חומר רקע

945 הצעות חוקהצ- הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו פרק י"ט: שונות תיקון חוק הביטוח הלאומי .97 חוק הביטוח- (בפרק זה221‏1995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה ), בסופה יבוא "עיסוק העובד לפי הסיווג2()א)(א1( ), בפסקה1(א355 הלאומי), בסעיף האחיד של העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המפורסם על ידה ומעודכן מזמן לזמן, ויישוב עבודתו העיקרי של העובד. חוק הביטוח תחילה- הלאומי .98 לחוק זה, ביום כ"ב97 ) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף1(א355 תחילתו של סעיף ), ולעניין דיווח על עיסוק העובד, ובלבד שפורסם הסיווג2027 בינואר1( בטבת התשפ"ז האחיד של העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שוק העבודה הוא שוק מגוון ודינמי אשר מושפע97 סעיף ,תדיר משינויים מקומיים ועולמיים. בהתאם לכך טיבה של מדיניות ממשלתית בנושא זה תלוי במידה רבה בתשתית המידע שיש לממשלה על אודות שוק העבודה ומצבו. ככל שתמונת המצב מפורטת, עדכנית ומקיפה יותר כך ניתן לקבל החלטות מבוססות ולפתח מענים תעסוקתיים מגוונים ומדויקים יותר לצרכים העולים מהשטח בשגרה ובעיתות משבר. כיום, המידע על שוק העבודה בישראל מבוסס על כמה מקורות עיקריים, כשהמרכזי שבהם הוא סקר כוח ,האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מטבעו מוגבל ברמת הפירוט שלו ובעדכניות הנתונים, ומספק תמונת מצב כללית בלבד לגבי מאפיינים של כוח העבודה המקומי וביניהם משלח יד ומיקום העבודה של עובדים. נתוני משלח היד אינם ברמה המאפשרת הבחנה בין עיסוקים שונים ובשל מיעוט תצפיות באזורים מסוימים נתוני מיקום העבודה אינם מאפשרים הפקת תובנות ברמה יישובית. לפיכך, הסקר לא מאפשר להסיק מסקנות מדויקות בנוגע לביקושים השונים בשוק העבודה. לנוכח האמור, מוצע לקבוע בחוק הביטוח הלאומי חוק הביטוח- (בפרק זה1995-[נוסח משולב], התשנ"ה הלאומי), סמכות למוסד לביטוח לאומי לקבל ממעסיקים של המוסד לביטוח לאומי, על עיסוק100 דיווח בטופס העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל יישוב עבודתו העיקרי ,של עובד. יובהר כי ביחס ליישוב עבודתו של העובד הכוונה היא למקום עבודתו העיקרי של העובד, שבו הוא ממלא את תפקידו ואין הכוונה לאיסוף של מידע ביחס לתנועות העובד במהלך החודש. שוק העבודה מתואר כיום באמצעות "הסיווג האחיד –, המבוסס על התקן הבין2011 של משלחי היד" משנת ). הסיווג האחיד של העיסוקים בישראלISCO-08( לאומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמפותח בימים אלה , עתיד למפות את כלל המקצועות2026 ויפורסם בשנת ).ONET– וESCO( במשק בהתאם לתקנים הבין–לאומיים טופס הדיווח) הוא טופס דיווח- (בפרק זה100 טופס אשר המעסיקים במשק הישראלי מורגלים להגיש באופן שוטף ולכן, כדי לא להטיל נטל רגולטורי נוסף על המעסיקים וכן לצורך ייעול איסוף המידע וייעול משאבים מוצע כי הדיווח של הנתונים המבוקשים יישען על תשתית הדיווח הקיימת. בעזרת נתונים אלה תתאפשר קבלת תמונת מצב מפורטת של ביקוש והיצע ברמה הלאומית והמקומית באופן שיאפשר תכנון מוקדם של הכשרות, תמיכות ומענים שונים בתחום ההון האנושי, מענים ייעודיים בעיתות משבר (כגון מענקים מיוחדים בשעות חירום), התאמת מענים שקיימים ברמה לאומית לצרכים אזוריים, יצירת מדיניות תעסוקתית דיפרנציאלית לעובדים שונים בהתבסס על מיקום ועיסוק, ועוד. כל זאת תוך שיפור היעילות התקציבית ורמת ההתאמה של המדיניות לצורך העדכני. דרך טיוב יכולת הממשלה לגבש וליישם מדיניות תעסוקתית שתהיה מבוססת נתונים ומותאמת לצורכי השוק, תיקון חקיקה זה צפוי לתרום להגדלת התעסוקה והפריון במשק ובכך לחיזוק הצמיחה במשק והעלאת רמת החיים בישראל. נוסף על כך, הוא יכול לסייע בשיפור המיומנויות של העובדים במשק, חיזוק ההתאמה בין הכישורים של העובדים לצרכים של המעסיקים, במענים למקצועות במחסור ועוד. כמו כן, הנתונים ברמת יישוב מקום העבודה משמעותיים מאוד ליכולת לאפיין את מצבם של אזורים שונים בארץ ולתת להם מענים תעסוקתיים ומשאבים ייעודיים. באופן זה צפוי התיקון לחוק לתרום לצמצום פערים חברתיים ואי שוויון כלכלי. לבסוף, צעד זה צפוי לתרום לייעול המגזר הציבורי ולניהול יעיל של משאבים ציבוריים. ככל שהפעילות הממשלתית תוכל להתבסס על נתוני אמת מפורטים יותר על מצב העובדים והמעסיקים במשק כך תוכל הממשלה למפות צרכים בצורה מהימנה ולהציע מענים מותאמים וממוקדים. כדי לאפשר את קליטת הנתונים החדשים בטופס98 סעיף הדיווח, לרבות השלמת העבודה על הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש צורך בתקופת היערכות ממשלתית. לאור האמור, מוצע לקבוע כי התיקון המוצע להסמכת הביטוח הלאומי לקבל את הנתונים הנוספים מהמעסיקים, יחל ), ולעניין דיווח2027 בינואר1( מיום כ"ב בטבת התשפ"ז .26 '; התשפ"ו, עמ210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 221 ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ- הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו946 תיקון חוק המים .99 (ג), ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה48 , בסעיף222‏1959-בחוק המים, התשי"ט שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים ,, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה223‏2001-וביוב, התשס"א ולמעט גבייה מרשות מקומית". על עיסוקו של העובד, ובלבד שפורסם הסיווג האחיד של ,העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעל בסיסו ייעשה הדיווח האמור. יצוין, כי מעבר לכך נדרשת גם תקופת היערכות מול המעסיקים במשק כדי להשלים את התשתית הטכנולוגית והעסקית הנדרשת לשידור וקליטת השדות החדשים באופן מיטבי. זאת, בין השאר בדרך של בניית תהליך שיתופי ומדורג ותוך התחשבות במאפייני העסקים השונים. לפיכך יובהר, כי סמכותו של המוסד לביטוח לאומי להורות על דיווח הנתונים החדשים תופעל בשנים הראשונות באופן שאינו מחייב את המעסיקים ובתום תקופת היערכות ,מספקת כאמור לעיל, דיווח הנתונים החדשים יהיה מחייב כפי שיורה המוסד לביטוח לאומי. - כיום במשק הביוב בישראל יש כשל מרכזי99 סעיף בשל בעיות במודל חלוקת הסיכונים ובשל בעיות מבניות בזהות הגורמים האמונים על הקמה ותפעול של תשתיות הולכה וטיפול בשפכים, קיים מחסור גדול בתשתיות אשר מביא לפגיעה במשק הדיור וכן לפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור בשל פערים ביכולת הטיפול בשפכים. כדי להתמודד עם הבעיה קודמו בשנתיים האחרונות תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר נועדו להתאים את מבנה משק הביוב למבנה המקובל בשאר משקי התשתיות ובייחוד במשקי המים והחשמל, ולייצר תנאים אשר יאפשרו ליזמים פרטיים להקים ולהפעיל מיתקני טיפול מט"שים).- שפכים (בפרק זה כיום חלוקת הסיכונים היא כזו שמלוא סיכוני הגבייה מתאגידי המים והביוב מושתים על בעל המט"ש, אליו הם מזרימים שפכים, ולפיכך מדובר בסיכון גבוה ליזמים "קידום3587 'פרטיים. בהתאם להחלטת ממשלה מס תשתיות ביוב לצורך מתן פתרונות לדיור ותיקון החלטת ,)2025 בדצמבר4( ממשלה" מיום י"ד בכסלו התשפ"ו יהיה ניתן לשנות את אופן חלוקת הסיכונים במשק הביוב באמצעות הקמת מט"שים בשיטת השותפות הציבורית־ ), ויתאפשר שינוי בחלוקת הסיכונים, כךPPP( פרטית שסיכון הגבייה מתאגידי המים והביוב יושת על רשות המים הארצית, חלף השתת הסיכון על בעלי המט"ש. סמכויות הגבייה של רשות המים הארצית (חברת מקורות , לחוק המים46 חברת מים בע"מ, שהוסמכה לכך לפי סעיף ) יותאמו לשינויים המבניים המקודמים1959-התשי"ט במשק המים והביוב, ובייחוד למודל ההקמה וההפעלה ).PPP( פרטית-של מט"שים בשיטת השותפות הציבורית במסגרת המודל החדש, שנועד להבטיח ודאות מימונית ליזמים ולהאיץ את פיתוח תשתיות הביוב, צפויה רשות המים הארצית לשאת באחריות לתשלום השוטף ליזמי המט"שים, בעוד שהגבייה בעד הזרמת השפכים תתבצע על ידה מול תאגידי המים והביוב. התשלום ליזמי לחוק109 המט"שים יגולם בדמי המים, כהגדרתם בסעיף חוק המים), שמשלמים- (בפרק זה1959-המים, התשי"ט תאגידי המים והביוב לרשות המים הארצית. הסדר זה משנה את מתווה הסיכונים המקובל ומשית את מלוא סיכון הגבייה על רשות המים הארצית, הנדרשת לשלם ליזם המקים ומפעיל מט"ש באופן בלתי מותנה, אך חשופה לכשל גבייה אל מול מזרימי השפכים. לנוכח שינוי מערך הסיכונים בשוק לטובת שיפור השירות, תוך השתת עיקר הסיכון המימוני על רשות המים הארצית, מוצע לאפשר לרשות להשתמש בסמכות הגבייה הקיימת לרשותה כיום לפי פקודת המסים (גבייה) גם באשר לתאגידי מים וביוב. (ג) לחוק המים ולהרחיב48 לפיכך מוצע לתקן את סעיף את תחולת פקודת המסים (גבייה) כך שתחול על גבייה ,מכלל בעלי רישיונות ההפקה או הספקה לפי חוק המים מלבד רשויות מקומיות (חלף המצב הקיים כיום המחיל את הפקודה רק לגבי בעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה). בכך תתאפשר גבייה מספקי מים שאינם מפיקים, וזאת לצד ביטול ההחרגה הקיימת לגבייה מחברה , כך2001-כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א שתיוותר רק ההחרגה הקיימת בנוגע לרשויות מקומיות. התיקון יאפשר לרשות המים הארצית לגבות מתאגידי ,)המים והביוב, בהתאם להוראות פקודת המסים (גבייה בכפוף להגבלות הקבועות בחוק המים, ויעמיד לרשותה כלי גבייה יעיל, ההולם את האחריות המימונית המוטלת עליה במשק המים והביוב. ,בהקשר זה יצוין שתאגידי המים והביוב, מצידם רשאים לגבות חובות מצרכניהם לפי הוראות פקודת (ב) לחוק תאגידי מים39 המסים (גבייה), וזאת מכוח סעיף .2001-וביוב, התשס"א .169 'ס"ח התשי"ט, עמ 222 .454 'ס"ח התשס"א, עמ 223 ד ב ר י ה ס ב ר