חומר רקע

16/12/2025 הערות ההסתדרות לתזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2026), התשפ"ו- 2025 :'__ , פרק חברות ממשלתיות ביטחוניות תחרותיות :ההסתדרות מתנגדת למוצע בהצעת החוק שבנדון מן הטעמים כפי שיפורטו להלן 1. ,החברות הביטחוניות בישראל, כמו גם חברות הבנות שלהן, הן חברות תחרותיות .מצליחות ומשגשגות עובדי התעשיות הב י טחוניות, ו,ייצוגם בדירקטוריון החברות ה ם חלק מ ,מקור עוצמתן אשר יש בו והיה בו כדי לתרום להצל ן חת . 2. חוק החברות הממשלתיות , ו תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר בקרב עובדי החברה כדירקטור), התשל"ז- 1977 ש הותקנו מכוחו , קובע ים כי בחברה ממשלתית בה מועסקים למעלה מ- 100 עובדים, יכהנו2 נציגי עובדים בדירקטוריון, כאשר ציבור העובדים בוחר6 נציגים והשרים הממונים בוחרים שניים מתוכם. הליך המינוי מקדם דמוקרטיה תעשייתית ותפיסה לפיה שיתוף עובדים תורם הן לציבור העובדים והן לחברה עצמה ולמידת .הגיוון בה 3. הצעת החוק לפיה הליך המינוי בחברות בנות של חברות ביטחוניות הפועלות בחו"ל לא יכלול את בחירת העובדים אלא ייקבע על ידי המעסיק, מאיינת מתוכן ומתכלית את מהות ההסדר הקיים כאמצעי התורם ליכולת הדירקטוריון לקבל החלטות טובות יותר באמצעות הבאת קולם של העובדים לשולחן קבלת החלטות, כמו גם לקידום דמוקרטיזציה במקום העבודה .השינוי אינו מקובל על ההסתדרות, ואין לו כל הצדקה עניינית . הקריטריונים בהצעת החוק לשינוי הליך המינוי הם קריטריונים שאינם רלוונטיים, שכן אין רלוונטיות למיקום פעולה של חברה ממשלתית או להיותה חברת בת, לעניין אופן מינוי הדירקטורים .שלה 4. העיקרון של מינוי דירקטורים מקרב העובדים ו על ידי העובדים, הוא עיקרון נכון, חיובי ודמוקרטי, התורם לשגשוג החברות ואף להפחתת סכסוכי עבודה, והוא אף נתמך במפורש על ידי "הוועדה הציבורית לגיבוש המלצות בנושא עדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של "דירקטורים בחברות ממשלתיות בראשות פרופ' אסף מידני , שהמלצותיה פורסמו רק השנה, אשר קבעה "המחקרים מראים כי קיים קשר חיובי בין ייצוג משמעותי של עובדים בדירקטוריון לבין חדשנות, פריון, רווחיות, וערכי מניות גבוהים יותר לרבות הישארות העובדים במקום העבודה לאורך זמן". עמדת ההסתדרות היא כי בשום אופן אין לסטות ,ממנו וכי אם יש לפעול בנושא זה, הרי שיש לחזק את עקרון ייצוג העובדים בדירקטוריונים .(כייצוג עובדים אמיתי ואותנטי), ולא לצמצם או להחליש אותו יודגש, שעמדה זו נובעת מראיית טובת החברות לא פחות מאשר טובת העובדים. מחקרים אירופים מצביעים כי לאורך זמן, חברות בהן קיים ייצוג עובדים בדירקטוריון משיאות הן רווחיות גבוה יותר .והן איתנות פיננסית משופרת 5. ככל שהמדינה עומדת על הצורך בפישוט הליך המינוי, הרי שניתן לפשט את הליך המינוי מבלי לפגוע במהות העומדת מאחוריו (הבטחת ייצוג אמיתי של עובדים בדירקטוריונים על בסיס רצון ובחירת העובדים), באמצעות ביטול מעורבות השרים בבחירה, ומינוי של העובדים שהגיעו לשני המקומות .הראשונים בהליך הבחירה של העובדים 6. לסיכום, אין הצדקה עניינית לשינוי המוצע, הוא פוגע בלב ובמהות העקרון של הליך מינוי דירקטורים מטעם העובדים, המינויים הקיימים הוכיחו ומוכיחים עצמם כחיוביים ותורמים לחברות בהן הם קיימים, ולכן ההסתדרות מתנגדת למוצע. ככל שהמדינה עומדת על הצורך בפישוט הליך המינוי הרי שזה יכול להתבצע על ידי הותרת הליך המינוי של .הדירקטורים מטעם העובדים לבחירת העובדים