חומר רקע
לכבוד ח' בשבט
"התשפ
ו
חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
26
בינואר
2026
הכנסת
ירושלים
התייחסות ל
הצעת חוק החב רות הממשלתיות (תיקון–
)הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות
,שלום רב
אני מתכבד להגיש בזאת לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
את התייחסותי ל הצעת חוק החברות
הממשלתיות (תיקון– הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות), התשפ"ה-
2025
, שהוגשה על ידי ח"כ
אביחי א' בוארון ואושרה בקריאה טרומית במליאת הכנסת ב-
17
בדצמבר2025
.
בראשית דב ריי אציין כי אני חוקר מעל עשור את עולם החברות הממשלתיות בישראל, ופרסמתי שני מחקרי
מדיניות בנושא. אחד מהם, אשר ראה אור לפני שש שנים, מתמקד במינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות
.בישראל וכולל המלצות מדיניות1 נוסף על כך, ב-9
באוקטובר2024
הופעתי לפני הוועדה הציבו רית לגיבוש
המלצות בנושא עדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות הממשלתיות (להלן-
,)ועדת מידני
.לאחר ששלחתי לה את מחקר המדיניות שלי ומסמך עם עדכונים להמלצות שבמחקר המדיניות
ב-
11
באוגוסט2025
שלחתי באמצעות אתר החקיקה הלאומי את התייחסותי לתזכיר חוק ,החברות הממשלתיות
אשר על בסיסו הוגשה הצעת החוק הפרטית שלפנינו ואשר דומה לה במידה רבה מאוד .כעבור כחודש
שלחתי
.ליועץ המשפטי של המשרד לשיתוף פעולה אזורי הערות נוספות התייחסותי להצעת החוק הפרטית ארוכה
יותר מאשר התייחסותי לתזכיר
,הממשלתי
והיא כוללת כמה עדכונים ותוספות .
יובהר כי סדר ההערות שלי
על
סעיפי ה
צעת החוק
יהיה כסדר הופעתם של הסעיפים
ב
הצעה
, וכי לא אתייחס לכל סעיפי ה
הצעה .
1.
'ס1 להצעת החוק, וכן סעיפים אחרים בהצעה, מקבעים את ההסדר הפוליטי-המינהלי
שנוצר
( בממשלה השלושים וחמש2021-2020
)ו
הונהג גם בממשלה הנוכחית
ולפיו
ה אחריות על רשות
החברות הממשלתיות –
יחידת הבעלות המדינתית בחברות- נ מצאת בידיו של השר לשיתוף פעולה
אזורי
, שכיהן בממשלה השלושים וחמש כשר הדיגיטל הלאומי . מאז חקיקת חוק החברות
הממשלתיות בשנת1975
ועד עתה הייתה רוב השנים רשות החברות הממשלתיות יחידת סמך
במשרד האוצר והשר האחראי עליה היה שר האוצר. במשך
שנים מעטות פעלה הרשות במסגרת
.משרד ראש הממשלה
עם כל ההבנה לאילוצים הפוליטיים, אינני מוצא הצדקה עניינית להסדר הנוכחי, קל וחומר לא
להצעה לקבע אותו בחקיקה. קשה למצוא לו מקבילה במדינות מתקדמות נוספות, שבהן יחידת
הבעלות המדינתית בחברות
נמצאת לרוב
ב משרד האוצר או
ב משרד הכלכלה. מוטב להשיב את
רשות החברות למש רד האוצר, שם תוכל הנהלת הרשות להשתלב מחדש במטה משרד האוצר
ובצומת קבלת ההחלטות הכלכלי המרכזי במגזר הציבורי, וכן להיעזר במשאבי המשרד .
,לחלופין
.ניתן לשקול העברה של רשות החברות למשרד הכלכלה
1
,אייל צור 'מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות בישראל: נייר מדיניות מס52
(ירושלים: פורום קהלת, תשרי תש"פ
-
אוקטובר2019
.)
2.
ההצעה להוס 'יף לס11
לחוק את ס"ק (א1
), שלפיו לא יהיה צורך באישור ממשלה להחלטות
'שתקבל חברה לפי ס11
()(א9
) לחוק- בהתקיים שלו שה תנאים- אלא אישור ש ל רשות החברות
.הממשלתיות בלבד, צריכה לדעתי לעבור חידוד וסיוג
'ראשית, ס11
()(א9) לחוק מדבר גם על החלטה להקים חברת-
( בת ממשלתית בצד החלטה לרכוש
מניות בחברה קיימת), ובמקרה זה יש לדעתי להותיר את החובה לקבל את אישור הממשלה למהלך
.בשל היותו משמעותי מבחינה משפטית וכלכלית
שנית, לפי ההצעה אחד התנאים שייתרו אישור של הממשלה לב יצוע מהלך של רכישת מניות
בחברה קיימת (בצד מהלך של הקמת חברת בת ממשלתית כאמור) הוא היות היקף ההתקשרות או
ההשקעה של החברה לצורך ביצוע המהלך עד סכום כולל של400
מלש"ח. מדובר על סכום גבוה
למדי של התקשרות עסקית, אשר צפויה להיות לו השפעה משמעותית על מהלכיה של הח ברה
הממשלתית המשקיעה,
ובמקרים מסוימים אף על המגזר הציבורי כולו ועל כיסיהם של משלמי
המסים. אי לכך, מוצע בזאת לקבוע בחוק רף של סכום כולל מרבי נמוך יותר להתקשרות או
להשקעה אשר הקצאתו לא תהיה טעונה אישור של הממשלה -
100
מלש"ח. כמו כן, מוצע כי אישור
שתיתן רשות החברות לחברה לפי ס' זה יובא לידיעתם של כל חברי הממשלה–
בין אם תתקבל
.הצעתי להוריד את רף הסכום הכולל המרבי ובין אם לאו
3.
'ההצעה להוסיף את ס"ק (ד) לס14
לחוק, ובו הקביעה לפיה בתנאים מסוימים פירוק של חברה
ממשלתית לא יהיה טעון אישור של הדרג הממשלתי הנבחר, לא ה ממשלה ולא ועדת השרים לענייני
.הפרטה, אינה רצויה בעיניי2 כפי שהקמה של חברה ממשלתית טעונה החלטת ממשלה –
3
שכן
מדובר בצעד מדיניות בעל משמעות כלכלית ופוליטית, מן הראוי כי ההחלטה לפרק חברה
ממשלתית תמשיך להיות בידיו של גורם בדרג הממשלתי הנבחר, לכל הפחות ועדת השרי ם לענייני
.הפרטה
כמו כן, לפי הצעת החוק נקבע כי לא יהיה צורך בהתייעצות עם דירקטוריון החברה הממשלתית
המיועדת לפירוק בהתקיים אותם התנאים. לנוכח חשיבותו של דירקטוריון החברה בעולם
התאגידי הישראלי אני מציע להותיר את החובה להתייעץ עם הדירקטוריון לפני החלטת פירוק
.מבלי שתהיה לדירקטוריון זכות וטו על החלטה כאמור
נוסף על כך, לפי הצעת החוק אחד התנאים שיידרשו לצורך פירוק מרצון של חברה ממשלתית ללא
אישור של הממשלה או של ועדת השרים לענייני הפרטה הוא העדר פעילות עסקית או היות החברה
'לא פעילה לפי ס342
מא לחוק החברות, אולם ,אין בהצעה הגדרה להעדר פעילות עסקית. אי לכך
.מוצע בזאת להוסיף הגדרה כאמור
לבסוף, אני מציע להוסיף לתזכיר החוק קביעה לפיה החלטה על פירוק מרצון של חברה ממשלתית
תובא בכתב עם נימוקים לידיעתה של ועדת הכספים של הכנסת. זאת במטרה להבטיח את אחריות
הדיווח של הרשות המבצעת לרשות המחוקקת ולחזק את הפיקוח הפרלמנטרי על מהלכים
משמעותיים המתבצעים ביחידות ובגופים השונים ברשות המבצעת, ובתוכם החברות
.הממשלתיות
4.
'מוצע להוסיף לתיקון לס15
לחוק קביעה לפיה החלטה על מיזוג של חברות ממשלתיות תובא בכתב
עם נימוקים לידיעתה של ועדת הכספים
.של הכנסת מאותם טעמים שמניתי בסעיף הקודם
5.
'ניתן לקבל את ההצעה לתקן את ס16
א לחוק, כך שאדם שנבחר לכהן כדירקטור מטעם המדינה
יידרש להשלים תוכנית הכשרה כפי שיקבע בתקנות השר הממונה על ביצוע החוק–
בהתאם לחברה
בה הוא מיועד לכהן- בטרם ייכנס לתפקידו. זאת בתנאי ש .רמת ההכשרה תהיה גבוהה יתרה
,מזאת
בהמשך ה
הצעה
'(ס18
()ב(ג3
)א שמוצע להוסיף לחוק ,)
נכתב כי הוועדה לבדיקת מינויים
2
.יצוין כי הס' המוצע כולל שגיאות לשוניות, שהופיעו גם בתזכיר החוק, ומן הראוי לתקנן ניתן למצוא שגיאות לשוניות
.מעטות נוספות בסעיפים אחרים של הצעת החוק
3
'ס5 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-
1975
.
תוכל לפטור-
מנימוקים מיוחדים ולאחר קבלת חוות דעת מרשות החברות הממשלתיות-
מועמד
לכהונת דירקטור מהחובה לעבור הכשרה כאמור
. זאת מבלי להגדיר באופן כ ללי לכל הפחות מהם
.אותם נימוקים מיוחדים. יש למנוע מצב בו מתן פטור מהכשרה כאמור ייעשה באופן שרירותי
נוסף על כך, אני מסויג מההצעה להוסיף לס' זה קטגוריה חדשה של "דירקטור בעל בקיאות
"חברתית". ראשית, המושג "בקיאות חברתית מוגדר באופן כללי למדי בהצעה– "נציג מקר ב ציבור
הלקוחות של חברה ממשלתית". כידוע, לחברות ממש ,לתיות שונות יש קהל לקוחות מגוון. כמו כן
יש מקום לתהות כיצד השתייכות לציבור לקוחות של חברה ממשלתית מסוימת יוצרת בהכרח
"בקיאות חברתית"
.או בקיאות מסוג אחר
שנית, בהמשך לכך, עולה חשש לפיו בבסיס ההצעה קיים ר צון למנות דירקטורים מרקעים
חברתיים מגוונים יותר– מ טרה ראויה כשלעצמה- מ בלי להבטיח כי הם עומדים ברמה מקצועית
.גבוהה
קשה למצוא
טעם משכנע
ל הצעה
לפיה
הדירקטורים בעלי"הבקיאות החברתית"
יהיו
פטורים מהחובה לעמוד בדרישות השכלה וניסיון
המופיע
ות כיום בחוק ו כן מהחובה לעבור תוכנית
הכשרה –
שמוצע כאמור להוסיף לחוק
ושלכאורה הדירקטור
ים ה"בקיא
ים
"חברתית,
שנעדרים
השכלה וניסיון רלוונטיים, זקוק
ים
לה יותר מהדירקטורים האחרים אולם יהיו פטורים ממנה
באופן גורף. זאת
.בטרם יחלו לכהן בתפקידם זה
דירקטור בעל "בקיאות חברתית" יהיה מ חויב
ביום המינוי שלו להיות בן25
שנים לפחות ולקבל אישור מהוועדה לבדיקת מינויים כי הוא עומ ד
בתנאי
.הערטילאי והעמום של "בקיאות חברתית". הא ותו לא
שלישית, יש לתהות האם ניתן יהיה למנות דירקטורים בעלי "בקיאות חברתית" בכל חברה
ממשלתית והאם תחול מגבלה על מספר הד ירקטורים בעלי "בקיאות חברתית" שניתן למנות
.בחברה ממשלתית כלשהי
יודגש כי הרצון לגוון את אוכלוסיית הדירקטורים מטעם המדינה אינו צריך לבוא על חשבון
הבטחת הרמה המקצועית של
כל
הדירקטורים ועל יכולתם לשאת היטב בחובת הזהירות המוטלת
.עליהם מכוח חוק החברות4
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בחברות המחזיקות
בנכסים ציבוריים ומספקות שירות
ים
.לציבור
6.
בהתאם להמלצתי במחקר המדיניות שלי,
'אני מציע לתקן את ס16
א לחוק כך שייקבע בו כי מועמד
לכהונת דירקטור בחברה יידרש לעמוד הן בדרישות ההשכלה והן בדרישות הניסיון הקבועות
,בחוק
וכי התואר האקדמי של המועמד יהיה קביל לצורך מינויו רק אם ניתן לו מאת מוסד מוכר להשכלה
.גבוהה5
7.
'מוצע להוסיף לחוק את ס16א4
,, ולפיו השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות יהיה רשאי
לאחר התייעצות עם הרשות להתקין תקנות לעניין תנאי כשירות נוספים לחלק מהדירקט ורים
בחברה, ולעניין ההרכב הנדרש של הדירקטוריון וועדת הביקורת- לפי סוגי חב רות או בחברה
מסוימת. אם תאומץ ההצעה, מן הראוי לחייב את השר לעדכן את ועדת הכספים של הכנסת בדבר
התקנתן של תקנות אלה, שהשפעתן על הממשל התאגידי בחברות הממשלתיות עשויה להיות
.משמעותית
8.
הה 'צעה לתקן את ס17
לחוק כוללת כמה מרכיבים. ראשית, יש לברך על הכוונה לאסור באופן
קטגורי על מנכ"ל של חברה ממשלתית לכהן כדירקטור באותה החברה. אף שהדבר אינו נהוג
.בפועל, מוטב שהוא ייקבע בחוק. כך המלצתי גם במחקר המדיניות שלי6
,שנית
מוצע לאסור על אדם לכהן כדירקטו ר מטעם המדינה ביותר מחברה אחת, אלא אם אישרה
הוועדה לבדיקת מינויים כי קיימים נימוקים מיוחדים לכך לאחר קבלת חוות דעת מרשות החברות
4
'ס252
-
253
לחוק החברות, התשנ"ט-
1999
.
5
,צור
שם ', עמ19
-
23
.
6 שם ', עמ32
.
.הממשלתיות החוק כיום (סעיף17
(ב)) מאפשר לאדם לכהן כדירקטור מטעם המדינה בשתי חברות
במקביל, להוציא מקרים שנקבעו בתקנות החברות הממשלתיות (כהונה כדירקטור ביותר משתי
חברות), התשל"ו-
1976
. בהתאם להמלצתי במחקר המדיניות שלי, אני מציע להמשיך לאפשר מינוי
של אדם לדירקטור מטעם המ דינה בשתי חברות במקביל–
בעיקר בחברות קטנות יחסית-
בתנאי
שאין ניגוד עניינים בין הפעילות של שתי החברות ובתנאי שהממונה יכול למלא היטב את חובותיו
.כדירקטור בשתי החברות7
כך מצד אחד ניתן יהיה למנות מגוון רחב של מועמדים לכהונה
כדירקטור מטעם המדינה בחברות ממשלתי
ות, בחברות מעורבות ובחברות-
בנות ממשלתיות, ומצד
שני יוכלו השרים האחראים על חברות אלה לנצל במקרים מסוימים
את כישוריהם של מועמד ים
ב מסגרת.יותר מחברה אחת
עם זאת, אין להתיר לאדם לכהן בזמן נתון כיו"ר דירקטוריון של יותר
.מחברה אחת8
,שלישית אינני רואה הצדקה למנות
יותר משנים-
עשר דירקטורים בחברה ממשלתית כלשהי, ולכן
הייתי מציע לתקן בהתאם את ההצעה. נוסף על כך, הייתי מציע לקבוע מספר מזערי (מינימלי) של
דירקטורים בחברה ממשלתית–
.קביעה שאינה קיימת כיום בחוק, ולהעמידו על שישה דירקטורים
זאת להוציא מקרה של חברה ממשלתית הנמצא ת בהליכי פירוק, שבה ניתן יהיה למנות מספר קטן
.יותר של דירקטורים9
רביעית, כפי שהמלצתי במחקר המדיניות שלי, אני מציע לתקן את ס"ק
(ד) ולקבוע כי מספר
הדירקטורים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל חברי הדירקטוריון שהתמנו מטעם
,המדינה. כיום עד שני שלישים מנציגי הממשלה בדירקטוריון יכולים לבוא מקרב שירות המדינה
והדבר אינו פועל לטובת ההפרדה המשפטית-המבנית בין החברות הממשלתיות לבין המדי.נה10
9.
'ההצעה לתיקון ס18
לחוק כוללת כמה מרכיבים. אחד מהם הוא הוספת הקביעה לפיה הליך מינוי
הדירקטורים מטעם המדינה לא יהיה תחרותי. כידוע, סוגיית מינוי הדירקטורים מעוררת זה
למעלה מעשור מחלוקת פוליטית עזה, בעיקר בכל האמור ב
יחס ל הקמת ארבע "נבחרות
הדירקטורים" בשנ ים2014
,
2015
,
2017
ו-
2022
. אף שהיו ליקויים מהותיים בהליכי הקמת
ה"נבחרות" ובהרכבן, ובכלל זה אי-
עיגון "הנבחרות" והליכי הקמתן בחקיקה או אף בהחלטת
ממשלה, יש לציין כי ל"נבחרות הדירקטורים" היו גם השפעות חיוביות על הביצועים של החברות
הממשלתיות. כותב שורות אלה סב .ור כי הרעיון להקים מאגר מועמדים לכהונת דירקטור הוא נכון
הוא מאפשר לבעלי המניות בחברות הממשלתיות–
אזרחי המדינה ותושבי הקבע שלה–
העומדים
בתנאי הסף שנקבעו בחוק (ובתנאים נוספים שיכולים לקבוע הממשלה או השר הממונה על יישומו
של חוק החברות הממשלתיות) להגיש את מ ועמדותם לכהונת דירקטור מטעם המדינה באופן
מרוכז ובהליך סדור ומקצועי, שניתן להבטיח כי יהיה שקוף (דבר שלא נעשה במידה מספקת עד
כה) ועם תלות פחותה בהיכרות עם חברי הממשלה או עם עובדי לשכתם או עם פקידים בכירים
במגזר הציבורי. בה בעת, אני בדעה כי יש מקום לשפר באופן
משמעותי את ההליך הקיים למינוי
.דירקטורים מטעם המדינה11
'נראה שנוסח התיקון המוצע לס18
, יחד עם הנוסח של תיקונים נוספים הכלולים בתזכיר ונוגעים
בסוגיית מינוי הדירקטורים, מבטאים התנגדות לרעיון מאגר הדירקטורים. לדעתי, ניתן ורצוי
לנסח תיקון לחוק שיבטיח הקמה של מאגר מועמדים לכהונת דירקטור תוך כדי התבססות על
לקחים שהופקו מהקמת "נבחרות הדירקטורים" ומרכיבים נוספים. זאת באופן שמצד אחד יאפשר
למועמדים מרקע
ים מגוו
נים
העומדים בתנאים הקבועים בחוק ובהחלטות הממשלה והשר (אם
7 שם ', עמ70
-
71
.
8 שם ', עמ74
.
9 שם ', עמ75
-
76
.
10
שם ', עמ60
-
61
.
11
לפירוט היתרונות והליקויים בהקמת "נבחרות הדירקטורים" ולהצעות מעשיות לשיפור הליך המינוי הקיים ראו
שם ', עמ50-43
.
,תתקבלנה כאלה) להירשם למאגר ולעבור הליך מיון מקצועי
ומצד שני תאפשר לשרים למנות
לכהונת דירקטור לפי שיקול דעתם, ללא כפיפות לדרישות מכרזיות רגילות, כל מועמד שיעבור
בהצלחה הליך מיון כאמור. על כן, מוצע להימנע מנוסח השולל באופן גורף הליך מינוי תחרותי
.כלשהו
נוסף על כך, כפי שהמלצתי במחקר המדיניות שלי, אני מציע ל 'הוסיף לס18
לחוק את הקביעה
לפיה לכתב המינוי של הדירקטור מטעם המדינה יצורפו נימוקי השרים לבחירה בו, וכי כתב המינוי
והנימוקים לבחירה יועלו לאתר המרשתת של רשות החברות הממשלתיות. זאת במטרה לקדם אל
מול אזרחי המדינה את השקיפות ואת אחריות הדיווח בהליך מינוי הדיר.קטורים מטעם המדינה12
10
.
'ההצעה להוסיף לחוק את ס18א3
המבקש להבטיח מתן ייצוג הולם לתושבי פריפריה ובני דור
ראשון להשכלה גבוהה בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות היא בעייתית ומוטב לדחותה מכמה
.טעמים
ראשית, כבר היום החוק הקיים קובע חובת ייצוג הולם לשורה ארוכה של מג זרים שונים
באוכלוסייה: לבני שני המינים (בפועל-
הבטחת ייצוג הולם לנשים), לערבים, לחרדים, לבעלי
.מוגבלות, לעולים חדשים ולבני הדור השני לעולים מאתיופיה13
ניתן לראות באור חיובי את הרצון
לקדם את ייצוגם של מגזרים אלה בדירקטורים של החברות הממשלתיות השונות, אולם כ פי
שטענתי במחקרי, לרוב הדרך הרצויה לעשות זאת אינה באמצעות חקיקה ראשית של הכנסת–
,להוציא הבטחת ייצוג הולם לנשים ולבני האוכלוסייה הערבית, אלא באמצעות החלטות ממשלה
שקל יותר להתאימן לשינויים במציאות הפוליטית, החברתית והכלכלית. הבטחת ייצוג בחקיקה
למגזרים רבים באוכלוסייה עלולה לחזק את שיקולי הייצוגיות על חשבון שיקולי המקצועיות
ולהקטין את מספר המועמדים הפוטנציאליים המתאימים לכהונת דירקטור. זאת בשל הצורך
לעמוד בשורה של דרישות ייצוג דמוגרפיות שעלולה להתארך, כפי שניתן לראות בעשור האחרון
.ובתזכיר חוק זה14
שנית, לא בר ור מהו הטעם המקצועי והענייני מאחורי הכוונה להבטיח ייצוג לבני דור ראשון
להשכלה גבוהה בקרב אוכלוסיית הדירקטורים מטעם המדינה. מדוע יש להבטיח בחקיקה כי
בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות יכהנו אזרחים שלהוריהם אין תואר אקדמי? מה
רלוונטית השכלת ההורים לכהונה כדיר ?קטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית קשה למצוא לכך
טעם ענייני-
.מקצועי
לסיכום, אם ממשלת ישראל רוצה להגדיל את מספר תושבי הפריפריה החברתית המכהנים
כדירקטורים מטעם המדינה בחברות ממשלתיות מוטב כי תעשה זאת באמצעות החלטת ממשלה
לפרק זמן מוגבל, שבמהלכו ניתן יהיה לבחון
את השלכות ההחלטה, ולא באמצעות חקיקה
ראשית
שהיא נוקשה יותר מטבעה .
הוא הדין ביחס לחרדים, לבעלי מוגבלות, לעולים חדשים ולבני הדור
השני לעולים מאתיופיה ., ולכן רצוי לתקן את החוק הקיים גם בעניין זה כמו כן, אין מקום לדרוש
מהדירקטורים מהפריפריה החברתית שיהיו בני דור ראשון להשכלה גבוהה–
לא בהחלטת ממשלה
.ולא בחקיקה
11
.
לעניין הרכב הוועדה לבדיקת מינויים בסעיף18
ב לחוק, יש לי כמה הערות. ראשית, במחקר
המדיניות שכתבתי הצעתי להחליף את נציג רשות החברות הממשלתיות המכהן כיום בוועדה בנציג
מטעם בנק ישראל הכשיר להתמנות כדירקטור מטעם המדינה. זאת לנוכח מעורבותה הרבה של
הרשות בהליך מינוי הדירקטורים הנוהג בעשור האחרון ומעמדו המקצועי של בנק ישראל.
15
אפשרות אחרת היא למנות לוועדה שני אנשי ציבור במקום אחד. שנית, את ההסתייגות של י בעניין
12
שם ,
'עמ54
.
13
'ס18א-
18א2
.לחוק החברות הממשלתיות
14
,צור
שם ', עמ62
-
65
.
15 שם ', עמ50
.
האפשרות לפטור מנימוקים מיוחדים וללא אמות מידה ברורות
מועמד לכהונת דירקטור מביצוע
הכשרה כתנאי למ
ילוי התפקיד הבעתי בסעיף 5 לעיל
. שלישית , אני רואה בחיוב מתן אפשרות
לוועדה לבדיקת מינויים לראיין מועמדים לכהונת יו"ר דירקטוריון, דיר 'קטור ומנכ"ל (ס18
)ב(ג(6)-
(7) להצעה.)
12
.
'ההצעה לקצוב את כהונת חברי הוועדה לבדיקת מינויים במסגרת ס18ב1
.לחוק היא במקומה
ניסחתי המלצה ברוח דומה במחקר המדיניות שלי–
לקבוע תקופת כהונה בת חמש שנים לחברי
הוועדה לבדיקת מינויים ללא אפשרות למנותם לתקופת כהונה נוספת.
16
עם זאת, אני מציע לקבוע
כי השר הממונה יעדכן את הממשלה על מינוים של חברי הוועדה ועל ההחלטה למנותם לכהונה
.נוספת
כמו כן, רצוי לקבוע בחוק כי מי שכיהן כחבר הוועדה לבדיקת מינויים לא יוכל להתמנות
.לדירקטור מטעם המדינה בשנה שלאחר סיום תפקידו
13
. לעניין מתן היתר ליושב ראש הוועדה לעסוק
'בעיסוק נוסף במסגרת ס18ב2
לחוק לא ברור לי הטעם
לקביעה לפיה תידרש לכך הסכמת היוע
ץ המשפטי
לממשלה בצד הסכמת השר הממונה על ביצוע
.החוק
14
.
'באשר לס18ב3
לחוק יש לי השגות על הנוסח המוצע בעניין הסדרת המינוי של דירקטורים
ומנכ"לים בחברות ממשלתיות בתקופת בחירות. ראש 'ית, למען הדיוק, מוצע להוסיף בשם הס
ובמשפט הראשון בו את המילה "לכנסת" למושג "תקופת בחירות". שנית, לא ברור לי הנוסח
)המוצע בס"ק (ג–
"מועד של מעשה או מחדל אשר בהתרחשו נדרש בהתאם לדין לקיים בחירות
לכנסת". למיטב ידיעתי, תיאור מעין זה אינו מופיע בחוק הבחירות ל
כנסת, התשכ"ט-
1969
.
שלישית, במחקר המדיניות שלי הצעתי לאפשר מינוי של דירקטורים מטעם המדינה עד חודשיים
לפני יום הבחיר ות לכנסת, ואני מציע לאמץ
קביעה זו גם בהצעת החוק שלפנינו.
17
15
.
'באשר לס18ג לחוק, ההצעה להגדיר באופן מפורט יותר זיקה אישית, זיקה עסקית וזיקה פוליט ית
ל חברי
הממשלה נראית לי צעד בכיוון הנכון ,, אולם הנוסח המוצע כולל שורה של בעיות. ראשית
אם מותירים את החובה החלה על מועמד לכהונת דירקטור להוכיח כישורים מיוחדים כאשר יש
לו זיקה לחבר הממשלה, אין מקום להבחין בין מועמד שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר הממונה
לבין
.מועמד שיש לו זיקה אישית או עסקית לשרים אחרים
,שנית כאשר מדובר במועמד בעל זיקה עסקית לשר הממונה–
או לכל שר אחר- יש מקום לרא ות
גם עסקה חד-פ
עמית, שהיא חלק ממהלך העסקים הרגיל והיקפה עולה על סכום מסוים
שאותו יש
לקבוע בחוק ., כיוצרת זיקה כאמור בין המועמד לבין השר
,שלישית כפי שציינתי במכתבי לוועדת מידני, יש לחייב בחוק את הוועדה לבדיקת מינויים להגדיר
בקווים כלליים מהם כישורים מיוחדים הנדרשים מבעלי זיקה כאמור ולהביא את ההגדרה לידיעת
.הממשלה והציבור הרחב
רביעית ,
יש לחשוב כיצד על החוק להתייחס למצב בו קיימת זיקה אישית בין שר בממשלה לבין
.מועמד לכהונת דירקטור המבוססת על קשרי חברות קרובים
,חמישית כפי שהצעתי במחקר המדיניות שלי, כדאי לשקול לקבוע בחוק כי דירקטורים מטעם
המדינה שיש להם זיקה לשרים בממשלה יהוו פחות ממחצית מכלל הדירקטורים שהמ
דינה
רשאית
.למנות באותה החברה18
אם תאומץ גישה כזו, ייתכן כי ניתן יהיה לרכך את דרישת הכישורים
.המיוחדים
16
שם ', עמ51
.
17
שם ', עמ53
.
18 שם ', עמ58
.
ש
ישית, מוצע
לקבוע בחוק, כפי שהמלצתי במחקר המדיניות שלי, כי גם מועמד לכהונת דירקטור
מטעם המדינה שיש לו זיקה אישית למנהל רשות החברות הממשלתיות או לאחד מסגניו יידרש
.להוכיח כי יש לו כישורים מיוחדים19
16
.
'ההצעה לתיקון ס21
לחוק, לפיה דירקטור מטעם המדינה יוכל להתמנות לתקופת כהונה שנייה
ובמקרים חריגים–
לתקופת כהונה שלישית-
היא נכונה בעיניי ועולה בקנה אחד עם ההמלצה
.שגיבשתי בעניין במחקר המדיניות שלי20
17
. אני מסויג
מההצעה להוסיף לחוק את סעיף21
א, שלפיו אדם הנבחר לראשונה לכהן כדירקטור
מטעם המדינה בחברה ממשלתית יתמנה לתקופת ניסיון בת חצי שנה שבמהלכה הוא לא ייהנה
מזכות הצבעה ולא ייחשב במניין החוקי הדרוש לקבלת החלטות. ראשית, חוששני שההצעה עלולה
לסרבל את הליך מינוי הדירק טורים בחברות השונות. כך, יהיה צורך להביא בחשבון הן מצב בו
דירקטור יסיים בהצלחה תקופת ניסיון ויוכל להתמנות לדירקטור מן המניין בחברה, והן מצב בו
דירקטור לא יסיים בהצלחה תקופת ניסיון ואז ייווצר חסר במספר חברי הדירקטוריון. כדי למלא
את החסר הזה יהיה צורך למנות דירקטור שכבר כיהן בעבר בדירקטוריון של חברה ממשלתית או
לחלופין לבחור דירקטור חדש שיצטרך להשלים תקופת ניסיון, ש אין ביטחון שגם הוא יסיימה
בהצלחה. בתרחיש כזה לא יהיה הדירקטוריון מאויש באופן מלא לאורך תקופה ארוכה, וזהו מצב
.לא רצוי
שנית, ההצעה עלולה להכביד
את
עבודת הדירקטוריון, שכן הדירקטוריון יכלול דירקטור נוסף
.שיהיה בפועל במעמד נמוך יותר ולא יוכל לתפקד בו באופן מלא בגלל המגבלות החלות עליו כאמור
מעבר לכך, כבר כיום החוק מקנה לרשות החברות הממשלתיות את הסמכות לשלוח רפרנטים
מטעמה לישיבות הדירקטוריונים של החברות ה ממשלתיות השונות, כאשר רפרנטים אלה אינם
.מחזיקים בזכות הצבעה ואינם נכללים במניין החוקי הדרוש לקבלת החלטות21
ספק אם רצוי
ליצור מצב שבו בישיבות הדירקטוריון ישתתפו בפועל שני דירקטורים ללא זכות הצבעה ושאינם
.נכללים במניין החוקי הדרוש לקבלת החלטות
שלישית, אם מוצ ע, כאמור לעיל, לחייב דירקטור חדש בהכשרה מקצועית כתנאי לכניסתו לתפקיד
.זה, קטנה בעיניי ההצדקה לחייב אותו בתקופת ניסיון
18
.
'ההצעה להוסיף לחוק את ס22
א בעניין איסור מינוי והעסקה בחברה ממשלתית של מי שכיהן
כדירקטור באותה החברה או של בן משפחתו בשנה שלאחר סיום כהונת ו כדירקטור נראית לי
.רצויה
19
.
'מוצע לשקול מחדש את ההצעה לתקן את ס24
לחוק כך שהשרים האחראים על חברה ממשלתית
ימנו את יו"ר הדירקטוריון ללא צורך באישור הדירקטוריון ויוכלו למנות את יו"ר הדירקטוריון
שלא מבין הדירקטורים המכהנים בחברה, אם קיים בחברה מקום פנוי. לצור ך
קידום
יחסי העבודה
התקינים בין חברי
הדירקטוריון יש לכל הפחות להותיר את החובה לקבל את
הסכמת
הדירקטוריון
למינוי היו"ר שלו. כמו כן, יש לתת עדיפות למינוי יו"ר שהספיק להכיר את פעילות החברה ואת
.עבודת הדירקטוריון במסגרת כהונה כדירקטור מן המניין בחברה
20
.
במסגרת 'תיקון ס28
לחוק מוצע לקבוע מניין של שישה דירקטורים ב ישיבות דירקטוריון של
חברות ממשלתיות ש כל חברי הדירקטוריון שלהן ממונים על ידי המדינה, למעט דירקטורים
חיצוניים, ושמספר חברי הדירקטוריון המרבי שלהן
עומד על שלושה-עשר חברים . אני סבור שמוטב
לקבוע מניין של שבעה חברים, ובכך להבטיח כי רוב חברי הדירקטוריון נוכחים בישיבה .
נוסף על
כך , כאמור לעיל, אין לדעתי
הצדקה למנות יותר משנים-
עשר חברים לדירקטוריון של חברה
19
שם ', עמ33
.
20 שם ', עמ66
-
67
.
21
'ס27
.(ב) לחוק החברות הממשלתיות
ממשלתית , ולכן אני מציע לוותר על הקביעה ביחס למניין הדרוש בדירקטוריונים של חברות
ממשלתיות המונים יותר משנים-עשר חברים.
יתרה מזאת, יש לסייג את ההצעה לאפשר לדירקטוריון, שמספר חבריו קטן מן המניין הקבוע בחוק
או בתקנון החברה לצורך קיום ישיבות, לקבל-
במקרים חריגים ובהסכמת רשות החברות
הממשלתיות-
החלטות בכל עניין חיוני לטובת החברה שאינו סובל דיחוי. איוש מלא ככל הניתן
של
תקני הדירקטורים בחברה הממשלתית מחויב על פי חוק והוא מיטיב עם קבלת החלטות
.תקינות ומאוזנות לטובת החברה ולקוחותיה
21
.
( אני מסכים להצעה להוסיף את ס"ק4
'א) לס32
לחוק, שעניינו קביעת מגבלות על בעלי תפקידים
בכירים בחברה ממשלתית לאחר סיום העסקתם בחברה בכל האמור ב
יח
ס ל קיום קשרים עסקיים
או מקצועיים עם חברות מתחרות או חברות בעלות ממשקים עסקיים משמעותיים עם החברה
הממשלתית. אציין כי ראוי בעיניי שהכללים שתקבע רשות החברות הממשלתיות בעניין יפורסמו
.לציבור
22
.
'אחד ממרכיבי ההצעה לתיקון ס49
לחוק, שלפיו המבקר הפנימי של חברה ממשל תית יהיה כפוף
ליו"ר הדירקטוריון ,בלבד ולא
ליו"ר ו למנכ"ל ,גם יחד .הוא נכון עם זאת, יש מקום לתהות מה
הסיבה לכך שמוצע לקבוע למבקר הפנימי של חברה ממשלתית תקופת כהונה של חמש שנים עם
'אפשרות להאריכה לתקופה שלא תעלה על שנתיים, בעוד שבס47
מוצע לקבוע כי משך כהונתו
של
יועץ משפטי
לחברה ממשלתית י .עמוד על ארבע שנים
23
.
'יש לדחות את ההצעה לתקן את ס50
כך שהשר הממונה לבדו ימנה את בא כוח המדינה
להשתתפות ולהצבעה באספה הכללית של חברה ממשלתית, וכך שהשר הממונה לבדו יוכל לתת
לבא הכוח האמור הוראות בדבר אופן הצבעתו באספה הכללית. אם
יותר משר אחד אחראי על
חברה ממשלתית, מן הראוי שכל השרים האחראים על החברה ייטלו חלק במינוי בא כוח המדינה
.באספה הכללית ובמתן הוראות בדבר אופן הצבעתו בה. מוצע אפוא להותיר את הס' בנוסחו הקיים
24
.
'ההצעה לתקן את ס52
כוללת תיקון לס"ק (ב) והוספה של ס"ק (ג). הניסוח של ההצעה לתקן את
.ס"ק (ב) אינו ברור
ההצעה להוסיף את
)ס"ק (ג ולפיו
משך כהונתו של מנהל רשות החברות
הממשלתיות יעמו
ד על ארבע שנים עם אפשרות להאר,כת הכהונה בשנתיים נוספות נראית
לי צעד
בכיוון הנכון. עם זאת, כדאי לשקול להוסיף לס' קביעה לפיה השר יקבע, באישור הממשל ה, תנאי
סף לכהונה בתפקיד מנהל הרשות, ויפרסם את הנימוקים לב.חירה במועמדו לתפקיד מנהל הרשות
כמו כן, יש לקבוע כי הארכת הכהונה של מנהל הרשות תהיה טעונה את אישור הממשלה, כפי
שהמינוי לתפקיד זה .טעון את אישור הממשלה
.אשמח לעמוד לרשות חברי הוועדה במהלך חקיקת החוק
,בכבוד רב
ד"ר אייל צור
עמית בכיר, פורום קהלת