חומר רקע

PDF 15,418 תווים המסמך המקורי ↗
שד' וולפסון2, קריית הממשלה ע"ש דוד בן- גוריון, ירושלים, ת"ד49029 , מיקוד9149001  073-3925666 :פקס02-6467006 משרד המשפטים פרקליט המדינה ז' אדר תשפ"ו 24 פברואר2026 :מס' מסמך047-99-2026-002990 אל : חה "כ שמחה רוטמן , יו"ר הוועדה המ שותפת של וועדת החוק ,ה חוק ו משפט והוועדה לביטחון לאומי לדיון בהצעת החוק)לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירות שוטרים הנדון :ה 'צעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס44 ) (המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ו– 2026 כללי 1. בימים אלה, נ הנ דו בוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לבי טחון לאומי ה צעת החוק של ח"כ משה סע דה בעניין ה מחלקה לחק ירות שוטרים :(להלן "מח "ש )" המצויה בהכנה לקרי אה שניה ושלישית . ,נוכח התקדמות הליכי החקיקה של הצעת החוק מצא נו ל נכון להעלות על הכתב את התנגדותנו להצעת החוק, זאת בתיאום עם היועצת המשפטית לממשלה ועל ד עתה. 2. ככלל, פרקליטות המ דינה אינה מעבירה כדבר .שבשגרה נייר עמדה בפני וועדה בכנסת אולם , בשל ייחודה של הצעת החוק שבנדון הנוגעת במישרין ביחידה שהיא שייכת לפרקליטות המדינה – בהיבטים תפקודיים, מקצועיים ו מוסדיים, מצאנו לנכון להציג את עמדתנו ביחס לבעיות ולכ שלים ה טמונים בהצעה .זו 3. עמדת נו זו תתמקד בש ני עיקרים אלה : א. הנזק העלול ל היגר ם כ תוצאה מיצירת שתי מערכות אכיפת חוק בעלות פוטנציאל ,התנגשות ללא כפיפות מקצ ית עו משות פת להנחיות היועצת המשפטית לממשלה (ב יחס ל אגף החקירות והמודיעין וביחס ל אגף התביעה של מח"ש ל ) ו הנחיות פרקליט המדינה (ב יחס ל אגף התביעה של מח"ש .) ב. העדר הצדקה עניינית לה פריד א ת מח "ש מפרקלי טות המדי נה במבחן ה.מעשה שד' וולפסון2, קריית הממשלה ע"ש דוד בן- גוריון, ירושלים, ת"ד49029 , מיקוד9149001  073-3925666 :פקס02-6467006 4. בטרם יוצגו שני העיקרי ם שמצא נו לנכון להדגיש ב פ ני הוועדה מטעמה ש ל פ רקליטות ,המדינה נבקש להתייחס למנגנון המינוי של מנהל היחידה החדשה , הקבוע בהצעת החוק . על פי הצעת החוק - סעיף49ח4 המוצע לפקודת המשטרה, הוועד לב ה ר חי ת מנהל ה מחלקה לח קירות שו טרים תכלול חמישה חברים, כאשר לשר המשפטים , באמצעות ה מנהל הכללי של משר דו , השפעה ישירה על הרכ ב מרבית חברי הוועדה. זאת הגם שמדובר בגוף ה אמור לעסוק בחקירות ובתב יעות .מכאן, שעצמאותו ו אי תלותו של גוף מעין זה , היא תנאי הכרחי לתפקודו הת יק.ן כפי שנקבע בהקשרים שונים, עצמאותו של מנגנון המינוי ואי- תלותו בדרג הפוליטי היא כשלעצמה ערובה לעצמאותו ולמק צועיותו של בעל התפקיד . כאשר מנגנון המינוי מצטרף לנ קודות שיוצגו להלן ביחס להיפרדות המקצועית מהנחיות היועצת המשפטית לממ לש ה ופרקליט המדינה, החשש מפני הע רד ן של ערובות מספקו ל ת אי תלותו של הגוף החדש ו ל כפיפותו למרות הדין בלבד– הולך ומתעצם . מערכת אכיפת חוק מקבילה ללא כפיפות מקצועית להנחי ות ויה עצת המשפטית ל ממשלה ופרקליט המדינה 5. היועצת המשפ טית ל ממשלה אמונה , בין יתר תפקידיה, על התביעה הכללית ועל האינטרס ב הצי ורי ושמירה על קי .ום החוק פרקליטות המדינה מ יישמת, ,בין היתר את תפקיד ה זה של היועצת המשפטית ל ממשלה בהיותה א מ ונ ה על ניהול התביעה הכללית, ליווי חקירות , טיפו ל בת יק יקח י ר ה, ו הנחיית גו פ י תביעה אחרים שאינם כ פופים ניהול ית לפרקליט .המדינה 6. במדינת - ישראל כ כלל גופי החקי רה והתבי הע כ פ ופים מ קצועית ל הנחיות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה . אין במדינת ישראל כל תקדים לגוף תביעה או חקירה כדוגמת זה ש מב קשת הצע ת ק חו ה להק ים ,אשר אינו כפוף לה נחיות היועצת המשפטי ת לממשלה ופרקליט המדי .נה 7. בהקשר זה יודגש, כי הן דו"ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים" ממאי2023 " :(להלן דו"ח ה מבקר "), והן דו"ח הצוות לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים בראשות מנכ"ל משרד המשפטים מפברואר2025 " :(להלן דו"ח הצוות ") לא הורו על ניתוק ההכפפה המקצועית להנ חיות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, ולא המליצו על יצירת מנגנון חיצוני ליועצת המשפטית לממשלה להכרעה בה תנגשות בין חקירת מח"ש לבין ניהול חקירה רגישה על-ידי משטרת - .ישראל שד' וולפסון2, קריית הממשלה ע"ש דוד בן- גוריון, ירושלים, ת"ד49029 , מיקוד9149001  073-3925666 :פקס02-6467006 8. לעתים לגופי חקי רה או לגופי תבי עה עשוי ים לה י ות כ יוונ י פע ולה ם ני וש .ללא גורם מ נחה ומ כוון אחד , על ו ול ת להיווצר התנגשויות , שיגרמו לתקלות , לפג יעה בחקירות תמ נהלות או לפגיעה בתיקים מתנהלים . י ,תרה מכך נית וק ה של המחלקה לחקירות שוטרים מהנחיות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה ,לטעמנו יגביר את החשש מפני חשי פ תה של היחידה לה שפעות פוליטיות .אסורות 9. ,אכן בדברי ההסבר לסעיפים4 ו-9 להצ עת החוק מצ וין כי מנהל היחידה המ וצעת יקבע הנחיות הנוגעות לחק ירה הפלילית ולהעמדה לדין "בהתחשב בהנחי ו ת היועץ המשפטי ,"לממשלה ופרקליט המדינה אולם דומה כי אי ן בכך די. מנקודת מבט ש ל שוויון ב פני החוק, זכו ת להל ,יך הוגן זכויות בעלי הדין בהליך הפלי ל י וזכויות נפג עי עבירה – "הת חש "בות כאמור אינה אמת מי דה מס פקת . 10 . היעדר כפיפות היחידה המוצעת להנחיות פר קליט המד ינה וה וע י צת ה משפטי ת לממשלה עלול להוביל לפגיעה בערך של אכיפת חוק שוויונית , ב כך שא מות המידה לאכיפת החוק כלפי אוכלוסיית הש וטרים (והאוכלוסיות הנוספות שיטופלו ביחידה )החדשה תהיינה שונות מאמות ה מידה לאכיפת החוק ביח ס ליתר החשודים והנאשמים .כך , למשל, ה יעדר כפיפות להנחיי ת פרקלי ט המדי נה14.7 בנ ושא "סיוע לקור בן עבירה ולעדי ת ביעה בהליך "הפלילי עלולה לפגוע בשווי ון כל פי נפ געי העב ירה .דוגמא נוספת - היעדר כפיפות להנחיית פרק ט לי ינ מד ה ה1.1 בנושא "אי פתיחה בח קירה או סגירת תיק ב עילת 'נסיב ות העניין בכללותן אינן מתאי מות ל פת / יחה בחקירה להעמד ה לדי ן'" ו הנחיי ת פרק ליט המדינה1.3 בנושא "סגירת תיקים בעיל ת'חוסר ראיות' ובעילת'העדר אש מה' " יכ ולה לפגוע באח ידות שיקולי ההעמדה לדין באופן כללי , ג ם ל לא ק שר למ דיניות ההעמדה לדין בעביר ות מסו ימות. 11 . דוגמה נוספת לפגיעה ב אכיפת החוק השוויו נית נעוצה ב בקרה הפנימית ע ל טיב ה ה חלטות שנעשית היום באמ צעות מנגנון בל ק ת החלטה היררכי ; ה החלטות בפרקל יט ות המדינה מתק בלו ת היום במערכת מסודרת ובמדרג ה יררכי של קבלת ה חלטות ,סדור ה חל לי קר הפ מ ט שמנהל את ה תיק , דר ך מנהלו יה שיר ,פרקלי ט המח ,וז ובמ קרים המת אימים גם פרקליט המדינה ו ה יועצת ה משפ טית לממשלה, ש להם יש מטבע הדברים את הראי ה הכ וללת של מדיניות ניהול הה ליכים ה פ ליליים תוך מימוש סדרי העדיפוי תו באכיפ ת הח וק . מנ גנון היררכי זה , לטעמנו מבטיח פיקוח ובקרה מובנים בתהליך קבלת ה החלט ות בתב יעה הכ .ללית שד' וולפסון2, קריית הממשלה ע"ש דוד בן- גוריון, ירושלים, ת"ד49029 , מיקוד9149001  073-3925666 :פקס02-6467006 גב וף התביעה המוצע קבלת ההחלטות כולן אמורה להיעשות בתו ך היח ידה המוצעת. בשל וג דלה של ,היחידה ראש היחידה הוא בבחינת"ה"תחנה שה ני)יה (לכל היותר והאחרו נה בק בל ת ההחלטה, ו במקרים בי ר ם הו א יהיה מעו רב ב קבלת ההחלטה המקור ,ית זאת ונ שב ה מהפרקליטות שהי א גוף גדול מאוד החולש על תחומי ם רבים , וההחלטות מתקבלות על ידי פרקליטי מח ו זות ומנהלי היחידות ולא בהכ רח ע "י פרקל יט המד ינה או מ שניו . ב של היותה של היחידה החדשה גו ף תביעה קטן הממוקד ב ר מ ז מג סו ים של חשודים ונא ,שמים ניתן לה ניח כי מנהל היחידה ה מוצע ת יהיה מ עורב בחלק משמעו תי מ ההחלטות על גניז ת תיקים . בכל המקר ים האל ,ה תישלל מ ניה וב יה ז כות ה ער ר ע פג נ של העבירה על ההחלטה לגנוז את התיק (זכות זו מנויה בסעיף64 ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 ). יתר ה מכך, מכיו ון שהיחידה מו ה צעת תהיה מ ות נ קת מהפרקליטות והיו עצת המ שפטית מל,משלה הרי ש ל א תהי ה כל דר ך להבטי ח כי הה חלטה ש תתק בל ביחידה עולה ב קנה אחד עם מדינ יות האכיפה הכוללת. כפועל יו צא מכך עולה באופ ן ממשי חשש לאכ יפה בררנית (לקול ה )או לחומרה – דין אחד לנאשם ש הפרקליטות מג ישה נגדו כתב יש א ום ודין אחר םשאנל שה יחידה ה מוצעת מגישה נגד בתכ ו א ישום . כ ך גם עלול לה תגבר החשש מפני ניסיו נות להשפע ה פ ולי .טית על החלטות בתחום אכיפת החוק 12 . הצעת החוק מעלה חשש ממשי להתנג שות בלתי נמנעת בי ן היחידה המוצעת לבין משטרת- י שראל , ב לי וו י פר קליט ות המדינה והיו עצ ת טפ מש ה,ית לממשלה בפרט במקרים של חקירות רגישות. עלול לה יווצר ת מ ריץ להגשת תלונות על-ידי ה נח םי קר , בפרט בת יקים רגישים בפ רופיל יב צ ורי גבוה ,יל חידה המוצעת , נגד מבצעי החקי .רה במשטרה וא מנם עשויים להתעורר מקרים שב הם א ין מנוס מ פתיחה בחקי רת מ ח"ש במ קביל לנ יהול חק ירת המשטרה, וזאת בהתא ם ל טיב המעשה המיוחס ל איש .'המשטרה, חומרתו וכו את ה בחינ ה הראשוני ת והאיזו ן בין השיקולים מבצעת מח"ש, אולם במקרה ,של ספק הת לב טו וא ת הת נגשות פוט ,נציאלית נכון הוא ב וט עי הדבר שג ,ורם ממונה אחד אש ר בכ וחו לה נחות את משטרת-ישרא ל ואת מח"ש יח,דיו יקבל את ההחלטה יבר ו ב ור י ן השיקול .ים המנוגדים קי ים חשש ממשי לניצול לרעה של מנג נון התלונה נגד הח ר וק ים ליחידה הח ,דשה באופן ייש צור אפקט מצנן נ יכר על המ שך ניהולה התקין של חקירת המשט רה ועל תפ דם קו של החוקרים במסגרת ה ואף יביא במקרים מסוימים לשיתוקה של חקירה רגישה מתנהלת . כמו כן, לעתים לול ע ה פעולה מקב ילה זו להוביל לתו צאות מנהליות או שיפוטיות סות רות ולדיבור בש ,ני קולות באו פן שיש בו כדי ל וע פג מ תי מש בתח וש ת הצד ק ו גי לוי האמ ת . שד' וולפסון2, קריית הממשלה ע"ש דוד בן- גוריון, ירושלים, ת"ד49029 , מיקוד9149001  073-3925666 :פקס02-6467006 המ נג נון החיצונ ו המ י צע בהצע ת הח וק, לכ י נונה של פונקציה המכונה "הממונה על התיא ום " (סעיף49 יג להצע ת הח ,)וק מנתק– ללא כל ה צדק ה ענייני ת– א ת סמכות ה תיעדוף וההכרעה מהיועצת המשפטית ל ממשלה, מתוך הנחה שגו יה יכ היועצת המשפטי ת ה של מ למ או פרקליט המדינ ה לא ייטו ל ערוך את האיזון בי ן הא ינ טר ס ים וה וי זכ ות המתנג ים ש כראוי. זאת ועוד, אותו גור ם חיצוני שימונה עפ"י ההצעה יפעל מבלי שתעמוד לנגד עיני ו תמונה רחבה וראייה רוחבית נדרשת לצורך קבלת החלטה מושכלת, כאשר בפניו ניצבת תמונה חלקית בלבד , ללא היכרות הכ רחית עם מצבים בעלי מא פיינים דומים . 13 . הצעת החו ק עלול ה אף להובי ל לתוצאה אב סורדית ולפיה פ רשנות החוק ע ל- ידי גו פי התביעה ת יע שה באופן שונה הפוגע בעקרון הש ווי ון בפ ני החוק .והוודאות המשפטית זאת בניגוד ל הלכה הי לפ היועצ ת המשפט י ת לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפ י ה רשות המבצעת. נמחיש זאת כ :דלקמן לעתים נדרשת התביע ה הכללית לה יוועץ ב מער ך ייעוץ וחקיקה לצור ך פרשנות הורא ת חוק י סו מ,מת והדבר נעשה מכוח מעמדה ש ל היועץ המ שפ טית לממשל ה כפרשנית המוס.מכת של החוק ה יחידה ו המ צעת , אשר ל א תפעל בתיאום עם מערך ייעוץ חק ו יקה וב כפיפות ,מקצועית ליועצת המשפטית לממשלה ע שויה לפרש את הור א ת החוק באופן שונה מהתביעה הכללית ,וכ תוצאה מכ ך עלול ים להיווצר שנ י מס ולי ל ם פרשניים שונים ביחס לדי ני עבירו ת , ב יחס לאופן שבו מפורשת סמ כות מסוימת ה מוענקת ל ו רש ת החוקרת ,ביחס לאופן שבו ניתן להגיש רא י ה מסוי מת בית ל- .המשפט וכך הלאה תוצאה שכזאת היא בלתי מתקבלת על הד עת ו עלו לה לפגוע בזכויות חשודים ונא שמים . העדר ה צדקה עניינית להפרדת מח"ש מפ רקליטות ה מדינה במבחן המ עשה 14 . ע ל פי דברי ההסבר ל,הצעת החוק המתבססת על "דו ח המב קר וכן דו"ח ה ,צוות יש "להפריד את מח"ש מה פ רק ליטות וממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שתפעל כגוף חקירה ותביעה "עצמאי. 15 . הנ ימוק המרכזי של עמדת הרו ב בדו"ח הצוו ת הוא שבין ה משטרה המ טפלת בת יקי פשיעה חמורה והפרק לי טות המ גי שה את כתבי האישום באותם ת יקים יש קשרי גו מלין ו הי צרי ם ניג וד עניינים בעבודת מח"ש, שכן רא ה שי עלולים להירתע מחקירתם והעמדתם לדין של שוטרי משטרת ישראל, לרבו ת קצינים בכיר ים המשרתים בה, בשים לב ל כפיפותה לפרק ליטות המדינה המצויה ביחסי ע בודה קרוב ים עם משטרת יש ראל (ע 'מ57-56 לדו"ח )הצוות . שד' וולפסון2, קריית הממשלה ע"ש דוד בן- גוריון, ירושלים, ת"ד49029 , מיקוד9149001  073-3925666 :פקס02-6467006 16 . מצ ה יאות מלמדת כ ה י יה פך א הו הנ כון: לא ורך השנים ,מ יום הקמתה של מ ח"ש הועמדו לדין, פוטרו או נאלצו לפרוש מהמשטרה, בעקבות חקירות היחיד,ה קציני משטר ה בכירים רבים לרבות, אך לא רק, קצינ ים בדרגות ני צב כדוגמ ת מפקדי 'מחוז, ר להב433 ומי ש שימש כ סמפכ"ל. רק בשנתיים האחרונות נחקרו שוטרי ם ב כירים ד א צל זרחים ו בכירים נוספים במערכת אכיפת הח ,)וק (מפקד ימ"ר ש"י, נציב שב"ס וראש המטה של השר לביטחון לאומי ר ' להב433 ,מפ קד מרחב דוד, מ פקדי תחנו.ת ועוד אל מ ול דוגמאות א לה, לא ה ובאו דו גמאות קונ קרטיות שבשל או תו נ יג וד ע נ יינים מובנה לא טופל ענ יין זה או אח ר כ ראוי. יתר ה מכך, יש לזכור כי התיקים הללו ממ ילא מהווים אחוז קטן מא ו ד מכל ל התיקים הנפתחים נגד שוטרים, אשר נדמה כי לגביהם אין מחלוקת שלא קיים אותו פ וטנציאל נטען ל ניגוד עניי נים. מכאן, שגם לשיטת אל ה הטוענים כי קי ים בי כ כול ניגוד עניינים בין מח ,"ש במתכונתה הנ וכחית, לבי ן שוטרי מ שט רת ישראל (דבר אשר אנו איננ ו מ ,)סכימים לו כלל ה רי שלא ברורה ההצדקה לבצע מהלך כה מרחיק לכת , כפי שמוצע בהצעת החוק , ביחס למח"ש על כלל תיקיה. 17 . נוסף על האמור , פרקליטו ת המדינה מצוי ה בקשרי גומלי ן םיק הדו ע ם גופי ם נוספים במערכת אכ י פת החוק , לדוגמה סו הרים .חקיר ות הס וה רים מתנהלות ביחיד ה א רצית חל קירת סוהרים (יאח"ס) ה פועלת במשטרת - ,ישראל ותיקי החקירה מטופלים לאחר מ כן בידי .פרקליטות המדינה הפרקליטות טיפלה והגישה – במקרים המתאימים– כ תבי - אישום נגד סוהרים , ל לא מ ארו וללא משוא פנים. דין השוטרים בעניין זה אינו ש ונה וא ין ז ה ראוי שיהי .ה שונה 18 . אשר על כן , התועלת ש בהפרדת מח"ש מפרקליטות המדינה ה יא מוגבלת, בעוד ש פוטנציאל הנזק לעצמאות ה של היחידה, ליכולת ו של העומד בראשה ל עמוד מול לחצים של דרג פוליטי, למקצועיותה של היחידה ו פל עולתה לפי סטנדרטים מקצועיים אחידים עם יתר גופי אכיפת החוק ו החשש מפני פגיעה ב שלטון החוק בא ופן כללי - הוא משמעותי ביותר. עצמאותה ומקצועיותה של מח"ש ה ן ות ב ערו חש ות וב לעצמאות ולמקצועיות המשטרה .פג יעה ביכולתה של מח"ש למלא את תפקידה כגוף אוכף חו ק עצמאי ומ קצועי ת וביל ב סופ ו של יום להגברת החשש מפני .ההתערבות הפוליטית בפעולתה של המשטרה שד' וולפסון2, קריית הממשלה ע"ש דוד בן- גוריון, ירושלים, ת"ד49029 , מיקוד9149001  073-3925666 :פקס02-6467006 סיכום מ ח"ש ה אי יחידה מו רכבת לניהו ל כאשר לעיתים ק ר ובות ני צבות בפני מקבלי ההחלטות ביח י דה החלטות מקצועיות ומשפט יות מורכבות. לאור האמור קיימת חשיבות לכך שמ ח"ש ל א תהפוך ליחידה מבודדת ע פו ה לת בא ופן מנו תק ממע רכת אכיפת החוק הקיימת בא ופן ה יוצר דין ש ו נה ו לא כלוסיית היעד של מ ח"ש , ואשר עלול לה גביר את החשש מפני השפעה פוליטית על החלטות גורמי הא כיפה . אין ספק כי כמו בכל גו ף ,או יחידה גם ב מח"ש ו קר בעבר תקלות, ככל הנראה ו קור ת בהווה ויקרו גם בעתיד . מח"ש עברה ב שנים האחרונ ות שינויים מרחיקי לכת ו אתגריה רבים. קיים צורך בחיזוק מעמדה של מח"ש ומתן הכלים הנדרשים לה לצורך בי צוע עבודת ה באופ ן מקצועי ומיטבי וחי זוק א מון הצ יבור בה. לעמדת י , הצעת החוק ה נ וכ חית, ו יט ב ל שיוכּה הארגוני של מח"ש כ יחידה אורגנית ,בפרקליטות הקמת יחידה א חרת שלא תהי ה כפ ופה ליועצת המ שפטי ת לממשל ה, לפרשנותה את הד ין ולהנחיות י ה המק צועיות, יגרמו לכך שמח"ש תחד ל מלפעול כגו ף אכיפ ה מקצו,עי יעיל ו אפקטיבי. בהינתן הא מור לעיל, אני סבור כי אין הצדקה לקדם את המודל המו צע הב צעת החוק הנ וכחית – שהוא מודל אש ר להבנת י צמנ לא אה לו מקבילה ולם עב – ומ נגד קי ים חש ש כי ה צעת החוק תפג ע ח במ"ש, אורגן אשר אין ח ולק כי הוא בעל חשיבו ת עליונה במערכת אכיפת החוק , תפג ע ב שוויון בפני החוק וביכולת האפקטיבית לנהל חקירות מורכ בות ורגישות. ב כבוד רב , עת ה קים : ה יועצת המשפ טית לממשלה מפכ"ל משטרת ישראל משנים ליועצת ה משפטית לממשלה הנהלת פרקליטות המדינה היועץ המשפטי לוועדת החוקה , חוק ומשפט