חומר רקע
נגה רובינשטיין, שותפה
:טלפון0733202021
[email protected]
לכבוד
13
בפברואר2026
ברוריה מנדלסון, עו"ד
"ו כ ב שבט תשפ"ו
היועצת המשפטית
משרד התקשורת
בדוא"ל
,שלום רב
:הנדון
אי
שוויון בחובות המוטלות על
ספקי התכנים השונים בהצעת חוק התקשורת
בשם הערוצים המסחריים, רשת מדיה בע"מ ושידורי קשת בע"מ
אנו מתכבדים
לפנות אליך בעניין
הנדון .
הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-
2025
"(הצעת החוק ,)"נדונה
בימים אלה בכנסת. אחת המטרות המרכזיות
,של הצעת החוק
כפי שהוכרזה בעל פה ו
צוינה בכתב, היא יצירת אדישות טכנולוגית ו"יישור מגרש המשחקים"
, כך
.שיוחלו אותן חובות על כלל ספקי התכנים
עם זאת, עיון בהוראות הצעת החוק
מגלה
פער משמעותי בין החובות החלות על ספקי תכנים הפועלים
כיום מכוח חוק
"התקשורת (בזק ושידורים), התשמ
ב-
1982
"(הפלטפורמות)"
, לבין ספקי התכנים הפועלים כיום מכוח רישיונות לפי
חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן -
1990
"(הערוצים)"
, שבכללם ערוצים12
,
13
, ו-
14
.
הפערים המרכזיים בין הערוצים לבין הפלטפורמות באים לידי ביטוי בעיקר
בהוראות המעבר, אך קיימים פערים גם
.בהוראות הקבועות
נתחיל בהתייחסות
.להוראות המעבר
סעיף192
להצעת החוק מתייחס לשיעור ההשקעות בהפקות מקור שספקי התכנים יידרשו להשקיע בתקופת מעבר
שמתחילה
בשנת2026
ומסתיימת
בשנת2032
. היעד הסופי שנקבע לכלל ספקי התכנים הוא6.5%. אולם,
בנקודת
הפתיחה יחויבו הערוצים להשקיע15%
, בעוד שהפלטפורמות יידרשו להשקיע
4%
בלבד.
מדובר בפער משמעותי מאוד, שתכליתו כלל אינה ברורה
. האם לפלטפורמות הגדולות
, הפועלות עשרות שנים בשוק,
?מגיעה "הגנת ינוקא" או תקופת התארגנות
פער זה מתעצם, בהתחשב בכך ש"הה
קלות " הניתנות לפלטפורמות
)(ביחס למצב הקיים
ניתנות להן באופן מיידי. כך לפי
ההצעה רשאיות הפלטפורמות לשדר פרסומות כבר ביום ה
פרסום , והן אינן נדרשות להמתין ליום התחילה
(שנתיים
)ממועד הפרסום . באופן הזה, הפלטפורמות יוכלו להגדיל באופן מיידי את הכנסותיהן, ואילו הערוצים יצמצמו את
)הכנסותיהם (שכן הם יחלקו את הכנסתם המרכזית מפרסום עם הפלטפורמות. לצד צמצום הכנסותיהם של הערוצים
2
הם כאמור
יגדילו את היקף ההשקעה בהפקות מקור (נוכח הגדלת בסיס חישוב ההכנסות והכללת הכנסות שאינן נכללות
כיום .)
פערים אלה מעניקים יתרון תחרותי משמעותי לפלטפורמות על פני הערוצים, אשר מעתה
יהווה מתחרות ישירות שלהן
שכן הן ת וכל
נה להתחרות בהם
.באופן ישיר הן בשידורי החדשות והן באפשרות לשדר פרסומות
יתרה מזאת
, הפלטפורמות,
,אשר תהיינה רשאיות לשדר פרסומות כבר ביום הפרסום, אינן כפופות לחוק הרשות השנייה
ולכן
לא חלות עליהן כל
ה הגבלות הקבועות בחוק ומכוחו
על תשדירי הפרסום
. הערוצים בע לי הרישיונות לעומת זאת
(למשל12,13,14
) , כפופים לחוק הרשות השנייה ולכללים שנקבעו מכוח ו
ל עד יום התחילה (שנתיים מיום הפרסום), כך
שהעדיפות התחרותית המוענקת לפלטפורמות מתעצמת
אף
.יותר
נוסיף כי מאחר
שחוק
הרשות השנייה והכללים שנקבעו מכוחו בטלים רק ביום התחילה, הערוצים מחויבים לשלם במשך
אותן
.שנתיים גם את דמי הרישיון
מן האמור עד כה
עולה
,כי בשנתיים הראשונות מאז פרסום החוק
תוענק
לפלטפורמות (החזקות ממילא) עדיפות כלכלית
,משמעותית בסך של מיליוני שקלים על פני הערוצים. הפלטפורמות יגדילו את הכנסותיהן באמצעות פרסומות ירחיבו
את לוח השידורים באמצעות שידורי חדשות, ו שיעור
השקעותיהן
.בהפקות מקור יהיו פחות משליש מהשקעות הערוצים
הערוצים מצדם,
יישאו בכל הרגולציה
שהייתה חלה עליהם
עד
כה ואף מעבר לכך , ובנוסף יידרשו להתחרות גם עם
הפלטפורמות על עוגת הפרסום בשוק הטלוויזיה ,
כשעל הפרסומות שלהן יחולו הגבלות
רבות .
הוראות האפליה
בתקופת המעבר אינן מסתיימות בכך. על פי הצעת החוק, סעיף13ג לחוק הפצת שידורים
באמצעות
תחנות
שידור
ספרת
יות, התשע"ב-
2012
,המחייב
את הערוצים להעביר ללא תמורה את זכויות השידור הליניאריים
לפלטפורמות ה-
OTT
(להערכת משרד התקשורת
מדובר ב-
85%
מ השוק), ימשיך לחול עד שנת2029
.
,כאשר השר יהיה
רשאי להאריכו בצו עד תחילת שנת2030
(סעיף188
(ד) להצעת החוק). כלומר, אם לא די בכך שהכנסות הפלטפורמות
גדלות והן רשאיות לשדר חדשות, הערוצים יחויבו להעביר
להן
את
זכויות ה
שידור ללא תמורה
לפחות לשלוש
שנים
נוספות.
גם
חוב
ת הע
רו
צים להעביר את זכויות השידור שלהם,, ללא תמורה לפלטפורמות הפועלות על גבי התשתית המסורתית ,
תוסיף לח ול.עד מועד הפרסום
,כלומר הפלטפורמות יוס
יפו לקבל את זכויות השידור של הערוצים ללא תמורה
, במ
שך מספר שנים , בה בעת
.שהפלטפורמות יזכו להקלות כבר מהיום הראשון
אין כל הגיון בכך שקו הזינוק של הערוצים והפלטפורמות יהיה שונה, ונדרש לבטל את הוראת סעיף13
.ג באופן מיידי
אין להמעיט בחשיבותן של הוראות המעבר והוראות התחילה, שכן מדובר בפרק זמן של מספר שנים שבו הפלטפורמות
יכולות
לדחוק את הערוצים
.באופן משמעותי
עד כאן באשר להוראות המעבר והוראות התחילה .כעת נעבור להוראות הקבע .
3
בהצעת החוק נקבעו מספר ה
סדרים המקנ
ים גם הם
לפלטפורמות עדיפות ברורה על פני הערוצים. כך למשל, סעיף56
)(ב
להצעת החוק קובע כי בחישוב הכנסותיהן של הפלטפורמות יקוזזו הסכומים
ששולמו
לערוצים המסחריים עבור העברת
שידוריהם. כפי שהערנו בוועדה, גם אם
הממשלה מבקשת
( "להימנע מ"טבילה כפולהDouble Dip
), אין סיבה שצד מסוים
ייהנה מהקיזוז ., ורק צד אחד יישא בהשקעה בגין אותה הכנסה
בסעיפים75-74
להצעת החוק קיימת
אפליה
.משמעותית בין הפלטפורמות לערוצים בכל הנוגע ליישום הוראות התחרות
בעוד הערוצים מחויבים להעביר את תכניהם באופן הוגן לפלטפורמות השונות ולא להפלות ביניהן, הפלטפורמות אינן
.מחויבות בהוראות דומות, והרגולטור אינו רשאי להתערב בעסקאותיהן
סעיפים75-74
מקנים למועצה החדשה סמכויות התערבותיות נרחבות במיוחד בשוק החופשי, סמכויות
ש אינן קיימות
כ יום ולפי סקירת רשות האסדרה אינן קיימות אף ,אצל רגולטורים דומים בעולם. לכן
החלתן באופן א-
סימטרי יוצרת
תחושה קשה
במיוחד ., בייחוד נוכח חוזקן של הפלטפורמות
רגולציה המטילה חובות והגבלות
על גופים פרטיים-
מסחריים פוגעת בזכותם החוקתית לקניין. פגיעה זו מתעצמת ביחס
לערוצים,
אשר מאבדים את הנכסים שרכשו בעלות עצומה רק
בשנים האחרונות
(רישיונות, אפיקים, בלעדיות בחדשות
.)ובפרסומות
פגיעה בזכות חוקתית צריכה להיעשות , כידוע, בכפוף לתנאי פסקת ההגבלה שבחוק -
.יסוד: כבוד האדם וחירותו
אולם
,כאשר הפגיעה נעשית באופן בלתי שוויוני כלפי שחקנים שונים בשוק קיים .ספק רב אם ניתן לראות את הפגיעה כמידתית
מדוע האמצעי שננקט כלפי האחד פחות מזה שננקט כלפי האחר?
כמו כן, גם במבחן המידתיות במובן הצר, הנזק שנגרם
לערוצים מתעצם נוכח העדיפות התחרותית הניתנת לגופים
ה .מתחרים
לאור האמור ,אנו מבקשים
כי הממשלה אכן תיישר את מגרש המשחקים ותיצור הוראות אחידות ושוויוניות
לכלל
השחקנים בשוק,
.ערוצים ופלטפורמות כאחד
,בכבוד רב
נגה רובינשטיין, עו"ד
אסף גרינבאום,
עו"ד
:העתקים
.עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה
עו"ד,פנחס גרוט
,עו"ד נעמה מנחמי
עו"ד מצדה
מצלאוי, הייעוץ המשפטי
, ועדת התקשורת.