הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2237930 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת חילי טרופר אופיר כץ ______________________________________________ פ/6521/25 הצעת חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל (תיקון – הכרה בגיבורי מלחמת השחרור), התשפ"ו–2026 דברי הסבר כללי מלחמת השחרור (התש"ח – התש"ט) הייתה מלחמת הקיום הראשונה של מדינת ישראל, במהלכה גילו אלפי לוחמים גבורה יוצאת דופן והקריבו את חייהם למען הקמת המדינה וקיומה. בשנים 1948-1949 מינה הרמטכ"ל שתי ועדות רשמיות שתפקידן היה לבחון מעשי גבורה ולקבוע את זכאותם של לוחמים לאותות גבורה. הוועדה השנייה גיבתה את עבודת הוועדה הראשונה והגישה המלצות ברורות ל-1,280 חיילים לקבלת אות גבורה בשבע רמות שונות. ביולי 1949 חולקו 12 אותות "גיבור ישראל" – הרמה העליונה ביותר. עיתוני התקופה פרסמו הודעות רשמיות של צה"ל כי שאר האותות יחולקו בהמשך. אולם, בפועל חלוקת שאר האותות לא התקיימה. העוול שנגרם הוא כפול. ראשית, כלפי 1,280 לוחמים שוועדות צה"ל אישרו כי הם ראויים לאותות, אך מעולם לא קיבלו הכרה רשמית במעשיהם. כשליש מהם נהרגו במעשה גבורתם. שנית, כלפי כ-200 לוחמים שקיבלו צל"ש אלוף ומטה בין השנים 1948 עד 1970, אך לא נדונו בוועדת ההמרה שהוקמה בעקבות חקיקת חוק העיטורים לצבא הגנה לישראל, התש"ל–1970 (להלן – חוק העיטורים), בשנת 1970. ועדת ההמרה אמנם התכנסה והמירה צל"שים ישנים לעיטורים חדשים, אך כנראה בשל העדר תיעוד מסודר, רק חלק מהצל"שים הגיעו לטיפולה. לאורך השנים פנו משפחות רבות לרמטכ"ל בבקשה לבחון את מעשי הגבורה של יקיריהם. התשובה שהתקבלה באופן עקבי הייתה דחייה על הסף, תוך טענה כי "כחלוף הזמן אין אפשרות לבדיקה". עמדה זו מבטאת תפיסה שלפיה קיימת "התיישנות לגבורה" – תפיסה שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי המדינה והצבא. בצבאות מתקדמים בעולם, ובמיוחד הצבא האמריקני, מקיימים נוהל ברור שלפיו כאשר מגיע לידיהם מידע על מעשה גבורה, אפילו עשרות שנים לאחר האירוע, מתבצעת בדיקה, ואם האירוע מצדיק – מוענק אות גבורה. כך למשל, באוקטובר 2024 הוענק אות גבורה אמריקני על מעשה שהתרחש במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918. הצורך בחקיקה זו נובע מכך שבמקרה של גיבורי התש"ח, המצב שונה באופן מהותי מפניות רגילות לבחינת מעשי גבורה. ראשית, קיימות החלטות רשמיות של ועדות צה"ל שקבעו כבר בעבר את זכאותם של הלוחמים לאותות, ולפיכך אין כל צורך בבדיקה מחודשת של מעשי הגבורה אשר נבחנו ואושרו זה מכבר. שנית, כל המידע הרלוונטי אודות הזכאים כבר קיים ונגיש, בין היתר בזכות מחקר אקדמי מקיף שערך ד"ר עופר דרורי, אשר כלל עבודת דוקטורט ופורסם במספר ספרים. יתרה מכך, למהלך זה קיים גם תקדים היסטורי מובהק בדמות ועדת ההמרה משנת 1970, שהמירה צל"שים ישנים לעיטורים חדשים ללא צורך בדיון מחודש במעשי הגבורה עצמם. למרות שמדובר בתיקון עוול בולט כלפי החלטות שקיבל צה"ל בעבר, הצבא אינו מוכן לפעול בנושא מיוזמתו, ועל כן נדרשת התערבות חקיקתית שתביא למימוש ההחלטות המקוריות. סעיף 1 מוצע להורות על מינוי ועדת המרה בתוך 90 ימים מיום פרסומו של החוק המוצע ברשומות. תפקיד הוועדה לא יהיה לדון מחדש במעשי הגבורה, אלא לבצע המרה טכנית ומהותית של האותות שאושרו בעבר לעיטורים הנהוגים כיום, וההמרה תתבצע לפי קריטריונים ברורים של התאמה בין שבע רמות הגבורה שנקבעו בשנת 1948 למדרג הקיים כיום. על הוועדה יחול איסור מוחלט לפסול מועמדים שאושרו בעבר, והיא תהיה מחויבת להחלטות הוועדות המקוריות משנותיה הראשונות של המדינה. העיטורים שיוחלט עליהם יוענקו ללוחמים או לבני משפחותיהם. בנוגע לאותות אשר בהתאם למדרג הקיים יש להמירן לצל"שים ברמות שונות, מוצע כי המרה זו תתבצע על ידי צה"ל, כפי שייקבע בפקודות הצבא. ההסדר המוצע יתקן גם את העוול כלפי מקבלי צל"ש אלוף ומטה שלא הגיעו לוועדת ההמרה של 1970. במהלך דיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בחוק העיטורים, הבטיח ראש אכ"א בזמנו כי צה"ל ידון בכל הצל"שים שניתנו לפני כניסת החוק האמור לתוקפו. בפועל ההבטחה לא קוימה ונקבעה הוראה מסייגת שהוועדה תדון רק במי שקיבלו צל"ש רמטכ"ל. מצב זה עושה עוול כבד לכ-200 חיילים אשר קיבלו צל"ש אלוף ומטה. כאשר קיבלו לוחמים אלו צל"ש אלוף הוא היה הצל"ש השני בחשיבותו בצבא (אחרי צל"ש הרמטכ"ל) ובגלל שצל"שים אלו לא הומרו, צל"ש האלוף שלהם הפך לצל"ש חמישי בחשיבותו אחרי שלושה עיטורים וצל"ש הרמטכ"ל. לכך, יש להוסיף את העובדה כי במקרים בהם משפחות נלחמו בצבא ולחצו, חולקו "תעודות הערכה" כתחליף לא ראוי לעיטור או לצל"ש שהיה אמור להיות מוענק על פי החלטות הוועדות. בכך נוצר מצב בו למי שהייתה "דלת פתוחה" ללשכת הרמטכ"ל ניתנו תעודות הערכה, בעוד לוחמים שמעשה גבורתם היה רם יותר (על פי אותן ועדות!) לא זכו לדבר. התיקון המוצע מבטא עמדה עקרונית כי גבורה אינה מתיישנת וכי למדינה חובה מוסרית להכיר בלוחמיה גם עשרות שנים לאחר מעשיהם. התיקון יתקן עוול היסטורי ויעניק הכרה רשמית ל-1,286 לוחמים שזכאותם כבר נקבעה בעבר. גיבורי התש"ח הם דור המייסדים. הם נלחמו במלחמת הקיום הראשונה, כשהמדינה הייתה בימיה הראשונים, הצבא לא היה מאורגן והציוד היה דל. רבים מהם שילמו בחייהם. הכרה בגבורתם היא חוב מוסרי של המדינה כלפי דור שנתן את כל מה שהיה לו למען קום המדינה. יצוין, התיקון המוצע אינו מטיל עומס מינהלי (נדרשת הקמת ועדה זמנית שתסיים את עבודתה תוך פרק זמן מוגבל), וגם מבחינת ההשפעה הכספית, הרי שהיא מזערית – מדובר על עלות הפקת תעודות ואותות פיזיים (מדליות וסמלים), ולא בתוספת כספית לזכאים או למשפחות. מספר הזכאים הכולל עומד על 1,286: 12 מקבלי תואר "גיבור ישראל"; 142 מקבלי אות "מגן גיבורים ב'" הזכאים לעיטור העוז; 580 מקבלי אות "מגן גיבורים ג'" הזכאים לעיטור המופת; 18 מקבלי "אות המשימה 1" הזכאים לצל"ש רמטכ"ל; 89 מקבלי "אות המשימה 2" הזכאים לצל"ש אלוף; 406 מקבלי "אות שירות מצוין" הזכאים לצל"ש מפקד אוגדה ו-39 מקבלי "ציון לשבח" הזכאים לצל"ש מפקד חטיבה. המידע המפורט לעיל מבוסס על מחקריו של ד"ר עופר דרורי, כפי שפורסמו בספריו: "ואלה שמות הגיבורים" (הכולל את רשימת כל מקבלי האות), "גיבורי תש"ח ומעשה גבורתם" (המפרט על הרמות העליונות) והספר המחקרי "גיבורי תש"ח האלמונים – גם בחלוף הזמן הם ראויים להכרה". -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו בשבט התשפ"ו (02.02.2026) הוספת סעיף 20א 1. בחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל–1970 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל–1970 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל–1970 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל–1970 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל–1970 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל–1970 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 20 יבוא: "הוראה מיוחדת – גיבורי מלחמת השחרור "הוראה מיוחדת – גיבורי מלחמת השחרור "הוראה מיוחדת – גיבורי מלחמת השחרור 20א. (א) על אף האמור בסעיף 20, הרמטכ"ל ימנה ועדה מיוחדת שתדון בהמרת אותות הגבורה שאושרו במלחמת השחרור על ידי ועדות הצבא בתקופה שמיום י"ט בטבת התש"ח (1 בינואר 1948) ועד יום י' בטבת התש"י (31 בדצמבר 1949) (להלן – ועדת ההמרה). (א) על אף האמור בסעיף 20, הרמטכ"ל ימנה ועדה מיוחדת שתדון בהמרת אותות הגבורה שאושרו במלחמת השחרור על ידי ועדות הצבא בתקופה שמיום י"ט בטבת התש"ח (1 בינואר 1948) ועד יום י' בטבת התש"י (31 בדצמבר 1949) (להלן – ועדת ההמרה). (ב) ועדת ההמרה תמיר את אותות הגבורה שאושרו אך לא חולקו, לעיטורים לפי הקריטריונים הבאים: (ב) ועדת ההמרה תמיר את אותות הגבורה שאושרו אך לא חולקו, לעיטורים לפי הקריטריונים הבאים: (1) "אות מגן גיבורים ב'" – יומר לעיטור העוז; (2) אות "מגן גיבורים ג'" – יומר לעיטור המופת; (ג) "אות המשימה 1", "אות המשימה 2", "אות שירות מצוין", "ציון לשבח" וכן צל"ש אלוף ומטה שניתן ערב תחילתו של חוק זה יומרו לצל"שים, כפי שייקבע בפקודות הצבא. (ג) "אות המשימה 1", "אות המשימה 2", "אות שירות מצוין", "ציון לשבח" וכן צל"ש אלוף ומטה שניתן ערב תחילתו של חוק זה יומרו לצל"שים, כפי שייקבע בפקודות הצבא. (ד) ועדת ההמרה לא תדון מחדש במעשי הגבורה עצמם, והחלטות ועדות הצבא המקוריות שניתנו בתקופה שמיום י"ט בטבת התש"ח (1 בינואר 1948) ועד יום י' בטבת התש"י (31 בדצמבר 1949) יחייבו אותה. (ד) ועדת ההמרה לא תדון מחדש במעשי הגבורה עצמם, והחלטות ועדות הצבא המקוריות שניתנו בתקופה שמיום י"ט בטבת התש"ח (1 בינואר 1948) ועד יום י' בטבת התש"י (31 בדצמבר 1949) יחייבו אותה. (ה) העיטורים והצל"שים שיוענקו מכוח הוראה זו יוענקו על פי הוראות חוק זה. (ה) העיטורים והצל"שים שיוענקו מכוח הוראה זו יוענקו על פי הוראות חוק זה. (ו) עיטור או צל"ש שיוענק לפי סעיף ייחשב כעיטור או צל"ש שהוענק לפי חוק זה, לכל דבר ועניין." (ו) עיטור או צל"ש שיוענק לפי סעיף ייחשב כעיטור או צל"ש שהוענק לפי חוק זה, לכל דבר ועניין." תחילה 2. (א) שר הביטחון ימנה את ועדת ההמרה לפי סעיף 20א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (א) שר הביטחון ימנה את ועדת ההמרה לפי סעיף 20א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (א) שר הביטחון ימנה את ועדת ההמרה לפי סעיף 20א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (א) שר הביטחון ימנה את ועדת ההמרה לפי סעיף 20א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (א) שר הביטחון ימנה את ועדת ההמרה לפי סעיף 20א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (א) שר הביטחון ימנה את ועדת ההמרה לפי סעיף 20א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) המרת האותות לצל"שים בפקודות הצבא תתבצע בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) המרת האותות לצל"שים בפקודות הצבא תתבצע בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) המרת האותות לצל"שים בפקודות הצבא תתבצע בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) המרת האותות לצל"שים בפקודות הצבא תתבצע בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) המרת האותות לצל"שים בפקודות הצבא תתבצע בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) המרת האותות לצל"שים בפקודות הצבא תתבצע בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה.