חומר רקע
1
כ"ג בשבט התשפ"ו
10
בפברואר2026
אל
: חברי ועדת החוקה
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בוועד
ת החוק ה
ביום
.2.2026
11
–
סעיפים1
-
8 ל
הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-
לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ"ד (טבח7
באוקטובר2023), התשפ"ו–
2025
הצעת החוק שבפניכם נועדה לקבוע כיצד תערוך מדינת ישראל את החקירה הרשמית של אירועי טבח ה-7
באוקטובר2023
.והנסיבות שקדמו להם ,לפי המוצע
החוק יקים "ועדת חקירה ממלכתית-
"לאומית
שתוקם "לבדיקת אירועי טבח שמיני עצרת (טבח7
באוקטובר), פרוץ מלחמת התקומה והנסיבות שהובילו
אליהם". על הו
ועדה יחולו מרבית הוראות חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-
1969
,
שקובע את המסגרת
המשפטית ביחס לוועדות.המוכרות כוועדות חקירה ממלכתיות
לצד זאת, מוצעים שינויים משמעותיים ביחס לחוק ועדות חקירה הקיים שיחולו רק על הוועדה החדשה–
ו:אלה העיקריים שבהם
1.
אופן מינוי החברים בוועד
ה –
במקום שחברי הוועדה ימונו בידי נשיא בית המשפט העליון, הם ימונו
בכנסת: בהצבעה ברוב של80
,חברי הכנסת; בהעדר רוב כאמור חברי ועדת החקירה יתמנו חצי בידי
הקואליציה וחצי בידי האופוזיציה; ובהעדר מינוי כאמור, יתמנו חברי ועדת החקירה,, או חלק מהם
בידי יו"ר ה .כנסת, ללא הצבעה
2.
מנדט –
מוצע כי הכנסת תקים את
ועדת החקירה ל-
7/10
,
אך הממשלה תוכל להגדיר את נושאי
החקירה, כלומר את
ה
מנדט המפורט של
.הוועדה
3.
כשירות – בשונה מההס
דר הקיים, יו"ר הוועדה החדשה לא
.חייב להיות שופט מכהן או בדימוס
תנאי
הכשירות המוצעים כעת ל
חברי הוו
עדה הם: אזרחות ישראלי
ת ו .סיווג ביטחוני
4.
הרכב הוועדה – יש אפשרות שמספר חברי הוועדה יהיה זוגי , בעוד
כש יום המספר
בייח תויהל אי-
.זוגי
כמו כן, ייתכן
שימונו שני יושבי-
ראש
שיכהנו במשותף .
5.
מפקחים –
חברי הוועדה יבחרו ארבעה נציגי משפחות שכולות
שי
שתתפו בדיונים וישמשו כ .מפקחים
6.
סמ
כות זימון העדים ודרישת המסמכים –
תוכל להיות מופעלת בידי כל שני חברי הוועדה, בעוד שהיום
.מפעיל הסמכות הוא יו"ר הוועדה, שהוא שופט, על דעת הוועדה
7.
דיוני הוועדה ישודרו לציבור., אלא אם רוב חבריה שוכנעו שיש לדון בדלתיים סגורות
8.
יבוטל מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה,
שרשאי היום לקחת חלק בחקירת העדים ולהשמיע את
דברו.בפני הוועדה בהתאם לסדרי הדיון שהוועדה קובעת
9.
חלק מהסמכויות הנתונות היום לממשלה לפי החוק יועברו לכנסת–
הכנסת תקים את הוועדה במקום
הממשלה, ותקבל את הסמכויות בנוגע לקביעת סודיות של דיוני הוועדה או
.הדוח שלה
ה צעת
קוחה םכינפבש איה תעצה קוח פרטית לש
/חה"כ אריאל קלנר (פ6380/25
) ש הונחה על שולחן הכנסת
ביום15.12.25
, אך זאת
בהמשך להחלטות ממשלה בנושא
שלפיהן, הממשלה החליטה כי ,"תפעל בהקדם
במשותף עם הכנסת, לגיבוש הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת לחק
ר אירועי ה-7
באוקטובר2023
ומה שקדם להם במועד שיוחלט ושהרכב חבריה ישקף דעות שונות בציבור ובכ ך תזכה
( "הוועדה לאמון ציבורי רחב
החלט
ו
ת ממשלה
'מס3311
'ומס3503, מימים
10.8.25
ו-
16.11.25
).
בהמשך לדברים הכלליים שהוצגו על-ידי הייעוץ המשפטי לוועדה בישיבת הוועדה מיום
3.2.2026
, להלן
התייחסות פרטנית ונקודות לדיון ביחס
לסעיפים8-1
להצעת החוק.
2
הצעת החוק – ההסדרים המוצעים
סעי
פים
2-1
– מטרה ו
הגדרות
1. מטרה
מטרתו של חוק זה היא להבטיח כי תתקיים חקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה לבדיקת אירועי טבח שמיני
עצרת (טבח7
באוקטובר), פרוץ מלחמת התקומה והנסיבות שהובילו אליהם, בדרך של הקמת ועדת חקירה
ממלכתית–לאומית, שהקמת ה וקביעת הרכבה תיעשה בדרך שוויונית בין חברי קואליציה ואופוזיציה, באופן
.שיבטיח אמון ציבורי רחב
2. הגדרות
בחוק זה–
"אירועי טבח שמיני עצרת (טבח7
")באוקטובר–
פעולות האיבה שהתרחשו נגד מדינת ישראל ואזרחיה מיום
( כ"ב בתשרי התשפ"ד7
באוקטובר2023) ועד יום כ"ט ב( תשרי התשפ"ד14
באוקטובר2023
;)
""הוועדה– ועדת החקירה הממלכתית–
לאומית שהוקמה לפי סעיף3;
""חוק ועדות חקירה– חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–
1969
;
""חוק הכנסת– חוק הכנסת, התשנ"ד–
1994
;
""סיעות האופוזיציה–
;הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה
""סיעות הקואליציה–
;הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה
""ראש האופוזיציה–
.כמשמעותו בחוק הכנסת
מוצע לקבוע בהצעת החוק סעי
פי מטרה והגדרות. כעניין מעשי, נציע לחזור ו
לדון בחלק מההגדרות
בסעיפים
ה.אופרטיביים הרלוונטיים
,לפי המוצע
סעיף המטרה יכלול
:רכיבים שונים (1
)מטרת החוק –
להבטיח קיומה של ,"חקירה מלאה
"יסודית ובלתי תלויה ;
(2) מה ייחקר –
החקירה תכסה את"אירועי טבח שמיני
עצרת (טבח7
,)באוקטובר
"פרוץ מלחמת התקומה והנסיבות שהובילו אליהם ;
(3) האמצעי שדרכו תושג המטרה –
"בדרך של הקמת
ועדת חקירה
ממלכתית–
לאומית, שהקמתה וקביעת הרכבה תיעשה בדרך שוויונית בין חברי קואליציה
"ואופוזיציה, באופן שיבטיח אמון ציבורי רחב .
נקודות לדיון
(1) הצורך בסעיף המטרה :סעיף
"מטרה משמש בדרך כלל את המחוקק לתת מעין "מצפן נורמטיבי
לחקיקה ולהגדיר בו בקצרה את הערכים המרכזיים
שבבסיס החוק. הוא יכול
לשמש גם ככלי עזר לפרשנות
סעיפי החוק, למשל, כשהרשות המבצעת נדרשת ליישם את הוראות
יו.
במקרה זה נראה כי סעיף המטרה
כולל פירוט יתר, ובכלל זה למשל, חופף לסעיף3
הקובע את מנדט הוועדה. מוצע
לוועדה
לבחון את הצורך
בסעיף מסוג זה, ןכו ןוחבל
האם ניתן
וחסנל בצ.ורה תמציתית יותר
(2) הערת נוסח: מדינת ישראל ואזרחיה –
ההגדרה
"אירועי טבח שמיני עצרת (טבח7
")באוקטובר
מתייחסת ל"
פעולות האיבה שהתרחשו נגד מדינת ישראל
ואזרחיה"
. ואולם, חלק מהנפגעים, החטופים
והנרצחים ב-7
באוקטובר לא היו אזרחי המדינה. מאחר שדומה שאין כוונה
לה
ימנע
מלחקור את הפגיעה
בהם, מוצע לת
קן את הנוסח כך שיכלול גם אותם.
סעי
פים
4-3
– הקמת הוועדה והגדרת נושא החקירה
3
. הקמת הוועדה
מוקמת בזאת ועדת חקירה ממלכתית–
לאומית לבדיקת אירועי טבח שמיני עצרת (טבח7
,)באוקטובר
.פרוץ מלחמת התקומה והנסיבות שהובילו אליהם
3
4. הג
דרת נושא החקירה
)(א
.הממשלה תגדיר את נושאי החקירה
)(ב
.הממשלה רשאית, על פי פניית הוועדה, להבהיר, להרחיב או לצמצם את נושא החקירה
בסעיף3 מוצע כי החוק יקים
:ועדת חקירה, שתבדוק את האירועים הבאים אירועי טבח 7
באוקטובר (לפי
סעיף ההגדרות, מדובר באירועים שהתרחש ו בין יום7
באוקטובר ליום14
באוקטובר2023
), פרוץ מלחמת
.התקומה והנסיבות שהובילו אליהם
בסעיף4
מוצע כי הממשלה "תגדיר את נושאי החקירה". מוצע לאפשר לממ שלה גם לשנות את נושא
החקירה, על-
.פי פנייה של ועדת החקירה
נקודות לדיון
(1
)מי יקבע את מנדט הוועדה –
ף סעי 2
)(א
לחוק ועדות חקירה קובע כי :
"בהחלטה על
הקמת
ועדת חקירה תגדיר הממשלה את
הענין
שיהיה נושא החקירה"
.כעת מוצע לקבוע כי הכנסת תקים את הוועדה בחוק ואילו
"הממשלה תגדיר את
נושאי החקירה"
.מוצע
כי הוועדה תבחן מה ההצדקה להפריד בין הגוף
המקים
את הוועדה לבין הגוף
שקובע את המנדט שלה , ולדון:בקשיים הכרוכים בכך
בראש ובראשונה ,ברור שמי שיקבע את
היקף החקירה–
מה ייחקר ומה לא–
יכול
להשפיע על
גורל החקירה
.עוד בטרם החלה
מתן סמכות זו בידי הממשלה חותר תחת התכלית שהצעת
החוק הציבה לעצמה–
להביא
,לחקירה מלאה
בלתי
,תלויה
על יד"י ועדה "שוויונית
שמבוססת על פריטטיות בין הקואליציה לאופוזיציה
– ולכן אמורה לזכות ב אמון
ציבורי רחב.
בנוסף לכך,
מתן הסמכות בידי הממשלה בחוק ועדות חקירה להגדיר מה יהיה "העניין שיהיה נושא
החקירה" נובע מהצורך בגורם "שיפעיל" את המנגנון הכללי של ועדת חקירה במקרה ,ספציפי. במקרה דנן
מאחר שהחוק המוצע
כבר מקים את ועד
ת החקירה
למקרה
ה ספציפי
של ה-
7/10
אין צורך בממשלה כ"גורם
"מפעיל,
ויותר
יעבט להותיר בידי הגורם שמקים את הוועדה בחקיקה גם את תיחום היקף החקירה .
ףוסבל ,פיצול ןיב ףוגה םיקמה תא הדעווה ףוגל עבוקה תא טדנמה הלש, וניא לבוקמ
במקרים אחרים
שבהם מו
קם גוף חקירה ,. כך
בישראל ,ועדת בדיק
ה ממשלתית
וועדת חקירה ממלכתית
מוקמ
ו ת שתיהן
בידי הממשלה, וה יא גם
ז
ו שקובע
ת
.את המנדט שלה גם
בארה"ב, ועדת החקירה לאירועי11/9
שהוזכרה
פעמים רבות
ככזו
שהעקרונות להקמתה אמורים להנחות את הצעת החוק–
הוקמה בחוק שקבע
את מנדט
הוו
עדה ולממשל שם לא הייתה נגיעה לכך.
(2
)דיון ב
תיחום המוצע ל
אירועים שייחקרו –
בסעיף 3 מוצע לקבוע כי החקירה תכלול את "אירועי טבח שמיני
עצרת (טבח7
,)באוקטובר פרוץ מלחמת
התקומה ו
הנסיבות
"שהובילו אליהם ; ההגדרה ל"אירועי טבח שמיני עצרת (טבח7
באוקטובר)" תוחמת
את :האירוע לטווח זמנים קונקרטי
מיום 7 באוקטובר עד יום
14
באוקטובר
2023
. מוצע לדון בגבולות
ה
חקירה ה
מוצעים –
4
מדוע נבחר דווקא טווח זמנים זה להגדרת הטבח?
זאת, בפרט בהתחשב בכך
שיש אפשרויות אחרות
,שכבר עוגנו בחקיקה למשל:
סעיף1
לחוק חוק איסור הכחשת אירועי טבח7 באו קטובר2023
(טבח
שמיני עצרת), ה
תשפ"ה-
2025
מתייחס לימים8-7
באוקטובר;
סעיף22ב לחוק זכויות נפגעי עבירה ,
התשס"א-
2001
מתייחס ל ימים9-7
.באוקטובר
מה היחס בין חקירת "אירועי טבח שמיני עצרת (טבח7
")באוקטובר
לבין חקירת "פרוץ מלחמת
"התקומה
, ששניה ם נדרשים לפי המוצע?להיחקר
האם אין ?מדובר בכפילות ככל
הנווכהש היא
כי
החקירה תכלול גם את הרקע לקבלת ה
החלטה לצאת ל ,מלחמה
ןחבומב מאירועי הטבח םמצע ,
יש
לבחון מה טווח הזמנים
הרלוונטי לכך –
הקבינט המדיני-
ביטחוני החליט
ב-7
באוקטובר על נקיטת
פעולות צבאיות משמעותיות בהתאם לסעיף40
לחוק-
,יסוד: הממשלה
והוכרז בצה"ל על מבצע
"
"חרבות ברזל ; ואילו התמרון הקרקעי ברצועת עזה החל רק
ב-
27
.באוקטובר
ברור ש
ה בחירה
ב נקודה מסוימת על ציר הזמן משליכה באופן משמעותי על היקף
החקירה , ולכן מוצע כי
הוועדה תידרש לכך .
(3
)הקמת הוועדה בידי הכנסת –
הגוף שמקים את ועדת החקירה בד רך כלל אחראי גם לכך שהוועדה תוכל לתפקד. למשל, להקצות לה
תקציב, תקני כוח אדם, לאפשר לה
ל
העסיק
צוות מקצועי, מקום לניהול דיוניה, אמצעים לעריכת
הפרוטוקולים שלה ועוד כיו"ב.
מוצע לברר
מה מכלול הפעולות שביצעו בעבר
הממשלה ו
הנהלת בתי המשפט
לשם מתן תשתית לוגיסטית
ל
פעולתן של ועדות בדיקה ממשלתיות ו
ועדות חקירה ממלכתיות , ולאור
זאת לבחון
האם הכנסת היא
הגורם המתאים לשמש כ"אכסניה" של ועדת החקירה, וה
אם יש להסדיר חלק מ הנושאים בחקיקה או
.בהוראות אחרות
סעיף5 – דין וחשבון הוועדה
5. דין וחשבון הוועדה
(א)
בגמר דיוניה תערוך הוועד ה דין וחשבון על תוצאות חקירתה והמלצותיה, אם תמצא לנכון להוסיף
.המלצות, ותגיש את הדין וחשבון לממשלה
(ב)
הוועדה תפרסם ברבים את הדין וחשבון שלה, בהתאם לתנאים שנקבעו בסעיף20
.לחוק ועדות חקירה
סעיף5
(א) המוצע
קובע שב
תום דיוניה על הוועדה לערוך דו"ח, שיכול לכל ול גם המלצות, ולהגישו
לממשלה .
נוסף לכך, מוצע כי על פרסום הדו"ח יחולו הוראות סעיף20
לחוק ועדות חקירה
, לפיו:
"
20
.
)(א ועדת חקירה תפרסם ברבים את הדין וחשבון שלה סמוך אחרי הגשתו לממשלה; ואולם
רשאית היא שלא לפרסם את הדין וחשבון, כולו או מקצתו, אם שוכנעה שהדבר דרוש למניעת פגיעה
של ממש בביטחון המדינה, ביחסי החוץ של המדינה, בענין כלכלי חיוני של המדינה, בשלומו או
,בפרטיותו של אדם, או בדרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין
.או לשם הגנה על המוסר או על שלומו של אדם
)(ב החליטה הועדה שלא לפרסם
דבר מתוך הדין וחשבון, תודיע ברבים על הגשת הדין וחשבון
.לממשלה ועל החלטתה שלא לפרסמו
)(ג
הועדה רשאית, אם ראתה זאת לנכון, לפרסם את הפרוטוקול של דיוניה, או כל חומר אחר הקשור
.לעבודתה, כולו או מקצתו
5
)(ד החליטה הועדה שלא לפרסם את הדין וחשבון שלה, כולו או מקצתו , כאמור בסעיף קטן (א), או
לא החליטה לפרסם את הפרוטוקול של דיוניה, או כל חומר אחר הקשור לעבודתה כולו או מקצתו
,כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הועדה הוראות והגבלות לענין עיון הציבור בדין וחשבון של הועדה
בפרוטוקול של דיוניה או בכל חומר אחר הקשור לעבודתה, שיעמדו בת וקפן למשך תקופה כפי
.שתורה
)(ה
עם תום תקופת תוקפן של ההוראות וההגבלות שנתנה הועדה לפי סעיף קטן (ד), יועמדו הדין
.וחשבון של הועדה, הפרוטוקול של דיוניה וכל חומר אחר הקשור לעבודתה לעיון הציבור"
נקודות לדיון
(1) למי יוגש הדו"ח –
על-
פי סעיף5
)(א המוצע דוח הווע דה יימסר לידי
הממשלה , ולא לידי
הכנסת .
לכאורה
נראה מתאים יותר, גם מבחינת עקרונות של אחריותיות ודיווח, כי הוועדה תידרש לתת דין וחשבון
לגוף שמקים אותה וממנה את חבריה
)(הכנסת
.)ולא לגוף אחר (הממשלה עם זאת, הגשת דוח הוועדה
לכנסת עשויה לעורר שאלות של ביטחון מיד ע. משכך, נציע לדון בכך ביחד עם הדיון בסעיף12
להצעת החוק .
(2
)דו"ח ביניים ועמדות מיעוט – חוק ועדות חקירה קובע הוראות נוספות ביחס ל
דו"ח הוועדה,
מעבר למה
שנכלל בסעיף5 המוצע.
,בפרט
החוק מאפשר ל חבר ועדת חקירה לצרף דעת מיעוט לדוח (לפי סעיף19
)(ב)
ו
מאפשר
לערוך דו"ח חלקי ודו"ח ביניים (לפי סעיף19
)א. מוצע להב היר האם סעיף5 עצומה
נועד ליצור
הסדר שלילי או ש
הוראות אלו יחולו גם על ועדת החקירה החדשה?
(3
)הערת נוסח –
מדוע נדרש לכתוב במפורש את ס"ק
(ב) המוצע? סעיף זה
רק מפנה לסעיף20
לחוק ועדות
חקיר ה, אך נראה שסעיף20
אמור ממילא לחול לפי סעיף14
להצעת החוק (שמחיל את הוראות חוק ועדות
חקירה, בשינויים המחויבים, בכל עניין שאינו מוסדר בחוק זה , בכפוף לכך שסמכויות המוקנות לממשלה
לפי החוק יוקנו לכנסת אם לא נאמר אחרת .)
סעיף6 – כשירות חברי הוועדה
6. כשירות חברי הוועדה
)(א
.לא ימונה אדם לחבר הוועדה, אלא אם הוא אזרח ישראל
)(ב
.חברי הוועדה יהיו בעלי סיווג ביטחוני מתאים לפי חוק
לפי המוצע, חברי ועדת החקירה יצטרכו לעמוד בתנאי כשירות ברף מינימלי ביותר: אזרחות ישראלית
.וסיווג ביטחוני
בוועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדות חקירה –
"יו ר הוועדה חייב להיות
שופט
של בית המשפט העליון
או המחוזי, בפועל או בדימוס
; לגבי יתר חברי הוועדה אין התייחסות לתנאי כשירות, אך מינויים
נעשה
בידי נשיא בית המשפט העליון ,ןויסינהו דמלמ יכ בורל ורחבנ םירבח ילעב
מומחיות
ןויסינו בנושא הנחקר
(שיכול להיות ממגוון עצום של ע
ולמות ידע ומעשה.)
בוועדת
בדיקה
ממשלתית לפי סעיף8
א לחוק הממשלה–
כדי שהוועדה תוכל לקבל סמכויות זימון עדים
וכיו"ב חייב לעמוד בראשה
שופט בדימוס
; החוק אינו קובע תנאי כשירות נוספים לחברי הוועדה, אך
נקבע
איסור על הימצאות של חבריה
בניגוד עניינים.
6
נקודות לדיון
(1
)מוצע לבחון הוספת דרישת כשירות ליו"ר הוועדה –
ההיסטוריה החקיקתית של חוק ועדות חקירה מלמדת כי
ה
החלט ה להציב שופט בכיר בראש ועדת חקירה
ממלכתית
התקבלה לאחר דיון משמעותי. מצד אחד, ישנם
חסרונות
:במינוי שופט כיו"ר כך למשל, יש קושי
בעירוב שופטים בנושאים המצויים במחלוקת פוליטית
, דבר היכול להוביל ל
פגיעה במעמד של בית המשפט ;
השופט
גם
אינו מומחה בנושא המסוים .שבו עוסקת ועדת החקירה
למרות זאת
הכנסת סברה כי
היתרונות
שבהצבת שופט כיו"ר עולים על
החסרונות שב :כך
ראשית ,
משום
ש
שופטים נהנים מאמון ציבורי בין היתר מאחר שאינם מזוהים
;פוליטית
שנית ,משום ש שופטים מתאימים
לתפקיד מבחינת הניסיון המקצועי שלהם–
יש להם מיומנות בבירור עובדות ובקביעתן, בהערכת אמינות
עדים
וב
מתן משקל לעדויות ו
ל
מסמכים בס;דר גודל רחב ו
שלישית ,משום ש יש לשופטים ניסיון בהפעלת
אמצעי כפייה– כמו זימון עדים וכפיית התייצ בותם, דרישת מסמכים, הוצאת צווי חיפוש והטלת קנסות–
תוך שמירה על הוגנות ההליך
ועל
ה
זכויות של מי שמופיע בפניהם
(דיוני ועדת החוקה מימים3.7.1968
,
10.7.1968
,
22.7.1968
ו-
13.11.1968
.)
כך למשל סיכם את הדברים
חה"כ חיים יוסף צדוק,
בהשיבו מטעם
ועד ה ת
חוקה להסתייגויו :ת במליאת הכנסת
"אני מציע לכנסת לדחות את ההצעה האומרת שייתכן כי בראש ועדת חקירה יעמוד אדם
שאיננו שופט. אני חושב שכדי לשמור על בירור תקין ועל נוהל תקין, צריך שבראש כל ועדת
חקירה, המתמנית לפי חוק זה, יעמוד שופט שיש לו הכושר והניסיון לסנן עדויות ולקבוע
עובדו ת, ובעיני הציבור הוא נהנה גם ממעמד של שופט השופט ללא משוא פנים. שאר חברי
הוועדה, אם יהיו שניים, ארבעה או שישה, יכולים להיקבע בהתחשב בנושא הבירור. אפשר
יהיה למנות לוועדה חברים שהמומחיות והידע שלהם תהיה בהם משום תרומה לבירור העניין
.הנדון אבל השמירה וההקפדה על נוהל תקין של הבירור, השמירה על הזכויות של העדים
המופיעים ושל האנשים שאינם עדים העלולים להיפגע על-
ידי חקירה זו–
תפקיד זה מסור
במיוחד בידי שופט, שהוא יושב-
.ראש הוועדה
אני חושב שנעשה עוול למוסד הזה שאנו
מקימים אותו היום אם נעלה על הדעת אפשרות שבראש ועדה כ
זו לא יעמוד שופט" (
פרוטוקול
מליאת הכנסת מיו ם30.12.1968
,
'בעמ
914-913
.)
הצעת החוק משנה תפיסה עקרונית זו שנהגה עשרות
שנים. יוניש הז לולע ררועל םיישק ינשב םינבומ:
ראשית ,םאה ןיא ששח תרסהש השירדה יכ שארב הדעווה דומעי םדא ש הניסיון
המקצועי
והמומחיות
שלו
הם ב
גביית עד
ויות, איסוף ראיות
והסקת מסקנות עובדתיות מראיות
לא יפגע ביכולתה להגיע לבירור
יתדבוע ליעי אלמו רקחלו תמאה? הדברים אמורים במיוחד בהתחשב בהיקף ה נרחב של החומר במקרה
זה.
שנית ,יש לתת את הדעת
לפגיעה האפשרית בזכויות של עדים
המופיעים בפני ה
וועדה,
כשמצד אחד יש
לוועדה סמכויות כפיה מרחיקות לכת ומצד שני לא מובטח שיעמוד בראשה גורם שהתמחותו
היא
בהפעלת
סמכויות אלה בצורה זהירה, תוך
.שמירה על זכויות הנחקרים והעדים
הצעת החוק חורגת ב
איזון הנערך ב הקשר זה מהמוכר לנו
בחקיקה בישראל :רומאכ, ג ם
בוועדת בדיקה
ממשלתית
שמוקמת לפי סעיף8א לחוק הממשלה,
נדרש למנות שופט בדימוס ליו"ר הוועדה כדי
ש יוקנו לה
סמכויות
זימון וכפיית התייצבות כמו בחוק ועדות חקירה;
,לעומת זאת
לו ועדת חקירה פרלמנטרית
המוקמת מכוח סעיף22
לחוק-
,יסוד: הכנסת, שחבריה הם חברי כנסת
לא ניתנו סמכויות כאמור– ו
היא
.אינה רשאית לזמן לדיוניה כל אדם, ובוודאי שאינה יכולה להוציא צווי חיפוש או להטיל קנסות
7
הצעת החוק חורגת בכך גם מהדוגמה
של
ועדת החקירה לאירועי ה-
9
/
1
1 הראב"ב : שם אמנם לא
נדרש
כי
היו"ר יהיה שופט, אך סמכוי
ות הוועדה היו מצומצמות מהמוצע כא
ן;
כדי
לכפות התייצבות של עדים ,
הוועדה נדרשה לפנות לבית משפט מחוזי שיוציא צו
(סעיף605(a)(2)(B)
)לחוק
, וגם סמכויות להט יל קנסות
או להוציא צווי חיפוש.לא היו בידה
לאור האמור, נציע לשקול לקבוע כי יו"ר ועדת החקירה החדשה יהיה שופט
, בפועל או בדימוס .
(2
)מוצע לבח ון הוספה של
תנאי כשירות ואי-תלות לכל חברי הוועדה –
בוועדת חקירה ממלכתית, מעבר
לכשירות של יו"ר הוועדה שחייב להיות שופט כאמור, אין בחוק
דרישה
.לכשירות נוספת מחבריה
מ
דיוני ועדת החוקה ב חקיקת החוק עולה כי חברי
הכנסת
סברו שהפקדת סמכות
המינוי
של חברי ועדת החקירה בידי נשיא בית המשפט העליו ן מספקת ערובה לכך שימונו אנשים מתאימים
לתפקיד .
גם
בוועדת בדיקה ממשלתית ,
סעיף8א ל
חוק הממשלה אינו קובע תנאי כשירות מקצועיים
לחברי הוועדה
מלבד
ליו"ר שהוא שופט בדימוס . ניתן להבין זאת כפועל יוצא מכך שמדובר בחוק כללי שיחול על ועדות
בד.יקה בנושאים מגוונים שאינם מוגדרים מראש
,עם זאת,במקרה זה שבו הממשלה היא הממנה,
נקבעה
בסעיף
הוראה מפורשת
:של היעדר ניגוד עניינים "לא יתמנה ולא יכהן כחבר ב
ו ועדת בדיקה ממשלתית מי
שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועד ה לבין תפקיד אחר
שהוא ממלא או ענין אחר שלו."
ל
פי ה
פסיקה
גם על חברי ועדת חקירה
ממלכתית
חלים הכללים המחייבים כל עובד ציבור לפעול ללא ניגוד
עניינים או משוא פנים בתפקידו
, ויש היגיון בבחינת מעורבות פוליטית-מפלגתית ואי-
תלות בדרג הפוליטי
כשיקול במינוי
(בג"ץ5623/21
עסיס נ' ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון (
17.10.2021
)
', פס
22
.) אך הובהר כי "אין די בחשש רחוק, תיאורטי, או סובייקטיבי לקיומו של ניגוד עניינים '" (שם, פס15
.)
לאור האמור ,מוצע ל
שקול האם יש ל
קבוע בחוק תנא י כשירות לחברי
ועדת החקירה שיכללו דריש
ו ת של
רמה מקצועית ומעמד ציבורי ,ותנאים של היעדר זיקה פוליטית או אחרת.
(3
)
סיווג ביטחוני
לחברי הוועדה –
?"מוצע לברר מה הכוונה כי יידרש סיווג ביטחוני "מתאים לפי חוק מדוע לא לקבוע בחוק המוצע את הגורם
המתאים שיקבע את רמת
הסיווג הנדרשת ואת הגורם שיערוך את הבחינה הפרטנית של ההתאמה
?הביטחונית של חברי הוועדה
מוצע לוועדה לשמוע את גורמי הביטחון הרלוונטיים
בטרם תחליט בנושא.
סעי
פים
8-7
– מספר חברי הוועדה ואופן מינויים
7. מספר חברי הוועדה
)(א
.הוועדה תמנה שישה או שבעה חברים
)(ב
.הוועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מחמישה
8. מינוי חברי הוועדה
)(א
:מינוי חברי הוועדה יהיה כמפורט להלן
(1)
חברי הכנסת יפעלו להגעת הסכמות בנוגע להרכב חברי הוועדה ויבואו בדברים עם
יושב ראש הכנסת לשם כך; יושב ראש הכנסת יניח על שולחן
הכנסת הצעה להקמת הוועדה לפי חוק
זה, שתכלול את שמות יושב ראש הוועדה וחבריה, בתוך14
ימים מיום פרסום החוק; יושב ראש
;הכנסת יגבש את ההצעה לאחר שהזמין להתייעצות נציגים מסיעות הקואליציה והאופוזיציה
8
(2)
הרכב הוועדה שהוצע על ידי יושב ראש הכנסת יובא לאישור הכנסת
בתוך שבעה ימים
;מיום הנחת ההצעה על שולחן הכנסת
(3)
.לשם הקמת הוועדה יידרש רוב של שמונים חברי הכנסת
)(ב
:לא אושר הרכב הוועדה כאמור בסעיף קטן (א), ייבחר הרכב הוועדה באופן הבא
(1)
יושב ראש ועדת הכנסת ימנה שלושה מחברי הוועדה, בהסכמת יושבי ראש סיעות
הקואליצי;ה
(2)
ראש האופוזיציה ימנה שלושה מחברי הוועדה בהסכמת יושבי ראש סיעות
;האופוזיציה
(3)
;חברי הוועדה שמונו יבחרו אחד מהם לכהן כיושב ראש הוועדה
(4)
לא נבחר יושב ראש לוועדה בתוך שבוע ממועד מינוי חברי הוועדה, ימנו יושב ראש
ועדת הכנסת וראש האופוזיציה שניים מב.ין חברי הוועדה שמונו, והם יכהנו כיושבי ראש במשותף
)(ג
לא מינו יושב ראש ועדת הכנסת או ראש האופוזיציה את כל חברי הוועדה שהם זכאים למנותם
בתוך14
ימים מיום שהוטל עליהם למנות את חברי הוועדה, ימנה יושב ראש הכנסת את חברי הוועדה
הנותרים כך שהוועדה תמנה שישה חברי ם, וזאת בתוך14
.ימים
הגדרות רלוונטיות מסעיף2
:להצעת החוק
""סיעות האופוזיציה–
;הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה
""סיעות הקואליציה–
;הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה
""ראש האופוזיציה–
.כמשמעותו בחוק הכנסת [סעיף
11(א) לחוק הכנסת" :
ראש האופוזיציה יהיה
חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר
הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו
ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חבר י הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת
אחר מביניהם.]"
מוצע לקבוע שלוש דרכים חלופיות למינוי חברי ועדת החקירה כמפורט להלן. הוועדה תמנה שישה או שבעה
חברים שימונו בתוך49
ימים מיום פרסום החוק, אך היא תוכל לפעול גם אם מונו לה חמישה חברים.בלבד
חלופה
ראשונה–
א ישור
המליאה ברוב
80
: לפי חלופה זו, הרכב ועדת החקירה, ובכלל זה זהות יו"ר
הוועדה, ייקבעו באישור מליאת הכנסת ברוב של80
חברי הכנסת. מוצע כי יושב-
ראש הכנסת יניח את
ההצעה להרכב הוועדה על שולחן הכנסת בתוך14
ימים מיום פרסום החוק, לאחר ש"הזמין להתייעצות
נציגים מס
יעות הקואליציה והאופוזיציה", והכנסת תצביע על הצע
תו
בתוך7
.ימים
חלופה
שנייה– מינוי פריטטי : אם לא מונתה ועדה לפי החלופה הראשונה, יו"ר ועדת הכנסת (שהוא גם
יו"ר הקואליציה) וראש האופוזיציה ימנו שלושה חברי ועדה כל אחד, בהסכמת יושבי ראש סיעות
הקואליציה והאופוז יציה, בהתאמה. לפי חלופה זו, חברי הוועדה יבחרו אחד מהם שיהיה היו"ר, ואם לא
הכריעו בכך בתוך שבוע –
ראש האופוזיציה ויו"ר ועדת הכנסת יבחרו כל אחד חבר ועדה אחד, והם יכהנו
."כיושבי ראש "במשותף
חלופה
שלישית– מינוי בידי יו"ר הכנסת
: לבסוף, אם לא מונו כל חברי הוועד ,ה גם לפי החלופה השנייה
יו"ר הכנסת ישלים את
מינוי החברים הנותרים ,, כך שהוועדה תמנה שישה חברים. בשלב זה אין התווייה
כלשהי של שיקול דעתו או חובה
.להיוועץ בגורם כלשהו, ולא מתקיימת הצבעה
נקודות לדיון
(1
)מעורבות גורמים פוליטיים
בהליך מינוי
חברי הוועדה
, בראיי
ה היסטורית –
בהצעת החוק מוצע להעביר את סמכות המינוי של חברי ועדת החקירה מנשיא בית המשפט העליון–
לכנסת
. לפי דברי ההסבר, התיקון נועד
"לשקף את הצורך ביצירת הסכמה רחבה כבר בשלב הקמת הוועדה
"ומינוי חבריה" ו להבטיח כי הוועדה תהיה מקצועית, עצמאית, נטולת פניות
ות
קבל אמון ציבורי נרחב ."
9
ואולם , ההיסטוריה החקיקתית של חוק ועדות חקירה
מהשנים
1968-1967
מצביעה על קושי רב בהנחה
זו . למעשה התפיסה של הכנסת שחוקקה את חוק ועדות חקירה הייתה במידה רבה
הפוכה , והיא ראתה
לנכון דווקא לעצב ועדת חקירה שתהיה
מקצועית ונפרדת ככל האפשר מה
דרג הפוליטי.
חברי הכנסת סברו אז, כי ועדת חקירה
המשלבת אינטרסים פוליטיים
עלולה להיות מוטה מראש באופן
שלא יאפשר הגעה לחקר האמת;
וכי ועדה כזו לא תזכה לאמון הציבור כי היא "תיתפס כוועדה ה"נוחה
לדרג המדיני
.שכמעט תמיד יהיה נחקר פוטנציאלי
שר המשפטים יעקב שמשון ש
פירא ז"ל
ביטא תפיסה זו
תעב הצגת הצעת החוק הממשלתית לקריאה הראשונה במליאה :
"
רבות בשנים פעלו הוועדות האלה בלי לתת הרגשה לציבור כי אכן מסוגלות הוועדות להגיע לחקר
:אמת העובדות. חוסר האמון מצד הציבור נבע מסיבות שונות, אולם שתיים מהן עיקריות. האחת
חוסר האפשרות להבטיח מהימנות העדויות בפני הוועדות האלה. השניה: הסכנה הכרוכה בחוסר
נייטרליותם של חברי הוועדות האלה, שבגלל היותן ציבוריות הרי אין בטיפה הציבורית הזאת אלא
,מה שיש בים הציבורי הכולל, שהוא מחולק, כידוע, למפלגות, לזרמים ולפורמציות מדיניות שונות
,הגוררים, כמובן
עמדות קבועות מראש, שבצדק מעוררות ספק בלבו של האזרח, אם אכן קבעו
האנשים מה שקבעו אך ורק מתוך בדיקה נייטרלית ובלתי-
משוחדת, או אם האמת מכוסה שכבה
]...[ .גדולה או קטנה הנובעת לעתים מתוך אינטרס פוליטי או ציבורי
הובעו לא מעט ספקות במידת
האמון הספונטני שאפשר לצפ ות לו מן הציבור לגבי ועדת חקירה כלשהי, אם היא מורכבת מראש
לפי מפתח מפלגתי כלשהו, או אפילו אם קיים חשד שהאנשים שהוכנסו לוועדה לאו דווקא מפני
שהם השופטים או הבודקים הטובים ביותר, אלא מפני שיש לצפות שמינויים קשור איכשהו
בקשריהם הפוליטיים או הציבוריים]...[ .
א סור שהציבור יחשוב שהממשלה הקימה ועדת חקירה
בהרכב הנוח לה, ולכן באה הצעתנו לצמצם את סמכותה של הממשלה לגבי ועדות חקירה עד
למינימום . לפי ההצעה שאנו מציעים, סמכותה של הממשלה תהיה מוגבלת לקביעת
הצורך
בחקירה
ונושא החקירה. מכאן ואילך אין הממשלה מוסמכת לעשות מאומה לגבי ועדת חקירה."
(פרוטוקול מליאת הכנסת מיום26.12.1967
,
'עמ536-535
,
540-539
.)
נוכח האמור,
מוצע כי הוועדה תבחן האם מינוי חברי הוועדה
ידיב גרדה יטילופה, לא יוביל להקמת ו עדת
,חקירה שתיתקל באותם קשיים שמהם הכנסת ביקשה להימנע כשחוקקה את חוק ועדות חקירה
אשר
יקשו עליה לערוך בחינה עובדתית
ולה
גיע לחקר האמת?
(2
)מינוי חברי ועדת החקירה בידי הכנסת –
,ההצעה להעביר את מינוי חברי ועדת החקירה לידי הכנסת, נועדה בין היתר להרחיק את הגורם הממנה
ממערכות השלטון שייתכן שיכללו בחקירה –
כמפורט בדברי ההסבר: "נוכח המעורבות האפשרית הן של
הדרג המדיני והן של מערכת המשפט בגורמים שהובילו לטבח, מוצע לקבוע כי הכנסת היא זו שתמנה את
."...חברי הוועדה
,ואולם כידוע, בישראל הרשות המחוקקת–
הכנסת, והרשות המבצעת– הממשלה, קשורות בקשר הד .וק
ל ממשלה באמצעות הקואליציה התומכת בה
יש רוב מובנה בכנסת וחלק
מחברי הכנסת ושרי הממשלה הם
אותם אנשים ממש –
כך שהצעת החוק אמנם אינה מוסרת לממשלה את סמכות
מינוי חברי
הוועדה באופן
ישיר
ובלעדי, אך
היא בוודאי לא מביאה לניתוק של המינוי מ הממשלה, ובפועל–
ההצעה תגביר את
ההשפעה שיש היום לממשלה על הרכב ועדת החקירה.
יתרה מכך, במקרה הייחודי של חקירת טבח
ה-7
באוקטובר
, יש ג ם קושי בהנחה שאיזון כוחות בין
הקואליציה לאופוזיציה יוכל להציע חלופה להסדר הקיים
, שכן גם חלק מחברי האופוזיציה , כמו חברי
הקואל,יציה
.עשויים להיות מעורבים בנושאים שעתידים להיחקר
10
מוצע אם כן
לבחון
האם בהינתן המבנה המשטרי בישראל בכלל, ובמקרה הספציפי של7/10
,בפרט
העברת מינוי חברי ועדת החקירה לידי הכנסת
אכן
תביא
להגשמת התכלית של
הרחקת המינוי
מהמערכות המעורבות בנושא
י החקירה, ותסייע להביא לחקירה "מלאה, יסוד?"ית ובלתי תלויה
(3
)םיישק בהליך המינוי המוצע שמקש
םי לע תמשגה תכליתו –
לפי סעיף המטרה
המוצע , הרכב הוועדה ייקבע"בדרך שוויונית
,בין חברי קואליציה ואופוזיציה
באופן
."שיבטיח אמון ציבורי רחב
,ואולם
ב
כל אחת מחלופות המינוי המוצעות, ו
בוודאי ב,שילובן יחד י ש
.מורכבות שמעלה ספק אם מנגנון המינוי יכול להשיג את תכליתו המוצהרת כאמור
(א) ב
חלופה ה ראשונה–
אמנם
בחלופה ז
ו
נדרש אישור
המליאה ברוב לש
80
ירבח תסנכ , ויו"ר הכנסת
נדרש להתייעץ עם נציגים מסיעות הקואליציה והאופוזיציה,
ופוסב אך לש רבד, הוא מ וסמך
להציע
את
ההרכב שיוצע לכנסת לע ותעד, אללו השירד המכסהל לש לכ רם וג רחא ברקמ תועיס היציזופואה; ומכ ןכ ,
יש חשש כי מסגרת הזמנים שמוצעת בחוק בשלב זה קצרה מאוד ,ועלולה שלא לאפשר, ברמה המעשית
ניהול משא ומתן שיאפשר להגיע
להצעה שתו
כל לקבל את הרוב הדרוש לאישורה.
(
ב) בחלופה השנייה–
ההצעה
מניחה שניתן להגיע לאיזון כוחות
באמצעות פריטטיות–
כלומר שחצי
מחברי הוועדה ימונו בידי הקואליציה וחצי ימונו בידי האופוזיציה, כשמוצע להישען בעניין זה על הניסיון
בארה"ב שם ועדת החקירה לאירועי11/9
מונתה חציה בידי הרפובליקאים וחציה בידי
.הדמוקרטים
ואולם, בישראל המערכת הפוליטית
הניא וד-תיתגלפמ, ו סיעות האופוזיציה(תונומה 7 תועיס)
לא פועלות
תחת מכנה מ שותף ברור או משמעת קואליציונית. לפיכך קשה יותר לטעון לאיזון "בין גושי" שיכול להביא
ל ייצוג שווה
של שתי ד
עות מתחרות ,
וקשה יותר
שורדל מ יושבי ראש סיעות האופוזיציה
להגיע
ביניהם
ל
מועמדים מוסכמים.
(ג) בחלופה השלישית–
חלופה זו חוטאת באופן ישיר
לתכלית המוצהרת של הצעת החוק, שכן ברור ש מינוי
חברי ועדת החקירה בידי יו"ר הכנסת לבדו לא נעשה "בדרך שוויונית בין חברי קואל "יציה ואופוזיציה
.כמפורט בסעיף המטרה המוצע לחוק
לאור כל האמור, נציע לוועדה לבחון כיצד ניתן לעצב מנגנון מינוי שיאפשר להצעת החוק להשיג את
.תכליתה
(4) מספר חברי הוועדה (ס
עיף 7) –
ככלל, כשמדובר בטריבונל שיפוטי או מעין-שיפוטי, הרכב השופטים או הדיינים הוא אי-ז וגי לפי חוק, בכדי
לוודא שתהיה הכרעה בסוף ההליך (השוו למשל
לסעיף
26
לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–
1984
). כך גם בחוק ועדות חקירה, סעיף3
" לחוק קובע כי ועדת חקירה תהיה של שלושה חברים, זולת אם
קבעה הממשלה, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, שהועדה תהי ה של מספר
לא-זוגי
גדול
יותר".
לעומת ,זאת הצעת החוק מאפשרת למנות לוועדה
ששה או שבעה חברים, ןפואבו יפיצפס –
בשתיים
תופולחהמ רבודמ בכרהב לש השיש םירבח. רואל רומאה, מ וצע לבחון האם מודל של ועדה פריטטית, בעלת
מספר חברים זוגי, מתאים לחקירת טבח ה-
7.10
ולחשיפת הא
מת העובדתית .
11
נ
דמה כי מודל כזה, השונה מהותית מהסד רים דומים בחקיקה, עשוי להקשות על הוועדה להכריע בשאלות
,שיובאו לפניה שכן עלול להיווצר מצב של
יובמ םותס שבו לא יושג רוב לשום עמדה והתוצאה עלולה להיות,
למשל, כתיבה של
שני דוחות נפרדים–
"האחד של חברי הוועדה "מטעם הקואליציה
והשני של חברי
."הוועדה "מטעם האופוזיציה
לחלופין , המבנה הזוגי המוצע עשוי להביא לכך שיתקבלו מסקנות על בסיס פשרות פוליטיות ולא על סמך
שיקול מקצועי
. חשש זה מקבל משנה תוקף לאור הניסיון שנצבר בוועד
ה שהוקמה לבחינת אירועי
11/9
הראב"ב , שהורכבה באופן פריטטי
מנציגים
דמוקרטים
נצ ו ,יגים רפובליקנים ואשר לגביה נמתחה ביקורת
יכ םשל שוביג המכסה הבחר ירבח הדעווה ורשפתה לע מסקנות עמומות וזהירות תיסחי.
1
נוכח האמור, מוצע כי הוועדה תבחן האם אין בהרכב המוצע כדי לפגוע בתכליתה של ועדת החקירה –
להגיע לחקר האמת?
(5
) הערות נוסח ושאלות
ב
מישור המעשי –
הגדרת
הקואליציה והאופוזיציה–
הצעת החוק מבוססת על היכולת לערוך חלוקה ברורה בין סיעות
השי
יכות ל קואליציה
לבין סיעות השייכות ל
אופוזיציה,
" על בסיס השאלה האם הן צדדים להסכמים
.המחייבים תמיכה בממשלה". הגדרה זו מעלה שאלות מעשיות ומוצע שהוועדה תידרש להן
האם ,
,למשל סיעות שחתמו על ההסכמים הקואליציוניים עם הקמת הממשלה, ואחר כך החליטו כי השרים
מטעמן יתפט רו מהממשלה, ואינן מצביעות באופן תדיר עם הקואליציה–
ייחשבו כסיעות אופוזיציה
?או קואליציה לצורך ההליך המוצע
מינוי
חברי ועדת החקירה בידי הכנסת כגוף קולגיאלי– המינוי של חברי ועדת החקירה בכנסת , שהיא
מוסד פוליטי שמקבל הכרעות ,כגוף משותף מקשה על
היכולת להציב ת נאים נוקשים למינוי, כמו
ניסיון
יטנוולר שיידרש מחברי הוועדה . בהליך מינוי זה, קשה גם יותר לוודא כי הרכב הוועדה הכולל ישקף
את
כל תחומי המומחיות הדרושים כדי שתתקיים חקירה מלאה ויסודית.
ייצוג הולם –
ועדות
ה
חקירה והבדיקה
המוקמות היום לפי חוק מחייבות מתן"ביטוי הולם לייצוגם
של בני שני המינים" בהרכ
ב הוועדה (סעיף 4(א) לחו
ק ועדות חקירה וסעיף 8א(ב1
.)) לחוק הממשלה
.מוצע לבחון כיצד ניתן לאפשר ייצוג הולם גם בוועדת החקירה המוצעת כעת
המ תועמשמה לש הביתה ףיעסב 8 היפלו "חברי הכנסת יפעלו להגעת הסכמות ב נוגע להרכב חברי
."הוועדה ויבואו בדברים עם יושב ראש הכנסת לשם כך
האם מדובר בהוראה הצהרתית בלבד?
1
:ראו למשלThomas H. Kean & Lee H. Hamilton, Without Precedent: The Inside Story of the 9/11 Commission
(
2006
)
', בעמ195
;.
Mark Fenster, Designing Transparency: The 9/11 Commission and Institutional Form, 65 Wash.
& Lee L. Rev. 1239
(
2008
)
', בעמ1302
,
1311-1309
.