חומר רקע

הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומי ות :כתיבה עו"ד אביחיל סגל, ד"ר יעל לוי אריאל :| אישור ד"ר ליאור בן דוד :תאריך ה ' טבת תשפ"ו, 25 בדצמבר2025 סקירה משפטית משווה חקיק ה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים מבוא ותמצית................................ ................................ ................................ .............................. 1 1. ישראל ................................ ................................ ................................ ............................... 8 1.1 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ 8 1.2 הצעות חוק פרטיות ................................ ................................ ................................ ......... 10 1.3 הצעת החוק הממשלתית ................................ ................................ ................................ 11 2. האיחוד האירופי ................................ ................................ ................................ ............... 13 2.1 כללי ................................ ................................ ................................ .............................. 13 2.2 דירקטיבתAVMSD - הגדרות ................................ ................................ .......................... 16 2.3 מכסות ליצירות אירופיו ת ................................ ................................ ................................ . 17 2.4 השקעה כספית ביצירות אירופיות ................................ ................................ .................... 19 3. איטליה ................................ ................................ ................................ ............................ 21 4. גרמניה ................................ ................................ ................................ ............................ 23 5. פולין ................................ ................................ ................................ ............................... 24 6. צרפת................................ ................................ ................................ .............................. 25 7. אוסטרליה................................ ................................ ................................ ........................ 27 8. ברזיל ................................ ................................ ................................ .............................. 29 9. בריטניה ................................ ................................ ................................ .......................... 32 10 . קנדה ................................ ................................ ................................ .............................. 33 11 . שוויץ ................................ ................................ ................................ ............................... 35 חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 1 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מבוא ו תמצית מסמך זה, שנכתב ל בקשת חברת הכנסת שלי טל מירון, בוחן הסדרים המטילים על חברות סטרימינג חובות לטובת קידום הפקות מקומי ות. 1 ב סקירה שלהלן נבחנה ה הסדרה החקיקתית של סוגיה זו ב איחוד האירופי ובחלק ממדינות האיחוד- איטליה, גרמניה, פולין ו צרפת - ו כן ב אוסטרליה ,ברזיל, בריטניה, קנדה ויץ שו ו. בחירת המדינות נועדה להציג .מגוון של הסדרים קיימים או מוצעים בכל הנוגע לחובות של חברות סטרימינג לקדם יצירה מקומית כמו כן, פרק בסקירה זו מוקדש לבחינת המצב המשפטי בישראל בהתייחס להסדרים קיימים ומוצעים לקידום יצירה מקומית. ( חברות סטרימינגstreaming ) או חב רות "הזרמת תוכן" הן חברות המספקות תכנים של מדיה דיגיטלית (וידאו או אודיו) הזמינים למשתמשים לפי דרישתם על גבי התשתית של רשת האינטרנט. שירותי סטרימינג של תכנים אודיו- ויזואליים פועלים במסגרת פלטפורמות מקוונות המעמידות לרשות המשתמשים היצע של תכנים הזמינים לצפי יה לפי דרישה ( VOD – Video on Demand .) 2 בתעשיית התקשורת מקובל לכנות את הפצת התוכן על גבי רשת האינטרנט כשירו תיover the top – OTT , ( וזאת בניגוד לשידור על גבי תשתיות תקשורת מסורתיות של שידורי טלוויזיהFree to FTA – Air .), כבלים או לוויין3 ישנם כמה מודלים עסקי ים של שחקניOTT : למשל, יש מודל מבוסס דמי מנוי– SVOD , לפיו המשתמש משלם תשלום חודשי או שנתי בעבור גישה חופשית לתוכן (דוגמה לשירות כזה היא נטפליקס); יש מודל של תשלום ייעודי, שבו המשתמש משלם עבור כל תכנית/תוכן בנפרד (למשל, אמזון פריים או אפלTV ;) ויש מודל משו לב– )שמאפשר גרסה חינמית לצד גרסה בתשלום (למשל, יוטיוב פרמיום. 4 לצד חברות אל ו קיימות גם חברות שמספקות במה לשיתוף תכנים המועלים על- ( ידי המשתמשיםVSP – video sharing platform ) כגוןYouTube , ה מתאפיינות בהתערבות מינימלית בתוכן המשודר, לעומת פלט פורמות שידורים א שר בוחרות את תכניה ן. 5 1 בסקירה " זו אנו משתמשים במונח "יצירות מקומיות" או הפקות מקומי ו ת" להבדיל מהמונח "הפקות מקור" שעשוי לתאר הפקות שח ברות שירותי התוכן מפיקות בעצמן . 2 :על הגדרת שירותי סטרימינג ראו למשל Terje Colbjørnsen, The streaming network: Conceptualizing distribution economy, technology, and power in streaming media services, CONVERGENCE: THE INTERNATIONAL JOURNAL OF RESEARCH INTO NEW MEDIA TECHNOLOGIES, 27(5) 1264, 1267 (2020): "Technologically, ‘streaming’ denotes media that is simultaneously received by a user while delivered by a provider. Upon request, the provider sends files as data packets to the user’s device that are then unpacked and deleted after consumption [...]. This transfer, which takes place over the internet, relies on standardized file compression and transmission protocols. Users gain streaming access via an array of multimedia devices and software, highlighting the need for compatibility and convenient access points. The fact that streaming media files are not permanently available, but deleted after consumption sets streaming apart from the electronic sell through model where consumers pay a one-time fee to download a media file for permanent storage on a hard drive". 3 ראו הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ה- 2025 ', דברי הסבר, בעמ42 . בנוסף ראו למשל הגדרת שירותיOTT : Seokhyun Choo,Dong Ook Choi &Kyoung-Soo Yoon, Estimating the Substitutability Between OTT Services and Traditional Broadcasting Media, GLOBAL ECONOMIC REVIEW, 53(4) 380, 394 (2024): "There are several definitions of OTT services, most of which can be illustrated by Netflix and Amazon Prime. For our research, we adopt a broader definition. Any media services through which audiovisual contents are delivered via the internet without dedicated or special purpose networks are considered OTT channels, regardless of device, content type, or fee structure. By contrast, traditional TV services require dedicated devices such as TV sets or set-top boxes". 4 ראו: מדינת ישראל– " משרד התקשורת רפורמת השידורים– חוות דעת כלכלית והערכת השפעות הרגולציה " (מאי2025 '), בעמ- 14 15 . 5 שם ', בעמ23 . חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 2 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כאמור, בסקירה זו נבחנו הסדרים המטילים חובות על חברות סטרימינג לקדם יצירה מקומית. ""יצירה מקומית, לעניין הסקירה, ה י א מונח כולל המתייחס להפקות המקדמות את התרבות המקומית במובנים שונים: הפקות שמקורן במדינה מסוימת, הפקות שמקורן ב אזור גיאו גרפי או מרחב תרבותי מסוים )("יצירות אירופיות", כפי שנראה להלן , וכן יצירות בשפה המהווה חלק מהמרחב התרבותי המקומי. 6 חובות שמוטלות על חברות סטרימינג לקדם יצירה מקומית - הסדרים חקיקתיים במדינות שונות ,כפי שנראה בסקירה זו במדינות שונות אומצו או הוצעו הסדרים שונ ים המחייבים חברות סטרימינג לקדם יצירה .מקומית דוגמה לכך היא דירקטיבת שירותי המדיה האודיו-ויזואלית של האיחוד האירופי ( להלן– דירקטיבת השידורים או דירקטיבתAVMSD ) אשר קובעת, בין היתר, כי ספקי שירותי וידאו לפי דרישה מחויבים להבטיח כי לפחות % 30 מהיצע התכנים של"הם יוקדש ל"יצירות אירופיות וכי יצירות אלו יקבלו( בולטות ראויהprominence ). 7 כמו כן, הדירקטיבה מאפשרת למדינות החברות לחייב ספקים של שירותי מדיה( לרבות כאלו שפועלים מחוץ לשטח המדינה הרל וו)נטית להשקיע בהפק ה של יצירות אירופיות .מאז פורסמה הדירקטיבה, מדינות אי רופיות שונות הטמיעו אותה במשפט המדינתי שלהן בשינויים שונים ,(בין השאר, כפי שנראה להלן צרפת, גרמניה, איטלי ה ו פולין) . גם כמה מדינות שאינן משתייכות לאיחוד האירופי החילו על חברות סטרימינג חובות לקדם יצירות מקומיות ,(למשל שוויץ , בריטניה , קנדה ולאחרונה גם אוסט רליה . ב ברזיל תלוי ה ועומדת הצעת חוק המבקשת לעגן הסדרים דומים) . תכליתם של הסדרים אלו היא, בין היתר, לחזק ולבטא את התרבות והשפה המקומית על רקע עלייתן של חברות הסטרימינג .הגדולות8 י צוין שרוב המדינות שנסקרו במסמך זה מתמקדות בחברות סטרימינג שמספקות תכנים אודיו- ו יזואליי ם. קנדה לעומת זאת מחילה את החובות במפורש גם על חברות סטרימינג .המספקות רק תכני אודיו יצוין שבאר צות הברית פורסם בפברואר2025 מזכר נשיאותי בעניין הגנה על חברות ויזמים אמריקאים מפני חובות .שונות וכן קנסות ועונשים המוטלים עליהם במדינות זרות9 ,לפי המזכר הסדרים משפטיים במדינות זרות המטילים 6 לפי דוח משרד התקשורת, בעוד שהפקת תוכן מקומי נחשבת כהשקעה מסוכנת וארוכת טווח, התשואה עליה לרוב נמוכה יותר– הן מסחרית והן מבחינת יכולת תפוצה חוצ ת גבולות. בנוסף, דומיננטיות של שחקנים גלובליים עלולה לדחוק את התעשייה המקומית ,ולפגוע בגיוון התרבותי ובשידורם של סיפורים מקומיים. בשל כך, מדינות רבות קובעות אסדרה שמטרתה לתמוך בהפקות מקומיות מתוך הבנה שהן מהוות נדבך חיוני בשוק השידורים בהיבט הציבורי. ראו: מדינת ישראל– " משרד התקשורת רפורמת השידורים– חוות דעת כלכלית והערכת השפעות הרגולציה " (מאי2025 '), עמ55 . 7 ראו בהרחבה בהמשך, וכן במסמך ההנחיות שהוציא האיחוד האירופי לגבי התחשיב של יצירות:אירופיות EU, Communication from the Commission Guidelines pursuant to Article 13(7) of the Audiovisual Media Services Directive on the calculation of the share of European works in on-demand catalogues and on the definition of low audience and low turnover (7 July 2020). 8 :ראו למשל Christine Rose Cooling, Canadian Broadcasting Policy, Capitalism, and CanCon: Balancing Economic and Cultural Objectives with the Online Streaming Act, 2 CANADIAN JOURNAL FOR THE ACADEMIC MIND 57, 59 (2024) . ,כן ראו את דברי ההסבר להצעת החוק לאסדרת חברות הסטרימינג בברזיל כאן )(בפורטוגזית:. כמו כן ראו RESEARCH HANDBOOK ON EU MEDIA LAW AND POLICY 281 (Pier L. Parcu and Elda Brogi eds., 2021). 9 Defending American Companies and Innovators from Overseas Extortion and Unfair Fines and Penalties (February 21, 2025). ( מזכר נשיאותיpresidential memorandum ) הוא אחד מסוגי דירקטיבות בעלות תוקף משפטי שנשיא ארה"ב מוסמך לפרסם לצורך ,כיוון וניהול עבודת הרשות המבצעת. באמצעות מזכר כזה הנשיא מורה לגופים השונים כיצד ליישם את הדין ולהפעיל את סמכויותיהם בהתאם למסגרת הסמכות הנתונה לה ם בחוק. ראו על כך באתר שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי:. וכאן חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 3 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm על חברות אמריקאיות חובות שונות ,לרבות חובות על חברות סטרימינג אמריקאיות לממן הפקות מקומיות במדינות ,זרות מפרים את הריבונות האמריקאית, מגבילים את התחרותיות הגלובלית של חברות אמריקאיות ומגדילים את עלויות התפעול שלהן. 10 החו בות המרכזיות ההסדרים השונים שנסקרו במסמך זה מטילים לרוב שתי חובות מרכזיות על חברות סטרימינג לטובת קידום יצירה מקומית : חובה להקצות מכסות מתוך היצע התכנים שלהן לטובת יצירה מקומית; ו/ או חובה להשקיע ב יצירה מקומית שיעורים שונים מתוך הר ווחים שהן מפיקות מפעילותן ב מדינה .אחת ה הצדק ות כך ל היא שחברות הסטרימינג , הנהנות מהכנסות משמעותיות מהקהל המקומי, יחויבו בתמורה להשקיע בתרבות המקומית שבמרחבה הן פועלות. 11 יש מדינות שההסדר החקיקתי בהן ביחס לחברות סטרימינג כולל את שתי החובות האמורות גם יחד ( ,למשל ,צרפת איטליה, פולין , גר מניה ושוויץ ; וכן בהצעות החוק התלויות ועומדות בברזיל .) ,עם זאת יש הסדרים שמסתפקים בהטלת אחת החובות בלבד ,. כך דירקטיבת השידורים של האיחוד האירופי אמנם מכירה ב אפשרות ש ה מדינות החברות באיחוד יחייבו חברות סטרימינג להשקיע כספית ,ביצירה מקומית ואף מנחה אותן כיצד ליישם הסדרים לעניין זה , אך היא אינה מחייבת את המדינות לעשות זאת . לעומת זאת, הדירקטיבה קובעת, כאמור, כי ספקי שירותי וידאו לפי דרישה מחויבים להבטיח כי לפחות30% מהיצע התכנים שלהם יוקדש "ל"יצירות אירופיות . ואכן, מדינות מסוימות מסתפקות בחוב ה ל הקצ ו ת מכסות לטובת יצירה מקומית, אך אינן מחייבות השקעה כספית בה - כך למשל בבריטניה (שאינה חברה באיחוד). מנגד, יש מדינות שבהן יש חובת הש קעה ואין חובה להקצות מכסות (כך למשל ב קנדה, ו כפי שנקבע לאחרונה ב גם אוסטרליה.) מהסקירה עולה גם ש חלק מ ,ההסדרים השונים כוללים, בין היתר אפשרות להטלת קנסות על חברות סטרימינג שאינן .עומדות בחובותיהן לטובת קידום יצירה מקומית ,כך למשל בבריטניה ניתן להטיל קנס על חברות שאינן עומדות בחובותיהן בשיעור של5% מתוך רווחיהן השנתיים או בהיקף של250,000 .ליש"ט כפי שנראה להלן, בדין האיחוד האירופי וכן במדינות השו נות נקבעו חריגים לחובות השונות– .כמפורט בהמשך Lisa Manheim & Kathryn A. Watts, Reviewing Presidential Orders, 86 U. CHI. L. REV. 1743 (November 2019). 10 ראו במזכר הנשיאותי לעיל, בסעיף המטרות למזכר (סעיף1): "Beginning in 2019, several trading partners enacted digital services taxes (DSTs) that could cost American companies billions of dollars and that foreign government officials openly admit are designed to plunder American companies. […] Additional foreign legal regimes limit cross-border data flows, require American streaming services to fund local productions, and charge network usage and Internet termination fees. All of these measures violate American sovereignty and offshore American jobs, limit American companies’ global competitiveness, and increase American operational costs while exposing our sensitive information to potentially hostile foreign regulators." 11 ראו למשל במסמך המדיניות הרגולטורית של הגוף המאסדר של שוק התקשורת הקנדי בי חס לחובות השקעה ביצירות מקומיות: Broadcasting Regulatory Policy CRTC 2024-121, Art. 32. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 4 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חוב ה בדבר הקצאת מכסות לטובת יצירה מקומית כפי שנמצא בסקירה זו, קביעת מכסות לקידום יצירה מקומית עשויה להתבטא בדרכים שונות, הן ביחס להיקף המכסה הנדרשת והן ביחס לסוג היצירות. כך למשל, בדירקטיבתAVMSD של האיחוד הא ירופי נדרש כי ספקי ם של שירותי וידאו לפי דרישה יקצו לפחות 30% מהיצע התכנים שלהם ל""יצירות אירופיות ו י אף בטיחו את הבולטות של יצירות אלו. היקף מכסה דומה נקבע בגרמניה, איטליה ו ,פולין ו כך גם ב שוויץ ובריטניה )(שאינן חלק מהאיחוד. צרפת קבעה מכסה מוגדלת של 60% ליצי רות אירופיות. בנוסף, יש מדינות אירופיות שקבעו גם מכסות-משנה לטובת יצירה שמקורה במדינה עצמה או ליצירה בשפות מסוימות. ,כך בצרפת נקבע בנוסף למכסה של60% ,ליצירות אירופיות כי40% לפחות מההיצע יוקצו לטובת יצירות בשפה הצרפתית; ו באיטליה נקבע ש- 70 מהמכסה לטובת יצ% ירה אירופית יוקדשו ליצירות בשפה האיטלקית שהופקו בחמש השנים האחרונות על ידי מפיקים עצמאיים .היקף המכסה המ וצע בהצעת חוק בברזיל הוא בין2% ל- 20% לפחות מתוך ההיצע, בהתאם להיקף המחזור העסקי השנתי של החברה ;ו בהצעת חוק מאוחרת יותר נקבע מנגנון של חובת הקצאת מכסות בהתאם לגודל ההיצע הכללי של חברת .הסטרימינג, ומוצע כי הוא ייושם באופן מדורג לאורך שמונה שנים ממועד כניסת החוק לתוקף חובת השקעה ביצירה מקומית גם לגבי חובת ההשקעה בי צירה מקומי ת , עולה מן הסקירה כי ין ה ב מדינות שמחילות חוב ה זו יש הבדלים בנוגע ל היקף ההשקעה הנדרשת ול היבטים נוספים הקשורים ל סוגיה זו. בהתאם לדירקטיבתAVMSD ,ל מדינות האיחוד האירופי עומדת ה אפשרות לבחור האם בכלל להטיל חובות השקעה (התחייבויות פיננסיות) על ספקים של שירותי וידאו לפי דרישה, ואם כן - ה אם להטיל חובות השקעה ישירות או לחייב בתשלום היטלים לקרנות י.יעודיות  צרפת מבחינה לעניין חובות ההשקעה בין סוגים שונים של ספקי שירותי ם של וידאו לפי ,דרישה: כך שירותים המספק ים תכנים אודיו-ו יזואליים לפי דרישה באמצעות שירותי ( מנויSubscription VOD ) מחויבים להשקיע לפחות20% מהמחזור השנתי שלהם בצרפת בהפקות אודיו-ויזואליו ת או קולנוע יות אירופיות או בשפה הצרפתית, כאשר חלק מהשירותים יידרשו להשקיע אף25% .)(לפי קריטריונים המפורטים בהמשך לעומת ,זאת שירותים המספק ים ( תכנים באמצעות תשלום חד פעמי לכל יצירהTransactional VOD) או בדרכים אחרות מחויבים להשקיע 15% לפחות מתוך הרווחים השנ תיים שלה ם בצרפת ביצירה אירופית , מתוכם12% לפחות ביצירה בשפה הצרפתית.  באיטליה נקבע, כי ספקי ם של שירותי וידאו לפי דרישה חייבים להשקיע ביצירות אודיו- )ויזואליות אירופיות המופקות ע"י מפיקים עצמאיים (כהגדרתם בחוק שיעור של16% מהכנסותיהם השנתיות באיטליה. יודגש כ י חובה זו חלה גם על ספקי ם של שירותי וידאו .המצויים מחוץ לאיטליה ושירותיהם מוצעים גם לצרכנים באיטליה מתוך שיעור ההשקעה הנדרש כאמור, לפחות70% יוקדשו ליצירות איטלקיות מקוריות שהופקו חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 5 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בחמש השנים האחרונות בידי מפיקים עצמאיים ,(ומתוכם27% יוקדשו ליצירות קולנועיו)ת בעלות אותם מאפיינים .  בשוויץ נקבע, כי חברות המציעות סרטים בשוויץ, בין היתר באמצעים אלקטרונים לפי ,דרישה מחויבות להשקיע לפחות4% מן הרווחים השנתיים שלהן משירותי סרטים בשוויץ בהפקות סרטים שוויצריות עצמאיות או לשלם היטל חלופי ( compensation tax ).  באוסטרליה, חקיקה חדשה מחייבת ספקים של שירותיSVOD ,להשקיע בתכניות זכאיות )חדשות ואוסטרליות (כהגדרתן בחוק לפי ה מתווה :הבא סכום השווה ל- 10 מסך% ה הוצאות שהוציא ספק ה שירות עבור תכנים שסיפק ב ,אוסטרליה לשנה הרלוונטית או סכום השווה ל- 7.5% מההכנסות שהפיק ס פק השירות ב אוסטרלי.ה בשנה הרלוונטית ,)במדינות אחרות אומץ מודל של השקעה עקיפה (לרוב באמצעות היטלים ש לפיו החברות מחויבות להעביר את הכספים לקרנות מסוימות.  בפולין ,ספקי ם של שירותי מדיה אודיו-ויזואלית לפי דרישה (הנמצאים תחת סמכות השיפוט של פולין או במדינה אחרת החברה באיחוד האירו)פי מחויבים לשלם למכון הסרטים הפולני1.5% לפחות מהכנסותיה ם השנתיות שהופקו משירותי תכנים אודיו- ויזואליים לפי דרישה בפולין .  ,בגרמניה חברות המספקות שירותי ם של תכני וידאו לפי דרישה מחויבות לשלם היטל למועצת .הסרטים הפדרלית הגרמנית חובת ההיטל חלה על ספקי ם של שי רותי תכנים אודיו-ו יזואליים לפי דרישה שמקום מושבם בגרמניה, או שמספקים תכנים בשפה הגרמני ,ת ומפיקים רווח מהציבור הגרמני אשר סך הרווחים השנתיים שלהם משירותי התוכן בגרמניה עולה על500,000 אירו .שיעור ההיטל עומד על1.8% או2.5% מ סך הרווחים השנתיים של הספק בהתאם.להיקף הרווחים, כפי שמפורט בחוק  בקנדה , ספקים של שירותי סטרימינג מקוונים, המרוויחים25 מיליון דולר או יותר ואינם קשורים לגוף שידור קנדי, מחויבים לתרום 5% מהכנסות יהם השנתיות משידורים בקנדה לקרנות מסוימות לטובת קידום יצירה קנדית . ההשקעה הנדרשת מתחלקת בין ק רנות ייעודיות שכל אחת מהן תומכת ביצירה מסוג מסוים , והמחוקק מבחין ל שם כך בין ספקי ם של שירותי ם אודיו-ויזואל יים לפי דרישה לבין ספקי ם של שירותי או דיו לפי דרישה .  בברזיל, הצעת חוק אחת מ בקשת ל חייב חברות המספקות שירותי ם אודיו-ויזואל יים לפי דרישה לשלם היטל לטובת פ יתוח תעשיית הקולנוע המקומית לקרן הסקטוריאלית לתרבות אודיו- .ויזואלית שיעור ההיטל )(הפרוגרסיבי הוא בין0% ל- 4% מתוך סך הרווחים השנתיים של החברה משירותי תוכן אודיו- ויזואלי לפי דרישה בברזיל . לפי הצעת ,החוק החברות יוכלו לבחור להשקיע בעצמן בהפקות מקומיות30% מתו ,ך היקף ההיטל במקום להעבירם לקרן הסקטוריאלית לתרבות אודיו-ויזואלית . ההצעה מחריגה חברות ששירותי התוכן האודיו- ויזואלי שלהן נלווים או משניים לשירותי תכנים קוליים בלבד חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 6 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm (למשלSpotify ). הצעת חוק נוספת מ בקשת ל חייב ספקי ם של שירותי וידאו לפי דרישה במס לט ובת פיתוח ת .עשיית הסרטים הלאומית שיעור המס המוצע הוא1.5% או3% משיעור הרווחים השנתי של הספק, בהתאם להיקף הרווחים (כמפורט בהמשך). י ש לציין, ש אם לפחות מחצית מהיצע התכנים של ספק שירות י וידאו לפי דרישה מורכב מתכנים ברזילאיים, החברה תהיה זכאי ת להפחתה של חובת המס בשיעור ש ל 50% . חריגים בדין האיחוד האירופי ,לחוב ה בדבר הקצאת מכסות ליצירות אירופיות ול דרישו ת השקעה (ככל שקיימות כאלה) נקבעו בדירקטיב תAVMSD חריגים .החובות הללו לא יחולו על ספקי ם של שירותי מדיה בעלי קהל מצומצם ( low audience ) או בעלי מחזור עסקי נמוך ( low turnover). כ ,מו כן מדינות חברות רשאיות לוותר על התחייבויות או דרישות כאמור כאשר הן בלתי מעשיות או בלתי מוצדקות בשל אופי או נושא שירותי המדיה האודיו-ו.יזואליים  איטליה )קבעה כי החובות לקידום יצירה מקומית (הן חובת מכסות והן חובות השקעה לא יחולו על חברות אשר המחזור העסקי השנתי שלהן קטן מ-5 מיליון איר ,ו. כמו כן חברות שקמו החל משנת2021 .פטורות מהחובות בשנת פעילותן הראשונה  בגרמניה ,לעניין חובת הקצאת המכסות , חברות שרווחיהן השנתיים מאספקת תכנים אודיו-ויזואלי י ם לפי דרישה אינם עולים על2 מיליון אירו פטורות מחוב ת הקצאת ,המכסות וכך גם חברות אשר קהל הלקוחות שלהן בשנה נמוך מ- 1% מכלל הלקו חות .הפוטנציאליים בפלח השוק הרלוונטי גם חברות, אשר לא ניתן או לא מוצדק לחייבן להקצות מכסות לטובת יצירות אירופיות לנוכח טיב התכנים ש הן מספקות, אינן מחויבות בכך. לעניין חובת תשלום ההיטל למועצת הסרטים ,הפדרלית חובה זו אינה חלה על חברות אשר סך הרווחים השנתיים שלהן בגרמניה אינ ו עולה על500,000 אירו.  בפולין, חובת הקצאת המכסות אינה חלה בכל הקשור להיצע תכנים אודיו- ויזואליים שכולל תכנים לא אירופ י.ים בלבד )בנוסף, שתי החובות (חובת המכסות וחובת ההשקעה אינן חלות על( : i ;)) חברות המוגדרות "יזמים קטנים" (כהגדרתם בחוק המפורט בהמשך (ii) חברות שמניין המשתמשים בשירותי התכנים האודיו-ויזואליים פי ל דרישה שסיפקו בשנה שקדמה לשנה שבה נקבעת חובת התשלום לא עלה על 1% ממספר המנויים לשירותי העברת נתונים המספקים גישה רחבת-פס לאינטר נט.  בצרפת, חובות ל קד ם יצירות אירופיות ויצירות בשפה הצרפתית חלות רק על חברות שהמחזור העסקי השנתי שלהן בצרפת עומד על5 מיליון אירו לפחות ושקהל הלקוחות שלהן שווה לפחות ל-0. % 5 מכלל קהל הלקוחות של חברות הסטרימינג בצרפת . חריגים דומים קיימים גם במדינות שאינן חלק :מן האיחוד האירופי  בבריטניה, חובת הקצאת המכסות מוטלת רק על ספקים אשר המחזור השנתי שלהם עומד על1.7 מיליון ליש"ט לפחות, ואשר קהל הלקוחות שלהם עומד על1% לפחות חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 7 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מכלל קהל הלקוחות של שוק ה- VOD . כמו כן, החובה אינה מוטלת על ספקים אשר לא ניתן או שלא מוצדק לחייבם .בהקצאת המכסות בהתחשב במהות התוכן המוצע על ידם  בשוויץ , לחובה להקצות מכסות לסרטים אירופים וכן לחובת ההשקעה נקבעו כמה חריגים. :החובות אינן חלות על ח ברות שרווחיהן משירותי הסרטים לפי דרישה אינם עולים על2.5 מיליון פרנק שוויצרי בשנה קלנדרית ;חברות ששירותי הסר טים לפי דרישה אינם העיסוק העיקרי שלהן ושאינן מציעות יותר מ- 12 סרטים באורך מלא בשנה קלנדרית ;ו חברות שאינן מרכיבות בעצמן את היצע הסרטים שלהן, אלא לוקחות היצע של צד שלישי ומציעות אותו ללא שינוי . לעניין חובת הקצאת המכסות בלבד, נקבע גם חריג נוס ף, לפיו היא לא תח ול על חברות שעבורן החלת החובה היא בלתי פ רו פורציונלית או בלתי אפשרית, בפרט בשל סוג הסרטים שהחברה מציעה והנושאים המרכזיים שבהם היא עוסקת (כפי שמפורט .)בהמשך  בקנדה ,החובות לטובת קידום יצירה מקומית חלות רק על חברות הש כנסותיהן השנתיות משידורים בקנדה גדולות מ- 25 מיליון דולר . בחישוב ההכנסות לא ייכללו הכנסות מ ,)שירותי הסכתים (פודקאסט שירותי משחקי וידאו, שירותי ספרי אודיו וכן רווחים שהתקבלו מגופי שידור ש המחוקק החליט לגביה ם על החרגות .  בברזיל ,הצעת חוק אחת, העוסק ת בחובות לטובת קידום יצירה מקומית, מחריגה מתחולתה חברו ת ששירותי התוכן האודיו-ויזואלי שלהן נלווים או משניים לשירותי תכנים קוליים בלבד (למשלSpotify ) וכן חברות שעיקר עיסוקן בתכנים עיתונאיים או שעובדת מכוח רישוי ממשלתי . ,הצעת חוק מאוחרת יותר ,העוסקת באותו נושא קבעה גם כן הוראות לעניין שירותים ותכנים המוחרגים מתח ולתה, לרבות: שירותים המספקים תוכן אודיו-ו ;יזואלי לפי דרישה באופן נלווה או משני לשירות העיקרי שלהם תוכן אודיו- ויזואלי עיתונאי ואינפורמטיבי ;משחקים אלקטרוניים ;תוכן אודיו-ו יזואלי המורכב מאירועי ספורט.; וכיו"ב  באוסטרליה, החקיקה החדשה מחריגה מתחולתה שירותיD SVO שבהם (בשנה הר לוו( נטית) מרבית התוכן הועלה על ידי המשתמשיםpredominantly user-generated content ) או שהאטרקטיביות שלהם לכלל הציבור האוסטרלי היית ה מוגבלת, מסיבות שיפורטו בגוף הסקירה. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 8 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. ישראל 1.1 רקע חוות דעת של מ שרד התקשורת משנת2025 מתארת כיצד חדירתן של טכנולוגיו ת הפצה מבוססות אינטרנט– ובראשן טכנולוגיית Over The Top (OTT) שינו מן היסוד את שוק השידורים בישראל. 12 אמנם , שירותVOD (צפייה לפי דרישה מתוך "ספריית וידאו") הופעל בישראל גם טרם עידן ה- OTT, במסגרת פלטפורמות מסו רתיות כגון "יס" ו- ,"הוט". אולם המעבר לשידור מבוס סOTT " חולל שינוי מבני עמוק: הוא ביטל את התלות בממיר, פתח את הצפייה בתכנים אודיו- ויזואליים עבור כל מכשיר עם חיבור לאינטרנט– .סמארטפון, טאבלט, טלוויזיה חכמה או דפדפן מחשב בכך הצפייה נהפכה להיות רבת מכשירים ומסכים, זמינה ונגישה בכל זמן ובכל מקום. שינוי זה ה איץ את חדירתם של שידורים לא לינאריים לשוק, והוביל לאימוץ נרחב של מודלים של צפייה מותאמת אישית, על חשבון לוחות שידור ".קבועים ומרוכזים13 ,לפי משרד התקשורת שינויים אלו בהרגלי ואפשרויות הצריכה של מדיה אודיו-ויזואלית משפיעים,, בין השאר גם על הפחתה של חסמי הכני ,סה לשוק, הגדלת היצע התוכן ו.הפחתת התלות של יוצרי תוכן בפלטפורמות14 ,בפרט מגמה זו האיצה את כניסתם של שחקנים חדשים, הן מצד חברות תקשורת מקומיות והן מצד תאגידים בי ן- לאומיים (וביניהם ,בין השאר, נטפליקס, שהתחילה לפעול בישראל בשנת2016 ,ו דיסני פלוס שהושקה בישראל בשנת 2022 .) 15 )חלק מפלטפורמות אלו (לדוגמה, נטפליקס נוצרו כספקיות דיגיטליות או כשירותיVOD ,אינטרנטיים והתפתחו לגופי תוכן עצמאיים בעלי פעילות הפקה נרחבת .המשדרים ישירות לצרכן למרות זאת, נכון להיום, פלטפורמות אלו אינן כפופות לרגולציה ישראלית וזאת מכיוון שהר גולציה בשוק השידורים נקבעה לפי טכנולוגיה, והיא חלה אך ורק על שידורים בכבלים ובלוויין (כלומר, בשידורים בטכנולוגייתOTT של ערוצים שמשדרים באופן עצמאי, של ערוצים שמשדרים על גבי פלטפורמות בטכנולוגייתOTTב , ו שידוריOTT של פלטפורמות– לא חלה רגולציה כלל). לפי חו ות הדעת של משרד התקשורת, משמעות הדבר היא כי מקרב מנויי פלטפורמות ישראליות, כ- 74% מקבלים את שידוריהם בטכנולוגייתOTT .שאינה כפופה כלל לרגולציה16 חשוב לציין כי בישראל קיימת כיום אסדרה ש נועדה לתמוך בהפקות מקומיות באמצעות הטלת חובות השקעה נפרדות בהתאם לסוג הגו רם המשדר, 17 הן בהתייחס לשידור הציבורי בישראל והן בהתייחס לגופים הנמצאים תחת פיקוחה של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוו י.ין18 "תאגיד השידור הציבורי "כאן מחויב להשקיע לפחות210 מיליון 12 טכנולוגייתOTT מאפשרת אספקת תכנים קוליים וחזותיים ישירות אל הצופה, באמצעות רשת האינטרנט הציבורית, ללא הצורך .בשימוש בתשתית ייעודית לשידורים כגון תשתיות כבלים, לוויין או שידור קרקעי :ראו מדינת ישראל– " משרד התקשורת רפורמת השידורים– חוות דעת כלכלית והערכת השפעות הרגולציה " (מאי2025 '), בעמ13 . 13 ,שם שם . 14 שם ', בעמ14 - 13 . 15 שם ', בעמ15 . 16 'שם, בעמ16 . 17 'שם, בעמ55 . 18 ראו גם חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב– 1982 . על כך ראו בהרחבה: רועי גולדשמידט "מנגנוני תמיכה בהפקות מקור מקומיות בגופי שידור פרטיים", מרכז המחקר והמידע של ( הכנסת10 בדצמבר2025 ). לפי סקירה זו, בנוסף לחובת השקעה ישנה גם חובה להקצאת זמן שידור להפקות מקומיות- לגופי השידור הפועלים תחת פיקוחה של מועצת הרשות השנייה קיימות מכסות מינימליות של שעות שידור עבור הפקות מקומיות והפקות מקומיות קנויות מתוך סך שעות השידור שלהם; לבעלי הרישיונות לשידורים רב- ערוציים חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 9 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ש"ח בשנה בהפקות מקור ובתכניות ספורט, מתוכ ם לפחות105 מיליון ש"ח ב הפקות מקור מסוגה עילית. 19 על גופים בעל י רישיון לפי חוק התקשורת (יס ו-הוט) חלה חובת השקעה בהפקות מקומיות בשיעור של לפחות 8% מההכנסות. 20 כמו כן, על ערוצים מסחריים בעלי רישיון לפי חוק הרשות השנייה (ערוצים12 ו- 13 ) מוטלת חובת השקעה בהפקות מקומיות מסוגה עילית בשיעור של% 15 מהכנסותיהם, 21 למעט בעל רישיון זעיר (שהיקף הכנסותיו אינו עולה על80 מיליון ש"ח) ובעל רישיון זעיר ייעודי– הפטורים מחובה זו. 22 ,אולם ,כאמור אין הוראות דומות לגבי שירותי סטרימינג וגופים המשדרים באינטרנט, ומשכך אין עליהם– נכון להיום– חובה מכוח הדין להשקיע ב תכנים מקומיים. 23 ,לפי דוח משרד התקשורת מצב זה הוא בבחינת "מגרש משחקים לא מאוזן, בו חלה רגולציה כבדה על חלק מהשוק – שידורים בכבלים ובלוויין של פלטפורמות ושל ערוצים בעלי רישיון– אך לא קיימת כלל רגולציה על שידורים ב- OTT הן על פלטפורמות והן על ערוצים, וזאת בש."עה שאין שוני במהות השירות לציבור24 ,ואכן כמה ועדות ציבוריות קבעו כי יש להחיל רגולציה על שידוריOTT ( , לרבות ועדת שכטר2015 ( ), ועדת פילבר2016 ( ) וועדת פולקמן2021 ,), אולם כאמור, למרות המלצות הוועדות השונות טרם הוחלה בישראל רגולציה על שידוריOTT . 25 להלן נתייח ס להצעות חוק .שמבקשות לשנות מצב זה הפועלים תחת פיקוחה של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קיימות חובות שידור ראשוני של הפקות מקומיות בערוצים הפתוחים .)לכמות משמעותית של מנויים (בהיקפים שונים של הנגשה 'ראו שם, בעמ14-16 . 19 מדינת ישראל– משרד התקש" ורת רפורמת השידורים– חוות דעת כלכלית והערכת השפעות הרגולציה " (מאי2025 '), בעמ56 - 55 . הסכומים המחויבים בהשקעה בהפקות מקומיות מוגדרים בסעיף2 לתוספת ל חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד— 2014 , ולפי סעיף6 לתוספת לחוק יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי במדד המח ירים לצרכן. כמו כן, "סוגה ע י לית" מוגדרת בסעיף1 .לתוספת לחוק 20 ראו סעיף6ה1 ()(א1) ל חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב– 1982 " : 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כב לים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני." בס"ק (א1 ) נקבע עוד: "בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ- 8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורי 'ם." ; כמו כן ראו בעמ55-56 :לדוח משרד התקשורת "לפחות מחצית מהסכום (כלומר4% מההכנסות) מיועדת להפקות מסוגה עילית. הפלטפורמות נדרשות להשקיע27.5% מסך מחויבו יו תיהן בהשקעה בהפקות מקור– ".בתכני ילדים, נוער והגיל הרך 21 כל סכום ההשקעה מיועד להפקות מסוגה עילית– הכוללות דרמה, תעודה ותכניות "מיוחדות". ר או בחוו ת דעת משרד התקשורת', בעמ 56 , וכן בחוק הרשות השנייה, התש"ן– 1990 '(ס62ג(א1) ו- 'ס5(א1 ) לתוספת השנייה: "בכפוף להוראות סעיף71ח(ב), בעל רישיון לשיד ורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית15 אחוזים מהכנסותיו, מתוכם20 אחוזים לפחות להפקת תכניות דרמה ו- 20 אחוזים .)"לפחות להפקת תכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה 22 ראו סעיף71 ()ח(ב3 .) לחוק הרשות השנייה 23 "שידורים בטכנולוגיית OTT - הן של פלטפורמות בעלו ת רישיון והן של פלטפורמות שמשדרות רק ב- OTT - אינם כפופים כיום לכל חובת השקעה רגולטורית ביצירה ישראלית, למרות נתח השוק ההולך וגדל שלהם. " מדינת ישראל– " משרד התקשורת רפורמת השידורים – חוות דעת כלכלית והערכת השפעות הרגולציה " (מאי2025 '), בעמ56 . לפי אותו דוח, מצב זה בשילוב עם חלקן ההולך ועולה של טכנולוגיות שידוריOTT מוביל לכך ש"היקף חובות ההשקעה הולך ונשחק באופן שפוגע אנושות באספקת סוגה עילית לציבור בישראל וכנגזרת מכך– 'בכל עולם היצירה הישראלית" (שם, בעמ57 ). 24 'שם, בעמ17 . 25 'שם, בעמ23 . וכן ראו: רועי גולדשמידט, "מנגנוני תמיכה בהפקות מקור מקומיות בגופי שידור פרטיים", מרכז המחקר והמידע של ( הכנסת10 בדצמבר2025 .) חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 10 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.2 הצעות חוק פרטיות בישראל הונחו בשנים האחרונות הצעות חוק שכוללות, בין היתר, הטלת חובות על שירותי טלוויזיה רב- ערוצית על גבי תשתית רשת האינטרנט (שירותOTT), לרבות חברות סטרימינג, .לקדם יצירה מקומית26 הצעת חוק שיזמו חברת הכנסת,לשעבר אמילי מואטי וחברת הכנסת לשעבר אבתיסאם מראענה27 ושה ונחה על שולחן הכנסת פעם נוספת על ידי חברת הכנסת שלי טל מירון בשנת2023 , 28 מבקשת להחיל את הרגולציה הקיימת בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב– 1982, בעניין בו עוסקת סקירה זו , אשר חלה כיום רק על מי שמשדר ב אמצעות תשתית כבלים או לוויין, גם על חברות המציעות את שירותי התכנים שלהן באמצעות רשת האינטרנט (שירותיOTT .) 29 לפי ההצעה, "ספק להעברת תכני חוזי-שמע", קרי חברה שפעילותה העיקרית בהעברת תכנים אודיו- ויזואליים, ובכלל זה העברה של תכנים על גבי רשת האינטרנט באמצעות מ משק שבשליטתה, בין אם התכנים ניתנים לצפייה בזמן אמיתי, בו ,זמנית, על ידי הציבור, ובין אם התכנים ניתנים לצפייה במועד ובמקום לפי בחירת הצופה30 תחויב להפריש אחוז מסוים מהכנסותיה השנתיות הכוללות להפקה או רכישה של הפקות מקומיות וזאת בהתאם להיקף פעילותה ולסך ההכנס ות השנתיות הכוללות של ה. 31 בשנת2025 הונחו שתי הצ עות חוק פרטיות נוספות בנושא. הצ עת חוק של ח רב הכנסת 'שלום דנינו ואח32 קובעת כי ,ספק תכנים ישקיע, בכל שנה סכום שלא יפחת מ- 6% מהכנסותיו השנתיות בשנה שקדמה לשנת ההשקעה כאמור ,מאספקת תכני צפייה ושמע בישראל כפי שתקבע המ ועצה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות . מוצע, כי ב קביעת השיעור הנדרש, תהא המועצה רשאית להביא בחשבון, בין השאר, את סך ההכנסה השנתית של ספק 26 הצעות החוק המפורטות להלן אינן משתמשות במונח "סטרימינג" אולם הן מתייחסות,, למשל ל"שחקנים המשד רים על גבי רשת 'האינטרנט בלבד" (להבדיל ממי שמשדר באמצעות תשתית כבלים או לוויין) (ראו בעמ11 - 10 בדברי ההסבר ל הצעת חוק התקשורת (ב זק ושידורים) (תיקון- חובת בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע להפקה או רכישה של הפקות מקומיות), התשפ"ג- 2023 ), מונח שכפי שראינו במבוא כולל גם שירותי סטרימינג. בנוסף, כפי שנראה להלן, באחד הדיונים המוקדמים שנערכו במליאה צוין במפורש "המונח "עולם הסטרימינג , וכך ג ם במפורש בדברי ההסבר ל הצעת חוק חיוב ספק תכנים בהשקעה בהפקות מקומיות, התשפ"ה- 2025 .)(ראו להלן 27 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון- חובת בעל רישיון להעברת תכני חוזי- ,)שמע להפקה או רכישה של הפקות מקומיות התשפ"ב- 2022 . 28 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון- חובת בעל רישיון להעברת תכני חוזי- ,)שמע להפקה או רכישה של הפקות מקומיות התשפ"ג- 2023. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ה- 25 לדיון מוקדם ביום19.6.2023 . 29 'שם, דברי הסבר, בעמ11 . בדיון מוקדם במליאה באשר להצעת החוק של חברות הכנסת אמילי מואטי ואבתיסאם מראענה, אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג כי "החקיקה כיום מייחסת לשידורי הכבלים, הלוויין והברודקאסט המסורתיים ומותירה ואקום בעולם הסטרימינג , שהוא למעשה העתיד של הפצת השידורים. הדבר יוצר פערים רבים בין השחקנים הפועלים בשוק ומייצר חשש ."לפגיעה בהפקות מקור ישראליות ד"כ22.6.2022 , 78 . 30 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון- חובת בעל רישיון להעברת תכני חוזי- ,)שמע להפקה או רכישה של הפקות מקומיות התשפ"ג- 2023 , בסעיף5(7 .) 31 ,כך חברה בעלת "היקף פעילות בינוני" שסך ההכנסות השנתיות הכוללות שלה מהעברת תכנים אודיו-ויזואליים הו א50 מיליון שקלים חדשים לפחות, ולא יותר מ- 100 מיליון שקלים חדשים, תחויב להשקי ע בשנה העוקבת לשנה שבה קיבלה הודעה מאת המועצה לתכני חוזי-שמע באשר לסיווגה כבעלת היקף ,פעילות בינוני2% לפחות מתוך הכנסות יה השנתיות הכוללות מהעברת תכנים אודיו- ויזואליים לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות. בשנה שלאחר מכן, תחויב החברה להשקיע8% לפחות, ובשנה שלאחריה10% .לפחות כמו כן, לפי ההצעה, חברה בעלת "היקף פעילות רחב" שסך ההכנסות השנתיות הכוללות שלה מהעברת תכנים אודיו-ויזואליים הו א למעלה מ- 100 מיליון ש קלים חדשים בשנה, תחויב להשקיע מידי שנה12% לפחות מהכנסותיה השנתיות הכוללות מהעברת תכנים אודיו-ו יזואליים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות. ראו שם, בסעיף7 . יצוין, כי לפי סעיף5(3) להצעת הח וק, מוצע להחליף את "המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין" במונח "המועצה לתכני חוזי-ש."מע 32 הצעת חוק חיוב ספק תכנים בהשקעה בהפקו ת מקומיות, התשפ"ה- 2025 . חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 11 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .התכנים מאספקת תכני צפייה ושמע בישראל, בשנה הקודמת33 ' הצעת החוק הגדירה הפקה מקומית' כ-" תוכן צפייה ושמע, שהופק לצורך ש ידורו בישראל, ושרוב מי שנטל חלק בהפקתו ובביצועו הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תוכניות בענייני היום ואירועי ספורט" ". לפי ההצעה, 'ספק תכנים' הוא מי שמספק תכני צפייה ושמע למנויים, בין בתשלום ובין שלא בתשלום, באמצעות ממשק בשליטתו, למעט גוף ש פעילותו העיקרית היא הפצה של תכני משתמשים." 34 בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי הפקות מקור הן מרכיב חיוני בתעשיית התקשורת והתרבות בישראל" , אך בניגוד לערוצים המסורתיים, כמו שידורי כבלים ולוויין, המחויבים להשקיע אחוז מסוים מהכנסותיהם בהפקות מקור מקומיות, ספקי הת וכן האינטרנטיים אינם מחויבים בהשקעה כזו. המשמעות היא .שהכספים המושקעים ביצירה מקומית הולכים ופוחתים " הצעת החוק מבקשת לתקן מצב זה באמצעות קביעת חובה להשקעה ביצירה מקומית גם על ספקי תוכן אינטרנטיים ש ,נהנים מהכנסות משמעותיות מהשוק הישראלי ואשר יחויבו לשאת באח ריות לקידום התרבות המקומית, בדומה לגופי השידור המסורתיים. 35 עוד נקבע בהצעת החוק, כי היא עולה בקנה אחד עם מגמות רגולטוריות עולמיות, שבהן מוטלות חובות השקעה ביצירה מקומית על ספקי שירותי הזרמת מדיה ("סטרימינג") ושירותי תוכן דיגיטלי ,(דוגמת האיחוד האירופי, צרפת .)איטליה וקנדה36 הצ חוק ה עת של ח בר הכנסת דן אילוז, אשר הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם ביום8.12.2025 , 37 זהה בכל הנוגע לדיוננו להצעת החוק הממשלתית שתיסקר בהרחבה בפרק הבא. אחת ממטרותיה של הצעת החוק היא לשמור על היצירה הישראלית , ולשם כך מוצע"לקבוע חובות השקע ה בהפקות מקומיות מסוגה עילית שיחולו, בשינויים המחויבים, על כלל השחקנים המשמעותיים בשוק אספקת תכני הצפייה-ושמע בישראל" . חובות ההשקעה ביצירה ישראלית נועדו להבטיח כי בפני הצופה הישראלי יעמוד היצע גדול ומגוון של תוכן צפייה- ושמע איכותי הנותן ביטוי לשפה ולתרבות.הישראלית38 מודגש, כי הצעת החוק מבקשת להחיל חובה זו גם על ספקי תכנים בין- לאומיים בעלי .היקף פעילות משמעותי בישראל39 1.3 הצעת החוק הממשלתית לצד הצעות החוק הפרטיות, הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שכוללת, בין היתר, הטלת חובות על חברות סטרימינג לקדם.יצירה מקומית40 הצעת החוק נועדה, בין השאר, לעדכן את מערך החובות והזכויות 33 שם, בסעיף2 . לפי סעיף3, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווי י ן תקבע כללים לגבי חובת דיווח של ספקי התכנים בדבר השקעה .בהפקות מקומיות 34 שם, בסעיף1 .)(הגדרות 35 'שם, בעמ2 .)(דברי הסבר 36 שם, שם. בין השאר נזכרת דירקטיבת האיחוד האי רופי משנת2018 – AVMSD - ע .ליה נכתב בהרחבה בסקירה זו 37 הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו- 2025 . 38 'ראו שם, בדברי ההסבר (עמ8 10 ( , סעיף7 .)) 39 לפי הצ עת החוק , ספק תכנים הוא "גורם המציע לציבור לצפות בתכני צפייה- ושמע כעיסוק, ללא תלות במקור ההכנסה של פעילות הגורם, או באופן בו מפיץ את תכניו לציבור". בהצעת החוק מוצע להחריג מהגדרה זו כמה גופים– ב ין השאר, גוף שפעילותו העיקרית היא הפצה ש( ל תכני משתמשיםUser Generated Content ) (לפי דברי ההסבר, שאלת הסדרת פעילותם של גופים אלה, אחריותם 'וכדומה חורגת מהצעת החוק; ראו שם, בעמ112). לעניין ההבחנה בין "ספק תכנים בין- לאומי" לבין ס פק תכנים ישראלי, קובעת הצעת החוק כי "רק ספק תכנים שלפחות מחצית מההכנ סה שלו מאספקת תכני צפייה- ושמע היא מאספקה בישראל (בהתאם להגדרה "אספקה בישראל") יסווג כ"ספק תכנים ישראלי", וכל ספק תכנים אחר יסווג כספק תכנים בין-ל 'אומי." (ראו שם, בעמ113 .) 40 הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ה- 2025 . חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 12 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החלות על כלל השחקנים הפועלים בתחום תכני צפייה ושמע (אודיו-ויזואל.) 41 בנוגע לנושא הנדון בסקירה זו, ההצעה קובעת חובות השקעה בהפקות מקומיות שיחולו גם על "ספקי תכנים" בעלי היקף פעילות משמעו תי בישראל, וזאת במטרה "להבטיח כי בפני הצופה הישראלי יעמוד היצע גדול ומגוון של תוכן צפייה- ושמע איכותי הנותן ביטוי לשפה ."ולתרבות הישראלית42 ""ספק תכנים לפי ההצעה הוא גורם שעיסוקו באספקת תכנים של צפייה ושמע43 כדוגמת מי שמספק שירותי צפייה ( מרחוק בתכניםVOD), ו למעט גורמים שמפעילים מקום פיזי לצפייה בתכנים (למשל בית קולנוע), מציעים תשתית לשיתוף תכנים על ידי המשתמשים (כדוגמתYouTube) או עוסקים בהשכרה של עותקים פיזיים של תכנים אודיו- .ויזואליים44 לפי הצעת החוק, ספק תכנים רשום, קרי'ספק תכנים ישראלי' (ספק תכנים אשר לפח ות50% מסך ההכנסה השנתית האחרונה שלו מאספקת תוכני צפייה- ושמע)הוא מאספקת תכנים בישראל45 שהכנסתו השנתית מאספקת תכנים בישראל עולה על40 מיליון שקלים חדשים, ו,הרשום במרשם ספקי התכנים46 יחויב להשקיע בכל שנה6.5% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה במימון או בהפקה של הפ קות מקומיות מסוגה עילית, כאשר10% .לפחות מהסכום, יושקעו בתוכניות תעודה47 'ספק תכנים בין-לאומי', קרי: ספק תכנים אשר הכנסתו השנתית האחרונה מאספקת תכנים בישראל פחותה מ- 50% ,מסך ההכנסות השנתיות שלו מאספקת תכנים48 אך שהכנסתו השנתית מאספקת תכנים בישראל עולה על40 מיליון שקלים חדשים, יחויב להשקיע6.5% לפחות מהכנסתו האמורה, במימון או בהפקה של הפקות מקומיות מסוגה עילית. 49 'הפקה מקומית' מוגדרת בהצעת החוק כ תוכן צפייה-ושמע שהופק בין השאר לצורך אספקתו בישראל ,שמתקיימים לגביו שני התנאים הבאים: 51% לפחות מאנשי הצוות שנטלו חל ק ביצירתו, הפקתו ובביצועו, הם תושבי קבע ב ,ישראל ו עיקר התוכן הוא בעברית, בערבית, ברוסית או באמהרית. 50 'סוגה עילית' מוגדרת בהצעת החוק כ הפקה מקומית של תוכנית תעודה או תוכנית דרמה (לרבות )תכנית דרמה המיועדת לילדים, לבני נוער או לגיל הרך." 51 יצוין עוד, כי לפי ח ,וות הדעת של משרד התקשורת תכלית האסדרה המוצעת בהצעת החוק הממשלתית לעניין הפקות מקור היא תכלית ציבורית: אספקה ברמה נאותה של הפקות מקור מסוגה עילית, שה ן בעל ות השפעות חיצוניות חיוביות, אשר תורמ ות לזהות התרבותית וללכידות החברתית .של כלל החברה הישראלית"ההתערבו ת נחוצה נוכח העובדה שהכדאיות הכלכלית של תכנים אלה נמוכה ביחס לתכנים אחרים, בעוד התועלת הציבורית 41 'שם, דברי הסבר, בעמ43 . 42 .שם 43 שם, בסעיף1 .", הגדרת "ספק תכנים 44 'שם, דברי הסבר, בעמ49 . יצוין, כי לפי תזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג- 2023 "ספקי תכנים" כוללים גם גורמים העוסקים )בהזרמת תוכן (סטרימינג '(ראו בעמ94 .) 45 ,שם בסעיף1 .", הגדרת "ספק תכנים ישראלי 46 שם, בסעיף1 , הגדרת "ספק תכנים רשום", ובסעיף49 (א). לפי סעיף49 (ב) ספק תכנים רשאי לבקש להירשם במרשם גם אם הכנסתו .פחותה מהסכום האמור 47 שם, בסעיף57 .)(א 48 שם, בסעיף1, הגדרת "ספק תכנים בין- ."לאומי 49 שם, בסעיף58 . 50 ,שם בסעיף1 .", הגדרת "הפקה מקומית 51 שם, בסעיף1 .", הגדרת "סוגה עילית חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 13 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אינה משתקללת בהחלטותיו של ספק תכנים מסחרי. לצורך הבטחת ההשקעה בהפקות מקור, תיקבע חובת השקעה של6.5% ,על כל ספק תכנים לרבות ספק בין-לאומי. על מנת שלא לכפות שינוי מודלים עסקיים, תתאפשר חלופה "של "מימון ההפקה, לצד הפקה באופן עצמי". 52 2 . האיחוד האירופי 2.1 כללי האיחוד האירופי קבע בחקיקה הוראות המחייבות גופי שידור וספקי שירותי וידאו לפי דרישה (לרבות שירותי ,סטרימינג) לקדם יצירות אירופיות, באמצעות קביעת מכסות ליצירות אירופיות וכן באמצעים נוספים הקשורים במימון, הפצה ונראוּת של יצירות אלו. 53 ה דירקטיב ה54 בנושא שירותי מדיה אודיו- ויזואלית של האיחוד האירופי שעודכנה בשנת2018 :(להלן דירקטיבת AVMSD ,דירקטיבת השידורים או הדירקטיבה) מסדירה את תחום השידור והמדיה ו את התיאום ברחבי האיחוד הא ירופי של חקיקה לאומית לעניין כלל המדיה האודיו- ויזואלית- .שידורי טלוויזיה מסורתיים וכן שירותים לפי דרישה55 מטרות הדירקטיבה הן, בין השאר :לעודד את הצמיחה והתחרותיות של המגזר האודיו-ויזואלי ברחבי האיחוד ;האירופי לתת מענה חוקי להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום; לשמ ר גיוון תרבותי; להגן על ה צרכני ם של שירותי התוכן ;ובפרט על ילדים ו.להיאבק בשנאה על רקע גזעי או דתי56 בנוסף, בשנת2020 פרסם האיחוד האירופי הנחיות 52 מדינת ישראל– " משרד התקשורת רפורמת השידורים– חוות דעת כלכלית והערכת השפעות הרגולציה " (מאי2025 '), בעמ27 . 53 Antonios Vlassis "Why to regulate Netflix: the cross-national politics of the audiovisual media governance in the light of streaming platforms", Media, Culture & Society, 45(7) (2023), 1511-1521, p.1512: "Today, several regions and countries have developed policy measures, such as content quotas and investment obligations, for involving large streaming platforms in the financing, distribution and visibility of audiovisual content. The key example is the European Union (EU), which adopted in 2018 a revised version of the Audiovisual Media Services Directive (AVMSD). In this respect, the EU Member States (MSs) are obliged to implement European/national content quotas in the online catalogues of VOD streamers, whereas several EU MSs and Switzerland are also developing investment obligations for VOD platforms (Vlassis, 2023). במאמר זה מתייחס המחבר לשירותי סטרימינג פופולריים כגון 'נטפליקס', 'דיסני פלוס', אמזון פריים וידאו וכו' כ- global video-on- demand (VOD) streamers . 54 דירקטיבה היא חקיקה של האיחוד האירופי, אשר מחייבת את המדינות החברות באיחוד להטמיע בחקיקה הלאומית שלהן את ההוראות הקבועות בה, אך מותירה למדינות את ההחלטה כיצד לעשות זאת במסגרת שיטת המשפט הנהוגה בכל אחת מהן. על המדינות למסור למוסדות האיחוד האירופי דיווח על אופן הטמעת הדירקטיבה. ראו באתר הנציבות האירופית : European Commission, Implementing EU law: "Directives on the other hand, must be incorporated by EU countries into their national legislation. Each directive contains a deadline by which EU countries must incorporate its provisions into their national legislation and inform the Commission to that effect". 55 בסקירה זו אנו מתמקדים, כאמור, בשירותי וידאו לפי דרישה. סקירה נפרדת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתמקדת בחובות ,המוטלות על גופי שידור (לעניין יצירות אירופיות, ובכלל לעניין הפקות מקומיות באירופה ובמדינות נוספות). ראו רועי גולדשמידט "מנגנוני תמ( יכה בהפקות מקור מקומיות בגופי שידור פרטיים", מרכז המחקר והמידע של הכנסת10 בדצמבר2025 .) 56 ראו באתר הנציבות האירופי ת :המפרט את מטרות הדירקטיבה European Commission "Audiovisual Media Services Directive - AVMSD" (last update 1 August 2025); also see: EU "Guidelines pursuant to Article 13(7) of the Audiovisual Media Services Directive on the calculation of the share of חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 14 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שמטרתן לסייע למדינות החברות להטמיע את הדירקטיבה בחקיקה הלאומית שלהן, ולתרום להרמוניזציה של ההסדרה החקיקתית ברחבי.האיחוד האירופי57 במבוא לדירקטיבה נכתב כי הצורך בתיקון הדירקטיבה ועדכונה בשנת2018 נבע מהשינויים הטכנולוגיים המשפיעים על שוק המדיה ה אודיו- ויזואלית ואשר הכניסו לשימוש שירותים וחוויות משתמש חדשות, השפיעו על הרגלי הצפייה (ובכלל זאת, מעבר מצפייה במסכי טלוויזי ה לצריכת מדיה אודיו- )ויזואלית באמצעים ניידים ובאמצעות האינטרנט ואף הכניסו שחקנים חדשים וחזקים לשוק המדיה האודיו-ויזואלית, לרבות ספקי וידאו לפי דרישה ושירותי שיתוף .וידאו58 משכך, הדירקטיבה חלה על גופי שידור( broadcasters ), שירותי וידאו לפי דרישה( VOD ) ופלטפורמ ות שיתוף וידאו( video-sharing platforms (VPS) ) - כגון נטפליקס, יוטיוב ופייסבוק, כמו גם על ( שידורי סטרימינג חייםlive streaming .) בפלטפורמות שיתוף וידאו59 European works in on-demand catalogues and on the definition of low audience and low turnover" (7 July 2020); European Parliament " Audiovisual and media policy" (March 2025). 57 EU "Guidelines pursuant to Article 13(7) of the Audiovisual Media Services Directive on the calculation of the share of European works in on-demand catalogues and on the definition of low audience and low turnover" (7 July 2020). ( יצוין כי לדירקטיבה יש השלכה על האזור הכלכלי האירופיEEA ), כך שבנוסף למדינות החברות באיחוד האירופי, הדירקטיבה עשויה לחול גם על מדינות נוספות: נורבגיה, איסלנד וליכטנשטיין. בנוס ף, גם שוויץ בחרה להנהיג כללים בהשראת דירקטיבת ה- AVMSD בתחום המכסות ליצירות אירופיות וכן לעניין ההתחייבויות הפיננסיות על שירותי וידאו לפי דרישה. לעומת זאת, בריטניה בחרה להטמיע את דירקטיבת ה- AVMSD ,, אך מבלי להטיל התחייבויות פיננסיות על שירותי וידאו לפי דרישה כפי שנראה להלן. לעניין תחולת הדירקטיבה :בהקשר של חובות השקעה, ראו Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p.13. 58 ראו( סעיף1) :למבוא לדירקטיבה "the audiovisual media services market has evolved significantly and rapidly due to the ongoing convergence of television and internet services. Technical developments have allowed for new types of services and user experiences. Viewing habits, particularly those of younger generations, have changed significantly. While the main TV screen remains an important device for sharing audiovisual experiences, many viewers have moved to other, portable devices to watch audiovisual content. Traditional TV content still accounts for a major share of the average daily viewing time. However, new types of content, such as video clips or user-generated content, have gained an increasing importance and new players, including providers of video-on-demand services and video- sharing platforms, are now well-established. This convergence of media requires an updated legal framework in order to reflect developments in the market and to achieve a balance between access to online content services, consumer protection and competitiveness." 59 במסמ ך של הפרלמנט האירופי העוסק במדיניות האיחוד לגבי מדיה אודיו-ויזואלית, נכ תב כי הדירקטיבה המתוקנת משנת2018 חלה גם על גופי שידור וגם על גופיVOD כגון נטפליקס ושירותי סטרימינג חי בגופי שיתוף-ת :וכן "The 2018 revised AVMSD act applies not only to broadcasters, but also to video-on-demand and VSPs such as Netflix, YouTube and Facebook, as well as to live streaming on VSPs. Parliament negotiators also managed to secure enhanced protection for children, stricter rules on advertising and a requirement for at least 30% of the content distributed via TV channels and VOD platforms to be EU-made." See: European Parliament, Fact Sheets on the European Union " Audiovisual and media policy" (March 2025). ראו גם: מדינת ישראל– " משרד התקשורת רפורמת השידורים– חוות דעת כ לכלית והערכת השפעות הרגולציה " (מאי2025 '), בעמ22 : "הדירקטיבה עודכנה כך שתחול על כל הגורמים המארגנים תכנים ומציעים אותם לציבור– ללא תלות באפיק ההפצה. בתיקון זה הורחבה תחולת הדירקטיבה כך שתחול לא רק על שידורים ליניאריים מסורתיים, אלא גם על שידוריVOD. ההר חבה נבעה מההתמקדות בתוכן המשודר, ולא בדרך העברתו או באופן צריכתו." חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 15 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הדירקטיבה :כוללת שתי קביעות עיקריות לענייננו האחת, הטלת חובה על מדינות האיחוד האירופי ל החיל מכסות ליציר ות אירופיות ( European works ) בקטלוגים המקוונים של ספקי תכנים של מדיה אודיו-ויזואלית לפי דרישה הנמצאים בשטחן או בסמכותן ( media service providers of on-demand audiovisual media services ) וכן להבטיח בולטות ראויה ( prominence )ליצירות אירופיות. 60 הקביעה השנייה מאפשרת למדינות החברות לחייב ספקים של שירותי מדיה(לרבות כאלו שפועלים מחוץ לשטח המדינה הרל וו)נטית להשקיע בהפקה של יצירות אירופיות בדרכים שיפורטו בהמשך. חשוב לציין, כי לחובת הקצאת ה מכסות ליצירות אירופיות ול דרישו ת ה השקעה (ככל שקיימות כאלה) נקבעו בדירקטיבה חר יגים .החובות הללו לא יחולו על ספקי ם של ( שירותי מדיה בעלי קהל קטןlow audience ) או בעלי ( מחזור עסקי נמוךlow turnover ,). כמו כן מדינות חברות רשאיות לוותר על התחייבויות או דרישות כאמור כאשר הן בלתי מעשיות או בלתי מוצדקות בשל אופי או נושא שירותי המדיה האודיו- .ויזואליים61 ,לפי המבוא לדירקטיבה החרגות אלו (לגבי מחזור עסקי נמוך או קהל מצומצם) נועדו להבטיח שהחובה לקדם יצירה אירופית לא תפגע .בהתפתחות השוק ולאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק62 ,בנוסף ,בהתאם לנאמר בדירקטיבה ה נציבות 60 הדירקטיבה המקורית משנת2010 :נמצאת בקישור להלן Consolidated text: Directive 2010/13/EU of the European Parliament and of the Council of 10 March 2010 on the coordination of certain provisions laid down by law, regulation or administrative action in Member States concerning the provision of audiovisual media services (Audiovisual Media Services Directive) (codified version) (Text with EEA relevance). את התיקון לדירקטיבה משנת2018 :ניתן לראות כאן Directive (EU) 2018/1808 of the European Parliament and of the Council of 14 November 2018 amending Directive 2010/13/EU on the coordination of certain provisions laid down by law, regulation or administrative action in Member States concerning the provision of audiovisual media services (Audiovisual Media Services Directive) in view of changing market realities. המדינות החברות באיחוד נדרשו להטמיע את הדירקטיבה בחקיקה הלאומית שלהן עד לחודש ספטמבר בשנת2020 :. ראו European Commission, Revision of the Audiovisual Media Services Directive - AVMSD (30 June 2025). 61 ראו בסעיף13 (6 ) לדירקטיבתAVMSD : "The obligation imposed pursuant to paragraph 1 and the requirement on media service providers targeting audiences in other Member States set out in paragraph 2 shall not apply to media service providers with a low turnover or a low audience. Member States may also waive such obligations or requirements where they would be impracticable or unjustified by reason of the nature or theme of the audiovisual media services". Also see: Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p.14 (fn 28). 62 ( ראו בסעיף40 :) למבוא לדירקטיבה "In order to ensure that obligations relating to the promotion of European works do not undermine market development and in order to allow for the entry of new players in the market, providers with no significant presence on the market should not be subject to such requirements. This is particularly the case for providers with a low turnover or low audience." חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 16 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm האירופית פרסמה הנחיות בנוגע לחישוב המכס ה שנקבעה לגבי יצירות אירופיות ובנוגע להגדרת קהל מצומצם ומחזור עסקי נמוך בחריגים כאמור. 63 כמו כן קובעת הדירקטיבה חובה על המדינות החברות להעביר דיווח לנציבות האירופית מדי שנתיים על האופן שבו מיושמות חובת המכסות ליצירות אירופיות וכן דרישות ההשקעה (ככל שקיימות , שכן מדובר,, כאמור בדבר שהמדינות החברות רשאיות לעשותו אך אינן מחויבות לו, בניגוד לחובת הקצאת ה.)מכסות ליצירות אירופיות64 נציין, כי בסוף חודש נובמבר2025 פרס מה הנציבות האירופי ת "קול קורא" למסור ראיות על האופן שבו דירקטיבת ה- AVMSD מיושמת במדינות השונות, במטר ה לבחון במהלך שנת2026 האם יש צורך לעדכן את הדירקטיבה, ובכלל זאת לבחון האם כלליה עדיין יעילים להשגת מטרותיהם והאם יש לעדכן אותם כדי להבטיח נראות ובולטות הולמות ל מדיה האירופית ( European media ) , תנאי משחק שווים יותר בין שחקנים דיגיטליים מסורתיים לחדשים, וכן הגנות נאותות לצופים צעירים בעת צפייה בתוכן אודיו- .ויזואלי באינטרנט65 נתייחס להלן בהרחבה להגדרות המרכזיות בדירקטיבה וכן לחובת הקצאת ה מכסות ליצירות אירופיות ולאפשרות הניתנת למדינות האיחוד לחייב גופי ם של שירותי וידאו לפי דרישה בהתחייבויות פיננסיות המקדמות יציר ות אירופיות .ו/או מקומיות 2.2 דירקטיבתAVMSD - הגדרות בסעיף1(1 " ) הדירקטיבה קובעת כי המשמעות של שירות מדיה אודיו-ויזואלית " היא שירות שהמטרה העיקרית שלו או של חלק ממנו (הניתן להפרדה) היא לספק לציבור הרחב תכניות ( שנמצאות באחריות העריכתיתeditorial responsibility) של השירות, וזאת למטרות ידע, בידור או חינוך, באמצעות רשתות תקשורת אלקטרוניות . שירות כזה עשוי להיות שידור טל וו יזיה או שירות מדיה אודיו- .ויזואלית לפי דרישה66 בדירקטיבתAVMSD המקורית משנת2010 נקבע כי שירות מדיה אודיו- ויזואלית לפי דרישה ( on demand audiovisual media service) הינו שירות לא- ליניארי המסופק לצורך צפייה בתכניות ברגע שנבחר בידי המשתמש .ולבקשתו האינדיבידואלית, בהתבסס על קטלוג תכניות שנבחר על ידי ספק שירותי המדיה67 אמנם הגדרה זו אינה 63 ראו סעיף13 (7) לדירקטיבה, וכן: EU "Guidelines pursuant to Article 13(7) of the Audiovisual Media Services Directive on the calculation of the share of European works in on-demand catalogues and on the definition of low audience and low turnover" (7 July 2020). 64 דירקטיבתAVMSD , סעיף13 (4 .) 65 European Commission "Commission seeks views and information for the evaluation of the Audiovisual Media Services Directive" (press release), 24 November 2025. 66 Chapter I (Definitions) Article 1 section 1(a)(i). 67 Directive 2010/13/EU Chapter 1 – Definitions, Article 1 section 1(g): ‘on-demand audiovisual media service’ (i.e. a non-linear audiovisual media service) means an audiovisual media service provided by a media service provider חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 17 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,משתמשת במפורש במונח "סטרימינג" אך כפי שראינו לעיל במסמך של הפרלמנט האירופי העוסק במדיניות האיחוד לגבי מדיה אודיו-ויזואלי ת , נכתב כי הדירקטיבה המתוקנת משנת2018 חלה גם על גופי שידור וגם על גופי VOD כגון נטפליקס ושירותי סטרימינג חי בגופי שיתוף- .תוכן68 לגבי שירותי שיתוף-תוכן קובעת הדירקטיבה, כי שירות של פלטפורמת שיתוף-וידאו ה וא כזה שמטרתו העיקרית של השירות(או של חלק ממנו הניתן להפרדה או פונקציונליות חיונית של השירות) היא אספקת תוכניות, סרטונים שנוצרו על ידי משתמשים, או שניהם, לציבור הרחב . ל ספק של פלטפורמת שיתוף הווידאו אין אחריות עריכה לגבי תכנים אלו. מטרת התכנים היא ליידע, ל בדר או לחנך, באמצעות רשתות תקשורת אלקטרוניות. 69 לגבי גופים שעליהם לא יחולו הוראות הדירקטיבה, נקבע במבוא לדירקטיבה כי הגדרת פלטפורמה לשיתוף תכני וידאו לא תכלול פעילויות לא-מסחריות, כמו מתן תוכן אודיו- .ויזואלי באתרים פרטיים ובקהילות לא מסחריות70 2.3 מכסות ליצירות אירופיות הדירקטיבה מטילה חובה על ספקי ם של תוכן אודיו-ויזואל י לפי דרישה ( demand audiovisual services - on ) להקצות לפחות30% מההיצע ,שלהם ליצירות אירופיות ולהבטיח כי יצירות אירופיות יזכו להבלטה ( prominence ). 71 "Member States shall ensure that media service providers of on-demand audiovisual media services under their jurisdiction secure at least a 30 % share of European works in their catalogues and ensure prominence of those works".72 לפי סעיף1 לדירקטיב ה, 73 "יצירות אירופיות" הן יצירות שמקורן באחת ממדינות האיחו ד, או במדינה אירופית החברה באמנה האירופית לטלוויזי ה חוצת-גבולות, או יצירות שהופקו במשותף במסגרת הסכמים הקשורים לסקטור האודיו- for the viewing of programmes at the moment chosen by the user and at his individual request on the basis of a catalogue of programmes selected by the media service provider;". 68 European Parliament, Fact Sheets on the European Union "Audiovisual and media policy" (March 2025). 69 Article 1 (1)(b)(aa): "video-sharing platform service” means a service as defined by Articles 56 and 57 of the Treaty on the Functioning of the European Union, where the principal purpose of the service or of a dissociable section thereof or an essential functionality of the service is devoted to providing programmes, user-generated videos, or both, to the general public, for which the video-sharing platform provider does not have editorial responsibility, in order to inform, entertain or educate, by means of electronic communications networks within the meaning of point (a) of Article 2 of Directive 2002/21/EC and the organisation of which is determined by the video-sharing platform provider, including by automatic means or algorithms in particular by displaying, tagging and sequencing.’ […]". 70 ( סעיף6 .) למבוא לדירקטיבה 71 ראו בסעיף13 לדירקטיבה. 72 Article 13 §1, Consolidated text: Directive 2010/13/EU of the European Parliament and of the Council of 10 March 2010 on the coordination of certain provisions laid down by law, regulation or administrative action in Member States concerning the provision of audiovisual media services (Audiovisual Media Services Directive) (codified version) (Text with EEA relevance). 73 Directive 2010/13/EU , Chapter 1, "Definitions", Article 1: (n) ‘European works’ means the following: (i) works originating in Member States; (ii) works originating in European third States party to the European Convention on חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 18 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ויזואלי בין האיחוד לבין מדינות שלישיות. הנחיות שהוציאה הנציבות האירופית מבהירות כי החישוב לצורך חובת הקצאת ה מכסות ייעשה לפי מספר הכ ותרים (למשל, סרט ייחשב כיצירה אחת, ועונה שלמה של סדרת טלוויזיה .)תיחשב גם כן כיצירה אחת לצורך התחשיב74 לעניין יישום ה חוב ה בדבר הקצאת מכסות ליצירות אירופיות , דוח של הנציבות האירופי ת משנת2024 הציג כמה :ממצאים חשובים לענייננו  מדינ ה אחת- צרפת - ו כן הקהילה הצר פתית של בלגיה75 דיווחו כי קבעו מכסה גבוהה יותר מדרישת המינימום של הדירקטיבה ל הקצאה של30% מההיצע;ליצירות אירופיות  שבע מדינות דיווחו כי אימצו מכסות-משנה ספציפיות ליצירות בעלות ביטוי מקורי ב נושאים או שפות מסוימות. כך למשל, בצרפת, נקבעה מכסה של60% ליצירות אי רופיות ו- 40% ליצירות מקוריות בשפה הצרפתית( works of original French expression ) . לשירותי התוכן נתונה אפשרות להשקיע ביצירות מקור בצרפתית תמורת .הקטנת המכסה המחייבת יצירות אירופיות76 עוד לעניין המכסות נקבע במבוא לדירקטיבה, כי בכדי להבטיח בולטות מ ספקת ( sufficient prominence ) ליצירות אירופיות ניתן להשתמש בכמה אמצעים, לרבות חלק שיוקדש ליצירות אירופיות וניתן לגשת אליו מדף הבית של השירות; אפשרות לחפש יצירות אירופיות בכלי החיפוש של השירות; שימוש ביצירות אירופיות בקמפיינים של השירות .וכיו"ב77 דוח משנת2023 בדק כיצד יו שמה במדינות השונות החובה להבליט את היצירות האירופיות בשירותיVOD Transfrontier Television of the Council of Europe and fulfilling the conditions of paragraph 3; (iii) works co- produced within the framework of agreements related to the audiovisual sector concluded between the Union and third countries and fulfilling the conditions defined in each of those agreements." 74 European Commission, COMMISSION STAFF WORKING DOCUMENT Detailed reporting on the application of Articles 13, 16 and 17 of Directive 2010/13/EU as amended by Directive (EU) 2018/1808 for 2020-2021 (27 June 2024), p.3. 75 יצוין כי הקהילה הצרפתית של בלגיה אחראית לכמה תחומים המצויים בסמכותה (למעט ענ יינים המצויים בסמכות הממשל הפדרלי :בבלגיה), לרבות תחום התקשורת. ראו באתר הנציבות האירופית European Commission, Eurydice, "Belgium - French Community Overview" (Last update: 8 July 2025). 76 ,דוגמה נוספת היא הקהילה הצרפתית של בלגיה ש קבעה כי בתום חמש שנים מכניסת החקיקה לתוקף, תעלה המכסה מ- % 0 3 ל- 40% . כמו כן נקבעה מכסה נוספת לפיה מתוך ה- 30% ש הוקצו ל יצירות איר ופיות, לפחות שליש יהיו דוברות צרפתית-ב:לגית. ראו European Commission, COMMISSION STAFF WORKING DOCUMENT Detailed reporting on the application of Articles 13, 16 and 17 of Directive 2010/13/EU as amended by Directive (EU) 2018/1808 for 2020-2021 (27 June 2024), p.4. בפורטוגל, חלה מכסה של30% יצירות אירופיות, אך50% משיעור זה חייבים להיות מוקדשים ליצירות של מפיקים אירופים עצמאיים שהופקו בשפה הפורטוגזית ובחמש השנים שקדמו לכך. .ראו שם, שם 77 ( ראו בסעיף35 :) למבוא לדירקטיבה "Prominence can be ensured through various means such as a dedicated section for European works that is accessible from the service homepage, the possibility to search for European works in the search tool available as part of that service, the use of European works in campaigns of that service or a minimum percentage of European works promoted from that service's catalogue, for example by using banners or similar tools." חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 19 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm וקבע כי מדינות רבות לא קבעו תנאים ספציפיים ליישו מה . לפי הדוח, חלק מהמדינות ו רט יפ כיצד יש להשיג בולטות כזו, בין אם באמצעות שימוש ב תצוגה ויזואלית אטרקטיבית– למשל, קישור ישיר בדפי הבית של הפלטפ ורמות או הדגשה מתוך תוכן אחר במדורים ייעודיים – ובין אם .באמצעות כלי חיפוש או קמפיינים לקידום מכירות78 2.4 השקעה כספית ביצירות אירופיות לעניין ההשקעה , הדירקטיבה קובעת כי בכדי להבטיח רמה נאותה של השקעה ביצירות אירופיות, מדינות חברות רשאיות להטיל התחייבויות כספיו ת על ספקי ם של .שירותי מדיה הממוקמים בשטחן79 התחייבויות אלו יכולות להיעשות בצורה של תרומה ישירה להפק ת יצירות אירופיות ורכישת זכויות בהן , או באופן עקיף באמצעות היטלים ( levies) שישולמו לקרן ייעודית על סמך ההכנסות( revenues ) הנובעות משירותי מדיה אודיו-ויזואלית ה ניתנים בשטחן של המדינות או מכוונים לשטחן. 80 יש לציין כי האפשרות להטיל התחייבויות כספיות חלה הן לעניין שירותי VOD והן לעניין גופי שידור: 81 ""2. Where Member States require media service providers under their jurisdiction to contribute financially to the production of European works, including via direct investment in content and contribution to national funds, they may also require media service providers targeting audiences in their territories, but established in other Member States to make such financial contributions, which shall be proportionate and non-discriminatory. 3. In the case referred to in paragraph 2, the financial contribution shall be based only on the revenues earned in the targeted Member States. If the Member State where the provider is established imposes such a financial contribution, it shall take into account any financial contributions imposed by targeted Member States. Any financial contribution shall comply with Union law, in particular with State aid rules."82 78 Lacourt A., Munch E., Radel-Cormann J., AVMSDigest, The promotion of European works, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, October 2023, p.10. 79 ( ראו בסעיף36 :) למבוא לדירקטיבה "In order to ensure adequate levels of investment in European works, Member States should be able to impose financial obligations on media service providers established on their territory." 80 Lacourt A., Munch E., Radel-Cormann J., AVMSDigest, The promotion of European works, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, October 2023, p.24: "According to Recital 36 AVMSD 2018, financial obligations can take the form of direct contributions to the production of, and acquisition of rights in, European works. The member states could also impose levies payable to a fund, based on the revenues generated by audiovisual media services that are provided in or targeted towards their territory." 81 "Member states can choose to impose financial obligations on VOD services and/or broadcasters through: direct investment in content and/or contribution to national fund", see: Lacourt A., Munch E., Radel-Cormann J., AVMSDigest, The promotion of European works, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, October 2023, p.9. 82 דירק טיבת AVMSD, סעי פים 13 (2) ו-(3). חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 20 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הנחיה זו בדירקטיבה מבה ירה עוד, כי מדינות שמחייבות בחקיקה הלאומית שלהן ספקי ם של שירותי מדיה הנמצאים תחת סמכותן ל השקיע ב הפקת יצירות אירופיות, לרבות באמצעות השקעה ישירה בתוכן או תשלום ,לקרנות לאומיות רשאיות ל החיל דרישה דומה לגבי חובת השקעה גם על ספקי ם של שירותי מדיה המכוונים לקהלי ,ם בשטחן אך נמצאים במדינות חברות אחרות . ,במקרה זה ,קובעת הדירקטיבה יש לגבות התחייבויות כספיות רק על ההכנסות הנובעות מהקהל במדינ ה החברה שבמוקד ( the targeted Member State ). 83 בדוח משנת2022 נטען, כי סעיף13 (2) לדירקטיבה, המתייחס לחובות הפיננסיות הקשורות בקיד ום יצירה אירופית, מותיר למדינות מרחב גדול יחסית של שיקול דעת להחיל (או לא להחיל) חובות פיננסיות על שירותיVOD ומשכך .)ניכרת שונות בין המדינות השונות באיחוד לעניין האסדרה של חובות אלו (ככל שהן בחרו להחיל אותן84 לפי מקור אחד , נכון למרץ2023 ,כמה מדינות באיחו ד האירופי– ,בלגיה (הקהילות הפלמיות והצרפתיות), קרואטיה דנמרק, גרמניה, צרפת, איטליה, פולין, פורטוגל, רומניה, סלובניה, ספרד– וכן שוויץ )(שאינה חברה באיחוד החלו לדרוש מספקי ם של שירותי מדיה אודיו-ויזואליים לפי דרישה, שאינם מקומיים, לעמוד בחובות השקעה( investment obligations ) , בהתאם לדירקטיבתAVMSD המאפשרת למדינות החברות להטיל התחייבויות פיננסיות כאמור. 85 83 ( ראו בסעיף36 .) לדירקטיבה 84 ראו התייחסות לכך בדוח של ארגון ציבורי המבצע מעקב אחר מדיה אודיו-ו יזואלית באירופה, הקו:בע "Article 13(2) AVMSD leaves plenty of leeway for member states to introduce (or not!) such obligations on VOD services, and accordingly, there are important regulatory differences from country to country. In theory, this could mean that big SVOD services established in one EU country would have to abide by the financial obligations of that country alone. But the AVMSD clarifies that, “given the direct link between financial obligations and Member States' different cultural policies, a Member State is also allowed to impose such financial obligations on media service providers established in another Member State that target its territory”." See: Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022. יצוין כי בציטוט ל עיל , המונחSVOD משמעוSubscription Video on Demand , כלומר שירותי וידאו לפי דרישה הכרוכים במינוי או 'בהרשמה (לרבות מינוי בתשלום). ראו שם בעמ21 . 85"In the EU, the revised AVMSD includes not only obligations for providers of on-demand audiovisual services to respect a quota of 30% for European works on their catalogues, but also exceptions to the country-of-origin principle in order to tax non-domestic VOD players targeting a given EU Member State (Vlassis, 2023). As of March 2023, several EU countries – namely Belgium (Flemish and French Communities), Croatia, Denmark, Germany, France, Italy, Poland, Portugal, Romania, Slovenia, Spain – and Switzerland are developing investment obligations for non-domestic providers of on-demand audiovisual media services", see: Antonios Vlassis "Why to regulate Netflix: the cross-national politics of the audiovisual media governance in the light of streaming platforms", Media, Culture & Society, 45(7) (2023), 1511-1521, p. 1515. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 21 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3 . איטליה בנובמבר2021 .נכנס לתוקף באיטליה צו חקיקה ליישום הוראות דירקטיבת השידורים של האיחוד האירופי86 הצו מתייחס, בין היתר, לחובות המוטלות על חברות שמספקות "שי רות י מדיה הניתנים לצפייה לפי דרישה" ( servizi di media per la visione di programmi al momento scelto dall'utente .) 87 הצו תוקן במאי2024 . 88 לעניין חובת הקצאת מכסות : בהתאם לדירקטיבה, הצו מחייב את החברות להקצות 30% מכלל היצע התכנים שלהן ליצירות אירופיות שיוצ גו בהבלטה. 89 חובה זו אינה חלה על חברות המספק ות שירותי צפייה לפי דרישה באמצעות .תשלום ייעודי עבור צפייה בתכנית בודדת90 ,מתוך המכסה המוקצית ליצירות אירופיות נקבעה מכסת משנה ליצירות בשפה האיטלקית . עד שנת2024 , הדרישה היתה כי לפחות50% מהמכסה המוקדשת ליצירות איר ,ופיות (כלומר 15%) יוקצו ליצירות בשפה האיטלקית שהופקו בידי מפיקים עצמאיים בחמש השנים האחרונות, ומתוך מכס ת משנה ,זו חמישית (כלומר3% ) יוקדשו ליצירה איטלקית קולנועית .מקורית שהופקה בידי מפיקים עצמאיים91 אולם, לאחר התיקון ל צו ב מאי 2024, מכסת המשנה הוגדלה ל- 70% , כך שנדרש כי מתוך30% ,המוקצים ליצירות אירופיות לפחות70% יוקצו ליצירות מקוריות בשפה האיטלקית (ללא קשר למקום הפקתן ,)ש הופקו בחמש השנים האחרונות .בידי מפיקים עצמאיים מתוך מכסת משנה זו, נדרש כי לפחות27% יוקדשו ליצירות קולנועיות בשפה האיטלקית. לעניין חובות השקעה :גם כאן חל שינוי עם התיקון ל צו בשנת2024 .עד התיקון, נקבע כי ספקי שירותי מדיה אודיו- ויזואלית לפי דרישה יקצו להשקעה בהפקה של יצירות אירופ יות שמופקות על ידי מפיקים עצמאיים (או ברכישת זכויות בהן) אחוז ים מסוימים מההכנסה השנתית נטו שנוצרה באיטליה , לפי המ:דרג הבא 17% עד31 בדצמבר 2022 , % 18 החל מ-1 בינואר2023 ו- 20% החל מ-1 בינואר2024 . לפחות50% מהשקעה זו יוקצו ליצירות מקוריות .בשפה האיטלקית92 ,אולם לאחר תיקון הצו בשנת2024 , נקבע שיעור השקעה נמוך יותר לפיו החברות מחויבות להשקיע 16% לפחות מהכנסותיהן השנתיות מאיטליה בהפקות עצמאיות כאמור. 93 חוב ת ההשקעה חלה גם על 86 ראו ב אתר החקיקה של איטליה: DECRETO LEGISLATIVO 8 novembre 2021, n. 208 )(באיטלקית. 87 Ibid, art. 3(1)(q). 88 DECRETO LEGISLATIVO 25 marzo 2024, n. 50 )(באיטלקית. ראו נוסח מאוחד של החקיקה ב אתר ממשלת איטליה. 89 DECRETO LEGISLATIVO 25 marzo 2024, n. 50, art. 55(1). 90 Ibid, art.55(2)(a). 91 Lacourt A., Munch E., Radel-Cormann J., AVMSDigest, The promotion of European works, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, October 2023, p.15. 92 Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p.46. 93 DECRETO LEGISLATIVO 25 marzo 2024, n. 50, art. 55(2)(b). כן ראו , ב צו המתקן מ חודש מאי 2024 בו נקבע כי שיעור ההשקעה המחויבת יהיה16% . יש לציין כי לעניין חובת ההשקעה (כלומר, יישום סעיף13 (2 )) לדירקטיבה באתר המעקב של האיחוד האירופי אחר יישום הדירקטיבה במדינות החברות באיחוד, עדיין מופיע שיעור השקעה נדרש של20% נכון לשנת2024 : "Providers of on-demand audiovisual media services subject to Italian law shall allocate to investment in the production, co-production, purchase or pre-purchase of rights in European works by independent producers in their catalogues a percentage of annual net income generated in Italy of 17% up to 31 December 2022, 18% from 1 January 2023 and 20% from 1 January 2024. At least 50% of that investment shall be reserved for original Italian- חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 22 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חברות.שפועלות ממדינה אחרת אך מכוונות את פעילותן לציבור באיטליה94 בנוסף נקבע, כי החברות מחויבות להקצות70% לפחות מהיקף ההשקעה הנדרשת לטובת יצירות מקוריות בשפה האיטלקית שהופקו )(בכל מקום בחמש השנים האחרונו ת על ידי מפיקים עצמאיים; ו ,מתוכם לפחות27% יוקדשו ל טובת יצירות קולנועיות שמיועדות בעיקר לצפייה באולמות הקולנוע. 95 ( הצו מסמיך את רשות הפיקוח על התקשורת באיטליהL'Autorità per le Garanzie nelle Comunicazioni – AGCOM ) לקבוע תקנות ליישום החובות המוטלות על החב.רות מכוח הצו96 התקנות קובעות , בין היתר, את אופן חישוב .)ההכנסות לצורך קביעת היקף ההשקעה הנדרשת ביצירה מקומית (הן יצירה אירופית והן יצירה בשפה האיטלקית97 כמו כן, לפי התקנות ,החברות מחויבות לקדם את היצירות המקומיות המצויות בהיצע התכנים שלהן , בין היתר, באמצעות .המלצות תוכן, מדור ייעודי בדף הבית ופרסומות98 ,לפי הצו חובת הקצאת המכסות וחובת ההשקעה אינן חלות על חברות בעל ות היקף רווחים נמוך או נפח קהל מצומצם וזאת.בהתאם לקריטריונים שייקבעו בתקנות ההחרגה תחול גם כאשר עמידה בחובות היא לא מעשית או בלתי מוצדקת בשל אופי או מהות השירות. 99כך ,התקנות פוטרות חברות אשר המחזור העסקי השנתי שלהן קטן מ- 5 מיליון אירו מהחובות לטובת יצירה מקומית (הן חובת הקצאת ה)מכסות והן חובות השקעה. 100 עוד התקנות קובעות, כי חברות שקמו החל משנת2021 .פטורות מהחובות בשנת פעילותן הראשונה101 AGCOM מוסמכת לה טיל קנסות על חברות שאינן עומדות בחובותיהן, 102 בהתאם ל מנגנון המפורט ב תקנות. 103 language works […]". [IT] Regulation on programming and investment obligations in favor of European works and works by independent producers - Art. 7 [TRANSLATION ENGLISH]. "הפקות עצמאיות " מוגדרות בצו כהפקות של מפעילי תקשורת אירופיים העוסקים בפעילות של הפקות אודיו-ויזואליות, א שר אינם נתונים לשליטה של ספקי שירותי מדיה אודיו-ו:יזואליים שעליהם הצו חל או מקושרים אליהם. ראו DECRETO LEGISLATIVO 25 marzo 2024, n. 50, art 3(1)(t). 94 Ibid, art. 55(3). See also: Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p.46: "These investment obligations apply also to providers of on-demand audiovisual media services having editorial responsibility for offerings addressed to consumers in Italy, even if they operate in another member state". 95 DECRETO LEGISLATIVO 25 marzo 2024, n. 50, art. 55(8). 96 Ibid, art. 56. 97 ראו ב אתר של רשות הפיקוח על התקשורת באיטליה: Regolamento in materia di obblighi di programmazione e investimento a favore di opere europee e di opere di produttori indipendenti, art. 7(2). 98 Ibid, art. 6(4). 99 DECRETO LEGISLATIVO 25 marzo 2024, n. 50, art 55(5). 100 Regolamento in materia di obblighi di programmazione e investimento a favore di opere europee e di opere di produttori indipendenti, art. 8(1). 101 Ibid, art. 8(2). ראו גם ב אתר המעקב אחר יישום הדירקטיבה במדינות האיחוד ( ker AVMSD Trac) של גוף המעקב האירופי בעניינים הנוגעים לאודיו- ( ויזואלEoropean Audiovisual Observatory .) 102 סעיף67 צו ל. 103 סעיף12 ל תקנות. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 23 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4 . גרמניה בגרמניה, סמכות החקיקה בכל הקשור לתעשיית השידורים מתחלקת בין הממשל הפדרלי לבין המדינות המרכיבות את הפדרציה של גרמניה ( Bundesländer .) 104 בהתאם, החובות המוטלות על חברות סטרימינג לט ובת קידום יצירה מקומית מוסדרות הן במישור החקיקה הפדרלי והן במישור החקיקה המדינתי באמצעות אמנה שקיבלה מעמד של חוק מדינתי עם.אשרורה על ידי כל המדינות105 בנובמבר2020 נכנסה לתוקף אמנת התקשורת הבין- מדינתית ( Interstate Media Treaty ; Medienstaatsvertrag) לאחר שאו שררה כאמור בפרלמנטים של כל מדינות הפדרציה .הגרמנית106 .מטרת האמנה, בין היתר, להטמיע במשפט הגרמני את דירקטיבת השידורים של האיחוד האירופי107 בין היתר, האמנה קובעת כי חברות המספקות שירותי תכנים אודיו- ויזואליים לפי דרישה נדרשות להקצות 30% לפחות מכלל היצע התכנים של הן לטובת הפקות אירופיות ) European productions .) 108 ,על פי האמנה חובה זו אינה חלה על ,חברות אשר רווחיהן נמוכים חברות בעלות קהל לקוחות קטן, או חברות שלא ניתן או לא מוצדק לחייבן .להקצות מכסות לטובת הפקות אירופיות לנוכח טיבם של התכנים שאותן הן מספקות109 לפי התקנות בעניין הפקות אירופיות, ( שפרסם מאסדר התקשורת הפדרלי של גרמניהdie medienanstalten ), חברות שרווחיהן השנתיים מאספקת התכנים אינ ם עול ים על2 מיליון אירו .פטורות מחובת הקצאת המכסות110 כמו כן, לפי התקנות, חברות אשר קהל הלקוחות שלהן בשנה הוא פחות מ- 1% מכלל הלקוחות הפוטנציאליים בפלח השוק הרלוונטי פטורות אף .הן מהחובה111 חובת הקצאת המכסות ,לטובת תכנים אירופים עוגנה גם במישור הפדרלי בחוק תאגיד השידור הציבורי הגרמני. כך החוק קובע כי תאגיד השידור הציבורי הגרמני מחויב כי30% מהיצע התכנים האודיו- ויזואליים שהוא מציע במסגרת ש.ירותי תכנים לפי דרישה יהיו תכנים אירופים אשר יודגשו ויובלטו בתוך ההיצע112 104 ראו ב אתר שלdie medienanstalten , מאסדר התקשורת הפדרלי של גרמניה והמתאם בין המאסדרים של המדינות השונות. על חלוקת הסמכויות בין הממשל הפדרל י לבין המדינות בכל הנוגע לתחום השידורים ראו למשל גם במסמך של מרכז המחקר של הפרלמנט הגרמני (בונדסטג) בעניין הבסיס המשפטי של השידור הציבורי בגרמניה משנת2016 .)(בגרמנית 105 ל מבט על כלל המקורות הנורמטיביים בגרמניה, שהטמיעו את הוראות הדירקטיבה בכל הקשור לחובות המוטלות על חברות סטרימינג לקדם יצירות אירופיות, ראו ב אתר המעקב אחר יישום הדירקטיבה במדינות האיחוד ( AVMSD Tracker ) של גוף המעקב האירופי בעניינים הנוגעים לאודיו- ( ויזואלEoropean Audiovisual Observatory .) 106 Interstate Media Treaty )7 November 2020). האמנה נ וסחה על ידי die medienanstalten והיא נכנסה לתוקף ביום7.11.2020 לאחר שאושררה על ידי כל מדינות הפדרציה (ראו הודעה לתקשורת שפורסמה על ידיdie medienanstalten .) 107 .שם, בפסקת הפתיחה 108 Interstate Media Treaty, art. 77. 109 .שם 110 Satzung zu europäischen Produktionen gemäß § 77 Medienstaatsvertrag (2021), art. 2.4 )(בגרמנית. 111 Ibid, 2.5. 112 Gesetz über die Rundfunkanstalt des Bundesrechts "Deutsche Welle" (Deutsche-Welle-Gesetz - DWG), art. 9(2) )(בגרמנית. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 24 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,לצד חובת הקצאת המכסות המעוגנת באמנה, קבועה במישור החקיקה הפדרלי, בחוק לקידום סרטים חובה על חברות המספקות שירותי ם של תכני וידאו לפי דרישה לשלם היטל למועצת הסרטים הפדרלית הגרמנית. 113 ת חוב ההיטל חלה על ספקי ם של שירותי תכנים אודיו- ויזואליים לפי דרישה שמקום מושבם בגרמניה, או שמספקים תכנים בשפה הגרמנית ומפיקים רווח מהציבור הגרמני, אשר סך הרווחים השנתיים שלהם משירותי התוכן בגרמניה עולה על500,000 אירו. 114 חברות שסך הרווחים השנתיים שלהם כאמור גדו ל מ- 500,000 אירו אך אינו עולה על20 מיליון אירו , מחויבות לשלם היטל בשיעור של1.8% מכלל רווחיהן השנתיים. עבור חברות שסך הרווחים השנתיים שלהן עולה על20 מיליון אירו , שיעור ההיטל יהיה2.5% מכלל הרווחים כ.אמור115 5 . פולין דירקטיבת השידורים הוטמעה במשפט הפולני בתיק( ון לחוק השידוריםUstawa o radiofonii i telewizji ) ולחוק ( הסרטיםUstawa o kinematografii ) שנכנס לתוקף בנובמבר2021 . 116 התיקון לחוק השידורים קובע שחברות המספקות שירותי תוכן אודיו-ויזואלי לפי דרישה מחויב ות לקדם יצירות .אירופיות, לרבות יצירות בשפה הפולנית117 לענ יין מכסות , בדומה לדירקטיבה, התיקון מחייב את החברות להקצות % 30 מכלל היצע התכנים שלהן לטובת יצירה אירופית ,לרבות יצירות בשפה ה פולנית ,וכן להבטיח נראות ראויה לתכנים אלו בקטלוגים שלהן. 118 החובה אינה חלה בכל הקשור להיצע תכנים אודיו- ויזואליים שכולל תכנים לא אירופי.ם בלבד119 כמו כן, החובה אינה חלה על"חברות המוגדרות "יזמים קטנים, 120 כלומר חברות ש במשך לפחות אחת משתי שנות הכספים האחרונות העסיקו בממוצע שנתי פחות מ- 10 עובדים ו ש מחזור ההכנסות השנתי שלהן אינו עולה על 2 מיליון אירו, או ששווי הנכסים שלהן שנמדד בסוף אחת משתי השני ם הללו לא עלה על שווי השקול ל- 2 מיליון אירו. 121 בנוסף , החובה א ינה חלה על חבר ה שמניין המשתמשים בשירותי התכנים האודיו-ויזואליים לפי 113 Gesetz über Maßnahmen zur Förderung des deutschen Films* (Filmförderungsgesetz - FFG), art. 130 )(בגרמנית. על החקיקה הזו ראו ב מסמך של גוף המעקב האירופי בעניינים הנוגעים לאודיו- ויזואל בעניין חובת ההשקעה בתכנים אירופים שחלה על ספקי וידאו לפי דרישה . וכן ראו, :למשל Ernesto Apa and Giovanni Gangemi, The promotion of European works by audiovisual media service providers, in RESEARCH HANDBOOK ON EU MEDIA LAW AND POLICY 326, 342, supra note 45 (2021). :וכן Catalina Iordache, Tim Raats & Karen Donders, The “Netflix Tax”: An Analysis of Investment Obligations for On- Demand Audiovisual Services in the European Union, INTERNATIONAL JOURNAL OF COMMUNICATION 16 545, 552 (2022). 114 Gesetz über Maßnahmen zur Förderung des deutschen Films* (Filmförderungsgesetz - FFG), art. 130. 115 Ibid. 116 ראו ב אתר ממשלת פולין: Ustawa z dnia 11 sierpnia 2021 r. o zmianie ustawy o radiofonii i telewizji oraz ustawy o kinematografii ).(בפולנית 117 Ustawa z dnia 29 grudnia 1992 r. o radiofonii i telewizji, art. 47f. 1. )(בפולנית . 118 Ibid, art. 47f. 2. Also see: Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p.15. 119 Ustawa z dnia 29 grudnia 1992 r. o radiofonii i telewizji, art. 47f. 4(1). 120 Ibid, art. 47f. 4(2). 121 Ustawa z dnia 6 marca 2018 r. - Prawo przedsiębiorców, (t.j. Dz. U. z 2021 r. poz. 162 z późn. zm.), art. 7.1(1) )(בפולנית. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 25 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm דרישה שסיפק ה הוא קטן :חברה שמספר המשתמשים בשירותיה כאמור היה קטן מ- 1% מכלל מנויי האינטרנט בפס רחב בפולין בשנה שקדמה לשנה בה נקבע ה חובת התשלום שלה למכון הסרטים הפולני )(ראו בהמשך. 122 לצד חובת הקצאת המכסות, התיקון לחוק הסרטים קובע שהחברות מחויבות לשלם למכון הסרטים הפולני ( Polish Film Institute ) 123 % 1.5 לפחות מהכנסותיהן השנתיות שהופקו משירותי תכנים אודיו- .ויזואליים לפי דרישה124 חובה זו חלה גם על חברות אשר ממוקמות במדינה אחרת באיחוד האירופי , אך מודגש כי שיעור התשלום שיוטל עליהן יחושב על בסיס סך הכנסותיהן .שהופקו בפולין125 בדומה לחובת הקצאת המכסות, גם חובה זו אינה חלה על חברות "המוגדרות "יזמים קטנים126 ועל חברות שמניין המשתמשים ב שירותי התכנים האוד יו-ויזואליים לפי דרישה שסיפקו בשנה שקדמה לשנה שבה נקבעת חובת התשלום למכון לא עלה על 1% מכלל מנויי האינטרנט בפס רחב בפולין. 127 6 . צרפת בדצמבר2020 נחקקה בצרפת פקודה להטמעה וביצוע של דירקטיבת השידורים ובה תיקוני חקיקה בנוגע לאספקה של שירותי תקשורת אודיו- .ויזואלית128 בין היתר, הפקודה כוללת תיקונים שונים לחוק התקשורת החופשית, 129 שעניינם הטלת חובות על חברות המספקות תוכן אודיו- ( ויזואלי לפי דרישהservices de médias audiovisuels à la demande .) בהמשך להטמעת הדירקטיבה במשפט הצרפתי, התקינה ממשלת צרפת צו המפרט, בין היתר, את החו בות המוטלות על חברות אלו. 130 ,בין היתר הצו קובע כי חברות המספקות שירותי תכנים אודיו- ויזואליים לפי דרישה מחויבות להקדיש מכסות מתוך היצע התכנים שלהן ליצירה אירופית וליצירה בשפה הצרפתית . החובה חלה על חברות אשר היצע התכנים שלהן כולל לפחות עשר יצירות קולנועיות באורך מלא ( œuvres cinématographiques de longue durée ) או עשר יצירות 122 Ustawa z dnia 29 grudnia 1992 r. o radiofonii i telewizji, art. 47f. 4(3). )(בפולנית. Also see: Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p.48. 123 :ראו באתר מכון הסרטים הפולני Polish Film Institute. 124 Ustawa z dnia 30 czerwca 2005 r. o kinematografii, art. 19.6a )(בפולנית. Also see: Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p. 48. 125 Ustawa z dnia 30 czerwca 2005 r. o kinematografii, art. 19.6b. 126 Ibid, art. 19.6c(1). 127 Ibid, art. 19 6c(2). 128 ראו ב אתר החקיקה הרשמי של צרפת: Ordonnance n° 2020-1642 du 21 décembre 2020 portant transposition de la directive (UE) 2018/1808 du Parlement européen et du Conseil du 14 novembre 2018 modifiant la directive 2010/13/UE visant à la coordination de certaines dispositions législatives, réglementaires et administratives des Etats membres relatives à la fourniture de services de médias audiovisuels, compte tenu de l'évolution des réalités du marché, et modifiant la loi du 30 septembre 1986 relative à la liberté de communication, le code du cinéma et de l'image animée, ainsi que les délais relatifs à l'exploitation des œuvres cinématographiques (בצרפתית). 129 Loi n° 86-1067 du 30 septembre 1986 relative à la liberté de communication (Loi Léotard) )(בצרפתית. 130 :ראו את הצו באתר החקיקה הצרפתי Décret n° 2021-793 du 22 juin 2021 relatif aux services de médias audiovisuels à la demande (SMAD) )(בצרפתית. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 26 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אודיו-ויזואליות ( אחרותœuvres audiovisuelles ) , שסך הרווחים השנתיים שלהן עולה על מיליון אירו , וש קהל הלקוחות שלה ן עולה על0.1% מסך כל קהל ה לקוחות של .שירותי התכנים לפי דרישה בצרפת131 חברות שהמ חזור העסקי השנתי שלהן בצרפת עומד על5 מיליון אירו לפחות ושקהל הלקוחות שלהן שווה לפחות ל- 0.5% מכלל קהל הלקוחות של שירותי התכנים לפי דרישה ,בצרפת מחויבות לא רק בהקצאת מכסות עבור יצירות אירופיות ויצירות בשפה הצרפתית אלא גם בהשקעה ב יצירות אלו. 132 לעניין מכסות : הצו מחייב את החברות כי מתוך היצע התכנים שלהן (הכולל יצירות קולנועיות באורך מלא ויצירות אודיו- ויזואליות אחרות) 60% לפחות יוקדשו ליצירה אירופית ,ו- 40% לפחות יוקדשו ליצירה מקורית בשפה הצרפתית. 133 ,כמו כן הצו מורה להן לנקוט בצעדים ל הבלטת התכנים האלו , למשל באמצע ות שימוש בקדימונים .והמלצות תוכן134 לעניין השקעות : הצו קובע כי חברות העונות לתנאים כאמור מחויבות בהשקעה כספית .ביצירה אירופית135 הצו מבחין לעניין זה בין סוגים שונים של חברות המספקות תכ נים אודיו-ויזואליים לפי דרישה. 136 חברות המספקות את התכנים באמצעות שירותי מנוי ( SVOD ) מחויבות להשקיע לפחות20% מהמחזור השנתי שלהן בצרפת ב מימון של הפקות אודיו- ויזואליות והפקות קולנועיות- אירופיות או בשפה הצרפתית . היחס בין הפקות קולנועיות להפקות אודיו- ויזואליות ייקבע בהסכם עם הגוף המאסדר של תקשורת אודיו-ויזואלי ת בצרפת – Arcom . שיעור ההשקעה הנדרש יהיה אף גבוה יותר - 25% - אם מדובר בחברות שירותיSVOD המציע ות לפחות סרט אחד, פחות מ- 12 חודשים לאחר יציאתו לאקרנים בצרפת. 137 ( חברות המספקות תכנים באמצעות תשלום חד פעמי לכל יצירהTransactional VOD ) או בדרכים אחרות מחויבות להשקיע15% לפחות מתוך הרו וחים השנתיים שלהן בצרפת ביצירה אירופית , מתוכם % 12 לפחות ביצירה מקורית.בשפה הצרפתית138 יש לציין כי חובת ההשקעה חלה גם על שירותי מדיה אודיו- ויזואלית 131 Ibid, art. 27. 132 Ibid, art. 10 2°. 133 סעיף)I( 28 לצו. כמו כן ראו ב אתר המעקב אחר יישום הדירקטיבה במדינות האיחוד ( AVMSD Tracker ) של גוף המעקב האירופי בעניינים הנוגעים לאודיו- ( ויזואלEuropean Audiovisual Observatory .) 134 Décret n° 2021-793 du 22 juin 2021 relatif aux services de médias audiovisuels à la demande, art. 29. 135 Ibid, art. 10 2°. 136 כפי שהוסבר במבוא, לשידורים בטכנולוגייתOTT יש כמה מודלים עסקיים: מוד ל מבוסס דמי מנוי– SVOD , לפיו המשתמש משלם תשלום חודשי או שנתי בעבור גישה חופשית לתוכן (דוגמה ל חברה המספקת שירות כזה היא נטפליקס); מודל של תשלום ייעודי, שבו ( המשתמש משלם עבור כל תכנית/תוכן בנפרד ,כך ,למשל ב אמזון פריים או אפלTV) וכן יש מודלים נוספים. ראו לע יל בה"ש4. 137 Décret n° 2021-793 du 22 juin 2021 relatif aux services de médias audiovisuels à la demande, art. 14.I 1°. Also see: Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, pp 41-42. 138 Décret n° 2021-793 du 22 juin 2021 relatif aux services de médias audiovisuels à la demande, art. 20. Also see: Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p.42: "Other on- demand services must devote at least 15% of the net annual turnover to the funding of European production, of which at least 12% to original French language productions". חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 27 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפי דרישה שאינם נמצאים בצרפת אך מכוונים לשטח ה. 139 כמו כן יצוין כי מדובר בחובת השקעה בהיקף גדול ביחס לשאר המדינות המחייבות חברות סטרימינג להשקיע ביצירה מקומית. 140 7 . אוסטרליה עד לאחרונה, באוסטרליה לא הוטלו חובות משפטיות על חברות סטרימינג לטובת יצירה מקומית. בפברואר2022 פרסמה הממשלה "מסמך לדיון" שעסק ב אפשרות להטיל חובות דיווח והשקעה ע( ל שירותי סטרימינגStreaming Reporting and Investment Scheme Discussion Paper Services .) 141 בין היתר, המסמך כלל מתווה להטלת חובות ( על חברות סטרימינג לטובת קידום תוכן אוסטרליAustralian content .) 142 בפברואר2023 פרסמה הממשלה נייר מדיניות בתחום התרבות הלאומית, שבו התחייבה לעגן בחקיקה חובות שיחולו ע ל חברות סטרימינג לטובת יצירה .מקומית143 לפי המסמך, פלטפורמות סטרימינג עשויות לייצר תוכן אוסטרלי ברמה גבוהה, אך בניגוד לגופי שידור אחרים אין עליה ן חובה בחוק לעשות זאת, והן אף אינן מחויב ות להציג תוכן אוסטרלי בקטלוגים שלה ן . הזמינות המיידית של תוכן שנוצר במדינות ,אחרות, במיוחד בארצות הברית, עשויה להשתיק את קולם של יוצרים אוסטרלים .כך לפי המסמך מטעם ממשלת אוסטרליה144 בנובמבר2025 פורסמה הצעת חוק" דרישת תוכן אוסטרלי עבור מנוי ל)שירותי וידאו לפי דרישה (סטרימינג". 145 הצעת החוק( , המתקנת את חוק שירותי השידורBroadcasting Services Act 1992 ), מציגה דרישת השקעה בתוכן אוסטרלי ( Australian content expenditure requirement ) ( עבור שירותי וידאו לפי דרישה מסוימיםSVOD ) עם 139 Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p.41; Décret n° 2021- 793 du 22 juin 2021 relatif aux services de médias audiovisuels à la demande, art. 10. 140 Antonios Vlassis, Why to regulate Netflix: the cross-national politics of the audiovisual media governance in the light of streaming platforms, 45 MEDIA, CULTURE & SOCIETY 1511, 1515 (2023). 141 Streaming Services Reporting and Investment Scheme Discussion Paper (February 2022). 142 המסמך לא כלל הגדרה של המונח "תוכן אוסטרלי" אך הוא 'דן באפשרויות שונות להגדרתו, ראו שם, בעמ4 2 - 27 .כך ,למשל מצוינת במסמך האפשרות להגדיר תכנית כ"אוסטרלית" אם הופקה תחת שליטה יצירתית של אוסטרלים. לצד זאת, המסמך ציין את האפשרות להחיל הגדרה רחבה יותר המבוססת על מבחןSAC ( Substantial Australian Content) שכולל, בין היתר, בחינה של נושא ההפקה , מיקומה ,וזהות היוצרים והמשתתפים בה. 143 Australian government, Revive: a place for every story, a story for every place (Australia’s cultural policy for the next five years), January 2023, p.87: "The Government has committed to take the necessary action so that Australians continue to be able to see and hear quality home-grown content, regardless of which platform they are using. It is important that streaming services invest in key genres, including children’s content, scripted drama and documentaries." 144 "These new streaming platforms are producing some high quality Australian content. However, unlike free-to-air broadcasting services and subscription television, these services have no requirements to make Australian content available on their platforms. The ready availability of mass content produced in other countries, particularly the United States, risks drowning out the voices of Australian storytellers", ibid. 145 :ראו באתר הפרלמנט האוסטרלי BILLS DIGEST NO. 32, 2025-26 "Communications Legislation Amendment (Australian Content Requirement for Subscription Video On Demand (Streaming) Services) Bill 2025" (20 November 2025). חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 28 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm למעלה ממיליון מנויים משלמים באוסטרליה (הנקראים גם(major SVOD services . הצעת החוק עברה בשני בתי הפרלמנט ונכנסה לתו קף ב-4 בדצמבר2025 . 146 ל עניין הגדרת השירותים ש עליהם חל התיקון לחוק נקבע, כי שירות תוכן מקוון הוא שירותSVOD ש יש לו מנויים משלמים באוסטרליה; קטלוג של תוכן או דיו-ויזואלי ה זמין לפי דרישה דרך השירות למנויים משלמים; ו ש מטר תו העיקרית או ה משמעותית היא לספק תוכן לפי .דרישה למנויים משלמים אלה147 כאמור, החוק חל רק על שירותי SVOD גדולים )(שלהם יותר ממיליון מנויים אוסטרליים. 148 לעניין חובת ההשקעה , נקבע בחוק כי על ספקי השירותים להשקיע באחת משתי הדרכים הבאות, 149 כאשר הראשונה מביניהן נחשבת ברירת המחדל, אלא אם ספק השירות הרל וו נטי בחר באפשרות השניי ה:  סכום השווה ל- 10% מסך ה הוצאות שהוציא ספק ה שירות עב ור תכנים שסיפק ב ,אוסטרליה לשנה הרלוונטית או  סכום השווה ל- 7.5% מההכנסות שהפיק ס פק.השירות מאוסטרליה בשנה הרלוונטית על ההשקעה להיות מכוונת לתכניות זכאיות, חדשות ואוסטרליות )(תנאים מצטברים , :לפי הפירוט הבא  תכניות זכאיות הן ת( כניות דרמה, ילדים, תיעודdocumentary), אמנות או חינו ך .)(חדשות, ספורט ופרסומות מוחרגים מקטגוריה זו150  תכניות חדשות הן תכניות שלא.פורסמו קודם לכן באוסטרליה למעט בבתי הקולנוע151  תכניות אוסטרליות– לפי הגדרתן בסטנדרטים שנקבעו לעניין שירותי שידור ( Broadcasting Services (Australian Content and Children’s Television) Standards 2020 ) (יש לציין כי בהגדרת תכנית אוסטרלית נכלל גם תוכן ניו- )זילנדי. 152 146 כפי שניתן לראות באתר הפרלמנט האוסטרלי :המפרט את שלבי תהליך החקיקה בבית הנבחרים ובסנאט Communications Legislation Amendment (Australian Content Requirement for Subscription Video On Demand (Streaming) Services) Bill 2025. לנ:וסח החוק כפי שאושר, ראו באתר ממשלת אוסטרליה Communications Legislation Amendment (Australian Content Requirement for Subscription Video On Demand (Streaming) Services) Act 2025. ל:הלן נפנה לחוק שירותי השידור שבו הוכנסו התיקונים מכוח הצעת החוק שהתקבלה Broadcasting Services Act 1992. 147 Broadcasting Services Act 1992, section 121FX Meaning of SVOD service. 148 Ibid, section 121FY meaning of major SVOD service. 149 Ibid, section 121FZL(1)-(2). 150 Ibid, section 121FV. 151 Ibid, subsection 121FZK(1)(c). 152 Ibid, section 121FW. :לעניין ההגדרה של "תכנית אוסטרלית" בהקשר של חובות של גופי שידור באוסטרליה, ראו" רועי גולדשמידט מנגנוני תמיכה בהפקות מקור ( מקומיות בגופי שידור פרטיים", מרכז המחקר והמידע של הכנסת10 בדצמבר2025 ) ', בעמ12 . חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 29 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm על ספקי השירותים למסור דוח שנתי לגוף המאסדר( ACMA) על עמידתם בחובות אלו. המחוקק ה עניק למאסדר סמכויות לדרוש מהם מסמכים ונתונים בקשר לחובות אלו והסמיך אותו לקבוע הוראות ,לגבי היקף ותחולת החוק .לרבות בשאלה האם תכנית מסוימת נחשבת "זכאית", בשאלת תחשיב דרישת ההשקעה וכיו"ב153 התיקון לחוק קובע אילו שירותים מוחרגים :מתחולתו שירות שבו (בשנה הרל וו)נטית מרבית התוכן הועלה על ידי ( המשתמשיםpredominantly user-generated content ); או שירות שהאטרקטיביות שלו לכלל הציבור האוסטרלי היתה מוגבלת, מכיוון שהוא מכוון לקבוצות עניין מיוחדות או לאזורים מוגבלים, או שניתן לתקופה מוגבלת, או שסופק בכדי לכסות אירוע מסוים או שס.יפק תכניות עם אטרקטיביות מוגבלת154 חשוב לציין, כי התיקון לחוק אינו קובע חובת הקצאת מכסות (כלומר, על שירותיSVOD אין חובה לה עביר או לספק כמות מסוימת של)תוכן אוסטרלי. 155 8 . ברזיל בברזיל הועלתה בשנת2017 הצעת חוק שכללה, בין היתר, הטלת חובות על חברות סטרימינג לטוב ת יצירה .מקומית לפי הצעת חוק8889/17 , חברות המספקות שירותי תוכן אודיו-ויזואלי לפי דרישה יחויבו לקדם הפקות .המשקפות גיוון תרבותי, הפקות בשפה הפורטוגזית, והפקות המביאות לידי ביטוי את התרבות הברזילאית156 ההצעה מבקשת לחייב את החברות להקצות מכסות מתוך ההיצע שלהן לטובת הפקות ברזילאיות (שיעור המכסה ייקבע בהתאם ל)מחזור העסקי השנתי, כמפורט להלן , כאשר50% מתוך אותה המכסה יוקצו להפקות ברזילאיות עצמאיות )(כהגדרתן בחוק. 157 לעניין חישוב המכסה לטובת הפקות ברזילאיות, ההצעה קובעת שהמאסדר הרל וו נטי ( Ancine ) יקבע את המכסות בהתחשב בכמה :שיקולים היכולת הכלכלית של כל ספק תוכן אודיו-ויזואלי , ביצועיו בשוק הברזילאי ו מספר ההפקות של כותרים ברזילאיים בחמש השנים הקודמות (כאמור, מתוך המכסה שתיקבע 153 Bills Digest No. 32, 2025-26 "Communications Legislation Amendment (Australian Content Requirement for Subscription Video On Demand (Streaming) Services) Bill 2025: " The Bill provides the ACMA with substantial powers to determine the scope and application of new Part 8C". 154 Broadcasting Services Act 1992, Section 121FZ. 155 Bills Digest No. 32, 2025-26 "Communications Legislation Amendment (Australian Content Requirement for Subscription Video On Demand (Streaming) Services) Bill 2025" (20 November 2025): "There is no requirement for SVOD services to carry or provide a certain amount of Australian content… This focus on expenditure is at odds with the quota requirements for commercial broadcasters – who are required to provide a certain amount of Australian content on their channels – but consistent with expenditure requirements for subscription television drama channels." 156 PL 8889/2017, art. 4. II-III )(בפורטוגזית. שירותי סטרימינג, לפי הצעת החוק, כלולים בהגדר ה של הספקת תוכן אודיו-ויזו ,אלי לפי דרישה (שם בסעיף2. III .) 157 Ibid, art. 7. לפי 'חוק מס12,485 , מיום12 בספטמבר2011 מפיקה ברזילאית היא חברה שרשומה והוקמה לפי החוק הברזילאי; בעלת מטה ניהולי בתחומי ברזיל; לפחות70% מן ההון הכולל של ה וההון שמעניק זכות הצבעה בה בבעלות ישירה או עקיפה של ברזילאים מלידה, או ברזילאים שהתאזרחו לפני יותר מ- 10 שנים; ו פעילותה והאחריות על הפקת התכנים שלה נתונ ות לשליטתם הבלעדית של ברזילאים מלידה, או למתאזרחים מעל10 שנים (סעיף2 .(XVIII. מפיקה ברזילאית עצמאית, ל ,פי החוק, היא בין היתר חברה שאינה שולטת נשלטת או מקושרת לחברות שידור בעלות זיכיון לשידורי רדיו- טלוויזיה ואינה מחזיקה בהסדרי בלעדיות המונעים ממנה להפיק או לשווק לצדדים שלישיים את התוכן האודיו-ויזואלי שהיא מפיקה (סעיף2. XIX ). חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 30 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לאותו ,ספק50% יורכבו מיצירות המופקות)ע"י חברות הפקה ברזילאיות עצמאיות. 158 כמו כן הצעת החוק מפרטת , כי המכסה שיקבע המאסדר חייבת להיות פרוגרסיבית: שלא תפחת מ- 2% מסך שעות הקטלוג המוצע לחברות עם הכנסה ברוטו שנתית של עד3.6 מיליון ריאל ברזילאי; וברמה מינימלית של20% לחברות עם הכנסה ברוטו שנתית של מעל70 מיליון ריאל ברזילאי. 159 ,לפי הצעת החוק עסקים זעירים ועס קים קטנים, כמשמעם בחקיק ה המתייחסת .למיסוי, יהיו פטורים מהחובה160 ה צע הה גם מחייבת שההפקות הברזילאיות יודגשו ויובלטו בתוך היצע התכנים. 161 מלבד החובה להקצאת מכסות, ההצעה כוללת גם הטלת חובה על החברות לשלם היטל לטובת פיתוח תעשיית הקולנוע המקומית לקרן הסקטוריאלית לת רבות אודיו- ( ויזואליתFSA – do Setorial do Audiovisual Fun .) 162 שיעור ההיטל הפרוגרסיבי הוא בין0% ל- 4% מתוך סך הרווחים השנתיים של החברה משירותי תוכן אודיו- ויזואלי לפי דרישה בברזיל. 163 החברות יוכלו לבחור להשקיע בעצמן בהפקות מקומיות30% מתוך היקף ההיטל, במקום להעב ירם לקרן FSA . 164 נוסף על האמור, הצעת החוק מבקשת להסמיך את הרשויות להטיל קנסות על חברות אשר לא יעמדו בחובותיהן לפי .ההצעה165 לבסוף יצוין , שלפי האמור בהצעת החוק, החובות יחולו על כל הגורמים הכלכליים המספקים למשתמשים המתגוררים בברזיל גישה באמצעות תקשורת אודיו-ויזו אלית לפי דרישה (on demand) לתכנים אודיו- ויזואליים המיועד ים לקהל הברזילאי, ללא תלות במיקום המטה שלהם או התשתית שלהם למתן השירות ,. עם זאת ההצעה מחריג ה מתחולת החוק חברות ששירותי התוכן האודיו-ויזואלי שלהן נלווים או משניים לשירותי תכנים קוליים בלבד ; שירותי תקשו רת אודיו-ויזואלית לפי דרישה שמיועדים בעיקר להצעת תכנים עיתונאיים ; וכן שירותים המופעלים באחריות של אחת מרשויות השלטון הפדרלי של ברזיל. 166 בשנת2022 עלתה הצעת חוק נוספת ( שמטילה חובות על חברות סטרימינג לטובת יצירה מקומית22 / 2331 Bill .) 167 לפי הצעת חוק זו , חברות ה מ ספק ות שירותי וידאו לפי דרישה תידרשנה להקצות מכס ות מתוך ההיצע שלה ן לתכנים אודיו-ויזואליים ברזילאיים, וזאת באופן קבוע ומתמשך, הנבדק אחת לשנה, כ שמתוכן מחצית חייבת להיות מוקצ ית ל:תכנים ברזילאיים עצמאיים בהתאם להיקפים האלה לפחות100 יצירות של תוכן אודיו-ויזואל י ברזילאי, במקרה של היצע הכולל לפחות2,000 .יצירות 158 PL 8889/2017, art. 7. 159 Ibid, art 7 §2 160 Ibid, art 7 §3. 161 Ibid, art. 8. 162 Ibid, art. 9. 163 Ibid. כך למשל, לפי ההצעה, עבור הכנסות של עד3.6 מיליון ריאל, ישולם0% היטל, ובסכומים שמעל3.6 מיליו ן ריאל ההיטל יגדל ויגיע עד לשיעור מקסימלי של4% עבור הכנסות של מעל70 מיליון ריאל. לפי הצעת החוק, ההכנסה השנתית היא סך ההכנסה ממכירות ושירותים הנובעים מאספקת שירותי וידאו- .לפי דרישה בברזיל 164 Ibid. 165 Ibid, art. 12. 166 Ibid, art. 6. 167 PL 2331/2022 )(בפורטוגזית. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 31 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפחות150 יצירות של תוכן אודיו- ויזואלי ברזילאי, במקרה של היצע הכולל לפחות3,000 .יצירות לפחות200 יצירות של תוכן אודיו- ויזואלי ברזילאי, במקרה של היצע הכולל לפחות4,000 .יצירות לפחות250 יצירות של תוכן אודי ו- ויזואלי ברזילאי, במקרה של היצע הכולל לפחות5,000 .יצירות לפחות300 יצירות של תוכן אודיו- ויזואלי ברזילאי, במקרה של היצע הכולל לפחות7,000 .יצירות168 לפי ההצעה, חובת הקצאת המכסות תחול באופן מדורג לאורך שמונה שנים מיום כניסת החוק לתוקף. בשתי השנים הראשונות יי דרש יישום של25% בלבד מהיקף המכסה שנקבע. בתקופה שעד ארבע שנים מכניסת החוק לתוקף יידרש יישום של50% מההיקף שנקבע. בתקופה שעד שש שנים, יידרש יישום של75% , ובתקופה שעד שמונה שנים .יידרש יישום מלא של היקף המכסה שנקבע169 ,בנוסף נקבע כי על חברות הסטרימינג להבטיח תא הבולטות של התוכן האודיו- ויזואלי הברזילאי הזמין בקטלוג שלהן, באמצעות כמה ,מנגנונים (לרבות ,הצעות למשתמשים ,אפשרויות חיפוש.)הצגה מודגשת בדף הבית וכיו"ב170 ,עם זאת פלטפורמות שיתוף תוכן אודיו- ויזואלי פטורות מחובת הבולטות לגבי תכנים בקטלוגים אה ודיו-ויזואליים ש לה.ן שהוכנסו ע"י המשתמשים עצמם כמו כן, הצעת החוק מחייבת את החברות במס לטובת פיתוח תעשיית הסרטים הלאומית ( Contribution for the Development of the National Cinematographic Industry – CONDECINE ). לפי ההצעה, חברה שסך הרווחים השנתיים שלה מאספקת שירותי וידאו לפי דרישה עולה על96 מיליון ריאל ברזילאי תהיה מחויבת במס בשיעור3% מתוך רווחים אלה, וחברה ששיעור הרווחים שלה משירותים אלה עולה על4.8 מיליון ריאל ברזילאי ונמוך מ- 96 מיליון ריאל ברזילאי תחויב במס בשיעור1.5% .מתוך רווחים אלה171 יש לציין, ש אם לפחות מחצית מהיצע הת כנים של חברה המספקת שירות י ,וידאו לפי דרישה מורכב ת מתכנים ברזילאיים, החברה תהיה זכאי ת להפחתה של חובת המס בשיעור של 50% . 172 הצעת החוק מציינת כמה שירותים המוחרגים מתחולת החוק , לרבות: שירותים המספקים תוכן אודיו- ויזואלי לפי דרישה באופן נלווה או משני לשירות העיקר ;י שלהם שירותי תוכן אודיו- ויזואלי עיתונאי ואינפורמטיבי, לרבות מהדורות חדשות, דיונים, ראיונות, כתבות או תוכניות אחרות ; שירותי ,משחקים אלקטרוניים גם כאשר הם מוצעים על ידי ספקי וידאו לפי דרישה בקטלוגים שלהם ; שירותי תוכן אודיו- ויזואלי המורכב מאירועי ספורט ;שיר ותי תו כן אודיו- ,ויזואלי לפי דרישה המורכב משיעורי וידאו או חומרים אחרים למטרות חינוכיות בלבד לרבות אלה המיועדים לבתי ספר ואוניברסיטאות, כחומר עזר דידקטי או משלים; .וכן חריגים נוספים173 לפי בדיקתנו נכון למועד כתיב ת ,סקירה זו הוחלט בסנאט הפדרלי של ברזיל כי תהלי ך החקיקה יתקדם על בסיס הצעת החוק ה מאוחרת מבין השתיים ( Bill 2331/22 )וזאת .לנוכח הזיקה בין שתי הצעות החוק174 168 Ibid, art. 10. 169 Ibid. 170 Ibid, art. 9. 171 Ibid, art. 11. 172 Ibid. 173 PL 2331/2022, art 3. 174 SENADO FEDERAL, Ofício nº 1.226 (SF). חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 32 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 9 . בריטניה בנובמבר2020 נכנסו לתוקף בבריטניה תקנות בדבר שירותי מדיה אודיו- ויזואלית שנועדו לעגן בחקיקה את הוראות דירקטיבת השידורים של האיחוד האירופי וזאת .)לאחר פרישת בריטניה מן האיחוד (להלן: תקנות השידורים175 בהמשך כך ל , Ofcom , שהיא המאסדר האחראי, בין היתר, על היישום והביצוע של חוק התקשורת, פרסמה הנחיות .)בכל הקשור לחובות המוטלות על חברות סטרימינג בנוגע לתכנים אירופים (להלן: ההנחיות176 ,תקנות השידורים כוללות,בין היתר תיקון לחוק התקשורת ( The Communications Act 2003 ) הקובע כי מי שמספק שירותי תכנים חזותיים177 ( לפי דרישהdemand programme service - A person providing an on ) 178 נדרש להקצות בכל שנה30% בממוצע לפחות מתוך היצע התכנים שלו179 עבור יצירות אירופיות (s European work .) 180 ,כך עמידה במכסה הנדרשת תחושב לפי חלקם של כותרי תכנים אירופים מתוך כלל היצע הכותרים הזמינים שמציע ספק התכנים וזאת.כממוצע לאורך השנה הקלנדרית למשל, אם ספק העמיד לרשות המשתמשים450 כותרים במהלך השנה הקלנדרית, לפחות 135 מתוכם נדרשים להיות תכנים אירופים. 181 ה תיקון ל חוק קובע עוד, כי הספקים במסמך זה מיום27.11.2025 הנמצא בדף האינטרנט של הצעת החוק, נשיאות הסנאט הפדרלי מתארת כי לאור העובדה שהוגשו שתי הצעות חוק באותו נושא- רגולציה של שירותי סטרימינג אודיו-ויזואליים - הצעת החוק המוקדמת משנת2017 תועבר לארכיו ן, ותהליך החקיקה יימשך על בסיס הצעת החוק המאוחרת משנת2022 . 175 :ראו באתר החקיקה בבריטניה The Audiovisual Media Services Regulations 2020. 176 ראו באתר מאסדר שירותי התקשורת בבריטניה: On-demand programme services (“ODPS”) guidance (7 September 2022). :ראו גם מסמך כללים והנחיות Rules and Guidance Statutory Rules and Non-Binding Guidance for Providers of On-Demand Programme Services (ODPS) (Updated: 7 august 2025). 177 Communications Act 2003, sec. 368ZA: "This Part applies in relation to the provision of programmes with or without sounds which consist of moving or still images, or of legible text, or of a combination of those things". 178 הגדרת ספקי תכנים, בין היתר לעניין חובת הקצאת המכסות לתכנים אירופים, היא ספקים אשר מטרתם העיקרית היא אספקת תכנים לפי דרישה, שלהם שליטה על ההיצע, ומקום מושבם בממלכה המאוחדת או שהשירות שלהם ניתן, בין השאר, לציבור ב ממלכה המאוחדת (שם, ב סעיף 368A ובסעיף368AA ) . 179 בין היתר, תוכן פרסומי, חדשות ושידורי ספורט חיים אינם .חלק מן ההיצע לצורך חישוב היקף המכסה שנדרש להקצות לתוכן אירופי ראו סעיף368CB(7) .לחוק 180 Communications Act 2003, sec. 368CB(1): "A person providing an on-demand programme service must secure that, in each year, on average at least 30% of the programmes included in the service are European works." לפי הנחיות שפרסם האיחוד האירופי לגבי חישוב המכסה הנדרשת ליצירות אירופיות, שירותים הכפופים לחובה עשויים להידרש לעמוד במכסה בכל נקודת זמן, או בתחשיב שונה הם עשויים ל:הידרש לכך שיעמדו במכסה לפי ממוצע לאורך תקופת זמן מוגדרת. ראו Guidelines pursuant to Article 13(7) of the Audiovisual Media Services Directive on the calculation of the share of European works in on-demand catalogues and on the definition of low audience and low turnover, section II (4). 181 ODPS guidance, sec. 3.7: "Compliance with the 30% quota should be calculated by the share of European works titles out of the total number of titles on the service, as an average over the calendar year. Providers should calculate the share of European works in their service as follows: summation of the number of European works titles over the course of the calendar year, divided by the total number of titles over the course of the calendar year. So, if a provider has 450 unique titles made available over the course of a calendar year, at least 135 of these should be European works. This calculation should not include advertisements, news programmes, sports events, games, teletext services or teleshopping". חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 33 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מחויבים להבליט את התוכן האירופי מתוך התוכן המוצע על יד ם. 182 "תוכן אירופי" מוגדר ב תיקון ל חוק בהתאם .להגדרתו בדירקטיבת השידורים183 בדומה לדירקטיבת השידורים, ה תיקון ל חוק אינו מחייב ספקים בעלי מחזור עסקי נמוך או קהל מצומצם להקצות .מכסות לתכנים אירופים184 לעניין זה, ההנחיות קובעות כי החובה מוטלת על ספקים אשר המחזור השנתי שלהם עומד על1.7 ,מיליון ליש"ט לפחות185 ואשר קהל הלקוחות שלהם עומד על1% לפחות מכלל קהל הלקוחות של שוק ה- VOD . 186 כמו כן, החובה אינה מוטלת על ספקים אשר לא ניתן או שלא מוצד ק לחייבם בהקצאת המכסות בהתחשב .במהות התוכן המוצע על ידם187 התקנות קובעות בתיקון לחוק( , כי למאסדרOfcom ) זכות לקבל מידע מהספקים בכל הקשור לעמידתם בחובות המוטלות עליהם לפי החוק. כמו כן, למאסדר זכות להטיל על הספקים קנס בגין אי עמידה בחובות וזאת בהיקף5% מהמחזו ר השנתי שלהם או250,000 .ליש"ט, הגבוה מביניהם188 10 . קנדה הצעת חוק שירותי סטרימינג ( 11 - Bill C ), 189 ש אושרה כחוק ו נכנסה לתוקף ביום27 באפריל2023 , החילה את חוק ( השידורים הקנדיBroadcasting Act ) על חברות סטרימינג. 190 החוק שאושר מטיל חובות שונות על מערכ ת השידורים הקנדי( תthe Canadian broadcasting system ), לרבות על חברות המספקות תוכן לפי דרישה באמצעות רשת 182 Communications Act 2003, sec. 368CB(2). 183 Ibid, sec. 368CB(7). יצוין כי ההנחיות קובעות, בין היתר, שהיקף ההקצאה לתוכן אירופי ייגזר מתוך מספר הכותרים בהיצע הקיים של כל חברה, כאשר כל סרט ( feature ( ) או סרט טלוויזיהTV film ( ) ייחשב ככותר אחד ופרקי עונה אחת של סדרת טלוויזיהTV series ) ייחשבו ככותר אחד. לצד זאת, נקבע שבמקרים חריגים, כאשר אורכו של פרק בסדרה דומה לאורך טיפוסי של סרט והו א בעל היקף השקעה דומה, ייחשב הפרק :ככותר אחד, ראו ODPS Guidance, sec. 3.4 – 3.7. 184 סעיף368CB(3)(a) .לחוק 185 ODPS Guidance, sec. 3.12. 186 Ibid, sec. 3. 21. 187 סעיף 368CB(3)(b) ( לחוק התקשורת. ההנחיות קובעות שחריג זה ייבחן בכל מקרה לגופוcase by case basis .) 188 שם, בסעיף2.10 . 189 Online Streaming Act S.C. 2023, c. 8; להרחבה על הצעת החוק ראו ב אתר הרשמי של ממשלת קנדה:, כניסה 12 בנובמבר2025 . 190 Broadcasting Act S.C. 1991, c. 11 . מניע עיקרי להצעת החוק היה הירידה המשמעותית בהכנסות של חברות שירותי שידור מסורתיים (רדיו וטלוויזיה), דבר שהוביל להפחתה בגובה ה תרומות של חברות אלה לטובת יצירה מקומית. ראו בה"ש11 למסמך המדיניות של הוועדה הקנדית לרדיו, טלוויזיה ותקשורת מיום4 ביוני2024 . חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 34 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm האינטרנט ( online undertaking ), 191 .במטרה לקדם גיוון תרבותי ולשוני במסגרת השידורים בקנדה192 יש לציין שהחוק אינו מבחין בין חברות המספקות תוכן אודיו- ויזואלי לצפייה לבין חברות המספקות תכני ש.)מע (אודיו193 החוק מחייב חברות שידור קנדיות ובתוכן חברות סטרימינג שפועלות בקנדה לפעול, בין היתר, להגנת והעשרת המרקם התרבותי, הפוליטי והחברתי של קנדה ולהביא לידי ביטוי את מגוון העמדות, הרעיונות, הדעות והערכים .בחברה הקנדית194 נוסף על כך, החוק מטיל על חברות השידור חובה לתמוך בהפקות בשפות אנגלית וצרפתית195 ובהפקות של הקהילה השחורה וקהילות אחרות .בקנדה196 ככלל, החוק מחייב את חברות השידור ל תת ביטוי ל הרכב האתנו-תרבותי המגוון של החברה הקנדית. 197 בהמשך לחקיקת החוק, הוועדה הקנדית לרדיו, טלוויזיה ותקשורת ( the Canadian Radio-television and Telecommunications Commission ; CRTC ) )(להלן: הוועדה,, האמונה בין היתר על ביצוע החוק198 פרסמה מסמך מדיניות בעניין החובה של חברות הסטרימינג לקדם יצירה קנדית199 והתקינה צו המפרט את חובותיהן הקונקרטיות .לעניין זה200 הצו קובע שחברות ס טרימינג המרוויחות25 מיליון דולר או יותר מ חויבות לה שקיע לפחות5% מהכנסותיהן השנתיות משידורים בקנדה ב קידום יצירה קנדית. 201 יודגש, כי לפי הצו, תחשיב ההכנסות השנתי של החברה ( annual contributions revenues ) הוא סך הכנסות השידור הקנדיות השנתיות (ברוטו) של החברה בנ יכוי כל הכנסה 191 סעיף2 :לחוק מגדיר "שידורים", בין היתר, כך "broadcasting means any transmission of programs — regardless of whether the transmission is scheduled or on demand" . :חברות שידור מוגדרות כך "broadcasting undertaking includes a distribution undertaking, an online undertaking, a programming undertaking and a network". 192 Online Streaming Act, Summary, (c). 193 ראו ב אתר הרשמי של ממ שלת קנדה :, כניסה12 בנובמבר2025 . 194 סעיף(d)(i) )1(3 .לחוק השידורים 195 ( שם, בס"קiii.1 ). אנגלית וצרפתית הן השפות הרשמיות של קנדה, ראו סעיף16 לכתב הזכויות והחירויות הקנד י. 196 ( שם, בס"קiii.11 .) 197 ( שם, בס"קiii.6 .) 198 :חוק השידורים הקנדי מסמיך את הוועדה לקבוע רגולציה ולהתקין צווים מחייבים ליישום החוק, ראו Broadcasting Act, art. 5(1)-(2), 9(1)-(2). 199 ראו באתר הוועדה הקנדית לרדיו, טלוויזיה ותקשורת: Broadcasting Regulatory Policy CRTC 2024-121-1 (4.6.2024). יש לציין כי הצו ומסמך המדיניות מחייבים להקצות חלק מההכנסות ל"תוכן קנדי וילידי" אך א ינם כוללים הגדרה למונח זה. בה"ש74 למסמך המדיניות מצוין במפורש כי עדיין אין הגדרה למונח וכי בעתיד יתקיים הליך להגדרתו. לצד זאת, בתקציר מסמך המדיניות מובהר כי הכספים יוקצו, בין היתר, לטובת תכנים בשפה הצרפתית ותכנים שהופקו על ידי חברים מקהילות מיעוט או שמיוע דים עבור .קהילות אלה 200 Broadcasting Order CRTC 2024-194 (29.8.2024). 201 Ibid, art. 1. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 35 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פטורה. 202 לעניין זה , נקבע בצו כי הכנסות מסוימות יוחרגו מתחשיב ההכנסות השנתיות ,של חברות הסטרימינג :לרבות( הכנסות משירותי הסכת (פודקאסט), משחקי וידאוvideo-games ( ), ספרים קולייםaudiobooks ) ; הכנסות הקשורות לתוכן שנוצר על ידי משתמשים ( user-generated content ) ; וכן הכנסות שמקורן בפעילויות שידור המבוצעות על ידי גופי שידור אשר פטורים מדרישות רישוי או פטורים מכל התקנות שהותקנו לפי חלק ב' של חוק ,השידור או ש הוועדה החליט ה לגביה ם על החרגות. 203 הצו קובע כי כספי ההשקעה יתחלקו בין קרנות קיימות , אך מבחין בין ח ברות סטרימינג המספקות שירותי מדיה אודיו- ויזואלית (אשר נדרשות להשקיע בקרנות הקשורות בתחום עיסוקן) לבין חברות סטרימינג המספקות שירותי אודיו , ה נדרשות להשק י( ע שיעור זהה5%) בקרנות הקשורות בתחום האודיו. 204 מסמך המדיניות מבהיר, ,כי הכספים יוקצו בין היתר, לטובת הפק.ת חדשות, תכנים בשפה הצרפתית ותכנים מקומיים שונים, ובייחוד לטובת קבוצות מיעוט205 11 . שוויץ פרק3a ( לחוק הפדרלי להפקה ותרבות סרטיםFederal Act on Film Production and Film Culture ) , שנכנס לתוקף בינואר2024 ,עוסק בקידום וגיוון סרטים המוצעים לצפייה מחוץ לבתי הקולנו.ע206 הגדרת "סרטים" בחוק מתייחסת ( לכל רצף של דימויים חזותייםsequence of structured images .) 207 לצורך יישום החוק, הותקנה פקודת הקצאת מכסות לסרטים אירופים והשקעה בהפקות סרטים שוויצריות, שנכנסה לתוקף בינואר2024 . 208 ה חוק מורה כי חברות המציעות סרטים בשווייץ באמצעות שירותים אלקטרוניים לפי דרישה או שירותי מנוי209 מחויבות ,במכסה לסרטים אירופים כך שלפחות 30% מהיצע הסרטים שלהן יהיו סרטים אירופ ים שיסומנו 202 Broadcasting Order CRTC 2024-194, Interpretation, 'annual Canadian gross broadcasting revenues'. 203 Broadcasting Regulatory Policy CRTC 2024-121-1 (4.6.2024), sections 67-69 ("Revenues derived from podcast services, video game services, audiobook services and exempt undertakings"). Also see: Broadcasting Order CRTC 2024-194, Interpretation, 'excluded revenue'. 204 Broadcasting Order CRTC, art. 1-2. כך, חברות סטרימינג המספקות שירותי מדיה אודיו- ( ויזואליתonline undertakings carrying on audio-visual broadcasting activities :) ישקיעו כספים לפי החלוקה הבאה2% לקרן המד יה הקנדית ו/או הוצאות ישירות עבור תוכן קנדי ; 1.5% לקרן החדשות ;המקומיות העצמאיות0.5% לקרן 'משרד המסך השחור', קרן 'המסך העצמאי הקנדית ליוצריBPOC ( ' (Black and People of Color ;', ו/או קרן 'נגישות השידור0.5% לקרנות הפקה עצמאיות מוסמכות התומכות במפיקיOLMC ( Canada's Official Language Minority Communities ;) ובמפיקים מקהילות מגוונות0.5% לקרן משרד המסך הילידי. להבדיל, חברות סטרימינג המספקות שירותי ( אודיוonline undertaking providing audio services) ישקיעו את הכספים בשיעורים דומים בקרנות וארגונים הקשורים בתחו מם .)ומפורטים בצו (בין השאר קרנות בתחום המוזיקה והרדיו הקהילתי 205 סעיף115 ל מסמך המדיניות. 206 :ראו באתר החקיקה של שוויץ Federal Act on Film Production and Film Culture (FiA). 207 Ibid, art. 2. (1). 208 Ordinance on the Quota for European Films and Investment in Swiss Film Production (FQIO). 209 " חברות אלה מכונות בחוקdemand or subscription - Companies that offer films in Switzerland via electronic on services ." סעיף3 לפקודה :מגדיר שירותים אלה כך חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 36 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm באופן ברור ויהיו קלים לאיתור. 210 החובה חלה גם על חברות אשר רשומות מחוץ לשוויץ אך מספקות את שירותיהן לציבור השוויצרי. 211 לחובה להקצות מכסות לסרטים אירופים נקבעו כמה חריגים: 1. החובה אינה חלה על חברות שרווחיהן משירותי ה סרטים לפי דרישה אינם עולים על2.5 מיליון פרנק שוויצרי .בשנה קלנדרית212 2. החובה אינה חלה על חברות ששירותי הסרטים לפי דרישה ם אינ העיסוק העיקרי שלהן ו שאינן מציעות יותר מ- 12 .סרטים באורך מלא בשנה קלנדרית213 3. החובה אינה חלה על חברות שאינן מרכיבות בעצמן את היצע הסרטים שלהן, אלא לוקחות היצע של צד שלישי ומציעות אותו ללא שינוי. 214 4. החובה אינה חלה אם היא בלתי רו פ פורציונלית או בלתי אפשרית, בפרט ב של סוג הסרטים שהחברה מציעה והנושאים המרכז יים שבהם היא עוסקת215 או משום שהיצע הסרטים שלה מופנה למיעוט תרבותי או לשוני ש לגביו .אין בנמצא סרטים אירופים רלוונטיים216 ,בנוסף לכך סעיף24b לחוק קובע ש חברות המציעות ,סרטים בשוויץ, בין היתר באמצעים אלקטרונים לפי דרישה מחויבות להשקיע לפחות4% מן הרווחים השנתיים שלהן משירותי סרטים בשוויץ217 בהפקות סרטים שוויצריות עצמאיות או לשלם היטל חלופי ( compensation tax ). 218 החובה חלה גם על חברות אשר רשומות מחוץ לשוויץ אך .מספקות את שירותיהן לציבור השוויצרי219 בין היתר, הוצאות הקשורות להפקה מקומית, רכישת זכויות הפצה של הפקות מקומיו ת, שותפות הנוגעת להפקות מקומיות, פרסום וקידום של הפקות מקומיות והוצאות לטובת מוסדות המקדמים הפקות מקומיות- .כל אלה מוכרות כהשקעה לצורך החוק220 בהתאם לחוק, ארבע שנים לאחר כניסתו "on-demand service means a media offer that includes eligible films and which is offered as a catalogue on the internet or via other electronic communications networks to view on demand". 210 FiA, art. 24a. 211 Ibid, art. 24a(2). 212 FiA, art. 24a(3)(a); FQIO, art. 5(1)(a). 213 art. 5(1)(b) ; FQIO, art. 24a(3)(b) FiA, . הגדרת סרטים באורך מל א לצורך החוק מצויה בסעיף) d (3 לפקודה . ככלל, סרטים עלילתיים באורך מלא הם סרטים באורך של לפחות60 דקות או סדרות עלילתיות באורך של לפחות120 דקות בכל עונת פרקים. בז'אנר הדוקומנטרי, סרטי ם באורך מלא הם סרטים באורך50 דקות לפחות או סדרות באורך של100 .דקות לפחות בעונה 214 FiA, art. 24a(3)(c); FQIO, art. 5(2)(b). 215 FiA, art. 24a(3)(c). 216 FQIO, art. 5(2)(a). 217 FiA, art. 24d. 218 Ibid, art. 24b(1). 219 24b(2) FiA, art. .באשר לחברות אשר ממוקמות מחוץ לשוויץ, היקף החובה י יקבע בהתאם לסך הרווחים שהפיקה החברה בשוויץ בלבד:. ראו לעניין זה FiA, art. 24d(1): " In the case of companies domiciled abroad, only the gross revenue accruing from Switzerland is relevant."; also see: Cabrera Blázquez F.J., Cappello M., Talavera Milla J., Valais S., Investing in European works: the obligations on VOD providers, IRIS Plus, European Audiovisual Observatory, Strasbourg, September 2022, p.36. יש לציין שסעיף24b(3) לחוק מורה שחוב ת ההשקעה אינה חלה על תאגיד השידור הציבורי השוויצרי (שכ בר כפוף לחובת השקעה ברישיון שלו). 220 ibid, art. 24c. חקיקה המחייבת חברות סטרימינג לקדם הפקות מקור מקומיות | 37 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לתוקף, הממשלה מחויבת לפרסם דו"ח בדבר ההשלכות של חובת ההשקעה על תעשיית הסרטים בש.וויץ221 ,כאמור החוק נכנס לתוקף רק בתחילת שנת2024 .ולכן טרם התפרסם הדו"ח הראשון לחובת ההשקעה בהפקות סרטים שוויצריות עצמאיות נקבעו חריגים : 1. החובה אינה חלה על חברות שרווחיהן משירותי ה סרטים לפי דרישה אינם עולים על2.5 מיליון פרנק שוויצרי .בשנה קלנדרית222 2. החובה אינה חלה על חברות ששירותי הסרטים לפי דרישה ם אינ העיסוק העיקרי שלהן ו שאינן מציעות יותר מ- 12 .סרטים באורך מלא בשנה קלנדרית223 3. החובה אינה חלה על חברות שעבורן היא בלתי רו פ פורציונלית או בלתי אפשרית, בשל התפוצה המוגבלת של התכנים שלהן- בהתחשב בסוג הסרטים שה ן מציע ות והנושאים המרכזיים שבהם ה ן עוסק תו - או משום ש הן אינן מרכיבות בעצמן את היצע הסרטים שלהן אלא לוקחות היצע של צד שלישי ומציעות אותו ללא שינוי. 224 221 FiA, art. 24b(4). 222 FiA, art. 24e(2)(a); FQIO, art. 5(1)(a). ,כאמור לעיל סעיף24d לחוק קובע כי באשר לחברות אשר ממוקמות מחוץ לשוויץ, היקף החובה י יקבע בהתאם לסך הרווחים שהפיקה .החברה בשוויץ בלבד 223 FiA, art. 24e(2)(b); FQIO, art. 5(1)(b). 224 FiA, art. 24e(2)(c); FQIO, art. 5(2)(a)-(b).