הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2239038
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת חוה אתי עטייה
חנוך דב מלביצקי
ינון אזולאי
נעמה לזימי
נאור שירי
יעקב מרגי
יצחק קרויזר
אורית פרקש הכהן
אופיר כץ
מירב בן ארי
עודד פורר
צגה מלקו
אריאל קלנר
ניסים ואטורי
דן אילוז
סימון דוידסון
יעל רון בן משה
עאידה תומא סלימאן
אלי דלל ______________________________________________
פ/6517/25
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרות), התשפ"ו–2026
דברי הסבר
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נוצר מחסור חריף בכוח עבודה במשק, בעקבות איסור כניסת עובדים פלסטינים שהיו חלק משמעותי בכוח העבודה בענפים השונים. המעבר להעסקת עובדים זרים אחרים באותם ענפים יצר נטל כלכלי על המעסיקים בשל תשלומי אגרות גבוהים שמכבידים על עלויות הייצור בענפים חיוניים.
בהתאם להמלצת ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים מיום 2 במרץ 2025, מוצע תיקון לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, שיפחית את נטל האגרות ודמי ההיתר על המעסיקים, תוך שמירה על תכליות גביית האגרה ובכלל זה התכלית של עידוד תעסוקת עובדים ישראלים.
מוצע לקבוע כי סכום אגרת בקשה יופחת ויעמוד על סכום אחיד של 360 שקלים חדשים לכל הענפים. כמו כן מוצע לקבוע כי סכום האגרה השנתית יופחת ויעמוד על סך 4,361 שקלים חדשים, למעט לגבי יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי שיהיה פטור מתשלום האגרה השנתית, ולמעט בענף החקלאות שבו הסכום יופחת ויעמוד על 834 שקלים חדשים עקב הנזקים הקשים שספג הענף במלחמה והמחסור החמור בעובדים בענף זה. האגרה השנתית תשולם בארבעה תשלומים רבעוניים ובאופן יחסי למספר הימים שנכללים בתקופת הרישיון באותה שנה. עוד מוצע כי במקרה שהעובד חדל לעבוד אצל המעסיק, יוחזר למעסיק החלק היחסי של האגרה השנתית, ולעניין זה יראו עובד שהמעסיק הוכיח לרשות האוכלוסין וההגירה כי נעדר מהעבודה במשך 30 ימים רצופים לפחות, בלא תיאום עם המעסיק ושלא בהיעדרות כדין, כמי שחדל לעבוד במועד תחילת היעדרותו כאמור.
נוסף על כך מוצע לקבוע כי דמי היתר לענף הבניין, שמייקרים את עלויות העסקת עובדים זרים ומובילים לעליית מחירי הדיור, יופחתו ויעמדו על 7,000 שקלים חדשים.
הצעת החוק תביא להורדת עלויות עבור המעסיקים ותסייע לפריון בענפים חיוניים כגון חקלאות ובניין. הפחתת האגרות ודמי ההיתר תעודד העסקה חוקית של עובדים זרים ותצמצם את תופעת ההעסקה הבלתי חוקית. בנוסף, הפחתת האגרות תוריד את עלויות הייצור, דבר שצפוי להשפיע על הורדת מחירים לצרכן ולסייע בהורדת יוקר המחיה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו בשבט התשפ"ו (02.02.2026)
תיקון סעיף 1י 1. בחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1י – בחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1י –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "1,390 שקלים חדשים" יבוא "360 שקלים חדשים", והקטע החל במילים "אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות" ועד המילים "1,040 שקלים חדשים;" – יימחק; (1) בסעיף קטן (א), במקום "1,390 שקלים חדשים" יבוא "360 שקלים חדשים", והקטע החל במילים "אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות" ועד המילים "1,040 שקלים חדשים;" – יימחק;
(2) בסעיף קטן (א1), במקום "11,060 שקלים חדשים" יבוא "4,361 שקלים חדשים", במקום "1,390 שקלים חדשים" יבוא "834 שקלים חדשים" ובמקום הסיפה החל במילים "ואם ההיתר ניתן" יבוא "יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי פטור מתשלום האגרה השנתית"; (2) בסעיף קטן (א1), במקום "11,060 שקלים חדשים" יבוא "4,361 שקלים חדשים", במקום "1,390 שקלים חדשים" יבוא "834 שקלים חדשים" ובמקום הסיפה החל במילים "ואם ההיתר ניתן" יבוא "יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי פטור מתשלום האגרה השנתית";
(3) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
"(א2) אגרה שנתית כאמור בסעיף קטן (א1) תשולם בארבעה תשלומים רבעוניים שווים ורצופים.
(א3) סכום האגרה השנתית יחושב בחישוב יחסי לפי מספר הימים הקלנדריים שבתקופת הרישיון שניתן לעובד הזר באותה שנה.
(א4) מעסיק ששילם אגרה שנתית בעד עובד שחדל לעבוד יהיה זכאי להחזר כספי יחסי של האגרה ששילם; לעניין זה, יראו עובד שהמעסיק הוכיח לרשות האוכלוסין וההגירה, כי נעדר מהעבודה במשך 30 ימים רצופים לפחות בלא תיאום עם המעסיק ושלא בהיעדרות כדין, כמי שחדל לעבוד במועד תחילת היעדרותו כאמור.";
(4) בסעיף קטן (ג)(1), המילים "או אגרה שנתית" – יימחקו. (4) בסעיף קטן (ג)(1), המילים "או אגרה שנתית" – יימחקו.
תיקון סעיף 1י1 2. בסעיף 1י1(ב) לחוק העיקרי, במקום "14,100 שקלים חדשים" יבוא "7,000 שקלים חדשים". בסעיף 1י1(ב) לחוק העיקרי, במקום "14,100 שקלים חדשים" יבוא "7,000 שקלים חדשים".