חומר רקע
1
26
,בינואר2026
,לכבוד
ח
' שבט, תשפ"ו
חברי ועדת
החוקה, חוק ומשפט
כנסת
ישראל
,שלום רב
:הנדון התייחסות לובי99
ל
הצעת ה
חוק ל הרחבת הייצוג והגיוון בחברות
הממשלתיות
בשם לובי99
(חל"צ), אנו
מתכבדות
להגיש את התייחסותנו
להצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון –
הרחבת הייצוג
והגיוון בחברות הממשלתיות ,)התשפ"ה–
2025
" :(להלן
הצעת החוק.)"
הצעת החוק מבקשת לשנות מהיסוד את הליכי
המינוי של חברי הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות , במטרה ״לייצר ייצוג רחב ומגוון לקבוצות שונות בחברה
הישראלית שכיום לא מיוצגות כראוי״.
1 למרות
,שמדובר במטרה ראויה
נראה שההסדר המוצע הולך צעד אחד רחוק
מדי ועלול להוביל
לתוצאות לא רצויות–
פגיעה קשה במקצועיות החברות הממשלתיות וביכולתן לקדם את מטרותיהן
,ואף את המדיניות הממשלתית
עבור הציבור –
והכל
כמפורט :
1.
חברות ממשלתיות מנהלות נכסי ציבור בהיקפים עצומים וממלאות תפקיד מרכזי באספקת שירותים חיוניים,
כמו
רכבת ישראל, חברת החשמל ועוד.
2.
חוק החברות הממשלתיות קובע כי על
חברות אלו לפעול
לפי
ה שיקולים
ה עסקיים שעל פיהם פועלת חברה בשוק
הפרטי, למעט כאשר הממשלה קובעת שיקולי פעולה אחרים .
2
על מנת לאפשר לחברות הממשלתיות לתפקד באופן
המיטב
י ,
על האורגנים שלהן
להיות מקצועיים ולהצליח לקדם את החברה לטובת הציבור ולטובת בעלי מניותיה–
.הממשלה
אשר על כן, כל שינוי במנגנוני מינוי הדירקטורים בחברות אלו אינו עניין טכני, ועלולות להיות לו השלכות
.רחבות על איכות הניהול שלהן, הרווחים שהן ישיאו לקופה הציבורית ועצמאותן
3.
לאור
ך עשרות שנים ובאופן חוצה ממשלות, חברות ממשלתיות היוו כר-
פורה למינויים בלתי
מקצועיים
, חלק
ם
בשל
מינויים פוליטיים ושחיתות ,, באופן שפגע בהתנהלותן התקינה
בשירות
שהן
סיפקו לציבור ובקופה הצ יבורית .
3
כיום ,
מינוי
דירקטורים בחברות ממשלתיות
נעשה בידי השרים –
השר האחראי על החברה הממשלתית שבה ממונה
הדירקטור והשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות– אך כפוף למנגנוני איזון שהתפתחו לאורך השנים :
עמידת
הדירקטורים ב
תנאי סף מקצועיים ,הליכי איתור
פומביים ותחרותיים ,ובחינה על ידי ועדה לבדיקת מינויים , שנועדה
להיות גוף עצמאי ומקצועי לבחינת המועמדים .
4.
לאורך השנים התפתחה ביקורת על הליכים אלו, שנסבה בעיקרה הן על השימוש ב״נבחרת הדירקטורים״ שלא עוגנה
.בחקיקה, והן על היעדר הגיוון בדירקטוריונים
אך
גם אם הביקורת הזו מוצדקת, אין זה אומר שצרי
ך
״לשפוך את
התינוק עם המים״ ולעבור למצב שבו אין כלל תשתית מיון מקצועית ,ההליך כולו נשען על שיקול דעת מיניסטריאלי
כמעט בלעדי של שר אחד – ששולט גם במינויים
של הדירקטורים ויושבי ראש הדירקטוריון (סעיפים9 ו-
17
להצעת
)החוק וגם בוועדת
המינויים
(סעיף11
)להצעה, באופן שפוגע בעצמאותה . בנוסף, מוצע
לצמצם
מאוד את ההגדרה
של ״זיקה פוליטית״ (סעיף13
)
ולהרחיב
דירקטוריונים של חברות ממשלתיות רבות, כך שיכללו15-12
חברים
(סעיף
8).
1
דברי ההסבר להצעה .
2
סעיף 4 לחוק החברות הממשלתיות.
3 מרכז המחקר והמידע של הכנסת' ,
תיאור פעילות
החברות הממשלתיות – מעודכן ,'ינואר
2025
.
כאן
2
5.
לשיטתנו:, יש להבטיח בהליכי המינוי את העקרונות הבאים
א. לפחות
מרבית הדירקטורים בחברה ממשלתית יהיו בעלי מומחיות מספקת, יכולת לשאול את השאלות הנכונות
ולפקח באופן אפקטיבי על ההנהלה . זאת, באמצעות קביעת סטנדרט מקצועי מחייב הכולל סיווגים מקצועיים
ו תנאי
סף
מחמירים של תחומי ידע וניסיון, בפרט בחברות גדולות ומורכבות
. לצד
,זאת
יש לשמר את
סמכות
המינוי והאחריות הציבורית של השרים כנציגי המדינה , בעלת המניות . כך
י
יווצר מודל מאוזן, המשמר
הן את
אחריות הדרג הממנה
והן
את ההיגיון המקצועי של התאמת תמהיל
הדירקטוריון ל
אופי ה
חברה.
ב.
דיוק תפקיד
ה
של ועדת
ה
מינוי
ים
ככלי
ל
הבטחת העמידה בתנאי הסף המקצועיים, צמצ
ו ם ניגודי
ה עניינים
ו
חיזוק
אמון הציבור בתהליך– ולא כ
תחליף לסמכות השלטונית.
הרכב
ועדה מאוז ן ,, הכולל גורמים מקצועיים
,נציגי ציבור ונציגי ממשלה י
תרום לאיכות המינויים
, ה גם
ש הסמכות הסופית
תיוותר בידי הדרג הפוליטי.
מדינות
רבות ב-
OECD
מחזקות בשנים האחרונות מנגנוני מיון מקצועיים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, מתוך
הבנה ש יצירת חיץ בין
הממשלה ל בין האורגנים של החברות
הו
א אינטרס של הממשלה עצמה:
,פחות כשלי ניהול
פחות משברים, פחות ביקורת ציבורית ומשפטית.
ג.
עיגון
"הגדרה ברורה אך לא מצומצמת ל"זיקה פוליטית –
זאת על מנת ליתן ודאות ולהקטין מחלוקות פרשניות
.מחד, ולהבטיח שלא יקודמו אך ורק "מקורבים ל" מאידך
ד.
גודל הדירקטוריון צריך להיקבע משיקולים ענייניים.
,לשם הדוגמה
אין הצדקה כי בחבר ת מדרשת שדה בוקר
.ובחברת החשמל יהיו אותו מספר דירקטורים,לגישתנו
מספר הדירקטורים
צריך להיקבע
בהתאם לאופי פעילות
החברה, היקף פעילותה, רמת המורכבות והסיכונים הניהוליים הכרוכים בה.
ה. עיגון
,מנגנון אכיפה פלילי מינהלי
ואזרחי כלפי החברות הממשלתיות, האורגנים שלהן ואף המדינה בכובעה
כבעלת מניות . כך–
ככל שהמנגנון עובר למינוי "תואם שוק פרטי", בו מנגנוני המינוי אינם נשענים על הליך
"ממשלתי סדור, תחרותי, פומבי ושוויוני, אלא מעין הליך "ציד ראשים–
הציבור, הן כצרכן השירות והן כבעל
המניות במובן הרחב –
יחזיק בכוח לדרוש ולהבטיח את האחריותיות בהליך המינוי ו
ה
נשיאה בתוצאות ההליך –
בדומה
לכלים אשר ניתן להפעיל כלפי חברות במגזר העסקי .
ו.
הגברת השקיפות היזומה בהליכי המינוי
–
כדי להבטיח אחריותיות בהליך המינוי, יש לעגן חובות שקיפות
נרחבות על הליך המינוי, לרבות רשימות המועמדים וכישוריהם הרלוונטיים לתנאי הסף, הזיקות שביניהם לבין
.שרי הממשלה, וכיוצ"ב
6.
,לסיכום הרפורמה המוצעת עוסקת בליבת הממשל התאגידי של החברות הממשלתיות, המשפיעה ישירות על ניהול
שירותים חיוניים וקידום
תשתיות לאומיות, ו על הקצאת משאבים בהיקפים רחבים.
שינוי שיטת מינוי
הדירקטורים
בחברות אלו
הוא הזדמנות לחיזוק
ה ,מקצועיות
ה שקיפות ואמון הציבור–
אך גם טומן בחובו סיכון ממשי אם ייעשה
ללא מנגנוני איזון מספקים. אנו קורא
ים
לוועדה לקדם מודל מאוזן, שאינו
חוזר על כשלי
העבר אך גם אינו מוותר על
,עקרונות יסוד של מיון מקצועי
עצמאות והגנה על נכסי הציבור
. זהו אינטרס משותף לממשלה, לכנסת ולציבור כולו.