חומר רקע
3.2.2026
לכבוד
חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט
חברי הוועדה
,שלום רב
:הנדון חוות דעת לעניין ההשלכות הביטחוניות של הצעות החוק בעניין פיצול
:תפקידי היועץ המשפטי לממשלה
1
.
הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (הפרדת סמכויות, מי נוי, כהונה
והוראות שונות), התשפ"ו–
2025
]וכ כל שיוחזרו לדיון- הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–
2025
;
,הצעת חוק עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי, מעמדו וסמכויותיו
התשפ"ה–
2025
[
הקדמה
1
.
.שמי אלי בכר
אני ע .ורך דין בהשכלתי שירתתי שנים רבות במערכת הביטחון ובתפקידי
האחרון כיהנתי כיועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי. צברתי היכרות עמוקה עם
הממשק העדין שבין משפט וביטחון לאומי, ב
מיוחד ב ארגון שחווה אירועים משמעותיים
ביותר שהי
י
תה להם השפעה גדולה מאד ברמה הלאומית והאר .גונית גם לאחר סיום
שירותי עסקתי בממש
ק
.בין ביטחון ודמוקרטיה במשך מספר שנים עבדתי במכון הישראלי
לדמוקרטיה, בין היתר בתפקיד מנהל התכנית לביטחון ודמוקרטיה
ולימדתי
עד לאחרונה
באוניברסיטת תל אביב קורסים בנושאי ביטחון לאומי ומשפט .
,כמו כן כתבתי לא מעט
בנושאים
אלה, בין היתר
מחקר מדיניות שכותרתו
"ייעוץ משפטי
"בארגון ביטחוני (מחקר מדיניות101
, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ד
2013
) וכן את הספר "שב"כ במבחן–
ביטחון, משפט וערכי הדמוקרטיה" (הוצאת המכון
הישראלי לדמוקרטיה, תש"ף2020). בנוסף, כתבתי עם רון שמיר את מ חקר המדיניות
בנוגע להתקפות סייבר על בחירות, וגם לעניין זה קשר, גם אם עקיף יותר, לנושא שלפנינו
(רון שמיר ואלי בכר, התקפות סייבר על מערכת הבחירות–
איך מתמודדים, הוצאת המכון
הישר
א לי לדמוקרטיה, תשע"ט2019
.)
חלק מהדברים שאציין להלן נשענים על המחקרים
ה
ללו .
2
.
לה צעת החוק שבנדון, שקדמו לה הצעות החוק לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה
ולניתוק זיקת הכפיפות בין היועץ המשפטי לממשלה לבין היועצים המשפטיים למשרדי
הממשלה חשיבות והשלכו
ת החורג
ות הרבה מעבר ל
אמור ב
מסמך זה ו
יש בה כדי להקרין
על המבנה המשטרי עצמו. בנייר זה הגבלתי עצמי להשפעת המהלכים המוצעים על ארגוני
הביטחון וכתוצאה מכך על ביטחון המדינה עצמו, אולם מובן שהארת היבט אחד, חשוב
וחיוני
כשלעצמו , אין בה כדי לגרוע מהתמונה הכוללת שצריכה לעמוד בפני המציעים, בפני
.הכנסת ובפני הציבור כולו אלא רק להוסיף עליה
3
.
אבקש להביא בפני הו ועדה הנכבדה את עמדתי בעניין התפקיד הייחודי והמשמעותי
שיש ליועץ המשפטי לממשלה באיזונים
ש
בין ביטחון ומשפט ו בעניינה של ההשפעה
שעשויה להיות לשינויים המוצעים
בהצעת החוק על ביטחון המדינה הן במובן הצר ו הן
.במובן הרחב
רקע: תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה מול ארג
וני הביטחון
4
.
לתפקיד היועץ המשפטי למ
מ שלה משמעות ומשקל בעבודת הרשות המבצעת כולה. חלק
ממאפייני התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה משותפים לכלל משרדי הממשלה . לצדם
יש מאפיינים ייחודיים .למערכת הביטחון, על הארגונים השונים המרכיבים אותה
לאור משקלה המיוחד של מערכת הביט חון במדינת ישראל, יש למאפיינים אלה
ערך
משמעותי בעיצוב אופן הפעלת הסמכויות של ארגוני הביטחון ומכאן גם השפעה על
.האיזונים העדינים שבין הביטחון לערכים דמוקרטיים
5
.
היחס בין מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לארגוני הביטחון התפתח
,באופן אבולוציוני
לאורך שנותיה של המדינ ,ה והאירועים שעברה בתחומים אלה. כידוע, עיצובם של מוסדות
לרבות מוסד היועץ המשפטי לממשלה, הוא ייחודי לכל מדינה ומדינה ונובע מההיסטוריה
ומהממשק בין המערכות והמוסדות השונים הפועלים בתוכה, כך שהתחקות אחר הגיון
.הפעולה של המערכות מחייב מבט לאחור
בנייר זה
אבקש,
:בתמצית, לסקור את העניינים הבאים
א.
המאפיינים הייחודיים של מערכת הביטחון בהקשר לממשק עם הייעוץ
;המשפטי
ב.
תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה מול מערכת הביטחון ,
בדגש על שירות
;הביטחון הכללי
ג.
;היחס בין היועץ המשפטי לארגוני הביטחון ליועץ המשפטי לממשלה
ד.
המשמעות הקונקר;טית של הצעות החוק שבנדון על הביטחון הלאומי
מאפיינים ארגוניים ותרבותיים המייחדים ארגוני ביטחון
6
.
ארגוני הביטחון בישראל רבים ושונים אלה מאלה. ארגוני הביטחון העיקריים כוללים את
,צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר את
משרד הביטחון על שלוחותי
ו
ואת שירותי
הביטחו ן–
שב"כ והמוסד. לכל אחד מארגונים אלה היסטוריה ואבולוציה התפתחותית
שונה ו
תפקידים שונים שהולידו מאפיינים ייחודיים ושונות ארגונית .
7
.
על אף השונות בין ארגוני הביטחון אפשר, להבנתי, להצביע על מאפיינים משותפים רבים
ההופכים אותם לבעלי תרבות ארגונית דומה, אך
ה
שונה
במידה ניכרת ומשמעותית מזו
של ארגונים ממשלתיים וציבוריים אחרים. מאפיינים אלה משפיעים על משקל ההיבט
.המשפטי בהתנהלות של גופי הביטחון
(א) משימתיות גבוהה :
,ארגוני הביטחון מוכוונים כל כולם למימוש הפן המבצעי
וגורמי המטה בארגונים אלה
–
לרבות הייעוץ המשפטי–
נתפסים ,כמי ש אמורים בראש ובראשונה לסייע
להתנהלות המבצעית, ודאי
ש.לא לבלום או לעכב אותה
,לצד זאת מערכת הביטחון
היא הראשונה ל
הבין כי משימתיות
גבוהה שאין לה
תמיכה
משפטית עלולה לפגוע בלגיטימציה של הארגון ושל ,מדינת ישראל ולסכן
את ה .ארגון ואנשיו
לכן ,ביסוס התמיכה
המשפטית לעשייה המשפטית היא יעד מרכזי של הארגונים
ה
ביטחוניים .
(ב) היררכיה ומשמעת
ארגוני הביטחון מתאפיינים ב,מבנה היררכי נוקשה ב
משמעת
גבוהה ובמחויבות
.לציות ראשי ארגוני הביטחון
מרכזים בידיה
ם כוח רב, הן כוח פנים-
ארגוני והן כוח
.ואשראי ציבורי
הם סמכותיים, ו
יל בע סגנון ניהולי ריכוזי ופיקודי.
,למרות זאת ,היועצים המשפטיים אינם חלק מציר ההיררכיה והציות הארגוני הרגיל
ויש להם ממונה מקצועי אחר–
היועץ המשפטי לממשלה . לכן הם נתפסים
כקבוצה
.נבדלת במארג הארגוני ההומוגני מבחינת הכפיפות ההיררכית
יש בכך יתרון יותר מחיסרון : תפקידו של היועץ המשפטי לסייע לארגון לפעול בגדרי
החוק, לעזור לראשי הארגון לקבל החלטות ולספק לארגון את המטריה המשפטית
.הנדרשת לפעולתו
בשל חיוניותה של מטריה משפטית זו לארגון ו כדי שהיועץ יוכל למלא את תפקידו
בגידור המסגרת החוקית לפעולת הארגון, קווי ההיררכיה חייבים, מבנית
.ועקרונית, להיות שונים ומורכבים יותר מאשר ציר ההיררכיה המבצעי הרגיל
(ג) ציפייה למענה בטווחי זמן קצרים
ארגוני הביטחון נדרשים, מטבעו של עניין, לתת
מענה מהיר ל
אתגרים שלפתחם . גם
כשמדובר בסוגיות סבוכות יחסית יש ציפייה למענה מהיר מכל הגורמים, לרבות
מ .הגורם המשפטי
מאפיין זה עלול לגרור הפעלת לחץ, אמיתי או מדומה
גם על היועצים המשפטיים ועלול
להביא ל .קבלת החלטת מוטעות
מכאן שהיכולת לקיים התייעצ
ו ת מקצועית ואיכותית בקווים וטווחים קצרים
היא
חיונית ולכן הממשק עם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא בדרך כלל הדוק יותר
מ אשר
ב.משרדי ממשלה אחרים
(ד) חסר בתשתית משפטית בתחומים רחבים של הפעילות
,ארגוני הביטחון פועלים, בחלקם הגדול :תחת מורכבות כפולה
בהיבט המבצעי ,הם פועלים בסביבת איומים דינמית ומשתנה
המחייבת היערכות
מתמדת לאתגרים המשתנים-
;פעילות בטווח הקצר והארוך
פעילות
בכיסוי ובהסתר ;
התמודדות עם זירות לוחמה מורכבות כמו הזירה הקיברנטית.ועוד
בהיבט המשפטי
הם נדרשים לפעול תחת מספר משטרים משפטיים המציבים
דרישות שונות–
הוראות המשפט הישראלי, הדין החל באיו"ש וכללי המשפט
.הבינלאומי
חלק ניכר מתחומי עיסוקם סובל מהיעדר תשתית משפטית מת.אימה
מורכבות כפולה זו מחייב
ת , מצד אחד, נכונות לנטילת סיכונים משפטיים, ומצד
שני–
נכונות של הארגון להישען על חוות דעת משפטיות
בנושאים מהותיים,
.המבססות תשתית חיונית לפעילות הארגון פעמים רבות חוות הדעת מתמודדות עם
אתגרים חדשים, ולכן
מתבססות לא על חוק או ע ל תקדים משפטי ידוע אלא על
עקרונות משפטיים כללים יותר, ולכן הן חשופ
ות
יותר
לביקורת .
די להזכיר את פעולות הסיכול הממוקד, שנשענו על חוות דעת פנימיות של הייעוץ
המשפטי בארגוני הביטחון, זכו לגיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה ורק לאחר שנים
ארוכות קבע בית המשפט העליון ב .פסק דין עקרוני את גבולות המותר והאסור
הממשק בין הצ
ורך הביטחוני-מבצעי ל היבטים המשפטיים
הוא ממשק
שוטף , חיוני
.ונדרש בפעילותם של כלל גורמי הביטחון
(ה) חשאיות ומידור
חלק ניכר מהפעילות ברוב ארגוני הביטחון מתקיימת בסביבה ארגונית המחייבת
סודיות ומידור, לרבות מיד ור פנימי בתוך הארגונים עצמם. מטבע הדברים, בארגוני
המודיעין–
שב"כ, המוסד ואמ"ן–
רוב רובה של הפעילות מתנהל
ת
תחת מעטה
חשאיות. גם בצה"ל ובמשטרה, ובמידה
מוגבלת יותר
בשירות בתי הסוהר, יש תחומי
פעילות.המחייבים שמירה על חשאיות
פעולה בתנאי חשאיות ומידור מגבילה
את מעגל ההיוועצות למספר
מצומצם של
שותפי סוד, ומטבע הדברים מקשה על קבלת היזון חוזר.
נוסף על כך, ה פעולה בתנאי סודיות
מרחיקה את הארגונים מ ,ביקורת ובקרה ציבורית
ודאי
ש
בזמן,
אמת
ועשויה להביא לנטילת
סיכונים רבים מבחינה מבצעית ולעתים גם
משפטי
ת.
בהיעדר אפשרות לק ,בל לגיטימציה ציבורית מראש
כשהפעילות מתגלה,
מבצעיה
חשופים לביקורת ציבורית
שבדיעבד, פנימית ולעתים גם בין-
.לאומית
ל
א ל מותר לציין כי פעולה בתנאי סודיות מחייבת כשלעצמה הצדקה משפטית ועשויה
.להיות מושא לביקורת
לנוכח האמור, חיוני להבטיח כי בגופי הביטחון במדינה דמוקרטית, מעגל שותפי הסוד
שעמם תתקיים היוועצות
באשר ל גבולות המותר והאסור יהיה מעגל איכותי
.ומקצועי
(ו)
החלטות בעלות משמעות ציבורית כבדה
סביבת האיומים הייחודית והקיומית שבה נתונה מדינת ישראל
מאז הקמתה מקנ
ות
חשיבות מיוחדת להחלטות המתקבלות בארגוני הביטחו
ן. ההשל כות של ההחלטות
המתקבלות ו מחיר הטעות–
במתן היתר משפטי או בשלילתו–
עלול
ים להיות יקר ים
וקריטיים במונחים של ביטחון לאומי, של חיי אדם
וזכויות אדם והשפעה על המרקם
והאקלים החברתי במדינה.
מאפיין זה הוא העומד ברקע המעורבות הגדולה יחסית של היועץ המשפטי לממשלה
ובכ.ירי משרד המשפטים בהחלטות משפטיות הנוגעות לארגוני הביטחון
,זהו חלק מביטחונה הלאומי ומחוסנה של מדינת ישראל, פנימית ובינלאומית ועל
כן, ראוי שההחלטות יתקבלו בשיקול דעת ולאחר שקילת כלל ההיבטים
.המשפטיים
(ז) מעורבות המערכת הפוליטית
השב"כ והמוסד כפופים ישירות
ל
ראש הממשלה ו עד למינוים האחרונים נראה כי הם
היו
נקיים יחסית מפוליטיזציה פנ
ימית וממינויים פוליטיים
למעט מינוי ראש הארגון
.ואולי גם סגנו לצה"ל ולמשטרה יש שר ממונה ודומה כי המערכת הפוליטית הייתה
מעורבת יותר
במינויים הפנימיים בארגונים אלה וביתר שאת בשנים האחרונ .ות
מעורבות פוליטית בארגוני ביטחון בכלל ובארגוני ביטחון שיש להם ממדים של
אכיפת חוק בפרט היא עניין מסוכן ביותר מבחינה ציבורית ועלולה לפגוע מהותית
באמון הציבור. לכן, לי ועצים המשפטי
ים
בארגונים אלה יש תפקיד מיוחד כ"שומרי
"סף ועליהם לוודא כי השיקולים
הנוגעים
להפעלת הסמכויות שהופקדו בידי
הארגונים הביטחוניים
הם ענייניים ומקצועיים .
תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה מול מערכת הביטחון ובדגש על שירות
הביטחון הכללי
8
.
כאשר מדובר בארגונים ביטחוניים, ליועץ המשפטי לממשלה יש תפקיד מיוחד, בעל
חשיבות יוצאת מגדר הרגיל הנוגעת ל כל אזרח ואזרח, להבטחת פעולתו של הגוף
.הביטחוני בגדרי הדין ובהתאמה לעקרונות היסוד של מדינה דמוקרטית
כדי להבין את חשיבות תפקידו של היועץ המשפטי, אבקש להמחיש את הדברים באמצעות
הדוגמה של שירות הביטחון הכללי:
9
.
בראשית שנותיו של השב"כ הוא פעל, במידה רבה, מחוץ לפיקוח אפקטיבי של מערכת
.המשפט בכלל ושל הייעוץ המשפטי לממשלה בפרט שתי הפרשות שזיעזעו את המדינה
-
פרשות קו300
ופרשת עדויות השקר בבתי המשפט שהסתיימה בוועדת החקירה
הממלכתית בראשות השופט לנדוי-
התאפיינו בכך שהשב"כ, ארגון עתיר עוצמה
וסמכויות, שחרר עצמו מעמיד ה בנורמות בסיסיות של ציות לחוק ופיקוח משפטי
אפקטיבי על פעולותיו ו מכאן קצרה הדרך לביצוע פעולות כמו חיסול עצורים ועדויות שקר
.לבתי משפט ולמערכות הבדיקה המשפטיות והכל בשם הביטחון
בעקבות פרשות אלה חל שינוי יסודי בתפיסתו העצמית של השירות ובתפיסת
המערכת כולה א
ת אופן פעולתו ואת מנגנוני הפיקוח שיש להשית עליו .
כחלק מהשינויים המפליגים שחלו הוקנה מעמד מיוחד לייעוץ המשפטי לממשלה שהפך
.למעורב בפעולותיו של השב"כ ובהבטחת פעילותו בהתאם לדין
10
.
,כאמור ב
שונה מ משטרת ישראל, חלק גדול מסמכויות השב"כ ומפעילותו לסיכול טרור אינן
חשופות לציבור ואינן מצריכות אישור מבית המשפט לביצוען. לפיכך, מערכות הפיקוח
האזרחיות הרגילות אינן רלוונטיות
לשב"כ ומכאן החשיבות המיוחדת של מנגנוני
הפיקוח
הפנים-
מנהליים המיוחדים על השירות, בראש ובראשונה פיקוח היועץ
המשפטי לממשלה .
11
. בתמצית, הקשר בין השב"כ ל יועץ המשפטי לממשלה נמצא :בשני תחומים עיקריים
הראשון- ב תחום הפיקוח העיתי על הפעלת סמכויות חריגות שניתנו בידי השב"כ, והשני
–
.תחום הפעולות שביצוען מצריך אישור מראש של היועץ המשפטי לממשלה
12
.
:עיקרי סמכויות הפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה על פעולות השב"כ הן
הי
ועץ
המשפטי לממשלה מפקח על הפעלת סמכויות חודרניות של השב"כ שיש בהן משום
:פגיעה חמורה בפרטיות
א.
האזנות סתר :
חוק האזנת סתר קובע כי היתרים שניתנו להאזנת סתר למטרת ביטחון
.המדינה ידווחו ליועץ המשפטי לממשלה אחת לשלושה חודשים1
כנגזרת מכך, היועץ
המשפטי לממשלה מקבל אחת לרבעון את רשימת כלל האזנות הסתר שניתנו לטובת
.ביטחון המדינה באותו רבעון
ב.
שימוש בנתוני תקשורת: חוק שירות הביטחון הכללי
מורה לראש השב"כ לדווח אחת
לשלושה חודשים ליועץ המשפטי לממשלה
על היתרים שניתנו בהתאם לחוק. פרטי
הדיווח נקבעו בכללים שאינם מפורסמים לצי.בור2
הפיקוח של היועץ המשפטי
,לממשלה נועד בראש ובראשונה לבחון אם השירות עומד בכללים המשפטיים
הפרוצדורליים והמהותיים בתחום זה. מעבר לכך על היועץ המשפטי לממשלה לגבש
את הפרשנות המוסמכת לעניין היקף סמכויות השירות, בין היתר לעניין היקף
השימוש, אופי השימוש ותנאי
השימוש כשמדובר בסוגיות רגישות כמו עיתונאים או
בעלי חיסיון
, וכן את אופן השימוש בנתוני תקשורת במשימות השירות השונות , את
הכללים הנוגעים לנסיבות בהן תותר העברת מידע שהופק מנתוני תקשורת לרשויות
שלטוניות .אחרות ועוד
ג.
חיפושים סמויים בכלי רכב ובחצרים :ה חוק קובע כי גורם הפיקוח על היתרים לחיפוש
סמוי בכלי רכב ובחצרים הוא היועץ המשפטי לממשלה וכי על ראש השירות לדווח לו
אחת ל-
30
.ימים על היתרים שניתנו לחיפוש סמוי בכלי רכב ובחצרים3
ד.
פיקוח היועץ המשפטי לממשלה על חקירות תחת הגנת הצורך:
חקירות תחת הגנת
הצורך הן חקירות שמת בצעות בהתאם לחריג שהותיר בית המשפט העליון בפסק דינו
1
סעיף4(ד) ל
חוק האזנת סתר
, התשל"ט-
1979
.
2
סעיף11(ד) ל
חוק השב"כ.
3
שם, סעיף10
.)(ד
"בבג
ץ העינויים.
4
" בפסק הדין נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה יכול להדריך עצמו
באשר לנסיבות בהן לא יועמדו לדין חוקרים, אשר לפי הטענה פעלו במקרה בודד
מתחושה של'צורך"'
. החלטת היועץ המשפטי לממשלה תהיה פרטנית, תבח ן את
הפרמטרים הרלוונטיים, בהם "מידתיות הצורך ומיידיותו, חומרת הסכנה והפגיעה
שנמנעו ומוחשיותן, החלופות למעשה ומידתיות האמצעים [
...
] תנאי נקיטת המעשה,
הפיקוח עליו ותיעודו,"
5 ובלבד שאמצעים אל
ו
.אינם עולים כדי עינויים
,בהתאם לכך
היועץ המשפטי לממשלה
עצמו מקבל
דיווח לאחר מעשה , בכל מקרה
,ומקרה אם וכאשר מופעלים אמצעי חקירה ומתבקשת הגנת ה"צורך".
6
13
.
מעבר לתפקידי הפיקוח המסורים בידי היועץ המשפטי לממשלה, ישנן סמכויות
,,שלצורך הפעלתן נדרש אישור מאת היועץ המשפטי לממשלה .
סמכויות האישור העיקריות של היועץ המשפטי לממשלה :הן
א.
סמכות לאשר בקשה לבית המשפט לאישור האזנת סתר לבעלי חיסיון
ה
אזנת סתר לבעלי ח
י סיון מטעמי ביטחון המדינה טעונה אישור של נשיא או סגן נשיא
בית המשפט המחוזי, לאחר שקיבל בקשה מנומקת מראש רשות ביטחון בצירוף
אישור בכתב מהיועץ המשפטי לממשלה או
מ.פרקליט המדינה7
ב.
סמכות לבטל היתר להאזנת סתר לבעלי חיסיון שניתן במקרים דחופים8
כאשר ראש השירות משתמש בסמכותו להתיר במקרים דחופים האזנת סתר לבעל
יח סיון
הוא נדרש להודיע על כך מי
י ,ד ליועץ המשפטי לממשלה
ו בהתאם לחוק האזנת
סתר
היועץ המשפטי לממשלה .מוסמך לבטל את ההיתר אם היועץ מחליט שלא לבטל
את ההיתר הדחוף שניתן, עליו לפעול בדרך הרגילה לאישור האזנת סתר לבעלי ח
י סיון
ולצרף לבקשה את אישורו בכתב. במקרה כזה מדובר ב
אישור למפרע , ממועד תחילת
האזנת הסתר.
4
בג"ץ5100/94
,הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל( , נג4
):
817
.
5
:שם421
.
6
.שם
7
סעיף9א(ב) ל
חוק האזנת סתר
, התשל"ט-
1979
.
8
שם, סעיף5
.)(ג
ג.
ס
מכות לתפוס חפץ במעבר גבול בלא להודיע על כך לבעליו
הסמכות לתפוס חפץ במעבר גבול בלא
ידיעת בעליו קבועה בחוק השב"כ ובתקנות
מכוחו. ההחלטה שלא להודיע לבעלי החפץ על כך שהוא נתפס ולא יוחזר טעונה אישור
.של היועץ המשפטי לממשלה9
14
.
:בנוסף, לשב"כ סמכויות מנהליות חריגות המגבילות זכויות יסוד חוקתיות
,כך למשל
השב"כ הוא הגורם היוזם מעצרים מנהליים, המהוו ים מעצר מניעתי ואינם כרוכים מטבע
הדברים בהגשתו של כתב אישום וברף הראייתי הנדרש להגשת כתב אישום; שב"כ הוא
הגורם הממליץ על הריסות בתים המהוות מעשה בלתי הפיך הפוגע באופן משמעותי
.בקניין, הוא היוזם של צווי הרחקה וצווי פיקוח המגבילים את חופש התנועה ועוד
בשל ח ריגותן של הסמכויות המנהליות, היועץ המשפטי לממשלה מהווה כתובת מרכזית
.לפיקוח
15
. לצד הדרישות הקונקרטיות האמורות לעיל ,ליועץ המשפטי
לממשלה
משקל משמעותי
בפיקוח על השב "כ
ובהסדרת
פעילותו גם
כנובע
מכך שלשב"כ סמכויות איסוף מידע
.נרחבות, לרבות על אזרחי ישראל
הפיקוח
נועד להבטיח ש לא ייעשה שימוש בסמכויות
.דרקוניות אלה באופן שיהא בו כדי לסתור מושכלות יסוד דמוקרטיים
בנוסף, הכפיפות של השב"כ לדרג הפוליטי מחייבת אף היא פיקוח על כך שהסמכויות
לא יופעלו לצורך מטרות מפלגתיות ופוליטיות
ובניגוד להוראת חוק שירות הביטחון
הכללי המו..." רה כי השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם
קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים"
10
.
16
.
כתוצאה מכך, הקשר בין ראשי השב"כ לבין היועץ המשפטי לממשלה התאפיין בעשרות
השנים האחרונות ב מערכת הדוקה של שיתוף פעולה. לא מדובר ביחסי כפיפות כמובן, אך
לאורך השנים נבנו מנגנוני עבודה וליבון מחלוקות שיושמו בהצלחה גם בתקופות
קשות של פיגועי טרור מזוויעים
שחייבו פתרונות מבצעיים מחד גיסא ומתן מענה משפטי
.שיעמוד בביקורת שיפוטית ויעמדו בנורמות משפטיות וחברתיות מאידך
9
סעיף2(ב) ל)תקנות שירות הביטחון הכללי (חפץ שנתפס
, התשס"ד-
2004
.
10
חוק שירות הביטחון הכללי, סעיף4
;)(ג
17
. דוגמה בולטת , אחת מני רבות, היא גיבוש כלי הסיכול ה ממוקד בתקופת האינתיפאדה
השנייה, ומתן מסגרת משפטית לשב"כ ולצה"ל לפעול באופן שמסייע ל צה"ל ולשב"כ למלא
את ייעוד
ם המבצעי, תוך שמירה ואיזון עם עקרונות המשטר הדמוקרטי ,
כל זאת, שנים
.לפני שבית המשפט נתן את פסק דינו בסוגיה כבדת משקל זו
.ויש כמובן דוגמאות נוספות רבות
18
.
במילים אחרות, המערכת המסועפת שנבנתה בין שירות הביטחון הכללי לייעוץ
המשפטי לממשלה לא רק שלא פגעה בכלי הסיכול של השב"כ אלא סייעה לשירות
.למלא את ייעודו תוך שמירה ואיזון עם עקרונות של משטר דמוקרטי
היחס בין היועץ המשפטי לא
רגו
ני הביטחון ליועץ המשפטי לממשלה
19
.
.תפקיד היועץ המשפטי לשב"כ מאז ועד היום, עבר שינויים רבים והתפתחויות רבות
הבנת ההתפתחות האבולוציונית הזו מאפשרת לנו היום להבין מהו היחס הנכון בין
היועץ המשפטי לארגון הביטחוני לבין היועץ המשפטי לממשלה .
השנים הראשונות
: במשך
קרוב לעשרים וחמש שנותיו הראשונות לא היה לשב"כ ייעוץ
משפטי פנימי, בוודאי לא כזה התואם את הייעוץ המשפטי המוכר לנו היום. התפיסה
הכללית, בתוך השירות ולא מעט גם במערכות שסבבו אותו, הייתה שהשירות פועל במידה
,רבה מחוץ לדין ועל כן
מי שנתן לשירות את הייעוץ המשפטי
החיצוני היו היועץ המשפטי
,לממשלה ואנשיו וזאת
רק
.באותם עניינים בהם פנו אליהם
,במהלך כל השנים האלה השירות חקר ועצר מרגלים ומחבלים רבים, ניהל משפטים
הפעיל סמכויות סטטוטוריות כמו האזנת סתר ורבות אחרות, ומי שאישר פעולות אלה היה
ראש אגף החקירות בשב"כ
. הייעו ץ המשפטי בשב"כ, ככל שהיה כזה, נשען על ההשכלה
המשפטית של ראשי אגף החקירות שהיו כולם–
משנת1948
ועד1980
,
בעלי השכלה
.משפטית
,אין כל דמיון כמובן בין מצב עניינים זה שנהג עשרות שנים לב ין ייעוץ משפטי במובנו
.המקובל
20
.
זו הסיבה לכך שבשנת1973,כשקמה היחידה המשפ טית, היא הוקמה כחלק מאגף
החקירות. ומפקד המחלקה שעמד בראשה היה כפוף לראש אגף החקירות. רק בשנת
1981
.הופרדה היחידה המשפטית מאגף החקירות, והוכפפה למשנה לראש השירות
,מבחינה ארגונית ראש היחידה המשפטית דאז לא היה חבר במטה השירות, לא היה חלק
מהניהול הבכיר של הש ירות ולא היה משולב בקביעת מדיניות השירות. היחידה המשפטית
הייתה קטנה מאד יחסית למשימות השירות (ארבעה
משפטנים ,) ולא הייתה משולבת
.בוודאי לא באופן משמעותי ומבני, בתהליכי העבודה בשירות
21
. המשברים הגדולים , המעצבים והמכונ
נ ים-
קו300
ופרשת עדויות השקר - פגשו יחי דה
.משפטית קטנה מאוד שזה לא מכבר זכתה למעמד עצמאי למחצה
22
.
בפרשת קו300
היועץ המשפטי וסגן היועץ המשפטי היו מעורבים בצורה פעילה ביותר
בחלק של החיפוי והטיוח. הם לא שיתפו פעולה עם היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר
ואף סירבו לפגוש אותו. הם המשיכו בתפקידם, עד שחרם מקצועי שהוטל עליהם על ידי
משרד המשפטים הביא בסופו של דבר להעברתם מתפקידם ובסופ
ו
של יום היו בין מקבלי
.החנינה מנשיא המדינה בפרשה
23
.
,צוות המשפטנים שמינה היועץ חריש לסיכום חקירת המשטרה שהתקיימה לאחר החנינות
כתב על היועצים המשפטיים לשב"כ
את הדברים הבאים: "...גם
פקודה לשבש הליכי
משפט היא פקודה בלתי חוקית בעליל. צר עד מאד שהדגל השחור לא הונף גם בענייננו
וצר עוד יותר שאף יועצים משפטיים במערכת לא ידעו להניפו ולמנוע בכך את התקלה
."הגדולה שבאה על מדינתנו
24
. את נקודת המבט של היועצים המשפטיים דאז אפשר ללמוד מתוך התצהיר שה גישו היועץ
המשפטי לשב"כ וסגנו בבג"צ ברזילי כנגד החנינות–
.."
3
. במהלך הליכי החקירה סייעתי לעדים לתאם עדותם על מנת להעלים חלקו של שירות
.ביטחון כללי בהריגת המחבלים. בכך עברתי עבירה או עבירות על חוקי מדינת ישראל
4. עברתי העבירות לצורך מילוי תפקיד ולמיטב הב ."נתי לקיום ביטחון המדינה
25
.
בהמשך ישיר לפרשת300
, הן עניינית והן כרונולוגית, "התפוצצה" פרשת חקירות השב"כ
ששיאה בוועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט לנדוי. על פי ממצאי ועדת לנדוי
שיטת השקר בה נקטו חוקרי השב"כ במשפטי הזוטא בהם העידו החלה בשנת1971
,
ונמשכה עד
לפיצוץ הפרשה בשנת1987
.
26
.
לגבי המשפטנים קבעה ועדת לנדוי בתמצית, כך- "...אחריות שונה במקצת בטיבה ,אך
לא פחותה בחומרתה מייחסת הוועדה לעמדתם וגישתם של היועצים המשפטיים
של
השירות .כאן המדובר במשפטנים שעבורם אמירת אמת בבית המשפט חייבת להיות ערך
עליון
.על-אף זאת כיהנו בתפקידיהם שנים רבות בידיעה ברורה על השיטה הנקוטה בידי
החוקרים לשקר בבית המשפט ,ולא הגיבו.
...הוועדה סבורה שהיועצים המשפטיים של
השירות ,שהיו מודעים לשיטה הנהוגה היו חייבים להזהיר להתריע ולהזעיק שמים וארץ.
בכך שלא עשו כן והשלימו עם המצב ,עשו עצמם שו
תפים לאחריות במידה -לא .פחותה
מזו של ראשי השירות."
27
. הן ב
פרשת קו
300
והן ב דו"ח לנדוי
חזרה ונשנתה
אצל היועצים המשפטיים האמונה כי
הם פעלו לקידום הערך העליון , שהיה מבחינתם הערך ,היחיד
של ביטחון המדינה
כפי
שהם הבינו אותו . לשם קידום ערך זה, היו היועצים המשפטיים ,מוכנים לתת ידם ,במודע
לביצוע פעולות שהם הבינו .שהן חוצות קו אדום משפטי ומוסרי שאין מובהק ממנו בכך
.הם הכשילו את השב"כ ואת מדינת ישראל
28
.
אחרי שתי הטלטלות העצומות הללו לשירות בכלל וליחידה המשפטית בפרט, הוקמה
היחידה המשפטית בשירות הפעם במעמד ארגוני של
אגף. ע ל אף שחלפו
למעלה מ שנות
דור-
הצלקת הארגונית
של פרשות אלה שימשה בסיס להבנ ה ראויה של תפקיד היועץ
,המשפטי לשב"כ אל מול המערכת המשפטית כולה ובכלל זה הייעוץ המשפטי לממשלה
.וזאת מבלי לוותר כהוא זה על היעדים הארגוניים
29
. העניינים העיקריים שאותם ניתן ללמוד מהיסטור
יה
קשה כזו לגבי תפקיד היועץ
המשפטי בארגון ביטחוני ובשירות המדינה בכלל,
:הם
א.
קיומה של תפיסת תפקיד נכונה וכנגזרת מרכזית מכך- עצמאות בשיקול הדעת;
ב.
תנאים ארגוניים החיוניים לתפקודה התקין של מערכת ייעוץ משפטי;
ג.
מערכת מאזנת אפקטיבית מצד היועץ המשפטי לממשלה .
30
. מהי תפיסת התפקיד הנכונה של יועץ משפטי :
,מספר ועדות דנו בנושא לרבות
ועדת אברמוביץ שפרסמה את הדו"ח שלה בשנת2007
.
ניתן ללמוד מוועדות אלה
ש היועץ המשפטי
חייב לכוון עצמו ל
אינטרס הציבורי
המגולם
בחוק ובעקרונות המשפט המנהלי .מכאן ש בתפקיד היועץ המשפטי יש מורכבות
אינ הרנטית, הנובעת מריבוי הכובעים של היועץ המשפטי–
ככזה המסייע להנהלה לבצע
את מדיניותה אולם זאת ב גבולות הסמכות, בוודאי אם הפעלת הסמכויות חורגת מהחוק
ומעקרונות המשפט ,
מכאן שתפקידו הוא תפקיד מובהק של
נאמן הציבור ו כשומר שלא
ייחצה
סף החוקיות .
31
. בהקשר הזה אבקש להד גיש, כלקח ישיר מפרשות300
ועדויות השקר,
כי ייעוץ משפטי
ראוי לשמו חייב לבחון את טווח האפשרויות המשפטי המותר ולסייע לארגון בו הוא
פועל
לפעול בתוך הטווח הזה, אך לגדור את טווח האפשרויות הללו בשים לב לאינטרס הציבורי
העמוק, המורכב מאלמנטים של חוק, עקרונות היסוד ,הדמוקרטיים, תקינות שלטונית
ו
ממלכתיות.
32
.
אם נחזור לטיב השיקולים שיועץ משפטי חייב להפעיל בארגון כמו שב"כ–
מובן מאליו הוא
כי קידום האינטרס הביטחוני הוא הגורם המוליך, תמיד, את הארגון. ואולם-
יועץ משפטי
חייב לבחון ולהתייחס תמיד גם לשאלת המחיר, במונחים חוקיים , חברתיים ומוסריים של
,קידום האינטרס הביטחוני. זו המשמעות של ראיית האינטרס הציבורי. קונקרטית לשירות
קבעה ועדת לנדוי כי חובה על השירות לאזן בין ".. הצורך החיוני לשמור על עצם קיום
המדינה ועל חיי אזרחיה לבין שמירת אופייה כמדינת חוק המחזיקה בערכי מוסר
.בסיסיים .
קל וחומר בדרכי החקירה של שירות בטחון שסכנת גלישה אל עבר שיטות של משטרים
השנואים עלינו אורבת לו תמיד.
."..
ועדת לנדוי ראתה כחיוני לאזן בין האינטרס הביטחוני לאינטרסים האחרים–
החוקיים
והמוסריים ואיזון זה, הלכה למעשה, הוא לקח מרכזי, המוטל לרוב, בעיקר על ה יועץ
.המשפטי
33
.
,כל ארגון ביטחוני, והשב"כ בכלל זאת
מ עצם טיבו וטבעו, ייתן תמיד משקל גדול יותר
לאינטרס הב יטחוני. מכאן החובה המוגברת המוטלת על היועצים המשפטיים לשקול
את האינטרסים החברתיים המאזנים ורק כך
יוכלו
לגבש עמדה מקצועית עצמאית
.אמיתית
לפיכך, ב"אפוד" של י ,ועץ משפטי לשירות חייבת להיות, בצד הערך הביטחוני
גם הבנת החובה לאזן בין הערך הביטחוני לערכים החברתיים הנפגעים, והכל כמובן, בתוך
.מסגרת החוק
34
.
לנוכח כל האמור-
תנאי למימוש התפקיד הוא עצמאותו המקצועית של היועץ
:המשפטי
המשמעות האמיתית של עצמאות מקצועית היא מש מעות מנטלית, היינו האומץ והנכונות
לבטא עמדות הנובעות מהמסקנות המקצועיות גם כאשר הן אינן מתיישרות באופן מלא
עם העמדה אותה רוצה הארגון לקדם. עצמאות מקצועית היא עניין שתלוי באישיותו של
היועץ המשפטי אבל גם במבנה הארגוני המבטיח ומאפשר עצמאות זו וגם בציפיות
הסבי בתיות המוקרנות אליו הן מהסביבה הארגונית ולא פחות מכך–
מהסביבה הציבורית
.הכללית
35
.
כאשר ועדת לנדוי קבעה כי ראוי שימונה לשב"כ יועץ משפטי "בעל שיעור קומה", היא
התייחסה בעיקר ליכולת ולבטא עמדה משפטית עצמאית המסתכלת בראש ובראשונה על
.האינטרס הציבורי
לכך בדיוק נ דרש אותו "שיעור קומה" המצופה מיועץ משפטי בארגון
ביטחוני-
.היררכי
36
.
הביטוי המובהק ביותר, אולי, של אותה עצמאות מקצועית הוא במימוש הציפייה לפיה
."היועץ המשפטי יתפקד ברגע האמת כ"שומר סף בשתי פרשיות אלה היועצים
המשפטיים כשלו בתפקידם
, זאת
כעולה מדו"ח לנדוי–
."
..
הם שהיו חייבים להתריע
ולהזעיק שמיים וארץ כדי להפסיק עם הנוהג הנפסד הזה", ו מפרשת קו300
במילים לפיהן
."על היועצים המשפטיים היה "להניף את הדגל השחור
37
.
תנאי חיוני לכך שהיועץ המשפטי יוכל לגבש ולבטא עמדה מקצועית עצמאית הוא
המעמד הארגוני שלו בארגון הקונקרטי ב
ו הוא מתפקד .. הדבר מותנה בכמה מרכיבים
רכיב אחד במעמדו הארגוני של היועץ המשפטי ובמיקונו בהיררכיה הארגונית: היותו חלק
מההנהלה הבכירה של הארגון ומשולב בתהליכי העבודה שלו אינה רק שאלה של סטטוס
אלא גם יכולת השפעה המקרינה בחזרה על מעמדו המקצועי של היועץ המשפטי ומכאן
חשיבותה. כפיפות ארגונית ישירה לראש הארגון, והיותו חלק אינטגרלי משדרת הניהול
.הבכיר של הארגון הם תנאים בסיסיים וחשובים מאין כמותם
38
.
רכיב נוסף במעמד הארגוני של היועץ המשפטי הוא הבנייה של תהליכי עבודה בארגון
המאפשרים לו מעורבות של ממש בצמתים המשמעותיים
של פעולת הארגון, כשיש לו די
.כוח אדם באופן המאפשר לו מעורבות אפקטיבית
39
.
המישור השלישי החיוני לתפקודם הנכון של היועצים המשפטיים הוא קיומה של
מערכת מאזנת אפקטיבית מצד היועץ המשפטי לממשלה:
,התוכן הנכון של כפיפות כזו משתרע על כל המימדים של מערך הייעוץ המשפטי
הן ב ,מינוי
הן
תהליכי עבודה נכונים במהלך התפקיד ו הן בתהליכי
סיום העסקה . למותר לציין שפגיעה
בעצמאות המקצועית היועץ המשפטי לממשלה תפגע ישירות בעצמאות המקצועית של
היועץ המשפטי למשרד
י הממשלה ולארגונים הביטחוניים .
40
.
בעניין :מינוי יועצים משפטיים חובה לקבוע כי מינויים של יועצים משפטיים למשרדי
הממשלה ולארגונים המרכזיים , בעיקר ארגוני הביטחון יתקיים באמצעות ועדת מכרזים או
ועדת איתור
שהיועץ המשפטי לממש
לה
.או נציגו עומד בראשה,כמו כן
העברה
מתפקיד של יועץ משפטי של משרד
מחייבת הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה .
41
.
גם במהלך העניינים הרגיל, בחיי העבודה השוטפים, יש מקום להגברה משמעותית של
מעורבות היועץ המשפטי לממשלה בצמתים המקצועיים והארגוניים של היועצים
המשפטיים,
.בוודאי של ארגוני הביטחון זאת על מנת שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל
להוות
גורם ממשי וזמין באיתורן ובפתרונן של הבעיות המהותיות בהם נתקלים
היועצים המשפטיים או שבהן הם זקוקים לגיבויו המקצועי של היועץ המשפטי
לממשלה .
42
.
מעורבות כזו לא רק שלא תביא להחלשת מעמד היועץ המשפטי המשרדי מול דומיננטיות
של היועץ המשפטי .אלא תחזק את שניהם ראש ארגון או מנכ"ל משרד שיודע כי ליועץ
המשפטי שלו יש גיבוי
,מהיועץ המשפטי לממשלה יכיר בכוחו של היועץ המשפטי שלו וכך
גם להיפך–
מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה יהא חזק ומשמעותי יותר ככל שיהיה
מעורב יותר בצמתי ההחלטה של היועצים המשפטיים הכפופים לו.
אבל מעבר לשיקולים
אלה–
זוהי פשוט תפיסת תפקיד נכונה יותר ה מקדמת בצורה טובה יותר את האינטרס
.הציבורי
43
. לסיכום עניין
,זה: היועץ המשפטי של ארגון ביטחוני מחוייב לקיים מערכת של שיתוף
התייעצות ומעורבות של היועץ המשפטי לממשלה בהחלטות המשמעותיות ובדילמות
מרכזיות העומדות בפניו. לצורך כך יש הכרח במעורבות בתהליכי מינוי והפסקת
כהונה ובקיום מערכת התייעצויות שוטפת. זהו עניי
ן
חיוני ביותר לתפקודו התקין של
.הארגון ולקיומה של עצמאות מקצועית של היועץ המשפטי בארגון ביטחוני פגיעה
בעצמאות המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה תקרין ישירות על עצמאותו
המקצועית של הייעוץ המשפטי בארגון הביטחוני ולכך משמעות חמורה של פגיעה
.באינטרס הציבורי
44
.
במצב בו קיימת התקפה משמעותית על הערכים הדמוקרטיים והממלכתיים של המדינה
–
אי אפשר להגזים בחשיבותה של מערכת ייעוץ משפטי העומדת על בסיס מקצועי וארגוני
איתן ובעלת אתוס נכ ון. זוהי מערכת המהווה רכיב חיוני בשמירה על צלמה ודמותה של
המדינה הזו .
45
. מ פרשות העבר
ניתן
להבין מהם המרכיבים הבסיסיים החיוניים
לקיומה של מערכת כזו
ולפעול לקיימה ולחזקה לטובת אזרחי המדינה ותפקודן התקין של המערכות השלטוניו ,ת
כדי לא ליפול בחזרה לכישלונות שאירעו גם כתוצאה מהיעדרם של מרכיבים אלה .
כמובן
שאין כל ערובה לכך שפרשות כמו החשדות בעניין הפצ"רית לא תקרנה, אולם ללא
מרכיבים אלה הסיכוי לתקלות מערכתיות חמורות גבוה בסדרי גודל מאשר בהתקיימם .
המשמעות הקונקרטית של הצעות החוק שבנדון על הביטחון הלאומי
46
.
הצעות החוק
שעל הפרק
מערערות מהיסוד את האיזונים החיוניים לקיומו של ביטחון
לאומי, הן ב
מובנו הצר והן במובנו הרחב, זאת בהיבטים העיקריים הבאים
47
.
הצעות החוק מפרקות, הלכה למעשה, את מוסד היועץ המשפטי לממשלה כפי שהתפתח
,מאז קום המדינה לשלושה גורמים שאין ביניהם כפיפות: ייעוץ משפטי תובע כללי ומייצג
.המדינה בערכאות
בוודאי ש
אם תתקבל הצעת החוק שבאה לקטוע א ת הכפיפות של היועצים המשפטיים
למשרדי הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה ,י יווצר כאוס מוחלט בשאלות של פרשנות
,המצב המשפטי והיעדר מחוייבות של משרדי הממשלה, ובכלל זה מערכות הביטחון
לפעול בכפוף לפרשנות משפטית שיש לה אחידות וראיה ציבורית כוללת .
48
. ה
חלשה-
רבתי של מוסד
היועץ המשפטי לממשלה המגולמת בהצעות החוק
עלולה
לפגוע פגיעה משמעותית ב
מנגנוני הפיקוח על ארג
וני הביטחון ו עלולה לגרום לכך
שבעניינים הרגישים ביותר לא
יהיה משקל של ממש לס מכות
ה
פיקוח .
בארגונים
,מבצעיים שמטבע ברייתם נוטים לשימוש יתר בסמכויותיהם על חשבון ערכים אחרים
פגיעה ב מנגנון הפיקוח העיקרי על ארגוני הביטחון
עלול להוביל , בסבירות גבוהה
,מאד לשימוש לרעה בסמכויו.ת הנרחבות שניתנו להם
ה .דוגמאות של פרשות העבר מלמדות שאין מדובר בחשש בעלמא אי הכפיפות, הלכה
למעשה, לחוות הדעת המחייבות של היועץ המשפטי לממשלה פירוש
ה
.התרת רסן
כאשר מדובר בארגונים עם סמכויות כה רחבות, זו סכנה ממשית לאזרחי המדינה
.כולם
49
. הצעות החוק יוב ילו להפרת האיזון העדין בין הצרכים המבצעיים לשיקולים רחבים יותר
שנוגעים למשטר הדמוקרטי עצמו .
ככל שתתקבל ההצעה לניתוק הכפיפות בין היועץ
,המשפטי לממשלה ליועץ המשפטי למשרד זה
עלול לה ,וביל בהכרח לראייה צרה יותר
,מצומצמת יותר
על חשבון האינטרס
.הציבורי
ככל שיופר האיזון המתקיים בתוך ארגוני הביטחון בין הצרכים המבצעיים לשיקולים אחרים
שעיקרם זכויות אזרח ומידתיות,
הפעלת הכוח
ת
תרום
תרומה ישירה והרסנית לאבדן אמון
.הציבור במקצועיות ההחלטה ובסבירותה
50
. פגיעה באמון הציבור במערכות הביטחון כתוצאה מהפרת האיזון ב ין צרכי הביטחון
לאינטרסים הציבוריים הרחבים תפגע בלכידות החברתית שהיא מרכיב חיוני בביטחון
.הלאומי
אמון הציבור הוא מושג חמקמק שקשה לבנותו וקל להרוס אותו. במשטר
דמוקרטי אמון הציבור הוא יסוד חיוני בתפקודן של רשויות הביטחון ואבדן האמון פירושו
אבדן האמון במערכות השלטון המרכזיות ,
מה שיוביל למשטר
פחות ופחות דמוקרטי
ובכך
לפגיעה משמעותית בלכידות החברתית ובביטחון המדינה .
51
.
במדינה שהצופן הגנטי שלה מורכב מהתיבה "מדינה יהודית ודמוקרטית", החלשה
כה גדולה של ה
רכיב הדמוקרטי עלולה לערער את היסודות עליהן בנו יה החברה
בישראל, ואין לך סכנה ביטחונית גדולה יותר .
52
.
הפוליטיזציה
הגלו מה בהצעות החוק של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה תוביל
לפוליטיזציה של היועצים המשפטיים של ארגוני הביטחון ושל ארגוני הביטחון עצמם .
התפיסה לפיה שירות הציבור מבוסס על מנגנון מקצועי עומדת ביסוד השירות הציבורי
בישרא
ל,, ולפיכך
הכפפת השיקולים המקצועיים לאינטרסים הפוליטיים תהווה הרס
המקצועיות של השירות הציבורי .
ה רס המקצועיות
יגרום ל
החלשתו
של השירות הציבורי ומכאן להחלשת היכולת של הרשות
המבצעת לפעול ביעילות ובמקצועיות לטובת הציבור .
למותר לציין שפוליטיזציה של ארגוני הביטחו
ן היא בעלת משמעות הרסנית במיוחד
ליכולתה של המדינה לפעול אל מול האיומים
הביטחוניי
ם הגדולים
.בפניהם היא ניצבת
לסיכום
כמפורט בהרחבה לעיל, למערכת הביטחון מאפיינים ייחודיים במארג משרדי הממשלה
ומאפיינים ייחודיים אלה מחייבים בהבנת עומק של תפקידם המיוחד של היועצ ים המשפטיים
בארגוני הביטחון. תפיסת תפקיד נכונה של היועצים המשפטיים חיונית לתפקודם התקין של
.הארגונים הביטחוניים והיעדרה הוליך בעבר את ארגוני הביטחון לכישלונות חמורים ביותר
במהלך עשרות השנים האחרונות הלך ונבנה מעמד ייחודי ליועץ המשפטי לממשלה בעיקר
מול ארג
וני הביטחון וזאת לנוכח מאפייניהם ה
נבדלים . הייעוץ המשפטי לממשלה הוא גורם
בעל סמכויות אישור ופיקוח נרחבות
על ארגוני הביטחון, זאת כנובע מ הסמכויות הרחבות
.שניתנו לארגוני הביטחון ביחד עם אופן פעולתם שאינו חשוף לציבור
מ
כאן שה
גורם המרכזי ה פועל, ביחד עם ארגוני הביטחון עצמם, לשמירה על האיזון כן הערכים
השונים הוא מוסד היועץ המשפטי לממשלה. ממבט של עשרות שנים ניתן לקבוע ללא היסוס
כי איזון זה לא פגע ביעילותם של ארגוני הביטחון אלא להיפך, תרם לאמון הציבור בשיקוליהם
.ובכך תרם לחוסנם ולחוסן הלאומי בהיבט הרחב שלו
תהליכי העבודה שנבנו לאורך ה שנים ביחס בין היועץ המשפטי לממשלה ליועצים המשפטיים
בארגוני הביטחון משקפים איזון עדין אך חיוני בין תפקידם המרכזי של היועצים המשפטיים
לאפשר לארגונים בתוכם הם פועלים לממש את תפקידם וייעודם, בד בבד עם חיוניות תפקידם
לשמש כשומרי סף במידת הצורך וכגורם המאזן בין .צרכי הביטחון לערכים חיוניים אחרים
מכאן שהצעות החוק, הבאות לשנות מהיסוד את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה ולפרקו
לגורמים יביאו לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה הנשען על איזון בין הסמכויות המפליגות
שנמסרו לארגוני הביטחון לבין אפקטיביות סמכויות האישור והפיקו ,ח בנושאים רגישים
יחלישו עד מאד את משקל היועץ המשפטי בארגוני הביטחון בפרט ויפגעו באמון הציבור
בהחלטותיהם. הדבר
עלול לה וביל לפגיעה חמורה בלכידות החברתית ובחוסנה של החברה
.ובכך לפגיעה ישירה בביטחון המדינה, במובן הצר ובמובן הרחב
ההצעות בנוסחן הנוכחי פוגעות ,אפוא בביטחון המדינה ובהגנה על אזרחי המדינה מפני
.שימוש לרעה בסמכויות ארגוני הביטחון
בכבוד רב
אלי בכר, עו"ד
ל שעבר–
היועץ המשפטי לשב"כ