חומר רקע
לכבוד
יושבת ראש ועדת התקשורת
חברי ועדת התקשורת
חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן
מנכל משרד התקשורת
שולחן ועדת התקשורת
אלעד מקדסי
:הנדון סיכום דיון והסכמות
בפרק היצירה בהצעת חוק התקשורת
,שלום רב
לאחר שהסתיימה הקראת פרק היצירה בחוק התקשורת ברצוננו לסכם ולהעמיד על הכתב את
.שהתרחש ולהדגיש את בקשותינו בהתאם לאמור ולמוסכם על שולחן הוועדה
לפני הכל, ברצוננו להודות לכולם על קיומו של דיון ענייני ורציני בנושא ועל החתירה להגיע
להסכמות, על אף שניסינו לא מעט אנחנו סבורים שאין דרך שנוכל להדגיש כמה משמעות ית
החקיקה הזו לעתידה של היצירה והתרבות הישראלית ולעתידם המקצועי של אלה שבחרו את
התחום הזה לפרנסה–
אנחנו יוצרי הטלוויזיה הישראלית, אנחנו שמחים שניסיונותינו נשאו פרי
והחשיבות הזו ניכרה בדברי כל היושבים סביב שולחן הוועדה מכל צדדי המתרס, הסכמה מוחלטת
על העיקר.ון וויכוח על פרטיו, על כך נתונה תודותינו לכולם והערכתנו הרבה
:ועתה לעניין עצמו נתייחס בדברינו לסעיפי החוק לפי סדרם
'ס56
()(ב1)
על מנת לוודא שאין הקטנה של סך ההשקעה בהפקות מקור של סוגה עילית, יש למנוע אפשרות
להכיר ברכש של תוכן של מפעל ספורט לעניין ניכוי
הוצאות מההכנסה שחייבת בהשקעה חוזרת
.בהפקות מקור
ההצעה היא לתקן את נוסח הסעיף באופן הבא : "הכנסתו בשנת כספים מאספקת תכנים בניכוי
,הוצאות שהן הכנסה מאספקת תכנים
למעט תכנים של מפעל ספורט , באותה שנה, של ספק תכנים
רשום אחר;
"
כמו כן, אנחנו מציעים להוסיף סעיף קטן (4
.") של "השקעת בעלים
'ס56
()(ב3)
( הסעיף עוסק בחבילות
הבנדלינג ) וקובע כי החלק היחסי של ההכנסה מאספקת תכנים
בחבילת שירותים הכוללת ת.כני צפייה ושמע ושירותים אחרים כפי שתקבע המועצה
הקביעה בסעיף הינה עמומה היא מטילה את הסמכות על המועצה אך לא מתווה למועצה את הדרך
לקבוע כיצד לפצל את חבילות הבנדלינג לחלק מחייב בהשקעה וחלק שאיננו מחייב. הדבר יוביל
לנזק
,וודאי להיקפי ההשקעה לו אי וודאות ויוביל את גופי השידור להפעיל לחצים מתמידים על
יו"ר המועצה ועל המועצה וייפגע בעבודתה, מה שיוביל לפגיעה מיידית ביצירה המקומית
הישראל ית, הוסכם על שולחן המועצה כי יש לקבוע מסגרת ברורה בחוק של האופן בו נעשה חישוב
.החלק המחייב בחבילת שירותים
הצעתנו כפי שהועלת על שולחן הוועדה במהלך הדיון :עיגון בחוק של נוסחת ייחוס קשיחה -
לפחות
50%
מכל חבילה ייוחס לתו ,כן איסור על מניפולציות מחירים, וחובת שקיפות עם דיווח
נפרד על רכיבי החבילה.
אפשרות נוספת הינה קביעה כי מחיר שירות אספקת התכנים מתוך החבילה יהיה שווה לחלקו
מתוך מחירם המצרפי של המוצרים הכלולים בחבילה כמוצרים נפרדים, תוך גזירת הנחה שווה .
לדוגמא–
בחבילת תוכן ואינטרנט–
כאשר מחיר התוכן (כמוצר נפר ד) הוא100
שח ומחיר
האינטרנט (כמוצר נפרד) הוא100
שח, כלומר התוכן הוא חצי מהמחיר המצרפי, ומחיר החבילה
הוא150
ש״ח, ההכנסה המיוחסת תהיה מחצית מהמחיר המצרפי–
75
.₪
סעיף
57
)(א
1.
הסעיף קובע חובת השקעה של6.5%
ביצירה ישראלית מקומית מסוגה עילית .
כפי שציינו
( בנייר הכלכלי שהצגנו לוועדה
ולצורך ה )נוחות הוא מצורף למכתב זה שוב האחוז
לכשעצמו
לא יניב את היקף ההשקעה הנדרש ושנת הייחוס ש
קבע משרד התקשורת ו אינ מייצג .
אנו חוזרים ומדגישים כי יש להחזיר את המצב להיקפי ההשקעה שהיו נהוגים לפני
שהשתבש השוק בשל חוסר השקעה של ה
גופים המשדרים ב-
OTT
, כלומר לשנים-
2016
2017
במונחים ראלים לשנת2026
. כמו כן חשוב לציין כי בשנים אלו התאגיד כבר פעל, כך
.שהפקות התאגיד נכון להיום לא מכסות את הפער
יושבת ראש הוועדה הציעה כי האחוזים יועלו ל7%
,, אך הצעה זו הגם שמשפרת את המצב
אינה משמועתי
ת מספיק ולא מכסה את הפער שהצגנו.
אם כפי שהיה ברור מהדיונים מקבלת
הוועדה את הטיעון הכלכלי שהוצג על ידינו הרי שהתיקון צריך להיות עמוק יותר.
כפי שהמלצנו במהלך הדיון ואנו ממליצים שוב כאן
יש להעלות את חובת ההשקעה ל%
8
, תוך
הבנה שכל גופי השידור (לרבות הבינלאומיו)ת יחויבו בהשקעה זו.
2.
עוד קובע הסעיף חובת השקעה של10%
)(מתוך אחוז החובה הכללית
ביצירות סוגה עילית
דוקומנטריות, אנו סבורים כפי שאמרנו כי יש להעלות את חובת ההשקעה ל25%
על מנת
לשמור שמירה
ראויה על היצירה הדוקומנטרית הישראלית .
תוכן דוקומנטרי הוא הכוכב של הצורך באסדרה, בתוכן דוקומנטרי הפער בין יכולתו להיות
מצליח כלכלית (שוק חופשי) והתועלת התרבותית חברתית שיש ממנו הוא הגדול ביותר, תוכן
דוקומנטרי נצפה אולי על ידי פחות אנשים ומהווה סיכון כלכלי גדול יותר אך לצד זה חשיבותו
התרבותית חברתית בשיקוף החברה הישראלית ל.צופיו היום ובעתיד משמעותית וברורה
הצעתנו שהובטח שתישקל היא להעלות את אחוז היצירה הדוקומנטרית המחייב ל25%
.
3.
נבקש להוסיף לסעיף כי -
10
אחוזים לפחות מהתמיכה בסוגה עילית יהיו בחפיפה עם הפקות המשלבות אנימציה.
באופן זה התחום יקבל ביטוי מבלי להפחית מאחוזי העלילתי או הדוקו.
נזכיר כי התחום סובל מאפליה חמורה בתוכניות לקהל בוגר ומהיותו מבוסס על קופרודוקציות
הוא מוכרח לקבל הכרה בחוק כדי להתקיים.
כפי שעלה בדיון ,נתונים לרגולציה על השקעה באנימציה יימסרו לוועדה מאיגוד מקצועות
האנימציה.
'ס57
)(ב
הסעיף קובע כי ספק תכנים המשדר בעיקר ספורט רשאי להשקיע את הסכום הכולל גם בתכני צפייה
.ושמע של מפעלי ספורט שהמשרד קבע שיש לעודדם
ראשית, נציין עידוד שידורי מפעלי ספורט הינה מטרה
ראויה
ועם זאת זה לא ברור מדוע הדבר
נדרש לבוא על חשבונה של יצירה מקומית.
יתכבדו ערוצי הספורט כפי שעושים ערוצי ספורט רבים
בעולם וישקיעו ביצירה מסוגה עילית העוסקת בתחום הספורט, קיימים כאלה סרטים
דוקומנטריים המתחקים אחרי ספורטאים או קבוצות ספורט או ענפי ספורט האפשרויות בלתי
מוגבלות ויתרמו רבות למסכי ערוצי הספורט
, לציבור ולספורט ה
ישראלי , שוב כפי שנעשה
.במקומות רבים בעולם
הדברים האמורים כאן נאמרו על שולחן הוועדה על ידי גורמים רבים בכללם הייעוץ המשפטי של
.הוועדה והייעוץ המשפטי לממשלה ועשה רושם שנשמעו
אנחנו סבורים ומציעים למצוא מנגנון אחר באמצעותו ניתן יהיה לעודד שידור תחומי ספורט ש יש
לעודדם , ולא על חשבון6.5%
.השקעה בסוגה עילית
כמו גם לבחון את הדברים מול משרד התרבות
.והספורט ומול ועדת החינוך והספורט
לגופו של עניין,
אם בכל זאת מתעקשים להטיל חובות ספורט הרי שהוסכם בוועדה כי ההגדרה
הקיימת– "
ספק תכנים רשום
שעיקר
עיסוקו
באספקת תכני צפי יה ושמע של מפעל ספורט" איננה
טובה ויש לתקנה בהגדרה שקובעת כי
כל
.עיסוקו יהיה כזה
אנו חוששים כי גופי שידור שיש להם
גם
שידורי ספורט ינצלו פרצה זו ויפחיתו את השקעתם
.בהפקות מקור מסוגה עילית
'ס58
נעשה בוועדה ,ניסיון לדלג על הסעיף אנו
נרחיב בנושא בהמשך כשיידון שוב בוועדה , הואיל והנושא
נידון
בקצרה בוועדה
.נציין עליו כמה מילים אם הדברים שעולים מדבריה של יושבת ראש הוועדה
יתקיימו, לפיהם חברות בינלאומיות המתפרנסות מאות מיליונים רבים מהציבור הישראלי–
הערכה זהירה של הכנסות נטפליקס ודיסני פלוס
בלבד בישראל עומ דת על900
,מיליון שקל בשנה
.יוחרגו מהחובה להשקיע חזרה בציבור הזה
על אף עמדת משרד התקשורת המתנגדת לכך ועל אף
עבודת המחקר של המממ
של הכנסת
שמעלה שאין מדינה נוספת
שאסדרה
את תחום הסטרימינג
.ואשר החריגה ספקיות בינלאומיות
מיותר לציין כי נתח השוק של חברות אלו ב שוק הישראלי רק הולך
ועולה
וככל שיעברו השנים, הן
ינגסו נתח שוק גדול יותר, יקטינו את ההכנסות של החברות הישראליות וכפועל יוצא היקף השקעה
.בהפקות מקור יקטן
לא יעלה על הדעת
וזה גם לא חוקי בהתאם לעקרון השוויון ,
שגופי השידור הישראליים יצטרכו
להתמודד עם תחרות לא
שוויונית !
הפחד הזה לעמוד על שלנו ולשמור על תרבותנו לא מתאים
!למדינת ישראל
מדינת ישראל הינה מדינה דוברת עברית, מדינה בעלת תרבות עצמאית , גאה וסוערת ולא ייתכן
כי
תרבותה וחוקיה של מדינת ישראל יתקפלו בשם שורת הרווח הכלכלית של חברות בינלאומ
יות .
אנחנו מבינים, ייתכן שיש
עניינים דיפלומטיים
או בטחונים,שנמצאים מעל ראשנו
כפי שרמזה
,יושבת ראש הוועדה
ייתכן שהם חשובים מאוד, תתכבד המדינה וכפי שהיא עושה בכל פעם כשחל
מצב
דומה,
ותפצה את היצירה הישראלית ואת גופי השידור המקומיים על התחרות הבלתי הוגנת
שנכפ תה עליהם, כל פתרון אחר יהיה לא הגון.ובלתי חוקי
אנו מבקשים ומציעים להמשיך במתווה שהוצע המחייב את כלל ספקי התוכן הפועלים בישראל
.באסדרה זהה
עוד נאמר
על הסעיף במהלך הדיון הקצר שהתקיים עליו,
ונבקש לחזור על כך שוב, ככל שגופי
השידור הבינלאומיים יחויבו בהשקעה ביצירה מקומית ישראלית הרי שאין שום סיבה להחריג
מהם את החובה בהשקעה ביצירה דוקומנטרית ישראלית בדיוק כפי
שמחויבים
גופי השידור
.הישראליים
אנו מציעים לחייב את גופי השידור הבינלאומיים בהשקעה בסוגה עילית–
דרמה ודוקומנטרי
בדיוק באופן בו מחויבים גופי השידור.הישראלים
:)בנוסף, אנחנו מבקשים להוסיף סעיף קטן (ב
"ספק תכנים בין-לאומי יהיה מחויב להציג תכני צפייה-
ושמע של הפקות מקומיות מסוגה עילית
במיקום בולט לצופים ישראליים ובשיעור של לפחות40%
.".מקטלוג הצפייה
'ס63
( בסעיף קטן2
."), למחוק את המילים "או רכישה
'ס64
הסעיף עוסק בהשקעה בהפקה מקומית של יוצר–
תסריטאי, במאי או מפיק חדשים ייראו בה
השקעה גדולה ב10%
.ממה שהושקע בה בפועל
מטרת הסעיף היא נאצלה, עידוד כניסת יוצרים חדשים לתעשייה הוא מטרה
ראויה
בהחלט הוא
מזרים דם חדש ויצירתיות חדשה לתעשייה. יחד עם זאת, כפי שפירט נו בהרחבה בישיבת הוועדה
האופן בו נוסח הסעיף מהווה פשוט שער להפחתה של10%
במחויבויות
התוכן של גופי השידור, בכל
הפקה יועסק יוצר צעיר
מאיזשהו סוג על מנת לעמוד בתנאי הסעיף, מה גם שלא ברור בהכרח וודאי
שלא הוצגו נתונים עד כמה בעיית כניסתם של יוצרים חדשים קיימת ו חמורה ודורשת התערבות
רגולטורית.
.בסופו של דיון ביקשה הוועדה ממשרד התקשורת להציע נוסח אחר או למחוק את הסעיף
אנו
.תומכים בבקשה זאת ומבקשים להוריד את הסעיף מנוסח החוק
הצענו בשולחן הוועדה, לשוב לאופן שהדברים נעשים היום, כאשר גופי שידור מחוייבים בגיוון
מספר ה.מפיקים עימם הם עובדים ומשרד התקשורת הבטיח לחזור עם תשובות
הגדרות החוק
:להלן ההערות שהצגנו בפרקי ההגדרות של סעיפי החוק הרלוונטים לפרק זה
:הגדרה להפקה מקומית
כפי שהבהרנו בוועדה, קיימים מצבים בהם הפקות ישראליות מצטלמות במדינות זרות ועם
.צוותים זרים
לאור זאת
:אנו מבקשים
( בסעיף קטן1
)
" לשנות ברישא של ההגדרה ולקבוע75%
לפחות מיוצריה, ממבצעיה, מהצוות
הטכני-
"...הנדסי שנטל חלק בהפקתה ומצוות ההפקה שלה, הם תושבי קבע לפי סעיף
( להוסיף סעיף קטן3
" :)
51%
לפחות מימי הצילומים מתבצעים בישראל, ו-
51%
לפחות
מהצילומים שבעותק הבסיסי של ההפקה בלמעלה מ-
50%
.".מאורכו, בוצע בישראל
:הגדרה לסוגה עילית
אנו מבקשים להוסיף להגדרה של סוגה עילית בנוסף לדרמה ותעודה גם
הפקות
.אנימציה
הגדרה ל"אספקה בישראל" של תכני
צפייה-
:ושמע
אנו מבקשים להוסיף לסיפא של ההגדרה את המילים "או מכירה של תכני צפייה-
ושמע שהופקו
.".'עבור אספקה בישראל ונמכרו לצד ג
:הגדרה להכנסה שנתית( להוסיף סעיף קטן2
."): "השקעת בעלים
:הגדרה לספק תכנים( בסעיף קטן1) להחליף את המילה "העיקרית" במילה "היחידה."
:איגודי היוצרים
איגוד הבמאיות והבמאים
איגוד התסריטאים
הפורום הדוקומנטרי בישראל
איגוד מקצועות האנימציה
אקט–
איגוד עובדים במקצועות הקולנוע והטלוויזיה
שח״ם– ארגון השחקנים בישראל