הצעת חוק לדיון מוקדם
עשרה-הכנסת השמונה
דליה איציק
הצעת חוק של חברת הכנסת
2651/18/פ
,(הצעת חוק ייצוג הולם לנשים בוועדת חקירה ממלכתית ובוועדת בדיקה ממשלתית )תיקוני חקיקה
2010–התשע"א
א)א(, בסופו יבוא "בהרכב הוועדה8 , בסעיף12001–בחוק הממשלה, התשס"א
יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים; ייצוג הולם כאמור בסעיף זה
לא יפחת משליש מחברי הוועדה."
.1
תיקון חוק
הממשלה
, בסופו יבוא "בהרכב הוועדה3 , בסעיף21968–בחוק ועדות חקירה, התשכ"ט
יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים; ייצוג הולם כאמור בסעיף זה
לא יפחת משליש מחברי הוועדה."
.2 תיקון חוק ועדות
חקירה
ד ב ר י ה ס ב ר
בישראל מוקמות מעת לעת ועדות חקירה ממלכתיות וועדות בדיקה ממשלתיות אשר עוסקות בבחינה
עובדתית של אירועים או מחדלים שיש בהם עניין ציבורי רב. ועדת חקירה ממלכתית מוקמת מכוח החלטת
ממשלה לשם בירורו המעמיק של נושא הנמצא במרכז סדר היום הציבורי. נשיא בית המשפט העליון ממנה
שופט בית משפט עליון ליושב הראש, וכן את שאר חבריה. ועדת בדיקה ממשלתית מוקמת על פי החלטתו
של שר בממשלה, בראשה עומד שופט בדימוס ומטרתה בדיקת נושא בתחום אחריות משרד ממשלתי. לפי
, קיימת חובת ייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות 1951– לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א1ג6 סעיף
האוכלוסייה בוועדה ציבורית שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד
ממשלתי, שבחבריה נציג ציבור. ועדות חקירה ממלכתיות וועדות בדיקה ממשלתיות אינן מחויבות
בהכללת נציג ציבור בהרכבן ולכן חובת הייצוג ההולם לנשים בוועדה ציבורית, המעוגנת בחוק, לא חלה על
וועדות אלה.
לאחר אירועי המשט התורכי בו נפצעו חיילי צה"ל ונהרגו אזרחים זרים, הוקמה ועדת בדיקה בראשות
השופט יעקב טירקל, אולם בהרכב הוועדה, המונה חמישה חברים ושני משקיפים זרים, לא חברה ולו
אישה אחת. אין ספק כי להשתתפותן של נשים בוועדות מסוג זה חשיבות רבה, הן מההיבט הציבורי של
שוויון בין גברים לנשים, והן מבחינת תרומתן של נשים לעבודת הוועדה עצמה. עקב כך, הוגשה עתירה
לבג"צ בדרישה להורות על הכללתה של אישה בועדת טירקל. מאחר ומדובר בוועדה ציבורית )בהמשך
הורחבו סמכויותיה והוועדה הפכה לוועדת בדיקה ממשלתית( , היעדר הכללתה של אישה בהרכב הוועדה
, 2005 מהווה הפרה של חוק שיווי זכויות האישה. עוד נטען בעתירה כי הסעיף האמור נוסף לחוק בשנת
.168 ' ס"ח התשס"א, עמ1
.28 'ס"ח התשכ"ט, עמ2
2
(, לפיה יש חובה לשלב נשים בהליכי1325 בעקבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם )החלטה מספר
קבלת החלטות בנושאי שלום וקידומו, זאת לאור ההכרה בכך שלנשים יש נקודת מבט ייחודית לבחינת
סוגיות, הן בתוך סכסוך והן בניסיונות להשכנת שלום. בג"צ לא קיבל את תשובת המדינה, לפיה אין מקום
לדיון נוסף בנושא, וקבע כי על הממשלה לעשות מאמץ לצרף אישה לוועדה.
כאמור, לא קיימת חובה סטטוטורית לשלב נציג ציבור בוועדת חקירה ממלכתית או בוועדת בדיקה
ממשלתית, וכפועל יוצא מכך חובת הייצוג ההולם לא חלה על ועדות חשובות אלה. כך, למשל, בששת ועדות
חברים מתוכם שתי נשים בלבד. 20 כיהנו1995 החקירה הממלכתיות שהוקמו בישראל מאז שנת
על פי הנתונים לעיל ועל פי תשובת המדינה לבג"צ בעניין ועדת טירקל, יוצא שתופעה פסולה זו של
הדרת נשים ממוקדי כוח היא חלק מתהליך מתמשך ופסול, אותו יש לעצור באמצעות חקיקה. אשר על כן
מוצע בזאת לתקן את חוק ועדות חקירה אשר מכוחו מוקמות ועדות חקירה ממלכתיות, וכן את חוק
הממשלה אשר מכוחו מוקמות ועדות בדיקה ממשלתיות, ולקבוע בהן כי בהרכב הוועדה יינתן ייצוג הולם
לנשים, אשר לא יפחת משליש מחברי הוועדה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
18.10.10 – י' בחשוון התשע"א