הצעת חוק לדיון מוקדם
2240180 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתצביקה פוגל
יוזם:
______________________________________________
6592/25/ פ
(יסוד: השפיטה )תיקון – מניעת התערבות בית המשפט בסמכות החקיקה של הכנסת-הצעת חוק
:, אחרי סעיף )ה( יבוא15 , בסעיף1יסוד: השפיטה-בחוק.1
15 תיקון סעיף
יסוד זה ובכל דין, מי שבידו סמכות שפיטה על פי-על אף האמור בחוק
")ו(
דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין
תוקפו של חוק או חוק יסוד, במישרין או בעקיפין, למעט בעניין עמידתם ברוב
יסוד או בחוק."-הדרוש לחקיקתם כפי שנקבע בחוק
ד ב ר י ה ס ב ר
,הצעת חוק זו נועדה להשיב את המצב המשפטי במדינת ישראל, למצב ששרר טרם ההפיכה השיפוטית
, חזרה לעליונות בית המחוקקים, 1995 קרי – חזרה למצב המשפטי ששרר בישראל מהקמתה עד לשנת
וחזרה לשלטון החוק בכל שלוש הרשויות כביטוי זרועו הארוכה של העם, הריבון. זאת כנהוג במשפט
המקובל בדמוקרטיות פרלמנטריות ללא חוקה.
.עד כאן בקצרה ומכאן בהרחבה
,מדינת ישראל ירשה את שיטת המשפט האנגלית, המבוססת על עיקרון "עליונות הפרלמנט". בהתאם
התפיסה המוסכמת והגורפת שנהגה בישראל מקום המדינה ועד לשנות התשעים הייתה של "הכנסת הכל
יכולה".
כך למשל כתב שופט בית המשפט העליון, השופט צבי ברנזון ז"ל: "הכנסת היא ריבונית בחקיקת
חוקים. היא חופשיה בבחירת הנושא לכל חוק ובקביעת תוכנו, וכל חוק היוצא מבית היוצר שלה יש לתת
לו ולכל חלק שבו תוקף. חושבני, כי הכל מסכימים שאין בתי המשפט יכולים להרהר אחרי מידותיו של
המחוקק הריבוני. כפי שהן מוצאות את ביטויין בחוקים המתקבלים על ידיו. בית המשפט יכול רק לפרש
(. עוד 188/63 חוק הכנסת ולא להעמיד בסימן שאלה תוקפו של חוק ונכונות הדברים האמורים בו" )בג"ץ
כתב: "נעלה מכל ספק הוא שלפי המשטר החוקתי השורר במדינה, הכנסת היא ריבונית ובכוחה לחוקק
.78 ' ס"ח התשמ"ד, עמ1
2
כל חוק ולמלאו תוכן כעולה על רוחה. אין כלל להעלות על הדעת אפשרות של שלילת תוקפו של חוק
(. עוד ניתן לראות 228/63 הכנסת או של הוראה בחוק הכנסת שנעשו כדין על יסוד נימוק זה או אחר" )ע"א
דבריו של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט משה זילברג ז"ל, בציינו כי "קיימת רק ערובה
(.3/62 אחת לטוהר שיפוטו של השופט, והיא: כניעתו הגמורה לרצונו הברור של החוק" )ד"נ
( בו בית המשפט קבע לראשונה6821/93 מצב משפטי זה השתנה בפסק הדין בעניין בנק המזרחי )ע"א
כי בסמכותו להפעיל ביקורת שיפוטית על חוק של הכנסת ולפסול אותו, אם תוכנו עומד בסתירה לחוקי
היסוד של מדינת ישראל. הנשיא ברק כינה לימים את האירוע המכונן – "המהפכה החוקתית", בעוד
יסוד בשלב זה לא נשתנה דבר.-שרבים בעם ראו במהלך "הפיכה משפטית". יודגש כי באשר לחוקי
( כי בסמכות בית המשפט לפסול חוקי יסוד בעילה של5969/20 נקבע בבג"ץ שפיר )בג"ץ2021 בשנת
( נקבע כי בסמכות בית המשפט לפסול 5658/23 "שימוש לרעה בסמכות המכוננת", ובבג"ץ הסבירות )בג"ץ
חוקי יסוד גם בשל תוכנם ופגיעתם במאפיינים גרעינים של השיטה.
אלא שלאורך הדרך, מובילי ההפיכה המשפטית ציינו שוב ושוב כי ככל שהכנסת תרצה להחזיר את
המצב לקדמותו, קרי – השבת עליונות הכנסת, היא תוכל לעשות זאת בנקל באמצעות תיקוני חקיקה.
(, בתגובה לדבריו של השופט חשין ז"ל שזעק "והעם6821/93 כך בפסק הדין בנק מזרחי עצמו )ע"א
היכן הוא? וכי לא ראוי שנשאל את דעתו? אדרבא: נקרא לעם ונשאלה את פיו", השיב הנשיא ברק "אכן,
הריבונות במדינה דמוקרטית היא של העם. הריבונות אינה של הכנסת, אינה של הממשלה ואינה של
המשפט. הריבונות היא של העם. עליו מונח המבנה החברתי והמשפטי כולו. החוקה וחוקי היסוד, -בתי
ראשית צמיחתם מהעם והם נשענים על העם, והעם רשאי לשנותם".
ציין הנשיא ברק "אם הכנסת לא מרוצה, כל כך קל2003 וכך לדוגמה, בכנס לשכת עורכי הדין בשנת
אצלנו לעקוף את התוצאה. אין קל לה מלהביא את עמדתה ולשנות את זה. ניתן לשנות את חוק יסוד:
ח"כים. ]...[ את הבעיה 61 כבוד האדם, ברוב של שניים נגד אחד ואת חוק יסוד: חופש העיסוק, ברוב של
הזו ]של פסילת חוקים[ אפשר לפתור ברוב של שניים נגד אחד ואני הראשון שאתן לזה תוקף. ]...[ כאשר
אנו באים ואומרים שחוק רגיל בטל, מה אנו עושים? אנו מגשימים את עליונותה של הכנסת. הכנסת יכולה
המשפט מבטל חוק של הכנסת -לבטל כל דבר, ברוב של שניים נגד אחד". במקום אחר ציין, "כאשר בית
יסוד, הוא אינו שולל מן הריבון את סמכותו הדמוקרטית; הריבון הוא העם; בית -בהיותו נוגד לחוק
יסוד. ואם -המשפט נותן ביטוי לדברו של הריבון )העם( באמצעות נציגיו בכנסת כפי שמצא ביטוי בחוק
יסוד, אינו נראה לכנסת, הרשות בידה לשנות את חוק היסוד -פסק דינו של בית המשפט, המפרש חוק
5 ולכונן הסדר חוקתי שונה." )"ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק ומעמד הכנסת", הפרקליט מז
, 2016 ((. כמו כן בכנס 'על חבל דק' שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בשנת2004–)התשס"ד
ציין כי "אם הכנסת סבורה שבג"ץ חורג ]מסמכויותיו[ בידיה הכוחות למנוע זאת".
"הסתכלתי גם1995 בדומה, גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר ז"ל ציין בשנת
על היחסים בין בית המשפט ובין הכנסת. אינני סבור שאפשר להצר צעדיו של בית המשפט כאשר הוא
נמצא בתוך פעולתו המשפטית, אבל אין ספק שהמילה האחרונה היא בידי הכנסת. הכנסת היא הרשות
המחוקקת והיא הרשות הריבונית המבטאת את רצונו של העם. בידיה כל הכוחות, לרבות הכוח לחוקק
חקיקה קונסטיטוציונית, והיא האבן השואבת שקובעת את ההנחיות הלובשות לבוש של חקיקה חוקתית
3
של ישיבת ועדת372 או חקיקה רגילה" )פרידה מנשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר, פרוטוקול
((.17.7.1995) 13-החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה
לפיכך, בהצעת החוק מוצע להשיב את המצב המשפטי לקדמותו ערב פסק דין בנק המזרחי, למצב שבו
מתקיים עקרון הפרדת הרשויות: הכנסת, מייצגת הריבון – מחוקקת, הממשלה – הזרוע המבצעת –
מושלת, והרשות השופטת – שופטת על פי החוק, וכן מוצע לקבוע כי שום בית משפט לא יהיה רשאי לדון
בתוקפו של חוק, קל וחומר לפסול חוק או חוק יסוד שחוקקה הכנסת.
יחד עם זאת, בדומה לפסק דין ברגמן, מוצע, לציין כי בסמכות בית המשפט לבחון עמידה פורמלית של
הכנסת בחוקיה, כדי לוודא כי הרוב הדרוש לתיקון חוק או חוק יסוד, בהתאם להסדרים המעוגנים
בחקיקה מפורשת, אכן מתקיים.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(23.02.2026) ו' באדר התשפ"ו