חומר רקע
הכנסת
הצוות המשפטי
הוועדה לביטחון לאומי
,ירושלים ו' באדר התשפ"ו
23
בפברואר2026
לכבוד
חברי הוועדה לביטחון לאומי
:הנדון סעיפים22
עד24
בהצעת חוק התוכנית הכלכלית
(תיקוני חקיקה ליישום המדיניות
הכלכלית לשנת התקציב2026), התשפ"ו–
2026
לקראת הדיון בסעי
פים
22
עד24
להצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות
הכלכלית לשנת התקציב2026), התשפ"ו–
2026
(להלן –
)הצעת חוק התוכנית הכלכלית ,
מצ"ב
.סקירה בנושא
סעיף22
להצעת החוק מתקן את פקודת המשטרה
כך שתתווסף הסמכות להעסיק
שוטרים במסגרת חוזה מיוחד , ואילו סעיפים23
ו-
24
להצעת החוק מתקנים את חוק שירות
)המדינה (גימלאות [נוסח משולב], התש"ל–
1970
באופן הקובע
הסדרים ייחודיים לגמלאות
.במשטרה
יצוין
כי בהחלטת ועדת הכנסת הוחלט לפצל את סעיפים23
ו-
24
,מהצעת חוק התוכנית הכלכלית
אך משיחות מקדימות שקיימנו עם נציגי הממשלה עולה כי יש קשר בין סעיפים אלה לבין סעיף22
שלא פוצל ממנה, ועל כן נכון לדון בהם ביחד. ככל שתחליט הוועדה לאשרם, יהיה עליה להחליט
האם לעשות
זאת במסגרת הצעת חוק התוכנית הכלכלית או בנפרד ממנה, ובהתאם לכך ייקבע
.ההליך הפרוצדורלי לעשות זאת
סעיף22
– תיקון פקודת המשטרה
העסקה במשטרת ישראל– רקע
1.
סעיף10
לפקודת המשטרה מסדיר באופן כללי את סמכותו של המפכ"ל לגייס אנשים
לתפקיד שוטר. הפרק השלישי לפקודה קובע הוראות נוספות בעניין גיוסו ושחרורו, ועיקרן
חובת בדיקה רפואית בטרם הגיוס (סעיף11
), תקופת ניסיון של24
חודשים (סעיף12
,)
הוראה הקובעת כי רואים שוטר כ מי שתמיד בתפקיד (סעיף15
), איסור עיסוק נוסף אלא
באישור (סעיף16
), תקופת שירות של חמש שנים שניתנת להארכה (סעיפים11
ו-
17
.)
2.
:כן מסדירה הפקודה סוגים נוספים של שוטרים
שוטרים מוספים זמניים (המגויסים
;)לתקופה של שישה חודשים
שוטרים לתפקידים מיוחדים ;
מתנדבי המשמר האזרחי
(שאינם מועסקים על ידי המשטרה, ומסורות להם חלק מסמכויות השוטר). בנוסף, חוק
שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–
1986
וחוק שירות המילואים, התשס"ח –
2008
)מסדירים הצבת חיילים במשטרה, במסגרת מג"ב (סדיר ומילואים
,)ושח"ם (סדיר בלבד
וחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–
2014
מאפשר גם את הצבתם של מתנדבי שירות
לאומי-
.אזרחי במשטרה
3.
נוכח אופי השירות הייחודי במשטרה, בהיותו גוף היררכי, שיטת ההעסקה במשטרה שונה
מאשר ביתר שירות המדינה. בפקודה קבועות שתי הוראות ייחודיות לעניין זה, בדבר
היעדר יחסי עובד-
מעביד (סעיף93
א לפקודה) ואיסור התארגנות (סעיף93
.)ב לפקודה
כמהלך משלים לאיסור ההתארגנות, ה וקם מוסד נציב קבילות השוטרים, המעוגן כיום
בחוק המשטרה, התשס"ו–
2006
. היבט נוסף של ייחודיות ההעסקה במשטרה כולל דין
משמעתי ייחודי, קפדני יותר מאשר בשירות המדינה, הכולל גם בתי דין למשמעת וגם
שיפוט בפני דן יחיד (שהוא המקבילה במשטרה לשיפוט בפני קצין שיפוט
במתכונ ת הקיימת
בצה"ל .)
הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה
4.
,בהצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מוצע לאפשר שיטת העסקה נוספת במשטרה
בדרך של חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר
תה וב
ייעצות עם המפכ"ל.
,לפי ההצעה, שוטר שהחל דרכו בהעסקה רגילה, בדרך של גיוס
.יוכל אף הוא לעבור למסלול של חוזה מיוחד
הערות הצוות המשפטי של הוועדה
5.
כאמור, אופי ההעסקה במשטרת ישראל שונה מאשר ביתר שירות המדינה. המשטרה היא
גוף היררכי, השוטרים נמצאים בתפקיד תמיד, גם כשאינם במשמרת, יש להם סמכויות
נרחבות והם נתונים לדין משמעתי קפדני יותר. כל אלה מחייבים בחינה מדוקדקת יותר
של התפקידים שבהם יועסקו השוטרים בחו זה מיוחד, וכן יש לבחון מה יהיו השפעות
.המהלך על אופי הארגון,ההסדר המוצע בהצעת החוק כללי ביותר, ולעמדתנו
נכון היה
לכלול בהצעת החוק אמות מידה ברורות
להעסקה בחוזה מיוחד .
6.
משיחות מקדימות שקיימנו עם נציגי משרד האוצר, המשרד לביטחון לאומי ומשטרת
,ישראל עולה כי יש קשר בין ההסדר המוצע בעניין זה לבין ההסדר המוצע בעניין הגימלאות
,שיפורט להלן
אף שהדבר אינו בא לידי ביטוי בנוסח הצעת החוק. בנוסף, עלה בשיחות
מוקדמות אלה, כי עדיין לא ברור לגמרי מה יהיו התפקידים שעליהם יחול ההסדר, ולכן
.לא ניתן בעת הזו להציע אמות מידה
7.
,בנסיבות אלה, לעמדתנו לכל הפחות, יש לקבוע כי המקרים והתנאים שיקבע השר
לביטחון לאומי להעסקה בחוזה מיוחד, יהיו באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת .
,כך, יתאפשר פיקוח על אופן יישום ההסדר בפועל, והוועדה תוכל לבחון את השפעתו. יצוין
כי בהסדר המקביל בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–
1959
, התקנות המסדירות
.העסקה בחוזה מיוחד טעונות התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת
סעיפים23
ו-
24
–
)תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות
הסדר הגמלאות במשטרת ישראל–
רקע
8.
המונח "גיל פרישה" מוגדר ב ,חוק גיל פרישה
ה תשס"ד -
2004
(להלן– החוק הכללי), כ גיל
שבהגיעו אליו יהיה אדם זכאי לפרוש מעבודתו בשל גילו, ולקבל (בהתקיים תנאים
מסוימים
על פי דין או הסכם )גמלה בשל פרישתו מעבודתו .
9.
,למרות כלליות ההסדרים שבחוק הכללי נקבעו בחקיקה גם הסדרים פרטניים בעניין גיל
הפרישה העוסקים ב
מגזרים ספציפיים). כך, בחוק שירות המדינה (גמלאות
,][נוסח משולב
התש"ל-
1970
(להלן–
חוק הגמלאות) נקבעו הסדרים כאמור גם ביחס למשטרת ישראל
(ככלל, לפי פר ק
ה' לחוק הגמלאות, גיל הפרישה לשוטר במקרה של מועד
פרישה מוקד ם
יהיה
גיל50
עד52
ובמקרה של מועד פרישה )"רגיל" (פרישה שאינה מוקדמת–
גיל55
עד
57
) .
10
.
כחלק מהרפורמה הפנסיונית שנערכה בתחילת שנות האלפיים במשק הישראלי, נקבעו
'במסגרת תיקון מס44
לחוק הגמלאות משנת2023
, הוראות ולפיהן שוטרים שגויסו לאחר
( ו' בטבת התשס"ד31
בדצמבר2003
) יבוטחו בהסדר פנסיה צוברת במקום הסדר פנסיה
.תקציבית שהיה נהוג עד למועד זה
11
.
במסגרת
ה תיקון ,האמור בחוק הגמלאות נוסף גם סעיף108
ז לחוק
זה, הק ו בע כי שר
האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת ,ובהתייעצות עם השר לביטחון לאומי יקבע
הוראות בעניינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של שוטרים חדשים, ובכלל זה תשלום קצבה
( למי שפרש לפני גיל פרישה תשלומים
ה"מכונים "קצבת גישור ,). בפועל מטרת ם של
תשלומים אלה היא
לגשר בין מועד הפרישה ובין המועד שבו העובד מ תחיל לקבל ,גמלה
וזאת כתמריץ להצטרפות כוח אדם לארגון הביטחוני או לצורך שימורו בארגון.
להשלמת
התמונה יוער כי כיום קצבאות גישור משולמות לשוטרים שפרשו טרם גיל הפרישה
כמקדמות על בסיס נוסחה שגיבש החשב הכללי .
ההסדר המוצע
בהצעת החוק
12
. בהצעת החוק מוצע לאמץ כמעט באופן מלא את ההסדר שנקבע ב חוק ההתייעלות
הכלכלית(
תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב2023
ו־2024
), התשפ"ג –
2023
ביחס לשירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בכל הנוגע
להסדרת קצבאות הגישור וקביעת מסלול להעסקה ללא קצבת גישור (להלן–
ההסדר
משנת2023
.)
13
.
לפי הצעת החוק, מוצע לסטות ממודל התגמול הפנסיוני העתידי הנהוג כיום במשטרת
ישראל (המודל המציע פנסיית גישור ממועד הפרישה המוקדמת עד למועד הפרישה
"הרגיל"), וזאת נוכח העלויות הכרוכות בתשלומי הגמלאות במשטרת ישראל ולשם גיוס
כוח אדם איכותי לתקופות העסקה שאינן לטווח ארוך, או לשם גיוס של כוח אדם בעל
ניסיון משמעותי או השכלה נרחבת, או במקצועות בעלי יכולת התניידות גבוהה בשוק
.העבודה האזרחי
14
. לשם כך , מוצע בסעיף23
(2 )
)(ב
לאפשר לשר האוצר לקבוע בצו, בהסכמת השר לביטחון
,לאומי ולפי בקשת המפקח הכללי של המשטרה מקצועות שההעסקה בהם תהיה במסלול
של חוזה אישי ללא קצבת גישור .
15
.
המקצועות ש ייקבעו
באופן זה :בצו יידרשו לעמוד באחד או יותר מהתבחינים שלהלן
א .
מדובר במקצוע המתאים להעסקה לתקופה קצרה בשל שינויים תדירים בכישורים
.הנדרשים בו או בשל התייתרותו הצפויה עקב שינויים טכנולוגיים וכדומה
ב .
מדובר במקצוע שנדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי או מהשכלה אקדמית
רחבה, בשים לב למאפייניו המיוחדים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע
אחר בתוך המשטרה .
ג .
מדובר במקצוע שקיים קושי לגייס אליו או לשמר בו כוח אדם בשל תנאי השכר
( המוצעים בו ,וזאת .)למרות הזכאות הפוטנציאלית לקצבת גישור
ד .
מדובר במקצוע שבו לפחות75%
מהמועסקים החדשים במהלך תקופה של3
( שנים36
)חודשים) לא בחרו במסלול של קצבת גישור (אלא במסלול של חוזה מיוחד.
ה .
מדובר ב מקצוע שבו לפחות50%
מכלל
השוטרים
החדשים במשטרת ישראל
,המועסקים במקצוע זה במשטרה .אינם מועסקים במסלול קצבת גישור
16
.
יצוין כי ההסדר
האמור עתיד ל חול רק על מועסקים חדשים, ומי שמועסק כיום ימשיך
.במסלול ההעסקה שלו
17
.
בסעיף24
נקבע כי מועד כניסתן לתוקף של הוראות סעיף23
(2
))(ב , הקובע את הפעלתו בצו
של המסלול ללא קצבת גישור
(סעיף108
ז(א1
)) המוצע ,
י
היה ב :מועד המאוחר מבין אלה
מועד כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף23
(2
))(א , הקובע את הסדרת מסלול קצבת
הגישור , או שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף22
להצעת החוק, והוא
סעיף10
(1
) המוצע לפקודת המשטרה שעתיד לאפשר למפקח הכללי להעסיק שוטרים
"ב"חוזה מיוחד . משמעות הדבר היא כי כל ההסדר המוצע, יחל רק לאחר שיותקנו אחת
מבין סדרת ה
תקנות האמורות .
הערות הצוות המשפטי של הוועדה
18
.
בהסדר המוצע אין אישור של ועדה כלשהי מוועדות הכנסת של הצו, ואילו בהסדר שנקבע
ב -
2023
לגבי השב"כ והמוסד נקבע כי הסדר זה יאושר בידי ועדת משנה של ועדת החוץ
והביטחון של הכנסת (הוועדה האמונה על נושאים הקשורים לשירות הביטחון הכללי
.)והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ,לעמדתנו, נוכח השפעות ההסדר על המשטרה
נכון לקבוע גם כאן כי הצו יהיה טעון את אישורה של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת .
19
.
בהסדר המוצע מוצע לאפשר לשר האוצר לקבוע בצו מקצועות שההעסקה בהם תהיה
במסלול של חוזה אישי ללא קצבת גישור , וזאת לאחר
בקשה
של מפכ"ל המשטרה, בעוד
שבהסדר משנת2023
נקבע כי קביעת שר האוצר תהיה על בסיס המלצה
של ראשי הגופים
,הביטחוניים. לעמדתנו אין הבדל מהותי בין המונחים, אך נכון לשמור על אחידות ביניהם
ו .להיצמד למונח בו נעשה כיום שימוש בחוק
20
.
בהסדר המוצע נקבע
הפעלת המסלול ללא קצבת גישור
יהיה המאוחר מבין אחד משני
המועדים האפשריים (במועד כניסתן לתוקף של התקנות העוסקות בהסדרת מסלול קצבת
הגישור או שנתיים ממועדן כניסתן לתוקף של התקנות המאפשרות העסקת שוטרים
"בחוזה מיוחד"), בעוד שבהסדר משנת2023
נקבע מועד אחד בלבד והוא מועד כניסת
תקנות קצבת הגי
שור לתוקף .
לעמדתנו, יש לעמוד על הצורך בקביעת שני המועדים
החלופיים, ולבחון האם לא נכון יותר לקבוע מועד אחד .
,בברכה
הצוות המשפטי
הוועדה לביטחון לאומי