הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2240737
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת משה אבוטבול
______________________________________________
פ/6609/25
הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – חובת איתור חייבים ומועד מינימום לתשלום), התשפ"ו–2026
דברי הסבר
המציאות הנוכחית במדינת ישראל, שבה אזרח מגלה על קיומו של חוב רק ברגע שבו חשבון הבנק שלו מעוקל, מהווה פגיעה אנושה בזכויות היסוד לקניין ולכבוד. שיטת "המכתב בדואר", שהייתה נהוגה בעשורים הקודמים, פשטה את הרגל במבחן המציאות. מכתבים הולכים לאיבוד, כתובות אינן מעודכנות ודברי דואר פיזיים נתפסים כיום כאמצעי תקשורת משני, בפרט בקרב הדור הצעיר. התוצאה של כשל תקשורתי זה היא הרסנית: אנשים נורמטיביים הופכים לעבריינים בעל כורחם.
מטרת הצעת חוק זו היא להבטיח שהגובה יפנה לחייבים באופן אפקטיבי ומעודכן כדי ליידע אותם על חובותיהם, ובכך למנוע מצב שבו החוב צובר ריביות ותשלומים נוספים שלא לצורך, להגביר את המודעות והאחריות האישית של ציבור החייבים, לשפר את השירות הציבורי ולהפחית את העומס על המערכת המשפטית.
לפיכך מוצע לקבוע כי הגובה יודיע לחייב על חובו באמצעות דואר רגיל, וגם באמצעות שתיים מהדרכים הבאות: דואר רשום, הודעה מקוונת או שיחת טלפון. עוד מוצע לקבוע כי המועד שייקבע בדרישת התשלום לא יפחת מ-60 ימים מיום יידוע החייב, כדי לתת לחייב זמן סביר לשלם את חובו לפני שיינקטו כנגדו הליכים.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/4866/25), על ידי חבר הכנסת ואליד אלהואשלה (פ/5056/25) ועל ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין (פ/5102/25; הוסרה מסדר היום ביום ז' בשבט התשפ"ה (5 בפברואר 2025)).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' באדר התשפ"ו (09.03.2026)
תיקון סעיף 5 1. בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995, בסעיף 5, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995, בסעיף 5, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן – הדרישה לתשלום החוב), בדואר רגיל וכן בשתיים משלוש הדרכים הבאות: "(א) לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן – הדרישה לתשלום החוב), בדואר רגיל וכן בשתיים משלוש הדרכים הבאות:
(1) דואר רשום;
(2) הודעה מקוונת; לעניין זה, "הודעה מקוונת" – מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים למספר הטלפון הנייד או לכתובת הדואר האלקטרוני של החייב; הוראות חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח–2018, יחולו לעניין זה;
(3) שיחת טלפון.
(א1) לא הצליח הגובה ליצור קשר עם החייב באחד מאמצעי הקשר המפורטים בסעיף קטן (א), יפנה למרשם כדי לקבל את פרטיו החסרים של החייב. (א1) לא הצליח הגובה ליצור קשר עם החייב באחד מאמצעי הקשר המפורטים בסעיף קטן (א), יפנה למרשם כדי לקבל את פרטיו החסרים של החייב.
(א2) המועד שייקבע בדרישה לתשלום החוב כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מ-60 ימים מיום המצאת הדרישה לחייב." (א2) המועד שייקבע בדרישה לתשלום החוב כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מ-60 ימים מיום המצאת הדרישה לחייב."