חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |
جمعية حقوق المواطن في
اسرائيل |
The Association for Civil Rights in Israel (ACRI)
איתמר בן אב"י9
תל אביב6473629
|
شارع ايتمار بن ابي
٩ تل ابيب |
9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv
טלפון :هاتف03-5608185
Phone
|
פקס :فاكس03-5608165
Fax:
|
www.acri.org.il | [email protected]
9
בדצמבר2024
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
הכנסת
,שלום רב
:הנדון
הצ"ח לתיקון פק
ודת
( המשטרה
המחלקה לחקירת שוטרים )
- עמדת
האגודה לזכויות
האזרח
1.
הצ
עת החוק מבקשת לקבוע שהמחלקה לחקירת שוטרים ("מח"ש )"תוצא מהפרקליטות
ותוכפף ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל משרד המשפטים ,ושהם אף יהיו אחראים על מינוי
ראש היחידה במקום מינוי מקצועי על ידי ועדת מכרזים .בנוסף ,ההצעה מבקשת לקבוע כי
למח "ש
הי תה סמכות לחקור ולהעמיד לדין את הת
ובעים בפרקליטות המדינה.
2.
יובהר
מיד שאנו מתנגדים
להצעת החוק ,שא ר כל מטרתה
הינה הגברת ההשפעה הפוליטית על
מח
"ש, ופגיעה בעצמאות ואי תלות מערכת אכיפת החוק.
3.
ראשית, העיתוי של הצע
ת החוק תמוה, ל
נוכח
העובדה שבחודש ספטמבר2024
פורסמו
המלצותיה של ועדה מקצועית מיוחדת
לבחינת מח"ש,
אשר מונתה על ידי שר המשפטים
הנוכחי והיועצת המשפטית לממשלה ביוני2023
,
בעקבות דו"ח חריף שפרסם מבקר המדינה
בנושא. ב
וועדה היו ח ,ברים, בין היתר סגן נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, השופט בדימוס
עודד מודריק; שופט בית המשפט המחוזי בדימוס דוד רוזן; והסנג ורית הציבורית הארצית
עו"ד ענת מייסד כנען .
הוועדה המליצה להוציא את מח"ש מפרקליטות המדינה ולהפוך אותה
,לגוף חקירות ותביעות עצמאי שאינו כפוף לפרקליטות ואינו תלוי במשטרה
ול
מנו
ת את
ראש
היחידה באופן שיבטיח את עצמאותו
, כך ש לא פרקליט המדינה ולא שר המשפטים יוכלו
לש
לוט במינויו .
בחודשים האחרונים
מתבצעת עבודה ב משרד המשפטים
בנוגע ל יישום המלצות
הוועדה, ו יתכן
ש אף
מגובשת הצעת חוק ממשלתית
.בנושא
אם כך, ברי כי יש להמתין ליישום
,המלצות הוועדה המקצועית ששר המשפטים הנוכחי היה שותף להקמתה ואין מקום לקדם
עתה במהירות חקיקה פרטית
ה סותרת
המלצות אלו, ובוודאי מאחר שמדובר ב נושא רגיש
.מאוד מבחינה משטרית
4.
לגבי
הכפפת מח "ש
לשר המשפטים והעברת סמכות מינוי ראש ה
מ
חלקה לשר :עמדת
האגודה לזכויות האזרח
הינה
שהחלטות על פתיחה בחקירה פלילית
בכלל , לרבות חקירה
נגד
שוטר,
חייבות להיעשות על ידי גורם עצמאי לחלוטין, וחף מכל
השפעה פוליטי
ת ,וזאת כדי
למנוע מצב של שימוש בסמכות החקירה לרדיפה
מצד אחד, או לחסינות ופגיעה בשלטון החוק
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
מהצד השני .מכאן שהצעת החוק פוגעת קודם כל בשוטרים החשודים בביצוע עבירות ,אשר
זכאים שהגוף החוקר אותם יהיה מנותק לחלוטין מהשפעה פוליטית ויפעל אך ורק לפי הדין .
5.
יתרה מכך, לנוכח המציאות בשנים האחרונות של התגברות האלימות המשטרתית, לרבות
באירועי מחאה, והפגיעה בחופש הביטוי, להכפפתה של מח"ש לשר ולפגיעה בעצמאותה עשויות
להיות
השלכות על חקירת שוטרים אלימים
. הפוליטי זציה של מח"ש עלולה לגרום לכך
שאירועי אלימות של שוטרים כלפי
אזרחים , ובפרט
כאלה המביעים ביקורת כלפי השלטון,
לא
ייחקרו
כאשר הדבר אינו מתיישב עם עמדתו של השר , ולהעביר מסר לשוטרים כי הם חסינים
מפני פגיעה במפגינים השייכים לצד מסוים של המפה הפוליטית. השלכות אלו א ף יחריפו את
הפגיעה באמון הציבור, שנמצא גם כך במשבר מול מערכת אכיפת החוק
לאור האלימות
המשטרתית ההולכת והגוברת.
6.
ב בג"ץ911/21
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל
(מיום12.12.2021
)
עמדו שופטי בג "ץ
על החשיבות של עצמאות המשטרה ,דווקא בשל העובדה שניתנו ביד
י ה
.סמכויות חקירה הדבר נכון גם לגבי מח
"ש
, שיש לה סמכות חקירה כלפי שוטרים .בשל
אותו
,הטעם
עמדת
האגודה לזכויות האזרח הייתה שיש לבטל אף
את ה סמכות
שנוספה ל שר לביטחון
לאומי לקבוע "מדיניות כללית בתחום החקירות", כלשון סעיף8ד לפקודת המשטרה כ נוסחה
לאחר תיקון37
.טענו כי סמכות
זו אינה מתיישבת עם החובה להבטיח כי תחום החקירות ינוהל
בצורה שוויונית, מקצועית ונקייה משיקולים פוליטיים
וכי בכסות של קביעת מדיניות תתבצע
התערבות פוליטית בהחלטות רגישות על פתיחה בחקירה .טענה זו תוכרע בקרוב עם הינתן פסק
דינו של בג "ץ
בעתירות נגד תיקון
37
,לאחר שכבר הוצא צו על תנאי ולאחר שגם היועצת
המשפטית לממשלה הביעה את עמדתה ,
לפיה
יש לבטל את הסעיף
(ר' בג"ץ532/23
האגודה
לזכויות האזרח נ 'הכנסת .)
7.
מכאן, שאם יש צורך בשינוי הוא דווקא חיזוק עצמאות
ה
ואי תלותה של
מח"ש , ובוודאי לא
.הכפפתה לגורם פוליטי כמו שר המשפטים
8.
לגבי
הכפפת
פרקליטים לסמכות החקירה של מח
"ש :
פרקליטים המשמשים כתובעים יכולים
.להיחקר ככל אדם על עבירות אותן ביצעו לכאורה, על ידי המשטרה, ואין בכך ניגוד עניינים
כבר אירע ש ,פרקליט מכהן הועמד לדין כאשר מי שחקרה את האירוע הייתה המשטרה והתיק
.נוהל על ידי הפרקליטות הצבאית למניעת ניגוד עניינים
בכל מקרה הפתרון למניעת ניגוד
עניינים אפשרי הוא הפיכת
ה של מח"ש ליחידה עצמאית לחלוטין ולא להכפפתה לגורם פוליטי .
9.
נראה כי התכלית המשולבת
של הגברת ההשפעה הפוליטית על מח"ש ושל מתן סמכות למח"ש
לחקור פרקליטים נועדה לתכלית אחת ויחידה–
רדיפה של פרקליטים. זו תכלית פסולה
שמהווה עוד רכיב בהפיכה המשטרית ובניסיון להחליש את מערכת אכיפת החוק
ו להטיל בה
דופי,
.והכל בשל העובדה שמערכת אכיפת החוק נאבקת בשחיתות שלטונית
10
.
,גם הפרקליטות אינה חפה מבעיות ומטעויות אך הדרך לפקח על הפרקליטות הינה באמצעות
פיקוח שיפוטי בהחלטות שמתקבלות, ובאמצעות מוסד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה
בערכאות. השתלטות פוליטית על מח"ש והפיכתה לכלי
לחקירת פרקליטים, מהווה
פגיעה
בעקרונות היסוד הליבתיים של המשטר הדמוקרטי ואינ
ה
.חוקתית
11
. ס
יכום :עמדת האגודה זה שנים היא, יש ש צורך בשינויים ואף ב
רפורמות משמעותיות במח ,"ש
לרבות בכל הנוגע לעצמאות גוף זה .מ צ"ב אחת הפניות
המפורטות שנ
שלחו
על ידי האגודה
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
בשנים האחרונות, ביחד עם ה
ו ,ועד נגד עינויים ואגודת יהודי אתיופיה
המפרטת
את
הרפורמות
הנחוצות
לעמדתנו באופן פעולת מח "ש
ובצורך בעצמאותה של היחידה.
מצער שבמקום לפעול
הן למען שיפור תפקודה ,של מח"ש
והן
למען
הגברת ה
שקיפות ואמון הציבור , הפתרון המוצע
בהצעת החוק עתיד לפגוע במקצועיותה של מח"ש ו
באמון הציבור ב
ה .
,בכבוד רב ובברכה
דבי גילד-חיו, עו"ד
ניצן
אילני, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה