חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
The Association for Civil Rights in Israel (ACRI)
איתמר בן אב"י9
תל אביב6473629
|
شارع ايتمار بن ابي
٩ تل ابيب |
9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv
טלפון :هاتف03-5608185
Phone
|
פקס :فاكس03-5608165
Fax:
|
www.acri.org.il | [email protected]
19
במרץ2026
לכבוד
יו"ר
הוועדה לביטחון לאומי
ח"כ
צביקה פוגל
כנסת ישראל
:הנדון עמדת
האגודה לזכויות האזרח בישראל
בעניין
'הצעת חוק העונשין (תיקון מס159
) (עונש
מוות למחבלים), התשפ"ו-
2025
–
נוסח מעודכן למרץ2026
סימוכין : עמדתנו מיום.2025
11
17.
; עמדתנו מיום5.1.2026
להלן הערות האגודה לזכויות האזרח לנוסח המעודכן של הצעת החוק
מ יום15.3.2026
, בנוסף
.להערותינו הקודמות, המופיעות בניירות העמדה שבסימוכין
אנו מבקש
ות
להתריע בפניך כי גם
לאחר השינויים שנעשו בהצעת
ה חוק, היא אינה חוקתית, כפי שגם עמדו על כך בדיון מיום
15.3.2026
.גורמי ממשלה, הייעוץ המשפטי לממשלה, הייעוץ המשפטי לוועדה ונציגי חברה אזרחית
.משכך, נבקשך לחדול לאלתר מקידום החקיקה
כאמור בפניותינו הקודמות ,התנגדות האגודה לזכויות האזרח לעונש מוות היא עקרונית ,יהא
ההסדר אשר יהא .מבלי להפחית מהתנגדותנו הגורפת ל הטלת עונש מוות, נבקש להרחיב על פגמיה
הנוספים של הצעת החוק, המהווים אינדיקציה נוספת לתכליות הפסולות ש
היא
,מבקשת לקדם
ובהם ייחוד הענישה לפלסטינים ;
הניסיון להחלשת מנגנוני ההגנה הקיימים שנועדו לצמצם את
הטלתו של
עונש מוות
, תוך התערבות בשיקול דעתם ובעצמאותם של בת
י המשפט והמפקד הצבאי ;
.ויצירת הליך הפוגע אנושות בזכויות החוקתיות של הנאשם
ייחוד עונש המוות לפלסטינים
ההסדר המוצע בסעיף3
,להצעת החוק
ה
עוסק בעונש מוות ה
מוטל בבתי משפט צבאיים , קובע כי
ייגזר
עונש מוות, ועונש זה בלבד , על תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם במעשה טרור. בית
המשפט יוכל לגזור על הנאשם מאסר עולם במקום עונש מוות
רק בהינתן חריגים צרים ביותר–
מנימוקים מיוחדים ובהתקיים נסיבות מיוחדות .
,בפרקטיקה
בבתי המשפט
הצבאיים נשפטים אך
ורק פלסטינים תושבי
ה
שטחים
, בעוד שאזרחים ישראלים,, לרבות מתנחלים
נשפטים בבתי המשפט
בישראל
.על פי הוראות הדין הישראלי ,"ההסדר אף קובע זאת במפורש בהגדרתו כי "תושב האזור
.הנשפט בבתי המשפט הצבאיים, לא יהיה אזרח או תושב ישראלי
ה
הסדר
המוצע בסעיף4
,להצעת החוק
שענייננו הטלת עונש מוות בבתי משפט ישראלים לפי הוראות
,חוק העונשין תשל"ז-
1977
:(להלן
חוק העונשין),
קובע כי ייגזר עונש מיתה או מאסר עולם–
ואחד
מאלו בלבד–
על אדם שגרם בכוונה למותו של אדם "מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת
ישראל". ה ,גם שמדובר בהגדרה עמומה וסתומה
ברור מאליו כי רק נאשמים פלסטינים , תושבי
,ואזרחי ישראל ותושבי השטחים הכבושים ייכללו במסגרת הגדרה זו , שכן טרור שנעשה על ידי
יהודים-ישראלים, לרוב
,נגד פלסטינים לעולם אינו מתבצע
על רקע מניע
של
י של לת קיומה של
.מדינת ישראל ניתן
ללמוד על המוטיבציה לייחד את עונש המוות לפלסטינים בלבד
גם מדברי
ההסבר להצעת החוק בגרסתה הקודמת, הגורסים כי הצעת החוק גובשה על רקע "רצח יהודים, אך
בשל היותם
יהודים", ואף מהאמירות בדיוני הוועדה הרבים שהתקיימו עד עתה .
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
מנסחי ההצעה יצרו הסדר
שונה בתיקון לחוק הע ונשין המוצע בסעיף4
להצעת החוק, כך שבשונה
מעונש המוות שיוטל בבתי משפט צבאיים, עונש מוות בבתי המשפט הישראלים–
קרי, אלו
שנשפטים בהם אזרחים ישראלים–
יהא
אופצי
ונלי
ולא
ברירת מחדל
אשר סטייה ממנה מחייבת
נימוקים מיוחדים ונסיבות מיוחדות .
הדבר מלמד על
המוטיבציה ה עיקשת של המחוקק לוודא כי
אף אם אזרח יהודי יעבור את משוכת המניע של שלילת קיומה של מדינת ישראל, הוא לא יוצא
להורג, ו
יוצר
הבחנה
מפלה
ולא מוצדקת בין העונש המוטל בבית משפט צבאי לזה המוטל בבית
משפט ישראלי
, כשמ
ל כתחילה סיווגו של נאשם לכל אחד מבתי המשפט הוא הליך
מפלה ו נגוע
.בשרירותיות
עולה אפוא כי הצעת החוק מייחדת את עונש המוות לפלסטינים, תושבי ואזרחי ישראל ותושבי
.השטחים הכבושים
מדובר
ב
פגיעה אנושה בזכותם של האזרחים והתושבים הפלסטינים לחיים,
לכבוד,
להליך הוגן
ולשוויון
, העולה כדי ענישה על רקע לאומי-
.אתני
החלשת מנג נוני ההגנה מפני
עונש מוות , תוך
כבילת שיקול הדעת של בת
י
המשפט והמפקד
הצבאי
הצעת החוק סותרת את עיקרון היסוד של עצמאות שיקול הדעת השיפוטי בכך
שהיא מחייבת את
בית המשפט הצבאי
להטיל וע
נש מוות חובה
על תושב פלסטיני
המתגורר בגדה המערבית .
לפי
ההצעה, בית המשפט יהא
רשאי להטיל מאסר עו
לם
בלבד במקום עונש מוות רק "מנימוקים
"מיוחדים שיירשמו" ובהתקיים "נסיבות מיוחדות .
חריגים צרים אלו עולים בפועל כדי עונש מוות
.חובה
עוד מוצע כי לא ניתן יהיה להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות בבית משפט צבאי
או לחון
אותו
. כך, הצעת החוק מ בקשת לעקוף את ההוראה הקיימת כיום בסעיף184
ל
צו בדבר הורא
ו ת
ביטחון
'[נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס1651), תש"ע-
2009
, המסמיך את המפקד הצבאי
להקל בעונשו של אדם שהורשע בבית משפט צבאי או להעניק לו חנינה, כפי שמתחייב לפי המשפט
הבינלאומי, ובפרט לפי סעיף75
לאמ נת ג'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה וסעיף
6(4
) לאמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות משנת1966
, הקובעים שניהם כי לא ניתן לשלול
.מנידונים למוות את האפשרות לחנינה או להמתקת העונש
יובהר כי נציגי בי
ת הנשיא שבו
ואמרו
בדיונים כי הנשיא אינו מוסמך לחון או להמתיק את עונש ש ם ל נידונים
בבית מש
פט צבאי, ועל
,כן
ובניגוד לטענת מ
נסחי ההצעה, המשמעות היא שלילת אפשרות החנינה
,או ההמתקה לחלוטין
בניגוד מוחלט להוראות הדין הבינלאומי .
כן
מוצע, כי רוב רגיל של מותב השופטים מספיק לצורך גזירת עונש מוות, במקום.הסכמה פה אחד
הצעת החוק אף מבקשת לחבל במנגנוני ההגנה מפני הטלת עונש מוות בכך שהיא קובעת כי סמכותו
של בית המשפט, בישראל ובשטחים, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה לגזור עונש זה
או תומכת
בהטלתו .
מכל האמור עולה כי השינויים המוצעים מורידים באופן משמעותי ומסוכן את
הר ף לגזירת עונש
מוות
, תוך סתירת עקרון עצמאות שיקול הדעת ובניגוד לדין הבינלאומי .
פגיעה
בזכויות חוקתיות
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
בנוסף על הפגיעה האיומה והבלתי הפיכה בזכות לחיים
, להליך הוגן
ולשוויון, ההסדר הקבוע
בסעיפים8-6
,להצעת החוק, העוסק בהסדרי ההחזקה של הנידון למוות לאחר שנגזר דינו ובכלל זה
,החזקה בנפרד ,מניעת ביקורי משפחה והגבלת מספר עורכי הדין עמם יוכל להיפגש פוגע בצורה
אכזרית במיוחד ובלתי מידתית לחלוטין בכבודו של האסיר. סעיף6
)(א לה צעה, הקובע כי גזר דין
חלוט יתבצע תוך90
ימים בתלייה, פוגע קשות בזכות האסיר להליך הוגן ובפרט ביכולתו להגיש
בקשה לחנינה או בקשה למשפט חוזר ולהמתין לגילוי ראיות חדשות, כפי שנהוג במדינות אחרות
.ועל אף שאין בהוצאתו להורג כל דחיפות מיוחדת המצדיקה את לוח זמנים זה
נוכח האמור לעיל ,
וכן
לאור
,כל האמור בניירות העמדה הקודמים מטעמנו נבקשך לחדול לאלתר
מהמשך קידום החקיקה.
,בברכה
,אלזה בונייה
עו"ד דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה