חומר רקע
1
29
ינואר2026
לכבוד
חבר הכנסת אופיר כ"ץ
יו"ר ועדת הכנסת
כנסת ישראל
,שלום רב
:הנדון
נייר עמדה של נציגות שופטי ישראל
בעניין הצעת חוק יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות
)השלטון (תיקוני חקיקה
1.
נציגות השופטים, ה
משמשת כפה לכלל השופטים המכהנים בכלל הערכא
ות, לרבות
אלו
העתידיים לכהן, ש ,בצוותא חדא יעצבו את דמותה של המערכת השיפוטית לדורותיה
מתכבדת להגיש בכתב את עיקרי
עמדתה בנוגע להצעת החוק. זאת,
בהמשך לדברים שנאמרו
על ידי נציגיה במהלך דיוני
ועדת הכנסת (להלן- הוועדה).
הנציגות סבורה כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית
מבקשת ל 'ברוא 'עולם חדש
ש במסגרתו
.יערכו שינויים מרחיקי לכת בדרך קביעת שכר השופטים ומבנהו
ההצעה טומנת ב
חוב ה
פגיעה קשה במעמדם ובתנאי שכרם של השופטים, והיא מעוררת קשיים מהותיים. לפיכך,
.נציגות השופטים מתנגדת להצעה והיא סבורה כי אין מקום לקדמה
על מנת להבהיר את הקשיים.נעמוד תחילה על מאפייניו הייחודיים של העיסוק בשפיטה
י
יחודיות המשרה השיפוטית
2.
תפקיד השיפוט הוא תפקיד מורכב ומיוחד במינו
, ה מחייב עמידה בסטנדרטים גבוהים ביותר
של מקצועיות, כשירות, אחריות עצומה, עצמאות והכרעה בגורלות של אנשים. לתפקיד
:השיפוטי מאפיינים ייחודיים
א.
ראשית
, לרשות השופטת ולחבריה השופטים-
מעמד מיוחד של עצמאות, של אי תלות
ושל מי שנהנים מאמון הקהילה. מעמד זה מטיל על השופטים
נורמות התנהגות
ייחודיות, כמו גם חובות ונטלים ייחודיים שנועדו לשמר את מעמדו הייחודי של השופט
.בקהילה
ב.
שנית
, בעת המינוי לשפיטה נבחנת המצ וינות המקצועית של המועמד והאם הוא ניחן
במזג שיפוטי. בשל סינון קפדני זה רבים מהמתמנים היו חוד החנית של העשייה
המשפטית במסגרת משרדים משגשגים, בתפקידים בכירים בשירות הציבורי
2
ובאקדמיה. עם מינויו נדרש השופט לנתק את זיקותיו לקריירה הקודמת, וככל שהיה
בידיו משרד ל .העבירו לאחר
ג.
שלישית , השופטים מתמנים לרוב בין גיל40
לגיל50
ומשמשים בתפקידם בין20
שנים
לבין30
שנים ,
היינו
מדובר ב משך כהונה של עשרות שנים, כשבסיומם יוצא השופט
לגמלאות. המדובר במסלול קריירה ארוך טווח, ולא תפקיד זמני, ה מכוון לפרישה
.לגמלאות
ד.
רביעית ,, במהלך הכהונה מקדיש השופט את כל כולו לעשייה השיפוטית, לילות כימים
.תוך שהוא מוגבל ביכולת לעסוק בעיסוקים נוספים
נוכח המאפיינים הייחודיים של התפקיד
שפורטו לעיל,
עוגנו במסגרת חוק
יסוד: הש
פיטה -
כמו גם בהחלט ת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א-
1981
(להלן- החלט
ת נו
שאי משרה) -
הסדרים ייחודיים לנושאי המשרה השיפוטית. נעמוד תחילה על עקרון היסוד הגלום בסעיף
10
.(ב) לחוק היסוד
השלכות ביטול סעיף10
(ב) לחוק היסוד
3.
סעיף10
(ב) לחוק יסוד:
" השפיטה קובע כי לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית
ממשכורתם של שופטים בלבד."
העקרון החוקתי בדבר העצמאות השיפוטית ואי התלות מגולם בחוק יסוד:
השפיטה. הגנה
על שכר השופטים מפני פגיעה ממוקדת בהם באופן סלקטיבי, הקבועה בסעיף10
(ב) לחוק
.היסוד, היא אחד האמצעים הבולטים בהגנה על עקרון אי התלות
עקרון חוקתי זה
מעניק הגנות מוסדיות,
על מנת להבטיח אי תלות של שופטים, שכן נאסרת
פגיעה בהם מעצם עיסוקם בשפיטה. חשיפת השופטים לפגיעה ממוקדת בהם פוגעת בהכרח
במעמדם וב עצמאותם. בנוסף, האיסור על פגיעה מכוונת בשופטים משמעותו כי פגיעה בהם
.יכולה להתבצע אך כחלק ממהלך רחב יותר של פגיעה בכלל רשויות השלטון
ביטול סעיף10(ב) לחוק היסוד - ש
אינו נחוץ לטובת קידום תכלית ההצעה - משמעותו
פגיעה
קשה .בעיקרון העצמאות השיפוטית
ביטול הוראה זו
עלול להכשיר פגיעה ממשית וקשה
בשכרם של השופטים
המכהנים
והעתידיים. פגיעה
כזו
עלולה
להיגרם
בעתיד במסגרת
חוקים 'רגילים', שכן סעיף10
(ב) מבטיח כיום כי הפחתת השכר תהא כללית, ולא של נושאי
המשרה השיפוטית בלבד,
.ובכך נשמרת עצמאותם של השופטים
,מנגנון קביעת השכר
מבנה השכר ו עדכונו
מעוצבים כ יום לאור המאפיינים היחודיים של
נושאי המשרה השיפוטית ונועד
ו להבטיח את מעמדם
ואת עצמאותם השיפוטית. שינוי
המנגנון המוצע
טו מן בחובו סיכון לפגיעה ממשית
במעמד השופטים, אי תלותם ועצמאותם,
כפי
שיפורט להלן.. נפנה אפוא לבחון את עיקרי ההצעה
3
הפגיעות ב
מנגנון השכר המוצע
4.
במתכונתה הנוכחית מגלמת הצעת החוק פגיעות רבות במעמד השופטים ובשכרם. פגיעות
אלה יחולו על כלל השופטים העתידיים כפי שיפורט להלן. בהמשך נתייחס לתחולת פגיעות
.אלה על שופטים מכהנים
ביחס
:לשופטים עתידיים
א.
ראשית , נכון להיום, קביעה, קידום והתפתחות בשכר השופטים נעשים באמצעות מנגנון
של 'טייס אוטומטי' ולא באמצעות ניהול משא ומתן,
כפי שמתנהל בין עובד לבין מעסיק
.למתן תוספת שכר בניגוד למגזרים אחרים במשק, לשופטים אין וועד עובדים ולא חלים
.עליהם הסכמים קיבוציים כיום תנאי השופטים מוסדרים בהחלטת הכנסת, ועדכונם
" אינו מצריך הפעלת שיקול דעת שלטוני. בהקשר זה כבר נאמר כי שכר השופטים איננו
"חלק ממדיניות שכר כוללת1 .שינוי מנגנון 'הטייס האוט ומטי' תוך הפקדת קביעת השכר
בידי ועדה פוגע מניה וביה במעמדה של הרשות השופטת ועצמאותה. ויודגש, פגיעה כזו
קיימת אף אם הועדה הציבורית תחליט על עליית שכר, שכן המיקוד בהיבט זה הוא בדרך
.קביעתו ולא בגובהו עצם אי הוודאות הנוצרת מכוחו של המודל המוצע
פוגע
בעקרון אי
.התלות ומהווה פגיעה
ב.
שנית , שכר ראוי לשופטים הוא ערובה חשובה לעצמאות השיפוטית ולכך שמועמדים
ראויים יעמידו עצמם לכהונה. במתכונתה הנוכחית יש בהצעה כדי לפגוע
בשכר
,השופטים. שכן הוועדה הציבורית אמורה לקבוע תנאי שכר אחידים לכלל נושאי המשרה
בהתאם לטבלת מדרג שכר חד שה (בעלת7
רמות שכר יסוד שונות בעוד שכיום קיימות
12
רמות). ביטולן של5
רמות שכר פוגעת בשכרם של אותם שופטים שהרמה בה היו אינה
קיימת עוד. כמו כן,
.לא ברור מהו שכר נשיא המדינה שייקבע על ידי הוועדה הציבורית
בנוסף, הוועדה הציבורית רשאית לקבוע כי לנושאי משרה ישו למו
תשלומים המפורטים
ב
רשימה סגורה, ואולם אין וודאות בעצם תשלומם2
וממילא נפקד מקומם של חלק
.מהרכיבים להם זכאים נושאי משרה כיום
ג.
שלישית , פגיעה קשה נוספת בתנאי שכרם של השופטים נעוצה בעובדה כי תוספות
השכר, אם בכלל תינתנה,
,הן מוגבלות. להלן, ובשל סד הזמנים הקצר
יפורטו
מספר
דוגמאות שאינן ממצות את הז
כויות המעוגנות, בין היתר, בהחלט :ת נושאי משרה
(1)
תוספת ייחודית –
תוספת בשיעור של15%
ניתנת לשופטים בשל המאפי ינים
,הייחודיים של העיסוק בשפיטה כפי
שפורט לעיל,
ומגלמת אף תוספות הניתנות
)למגזרים אחרים ואינן ניתנות לשופטים (שעות נוספות, כוננות, ביגוד, ועוד . תוספת
1
דבריו של שר המשפטים ניסים בשנת1983
בדיון בוועדת הכספים על
הפחתת10%
;משכר כלל נושאי המשרה עוד לעניין זה ראו
דיון בועדת הכספים בכנסת מיום13.3.1995
;במסגרתה נדונה התוספת הייחודית לשופטים, כמו גם התוספת על אי קידום בדרגה
וכן דיון בועדת
המשנה בכנסת לעניין שכר השופטים מיום13.11.1997
במסגרתה נדונה תוספת וותק .
2
נציין כי החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה מיום4.5.2025
מתנה את תמיכת הממשלה בהצעה בכך שהיא לא תביא להעלאת
שכר "אלא ייעשה איזון בדרך
של הפחתת שכר ושוויון בשכר של נושאי משרה בשלוש הרש ויות". אמנם לא ברור אם ההחלטה
.כאמור תעוגן בחוק, אך בהסתברות קרובה, השוואת השכר תביא להפחתה בשכר השופטים
4
זו אינה מופיעה ברשימה בסעיף2
(ב) להצעה ואי תשלומה לשופטים העתידיים
.מהווה פגיעה קשה בהם
(2)
תוספת ותק שיפוטי - הצעת החוק מגבילה את זכאותם של
שופטים חדשים לתוספת
ותק שיפוטי, שלא ת
עלה ע ל15%
,מהשכר למרות תקרת ותק שיפוטי של35
,שנים
.הקיימת כיום
תוספת
זו נועדה ליתן ביטוי למאפיין הייחודי של הכהונה השיפוטית ,
שהיא
.קריירה ארוכת טווח
(3)
תוספת שהייה –
שופט
ה
מכהן מעל שבע שנים באותה ערכאה,
זכאי לתוספת זו החל
מהשנה השמינית ואילך,
וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה. מדובר בתוספת חודשית
של מחצית ההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר של נושא משרה שיפוטית ברמת
ערכאה אחת גבוהה יותר. תוספת זו נתנה על רקע אפשרויות הקידום המועטות בתוך
המערכת. תוספת זו אינה מופיעה ברשימה בסעיף2
.(ב) להצעה
(4)
גמול ניהול – תוספת ב שיעור של3%
-
5%
,הניתנת לקבוצה מצומצמת של שופטים
.כדוגמת נשיאים וסגני נשיאים, אשר ממלאים תפקיד ניהולי לצד תפקידם השיפוטי
תוספת זו אינה מופיעה ברשימה בסעיף2
.(ב) להצעה
(5)
הצמדה לשכר הממוצע במשק –
כיום שכרם של ה שופטים מוצמד לשכר הממוצע
;במשק
הצעת החו
ק מבקשת לקבוע מנגנון אחר של הצמדה-
בין מדד המחירים
לצרכן לבין השכר הממוצע במשק. מדובר בקריירה ארוכת טווח והפער בין השיטות
כאמור מהווה פגיעה משמעותית בשכר. שכן, בראיה ארוכת טווח היא תיצור שחיקה
,יחסית של שכר השופטים ביחס לקידום השכר הממוצע במשק (ששיעורו
בה סתכלות ארוכת טווח, עולה על שיעור המדד), מה שיחייב בעתיד, מעת לעת, דיון
.על שכר השופטים
(6)
הפקדות לקופת גמל לקצבה ולקרן השתלמות; תשלומים בקשר לימי מחלה וימי
חופשה; תוספת יוקר ותשלומים בשל סיום כהונה לרבות פיצוי בשל ימי מחלה שלא
נוצלו –
ההסדרים החלים כיום על שו פטים בעניינים אלה תואמים את ההסדרים
הנוהגים במגזר הציבורי בכללותו. על פי הצעת החוק תשלומים אלה נתונים לשיקול
דעתה של הוועדה
הציבורית . בכך טמון סיכון לפגיעה בשופטים החדשים הן בשכרם
והן במעמדם ביחס לכלל המועסקים בשירות הציבורי. נציין כי בין עוצמת הפגיעה
עקב שינוי ההסדרים הקיימים לבין עומק הפגיעה, קיימת זיקת גומלין. מאחר
שהעיסוק בשפיטה הוא מסלול קריירה המכוון לכהונה ארוכת טווח, הרי שאם יחול
.שינוי באלה ביחס לנהוג כיום, הרי הפגיעה הצפויה בשופטים תהא עמוקה
:בהתייחס לשופטים מכהנים
5.
בישיבות הועדה מיום31.12.2025
ומיום20.1.2026
,הבהירו יוזם הצעת החוק ויו"ר הוועדה
,כי דרך קביעת השכר, כמו גם תוספות שכר שניתנו לשופטים מכהנים או שנצברו לטובתם
לא
ייפגעו
. הבהרות אלו באו על רקע ההבנה,
כי החלת החוק על שופטים מכהנים תפגע פגיעה
קשה בעיקרון ההסת.מכות של השופטים המכהנים
5
6.
אמנם ההבהרות ביקשו
,לתת מענה לטענות כבדות המשקל בדבר פגיעה בעקרון ההסתמכות
אך אנו סבורים כי
נדרש נוסח ברור ,. כך, למשל
יש להבהיר
אם על קידומו של שופט יחול
הנוסח המקורי. אם יחול הנוסח המקורי על השופטים המכהנים, הרי שיהא בכך כדי לגדוע
באבחה אחת את רצונם של השופטים להתקדם במערכת, במסגרת אפשרויות הקידום
המצומצמות ממילא, תוך
רתיעה מליטול על עצמם תפקידי ניהול,
הכרוכים באחריות
משמעותית, ש .לא יקנו להם תגמול
התוצאה היא ש ההצעה יוצרת תמריץ שלילי להתקדם
במערכת, שכן מדובר ב'שטר ושובר בצדו.' א
ינטרס ההסתמכות ראוי להגנה מיוחדת,
כך
שהמצג שעל יסודו כלכלו השופטים צעדיהם,
.יישמר ולא ישונה לרעה
7.
,כמו כן
יש להבהיר בצורה מספקת כי גם זכויות שמימושן עתידי (כגון, ובלי למצות,
זכויות
" פנסיה ופדיון ימי מחלה) מוגנות. לפיכך מוצע להבהיר כי
שכרו של שופט או כל תשל ום
נלווה לשכר או ששולם בקשר אליו או כל זכות שנתגבשה, רכש או צבר גם אם מימושה
עתידי, לרבות לעניין זכויות הנובעות מקידום, לא יפגעו ."
8.
עוד
נבקש לציין כי גם אם יאומץ נוסח חלופי, אזי תוותר פגיעה בכל הנוגע לכך ששכרם של
השופטים המכהנים יהא בהתאם למנגנון ההצמדה הח דש–
בין מדד המחירים לצרכן לבין
השכר הממוצע במשק, כפי
שצוין לעיל. למותר לציין,
כי ככל שיאומץ נוסח שונה מהנוסח
.החלופי, הנציגות תתייחס לכך בהתאם
סוף דבר
9.
הנציגות, בהיותה פה לשופטים מכהנים ועתידיים כאחד,
סבורה שאין מקום לקדם את
הצעת החוק. הצעת החוק,
,אם תתקבל
תפגע אנושות במעמדם ו
ב
עצמאותם של השופטים,
מעצם ביטולו של סעיף10(ב) לחוק יסוד : השפיטה וביטול מנגנון
עדכון השכר הנוהג כיום,
.'בדמות 'טייס אוטומטי
10
. בנוסף, ההצעה עתידה לפגוע משמעות
ית בתנאי השכר הקיימים כיום ש
עוצבו , משך עשרות
,שנים לאור מאפייניה היי.חודיים של המשרה השיפוטית
11
. ה הצעה מהווה פגיעה משמעותית הן
ביחס
לרשמים
שהם
בשר מבשרה של המערכת
השיפוטית,
,והן בכל הנוגע לרצון של משפטנים ועורכי דין מהמגזר הפרטי והציבורי כאחד
המעוניינים להיקלט
ב
מערכת בעתיד
. שכן, מנגנון
השכר החדש עלול להוות''אפקט מצנן
בשל תנאי כהונה, שאינם וודאיים ומאחר שהסדרים ייחודיים,
הנובעים מאופייה הממושך
והייחודי של הכהונה השיפוטית,
.בוטלו או נשחקו
ברור כי אטרקטיביות המשרה
עקב
הפגיעה הכלכלית והמעמדית , מחד גיסא, ויכולתה של הרשות השופטת לקלוט שופטים
,מקצועיים ואיכותיים, מאידך גיסא
עתידים להי.פגע
תוצאה קשה נוספת של החוק היא
פגיעה
קשה בשופטים עתידיים, שכן היא
תיצור בהכרח
,שני מעמדות שכר באותה מערכת
בדמות דור א' ודור ב', ללא כל הצדקה לכך. זאת,
בפרט שעה שההסדרים החדשים אינם
.נותנים ביטוי למעמדם הייחודי של השופטים ולאופי עיסוקם
6
אמנם ביח
ס לשופטים מכהנים פגיעה זו צומצמה אך לא בוטלה, ועל פי ההצעה,
עתיד להיות
לה ביטוי בהקשר של קידום ומענק בסיום כהונה. נציגות השופטים סבורה כי יש לבטל גם
.פגיעות אלה
ירון לוי, שופט בכיר
יו"ר נציגות שופטי ישראל