חומר רקע
1
2.2.2026
:הנדון מסמך עקרונות
הגדרת המחלקה לחקירות שוטרים כרשות חוקרת-
מבצעית
מוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: נציגות חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים
1.
מבוא
א.
המחלקה לחקירות שוטרים)(מח"ש
מהווה אבן יסוד בשמירה על שלטון החוק, טוהר המידות ואמון
הציבור
בגורמי האכיפה. אגף החקירות והמודיעין במח״ש פועל הלכה למעשה כגוף חקירתי-
,מבצעי
בעל מאפיינים מובהקים של יחידה מבצעית הפועלת בתנאי סיכון, דריכות וזמינות מתמשכים.
ב.
על אף זאת, עד כה לא נקבעה בחקיקה או בהחלטת ממשלה
הגדרה רשמית
של מח״ש כיחידה
מבצעית/ כרשות חוקרת מבצעית . היעדר הגדרה זו יוצר פער מהותי בין אופי הפעילות בפועל לבין
המסגרת הנורמטיבית והארגונית שבה פועלת המחלקה, פער אשר פוגע בתפקוד, בכשירות, ברציפות
ובביטחון העוסקים במלאכה.
ג.
.חוקרי מח"ש חריגים במשרד המשפטים בכלל ובפרקליטות המדינה בפרט
מצד אחד החוקרים הם עובדי הפרקליטות לכל דבר ועניין, אך
מאידך החוקרים
עובדים בתנאים ודרישות שונים לחלוטין מעו"ד עובד פרקליטות ממוצע. לכן, במשך כל
השנים התפיסה
מבחינת השכר הייתה כי חוקרי מח"ש אינם זוכים להטבות שמקבלים
פרקליטים בוותק דומה, אך
נדרשים לעבודה לפי תפיסה של "יחידה מבצעית", למרות
שמח"ש לא הוכרה
כך
.מעולם
ד.
משנת2008
חל אזרוח מדורג
של חוקרי
אגף החקירות, ומזה
חמש שנים אין א ף חוקר במח"ש שהוא
שוטר בפועל. יש לציין כי עד לסיו ם האזרוח, חוקרים אשר היו
שוטרים מושאלים, נ הנו ממעטפת
ז כויות והגנות, הכשרות וסמכויות, מתוקף
היותם שוטרים;
.מתוקף דרגתם וסמכויותיהם
האזרחים
המשמשים בתפקידי החקירות
, נותרו ל .לא מעטפת זו
2.
יה עדר הגדרה רשמית של מבצעיות וכשירות–
השלכות מהותיות
א.
הדרישות המקצועיות והמבצעיות המוטלות על אגף החקירות והמודיעין במח״ש הובילו לכך
שה
גורמי
ם ה בכירים ביותר במערכת אכיפת החוק הכירו בפומבי בצורך ,המבצעי של המחלקה. כך
ביום23.1.2022
, במפגש הפרידה של היועץ המשפטי לממשלה ממח״ש, הצהירו היועץ המשפטי
לממשלה ופרקליט המדינה על חשיבות המבצעיות והכשירות של אגף החקירות והמודיעין.
2
ב.
אף על פי כן, הכרה זו
לא עוגנה בהגדרה משפטית -ארגונית מחייבת. להיעדר ההגדרה הרשמי ת
משמעויות ישירות ועקיפות, ובהן:
•
פגיעה ביכולת להקצות משאבים בהתאם לצרכים מבצעיים.
•
קשיים באיוש משרות, בהכשרות ובשימור כוח אדם.
•
העדר מעטפת זכויות ותנאים הנדרשים ליחידה
חוקרת -מבצעית.
•
חוסר התאמה בין רמת הסיכון בפועל לבין ההסדרים החלים על אנשי המחלקה.
ג.
הצורך במבצעיות מח"ש מתבטא גם בדו"ח מבקר המדינה משנת2023
'. וכך נכתב (עמ28
:)
"
פעילות אגף החקירות והמודיעין במח"ש היא בעלת מאפיינים מבצעיים, ובכללם דרישה
לדריכות וזמינות מבצעית מלאה בכל ימות השנה, צורך בכשירות מבצעית הכוללת נשיאה
,ושימוש בנשק אישי הימצאות בקו ראשון של חיכוך מול אוכלוסייה מגוונת ומודל הפעלה תגובתי
.שעיתוי הפעלתו נגזר מפעילות המשטרה ומחייב מענה מיידי "
3.
יה עדר התאמה בין מאפייני האגף לבין המסגרת הארגונית
א.
מח״ש כפופה למשרד המשפטים,
משרד אזרחי-
.מינהלי, שאינו מוגדר ואינו מתפקד כמשרד מבצעי
כפיפות זו אינה תואמת את מאפייני הפעילות של אגף החקירות והמודיעין, ויוצרת שורה של קשיים
מערכתיים:
•
העדר שפה משותפת מבצעית - הנהלת המשרד ו גורמים נוספים בשרשרת הארגונית אינם
דוברים את "שפת המבצעיות". כתוצאה מכך, נדרש מאמץ חוזר ונשנה להסביר, להצדיק ולשכנע
בנחיצותם של צרכים מבצעיים בסיסיים.
•
העמסת בירוקרטיה שאינה תואמת פעילות מבצעית -
ריבוי מעגלי אישור ותהליכים מינהליים
מאר יך משמעותית את פרקי הזמן שבין העלאת צורך מבצעי לבין קבלת מענה. עיכובים אלה
,פוגעים ביכולת האגף להתמודד בזמן אמת עם אתגרים שוטפים בתחומי גיוס כוח אדם, הכשרה
רכש והפעלה.
•
דריכות מבצעית מתמדת -
אגף החקירות והמודיעין נדרש לדריכות וזמינות מלאה –
365
ימים
,בשנה24
שעות ביממה, לרבות לילות, סופי שבוע, חגים ומועדים. דרישה זו זהה במהותה
לדרישות המוטלות על יחידות ביטחון ואכיפה מבצעיות אחרות במדינה.
•
בניגוד ליחידות משטרתיות המקבלות תמיכה מבצעית לפעילות החקירתית, במח"ש כלל
הפעילות מבוצעת על ידי החוקרים, לרבות בילוש
ומעקב, ליווי, איתור, עריכת חיפושים אחר
אמצעי לחימה וסמים, ביצוע מעצרים ועיכובים, הובלת עצורים ואסירים לבתי המשפט השונים
,ברחבי הארץ
ועוד. עקב כך נדרשים חוקרי מח"ש לכוננויות שבמסגרתן עליהם להיות
בזמינות
3
מלאה, במרחק נסיעה של45
דקות לכל היותר מכתובת הש
לוחה שבה הם מוצבים . (מתוך דו"ח
מבקר המדינה2023
)
•
כשירות מבצעית וסיכון פיזי - פעילות האגף כוללת:
•
נשיאה ושימוש בנשק אישי.
•
הפעלת סמכויות עיכוב ומעצר.
•
יציאה לפעילות שטח, לרבות כניסה ליישובים ולכפרים בעלי רמת סיכון גבוהה.
•
הימצאות בקו ראשון של חיכוך עם אוכלוסי
ות מגוונות.
•
פעילות בתוך שטח ישראל ובאזור יהודה ושומרון.
מאפיינים אלה יוצרים צורך מובהק ב"הגנת הכוח" ובמעטפת ביטחונית מלאה, כפי שנהוג ביחידות
מבצעיות אחרות.
•
רציפות תפקודית -
הרציפות המבצעית מחייבת מינוי מידי של ממלאי מקום בעת היעדרות
זמנית, והחלפה מיידית של בעלי תפקידים בעת עזיבה. הצורך מתעצם נוכח הפריסה הגיאוגרפית
הרחבה של האגף.
•
מודל הפעלה תגובתי -
מרבית פעילות,אגף החקירות והמודיעין
נגזרת מפעולות שוטרי משטרת
ישראל, ולכן מאופיינת במודל תגובתי. עם זאת, קיימת גם פעילות יזומה של חשיפה וגילוי
עבירות ע ל בסיס מודיעין. מודל זה מחייב זמינות מיידית וגמישות מבצעית גבוהה, שאינה
מתיישבת עם מסגרת מנהלית רגילה.
4.
השלכות משפטיות וזכויו
ת –
פער בלתי סביר
א.
בהיותה יחידה מבצעית הפועלת בזירות חקירה מסוכנות, לרבות באיו״ש, ובשל העובדה שאנשיה
,מחזיקים בסמכויות שוטר נדרש עיגון חוקי ברור של זכויות אנשי מח״ש במקרה של פגיעה, פציעה
או מחלה שנגרמו עקב או בקשר לתפקידם.
ב.
המצב הקיים יוצר אבסורד:
•
חוקר מח״ש שהוא אזרח יטופל על ידי המוסד לביטוח לאומי.
•
חוקר מח״ש שהוא שוטר מושאל יטופל על ידי קצין התגמולים במשרד הביטחון.
פער זה אינו סביר, אינו שוויוני ואינו תואם את מהות הפעילות והסיכון, ונוגד את ההיגיון שבבסיס
הסדרי התגמולים כפי שנקבעו, בין היתר, בוועדת גורן.
5.
עיגון חוקי קיים–
בסיס להכרה מבצעית
4
א.
פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–
1971
סעיף49י(א) קובע: "
לצורך מילוי תפקידיהם לפי פרק זה, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות
והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי העניין."
הוראה זו מלמדת כי המחוקק כבר הכיר בכך שלחוקרי מח״ש סמכויות וחסינויות של שוטרים. מכאן
נגזרת המסקנה כי גם
המעטפת המבצעית, הארגונית והזכויותית ה חלה על שוטרים, צריכה לחול על
חוקרי מח״ש.
סעיף49
: )יא (ב לענין סעיף19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-
1981
, יראו את המחלקה כרשות
בטחו ן.
מתייחס לחוק הגנת הפרטיות, הדבר אמור לבוא לידי ביטוי בכל מקום בו מוגדרת רשות בטחון .
ב.
חקיקה והסדרים
המגדירים גופי ביטחון -
בחוקים ובתקנות שונים (ובכלל זה חוקי תעבורה ותקנות
,"התעבורה), הוגדרו גופים כגופי ביטחון הזכאים להקלות תפעוליות, לרבות הכרה ב"רכב ביטחון
מתוך הבנה שמדובר בגופים הפועלים בתנאים מבצעיים מיוחדים ולשם מילוי תפקידם נדרשת
גמישות
תפעולית.
העובדה שמח״ש אינה נמנית כיום במפורש עם גופים אלה יוצרת פער בין הצורך המבצעי בפועל לבין
ההכרה המשפטית.
----
5
ג.
ההכרה במח"ש כיחידה מבצעית
(רשות חוקרת-
)מבצעית , כמו גופי הבטחון המשטרה ושב"כ יטייבו
את עבודת המחלקה
ל
אין שיעור. מבקר המדינה אף ציין זא:ת בדו"ח באומרו
"
מומלץ להנהלת מח"ש ולמשרד המשפטים להשלים את התהליך האמור ולהידרש
,למאפייניו הייחודיים של אגף החקירות והמודיעין במח"ש וכן למשאבים העומדים לרשותו
ובכלל זה לבחון את האפשרות להגדיר את אגף החקירות והמודיעין כיחידה מבצעית, על
.כל המשתמע מכך "
ד.
הגדרת
המבצעיות
הינה
ת אח ההמלצות המרכזיות בדו"ח ה צוות לבחינת מח"ש. שם
נכתב
:מפורשות
"
על היחידה שתוקם להיות מוגדרת כיחידה מבצעית על מנת לייצר את התנאים הארגוניים
המיטביים
לטיפול בליקויים התפקודיים והמבצעיים ארוכי השנים, ולספק את המעטפת הנדרשת
בכלל
ההיבטים(כוח אדם, יכולות, סמכויות וכיו״ב )
....
יש להגדיר את מח״ש כיחידה מבצעית ולהעניק לה את המעטפת הנדרשת לעבודתה תוך קביעת
הוראות מחייבות בדבר שיתוף פעולה עם המשטרה. פעולות אלו יחזקו משמעותית את מח״ש
במסגרת הקיימת ."
6.
סיכום והמלצה
א.
מן האמור לעיל עולה תמונה ברורה: אגף החקירות במח״ש פועל הלכה למעשה כיחידה מבצעית לכל
דבר ועניין. היעדר הגדרה רשמית כזו פוגע ביכולתו למלא את ייעודו, מסכן את אנשיו ויוצר אי-
שוויון
וחוסר סבירות בהסדרי הזכויות והחובות החלים עליהם.
ב.
בשנת2022
הוכן מסמך במחלקה ,שמטרתו הובלת שינויים באגף החקירות והמודיעין במח"ש, הדן
.בין היתר , בצורך של מח"ש להיות יחידה מבצעית מסמך זה הופץ ל
פרקליט המדינה ו מנכ"ל משרד
המשפטים;
.ללא התקדמות בנושא ההגדרה ומשמעויותיה
ג.
מ
ח"ש פועלת מתוקף פקודת המשטרה וסמכויותיה וחסינויותיה זהות לשל שוטר .
6
ד.
:להלן שינויים מוצעים בהצעת החוק הנוכחית
1) להוסיף : המחלקה תוגדר רשות חוקרת-
.מבצעית
2)
:בסעיף49
)יא (להוסיף את ר' חטיבת החקירות והמודיעין במח"ש ובהעדרו את ממלא מקומו
3)
בפרק תיאומי חקיקה (אחרי49
:)יא
1.
'בתקנות התעבורה, תק' מס9 תשע"ח -
2018
–
יתווסף לרשימה "רכב של המחלקה
"לחקירות שוטרים .
2.
בחוק
)לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה, תשע"ו -
2016
בסעיף7 יתווסף לרשימה "רכב של המחלקה לחקירות שוטרים" .
3.
חוק המשטרה (נכים
ונספים), תשמ"א-
1981
ותיקון
לחוק הנכים (תגמולים
ושיקום), תשי"ט-
1959
יחולו על הנמנים על אגף החקירות והמודיעין
במח"ש בעניין
)"("חבלת שירות" ו"מחלת שירות
ה.
לפיכך, מתבקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט:
1)
לפעול לעיגון סטטוטורי של מח״ש כרשות חוקרת-
.מבצעית
2) לעגן
אמצעים
תפעוליים
בת )יקוני החוק (למשל רכב שיאפשרו פ
עילות מ בצעית זו
3)
להבטיח החלת מעטפת זכויות, תנאי שירות והגנה זהים לאלה החלים על גורמי אכיפה
וביטחון אחרים.
4)
,להסדיר בחקיקה את נושא הפגיעות, התגמולים וההכרה באנשי מח״ש כנפגעי שירות
בהתאם למהות פעילותם.
,בברכה
נציגות חוקרי
המחלקה לחקירות שוטרים