חומר רקע
1
דברי רקע להופעתי מחר בפני
חברי
הועדה המשותפת של
ועדת
,החוקה חוק ומשפט
והועדה לביטחון לאומי
מסמך זה נכתב במתכונת של
הרצאת דברים בעל פה ,
ותכליתו לשמש בסיס לשיח פתוח עם חברי
הועדה, ככל ש אכן
י
תפתח שיח כזה וי היה
ענ
יין לשאול שאלות. מאחר ש אי ני יודע מה מסגרת הזמן
שתו ענק.לי, סברתי שנכון יהיה להעביר לכם את מתכונת דבריי המתוכננים מראש
בראשית
ה
דברי
ם
,לכם
אני מבקש להודות על ההזדמנות להישמע כאן
)(בעל פה או בכתב.
אפתח ואומר ש מדובר להבנתי
ב
הצעה מהפכנית בעלת אופי
""בוסרי לחלוטין" ,בלתי
"אפויה
,בעליל אשר
ל מיטב הבנתי
ול
פי מיטב נ
י
סיוני ,
יש לה פוטנציאל הרסני לא רק על המשך קיומה
של מח"ש כגוף
מקצועי ו
אפקטיבי,
אלא גם השלכות הרסניות על עבודת מערכת אכיפת הדין
ה
פלילי לכל רוחבה .
אני בא
בפניכם
כאחד מ.העם
פרשתי מהשירות הציבורי לפני כשמונה שנים אחרי כחצי יובל שנות
שירות ו מאז
אני אדם פרטי. אינני איש פוליטי
, ו האינטרס בשמו אני כאן :איננו אישי הוא מקצועי
נטו .
כיוון ש למיטב הבנתי ,עד היום לא הופיע כאן בוועדה אף פרקליט מדינה ואף ראש מח"ש ולמעשה
לא ידוע על
שום עבודת מטה מקצועית שנערכה לגבי הנושאים עליהם אעמוד , ייתכן
ש תמצאו כי
דברי
י
רלוונטי
ים לגיבוש החלטתכם.
לא באתי לכאן כדי להתנצח או להתווכח עם א
יש , אלא רק כדי
לנסות ו לתרום את חלקי
ל תהליך
קבלת ההחלטות
.ולסייע לכם בעבודתכם וככל שלא יינתן לי זמן סביר
להציג את עמדתי-
ולו
בתמצית , אבקש שחברי הוועדה יקראו לכל הפחות את דבריי הכתובים .בטרם יצביעו כפי שיצביעו
רקע מקצועי רלוונטי :
הייתי סגן ראש מח"ש למשך כשנה ו לאחר מכן כיהנתי כשבע שנים
כ
ראש מח"ש (
2011-2018
).
קודם לכן הייתי פרקליט בכיר
במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ,
בה שירתתי לאורך כ-
14
שנים .
בתפקידיי השונים הכרתי מקרוב את כל ממשקי העבודה של
מח"ש ו ,הפרקליטות מ
בפנים ובחוץ .
נטלתי חלק לאורך כל שנות עבודתי
ב עבודת המטה של הפרקליטות מול
כלל ה
יחידות,
מול
,פרקליטויות המחוז השונות
גורמי היעוץ והחקיקה, המשטרה, שב"כ,
וכמובן מול בתי המשפט -
ובית המשפט העליון בפרט .
אמנם פרשתי לפני כשמונה שנים ו פנית י לדרך
חדשה ,
א ך למיטב ידיעתי המבנה העקרוני ושיטות
.העבודה לא השתנו
2
ב
מגבלת הזמן והמקום ,
ב חרתי להתייחס בקצרה ל
ארבעה נושאים
בלבד
שנוגעים להצעת החוק:
א.
יתרונות מח"ש כיחידה משולבת בפרקליטות במודל הקיים,
הכשלים החמורים במודל
המוצע
והשלכות בידודה המקצועי של מח"ש על
האחידות ו
השוויון באכיפה הפלילית
ב.
יחסי מח"ש -משטרה, הקונפליקט המובנה ו קריסת
אפקטיביות מח"ש במודל החדש
ג.
קריסת מעמדה של
מח"ש מול בתי המשפט
בכלל- ו מול בית המשפט העליון בפרט
ד.
" מודל
מתאם
"ההחלטות (
:או)""הבורר והשלכות
י
ו ההרסניות על ה אכיפה
ה
פלילית
עבודת מח"ש בתווך הפרקליטותי מבטיחה
שילוב יות
מקצועי
ת
הדוקה ומענה מולטי דיסציפלינרי
עבודת מח"ש נחזית למי שאינו ,מכיר את הדברים להיות עבודה מקצועית
פשוטה ומוגבלת יחסית :
איסוף מודיעין לגבי עבירות שוטרים., חקירת שוטרים והעמדתם לדין זו כמובן ראיה צרה ביותר ;
שכן עבודת מח"ש
איננה מ תרחשת בחלל הריק אלא מצויה כל העת בתווך מקצועי בינארגוני:
תיקי מח"ש הם במקרים רבים ביותר תיקים
בעל י
רגישות ציבורית ומקצועית
גבוהה.
בגלל שמדובר
ב תיקי
שוטרים ,
גם התיקים הפשוטים יכולים ב נקל להפוך
למורכבים ורגישים
נוכח הנסיבות
הרגישות( בתוכן צמחו
שימוש בכוח ב ,הפגנות ,שימוש בכוח קטלני חשדות נגד
קצינים בכירים
)'וכד .
,במקרים אלה הטיפול בתיק.לעולם אינו נגמר במח"ש
החשודים והנאשמים ,במח"ש ,שהם אנשי משטרה מנוסים
ולעיתים גם בכירים , אינם מהססים–
בצדק מבחינתם- ל
עשות שימוש בכל האמצעים הח
ו קיים שעומדים לרשותם כדי להתגונן והם
מ גייס
ים
לשם כך
את טובי הסניגורים .
גם נפגעי העבירה ,, שבמקרים רבים הם אנשים נורמטיביים החשים שנעשה להם עוול
מנהלים
מצידם מאבק משמעותי על תיקים שלהבנתם מח"ש לא קיבלה בהם החלטה נכונה או לא חקרה די
.הצורך
וכך מוגשות לעיתים מזומנות עתירות לבג"צ נגד החלטות שנתקבלו במח"ש ;
מוגשות תביעות
אזרחיות נגד חוקרי מח"ש;
מוגשים
עררים וער עורים על החלטות בבתי המשפט, עד לבית המשפט
,העליון ונפתחות חזיתות מחזיתות שונות .
בגלל הרגישות הכרוכה
ב
תיקי שוטרים, הן ברמה הציבורית והן בהקשר של תפקיד השוטר ,
מח"ש
מעסיקה את פרקליטות המדינה
ויחידותיה
.ואת בתי המשפט יותר מכל יחידה פרקליטותית אחרת
דוגמא א :
עתירה לבג"צ נגד"החלטה שנתקבלה במח
ש
בכל תיקי מח"ש בהם הייתה רגישות גבוהה, שולבו פרקליטי מחלקת הבג"צים כבר בדיונים
המקדימים
שנערכו בלשכת פרקליט המדינה כדי לקדם פני עתירה עתידית, וממילא פרקליט
.המדינה או היועץ המשפטי לממשלה וצוותיהם השונים היו כבר מעורבים בדרך כזו או אחרת בתיק
מי שמייצג כיום את מח"ש בבית המשפט העליון היא מח' הבג"צים -
וזו הרי כפופה לפרקליט
המדינה, שלפי הטענה כיום
מצוי ב "
ניגוד עניינים מוסדי" ו
לכאורה מנוע מ !לטפל בתיקי מח"ש
3
איזה תחליף יהיה לראש מח"ש בהעדר ייצוג מקצועי מפרקליטי מח' הבג"צים במקרה של עתירה
?נגד מח"ש והרי מחלקת הבג"צים פועלת בתיאום ישיר עם פרקליט המדינה והיועץ המ
ש פטי
לממשלה ומציגה בבית המשפט העליון עמדה ש
התגבשה תחת המ
דיניות הכללית
.של המערכת
מח"ש הרי חוקרת תיקי ליבה בתחום הפלילי, ולכן היא מסונכרנת כל העת עם מערכת התביעה
הכללית
כולה הן בגיבוש שוטף של הכללים
, פועלת על בסיס מדיניות כללית ו מתעדכנת מקצועית
בסדרי הדין, הראיות ובדין המהותי ופרשנותם בבתי המשפט השונים א גב למידה כלל פרקליטותית
מתמדת
, שמתבצעת מתיק לתיק .
לראש מח"ש החדש לא יעמוד משאב זה .הוא יהיה חשוף לעתירות לבג"צ , ללא הכנה או הגנה
מקצועית, על כל המשתמע מכך לגבי גורל החלטותיו והמוניטין המקצועי שלו.
:דוגמא ב ?ומה כאשר ישנה תביעה אזרחית נגד מח"ש
בתקופתי היו לא מעט תביעות כאלה
שהגישו הן שוטרים וקציני משטרה ו
הן מתלוננים
ומתלוננות
נגד עובדי מח"ש .
מי שייצג ו את מח"ש בתביע
ות אלה היו טובי הפרקליטים ב
פרקליט
וי ות המחוז
האזרחי
ו ת במחוז
.הרלוונטי מדובר בי
י
צוג המקצועי ביותר ש מנהל .או חוקר במח"ש יכול לקבל
ם קוד ל גיבוש העמדה לקראת ייצוג
זה כ, נערכו
דרך קבע
ישיבות עבודה משותפות של ראש מח"ש
עם פרקליט המחוז הרלוונטי וכמובן במקרה הצורך עם פרקליט המדינה .
על רקע הטענה ל"ניגוד עניינים מוסדי"
, פרקליט המחוז לא יוכל ככל הנראה בעתיד
ל גבש עמדה
אם להגן בבית משפט
על עובדי מח"ש ומנהליה בתביעות האזרחיות
או להחליט להתפשר בתביעות
אלה והסמכות ת
עבור ל
ראש מח"ש החדש .
כמי שנהנה בעבר כראש המחלקה מייצוג מקצועי של פרקליט
ת ויו המחוז ב
תביעות אזרחיות,
קנטרניות ו
נקמניות בחלקן,, וגם מוצדקות בחלקן
אשר הוגשו נגד מח"ש ואנשיה, ברור לי שללא
,ייצוג כזה רמת החשיפה של המחלקה תעלה עד כדי קושי להתמודד עם המציאות היום יומית
ות פ ך ,גיעה חמורה בביטחון העצמי של החוקרים ושל הפרקליטים כל זאת בהעדר מעטפת
.מקצועית מערכתית
?ומה כאשר עובד של מח"ש תובע אותה בבית הדין לעבודה
אני יכול למנות כך עוד עשרות
דוגמאות אך הזמן קצר. אתקדם
, איפא .
בקרת איכות ושילוב מומחים בתיקי מח"ש :
למח"ש יש בעבודה היומיומית ממשקים רבים מאוד
עם יתר יחידות הפרקליטות . חלק לא מבוטל
של התיקים של מח"ש, וודאי כל התיקים המשמעותיים, מגיע בשלב כזה או אחר של חיי
התיק
,לאחת מיחידות המטה של פרקליטות המדינה
ו במקרים רבים
מגיעים
לדיון בפורום כזה או אחר
מול ,גורמי המטה כאשר זוגות עיניים רבות
נוספות בוחנ ות
את התיק בפרספקטיבה מקצועית
מגוונת, שהיא
חיצונית ל
מומחיות הקיימת ב .מח"ש
4
:דוגמא א
ערעור או ערר בבית המשפט העליון
כמו
שקורה ב כל פרקליטות מחוז, כשתיק מח"ש מגיע לבית המשפט העליון בערעור או בערר ,
וישנם
לא מעט כאלה, והם כמובן החשובים מכולם(
שכן לפסק דין של בית המשפט העליון
עשויות להיות
השלכות רוחב על כל עבודת המחלקה ועל פרשנות הדין הפלילי ועבודת התביעה בכלל),
מופיעים
ב תיק
פרקליטי המחלקה הפלילית,
המומחים בהופעה מול בית המשפט העליון, שהיא מלאכה
יי .חודית
בפרשיות הגדולות של מח"ש היו פרקליטים בכירים במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה אשר
ליוו את כלל העררים והערעורים שהוגשו בתיקים לערכאה העליונה והעניקו למחלקה שירות
.מעולה
כמובן
ש
ראש מח"ש ופרקליטי המחלקה מעורבים ב עבוד
ת ההכנה לערעור ,
כמו גם פרקליט המדינה
,וצוותו וגורמי מטה נוספים אבל הגורם שה ופיע בבית המשפט העליון בתיק עצמו ה יה
גורם המטה
המנוסה במלאכה זו
, פרקליטי
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שלהם יש את המטען
הרוחבי הדרוש לייצוג
י.יחודי זה
כמי שהופיע,שנים רבות על בסיס קבוע, בפני בית המשפט העליון ,
אני מכיר היטב את חשיבות
ה ,מתח המקצועי הקיים בין המטה ליחידות השטח את ערכה של בקרת האיכות המעולה של
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה
ו את ה חשיבות היתירה בצירוף תחומי המומחיות
של שתי
ה ערכאות בתוך הפרקליטות:
אחת שמנהלת תיק ברמת השטח והשני
י
ה שנמצא
ת
מול בית המשפט
,העליון שילוב שמבטיח ייצוג וטיפול בתיק
ברמה הגבוהה ביותר .
כיצד ניתן יהיה למנוע מצב
ש בו מח"ש תטען בבית המשפט העליון באופן לא מקצועי מספיק, כזה
אשר איננו מתואם מראש ,עם ראשי התביעה הפלילית ,ואינו מתבסס על דיונים מקצועיים רחבים
וי י נתן פסק דין
שא ר יפגע באופן רוחבי
?בכל מלאכת התביעה והחקירה במדינה
והרי התיקים המשמעותיים ביותר שמח"ש מנהלת(בבית המשפט המחוזי,)
צפויים להגיע בסופו
של דבר לער
ר או לערעור בבית המשפט העליון .
:דוגמאות נוספות
עררים
בנושא חומר חקירה
(סעיף74
)
ועתירות לגילוי ראיה חסויה
(להגנה על אינטרס ציבורי חשוב
בתיקי שוטרים או על )ביטחון המדינה בתיקי שב"כ
כמעט בכל תיק מורכב עולות סוגיות לבחינה שיפוטית עד לבית המשפט העליון בנושאי גילוי חומר
,חקירה או עתירות לגילוי ראיה חסויה שם מופיעים פרקליטים בעלי מומחיות מיוחדת בתחום
.מהמחלקה הפלילית
בלעדי המעטפת המקצועית הזו, מח"ש
ת תקש
ה מאוד לעמוד במשימה ו היא
עלול
ה
לעשות טעויות שהמחיר שלהם יהיה יקר ביותר
בנוגע לגורל התיק , אגב פגיעה באינטרסים
ציבוריים חשובים.
מדובר במלאכה מקצועית המצויה דרך קבע תחת הנחיה ישירה של מטה
הפרקליטות
עררים /על סגירת תיקים ושינוי עילות סגירה:עיכובי הליכים
מדובר בהליכים חשובים
ו מט ה פלים
ב
מחלקה י י עודי
ת במטה פרקליטות המדינה,
כאשר ההחלטות
.מתקבלות ע"י המשנים לפרקליט המדינה
תכלית המערך היא
להבטיח אחידות
בין יחידות התביעה
,השונות, הן במשטרה והן בפרקליטות ומתן מענה שוויוני לחשודים ולנפגעי עבירה .בכלל התיקים
5
בעת כהונתי כמות העררים על
החלטות ב תיקי מח"ש הייתה גדולה יותר מכל תיקי העררים על תיקי
כלל היחידות כולן .
ריבוי העררים לא היה כלל
אינדקציה ל ריבוי טעויות
בתיק מח"ש ,
שכן רק
.)עררים בודדים התקבלו ע"י מחלקת עררים (והמשנה לפרקליט המדינה
זכור לי היטב נתון מאחת השנים האחרונות
לכהונתי , ש בה אף ערר אחד לא התקבל במחלקת עררים
וכל ההחלטות של מח"ש אושרו
!במח' עררים בפרקליטות המדינה
ריבוי העררים ה ,וא, כמובן אינדיקציה לרגישות הרבה של
תיקי מח"ש , הן מצד שוטרים
(שמבקש ים
לשנות עילת סגירה מ "חוסר ראיות"" ל חוסר אשמה", למשל )
והן מצד אזרחים נורמטיביים נש פגעו
משוטר
ים ,ה מבקשים למצות
כל ערוץ משפטי קיים ודורשים לפתוח מחדש תיק שנסגר , לרבות
בעתירה לבג"צ על ההחלטה בערר.
מיעוט העררים שנתקבלו על החלטות מח"ש בתקופתי היה פרי העובדה שעצם קיומה של בקרה
,פרקליטותית פנימית
טייב ה
.מאוד את העבודה במחלקה והרי
,מטבע הדברים בכל מקום בו עובד
יודע שעבודתו צ
פוי
ה בשלב כזה או אחר לעמוד לבקרה ולביקורת פנימית
של
מומחים ב י חידה
אחרת , הוא מקפיד הקפדה יתירה וחותר לתת בעבודתו מראש מענה לכל תמיהה שעשויה להתעורר
אצל
ה
יחידה המבקרת .
וכמובן שהדבר משביח עד מאוד את איכות התיקים ,
ובעיקר מבטיח שמירה על אחידות בדין
.הפלילי ושוויון בפני החוק
אחידות באכיפת הדין הפלילי כערך מרכזי
הליכי הבקרה הפנימית המתרחשים בין יחידות השטח של הפרקליטות ליחידות המטה מוכיחים
את עצמם
ברמה
יו
מיומית.
לא בכדי
יחידות הפרקליטות השונות, ומח"ש בתוכן, נחשבות ל יחידות
מקצועיות ביותר
, בין היתר
בזכות העובדה שישנן בפרקליטות באופן מובנה שתי ערכאות טיפול
פנימיות :
יחידות השטח ומולן יחידות המטה
ה מבטיחות בראש ובראשונה אחידות
,רוחבית
שוויון
בטיפול וסטנדרט מקצועי אחד, שהולם את ההנחיות הכלליות
של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי
לממשלה, וכמובן את הדין והפסיקה , ומ
ו
נע חריגות ותקלות.
לפי הצע
ת החוק
, כל הבקרות הפנימיות האלה יהפכו להיות תוך-
,מחלקתיות כאשר מנהל מח"ש
.ימלא בעצמו את כל פונקציות הביקורת
מעבר
ל
כך שברור ש
אין שום סיכוי ש
ראש מח"ש
)(או כל בעל תפקיד אחר
יוכל למלא בעצמו את
,כל תפקידי הבקרה האלה
שהרי כיום עוסקות כדבר מחלקות שלמות בפרקליטות המדינה, כ ל
התרבות הארגונית של עבודה בסטנדרט ,מקצועי גבוה ,על פי תו תקן אחיד
צפויה ל
השתנות -
ובמהירות. מטבע הדברים ,
רמת המקצועיות
צפויה לצנוח, ו תוך זמן קצר יפגעו גם עיקרון
האחידות והשוויון בהפעלת ה
משפט הפלילי על שוטרים ואזרחים כאחד
, על כל המשתמע מכך.
:כיום
.המחלקה הפלילית מבקרת את פרקליטויות המחוז בהליכים שמגיעים לבית המשפט העליון
.מח' עררים מבקרת את החלטות סגירת התיקים בפרקליטויות המחוז ובמשטרה
.מחלקת הבג"צים בוחנת את ההחלטות במישור המינהלי
.על פרקליטי המחוז יש בקרה של משנים, של פרקליט מדינה, של יועץ משפטי לממשלה
6
המבנה המפוצל והמורכב
הזה יוצר בקרה אמיתית. יש
נן מדי יום
מריבות"עד לב השמיים "
בתוך
הפרקליטות בין יחידות
המטה ליחידות השטח ו יש'מלחמות עולם ' שמגיעות לא אחת לשולחן
המשנים לפרקליט המדינה, לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה
.עצמו
,בסופו של דבר
מערך מורכב זה הוא המבטיח מתן טיפול שוויוני
בתיקים פליליים ל
כלל ה ,חשודים
ה ,נאשמים
ה עדים ונפגעי
ה.עבירה
,וכך בגלל סיכון
ל ניגוד עניינים אפשרי בקצה, אתם
עומדים ל בטל למעשה את כל מנגנון הבקרה
החוקי והמקצועי הקיים ו ליצור
גוף מנותק לחלוטין, 'לווין בודד' המ שייט
בחלל
לאחר שנותק
מ'חללית האם;'
ובדימוי אקטואלי
לימים טרופים אלה - מח"ש תהא משולה ל מטוס קרב בודד
שאיבד את הקשר עם נושאת המטוסים שלו
ונותר לחוג בשמיים בלב ים כשהוא
לבדו .
וי דגש כי ,כבר היום
ב
אופן חריג , ובניגוד לכלל יחידות הפרקליטות האחרות, מח"ש היא גם יחיד ת
מודיעין, גם גוף חוקר
וגם יחידה תובעת :
לפי הצעת החוק , מח"ש החדשה תהפוך ליחידה עצמאית שעושה הכל, גם את הבקרות הפנימיות ,
גם את הטיפול ההיקפי בכל ענייניה
וגם תהיה אחראית להבטיח שהיא פועלת תוך אחידות בטיפול
המשפטי על פי הנורמות והכללים הנוהגים ב:תביעה הכללית
היא גם תאסוף מודיעין, גם ,תחקור
גם
ת חליט על גורל ,התיק גם
תחליט בערר על סגירתו ,
גם תייצג את עצמה
בערעורים
ובבג"צים
בבית המשפט העליון ,
גם תנהל תביעות אזרחיות בבתי המשפט השונים ,
גם תנהל
עתירות לבג"צ ,
עתירות לגילוי ראיה חסויה ועוד ועוד .
,כדי להיערך לאירוע כזה
וכדי שתיקי המחלקה יקבלו מעטפת מקצועית סבירה
,וחשודים
נאשמים ונפגעי עבירה יקבלו מענה שוויוני ,
הרי צריך לשקול
להקים ב תוך מח"ש עוד מיני -
.מערכת מקבילה לפרקליטות המדינה
ראיתי בהצעת החוק
שהתקציב השנתי המיועד למימוש החוק
הוא6
.₪ מיליון
והרי
מדובר בס כום
סמלי שמאפשר לכל היותר
כמה תקני
עובדים וכלי רכב ,א שר
אי ן בו ולו ראשית מענה לצרכים
המקצועיים המערכתיים של יחידת תביעות+חקירות+מודיעין
פלילית ה עוסקת בליבת העשייה
,המשפטית וכל צרכיה מסופקים כיום במלואם
מתוך משאבי העבודה השוטפת של
פרקליטות
המדינה-
.על כל זרועותיה
הנחיות מקצועיות, יעוץ וחקיקה
מח"ש זקוקה,, כמובן
לשירותי
הייעוץ ו
החקיקה
של הגורמים הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה
בכל ממשק הקשור אליה, לרבות תיקוני חקיקה שעוסקים בגופים הנחקרים על ידה, משטרה ושב"כ
והיא
נוטלת, כמובן,
גם חלק פעיל
ב
גיבוש ההנחיות המקצועיות
של פרקליט המדינה והייעוץ
המשפטי לממשלה
הנוגעים ל .גופי החקירה בכלל, ולגבי מח"ש בפרט
הלמידה הבין-ארגונית
השוטפת
:והעיקר מח"ש נוטלת חלק פעיל בלמידה היום יומית שנגזרת מטיפול משולב בתיקים שמעוררים
.צורך לבחון ענין אחד מזוויות מקצועיות שונות
מדובר בלמידת רוחב שנעשית מתיק לתיק בכל
.מקום בו עולה עניין רוחבי המצדיק תשומת לב ודיון
ראש מח"ש מוזמן דרך קבע לישיבות
בנושאי רוחב , ופרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות מוזמנים מעת
לעת לדיונים בתיקי מח"ש כדי להשיא עצה ולקחת חלק בהתלבטות כזו או אחרת , שמובאת לפתחו
.של פ.מ. או י.מ. בתיק מח"ש
7
,כיום ראש מח"ש הוא חלק מהנהלת הפרקליטות במובן המהותי הרחב, על כל המשתמע מכך
לגבי מעמדו בארגון ו
ל.ניסיון המקצועי שלו בהקשר הרחב, החורג מניהולה הצר של מח"ש
בעתיד,, אם הצעת החוק תעבור ראש מח"ש יהפוך ל -
out sider
,
גורם חיצוני
לתהלי
כי הלמידה ,
החשיבה וקביעת המדיניות השוט
פים
, על כל המשתמע כך
.לגבי מעמדו וכשירותו המקצועיים
הוא יה
פוך ל מה שמכונה "ברווז מאוד."מאוד צולע
:נשאלת השאלה
האם השוטרים החשודים והנאשמים לא ראויים שתיקי השוטרים יזכו לבקרת איכות בתוך
פרקליטות המדינה כנהוג בכל תיק פלילי שמנהלת הפרקליטות ?נגד כל אזרח
ומה על האזרחים נפגעי העבירה שיתלוננו נגד שוטרים, האין הם זכאים שהחלטות מח"ש יעברו
דרך הבקרה המקצועית במחלקות הפרקליטות הי
י עודיות ובשיח המערכתי כמו כל נפגע עבירה
?אחר
ברור לחלוטין שתיקי מח"ש, למרות שמדובר בתיקים פליליים מליבת העשייה המקצועית, יהפכו
במובן זה להיות תיקים פליליים
סוג ב ביחס לתיקי ם
אחרים , וכי ,על פני הדברים הצעת החוק
תיצור פגיעה לרעה בטיפול המקצועי ב
חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה
בתיקי שוטרים.
האם זה אינו שיקול מהותי שגובר על חשש ל "ניגוד עניינים
"מוסדי שעלול להתרחש אחת ל כמה
?שנים ושניתן למצוא לו פתרון אחר
האם שיקול זה לבדו אינו מחייב שקילת
מענה מידתי , כזה
המחייב לבחון חלופות מתונות
, כמו למשל
חיזוק מעמדו של ראש מח"ש בפרקליטות
, וזאת
מבלי
?לפרק את המערכת לגורמיה
?האם מישהו בחן אי פעם חלופה כזו
המודל המשולב של מח"ש כ חלק מהפרקליטות הרחבה
הוכיח את עצמו לאורך שנות דור:
לאורך כל השנים תמיד
נמתחה ב יקורת כזו או אחרת על מח"ש , בעיקר בנושא המורכב של טיפול
בתיקי שימוש בכוח של שוטרים, תיקים שהם מסובכים מאוד
לטיפול, בין היתר עקב קיומו של
קשר שתיקה של שוטרים ,
גיבוי פיקוד המשטרה לשוטרים ,בתיקים אלה ובעיקר
ל נוכח המורכבות
הכרוכה בהפעלת כוח בפעילות מבצעית כזו או אחרת , בנסיבות בהן לשוטר יש סמכות להפעיל כוח .
לא אכנס ל נושא סבוך זה
עכשיו, הגם שיש לי לכך תשובות.
,בכל מקרה
ברור ש
המודל ה
מוצע ה חדש
לא יסייע ב
השבחת העבודה המקצועית.. ההפך הוא הנכון
,בזכות המעטפת המקצועית ואיכות העבודה במח"ש ,המחלקה בראשותי הגישה לאורך השנים
תחת פרקליטי מדינה ויועצים משפטיים שונים, מאות כתבי אישום נגד שוטרים, לרבות נגד בכירי
" הקצינים במשטרה, במה שזכה לכינוי
פרשת הניצבים;"
אחוז ההרשעות שלנו בבת
י ה ;משפט היה גבוה ביותר
,אחוז מיצויי החקירה שלנו וההגעה לחקר האמת בתיקים שנחקרו הלך ועלה
מידת ההתערבות של בג"צ בהחלטות שנתקבלו בתיקים שלנו הייתה אפסית וכך גם מידת העררים
שנתקבלו על ההחלטות
.במח"ש
שיתוף הפעולה הכללי לו זכיתי כמנהל מח"ש בארגון היה על פי רוב מצוין ו עבודת המחלקה זכתה
למחמאות מראשי המערכת .
8
מדובר היה בעבודה משמעותית שהיה לה אימפקט רחב חיובי וחשוב ביותר על התנהלות שוטרים
ושוטרות בארגון ו על .הכוונת ההתנהגות שלהם
ואכן, נספחים זרים ממשטרות ברחבי העולם הגיעו מעת לעת ללשכתי כדי ללמוד יותר על המודל
.הישראלי המוצלח
מחלוקות פנימיות בין ראש מח"ש לממונים עליו
לאורך כל שנותיי בפרקליטות ובמח"ש
תמיד היו מחלוקות פנימיות, לעיתים נוקבות .
מדובר ב חלק בלתי נפרד.מתהליך העבודה בפרקליטות אנשים מתווכחים. מנסים לשכנע .
והיכן שישנם שני פרקליטים, ניתן לשמוע שלוש דעות שונות, ולעיתים אף יותר, ככל ש מתפתחת
דינמיקה טובה ב ו ...ויכוח
,כראש מח"ש מכוח המומחיות הייחודית שרכשתי בנושא, שכנעתי במקרים רבים את הממונים עלי
בצדקת עמדתי וזכיתי לגיבוי מלא .
לעיתים
וש כנעתי
בצדקת העמדה האחרת;
ולעיתים
חשבתי ש אמנם
מקב ל ההחלטה טועה, אך
הבנתי את הה
י
גיון המשפטי ואת סבירות ההחלטה המנומקת, ו
כמובן ש כיבדתי
אותה,
כנהוג
ו .כמקובל בארגון היררכי
בכל שנות כהונתי כמנהל מח"ש, זו הייתה התנהלות הדברים,
למעט
ב שני תיקים
חריגים , בהם
סברתי ש
לא זו בלבד ש
מקבל ההחלטה טועה ,
אף לא מצאתי
בסיס משפטי להחלטה שנתקבלה.
באותם מקרים
זיהיתי בבירור שה
החלטה שנתקבלה ס וטה משורת החלטות מקצועיות
ש התקבלו
בתיקים דומים אחרים
, ו ש היא אף אינה מתיישבת עם
ההנחיות הכלליות.
בשני מקרים אלה אף סברתי שנגרם
עיוות דין לנפגעי עבירה ומשפחותיהם
, ו לכן ה
תרעתי
על כך
בתוך המערכת בפני כלל הגורמים הרלוונטיים ,
.הן לפני קבלת ההחלטה והן לאחריה
למרות תקלות חמורות וחריגות ,אלה
ו הגם שלטיפול הכושל בהם היה מחיר יקר שאנשים טובים
במח"ש ומחוצה לה שילמו אותו (
וחלקם ככל הנראה עדיין
משלמים אותו עד היום), א ני יכול
להצהיר בשקט ובביטחון כי
מדובר היה ב
חריג
ים שה עיד
ו על הכלל .
משל'נושאת המטוסים':
כדי להמחיש כיצד פועלת מח"ש
ת במ
כונת המשולבת בפרקליטות , אבקש לשוב ו להמשיל את
מערכת אכיפת החוק במבנה הקיים ,לנושאת מטוסים כאשר מח"ש היא למעשה אחד המטוסים
המשוכללים החונים
על הסיפון ו לצידה חונים
מטוסי ם אחרים בדמות פרקליטויות המחוז
.והמחלקות המקצועיות
מח"ש
יצא
ה
תמיד
באופן עצמאי למשימותיה,
אך שבה
כל העת חזרה
ל נושאת המטוסים כדי
"ל
תדלק "
"ו"להתחמש ולעולם שמרה על קשר רציף. וכך
כראש מח"ש הייתה לי בכל עת אפשרות
ל בקש מלשכת פרקליט המדינה לערוך היוועצויות עם עמיתיי ועם אנשי המטה המיומנים
שהמשימות שלהן
ה
שתלבות בזו של מח"ש .
9
בדיונים הללו ,
היינו יושבים בלשכת פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה סביב שולחן
,ישיבות גדול בשלושה מעגלים של כיסאות עשרות גורמי מקצוע שכל אחד תורם את חלקו לטיוב
.ההחלטה
כמו שקורה ב ,נושאת מטוסים
חייב להיות
פיקוד עליון אחד ו בקרה מקצועית אחת המתבצעת ע"י
מטה אחד
, כל זאת
כדי להבטיח
שלא תהיינה התנגשויות באוויר , שהמשימות לא יסתרו
זו את זו ,
שהמטס הכולל יהיה מסונכרן וכולם ישובו בשלום לבסיסם
, ללא דו"צים
.או התרסקויות
הציבור אולי לא יודע זאת, אך מח"ש מונה בסופו של דבר כמה עשרות חוקרים, ועוד כמה עשרות
בודדות של .פרקליטים, אנשי מודיעין וכוח עזר
מח"ש אינה.נושאת מטוסים
היא רק
מטוס אחד
החונה על נושאת המטוסים הגדולה של פרקליטות
.המדינה
.ב
מח"ש והמשטרה:
ב
מערכת אכיפת החוק 'משייטת' נושאת מטוסים'
גדולה
אחרת ., משטרת ישראל
.המשטרה היא הגוף הגדול ביותר במערכת אכיפת החוק
בתקופת כהונתי מנתה המשטרה
כ-
30,000
שוטרים .
,למיטב ידיעתי בתחנת משטרה
ממוצעת בעיר בגודל בינוני
משרתים בכל זמן נתון בין150
ל-
200
.שוטרים
,מח"ש, שגודלה כפרקליטות מחוז בינונית קטנה בגודלה מתחנת משטרה אחת
בעיר בינונית.
הקונפליקט המובנה בין מח"ש למשטרה:
,מטבע הדברים.מח"ש מעולם לא הייתה אהודה על המשטרה ועל השוטרים. ולא בכדי
בפראפרזה על דברי ,אחת מפרקליטות המדינה בהקשר אחר
מח"ש אינה מחלקת ל שוטרים שי
לחגים
. היא מ.גישה נגדם כתבי אישום
והנה למרות זאת, לאורך שנות דור, מח"ש ידעה לבצע את תפקידה ללא מורא והפכה לגורם
.משמעותי במערכת האכיפה
?הכיצד
הסיבה המרכזית נעוצה ב ות ש
פות ה
אסטרטגי
ת המתקיימת במערכת אכיפת החוק
בין הזרועות
:השלובות המשטרה חוקרת והפרקליטות מלווה את החקירות,
מגישה כתבי אישום ומנהלת את
.תיקי החקירה של המשטרה בבתי המשפט
המשטרה
תמיד קבל
ה
על עצמה את העובדה שהמומחיות המשפטית והמילה המשפטית
האחרונה מצוי
ות בסופו של דבר בידי הפרקליטות והיעוץ המשפטי לממשלה , ש תמיד היו
10
הגורמים המקצועיים המוסמכים להכריע
וזכו במשטרה
להערכה מקצועית. ו
מח"ש הי
י תה תמיד
חלק בלתי נפרד מ.מכלול זה
,ולכן ,לאורך השנים
למעט חריגות צורמות בתקופות כאלה או אחרות ,
לרבות התנהלות חריגה
שהתרחשה ,בשלהי תקופת כהונתי
פיקוד המשטרה הבכיר כיבד את מח"ש ואת החלטותיה ,שא ר
זכו על דרך הכלל
לגיבוי בדרג המשפטי הבכיר ביותר, ו
ו רא
בתיקי מח"ש פלטפורמה חשובה לטיוב
עבודת המשטרה .
:חשוב להדגיש
.מי שמנהל את המשטרה ומכוון את התנהגות השוטרים היא המשטרה. לא מח"ש
ולכן לא יואיל מאומה אם מח"ש תנהל תיקי משמעת במשטרה, ככל שהמשטרה לא תראה
במח"ש גוף מקצועי בעל אוטוריטה, שנהנה מגיבוי של פרקליטות המדינה ושל היעוץ המשפטי
!לממשלה
והרי תיקי המשמעת יתנהלו בבית הדין של המשטרה! ומי שיושב בדין בתיקים אלה הם כמובן אנשי
.משטרה לובשי מדים
ממילא רק המשטרה היא ש.מחליטה אם לפטר שוטר שנפתחה נגדו חקירה או אם לקדם אותו
וזה
!העיקר
כבר היום אנחנו רואים שהמשטרה, ברוח השר הממונה, נ אי נה"סופרת"
.את מח"ש ותיקיה
בתקופת כהונתי , שוטר שהיה מוגש נגדו כתב אישום, היה על פי רוב "עף" מהמשטרה
או לכל הפחות
מושעה ומעוכב קידום .
,כיום ככל ששוטר יותר מסובך בחקירות מח"ש כך סיכויי הקידום שלו
.עולים
ו זה
.גם המסר שמועבר היום לשוטרים
ניתן רק לדמיין כיצד יתייחס פיקוד המשטרה הבכיר,
וכיצד יתייחסו כלל השוטרים והשוטרות
לתיקי מח"ש ב עתיד, כאשר מאחורי מח"ש לא תעמוד עוד
"
נושאת המטוסים"
המשפטית של
פרקליטות המדינה והיעוץ המשפטי לממשלה, י וה ת א
היה בבחינת "מטוס
"בודד .
,ביום שאחרי מול המשטרה המונה30,000
שוטרים, יעמוד גוף מבודד, חלש
, נטול עומק ,
מוניטין
וגיבוי מקצועי, שימנה
כמה עשרות עובדים , ללא
בקרה , ללא גורמים מייעצים וללא מעטפת
משפטית במקרה של הליכים נלווים
שינקטו סביב תיקי .המחלקה ועובדיה
מישהו מעלה בדעתו שלגוף קטן
כזה,, נטול עומק וגיבוי מקצועי
תהיה איזושהי השפעה על
?השוטרים
שגוף כזה מסוגל להיות אחראי לא רק על עבירות פליליות אלא גם על ניהול המשמעת
במשטרת ישראל הגדולה? והרי !זה פשוט מופרך
יש להעריך ש
ב כל ,מקרה של עימות עם נושאת המטוסים הגדולה של המשטרה ויש כל העת
,פוטנציאל לעימות שכזה מטוס הקרב של מח"ש ייחשב–
וגם יהפוך- חיש קל ל 'קמיקזה'.
מה לדעתכם ?זה יעשה לביטחון המקצועי של חוקרי המחלקה ופרקליטיה
האם יחתרו למגע בדרך שאפיינה את תקופת כהונתי, עת לא חששנו מאיש ועשינו מלאכתנו ללא
?מורא וללא משוא פנים
11
האם
השינוי צפוי לה גביר במשהו
את מידת הכבוד של שוטרי ישראל לעבודתה של מח"ש
ואת שיתוף
הפעולה בין שני גופים אל ?ה
מה זה ייעשה ל?אימפקט של תיקי מח"ש על הכוונת התנהגות שוטרים
14
.
בתי
המשפט ובית המשפט העליון אל מול תיקי מח"ש:
.לא רק המשטרה תתייחס אחרת למח"ש
כשבית משפט רואה היום ,תיק של מח"ש הוא יודע שתיק מח"ש איננו גיחת יחיד של 'מטוס בודד',
א
לא שמאחורי התיק של מח"ש עומדת מערכת מקצועית שלמה, עם מדיניות רחבה
ואחידה
ומערכת שלמה של בקרות ואיזונים פנימיים ;. שמאחוריו עומדת 'נושאת מטוסים' משפטית שלמה
שיש גיבוי מקצועי ,להחלטות שנתקבלו בתיק, בפרט אם הן החלטות מורכבות ורגישות אשר יש
בהן ענין ציבורי גבוה ;שהתיק הוא תוצר של תהליכי עבודה משמעותיים, ו שנערכו לגביו בקרות
איכות מקצועיות בדרגי המטה הבכירים ביותר .
כ יצד יראו בתי המשפט בעתיד את תיקי
מח"ש העצמאית, שאין מאחוריה ם גיבוי מקצועי רחב
ועמוק?
מה זה יעשה לב
י טחונם העצמי והמקצועי של פרקליטי מח"ש, שגם כך מוצאים עצמם
'שוחים נגד הזרם'
בבית משפט(
שרגיל לראות את השוטרים כעדים, ואת המתלוננים בתיקי מח"ש
כחשודים ונאשמים)?
ד.
סוגיית( "" הבורר" או
הממונה על התיאום
" כאמור בהצעת החוק )
,"כמה מילים על ה"בורר ההמצאה החדשנית המכונה ב
הצעת ה ,"חוק "הממונה על התיאום אות ו
בעל תפקיד שאמור להכריע
בעתיד בין המשטרה, הפרקליטות ומח"ש .במצב של תיקים מתנגשים
רק להבהיר ו :להסיר ספק
כל תיק פלילי
שנחקר במדינה :מחזיק פוטנציאל של התנגשות עם תיק מח"ש מהטעם הפשוט
כמעט כל התיקים הפליליים במדינה.נחקרים ע"י חוקרי משטרה
ו
בכל תיק כזה ,, בכל רגע נתון וי
כל כל חשוד
, כל נאשם, כל עד וכל סניגור , במהלך חקירה או במהלך
,המשפט
.להגיש למח"ש תלונה על שוטר
על פי החוק, אם מגיע
ה תלונה המצביעה על חשד לביצוע עבירה פלילית של שוטר , מח"ש חייבת
.לבדוק אותה, ולו בדיקה ראשונית ביותר
:המצב כיום
היום
ב
מצבים ש
ל התנגשות אפשרית , הדברים מוכרעים במהירות וביעילות ב תוככי מערכת
האכיפה :
אם ,על פני הדברים"צריך לחדול את תיק המשטרה ולהכניס את מח ש
לענ י ין, הדבר
נעשה. ואם לא -
.חקירת המשטרה נמשכת ללא הפרעה
12
כיוון שמדובר בהליך הכרעה פנימי ויעיל שאי ש מהנוגעים בדבר לא מעלה בדעתו להשיג על
ההחלטה
בו
, מטבע ה
דברים לא מדובר בכלי יעיל במיוחד עבור חשודים ונאשמים , אלא אם יש להם טענה
רצינית ו .מבוססת
:אלא שהדבר עומד להשתנות
ל
פי ההצעה,
ההכרעה בתיקים המתנגשים
צפויה לעבור לג.ורם חיצוני
ח :שוב להדגיש
אין מדובר בה כרעה משפטית רגילה
בסכסוך
.בין שני צדדים
מדובר
ב החלטות ניהוליות שעניינן ,תיאום
סנכרון ות י
עדוף העבודה בין המערכות ב-
REAL
TIME, תוך כדי חקירות ומשפטים פליליים מתנהלים ;
כל זאת שעה
ש חשודים
שוהים לעיתים
.במעצר, ונפגעי עבירה ועדים צפויים להעיד
""הבורר יידרש להכריע בענ
י.ין שהוא לא יכיר כלל ויהיה חייב ללמוד אותו
מדובר בתהליך
בדיקה והכרעה שמן הסתם יארך .זמן
חלוף הזמן
בנסיבות אלה אינו מועיל לבירור האמת ;הוא מסרבל את ההליכים ודוחה אותם .
,בעתיד אף
סניגור מיומן לא יעשה עבודה מקצועית,
אם לא ינסה למנף התנגשות בין התיק הפלילי
.של לקוחו לתיק מח"ש פוטנציאלי
הרי כבר היום טענות חשודים ונאשמים נגד חוקרי המשטרה עולות כמעט בכל התיקים הפליליים
ומהוות
חלק מרכזי מאסטרטגיית ההגנה. עובדה ידועה היא ש בתי המשפט של היום אינם עוסקים
עוד רוב
ז מנם
ב בירור אשמתם של הנאשמים
ובבחינת הראיות נגדם,
אלא בבירור התנהלותם של
החוקרים, בו
חיפוש אחר תקלות כאלה או אחרות ,
גם כאשר אלה אינן רלוונטיות כלל להערכת דיות
הראיות.המפלילות נגד הנאשם
,וכך
במקום שהשופטים ינהלו את הדיון , הנאשמים והסניגורים
הם ש
מתווים את ה
דרך
וההליך
'נתקע' לשנים רבות .
ככל ש ,הצעת החוק תעבור
יש יסוד סביר לחשש ש
ה התרחשות הזו תמצא את מקומה כבר בשלב
,החקירה. וככל שכך יהיה ברור לכל מי שמבין דבר אחד או שניים ,שכל מה שאנחנו רואים היום
,במשפטים הפליליים
עלול לה
תרחש כבר בזמן החקירות ולס
ןכב , בעיקר את הרגישות והחשובות
.ביותר
בגלל התמריץ החזק שיהיה ל
פחות לחלק מה ,חשודים
ה
נאשמים ו
בעיקר ל סניגורים, לעכב את
הליכי החקירה והמשפט –
שכן חלוף הזמן על פי רוב פועל לטובתם (עדים שוכחים, חלוף הזמן מביא
)'להקלה בעונש וכו ,
ניתן לצפות
שלאחר שינוי החוק
כמות החקירות המתנגשות והדרישה לפתוח
תיקי חקירה
!!!מתנגשים יעלו פי כמה וכמה
מדובר ב סכנה ברורה ומוחשית שכל חשוד וכל סניגור יוכל בכל רגע נתון להכניס את המערכת
לסחרור שאין דרך יציאה נוחה ממנו; וכל זאת במצב של פשיעה גואה שיוצאת משליטה,
ושסעים
.פנימיים קשים שמולידים חיכוך גבוה בין המשטרה לאזרחים במישורים שונים
דוגמא:
המשטרה מנהלת ח קירה נגד ארגון פשיעה שחמישה מחבריו חשודים בעבירות חמורות
.ונתונים במעצר לצרכי חקירה מוגשת למח"ש תלונה של חשוד לפיה אחד ה שוטר
ים התעמר ב ,ו
13
היכה אותו ו אף הטריד
ו מינית,
עד שאותו חשוד .הסכים להיות עד מדינה נגד חבריו החוקר טוען
מצדו להד"מ ואף טוען .שהחשוד הוא שתקף אותו
המשטרה דורשת ממח"ש לא להתערב לה
בחקירה , מה גם שיש לה חשודים עצורים ושורה של נפגעי
עבירה
ועדים שממתינים למוצא פיה ., והיא חוששת משיבוש הליכי משפט
מח"ש מצידה דורשת לאפשר לה
לבדוק מיידית את האירוע ו מ
ודיע
ה
שהיא אף שוקלת לעצור את
השוטר החשוד שכן
הדברים נחזים להיות קשים מאוד , מדובר בשוטר שהוא 'שור מועד' (שבעברו
כבר הסתבכויות מול מח"ש ) ,שו אי אפשר לחכות עד לסיום
חקירת המשטרה או ה משפט הפלילי
שתנהל הפרקליטות .
מה יעשה""הבורר
?המשפטי
הרי התיק מגיע אליו לראשונה
!וחוץ ממה שקרא אולי בעיתון, הוא לא יודע עליו דבר וחצי דבר
,וכך
כל
אחת מרשויות האכיפה
תנסה לשכנע א"ת ה"מתאם בצדקתה
ובכך שצריך להעניק בנסיבות
הענין
עדיפות דווקא ל "חקירה שלה" .
?"ומה לגבי התמשכות ההליכים בפני "הבורר
הרי בכל מקרה של
תיקים ו ,גופים מתנגשים .יהיה צריך לקבוע בפני "הבורר" דיון
."הבורר" יהיה אחד והתיקים רבים כך
יי
ווצר
פקק הולך וגדל
של
תיקים מתנגשים שימתינו
להכרעת "
הבורר."
."הבורר" יצטרך לשמוע טיעונים, אולי גם לקרוא טיעונים משלימים בכתב
הוא יצטרך ללמוד את 'התיקים המתנגשים' לעומקם
.בטרם יכריע בגורלם
ואז
יהיה עליו לתת
.החלטה
:אלא שבכך הדבר לא יתמצה
ומה אם מי מ ראשי המערכות יגיע למסקנה שההחלטה שניתנה היא שגויה וסופה ליצור תקלה
חמורה ביותר? והמפכ"ל או פרקליט המדינה או ראש מח"ש יבקשו להגיש ער ר עו מנהלי
או
?"עתירה לבג"צ על החלטת "הבורר
והרי חייבת להיות בקרה שיפוטית או מנהלית "על החלטות ה"מתאם (
כאשר ודאי גם יהיה מי
שיטען מעת לעת אף
נגדו ש הוא מצוי
ב'ניגוד עניינים'
)...כזה או אחר
ואז נשאל
ו ת מספר
שאל
ות :
-
מי ייצג את מח"ש מול הפרקליטות או המשטרה בהליך השגה"על החלטת ה"בורר ?
-
ומה יקרה עד להכרעה המשפטית
בעתירה,
?שצפויה לארוך זמן
-
האם החשודים כחברים בארגון פשיעה יישארו בינתיים ?במעצר ואם כן-
?לכמה זמן
-
?האם השוטר החשוד ייחקר בינתיים או לא
-
?איך ניתן יהיה למנוע חשש לשיבוש הליכי החקירה בתקופת הביניים
-
?ומה על נפגעי העבירה הממתינים לקידום העניין
14
דינמיקה ועיון חוזר
בהחלטות
""הבורר
בחקירות מתמשכות ומורכבות המצב הוא תמיד
דינמי .
,וכך
ב
אירוע ש לכתחילה
מח"ש נמנעה מלהיכנס
,אליו ואפשרה למשטרה להתקדם, יכול ל
ה גיע
בשלב מסוים מידע משמעותי או עדות
חדש
ה שא י ר חייב
ו לשנות את סדר קדימות הטיפול
ולהעביר
את שרביט הובלת האירוע למח"ש .
,עד היום הכל מתרחש במערכת מסונכרנת אחת, ההחלטות מתקבלות באופן שוטף, לאחר ישיבות
ודיונים משותפים של כלל הגורמים, והן מחייבות כל העת.את כלל הגופים החוקרים
אך ?מה יהיה במודל החדש
הרי סניגורו של החשוד בתיק המ
ש
טרתי ודאי
ישוב למח"ש
תוך כדי החקירה ע ם תלונות נוספות ,
עם עדויות חדשות,
.עם מידע חדש והכל
בעיצומה של החקירה.
ומחש תצטרך לבדוק שוב
ו יתכן שתחליט לפנות....שוב לבורר
.וחוזר חלילה
ו מי יישא ב
אחריות המקצועית
על תוצאות החלטת""הבורר?
,כיום
כשיש גורם משפטי אחד בדמות פרקליט מדינה או יועמ"ש , הוא אחראי(
(Accountable
ל כל
התוצאות הנלוות ביחס ל
שני ה תיקים המתנגשים.כאחד
פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה
ממשי
כים ללוות
, בהיותם ה
גורם הבכיר במערכת,
את
האירוע בכל ההליכים הנלווים הצפויים
: בג"צים שיוגשו, תביעות ע
ת ידיות, וכמובן בהליכים
.הפליליים עצמם
בניגוד ל מצב כיום, לבורר לא תהיה שום אחריות מוסדית.על מה שיתרחש בעקבות החלטתו
הוא
ישגר החלטה ו"ישכח" .
הוא הרי לא יהיה אחראי על המשך התנהלות ,החקירות על ניהול
.המשפטים בעקבותיהם או על מתן מענה לנפגעי עבירה
,"ה"מתאם" או ה"בורר יהיה
חי-
זר, גורם חיצוני בלתי מעורה, אשר
י קבע את סדר העדיפות
ב
מקרה ש
ל התנגשות קונקרטית !, מבלי שהוא מצוי כלל בניהול המכלול
והרי מדובר ביצירת
סמכות, שאין בצידה שום אחריות!
ומה לגבי כישורי""הבורר :
בדקתי בהצעת החוק מה הם הכישורים הנדרשים לבורר. לפי החוק מדובר בשופט !
,על דרך הכלל
יש לי הרבה כבוד ל
תפקידו של ה
שופט .
אבל מה יועיל לו נסיונו השיפוטי ככל שהוא
לא ניהל ?מערכת אכיפה ואינו מכיר את רזיה
""הבורר
, ש איננו חלק
מ
מערכת האכיפה וזרועותיה, וממילא אינו שותף לדיונים הבינ ארגוניים
ש נערכים דרך קבע בין המשטרה
ו,הפרקליטות ואין לו שום חלק ב קביעת מדיניות וסדרי עדיפות
במאק
רו ובמיקרו ,
יצטרך למעשה
ל
נהל את המשטרה, את מח"ש והפרקליטות,
בכל החקירות
15
המתנגשות , והכל
עם רמת היכרות מקצועית מינימלית עם עבודת הגופים המקצועיים ,
עם
מדיניות
ם -
!ועם אפס אחריות לתוצאות
דרך מינויו ופיטוריו של ראש מח"ש לא ממש ישנו את יכולתו להצליח במשימה :
הסעיף הזה
,בהצעת החוק
שעניינו מעורבות פוליטית בהליכי מינויו ופי ט
וריו של ראש מח"ש,
נראה
כרגע כמו "עז
" שוודאי תישלף בהמשך התהליך.
שהרי אין זה מתקבל על הדעת כלל שראש מח"ש
יהיה מינוי פוליטי !
אבל
ל מיטב
הבנתי וניסיוני,
אפילו יהיה המינוי ראוי
וימונה האדם הטוב ביותר ,
הוא צפוי לכישלון
מוחלט .
מח"ש החדשה צפוי ה להפוך
ל גוף ,דל
שולי ובלתי רלוונטי ,ללא שום גיבוי מערכתי מקצועי ,
כשה
י
א מצוי
ה
בחשיפה מתמשכת בכל הגזר
ות , ו נטולת גיבוי
ב כל עימות שיתגלע
מול המשטרה .
ניתן להעריך ש במקרים הרבים הללו, לא תהיה לראש מח"ש שום ברירה אלא לבקש במצוקתו
הרבה מהשר הממונה עליו
להיחלץ לעזרתו, ו לבקשו
אולי לדבר עם השר לביטחון לאומי,
שיסייע
ויזרוק מילה למפכ"ל,
.""שירגיע ..
:שכן ראוי לזכור
מי ש בעיקר.מכוון את התנהגות השוטרים זו המשטרה, לא מח"ש
-
.המשטרה היא זו שמחליטה אם לפטר שוטר בעקבות תיק מח"ש או לא
-
.אם לקדם שוטר שהורשע במח"ש או לא
-
כבר היום נראה שהמשטרה לא באמת סופרת את מח"ש, למרות הגיבוי הפרקליטותי
שאמור
להיות לה .
!רק שוו בנפשכם מה יקרה ביום שבו מח"ש תעמוד לבדה במערכה
איזו השפעה תהיה ל
מח"ש העתידית ע ל הכוונת
התנהגות השוטרים ?
ללא גיבוי, המשטרה'תאכל את מח"ש מדי יום לארוחת בקר בלי מל
ח' (
ודי אם אציין בשולי
השוליים של הדברים את העובדה בש משטרה מכהנים
עשרות דוברים, ו
בכוח ה
לפתוח לפי חפצה
במתקפ
ה
ציבורית חזיתית על עבודת
מח"ש –
ככפי שחוויתי בעצמי בהזדמנות חריגה
בעבר -
כאשר
,מנגד
לפחות בתקופתי,
היה...למח"ש חצי תקן של דוברת)
כמה מילים על דו"ח הצוות המקצועי שבחן את מח"ש :
די בעיון בתוכן העניינים של הצוות המקצועי כדי ללמד שהדו"ח נחתם
כשהעיקר חסר מהספר:
ככל שמסקנ ת הצוות הייתה
ש
עדיף להוציא את מח"ש מהפרקליטות ,
חבריו היו
חייבי
ם
לבחון מהן
,ההשלכות של החלטה כזו
ו לשים על כפות המאזניים עלות מול תועלת
ולבחון מהם הנזקים
הצפויים כתוצאה מהמהלך אל מול יתרונותיו.
וככל שלא עשו כן–
?מה הועילו חכמים בתקנתם
,למרבה הצער בצוות המקצועי שבחן את מח"ש וגיבש את ההצעה להפרידה מהפרקליטות לא היה
אפילו לא
חב
ר צוות
אחד בעל ניסיון כלשהו בתפקיד בכיר בפרקליטות המדינה.או במח"ש
,וכך ,למיטב ידיעתי מעולם לא נערך דיון מטה
מקצועי כלשהו
לגבי השאלות שדבריי אלה עוסקים
.בהם
16
טענות על ליקויים בעבודת המערכת
כמי שמכיר היטב,גם את הפגמים הקיימים במערכת ולא היסס מעולם להתריע עליהם
ברור
ש היכן
.שישנם אנשים, ישנן תקלות
.כך היה וכך יהיה
.והדבר נכון לכל מודל שייבחר
,למיטב הבנתי ,אם הצעת החוק תעבור
מה
שהיה בעבר תקלה חריגה יהפוך להיות השגרה
היומיומית של עבודת המערכת כולה, תוך התנגשויות בלתי פוסקות בי
ן זרועות האכיפה , שיפגעו
קשות באינטרס הציבורי הכללי.
גם מציע החוק ודאי לא יכפור בכך
שכמוני וכמו קודמ
י י בתפקיד ,
ראינו כולנו את מח"ש במתכונתה
המשולבת כ
יחידה מצטיינת ואפקטיבית .
ולכן גם אם מאן דהו חושב שהיה בעל תפקיד כזה או אחר שכשל או שכושל גם היום
בתפקידו ,
ככל
,שהמודל עבד מצוין לאורך שנות דור המסקנה .המתבקשת היא שמי שכשל הם אנשים, ולא המודל
?מה אתם מציעים? שבכל מקרה שבעל תפקיד ייכשל נפקיע את ההסדר הראשוני ונשנה אותו
הרי בכל הסדר יש מקרי קצה שיכולים להוליד כשל, והכשל עלול להתעצם בגלל חוסר מקצועיות
.והתנהלות כושלת של בני אדם
.וכך עלול לקרות גם במודל המוצע
אתן דוגמא:
יש
נו הסדר סטטו
טו
רי לפיו שר חותם על תעודות חיסיון כנציג האינטרס הציבורי . לעיתים רוה"מ
.בעצמו הוא הגורם החותם
השרים חותמים על התעודות לאחר עבודה של צוות מקצועי וחתימתם היא ביטוי לכך שהם
.אחראים על האינטרס הציבורי עליו יש להגן באמצעות החיסיון
נניח מקרה היפותטי
לחלוטין ש בו ,שר מסוים יחליט במקרה מסוים כדי להגן על חבר שלו או על
ראש מפלגתו, להפעיל שיקולים לא ענייניים ויעכב את הוצאת תעודת החיסיון .
ואגב כך תתעכב גם
האפשרות להגיש כתב אישום נגד אותו אדם, שכן יש חובה להציג את תעודת החיסיון לסניגור
בצד
.הגשת כתב האישום או בסמוך לאחר מכן
?מישהו יעלה בדעתו לשנות את החוק
הרי מדובר ב מודל
ש עבד בצורה ראויה משך)!( עשרות שנים
והשרים
לדורותיה
ם
הפעילו בדרך כלל
את שיקול הדעת בצורה סבירה וראויה. וגם השר שכשל
,לכאורה באופן היפותטי
הרי מילא את
תפקיד י ו לאורך שנים רבות
.באופן ראוי
והרי
בכל הסדר סטטוטורי קיים או עתידי,
עלולים להתרחש מקרי קצה שיצריכו התאמות מיוחדות
ו מציאת פתרונות עד הוק, אבל מכאן ועד לשינוי שיטה כוללת שעובדת?היטב שנות דור
בהצעת החוק הזו אתם יוצרים "
חייזר-חוץ-מוסדי "
בתוך עולם האכיפה הפלילי, גוף קטן ומבודד
אשר אין לו שום יכולת קיום מקצועית
.עצמאית ,למיטב הערכתי המקצועית סופו של הניסוי הזה
17
יהיה מר ונמהר ,ו קיימת אפשרות לא מבוטלת שהנזק שייגרם במהלכו, יהיה קשה מאוד לתיקון –
.אם בכלל
:לסיכום
מל ,יטב הבנתי וידיעתי.למודל המוצע אין אח ורע בעולם מדובר בהצעת חוק פרטית, שא ר ספק
בעיניי אם עברה את תהליכי הבקרה המקצועיים
המינימליים ה
מתחייבים וה נהוגים
ב טיפול
.באירוע חקיקתי חריג בסדר הגודל הזה
כיוון שמדובר בהסדרים הנוגעים להפעלת הדין הפלילי, על כל המשתמע מכך לגבי
השפעת הדבר
על זכויות אדם בסיסיות ועל התנהלות מערכת אכיפת החוק העתידית בישראל ,
הרי ככל שלא
בוצעה עבודת מטה מקצועית שהתמודדה עם הכשלים
האפשריים,
ספק בעיניי אם
הצע ת החוק
במתכונתה
ע
ומדת בסטנדרט
ים בסיסיי
ם ביותר.
ולכן אני ממליץ
לגנוז א
ת ההצעה ולהורידה מסדר יומה של הכנסת,
וזאת לפחות עד למתן מענה
סדור לכשלים
השונים והמגוונים
עליהם הצבעתי .
שתי הערות בשולי הדברים:
*
אשר לשאלה מדוע סירבתי לפני כחודשיים
להתייצב ב ו
ועדה
לאחר שהוזמנתי אליה , הרי
טעמי י
הובהרו במכתב מפורט שכתבתי
אליכם
ביום19
לדצמבר
2026
.
שלושת
הטעמים העיקריים
:שמניתי הם
א.
"יש היום בין חברי הכנסת מי שאינם מהססים לנהוג בדורסנות אלימה, בשיכרון כוח
ובגסות בדיונים... לפגוע ולהשפיל עובדי ציבור מסורים.", לרבות אורחים שהם לשעברים
.דומני שאיש לא יחלוק שכך הדבר
,לא התייחסתי בדברי, כמובן
כל ל
חברי הכנסת, אך לצערי .ישנם כאלה, לרבות בוועדה הזו
ב. כתבתי גם
"שאני מתקשה להעלות בדעתי שאצליח לה
צ יג בפני הוועדה עמדה מקצועית
."סדורה בלא שדבריי יופרעו
,לנוכח מחזות שהיו בוועדה הזו בעבר אני אכן עדיין
מתקשה
מאוד
להאמין שאוכל
לעשות כן
או שיוקצה לי זמן סביר להצגת עמדתי –
ולו בתמצית
(אשמח אם כמובן אתבדה מחר, במועד
.)...הקבוע לדיון
.ג
,כתבתי גם שבמציאות המקוטבת של היום הסיכוי לשכנע מי מחברי הועדה הנמנה על הרוב
הקואליציוני אינו ריאלי
, שכן ה"צבת הקואליציונית"
.חזקה היום אולי יותר מאי פעם
,למען הסר ספק
איני חוזר בי מדבר
יי אלה.
הסיבה היחידה
ש הגעתי לכאן היום היא
שהי
ו
בין
עמיתיי
מי שאני מעריך מאוד, אשר סברו
בניגוד ל ,עמדתי
ש יכול ויהיה ערך כלשהו להתייצבותי
כאן וחשוב שדבריי יישמעו .
מאחר שאיני יכול לשלול
באופן מוחלט אפשרות ש מא בניגוד לכל
הסיכויים, אזכה
בכל זאת ל'חסד הקשב ' ש ל חברי הוועדה–
ושל העומד ברא
שה בפרט -
החלטתי לכבד את
עמד
ת חבריי לה ו
תייצב לישיבה .
18
*
לגבי שאלת הזימון של ראשי מח"ש ופרקליט המדינה
לצוות המקצועי שדן במח"ש :
כ פי שניתן להיווכח ממכתב מיום30.9.24
שכתבנו יחד חבריי משה לדור, הרצל שבירו ואני
לחברי צוות הבחינה שדן בעני
י
ן מח"ש (אשר צורף למכתב ששלחתי ל
חברי הוועדה),
אחרי
שמטעמים טכניים הזימון שלנו לישיבת הצוות ,
אשר ,בוצע באס אמ אס ללא שום תיאום
טלפוני , לא צלח
מטעמי
תיאום ב
יומן ,
ביקשנו שלושתנו מחברי הצוות שבחן את מח"ש,
לתאם
עימנו טלפונית מועד חלופי מוקדם יותר
או מאוחר
,לזה שנקבע והבהרנו שככל שלצוות
יש עניין
,בדבר
נעמיד עצמנו לרשות
ו, כאשר די לנו במועד אחד שבו נופיע יחדיו.
לצערי, עד היום לא
קיבלנו כל התייחסות למכתבנו זה, שהועבר לצוות ע"י גורמי הקשר ה.מוסמכים
אורי כרמל
24.2.2026