היועץ למילוי תפקידו בפני הממשלה  "עניינים כלליים של מדיניות השמירה על הדין " ומקרה מסוים()(סעיף קטן (ב1 )) – בעוד שברמ ה העקרונית הפער בין""עניינים כלליים ובין מקרים ספציפיים ,הוא ברור ומובן בעולם המעשה הפערים עלולים לה י טשטש, והתערבות במקרה מסוים עלולה להיעשות גם באמצעות קביעת "מדיניות"כללית שלמעשה נועדה להתייחס למקרה ספציפי, למשל אם היא מגובשת אגב מקרה ספציפי או מנוסחת בצורה ספציפית מאוד . ,נוכח האמור מוצע לוועדה ל בחון כיצד ניתן לתת מענה לחשש שקביעת המדיניות .ה"כללית" תשמש להתערבות הממשלה בשיקול הדעת העצמאי של היועץ בעניין מסוים  הנחיות השר ()(סעיף קטן (ב1 )) – לא ברור מה טיבן של"הנחיות" אלה: האם הן יישום של המדיניות ?הכללית במקרה מסוים ,לחלופין האם מדובר בהנחיות כלליות הנגזרות ממדיניות הממשלה? מוצע .לחדד את המשמעות בנוסח  "לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות סבירה לחוות דעתו בפניה " ()(סעיף קטן (ב2 )) – לא "ברור מה המשמעות של "זכות הטיעון שניתנת ליועץ המשפטי לממשלה בעניין זה. אין מדובר בהענקת 7 זכות או הטלת חובה על היועץ באופן אישי אלא בגיבוש מדיניות כללית. האם יש צורך לקבוע בצורה קשיחה את מעורבותו של היועץ בקבלת ההחלטות או ב?גיבוש ההנחיות בהקשר זה  סמכויות השר הנוגעות למקרה מסוים ()(סעיפים קטנים (ד1) ו- ()(ה2 )) – לפי המוצע, לשר המשפטים תהיינה סמכויות להורות ליועץ המשפטי לממשלה להתייעץ איתו ביחס למקרה מסוים שהוא סבור שיש ()לו חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית (סעיף קטן (ד1 )), וכן לחייב את היועץ למסור לו דיווח ביחס ()לאופן טיפולו במקרה מסוים (סעיף קטן (ה2)). בשני ה ,מקרים, לא מדובר בחובה המוטלת על היועץ מצד עצמו, לדווח או להתייעץ, אלא בסמכות של השר לפקח על היועץ במסגרת הפעלת סמכויותיו .במקרה מסוים ?האם נדרשת התייחסות כה ספציפית בחקיקה סעיף31 – השתתפות בישיבות הממשלה היועץ המשפטי לממשלה לא ישתתף דרך קבע בישיבות הממשלה, אך רשאי ראש הממשלה להורות על הזמנתו לישיבת ממשלה לפי בקשתו או אם לדעת ראש הממשלה עשויה הממשלה להיזקק לייעוצו המשפטי .או למסירת דין וחשבון על ידו באותה ישיבה לפי המוצע, ברירת המחדל תהיה שהיועץ המשפטי לממשלה אינו משתתף בישיבות הממשלה, אלא אם כן ראש הממשלה הורה על זימונו לישיבת הממשלה לפי בקשתו, או שלדעת ראש הממשלה עשויה הממשלה להיזקק לייעוצו המשפטי או ל מסירת דין וחשבון באותה ישיבה. נקודות לדיון האם ההסדר המוצע מתאים לחקיקה ראשית – לאורך השנים נשמעו עמדות שונות בסוגיית השתתפות היועץ בישיבות הממשלה. מ צד אחד, נטען כי נוכחות היועץ בישיבות הממשלה מאפשרת תגובה מיידית לשאלות משפטיות שעשויות לעלות בישיבת הממשלה, וכתוצאה מכך יימנעו, מראש, החלטות שמעוררות קשיים משפטיים. מצד שני, נטען כי נוכחות קבועה של היועץ בישיבות הממשלה יוצרת מעורבות קרובה מידי במכלול נושאי המדיניות הנדונים בממשלה, וכי קיים סיכון מקצועי של מתן ייעוץ משפטי מיידי, ללא בדיקה משפטית .מעמיקה קודם מתן הייעוץ ועדת שמגר סברה כי החסרונות גוברים על היתרונות ועל כן המליצה כי היועץ יימנע מהשתתפות קבועה בישיבות הממשלה, וישתתף רק באותם דיונים שבהם נדונה 'שאלה שלגביה מתבקשת חוות דעתו המשפטית (עמ49 לדוח .) מנגד, היו שסברו כי יש חשיבות רבה להשתתפות היועץ בישיבות הממשלה , בדומה לדירקטוריון של חברה עסקית שלא תיטה לקיים ישיבות בלי ייעוץ משפטי שוטף ( ר' למשל את מאמרו של השופט בדימוס אליקים רובינשטיין , שהוא שלח:לחברי הוועדה כחומר רקע לדיונים "לא לפיצול: דברים בעניין ההצעה לפצל בין היועץ "המשפטי לממשלה לבין התובע הפלילי הראשיICON-S-IL Blog ( 19.8.2021 .)) מוצע לוועדה לשקול האם מדובר בנושא שיש מקום להסדירו בחקיקה ראשית, או להותירו לרמת ההתנהלות המנהלית של כל ממשלה בהתאם לתפיסתה ו ל צרכיה. יצוין כי גם ועדת שמגר לא המליצה לעגן עניין זה במסגרת .טיוטת הצעת החוק שגיבשה