חומר רקע

)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | The Association for Civil Rights in Israel (ACRI) איתמר בן אב"י9 תל אביב6473629 | شارع ايتمار بن ابي ٩ تل ابيب | 9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv טלפון :هاتف03-5608185 Phone | פקס :فاكس03-5608165 Fax: | www.acri.org.il | [email protected] 25 בינואר2026 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל :הנדון עמדת האגודה לזכויות האזרח בישראל בעניין הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה), תשפ"ו- 2025 להלן הערות האגודה לזכויות האזרח בישראל ל הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה), תשפ"ו- 2025 :(להלן הצעת החוק): 1. הצעת החוק כוללת שלושה הסדרים עיקריים ש נוגעים לקיום דיונים בהליכים משפטיים .בהיוועדות חזותית של אסירים ועצורים ההסדר הראשון נוגע למצבי חירום לאומיים כגון מצב בי טחוני, בריאותי או אסון טבע, ומאפשר לשר המשפטים,, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי להכריז על"הגבלה מלאה" על קיום דיונים בנוכחות כלואים בב תי המשפט , בכל המדינה או ,בחלקה ו על .קיומם באמצעות היוועדות חזותית ההסדר הש ני קובע הסדר דומה של הגבלה במ צב י חירום , שתוכרז על ידי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים, לגבי דיונים הנערכים בבתי הדין הצבאיים (ההסדרים הראשון והשני, להלן ביחד :הגבלה במ צבי חירום).) ההסדר השלישי מקנה לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי :(להלן השרים )סמכות להכריז על" הגבלה ביטחונית" על קיום דיונים בבתי משפט של כלל האסירים או העצורים החשודים , נאשמים או מורשעים בעבירות ביטחון :(להלן הכלואים הב י טחוניים), " בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשק פים מהם בהבאתם לדיונים " (סעיף2 )(ב(1) להצעת החוק), במנותק ממצב חיצוני כלשהו :(להלן הגבלה ב י טחונית) . 2. נקדים ונאמר כי שלושת ההסדרים מעלים חשש לשורה של פגיעות קשות בזכויות אדם. עם זאת, עמדתנו היא כי ביחס ל הסדרים הנוגעים להגבלה במ צבי חירום , ניתן לערו ך מספר שינויים .בחוק אשר יהפכו אותו מידתי יותר לעומת זאת , ההסדר הנוגע להגבלה ב י טחונית הינו פסול ,מיסודו בהיותו פוגע אנושות בזכו יו ת להליך הוגן, לכבוד ולחירות ,ומייצר פגיעה קשה בשוויון ו הפלייה אסור ה בין כלואים . לפיכך, אנו סבורות כי אין מקום לקד מ ו בשום נוסח .או צורה .נפרט הגבלה ב י טחונית 3. הסדר ההגבלה הב י ,טחונית חל, כפי שצוין לעיל באופן גורף , על כלל הכלואים י הב טחוניים, בשל סיכון ה נשקף מהם לכאורה . קבוצה זו כולל ת בין היתר ,אסירים שפוטים, עצורים פלסטינים עצורים מינהליים וגם אזרחי ישראל ותושבי ה שהם ערבים, שנעצרו ,בנסיבות שונות (כגון אישום בהסתה מאז פרצה המלחמה), והוגדרו אף הם אסירים ביטחוניים . מוצע כי במהלך תוקפו של החוק, יוכלו השרים להכריז על תקופה של שלושה חודשים בכל פעם, בה תהיה מניעה כמעט מוחלטת לקיים דיונים בנוכחות הכלואים הבטחוניים בבתי המשפט, ואלה יעשו רק 2 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel ב היוועדות חזותית, תקופה אותה יוכלו להאריך בכל פעם לתקופה של שלושה חודשים נוספים ,ללא כל הגבלה. כאמור הצעת החוק אינה כוללת דרישה כלשהי ל קיומן של נסיבות חיצוניות המצדיקות את ההכרזה ,"או תלות בקיומו של מצב לחימה או הכרזה על "מצב מיוחד בעורף כפי שנדרש בהוראת הש.עה שפקעה במקום, ההכרזה על הגבלה ביטחונית בהצעת החוק מותנית ב "סיכון" ערטילאי העולה לכאורה מ כלואים על סמך העבירות בה ן ה ם נחשדים , נאשמים או מורשעים , על אף שאלו כוללות מגוון רחב של עבירות ,ברמות חומרה שונות הנעות מ עביר ו ת ביטו י ברף חומרה נמוך יחסית ועד ל עביר ו ת חמורות . לא זו בלבד שהצעת החוק אינה דורשת נסיבות חיצוניות, "מצב לחימה או הכרזה על "מצב מיוחד בעורף כתנאי ל הכרזה, אלא ,שכל שנדרש הוא כי יתקיים "סיכון" מאותה קבוצה המוגדרת בהרחבה ללא כל הליך של בחינה פרטנית של הסיכון הממשי הנשקף מכל כלוא וכלוא . 4. קיומם של דיונים בהיוועדות חזותית פוגע כאמור בזכות להליך הוגן של הכלואים – זכות חוקתית המוגנת מכח הזכות לחירות שבסעיף5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והזכות לכבוד האדם המעוגנת בסעיפים2 ו-4 לחוק היסוד – אשר ההתרשמות הישירה מהם על ידי השופט וה פו ת שת תם ב הליך המ תנהל קריטיות לניהול ו . הדבר שולל את זכות ם הבסיסית של ה כלואי ם להשתתף מהותית בדיונים בהליכים המתנהלים בעניינם, לטעון טענותיהם ולהבין באופן אפקטיבי את הדיון המשפטי, במיוחד כאשר מדובר בכלואים ב י טחוניים עם פערי שפה, קטינים או אנשים עם מוגבלויות. צמצום נוכחותם בדיונים לסרטון על מרקע טלוויזיה אף מפחית מאנושיותם ומקשה על השופט לראותם כסובייקטים הזכאים למלוא ההגנות החוקיות– .להליך הוגן, לכבוד האדם ולחירות 5. קיום הדיונים באמצעות היוועדות חזותית מקשה על ניהולו התקין של ההליך ופוגם ביכולתו של .בית המשפט לחשוף ולברר את האמת ולמנוע עיוות דין היוועדות חזותית אף אינה מאפשרת פיקוח ובק ר ה של בית המשפט על רשויות אכיפת החוק, משום שה י א מונע ת מבית המשפט להתרשם ישירות ממצבם הגופני של הכלואים ומתנאי כליאתם ( ראו בש"פ8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד סג(3) 500 , 55 ( 2010 ) :(להלן עניין פלוני)). 6. ההצעה להחיל את ההסדר רק על כלואים ביטחוניים, שמרביתם פלסטינים, פוגעת כאמור בשוויון ומייצרת הפלייה פסולה בין כלואים על בסיס העבירות שבהן הם נחשדים, נאשמים או מורשעים ועל בסיס הלאום אליו משתייכים .לא ניתן לה סכים לכך שכלואים ביטחוניים יוותרו במחשכים, הרחק מעינו הבוחנת של הציבור, מבלי ש ניתן יהיה להתרשם מהם באופן בלתי .אמצעי זאת, בעיקר נוכח העדויות הקשות לפיה ן קבוצת כלואים זו מועדת במיוחד לפגיעות קשות במתקני כליאה בישראל ,להסתרת מידע ו מניעת גישה (רופאים לזכויות אדם מותם של פלסטינים המוחזקים במשמורת ישראל :העלמה ,הרג שיטתי וטיוח (נובמבר2025 ) , https://did.li/PHRI-11-25; וראו גם הדוח התקופתי השישי בעניי ן ישראל מיום28.11.2025 של ועדת האו"ם נגד עינויים– ועדת המומחים לעניין האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים – אשר עמד על מצבם המחריד של הכלואים הביטחוניים ( https://did.li/CAT-ISR-6 )). 7. העיקרון כי אין דנים אדם ש לא בפניו הינו עיקרון יסוד של המשפט הפלילי, החל הן על זכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו הפלילי, הן על זכותו של חשוד או עצור להיות נוכח בהליכי .מעצרו ,זכות הנוכחות של כלוא בדיונים בעניינו מעוגנת היטב בדין הישראלי (ראו, בין היתר 3 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel סעיפים16 (2) ו- 57(א) לחוק סדר ה דין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), תשנ"ו- 1996 :(להלן חוק המעצרים ) וכן סעיף126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 ) :(להלן חוק סדר הדין הפלילי)) . זכות זו מעוגנת אף במשפט הבינלאומי המצווה, כי הליך פלילי ,יתנהל תוך הקפדה על זכויותיו של עצור, נאשם וחייב בדין, ובתוך כך כי יובטחו תנאי "שפיטה סדירה" (סעיף71 לאמנת ג'נבה הרביעית), וכי לא תקופח כל זכות של עצור בכל הנוגע למשפטו (סעיף115 .)לאותה אמנה 8. הדבר ים יפים במיוחד לעניין זכותו של עצור, הנהנה מחזקת החפות, להיות נוכח בהליכי הארכת מעצרו, היות ומעצר הינו "הצורה הקשה ביותר של פגיעה בחירות אישית" (בג"ץ 6055/95 צמח נ 'שר הביטחון(, פ"ד נג5 ) 241 ', פס17 ( לפסק דינו של השופט זמיר1999 :); וראו עניין פלוני, 'פס19 .)לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין מרכזיותו של הרעיון בדבר נוכחותו של העצור, בגופו, בבית המשפט, באה לידי ביטוי בדוקטרינת "הביאס קורפוס", המשקפת את התפיסה הבסיסית לפיה בית המשפט הדן בשאלת חירותו של אדם נדרש לראות את האדם ולשמוע את דבריו בנוגע לחוקיות מעצרו '(שם, בפס20 .) 9. התכלית הנטענת כזו ה עומדת בבסיס ההגבלה הב י טחונית היא הסיכון לחיי אדם או הסיכון הביטחוני המוגבר העול ים מאותה קבוצה רחבה של כלואים ב י .טחוניים בכללותה ברי כי לא ניתן לטעון כי הסדר גורף ומפלה ,ה כולל קשת רחבה של עבירות, נעדר כל בחינה פרטנית ופוגע ,בצורה אנושה בזכויות אדם בסיסיות .יכול להיות בעל תכלית ראויה 10 . היותו של ההסדר גורף אף מצביע על קיומה של תכלית אחרת העומדת בבסיסה של ההגבלה הביטחונית המוצעת ,רשא ת על ה לא אחת מפי חברי הכנסת בדיוני הוועדה בהצעת החוק – קיומו של עומס ש על ירות בתי הסוהר . העובדה ש מזה כשלושה חודשים , מאז פקיעת הוראת השעה הקודמת בדבר קיום דיונים בהיוועדות חזותית עם סיום ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ביום28.10.2025 ,מתקיימים דיונים פרונטליים בנוכחות כלואים ביטחוניים – ללא כל אירוע ביטחוני חריג– מחזקת את המסקנה כי בתכלית הביטחונית אין ממש, וכי התכלית .הלוגיסטית הינה התכלית המרכזית של הצעת החוק ברור לכל כי אין תכלית לוגיסטית זו ,ראויה לכשעצמה לא כל שכן כאשר מעמידים אותה אל מול הפגיעה האנושה בזכויות אדם ,(בדומה השוו ל דיון ב הסדר ים הגור פים שנדונו בג ב "ץ466/07 גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד סה(2) 44 ( 2012 ) ו בג"ץ7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים , פ"ד סא(2) 202 ( 2006 ); ולהסדר שנפסל ב בג"ץ2150/07 ראש מועצת הכפר בית סירא נ' שר הביטחון ( 15.1.2012 )). 11 . אולם, אף לו היינו מקבלים כי התכלית ה ביטחונית ה מוצהר ת היא זו העומדת בבסיס ההגבלה הביטחונית שב הצעת החוק , וכי מדובר בתכלית ראויה חרף היותו של ההסדר גורף, מפלה ופוגעני– ולא כך היא– הרי שלא היה בכך לרפא את חוסר ה מידתי ות ה קיצוני של ההסדר . 12 . ראשית, לא קיים קשר רציונלי בין ההסדר הגורף לבין התכלית הביטחונית המוצהרת של הצעת החוק. ההסדר חל על קבוצה המוגדרת בהרחבה וכוללת שורת עבירות בעלות דרג ו ת חומרה שונות , במנותק מנסיבות חיצוניות כלשהן ו ללא בחינה פרטנית של רמת הסיכון .בכל מקרה בהיעדר נסיבות חיצוניות ובחינה פרטנית, לא ברור כיצד ניתן לאמוד את ה ""סיכון הנשקף מן הקבוצה המגוונת, וכ י צד ניתן לקבוע באופן גורף כי "לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון 4 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel בדרך אחרת" (סעיף2 ()(ב1 .)) להצעת החוק למעשה, גם היעדר הקשר הרציונלי בין האמצעי הנ בחר לתכלית המוצהרת מרמז על כך שתכליתה האמיתית של ההצעה הינה הפחתת העומס על שירות בתי הסוהר– כאמור, תכלית שאינה יכולה להיות לגיטימית מקום בו מדובר בפגיעה .כה קשה בזכויותיהם של כלואים, הקשורה קשר הדוק לשלילת חירותם 13 . שנית, קיימים אמצעים שפגיעתם פחותה משמעותית משלילת נוכחות גורפת בדיונים, כגון הגברת האבטחה במקרים פרטניים בהם קיים סיכון מוגבר מהובלת הכלוא לדיון , גם אם הדבר כרוך בהקצאת משאבים נוספת . בית המשפט פסק לא אחת כי משקלם היחסי של השיקולים התקציביים אינו יכול להיות גדול כשעל הפרק ניצבת תביעה למימוש זכות י" :סוד הגנה על זכויות אדם עולה כסף ,וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית " "(בג ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון(, פ"ד מט4 ) 94 , 114 ( 1995 )) . ברי כי העלות הכספית הכרוכ ה בה גברת האבטחה במקרים פרטניים המעלים סיכון ממשי הינה זניחה ביחס לפגיעה המשמעותית בזכויות היסוד של ה כלואים. 14 . שלישית, הנזק הנגרם לכלואים– הפגיעה הקשה בזכויותיהם להליך הוגן, לחירות, לכבוד האדם ולשוויון– עולה לאין שיעור על התועלת מקיום דיונים שלא בנוכחותם, שגם כך מוטלת בספק. אמנם, קיום דיונים בהיוועדות חזותית עשוי לחסוך בעלויות כספיות, אלא שהקושי של בית המשפט לתקשר עם הכלוא, לראותו ולשמוע את טענותיו, פוגם ביכולת בית המשפט לנהל את ההליך באופן תקין והוגן, ל פעול לבירור האמת, למנוע עיוות דין ולפקח על רשויות אכיפת .החוק 15 . הדברים לעיל נכונים ביתר שאת בכל הנוגע ל הסדר הגורף החל על עצורים במעצר מנהלי (סעיף 18 )להצעת החוק , הנהנים מחזקת החפות. מספר העצורים המנהליים הוא לא פחות מ- 3,385 מתוך9,243 הכלואים המוגדרים ביטחו ניים (ראו באתר המוקד להגנת הפרט מידע מתעדכן בישראל הכלא בבתי המוחזקים "הביטחוניים" הכלואים מספר אודות https://hamoked.org.il/prisoners-charts.php .) הראיות בהליכי מעצר מנהלי לרוב אינן ,גלויות לעצור שנותר לעיתים במעצר תקופות ארוכות ביותר ללא שמוגש נגדו כתב אישום , תוך פגיעה קשה ב זכויותיו להליך הוגן, לחירות ולכבוד . מניעת מפגש בלתי אמצעי עם בתי ה משפט מחריפה את הפגיעה בזכויות יו . מטרת הפיקוח השיפוטי על מעצרי ם מנהליים הינה להבטיח את השמירה על זכויות העצור כאשר נעשה שימוש בכלי כה פוגעני, וה י א מטיל ה על בית המשפט "חובה מיוחדת, מוגברת, לבחון את עניינו של העצור כשלנגד עיניו נחיתות המובנית בהליך , מעצם אי- "היכרותו עם חומר הראיות( בג"ץ5129/13 רמחי נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש , פסקה9 לפסק דינה של השופטת ארבל ( 20.10.2013 ) ). פיקוח באמצעות היוועדות חזותית אינו .עומד בדרישה מהותית זו 16 . ההסדר הנוגע להגבלה ב י טחונית הינו גורף לא רק ביחס לקבוצה עליה הוא חל, אלא גם ביחס לסוגי הדיונים ו ל .היעדר ההחרגה של אוכלוסיות מיוחדות הגם שק יימים סוגי דיונים מצומצמים המחייבים את נוכחות הכלוא (כגון דיון מעצר ימים ראשון ודיון הוכחות שנשמעת בו עדות הנאשם, סעיפים10 ()(א1) ו- 11(א) להצעת החוק בהתאמה) , דיונים רגישים אחרים גון כ דיוני הקראה של כתב האישום (סעיף10 ()(א1 )) להצעת החוק , דיוני הוכחות בהם הנ אשם אינו מעיד, דיון שנשמעת בו הכרעת דין וטיעונים לעונש , יתקיימו בהיוועדות חזותית, וכך גם דיונים בעניינן של אוכלוסיות רגישות במיוחד כמו קטינים (סעיף10(ד) להצעת החוק) ו אנשים עם 5 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel .מוגבלויות רק נשיא בית המשפט, ובהעדרו סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, יכול להורות על קיום דיון בנוכחות העצור בתקופת הכרזה על הגבלה ביטחונית, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאת הכלוא לדיון, שיכולה להיות מוגשת במעמד צד אחד (סעיף14 .)להצעת החוק 17 . יודגש כי גם בשגרה ועוד מימי מגפת הקורונה קיים הסדר אשר מאפשר קיומם של דיונים ( בהיוועדות חזותית ,ראו, למשל'סימן ב1 לחוק סדר הדין הפלילי , סעיפים16ב- 16 ה לחוק המעצרים וסעיף62א1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח משולב], תשל"ב- 1791 ) :(להלן ההסדר בימי שגרה) , אלא שבניגוד להסדר המוצע, מדובר ב הסדר ו וול נטרי ,החל רק לבקשת כלוא בגיר שהוגשה באמצעות סנ י.גורו ,כמו כן סוגי דיונים מסוימים מוחרגים מהסדר זה מתוך הבנה של רגישותם ו ה חשיבות המיוחדת ל נוכחות ו הפיזית של ה כלוא ( באולם ראו סעיף133ב לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף16ג לחוק המעצרים .) הרציונל שהוביל את המחוקק להגביל את ההסדר החל בימי שגרה רק למקרים בהם היוועדות חזותית היא לבקשת אסיר או עצור, רלוונטי גם בעניינם של כלואים ב י טחוניים. אין כל מקום להפלות בין סוגי האסירים והעצורים על סמך .קטלוג העבירות אותם ביצעו, דבר העולה כדי פגיעה חמורה בשוויון הגבלה במ צב י חירום 18 . ,כאמור לעיל עמדתנו היא כי ה הסדר הנוגע להגבלה תחומה בזמן על קיומם של דיונים באולמות בית המשפט במצבי מעלה אף הוא חשש לשורת פגיעות בזכויות אדם .לעמדתנו, לאור הפגיעה בזכויות האדם של הכלואים ונוכח נוסחן המרחיב של ההגדרות לנסיבות בהן ניתן להכריז על "( הגבלה מלאה ,)"מצב הביטחון, ... חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או ... פגע טבע יש להתנות את ההכרזה ,בהכרזה על "מצב מיוחד בעורף", כפי שהיה בהוראת השעה שפקעה ולכל הפחות ש תתקבל .בהחלטת ממשלה ולא על ידי שר יחיד סיכום 19 . ,לאור כל האמור לעיל עמדתנו היא כי ההסדר הנוגע להג בלה ביטחונית אינו יכול לעמוד . הפגיעה האנושה והבלתי מידתית בזכויות להליך הוגן, לכבוד, לחירות ולשוויון אינה ניתנת לריפוי. הרציונל העומד ב בסיס הסדר ה שגרה לפיו רק לכלוא היכולת לוותר על זכות הנוכחות בדיונים , ואף זאת תוך מגבלות מסוימות שימנעו פגיעה חמורה בזכויותיו , נכון גם למי ש ,עצור נאשם או מורשע בעבירות המקוטלגות י "ב כ ,"טחוניות,המהוות כאמור, קשת רחבה של עבירות ברמות חומרה שונות . משכך, יש לחדול באופן מיידי מקידום ההסדר הנוגע להגבלה ביטחונית. בברכה , יעל זיידמן, עו"ד דבי גילד-חיו, עו"ד מקדמת מדיניות וחקיקה