חומר רקע

עמוד1 מתוך2 נייר עמדה - הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים ( בוררות ) , התשפ"ה - 2025 - ארגון ש.ד.כ.ן טבת תשפ"ו המצב המשפטי הקיים במשך שנים רבות נהגו בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמת הצדדים. בתי המשפט שנדרשו לאשר פסקים אלו, כדי לאפשר את אכיפתם, אכן אשרו אותם. ונראה שלא ראו מניעה בכך שבית דין רבני ידון בדיני ממונות בהסכמה . לפני כעשרים שנה קבע בג "ץ כי בית הדין הרבני, בהיותו גוף הפועל מטעם המדינה , אינו רשאי לדון .אלא במה שהמדינה הסמיכה אותו לדון, ואינו רשאי לדון בדיני ממונות אפילו בהסכמה ומכאן עלה .הצורך להסדיר בחקיקה את סמכות בתי הדין מומחים שונים חלוקים על פסיקה זו וסבורים שאין מניעה שבתי הדין הרבניים יעסקו בשפיטה בדיני .ממונות בהסכמת הצדדים 1 הצעות חוק שיפוט בתי דין דתיים מאז פסיקת בג"ץ עלו מפעם לפעם הצע ו ת חוק, שבא ו להשיב לבית הדין את היכולת לדון בדיני ממונות בהסכמה. לרוב ההצעה לא התקדמה מעבר ל שלב הקריאה הטרומית ו בהמשך הועלתה שוב .מחדש לאחרונה התקבלה בקריאה ראשונה" הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים(בוררות ), התשפ"ה– 2025 " , .והועברה לטיפול בוועדת חוקה תמצית הצעת החוק היא האמור בראשית ו של סעיף2 - " בית דין רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם לפי כל דין ,"". יתרת הצעת החוק מגדירה מהו "עניין אזרחי קובעת את האופן שבו יתקיים הליך הבוררות, מצ יינת חוקים המחייבים את בית הדין .'וכדו מטרת הצעת החוק בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר- "מטרת הצעת חוק זו לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון כבוררים, בהסכמת הצדדים, בעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בוררות בין צדדים, כדי לאפשר לצדדים הרוצים בכך להביא את הסכסוך האזרחי שביניהם להכרעה לפי דין תורה ב בתי הדין הרבניים". בהמשך דברי ההסבר נאמר עוד - "ביסוד ההגדרה המוצעת עומד העיקרון שככלל בית הדין יהיה מוסמך, בהסכמת הצדדים, לדון כבורר בכל עניין אזרחי שרשאי לדון בו בורר שפועל לפי ."הוראות חוק הבוררות רשות לדון בערעור בהתאם למטרה זו של הצעת החוק, מתבקש שבית הדין יהיה רשאי גם לדון כבורר בערעור. הכוונה היא למקרה שבו שני בעלי דין מעוניינים לפנות לבית דין פרטי שידון ביניהם ע"פ הסכמתם. אבל מתוך חשש לפסיקה בעייתית, הם מעוניינים להניח בידם את האפשרות לערער על פסיקת בית הדין הפרטי .בפני בית דין רבני 1 'ביניהם גם עו"ד שמעון יעקובי, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים לשעבר, ראה כנס הדיינים תש"ע, עמ 167 . עמוד2 מתוך2 על פי חוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 ( סעיף21א ), ניתן לערער על פסק בוררות של בורר, בפני אדם שהוסכם שיערערו בפניו. כל אדם שיכול להיות בורר ב"ערכאה ראשונה", יכול להיות גם בורר ב " ערכאת ."ערעורים ,לעומת זאת בהצעת ה חוק הנידונה כעת , .נקבעו דרכים מוגדרות לפנייה אל בית הדין לדון בבוררות מתוך כך עלול להתעורר קושי בפעילות של בית הדין כבורר בערעור על פסק בוררות של בורר אחר . הדבר סותר את מטרות החוק כנ"ל . להבנתנו מדובר בשגיאה לא מכוונת של ניסוח החוק, ויש לתקן .אותו בהתאם למה זה חשוב בדברי ם שבעל פה אמרו מציעי החוק2 , ,שהחוק נועד לאפשר לאנשים המעוניינים לידון על פי דין תורה לעשות זאת אצל גוף ממלכתי הפועל בשקיפות ואחריות. אבל נראה שאין אפשרות מעשית, שכל המעוניין בכך יקבל מענה בבתי הדין הרבנייים, מחמת הכמות המוגבלת של הדיינים, שממילא רוב .עיסוקם הוא בדיני נישואין וגירושין הפיתרון שמאזן בין הצורך של המתדיינים כנ"ל, לבין המשאבים המוגבלים של המערכת, הוא התיקון המוצע. רוב המתדיינים אמנם יפנו לבתי הדין הפרטיים ויידונו שם על פי חוק הבוררות הרגיל, אבל כדי למנוע את החשש מהחלטה לא שקולה של גוף פרטי, הם יוכלו לקבוע אפשרות ערעור בפני בית ד י ן .רבני רווח נוסף מהתיקון מלבד העמדת השירות הנ"ל בפני אזרח י .ם המעוניינים בכך, נראה שיהיה רווח נוסף בהסדר המוצע מסתבר שישנו אינטרס כללי של המדינה, להכניס סדר ואחריות בעבודתם של בוררים , ,כפי האפשר .מבלי שהמדינה תתערב באופן אקטיבי בבחירה של בעלי הדין את אופן הבוררות האפשרות של בית דין רבני לדון בערעור על פסק דין של בית דין פרטי, משרתת אינטרס זה באופן מיטבי. מחד האדם חופשי לידון בפני גוף פרטי ולקבוע בהסכמה את מסגרת הבוררות, ומאידך ישנה אפשרות של פיקוח .על עבודת הבוררים על ידי גוף ממלכתי סיכום הצעת החוק היא תיקון מתבקש של מצב בעייתי. מן הראוי להשלים את ההצעה ולהוסיף לה את ,האפשרות של בתי הדין הרבניים לדון בערעורים על פסק דין של בית דין פרטי במידה שהדבר הוסכם ע"י .הצדדים בהסכם הבוררות בכבוד רב : יהונתן עידן ארגון ש.ד.כ.ן למען שפיטה דתית כללית [email protected] 2 ראה למשל הנא ומים בהצבעה על הצעת החוק ב קריאה ראשונה(יום שני, י"ב בחשוון התשפ"ו.)