חוק - נוסח לא רשמי

חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026* פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה תיקון חוק התכנון והבנייה – מס' 164 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – (1) בסעיף 145(ב3), בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (1) בסעיף 145(ב3), בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (1) בסעיף 145(ב3), בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (1) בסעיף 145(ב3), בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (1) בסעיף 145(ב3), בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (1) בסעיף 145(ב3), בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (1) בסעיף 145(ב3), בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (1) בסעיף 145(ב3), בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (1) בסעיף 145(ב3), בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (2) בסעיף 157ג, בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (2) בסעיף 157ג, בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (2) בסעיף 157ג, בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (2) בסעיף 157ג, בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (2) בסעיף 157ג, בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (2) בסעיף 157ג, בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (2) בסעיף 157ג, בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (2) בסעיף 157ג, בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (2) בסעיף 157ג, בסופו יבוא "שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (3) בסעיף 158טו(א)(6), אחרי "שר הפנים" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (3) בסעיף 158טו(א)(6), אחרי "שר הפנים" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (3) בסעיף 158טו(א)(6), אחרי "שר הפנים" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (3) בסעיף 158טו(א)(6), אחרי "שר הפנים" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (3) בסעיף 158טו(א)(6), אחרי "שר הפנים" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (3) בסעיף 158טו(א)(6), אחרי "שר הפנים" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (3) בסעיף 158טו(א)(6), אחרי "שר הפנים" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (3) בסעיף 158טו(א)(6), אחרי "שר הפנים" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (3) בסעיף 158טו(א)(6), אחרי "שר הפנים" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (4) בסעיף 158יח, לפני סעיף קטן (ג) יבוא: (4) בסעיף 158יח, לפני סעיף קטן (ג) יבוא: (4) בסעיף 158יח, לפני סעיף קטן (ג) יבוא: (4) בסעיף 158יח, לפני סעיף קטן (ג) יבוא: (4) בסעיף 158יח, לפני סעיף קטן (ג) יבוא: (4) בסעיף 158יח, לפני סעיף קטן (ג) יבוא: (4) בסעיף 158יח, לפני סעיף קטן (ג) יבוא: (4) בסעיף 158יח, לפני סעיף קטן (ג) יבוא: (4) בסעיף 158יח, לפני סעיף קטן (ג) יבוא: "(ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה: "(ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה: "(ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה: "(ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה: "(ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה: "(ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה: "(ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה: "(ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה: (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי סעיף 145(א1), תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה; (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי סעיף 145(א1), תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה; (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי סעיף 145(א1), תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה; (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי סעיף 145(א1), תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה; (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי סעיף 145(א1), תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה; (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי סעיף 145(א1), תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה; (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי סעיף 145(א1), תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה; (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר; (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר; (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר; (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר; (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר; (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר; (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר; (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות."; (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות."; (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות."; (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות."; (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות."; (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות."; (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות."; (5) בסעיף 158כ – (5) בסעיף 158כ – (5) בסעיף 158כ – (5) בסעיף 158כ – (5) בסעיף 158כ – (5) בסעיף 158כ – (5) בסעיף 158כ – (5) בסעיף 158כ – (5) בסעיף 158כ – (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "ולפי חוק זה" יבוא "ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1)"; (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "ולפי חוק זה" יבוא "ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1)"; (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "ולפי חוק זה" יבוא "ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1)"; (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "ולפי חוק זה" יבוא "ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1)"; (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "ולפי חוק זה" יבוא "ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1)"; (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "ולפי חוק זה" יבוא "ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1)"; (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "ולפי חוק זה" יבוא "ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1)"; (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "ולפי חוק זה" יבוא "ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1)"; (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה."; "(ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה."; "(ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה."; "(ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה."; "(ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה."; "(ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה."; "(ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה."; (6) בסעיף 158כא(א), פסקה (2) – תימחק; (6) בסעיף 158כא(א), פסקה (2) – תימחק; (6) בסעיף 158כא(א), פסקה (2) – תימחק; (6) בסעיף 158כא(א), פסקה (2) – תימחק; (6) בסעיף 158כא(א), פסקה (2) – תימחק; (6) בסעיף 158כא(א), פסקה (2) – תימחק; (6) בסעיף 158כא(א), פסקה (2) – תימחק; (6) בסעיף 158כא(א), פסקה (2) – תימחק; (6) בסעיף 158כא(א), פסקה (2) – תימחק; (7) בסעיף 158כב(א) – (7) בסעיף 158כב(א) – (7) בסעיף 158כב(א) – (7) בסעיף 158כב(א) – (7) בסעיף 158כב(א) – (7) בסעיף 158כב(א) – (7) בסעיף 158כב(א) – (7) בסעיף 158כב(א) – (7) בסעיף 158כב(א) – (א) במקום "בפסקה (1) או (2)" יבוא "בפסקה (1)"; (א) במקום "בפסקה (1) או (2)" יבוא "בפסקה (1)"; (א) במקום "בפסקה (1) או (2)" יבוא "בפסקה (1)"; (א) במקום "בפסקה (1) או (2)" יבוא "בפסקה (1)"; (א) במקום "בפסקה (1) או (2)" יבוא "בפסקה (1)"; (א) במקום "בפסקה (1) או (2)" יבוא "בפסקה (1)"; (א) במקום "בפסקה (1) או (2)" יבוא "בפסקה (1)"; (א) במקום "בפסקה (1) או (2)" יבוא "בפסקה (1)"; (ב) אחרי "(בסימן זה – השר הממונה)" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (ב) אחרי "(בסימן זה – השר הממונה)" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (ב) אחרי "(בסימן זה – השר הממונה)" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (ב) אחרי "(בסימן זה – השר הממונה)" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (ב) אחרי "(בסימן זה – השר הממונה)" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (ב) אחרי "(בסימן זה – השר הממונה)" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (ב) אחרי "(בסימן זה – השר הממונה)" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (ב) אחרי "(בסימן זה – השר הממונה)" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת"; (8) בסעיף 158כט(1), בסופו יבוא "תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,"; (8) בסעיף 158כט(1), בסופו יבוא "תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,"; (8) בסעיף 158כט(1), בסופו יבוא "תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,"; (8) בסעיף 158כט(1), בסופו יבוא "תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,"; (8) בסעיף 158כט(1), בסופו יבוא "תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,"; (8) בסעיף 158כט(1), בסופו יבוא "תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,"; (8) בסעיף 158כט(1), בסופו יבוא "תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,"; (8) בסעיף 158כט(1), בסופו יבוא "תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,"; (8) בסעיף 158כט(1), בסופו יבוא "תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,"; (9) בסעיף 158סא(ב), ברישה, לפני "מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'," ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר"; (9) בסעיף 158סא(ב), ברישה, לפני "מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'," ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר"; (9) בסעיף 158סא(ב), ברישה, לפני "מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'," ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר"; (9) בסעיף 158סא(ב), ברישה, לפני "מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'," ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר"; (9) בסעיף 158סא(ב), ברישה, לפני "מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'," ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר"; (9) בסעיף 158סא(ב), ברישה, לפני "מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'," ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר"; (9) בסעיף 158סא(ב), ברישה, לפני "מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'," ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר"; (9) בסעיף 158סא(ב), ברישה, לפני "מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'," ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר"; (9) בסעיף 158סא(ב), ברישה, לפני "מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'," ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר"; (10) בתוספת השנייה – (10) בתוספת השנייה – (10) בתוספת השנייה – (10) בתוספת השנייה – (10) בתוספת השנייה – (10) בתוספת השנייה – (10) בתוספת השנייה – (10) בתוספת השנייה – (10) בתוספת השנייה – (א) בסעיף 6 – (א) בסעיף 6 – (א) בסעיף 6 – (א) בסעיף 6 – (א) בסעיף 6 – (א) בסעיף 6 – (א) בסעיף 6 – (א) בסעיף 6 – (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי סעיף 3(א)(1) רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי סעיף 3(א)(1) רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי סעיף 3(א)(1) רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי סעיף 3(א)(1) רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי סעיף 3(א)(1) רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה: (א) יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה; (א) יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה; (א) יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה; (א) יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה; (ב) ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה. (ב) ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה. (ב) ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה. (ב) ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה. (2) החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה."; (2) החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה."; (2) החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה."; (2) החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה."; (2) החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה."; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "מיום קבלת התכנית" יבוא "מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2)"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "מיום קבלת התכנית" יבוא "מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2)"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "מיום קבלת התכנית" יבוא "מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2)"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "מיום קבלת התכנית" יבוא "מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2)"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "מיום קבלת התכנית" יבוא "מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2)"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "מיום קבלת התכנית" יבוא "מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2)"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "מיום קבלת התכנית" יבוא "מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2)"; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "החליטה ועדת המשנה" יבוא "החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1)"; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "החליטה ועדת המשנה" יבוא "החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1)"; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "החליטה ועדת המשנה" יבוא "החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1)"; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "החליטה ועדת המשנה" יבוא "החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1)"; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "החליטה ועדת המשנה" יבוא "החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1)"; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "החליטה ועדת המשנה" יבוא "החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1)"; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "החליטה ועדת המשנה" יבוא "החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1)"; (ב) בסעיף 7, בסעיף קטן (ג), אחרי "לסעיפים" יבוא "קטנים" ובסעיף קטן (ד), אחרי "סעיפים" יבוא "קטנים". (ב) בסעיף 7, בסעיף קטן (ג), אחרי "לסעיפים" יבוא "קטנים" ובסעיף קטן (ד), אחרי "סעיפים" יבוא "קטנים". (ב) בסעיף 7, בסעיף קטן (ג), אחרי "לסעיפים" יבוא "קטנים" ובסעיף קטן (ד), אחרי "סעיפים" יבוא "קטנים". (ב) בסעיף 7, בסעיף קטן (ג), אחרי "לסעיפים" יבוא "קטנים" ובסעיף קטן (ד), אחרי "סעיפים" יבוא "קטנים". (ב) בסעיף 7, בסעיף קטן (ג), אחרי "לסעיפים" יבוא "קטנים" ובסעיף קטן (ד), אחרי "סעיפים" יבוא "קטנים". (ב) בסעיף 7, בסעיף קטן (ג), אחרי "לסעיפים" יבוא "קטנים" ובסעיף קטן (ד), אחרי "סעיפים" יבוא "קטנים". (ב) בסעיף 7, בסעיף קטן (ג), אחרי "לסעיפים" יבוא "קטנים" ובסעיף קטן (ד), אחרי "סעיפים" יבוא "קטנים". (ב) בסעיף 7, בסעיף קטן (ג), אחרי "לסעיפים" יבוא "קטנים" ובסעיף קטן (ד), אחרי "סעיפים" יבוא "קטנים". חוק התכנון והבנייה – תחילה 2. תחילתן של פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). תחילתן של פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). תחילתן של פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). תחילתן של פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). תחילתן של פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). תחילתן של פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). תחילתן של פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). תחילתן של פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). תחילתן של פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). ביטול חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה) 3. חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024‏ – בטל.‏ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024‏ – בטל.‏ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024‏ – בטל.‏ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024‏ – בטל.‏ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024‏ – בטל.‏ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024‏ – בטל.‏ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024‏ – בטל.‏ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024‏ – בטל.‏ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024‏ – בטל.‏ פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל תיקון פקודת המשטרה – מס' 43 4. בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה), בסעיף 10(1), בסופו יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור". בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה), בסעיף 10(1), בסופו יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור". בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה), בסעיף 10(1), בסופו יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור". בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה), בסעיף 10(1), בסופו יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור". בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה), בסעיף 10(1), בסופו יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור". בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה), בסעיף 10(1), בסופו יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור". בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה), בסעיף 10(1), בסופו יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור". בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה), בסעיף 10(1), בסופו יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור". בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה), בסעיף 10(1), בסופו יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור". תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) – מס' 69 5. בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (בפרק זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (בפרק זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (בפרק זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (בפרק זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (בפרק זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (בפרק זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (בפרק זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (בפרק זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (בפרק זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – (1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; (1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; (1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; (1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; (1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; (1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; (1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; (1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; (1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; (2) בסעיף 108ז – (2) בסעיף 108ז – (2) בסעיף 108ז – (2) בסעיף 108ז – (2) בסעיף 108ז – (2) בסעיף 108ז – (2) בסעיף 108ז – (2) בסעיף 108ז – (2) בסעיף 108ז – (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים"; (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים"; (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים"; (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים"; (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים"; (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים"; (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים"; (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים"; (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה: "(א1) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה: "(א1) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה: "(א1) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה: "(א1) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה: "(א1) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה: "(א1) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה: (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה; (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה; (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה; (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה; (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה; (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה; (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה; (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה; (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה; (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה; (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה; (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה; (3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור; (3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור; (3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור; (3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור; (3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור; (3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור; (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור; (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור; (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור; (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור; (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור; (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור; (5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור." (5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור." (5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור." (5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור." (5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור." (5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור." חוק שירות המדינה (גמלאות) – תחילה 6. תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחו בחוק זה; (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחו בחוק זה; (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחו בחוק זה; (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחו בחוק זה; (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחו בחוק זה; (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחו בחוק זה; (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחו בחוק זה; (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחו בחוק זה; (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחו בחוק זה; (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בחוק זה. (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בחוק זה. (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בחוק זה. (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בחוק זה. (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בחוק זה. (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בחוק זה. (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בחוק זה. (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בחוק זה. (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בחוק זה. פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש תיקון חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה – מס' 13 7. בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012‏ – בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012‏ – בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012‏ – בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012‏ – בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012‏ – בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012‏ – בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012‏ – בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012‏ – בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012‏ – (1) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא: (1) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא: (1) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא: (1) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא: (1) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא: (1) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא: (1) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא: (1) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא: (1) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר (בחוק זה – תקן זר) כאמור בסעיף 126ז1."; "(6) החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר (בחוק זה – תקן זר) כאמור בסעיף 126ז1."; "(6) החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר (בחוק זה – תקן זר) כאמור בסעיף 126ז1."; "(6) החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר (בחוק זה – תקן זר) כאמור בסעיף 126ז1."; "(6) החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר (בחוק זה – תקן זר) כאמור בסעיף 126ז1."; "(6) החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר (בחוק זה – תקן זר) כאמור בסעיף 126ז1."; "(6) החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר (בחוק זה – תקן זר) כאמור בסעיף 126ז1."; "(6) החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר (בחוק זה – תקן זר) כאמור בסעיף 126ז1."; (2) בסעיף 76 – (2) בסעיף 76 – (2) בסעיף 76 – (2) בסעיף 76 – (2) בסעיף 76 – (2) בסעיף 76 – (2) בסעיף 76 – (2) בסעיף 76 – (2) בסעיף 76 – (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: (א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: "(ו) לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(6);"; "(ו) לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(6);"; "(ו) לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(6);"; "(ו) לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(6);"; "(ו) לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(6);"; "(ו) לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(6);"; "(ו) לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(6);"; (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה."; "(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה."; "(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה."; "(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה."; "(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה."; "(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה."; "(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה."; (3) אחרי סעיף 126ז יבוא: (3) אחרי סעיף 126ז יבוא: (3) אחרי סעיף 126ז יבוא: (3) אחרי סעיף 126ז יבוא: (3) אחרי סעיף 126ז יבוא: (3) אחרי סעיף 126ז יבוא: (3) אחרי סעיף 126ז יבוא: (3) אחרי סעיף 126ז יבוא: (3) אחרי סעיף 126ז יבוא: "חובת עמידה בתקן זר "חובת עמידה בתקן זר "חובת עמידה בתקן זר 126ז1. (א) נקבעה בתקנות או בהוראות נציב חובה החלה על אחראי כמשמעותו בסעיף 40(א), לעמוד בתקן זר, יראו אותו כעומד בחובה האמורה אם הוא מחזיק באישור כאמור בסעיף קטן (ב). (א) נקבעה בתקנות או בהוראות נציב חובה החלה על אחראי כמשמעותו בסעיף 40(א), לעמוד בתקן זר, יראו אותו כעומד בחובה האמורה אם הוא מחזיק באישור כאמור בסעיף קטן (ב). (א) נקבעה בתקנות או בהוראות נציב חובה החלה על אחראי כמשמעותו בסעיף 40(א), לעמוד בתקן זר, יראו אותו כעומד בחובה האמורה אם הוא מחזיק באישור כאמור בסעיף קטן (ב). (א) נקבעה בתקנות או בהוראות נציב חובה החלה על אחראי כמשמעותו בסעיף 40(א), לעמוד בתקן זר, יראו אותו כעומד בחובה האמורה אם הוא מחזיק באישור כאמור בסעיף קטן (ב). (א) נקבעה בתקנות או בהוראות נציב חובה החלה על אחראי כמשמעותו בסעיף 40(א), לעמוד בתקן זר, יראו אותו כעומד בחובה האמורה אם הוא מחזיק באישור כאמור בסעיף קטן (ב). (ב) אישור על עמידה בתקן זר יינתן על ידי מעבדה מאושרת כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג–1953‏, אלא אם כן קבע השר או הנציב, לפי העניין, כי יינתן על ידי אחד או יותר מאלה: (ב) אישור על עמידה בתקן זר יינתן על ידי מעבדה מאושרת כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג–1953‏, אלא אם כן קבע השר או הנציב, לפי העניין, כי יינתן על ידי אחד או יותר מאלה: (ב) אישור על עמידה בתקן זר יינתן על ידי מעבדה מאושרת כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג–1953‏, אלא אם כן קבע השר או הנציב, לפי העניין, כי יינתן על ידי אחד או יותר מאלה: (ב) אישור על עמידה בתקן זר יינתן על ידי מעבדה מאושרת כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג–1953‏, אלא אם כן קבע השר או הנציב, לפי העניין, כי יינתן על ידי אחד או יותר מאלה: (ב) אישור על עמידה בתקן זר יינתן על ידי מעבדה מאושרת כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג–1953‏, אלא אם כן קבע השר או הנציב, לפי העניין, כי יינתן על ידי אחד או יותר מאלה: (1) מעבדה שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997‏; (1) מעבדה שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997‏; (1) מעבדה שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997‏; (1) מעבדה שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997‏; (2) מהנדס רשום כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958‏, בענף הנדסת מקצועות מיוחדים, במדור בטיחות אש ומניעתה; (2) מהנדס רשום כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958‏, בענף הנדסת מקצועות מיוחדים, במדור בטיחות אש ומניעתה; (2) מהנדס רשום כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958‏, בענף הנדסת מקצועות מיוחדים, במדור בטיחות אש ומניעתה; (2) מהנדס רשום כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958‏, בענף הנדסת מקצועות מיוחדים, במדור בטיחות אש ומניעתה; (3) מהנדס רשום כאמור בפסקה (2) הרשום במדור בטיחות כללית. (3) מהנדס רשום כאמור בפסקה (2) הרשום במדור בטיחות כללית. (3) מהנדס רשום כאמור בפסקה (2) הרשום במדור בטיחות כללית. (3) מהנדס רשום כאמור בפסקה (2) הרשום במדור בטיחות כללית. (ג) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל הפרת חובה לעמוד בתקן זר שנקבעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר חובה כאמור."; (ג) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל הפרת חובה לעמוד בתקן זר שנקבעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר חובה כאמור."; (ג) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל הפרת חובה לעמוד בתקן זר שנקבעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר חובה כאמור."; (ג) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל הפרת חובה לעמוד בתקן זר שנקבעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר חובה כאמור."; (ג) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל הפרת חובה לעמוד בתקן זר שנקבעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר חובה כאמור."; (4) בסעיף 126ח – (4) בסעיף 126ח – (4) בסעיף 126ח – (4) בסעיף 126ח – (4) בסעיף 126ח – (4) בסעיף 126ח – (4) בסעיף 126ח – (4) בסעיף 126ח – (4) בסעיף 126ח – (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב–2021‏."; "(3) אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב–2021‏."; "(3) אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב–2021‏."; "(3) אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב–2021‏."; "(3) אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב–2021‏."; "(3) אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב–2021‏."; "(3) אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב–2021‏."; (ב) בסעיף קטן (ב)(1), ברישה, הסיפה החל מהמילה "ובלבד" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ב)(1), ברישה, הסיפה החל מהמילה "ובלבד" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ב)(1), ברישה, הסיפה החל מהמילה "ובלבד" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ב)(1), ברישה, הסיפה החל מהמילה "ובלבד" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ב)(1), ברישה, הסיפה החל מהמילה "ובלבד" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ב)(1), ברישה, הסיפה החל מהמילה "ובלבד" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ב)(1), ברישה, הסיפה החל מהמילה "ובלבד" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ב)(1), ברישה, הסיפה החל מהמילה "ובלבד" – תימחק; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ג) סעיף קטן (ג) – בטל; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג)" יבוא "בסעיף קטן (ב)"; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג)" יבוא "בסעיף קטן (ב)"; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג)" יבוא "בסעיף קטן (ב)"; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג)" יבוא "בסעיף קטן (ב)"; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג)" יבוא "בסעיף קטן (ב)"; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג)" יבוא "בסעיף קטן (ב)"; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג)" יבוא "בסעיף קטן (ב)"; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג)" יבוא "בסעיף קטן (ב)"; (5) אחרי סעיף 128 יבוא: (5) אחרי סעיף 128 יבוא: (5) אחרי סעיף 128 יבוא: (5) אחרי סעיף 128 יבוא: (5) אחרי סעיף 128 יבוא: (5) אחרי סעיף 128 יבוא: (5) אחרי סעיף 128 יבוא: (5) אחרי סעיף 128 יבוא: (5) אחרי סעיף 128 יבוא: "התאמה לתקן האמריקני לעניין התקהלות, מסחר, תעסוקה ומשרדים ותעשייה "התאמה לתקן האמריקני לעניין התקהלות, מסחר, תעסוקה ומשרדים ותעשייה "התאמה לתקן האמריקני לעניין התקהלות, מסחר, תעסוקה ומשרדים ותעשייה 128א. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 126ז(ב), עד יום ג' באדר התשפ"ח (1 במרץ 2028) יתקין השר תקנות לפי חוק זה ולפי חוק רישוי עסקים על סמך פרקים 13 (התקהלות), 37 (מסחר), 39 (תעסוקה ומשרדים) ו־40 (תעשייה), שבתקן NFPA 101 (Life Safety); השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור, ובלבד שסך כל תקופות הדחייה לא יעלה על שנה. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 126ז(ב), עד יום ג' באדר התשפ"ח (1 במרץ 2028) יתקין השר תקנות לפי חוק זה ולפי חוק רישוי עסקים על סמך פרקים 13 (התקהלות), 37 (מסחר), 39 (תעסוקה ומשרדים) ו־40 (תעשייה), שבתקן NFPA 101 (Life Safety); השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור, ובלבד שסך כל תקופות הדחייה לא יעלה על שנה. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 126ז(ב), עד יום ג' באדר התשפ"ח (1 במרץ 2028) יתקין השר תקנות לפי חוק זה ולפי חוק רישוי עסקים על סמך פרקים 13 (התקהלות), 37 (מסחר), 39 (תעסוקה ומשרדים) ו־40 (תעשייה), שבתקן NFPA 101 (Life Safety); השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור, ובלבד שסך כל תקופות הדחייה לא יעלה על שנה. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 126ז(ב), עד יום ג' באדר התשפ"ח (1 במרץ 2028) יתקין השר תקנות לפי חוק זה ולפי חוק רישוי עסקים על סמך פרקים 13 (התקהלות), 37 (מסחר), 39 (תעסוקה ומשרדים) ו־40 (תעשייה), שבתקן NFPA 101 (Life Safety); השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור, ובלבד שסך כל תקופות הדחייה לא יעלה על שנה. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 126ז(ב), עד יום ג' באדר התשפ"ח (1 במרץ 2028) יתקין השר תקנות לפי חוק זה ולפי חוק רישוי עסקים על סמך פרקים 13 (התקהלות), 37 (מסחר), 39 (תעסוקה ומשרדים) ו־40 (תעשייה), שבתקן NFPA 101 (Life Safety); השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור, ובלבד שסך כל תקופות הדחייה לא יעלה על שנה. (ב) לא קבע השר תקנות עד המועד לפי סעיף קטן (א), רשאי הנציב לקבוע הוראות בעניינים המנויים באותה פסקה, שיעמדו בתוקפן עד שהשר יתקין תקנות במקומן."; (ב) לא קבע השר תקנות עד המועד לפי סעיף קטן (א), רשאי הנציב לקבוע הוראות בעניינים המנויים באותה פסקה, שיעמדו בתוקפן עד שהשר יתקין תקנות במקומן."; (ב) לא קבע השר תקנות עד המועד לפי סעיף קטן (א), רשאי הנציב לקבוע הוראות בעניינים המנויים באותה פסקה, שיעמדו בתוקפן עד שהשר יתקין תקנות במקומן."; (ב) לא קבע השר תקנות עד המועד לפי סעיף קטן (א), רשאי הנציב לקבוע הוראות בעניינים המנויים באותה פסקה, שיעמדו בתוקפן עד שהשר יתקין תקנות במקומן."; (ב) לא קבע השר תקנות עד המועד לפי סעיף קטן (א), רשאי הנציב לקבוע הוראות בעניינים המנויים באותה פסקה, שיעמדו בתוקפן עד שהשר יתקין תקנות במקומן."; (6) בסעיף 148 – (6) בסעיף 148 – (6) בסעיף 148 – (6) בסעיף 148 – (6) בסעיף 148 – (6) בסעיף 148 – (6) בסעיף 148 – (6) בסעיף 148 – (6) בסעיף 148 – (א) בסעיף קטן (א), במקום המועד הנקוב בו יבוא "כ״ג בתמוז התשפ״ז (1 ביולי 2027)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום המועד הנקוב בו יבוא "כ״ג בתמוז התשפ״ז (1 ביולי 2027)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום המועד הנקוב בו יבוא "כ״ג בתמוז התשפ״ז (1 ביולי 2027)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום המועד הנקוב בו יבוא "כ״ג בתמוז התשפ״ז (1 ביולי 2027)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום המועד הנקוב בו יבוא "כ״ג בתמוז התשפ״ז (1 ביולי 2027)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום המועד הנקוב בו יבוא "כ״ג בתמוז התשפ״ז (1 ביולי 2027)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום המועד הנקוב בו יבוא "כ״ג בתמוז התשפ״ז (1 ביולי 2027)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום המועד הנקוב בו יבוא "כ״ג בתמוז התשפ״ז (1 ביולי 2027)"; (ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי סעיף קטן (ג)" יבוא "ולא נקבעו הוראות נציב לפי סעיף 126ח(א)(3) הבאות במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית, עד המועד כאמור" ובמקום "ההוראות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "ההוראות האמורות"; (ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי סעיף קטן (ג)" יבוא "ולא נקבעו הוראות נציב לפי סעיף 126ח(א)(3) הבאות במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית, עד המועד כאמור" ובמקום "ההוראות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "ההוראות האמורות"; (ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי סעיף קטן (ג)" יבוא "ולא נקבעו הוראות נציב לפי סעיף 126ח(א)(3) הבאות במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית, עד המועד כאמור" ובמקום "ההוראות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "ההוראות האמורות"; (ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי סעיף קטן (ג)" יבוא "ולא נקבעו הוראות נציב לפי סעיף 126ח(א)(3) הבאות במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית, עד המועד כאמור" ובמקום "ההוראות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "ההוראות האמורות"; (ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי סעיף קטן (ג)" יבוא "ולא נקבעו הוראות נציב לפי סעיף 126ח(א)(3) הבאות במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית, עד המועד כאמור" ובמקום "ההוראות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "ההוראות האמורות"; (ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי סעיף קטן (ג)" יבוא "ולא נקבעו הוראות נציב לפי סעיף 126ח(א)(3) הבאות במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית, עד המועד כאמור" ובמקום "ההוראות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "ההוראות האמורות"; (ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי סעיף קטן (ג)" יבוא "ולא נקבעו הוראות נציב לפי סעיף 126ח(א)(3) הבאות במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית, עד המועד כאמור" ובמקום "ההוראות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "ההוראות האמורות"; (ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי סעיף קטן (ג)" יבוא "ולא נקבעו הוראות נציב לפי סעיף 126ח(א)(3) הבאות במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית, עד המועד כאמור" ובמקום "ההוראות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "ההוראות האמורות"; (7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא "א' בחשוון התשפ"ח (1 בנובמבר 2027)"; (7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא "א' בחשוון התשפ"ח (1 בנובמבר 2027)"; (7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא "א' בחשוון התשפ"ח (1 בנובמבר 2027)"; (7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא "א' בחשוון התשפ"ח (1 בנובמבר 2027)"; (7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא "א' בחשוון התשפ"ח (1 בנובמבר 2027)"; (7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא "א' בחשוון התשפ"ח (1 בנובמבר 2027)"; (7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא "א' בחשוון התשפ"ח (1 בנובמבר 2027)"; (7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא "א' בחשוון התשפ"ח (1 בנובמבר 2027)"; (7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא "א' בחשוון התשפ"ח (1 בנובמבר 2027)"; (8) בסעיף 151(א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף 148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי סעיף 126ח(א)(3)"; (8) בסעיף 151(א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף 148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי סעיף 126ח(א)(3)"; (8) בסעיף 151(א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף 148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי סעיף 126ח(א)(3)"; (8) בסעיף 151(א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף 148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי סעיף 126ח(א)(3)"; (8) בסעיף 151(א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף 148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי סעיף 126ח(א)(3)"; (8) בסעיף 151(א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף 148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי סעיף 126ח(א)(3)"; (8) בסעיף 151(א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף 148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי סעיף 126ח(א)(3)"; (8) בסעיף 151(א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף 148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי סעיף 126ח(א)(3)"; (8) בסעיף 151(א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף 148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי סעיף 126ח(א)(3)"; (9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו־(32) – יימחקו. (9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו־(32) – יימחקו. (9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו־(32) – יימחקו. (9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו־(32) – יימחקו. (9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו־(32) – יימחקו. (9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו־(32) – יימחקו. (9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו־(32) – יימחקו. (9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו־(32) – יימחקו. (9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו־(32) – יימחקו. פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות תיקון חוק החברות הממשלתיות – מס' 39 8. בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏ – בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏ – בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏ – בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏ – בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏ – בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏ – בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏ – בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏ – בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏ – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא: ""חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה ממשלתית שמתקיימים לגביה כל אלה: ""חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה ממשלתית שמתקיימים לגביה כל אלה: ""חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה ממשלתית שמתקיימים לגביה כל אלה: ""חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה ממשלתית שמתקיימים לגביה כל אלה: ""חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה ממשלתית שמתקיימים לגביה כל אלה: ""חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה ממשלתית שמתקיימים לגביה כל אלה: ""חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה ממשלתית שמתקיימים לגביה כל אלה: (1) שר הביטחון הוא אחד השרים האחראיים לענייניה לפי חוק זה; (1) שר הביטחון הוא אחד השרים האחראיים לענייניה לפי חוק זה; (1) שר הביטחון הוא אחד השרים האחראיים לענייניה לפי חוק זה; (1) שר הביטחון הוא אחד השרים האחראיים לענייניה לפי חוק זה; (1) שר הביטחון הוא אחד השרים האחראיים לענייניה לפי חוק זה; (1) שר הביטחון הוא אחד השרים האחראיים לענייניה לפי חוק זה; (2) ממוצע שיעור הכנסותיה השנתיות שמקורן במכירות מחוץ לישראל, לפי שלושת הדוחות הכספיים השנתיים האחרונים שנערכו על בסיס מאוחד, הוא ארבעים אחוזים לפחות; (2) ממוצע שיעור הכנסותיה השנתיות שמקורן במכירות מחוץ לישראל, לפי שלושת הדוחות הכספיים השנתיים האחרונים שנערכו על בסיס מאוחד, הוא ארבעים אחוזים לפחות; (2) ממוצע שיעור הכנסותיה השנתיות שמקורן במכירות מחוץ לישראל, לפי שלושת הדוחות הכספיים השנתיים האחרונים שנערכו על בסיס מאוחד, הוא ארבעים אחוזים לפחות; (2) ממוצע שיעור הכנסותיה השנתיות שמקורן במכירות מחוץ לישראל, לפי שלושת הדוחות הכספיים השנתיים האחרונים שנערכו על בסיס מאוחד, הוא ארבעים אחוזים לפחות; (2) ממוצע שיעור הכנסותיה השנתיות שמקורן במכירות מחוץ לישראל, לפי שלושת הדוחות הכספיים השנתיים האחרונים שנערכו על בסיס מאוחד, הוא ארבעים אחוזים לפחות; (2) ממוצע שיעור הכנסותיה השנתיות שמקורן במכירות מחוץ לישראל, לפי שלושת הדוחות הכספיים השנתיים האחרונים שנערכו על בסיס מאוחד, הוא ארבעים אחוזים לפחות; (3) סכום הכנסותיה בכל אחת מן השנים שלגביהן הוגשו הדוחות האמורים בפסקה (2), עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים;"; (3) סכום הכנסותיה בכל אחת מן השנים שלגביהן הוגשו הדוחות האמורים בפסקה (2), עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים;"; (3) סכום הכנסותיה בכל אחת מן השנים שלגביהן הוגשו הדוחות האמורים בפסקה (2), עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים;"; (3) סכום הכנסותיה בכל אחת מן השנים שלגביהן הוגשו הדוחות האמורים בפסקה (2), עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים;"; (3) סכום הכנסותיה בכל אחת מן השנים שלגביהן הוגשו הדוחות האמורים בפסקה (2), עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים;"; (3) סכום הכנסותיה בכל אחת מן השנים שלגביהן הוגשו הדוחות האמורים בפסקה (2), עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים;"; (ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא: ""חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית יחד עם חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית;"; ""חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית יחד עם חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית;"; ""חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית יחד עם חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית;"; ""חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית יחד עם חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית;"; ""חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית יחד עם חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית;"; ""חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית יחד עם חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית;"; ""חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית" – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית יחד עם חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית;"; (2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית – סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו־57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה; "(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית – סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו־57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה; "(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית – סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו־57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה; "(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית – סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו־57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה; "(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית – סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו־57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה; "(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית – סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו־57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה; "(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית – סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו־57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה; "(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית – סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו־57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה; (5) על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יחול סעיף 57(3) בשינוי זה: הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד." (5) על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יחול סעיף 57(3) בשינוי זה: הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד." (5) על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יחול סעיף 57(3) בשינוי זה: הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד." (5) על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יחול סעיף 57(3) בשינוי זה: הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד." (5) על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יחול סעיף 57(3) בשינוי זה: הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד." (5) על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יחול סעיף 57(3) בשינוי זה: הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד." (5) על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יחול סעיף 57(3) בשינוי זה: הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד." (5) על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יחול סעיף 57(3) בשינוי זה: הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד." פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה תיקון חוק האפוטרופוס הכללי – מס' 7 9. בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–1978 (בפרק זה – חוק האפוטרופוס הכללי) – בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–1978 (בפרק זה – חוק האפוטרופוס הכללי) – בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–1978 (בפרק זה – חוק האפוטרופוס הכללי) – בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–1978 (בפרק זה – חוק האפוטרופוס הכללי) – בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–1978 (בפרק זה – חוק האפוטרופוס הכללי) – בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–1978 (בפרק זה – חוק האפוטרופוס הכללי) – בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–1978 (בפרק זה – חוק האפוטרופוס הכללי) – בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–1978 (בפרק זה – חוק האפוטרופוס הכללי) – בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–1978 (בפרק זה – חוק האפוטרופוס הכללי) – (1) בסעיף 7(א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000"; (1) בסעיף 7(א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000"; (1) בסעיף 7(א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000"; (1) בסעיף 7(א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000"; (1) בסעיף 7(א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000"; (1) בסעיף 7(א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000"; (1) בסעיף 7(א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000"; (1) בסעיף 7(א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000"; (1) בסעיף 7(א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000"; (2) בסעיף 15 – (2) בסעיף 15 – (2) בסעיף 15 – (2) בסעיף 15 – (2) בסעיף 15 – (2) בסעיף 15 – (2) בסעיף 15 – (2) בסעיף 15 – (2) בסעיף 15 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1)" יבוא "שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1)" יבוא "שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1)" יבוא "שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1)" יבוא "שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1)" יבוא "שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1)" יבוא "שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1)" יבוא "שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3)"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1)" יבוא "שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3)"; (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור, ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור, ובלבד שבמהלך התקופה האמורה שלח האפוטרופוס הכללי לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, שתי הודעות בהפרש של שנה לפחות זו מזו, בדבר זכויותיהם בנכס ושבהודעות כאמור צוין כי אם לא יפעלו למימוש זכויותיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להגשת בקשה לבית המשפט להעברת הנכס לקניין המדינה."; "(ב1) איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור, ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור, ובלבד שבמהלך התקופה האמורה שלח האפוטרופוס הכללי לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, שתי הודעות בהפרש של שנה לפחות זו מזו, בדבר זכויותיהם בנכס ושבהודעות כאמור צוין כי אם לא יפעלו למימוש זכויותיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להגשת בקשה לבית המשפט להעברת הנכס לקניין המדינה."; "(ב1) איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור, ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור, ובלבד שבמהלך התקופה האמורה שלח האפוטרופוס הכללי לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, שתי הודעות בהפרש של שנה לפחות זו מזו, בדבר זכויותיהם בנכס ושבהודעות כאמור צוין כי אם לא יפעלו למימוש זכויותיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להגשת בקשה לבית המשפט להעברת הנכס לקניין המדינה."; "(ב1) איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור, ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור, ובלבד שבמהלך התקופה האמורה שלח האפוטרופוס הכללי לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, שתי הודעות בהפרש של שנה לפחות זו מזו, בדבר זכויותיהם בנכס ושבהודעות כאמור צוין כי אם לא יפעלו למימוש זכויותיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להגשת בקשה לבית המשפט להעברת הנכס לקניין המדינה."; "(ב1) איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור, ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור, ובלבד שבמהלך התקופה האמורה שלח האפוטרופוס הכללי לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, שתי הודעות בהפרש של שנה לפחות זו מזו, בדבר זכויותיהם בנכס ושבהודעות כאמור צוין כי אם לא יפעלו למימוש זכויותיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להגשת בקשה לבית המשפט להעברת הנכס לקניין המדינה."; "(ב1) איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור, ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור, ובלבד שבמהלך התקופה האמורה שלח האפוטרופוס הכללי לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, שתי הודעות בהפרש של שנה לפחות זו מזו, בדבר זכויותיהם בנכס ושבהודעות כאמור צוין כי אם לא יפעלו למימוש זכויותיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להגשת בקשה לבית המשפט להעברת הנכס לקניין המדינה."; "(ב1) איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור, ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור, ובלבד שבמהלך התקופה האמורה שלח האפוטרופוס הכללי לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, שתי הודעות בהפרש של שנה לפחות זו מזו, בדבר זכויותיהם בנכס ושבהודעות כאמור צוין כי אם לא יפעלו למימוש זכויותיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להגשת בקשה לבית המשפט להעברת הנכס לקניין המדינה."; (ג) בסעיף קטן (ג1) – (ג) בסעיף קטן (ג1) – (ג) בסעיף קטן (ג1) – (ג) בסעיף קטן (ג1) – (ג) בסעיף קטן (ג1) – (ג) בסעיף קטן (ג1) – (ג) בסעיף קטן (ג1) – (ג) בסעיף קטן (ג1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (א) ברישה, במקום "או" יבוא "ושאינו", במקום "15" יבוא "עשר" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים מתחילת ניהול הנכס כאמור" יבוא "שנה אחת לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי פסקה זו"; (א) ברישה, במקום "או" יבוא "ושאינו", במקום "15" יבוא "עשר" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים מתחילת ניהול הנכס כאמור" יבוא "שנה אחת לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי פסקה זו"; (א) ברישה, במקום "או" יבוא "ושאינו", במקום "15" יבוא "עשר" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים מתחילת ניהול הנכס כאמור" יבוא "שנה אחת לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי פסקה זו"; (א) ברישה, במקום "או" יבוא "ושאינו", במקום "15" יבוא "עשר" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים מתחילת ניהול הנכס כאמור" יבוא "שנה אחת לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי פסקה זו"; (א) ברישה, במקום "או" יבוא "ושאינו", במקום "15" יבוא "עשר" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים מתחילת ניהול הנכס כאמור" יבוא "שנה אחת לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי פסקה זו"; (א) ברישה, במקום "או" יבוא "ושאינו", במקום "15" יבוא "עשר" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים מתחילת ניהול הנכס כאמור" יבוא "שנה אחת לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי פסקה זו"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, ובאתר" יבוא "באתר", במקום "תכלול גם" יבוא "תכלול" ובמקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, ובאתר" יבוא "באתר", במקום "תכלול גם" יבוא "תכלול" ובמקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, ובאתר" יבוא "באתר", במקום "תכלול גם" יבוא "תכלול" ובמקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, ובאתר" יבוא "באתר", במקום "תכלול גם" יבוא "תכלול" ובמקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, ובאתר" יבוא "באתר", במקום "תכלול גם" יבוא "תכלול" ובמקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, ובאתר" יבוא "באתר", במקום "תכלול גם" יבוא "תכלול" ובמקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי"; (2) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על אף שהנכס הועבר לקניין המדינה" – תימחק; (2) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על אף שהנכס הועבר לקניין המדינה" – תימחק; (2) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על אף שהנכס הועבר לקניין המדינה" – תימחק; (2) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על אף שהנכס הועבר לקניין המדינה" – תימחק; (2) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על אף שהנכס הועבר לקניין המדינה" – תימחק; (2) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על אף שהנכס הועבר לקניין המדינה" – תימחק; (2) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על אף שהנכס הועבר לקניין המדינה" – תימחק; (3) פסקה (3) – תימחק; (3) פסקה (3) – תימחק; (3) פסקה (3) – תימחק; (3) פסקה (3) – תימחק; (3) פסקה (3) – תימחק; (3) פסקה (3) – תימחק; (3) פסקה (3) – תימחק; (ד) בסעיף קטן (ג2) – (ד) בסעיף קטן (ג2) – (ד) בסעיף קטן (ג2) – (ד) בסעיף קטן (ג2) – (ד) בסעיף קטן (ג2) – (ד) בסעיף קטן (ג2) – (ד) בסעיף קטן (ג2) – (ד) בסעיף קטן (ג2) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (1) בפסקה (1) – (א) ברישה, אחרי "בסעיף 7," יבוא "ושוכנע האפוטרופוס הכללי כי אין הצדקה להמשיך בניהול הנכס" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים ושלושה חודשים מתחילת ניהול הנכס האמור" יבוא "תשעה חודשים לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן (ג1)(1)"; (א) ברישה, אחרי "בסעיף 7," יבוא "ושוכנע האפוטרופוס הכללי כי אין הצדקה להמשיך בניהול הנכס" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים ושלושה חודשים מתחילת ניהול הנכס האמור" יבוא "תשעה חודשים לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן (ג1)(1)"; (א) ברישה, אחרי "בסעיף 7," יבוא "ושוכנע האפוטרופוס הכללי כי אין הצדקה להמשיך בניהול הנכס" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים ושלושה חודשים מתחילת ניהול הנכס האמור" יבוא "תשעה חודשים לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן (ג1)(1)"; (א) ברישה, אחרי "בסעיף 7," יבוא "ושוכנע האפוטרופוס הכללי כי אין הצדקה להמשיך בניהול הנכס" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים ושלושה חודשים מתחילת ניהול הנכס האמור" יבוא "תשעה חודשים לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן (ג1)(1)"; (א) ברישה, אחרי "בסעיף 7," יבוא "ושוכנע האפוטרופוס הכללי כי אין הצדקה להמשיך בניהול הנכס" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים ושלושה חודשים מתחילת ניהול הנכס האמור" יבוא "תשעה חודשים לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן (ג1)(1)"; (א) ברישה, אחרי "בסעיף 7," יבוא "ושוכנע האפוטרופוס הכללי כי אין הצדקה להמשיך בניהול הנכס" ובמקום "לא יאוחר מתום 14 שנים ושלושה חודשים מתחילת ניהול הנכס האמור" יבוא "תשעה חודשים לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן (ג1)(1)"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי" ובמקום "תפרט גם" יבוא "תפרט"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי" ובמקום "תפרט גם" יבוא "תפרט"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי" ובמקום "תפרט גם" יבוא "תפרט"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי" ובמקום "תפרט גם" יבוא "תפרט"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי" ובמקום "תפרט גם" יבוא "תפרט"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס הכללי" ובמקום "תפרט גם" יבוא "תפרט"; (2) פסקאות (2) ו־(3) – יימחקו; (2) פסקאות (2) ו־(3) – יימחקו; (2) פסקאות (2) ו־(3) – יימחקו; (2) פסקאות (2) ו־(3) – יימחקו; (2) פסקאות (2) ו־(3) – יימחקו; (2) פסקאות (2) ו־(3) – יימחקו; (2) פסקאות (2) ו־(3) – יימחקו; (ה) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (ה) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (ה) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (ה) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (ה) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (ה) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (ה) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (ה) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: "(ג3) נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 25 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2). "(ג3) נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 25 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2). "(ג3) נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 25 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2). "(ג3) נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 25 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2). "(ג3) נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 25 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2). "(ג3) נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 25 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2). "(ג3) נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 25 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2). (ג4) האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי."; (ג4) האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי."; (ג4) האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי."; (ג4) האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי."; (ג4) האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי."; (ג4) האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי."; (ג4) האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי."; (ו) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: (ו) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: (ו) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: (ו) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: (ו) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: (ו) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: (ו) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: (ו) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד) (1) הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ג3), זכאי בעל הזכויות בנכס לקבל מהמדינה – (1) הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ג3), זכאי בעל הזכויות בנכס לקבל מהמדינה – (1) הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ג3), זכאי בעל הזכויות בנכס לקבל מהמדינה – (1) הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ג3), זכאי בעל הזכויות בנכס לקבל מהמדינה – (1) הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ג3), זכאי בעל הזכויות בנכס לקבל מהמדינה – (1) הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ג3), זכאי בעל הזכויות בנכס לקבל מהמדינה – (א) אם הנכס בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (א) אם הנכס בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (א) אם הנכס בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (א) אם הנכס בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (א) אם הנכס בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (‏1) את הנכס, ואם השביחה המדינה אותו – את הנכס בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחתו; (‏1) את הנכס, ואם השביחה המדינה אותו – את הנכס בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחתו; (‏1) את הנכס, ואם השביחה המדינה אותו – את הנכס בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחתו; (‏1) את הנכס, ואם השביחה המדינה אותו – את הנכס בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחתו; (‏2) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה, בתוספת ריבית שקלית; (‏2) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה, בתוספת ריבית שקלית; (‏2) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה, בתוספת ריבית שקלית; (‏2) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה, בתוספת ריבית שקלית; (ב) אם הנכס היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (ב) אם הנכס היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (ב) אם הנכס היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (ב) אם הנכס היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (ב) אם הנכס היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: (‏1) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית; (‏1) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית; (‏1) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית; (‏1) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית; (‏2) את התמורה שהתקבלה מהעברת הזכויות בנכס בקיזוז הוצאות שהוציאה המדינה בקשר למכירתו לצד שלישי, ואם השביחה המדינה את הנכס לפני מכירתו – בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחת הנכס, והכול בתוספת ריבית שקלית; (‏2) את התמורה שהתקבלה מהעברת הזכויות בנכס בקיזוז הוצאות שהוציאה המדינה בקשר למכירתו לצד שלישי, ואם השביחה המדינה את הנכס לפני מכירתו – בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחת הנכס, והכול בתוספת ריבית שקלית; (‏2) את התמורה שהתקבלה מהעברת הזכויות בנכס בקיזוז הוצאות שהוציאה המדינה בקשר למכירתו לצד שלישי, ואם השביחה המדינה את הנכס לפני מכירתו – בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחת הנכס, והכול בתוספת ריבית שקלית; (‏2) את התמורה שהתקבלה מהעברת הזכויות בנכס בקיזוז הוצאות שהוציאה המדינה בקשר למכירתו לצד שלישי, ואם השביחה המדינה את הנכס לפני מכירתו – בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחת הנכס, והכול בתוספת ריבית שקלית; (3) אם הנכס לא היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית. (3) אם הנכס לא היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית. (3) אם הנכס לא היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית. (3) אם הנכס לא היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית. (2) הזכאי יקבל את הנכס, את שוויו או את תמורתו לפי פסקה (1), לאחר קיזוז הוצאות הניהול כהגדרתן בסעיף 12, ששולמו לאפוטרופוס הכללי בעת העברת הנכס לקניין המדינה. (2) הזכאי יקבל את הנכס, את שוויו או את תמורתו לפי פסקה (1), לאחר קיזוז הוצאות הניהול כהגדרתן בסעיף 12, ששולמו לאפוטרופוס הכללי בעת העברת הנכס לקניין המדינה. (2) הזכאי יקבל את הנכס, את שוויו או את תמורתו לפי פסקה (1), לאחר קיזוז הוצאות הניהול כהגדרתן בסעיף 12, ששולמו לאפוטרופוס הכללי בעת העברת הנכס לקניין המדינה. (2) הזכאי יקבל את הנכס, את שוויו או את תמורתו לפי פסקה (1), לאחר קיזוז הוצאות הניהול כהגדרתן בסעיף 12, ששולמו לאפוטרופוס הכללי בעת העברת הנכס לקניין המדינה. (2) הזכאי יקבל את הנכס, את שוויו או את תמורתו לפי פסקה (1), לאחר קיזוז הוצאות הניהול כהגדרתן בסעיף 12, ששולמו לאפוטרופוס הכללי בעת העברת הנכס לקניין המדינה. (2) הזכאי יקבל את הנכס, את שוויו או את תמורתו לפי פסקה (1), לאחר קיזוז הוצאות הניהול כהגדרתן בסעיף 12, ששולמו לאפוטרופוס הכללי בעת העברת הנכס לקניין המדינה. (3) על תוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים." (3) על תוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים." (3) על תוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים." (3) על תוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים." (3) על תוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים." (3) על תוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים." חוק האפוטרופוס הכללי – הוראת שעה 10. (א) על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". (א) על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". (א) על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". (א) על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". (א) על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". (א) על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". (א) על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". (א) על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". (א) על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. חוק האפוטרופוס הכללי – הוראת מעבר 11. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) – מס' 17 12. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;"; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;"; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;"; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;"; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;"; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;"; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;"; (2) בסעיפים 87 ו־93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 87 ו־93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 87 ו־93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 87 ו־93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 87 ו־93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 87 ו־93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 87 ו־93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 87 ו־93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 87 ו־93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". תיקון חוק התכנון והבנייה – מס' 165 13. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 157א(ח)(1ב) – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 157א(ח)(1ב) – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 157א(ח)(1ב) – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 157א(ח)(1ב) – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 157א(ח)(1ב) – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 157א(ח)(1ב) – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 157א(ח)(1ב) – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 157א(ח)(1ב) – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 157א(ח)(1ב) – (1) בפסקת משנה (א)(3) – (1) בפסקת משנה (א)(3) – (1) בפסקת משנה (א)(3) – (1) בפסקת משנה (א)(3) – (1) בפסקת משנה (א)(3) – (1) בפסקת משנה (א)(3) – (1) בפסקת משנה (א)(3) – (1) בפסקת משנה (א)(3) – (1) בפסקת משנה (א)(3) – (א) בפסקאות משנה (א) ו־(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בפסקאות משנה (א) ו־(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בפסקאות משנה (א) ו־(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בפסקאות משנה (א) ו־(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בפסקאות משנה (א) ו־(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בפסקאות משנה (א) ו־(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בפסקאות משנה (א) ו־(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בפסקאות משנה (א) ו־(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בפסקת משנה (ד), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בפסקת משנה (ד), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בפסקת משנה (ד), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בפסקת משנה (ד), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בפסקת משנה (ד), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בפסקת משנה (ד), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בפסקת משנה (ד), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בפסקת משנה (ד), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: "(ג) בפסקה זו – "(ג) בפסקה זו – "(ג) בפסקה זו – "(ג) בפסקה זו – "(ג) בפסקה זו – "(ג) בפסקה זו – "(ג) בפסקה זו – "(ג) בפסקה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". תיקון חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) – מס' 20 14. בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993‏ – בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993‏ – בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993‏ – בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993‏ – בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993‏ – בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993‏ – בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993‏ – בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993‏ – בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993‏ – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיף 13(א) – (2) בסעיף 13(א) – (2) בסעיף 13(א) – (2) בסעיף 13(א) – (2) בסעיף 13(א) – (2) בסעיף 13(א) – (2) בסעיף 13(א) – (2) בסעיף 13(א) – (2) בסעיף 13(א) – (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (3) בסעיף 14 – (3) בסעיף 14 – (3) בסעיף 14 – (3) בסעיף 14 – (3) בסעיף 14 – (3) בסעיף 14 – (3) בסעיף 14 – (3) בסעיף 14 – (3) בסעיף 14 – (א) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין," ובמקום "(בחוק זה – הבנק הערב)" יבוא "(בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין," ובמקום "(בחוק זה – הבנק הערב)" יבוא "(בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין," ובמקום "(בחוק זה – הבנק הערב)" יבוא "(בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין," ובמקום "(בחוק זה – הבנק הערב)" יבוא "(בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין," ובמקום "(בחוק זה – הבנק הערב)" יבוא "(בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין," ובמקום "(בחוק זה – הבנק הערב)" יבוא "(בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין," ובמקום "(בחוק זה – הבנק הערב)" יבוא "(בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין," ובמקום "(בחוק זה – הבנק הערב)" יבוא "(בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)"; (ב) בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), בכל מקום, במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות"; (ב) בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), בכל מקום, במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות"; (ב) בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), בכל מקום, במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות"; (ב) בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), בכל מקום, במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות"; (ב) בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), בכל מקום, במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות"; (ב) בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), בכל מקום, במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות"; (ב) בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), בכל מקום, במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות"; (ב) בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), בכל מקום, במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות"; (4) בסעיף 23(י), במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין". (4) בסעיף 23(י), במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין". (4) בסעיף 23(י), במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין". (4) בסעיף 23(י), במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין". (4) בסעיף 23(י), במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין". (4) בסעיף 23(י), במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין". (4) בסעיף 23(י), במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין". (4) בסעיף 23(י), במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין". (4) בסעיף 23(י), במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין". תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות – מס' 32 15. בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ – בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ – בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ – בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ – בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ – בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ – בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ – בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ – בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות – מס' 31 16. בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי); "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו־(ג)(4) ו־8(ב)(5), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו־(ג)(4) ו־8(ב)(5), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו־(ג)(4) ו־8(ב)(5), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו־(ג)(4) ו־8(ב)(5), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו־(ג)(4) ו־8(ב)(5), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו־(ג)(4) ו־8(ב)(5), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו־(ג)(4) ו־8(ב)(5), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו־(ג)(4) ו־8(ב)(5), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו־(ג)(4) ו־8(ב)(5), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (3) בסעיף 20ג – (3) בסעיף 20ג – (3) בסעיף 20ג – (3) בסעיף 20ג – (3) בסעיף 20ג – (3) בסעיף 20ג – (3) בסעיף 20ג – (3) בסעיף 20ג – (3) בסעיף 20ג – (א) בכותרת השוליים, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (4) בתוספת השנייה, בחלק א', בפרט 15, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בתוספת השנייה, בחלק א', בפרט 15, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בתוספת השנייה, בחלק א', בפרט 15, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בתוספת השנייה, בחלק א', בפרט 15, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בתוספת השנייה, בחלק א', בפרט 15, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בתוספת השנייה, בחלק א', בפרט 15, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בתוספת השנייה, בחלק א', בפרט 15, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בתוספת השנייה, בחלק א', בפרט 15, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בתוספת השנייה, בחלק א', בפרט 15, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". תיקון חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום – מס' 2 17. בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏, בסעיף 24(ד)(1), במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏, בסעיף 24(ד)(1), במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏, בסעיף 24(ד)(1), במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏, בסעיף 24(ד)(1), במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏, בסעיף 24(ד)(1), במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏, בסעיף 24(ד)(1), במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏, בסעיף 24(ד)(1), במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏, בסעיף 24(ד)(1), במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏, בסעיף 24(ד)(1), במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – מס' 35 18. בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏, בסעיף 54(א), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏, בסעיף 54(א), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏, בסעיף 54(א), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏, בסעיף 54(א), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏, בסעיף 54(א), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏, בסעיף 54(א), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏, בסעיף 54(א), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏, בסעיף 54(א), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏, בסעיף 54(א), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) – מס' 106 19. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 16(א)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בפסקה זו, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 16(א)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בפסקה זו, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 16(א)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בפסקה זו, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 16(א)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בפסקה זו, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 16(א)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בפסקה זו, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 16(א)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בפסקה זו, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 16(א)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בפסקה זו, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 16(א)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בפסקה זו, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 16(א)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בפסקה זו, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;". תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב – מס' 14 20. בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ – בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ – בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ – בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ – בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ – בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ – בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ – בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ – בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ – (1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981" יבוא "מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981" יבוא "מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981" יבוא "מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981" יבוא "מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981" יבוא "מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981" יבוא "מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981" יבוא "מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981" יבוא "מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981" יבוא "מנותן ערבות אחר"; (3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 203(7)(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בסעיף 203(7)(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בסעיף 203(7)(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בסעיף 203(7)(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בסעיף 203(7)(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בסעיף 203(7)(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בסעיף 203(7)(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בסעיף 203(7)(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (4) בסעיף 203(7)(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". תיקון פקודת התעבורה – מס' 139 21. בפקודת התעבורה‏ – בפקודת התעבורה‏ – בפקודת התעבורה‏ – בפקודת התעבורה‏ – בפקודת התעבורה‏ – בפקודת התעבורה‏ – בפקודת התעבורה‏ – בפקודת התעבורה‏ – בפקודת התעבורה‏ – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין,"; (3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו־14יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר". (3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו־14יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר". (3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו־14יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר". (3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו־14יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר". (3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו־14יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר". (3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו־14יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר". (3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו־14יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר". (3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו־14יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר". (3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו־14יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר". תיקון חוק הספנות (כלי שיט) – מס' 3 22. בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960‏, בסעיף 32 – בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960‏, בסעיף 32 – בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960‏, בסעיף 32 – בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960‏, בסעיף 32 – בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960‏, בסעיף 32 – בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960‏, בסעיף 32 – בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960‏, בסעיף 32 – בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960‏, בסעיף 32 – בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960‏, בסעיף 32 – (1) בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: "(ח) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ח) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ח) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ח) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ח) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ח) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ח) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ח) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." תיקון פקודת המכס – מס' 31 23. בפקודת המכס, בסעיף 200א – בפקודת המכס, בסעיף 200א – בפקודת המכס, בסעיף 200א – בפקודת המכס, בסעיף 200א – בפקודת המכס, בסעיף 200א – בפקודת המכס, בסעיף 200א – בפקודת המכס, בסעיף 200א – בפקודת המכס, בסעיף 200א – בפקודת המכס, בסעיף 200א – (1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר"; (1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ז) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ז) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ז) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ז) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ז) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ז) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ז) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "(ז) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." תיקון חוק השכירות והשאילה – מס' 3 24. בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971‏, בסעיף 25י – בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971‏, בסעיף 25י – בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971‏, בסעיף 25י – בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971‏, בסעיף 25י – בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971‏, בסעיף 25י – בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971‏, בסעיף 25י – בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971‏, בסעיף 25י – בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971‏, בסעיף 25י – בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971‏, בסעיף 25י – (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) בסעיף זה – "(א) בסעיף זה – "(א) בסעיף זה – "(א) בסעיף זה – "(א) בסעיף זה – "(א) בסעיף זה – "(א) בסעיף זה – "(א) בסעיף זה – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "ערובה" – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים."; "ערובה" – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים."; "ערובה" – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים."; "ערובה" – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים."; "ערובה" – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים."; "ערובה" – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים."; "ערובה" – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים."; (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר". תיקון חוק ההוצאה לפועל – מס' 80 25. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967‏, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967‏, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967‏, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967‏, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967‏, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967‏, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967‏, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967‏, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967‏, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." תיקון חוק המפלגות – מס' 30 26. בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992‏ – בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992‏ – בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992‏ – בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992‏ – בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992‏ – בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992‏ – בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992‏ – בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992‏ – בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992‏ – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיף 28לו – (2) בסעיף 28לו – (2) בסעיף 28לו – (2) בסעיף 28לו – (2) בסעיף 28לו – (2) בסעיף 28לו – (2) בסעיף 28לו – (2) בסעיף 28לו – (2) בסעיף 28לו – (א) בסעיף קטן (ו) – (א) בסעיף קטן (ו) – (א) בסעיף קטן (ו) – (א) בסעיף קטן (ו) – (א) בסעיף קטן (ו) – (א) בסעיף קטן (ו) – (א) בסעיף קטן (ו) – (א) בסעיף קטן (ו) – (1) בפסקה (1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "הבנק נותן הערבות" יבוא "או נותן הערבות האחר", במקום "(בסימן זה – "ערבות בנקאית)'' יבוא "(בסימן זה – "הערבות)" ובמקום "סכום הערבות הבנקאית" יבוא "סכום הערבות"; (1) בפסקה (1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "הבנק נותן הערבות" יבוא "או נותן הערבות האחר", במקום "(בסימן זה – "ערבות בנקאית)'' יבוא "(בסימן זה – "הערבות)" ובמקום "סכום הערבות הבנקאית" יבוא "סכום הערבות"; (1) בפסקה (1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "הבנק נותן הערבות" יבוא "או נותן הערבות האחר", במקום "(בסימן זה – "ערבות בנקאית)'' יבוא "(בסימן זה – "הערבות)" ובמקום "סכום הערבות הבנקאית" יבוא "סכום הערבות"; (1) בפסקה (1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "הבנק נותן הערבות" יבוא "או נותן הערבות האחר", במקום "(בסימן זה – "ערבות בנקאית)'' יבוא "(בסימן זה – "הערבות)" ובמקום "סכום הערבות הבנקאית" יבוא "סכום הערבות"; (1) בפסקה (1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "הבנק נותן הערבות" יבוא "או נותן הערבות האחר", במקום "(בסימן זה – "ערבות בנקאית)'' יבוא "(בסימן זה – "הערבות)" ובמקום "סכום הערבות הבנקאית" יבוא "סכום הערבות"; (1) בפסקה (1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "הבנק נותן הערבות" יבוא "או נותן הערבות האחר", במקום "(בסימן זה – "ערבות בנקאית)'' יבוא "(בסימן זה – "הערבות)" ובמקום "סכום הערבות הבנקאית" יבוא "סכום הערבות"; (1) בפסקה (1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "הבנק נותן הערבות" יבוא "או נותן הערבות האחר", במקום "(בסימן זה – "ערבות בנקאית)'' יבוא "(בסימן זה – "הערבות)" ובמקום "סכום הערבות הבנקאית" יבוא "סכום הערבות"; (2) בפסקאות (2) עד (4), בכל מקום, המילים "בנקאית" ו"הבנקאית" – יימחקו; (2) בפסקאות (2) עד (4), בכל מקום, המילים "בנקאית" ו"הבנקאית" – יימחקו; (2) בפסקאות (2) עד (4), בכל מקום, המילים "בנקאית" ו"הבנקאית" – יימחקו; (2) בפסקאות (2) עד (4), בכל מקום, המילים "בנקאית" ו"הבנקאית" – יימחקו; (2) בפסקאות (2) עד (4), בכל מקום, המילים "בנקאית" ו"הבנקאית" – יימחקו; (2) בפסקאות (2) עד (4), בכל מקום, המילים "בנקאית" ו"הבנקאית" – יימחקו; (2) בפסקאות (2) עד (4), בכל מקום, המילים "בנקאית" ו"הבנקאית" – יימחקו; (ב) בסעיף קטן (ז)(4), המילה "הבנקאית" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ז)(4), המילה "הבנקאית" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ז)(4), המילה "הבנקאית" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ז)(4), המילה "הבנקאית" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ז)(4), המילה "הבנקאית" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ז)(4), המילה "הבנקאית" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ז)(4), המילה "הבנקאית" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ז)(4), המילה "הבנקאית" – תימחק; (3) בסעיף 28לז(ה), המילה "הבנקאית" – תימחק. (3) בסעיף 28לז(ה), המילה "הבנקאית" – תימחק. (3) בסעיף 28לז(ה), המילה "הבנקאית" – תימחק. (3) בסעיף 28לז(ה), המילה "הבנקאית" – תימחק. (3) בסעיף 28לז(ה), המילה "הבנקאית" – תימחק. (3) בסעיף 28לז(ה), המילה "הבנקאית" – תימחק. (3) בסעיף 28לז(ה), המילה "הבנקאית" – תימחק. (3) בסעיף 28לז(ה), המילה "הבנקאית" – תימחק. (3) בסעיף 28לז(ה), המילה "הבנקאית" – תימחק. תיקון חוק עוולות מסחריות – מס' 2 27. בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999, בסעיף 19(א), במקום "במזומן או בערבות בנקאית" יבוא "במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999, בסעיף 19(א), במקום "במזומן או בערבות בנקאית" יבוא "במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999, בסעיף 19(א), במקום "במזומן או בערבות בנקאית" יבוא "במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999, בסעיף 19(א), במקום "במזומן או בערבות בנקאית" יבוא "במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999, בסעיף 19(א), במקום "במזומן או בערבות בנקאית" יבוא "במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999, בסעיף 19(א), במקום "במזומן או בערבות בנקאית" יבוא "במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999, בסעיף 19(א), במקום "במזומן או בערבות בנקאית" יבוא "במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999, בסעיף 19(א), במקום "במזומן או בערבות בנקאית" יבוא "במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999, בסעיף 19(א), במקום "במזומן או בערבות בנקאית" יבוא "במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." תיקון חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה – מס' 7 28. בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, בסעיף 19(א1), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" יבוא "בסעיף קטן זה – בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, בסעיף 19(א1), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" יבוא "בסעיף קטן זה – בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, בסעיף 19(א1), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" יבוא "בסעיף קטן זה – בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, בסעיף 19(א1), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" יבוא "בסעיף קטן זה – בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, בסעיף 19(א1), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" יבוא "בסעיף קטן זה – בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, בסעיף 19(א1), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" יבוא "בסעיף קטן זה – בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, בסעיף 19(א1), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" יבוא "בסעיף קטן זה – בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, בסעיף 19(א1), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" יבוא "בסעיף קטן זה – בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, בסעיף 19(א1), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" יבוא "בסעיף קטן זה – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941; "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941; "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941; "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941; "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941; "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941; "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941; "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941; "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941; "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; "נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016." תיקון חוק חתימה אלקטרונית – מס' 5 29. בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏ – בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏ – בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏ – בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏ – בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏ – בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏ – בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏ – בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏ – בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏ – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיף 11(א)(3), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 11(א)(3), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 11(א)(3), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 11(א)(3), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 11(א)(3), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 11(א)(3), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 11(א)(3), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 11(א)(3), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) בסעיף 11(א)(3), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (3) בסעיף 24(א)(4), אחרי "ערבות בנקאית," יבוא "ערבות מנותן ערבות אחר". (3) בסעיף 24(א)(4), אחרי "ערבות בנקאית," יבוא "ערבות מנותן ערבות אחר". (3) בסעיף 24(א)(4), אחרי "ערבות בנקאית," יבוא "ערבות מנותן ערבות אחר". (3) בסעיף 24(א)(4), אחרי "ערבות בנקאית," יבוא "ערבות מנותן ערבות אחר". (3) בסעיף 24(א)(4), אחרי "ערבות בנקאית," יבוא "ערבות מנותן ערבות אחר". (3) בסעיף 24(א)(4), אחרי "ערבות בנקאית," יבוא "ערבות מנותן ערבות אחר". (3) בסעיף 24(א)(4), אחרי "ערבות בנקאית," יבוא "ערבות מנותן ערבות אחר". (3) בסעיף 24(א)(4), אחרי "ערבות בנקאית," יבוא "ערבות מנותן ערבות אחר". (3) בסעיף 24(א)(4), אחרי "ערבות בנקאית," יבוא "ערבות מנותן ערבות אחר". תיקון חוק מימון מפלגות – מס' 45 30. בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏ – בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏ – בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏ – בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏ – בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏ – בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏ – בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏ – בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏ – בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏ – (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (א) בסעיף קטן (א1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או כתב הערבות מנותן הערבות האחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) בסעיף קטן (א1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או כתב הערבות מנותן הערבות האחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) בסעיף קטן (א1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או כתב הערבות מנותן הערבות האחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) בסעיף קטן (א1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או כתב הערבות מנותן הערבות האחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) בסעיף קטן (א1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או כתב הערבות מנותן הערבות האחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) בסעיף קטן (א1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או כתב הערבות מנותן הערבות האחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) בסעיף קטן (א1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או כתב הערבות מנותן הערבות האחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) בסעיף קטן (א1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או כתב הערבות מנותן הערבות האחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (א2), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א2), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א2), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א2), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א2), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א2), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א2), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א2), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר"; (ג) בסעיף קטן (ג1), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ג) בסעיף קטן (ג1), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ג) בסעיף קטן (ג1), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ג) בסעיף קטן (ג1), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ג) בסעיף קטן (ג1), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ג) בסעיף קטן (ג1), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ג) בסעיף קטן (ג1), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ג) בסעיף קטן (ג1), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ד) בסעיף קטן (ג2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ד) בסעיף קטן (ג2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ד) בסעיף קטן (ג2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ד) בסעיף קטן (ג2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ד) בסעיף קטן (ג2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ד) בסעיף קטן (ג2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ד) בסעיף קטן (ג2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ד) בסעיף קטן (ג2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (3) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת". (3) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת". (3) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת". (3) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת". (3) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת". (3) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת". (3) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת". (3) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת". (3) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת". תיקון חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) – מס' 11 31. בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה–1974‏ – בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה–1974‏ – בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה–1974‏ – בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה–1974‏ – בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה–1974‏ – בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה–1974‏ – בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה–1974‏ – בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה–1974‏ – בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה–1974‏ – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; "רישיון מורחב למתן אשראי" ו"רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי" – רישיון למתן אשראי ורישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהם רישיון מורחב, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון מורחב למתן אשראי" ו"רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי" – רישיון למתן אשראי ורישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהם רישיון מורחב, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון מורחב למתן אשראי" ו"רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי" – רישיון למתן אשראי ורישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהם רישיון מורחב, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון מורחב למתן אשראי" ו"רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי" – רישיון למתן אשראי ורישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהם רישיון מורחב, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון מורחב למתן אשראי" ו"רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי" – רישיון למתן אשראי ורישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהם רישיון מורחב, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון מורחב למתן אשראי" ו"רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי" – רישיון למתן אשראי ורישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהם רישיון מורחב, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון מורחב למתן אשראי" ו"רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי" – רישיון למתן אשראי ורישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהם רישיון מורחב, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיף 2(1), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר: (2) בסעיף 2(1), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר: (2) בסעיף 2(1), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר: (2) בסעיף 2(1), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר: (2) בסעיף 2(1), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר: (2) בסעיף 2(1), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר: (2) בסעיף 2(1), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר: (2) בסעיף 2(1), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר: (2) בסעיף 2(1), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר: (א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי – בהסכמת המפקח על הבנקים; (א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי – בהסכמת המפקח על הבנקים; (א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי – בהסכמת המפקח על הבנקים; (א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי – בהסכמת המפקח על הבנקים; (א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי – בהסכמת המפקח על הבנקים; (א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי – בהסכמת המפקח על הבנקים; (א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי – בהסכמת המפקח על הבנקים; (א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי – בהסכמת המפקח על הבנקים; (ב) לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח – בהסכמת הממונה על שוק ההון;"; (ב) לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח – בהסכמת הממונה על שוק ההון;"; (ב) לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח – בהסכמת הממונה על שוק ההון;"; (ב) לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח – בהסכמת הממונה על שוק ההון;"; (ב) לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח – בהסכמת הממונה על שוק ההון;"; (ב) לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח – בהסכמת הממונה על שוק ההון;"; (ב) לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח – בהסכמת הממונה על שוק ההון;"; (ב) לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח – בהסכמת הממונה על שוק ההון;"; (3) בסעיף 2ג – (3) בסעיף 2ג – (3) בסעיף 2ג – (3) בסעיף 2ג – (3) בסעיף 2ג – (3) בסעיף 2ג – (3) בסעיף 2ג – (3) בסעיף 2ג – (3) בסעיף 2ג – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (1) ברישה, אחרי "לתאגיד בנקאי או למבטח" יבוא "או לנותן ערבות אחר"; (1) ברישה, אחרי "לתאגיד בנקאי או למבטח" יבוא "או לנותן ערבות אחר"; (1) ברישה, אחרי "לתאגיד בנקאי או למבטח" יבוא "או לנותן ערבות אחר"; (1) ברישה, אחרי "לתאגיד בנקאי או למבטח" יבוא "או לנותן ערבות אחר"; (1) ברישה, אחרי "לתאגיד בנקאי או למבטח" יבוא "או לנותן ערבות אחר"; (1) ברישה, אחרי "לתאגיד בנקאי או למבטח" יבוא "או לנותן ערבות אחר"; (1) ברישה, אחרי "לתאגיד בנקאי או למבטח" יבוא "או לנותן ערבות אחר"; (2) אחרי פסקה (3) יבוא: (2) אחרי פסקה (3) יבוא: (2) אחרי פסקה (3) יבוא: (2) אחרי פסקה (3) יבוא: (2) אחרי פסקה (3) יבוא: (2) אחרי פסקה (3) יבוא: (2) אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) ממועד הוצאת ערבות ראשונה, אם ניתנה מנותן ערבות אחר שאינו מבטח כאמור בפסקה (3);"; "(4) ממועד הוצאת ערבות ראשונה, אם ניתנה מנותן ערבות אחר שאינו מבטח כאמור בפסקה (3);"; "(4) ממועד הוצאת ערבות ראשונה, אם ניתנה מנותן ערבות אחר שאינו מבטח כאמור בפסקה (3);"; "(4) ממועד הוצאת ערבות ראשונה, אם ניתנה מנותן ערבות אחר שאינו מבטח כאמור בפסקה (3);"; "(4) ממועד הוצאת ערבות ראשונה, אם ניתנה מנותן ערבות אחר שאינו מבטח כאמור בפסקה (3);"; "(4) ממועד הוצאת ערבות ראשונה, אם ניתנה מנותן ערבות אחר שאינו מבטח כאמור בפסקה (3);"; (ב) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, אחרי "למבטח" יבוא "או לנותן הערבות האחר", ואחרי "המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, אחרי "למבטח" יבוא "או לנותן הערבות האחר", ואחרי "המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, אחרי "למבטח" יבוא "או לנותן הערבות האחר", ואחרי "המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, אחרי "למבטח" יבוא "או לנותן הערבות האחר", ואחרי "המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, אחרי "למבטח" יבוא "או לנותן הערבות האחר", ואחרי "המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, אחרי "למבטח" יבוא "או לנותן הערבות האחר", ואחרי "המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, אחרי "למבטח" יבוא "או לנותן הערבות האחר", ואחרי "המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, אחרי "למבטח" יבוא "או לנותן הערבות האחר", ואחרי "המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 3א(ב), אחרי "והמבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 3א(ב), אחרי "והמבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 3א(ב), אחרי "והמבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 3א(ב), אחרי "והמבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 3א(ב), אחרי "והמבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 3א(ב), אחרי "והמבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 3א(ב), אחרי "והמבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 3א(ב), אחרי "והמבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (4) בסעיף 3א(ב), אחרי "והמבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (5) בסעיף 3ב – (5) בסעיף 3ב – (5) בסעיף 3ב – (5) בסעיף 3ב – (5) בסעיף 3ב – (5) בסעיף 3ב – (5) בסעיף 3ב – (5) בסעיף 3ב – (5) בסעיף 3ב – (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (ה), אחרי "או פוליסת ביטוח" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (ה), אחרי "או פוליסת ביטוח" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (ה), אחרי "או פוליסת ביטוח" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (ה), אחרי "או פוליסת ביטוח" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (ה), אחרי "או פוליסת ביטוח" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (ה), אחרי "או פוליסת ביטוח" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (ה), אחרי "או פוליסת ביטוח" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (ה), אחרי "או פוליסת ביטוח" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ואחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר"; (6) בסעיף 3ג2 – (6) בסעיף 3ג2 – (6) בסעיף 3ג2 – (6) בסעיף 3ג2 – (6) בסעיף 3ג2 – (6) בסעיף 3ג2 – (6) בסעיף 3ג2 – (6) בסעיף 3ג2 – (6) בסעיף 3ג2 – (א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "בטוחה", במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "בטוחה", במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "בטוחה", במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "בטוחה", במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "בטוחה", במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "בטוחה", במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "בטוחה", במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "בטוחה", במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "התאגיד הבנקאי או המבטח" יבוא "התאגיד הבנקאי, נותן הערבות האחר או המבטח"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "התאגיד הבנקאי או המבטח" יבוא "התאגיד הבנקאי, נותן הערבות האחר או המבטח"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "התאגיד הבנקאי או המבטח" יבוא "התאגיד הבנקאי, נותן הערבות האחר או המבטח"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "התאגיד הבנקאי או המבטח" יבוא "התאגיד הבנקאי, נותן הערבות האחר או המבטח"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "התאגיד הבנקאי או המבטח" יבוא "התאגיד הבנקאי, נותן הערבות האחר או המבטח"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "התאגיד הבנקאי או המבטח" יבוא "התאגיד הבנקאי, נותן הערבות האחר או המבטח"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "התאגיד הבנקאי או המבטח" יבוא "התאגיד הבנקאי, נותן הערבות האחר או המבטח"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "התאגיד הבנקאי או המבטח" יבוא "התאגיד הבנקאי, נותן הערבות האחר או המבטח"; (7) בסעיף 3ד – (7) בסעיף 3ד – (7) בסעיף 3ד – (7) בסעיף 3ד – (7) בסעיף 3ד – (7) בסעיף 3ד – (7) בסעיף 3ד – (7) בסעיף 3ד – (7) בסעיף 3ד – (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "לתאגיד בנקאי" יבוא "או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ואחרי "לתאגיד הבנקאי" יבוא "או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "לתאגיד בנקאי" יבוא "או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ואחרי "לתאגיד הבנקאי" יבוא "או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "לתאגיד בנקאי" יבוא "או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ואחרי "לתאגיד הבנקאי" יבוא "או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "לתאגיד בנקאי" יבוא "או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ואחרי "לתאגיד הבנקאי" יבוא "או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "לתאגיד בנקאי" יבוא "או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ואחרי "לתאגיד הבנקאי" יבוא "או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "לתאגיד בנקאי" יבוא "או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ואחרי "לתאגיד הבנקאי" יבוא "או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "לתאגיד בנקאי" יבוא "או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ואחרי "לתאגיד הבנקאי" יבוא "או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (א) בסעיף קטן (ד), אחרי "לתאגיד בנקאי" יבוא "או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ואחרי "לתאגיד הבנקאי" יבוא "או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (ב) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "למבטח" יבוא "למבטח, לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי"; (ב) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "למבטח" יבוא "למבטח, לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי"; (ב) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "למבטח" יבוא "למבטח, לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי"; (ב) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "למבטח" יבוא "למבטח, לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי"; (ב) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "למבטח" יבוא "למבטח, לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי"; (ב) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "למבטח" יבוא "למבטח, לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי"; (ב) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "למבטח" יבוא "למבטח, לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי"; (ב) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "למבטח" יבוא "למבטח, לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי"; (8) בסעיף 4(ג)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (8) בסעיף 4(ג)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (8) בסעיף 4(ג)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (8) בסעיף 4(ג)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (8) בסעיף 4(ג)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (8) בסעיף 4(ג)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (8) בסעיף 4(ג)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (8) בסעיף 4(ג)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (8) בסעיף 4(ג)(2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (9) בסעיף 4ב(ב) – (9) בסעיף 4ב(ב) – (9) בסעיף 4ב(ב) – (9) בסעיף 4ב(ב) – (9) בסעיף 4ב(ב) – (9) בסעיף 4ב(ב) – (9) בסעיף 4ב(ב) – (9) בסעיף 4ב(ב) – (9) בסעיף 4ב(ב) – (א) ברישה, אחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר" ואחרי "או המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) ברישה, אחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר" ואחרי "או המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) ברישה, אחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר" ואחרי "או המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) ברישה, אחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר" ואחרי "או המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) ברישה, אחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר" ואחרי "או המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) ברישה, אחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר" ואחרי "או המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) ברישה, אחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר" ואחרי "או המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (א) ברישה, אחרי "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר" ואחרי "או המבטח" יבוא "או נותן הערבות האחר"; (ב) בפסקה (2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בפסקה (2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בפסקה (2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בפסקה (2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בפסקה (2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בפסקה (2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בפסקה (2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (ב) בפסקה (2), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר"; (10) בסעיף 4יד – (10) בסעיף 4יד – (10) בסעיף 4יד – (10) בסעיף 4יד – (10) בסעיף 4יד – (10) בסעיף 4יד – (10) בסעיף 4יד – (10) בסעיף 4יד – (10) בסעיף 4יד – (א) בכותרת השוליים, במקום "מבטח" יבוא "על נותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, במקום "מבטח" יבוא "על נותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, במקום "מבטח" יבוא "על נותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, במקום "מבטח" יבוא "על נותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, במקום "מבטח" יבוא "על נותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, במקום "מבטח" יבוא "על נותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, במקום "מבטח" יבוא "על נותן ערבות אחר"; (א) בכותרת השוליים, במקום "מבטח" יבוא "על נותן ערבות אחר"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "מבטח" יבוא "מבטח, בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי". (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "מבטח" יבוא "מבטח, בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי". (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "מבטח" יבוא "מבטח, בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי". (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "מבטח" יבוא "מבטח, בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי". (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "מבטח" יבוא "מבטח, בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי". (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "מבטח" יבוא "מבטח, בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי". (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "מבטח" יבוא "מבטח, בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי". (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "מבטח" יבוא "מבטח, בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי". תיקון חוק הדיור המוגן – מס' 2 32. בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏ – בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏ – בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏ – בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏ – בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏ – בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏ – בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏ – בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏ – בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏ – (1) בסעיף 27א – (1) בסעיף 27א – (1) בסעיף 27א – (1) בסעיף 27א – (1) בסעיף 27א – (1) בסעיף 27א – (1) בסעיף 27א – (1) בסעיף 27א – (1) בסעיף 27א – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (1) במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר"; (1) במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר"; (2) אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר"; (2) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר". תיקון חוק הגנת הצרכן – מס' 73 33. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ – בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ – בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ – בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ – בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ – בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ – בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ – בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ – בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מקום העסק" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מקום העסק" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מקום העסק" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מקום העסק" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מקום העסק" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מקום העסק" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מקום העסק" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מקום העסק" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מקום העסק" יבוא: ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – ""נותן ערבות אחר" – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;"; (2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". (2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר". תיקון פקודת העיריות – מס' 161 34. בפקודת העיריות, בסעיף 1, בסופו יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 1, בסופו יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 1, בסופו יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 1, בסופו יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 1, בסופו יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 1, בסופו יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 1, בסופו יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 1, בסופו יבוא: בפקודת העיריות, בסעיף 1, בסופו יבוא: ""ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: ""ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: ""ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: ""ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: ""ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: ""ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: ""ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: ""ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: ""ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." תיקון פקודת המועצות המקומיות – מס' 81 35. בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 21 יבוא: בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 21 יבוא: בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 21 יבוא: בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 21 יבוא: בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 21 יבוא: בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 21 יבוא: בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 21 יבוא: בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 21 יבוא: בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 21 יבוא: "ערבות בנקאית "ערבות בנקאית "ערבות בנקאית 21א. בפקודה זו, "ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: בפקודה זו, "ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: בפקודה זו, "ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: בפקודה זו, "ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: בפקודה זו, "ערבות בנקאית" – ערבות שנתן אחד מאלה: (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (1) תאגיד בנקאי; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981." התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לשם קידום התחרות בשוק הערבויות 36. (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏, כנוסחו בחוק זה. (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏, כנוסחו בחוק זה. (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏, כנוסחו בחוק זה. (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏, כנוסחו בחוק זה. (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏, כנוסחו בחוק זה. (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏, כנוסחו בחוק זה. (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏, כנוסחו בחוק זה. (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏, כנוסחו בחוק זה. (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏, כנוסחו בחוק זה. (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. תחילה – פרק ו' 37. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום התחילה. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום התחילה. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום התחילה. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום התחילה. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום התחילה. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום התחילה. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום התחילה. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום התחילה. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום התחילה. פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים תיקון חוק לקידום תשתיות לאומיות 38. בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏ – בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏ – בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏ – בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏ – בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏ – בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏ – בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏ – בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏ – בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏ – (1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: (1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: (1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: (1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: (1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: (1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: (1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: (1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: (1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון."; "(4) משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון."; "(4) משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון."; "(4) משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון."; "(4) משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון."; "(4) משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון."; "(4) משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון."; "(4) משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון."; (2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור בסעיף 6(ג)(4) בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026." "(ג) משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור בסעיף 6(ג)(4) בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026." "(ג) משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור בסעיף 6(ג)(4) בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026." "(ג) משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור בסעיף 6(ג)(4) בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026." "(ג) משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור בסעיף 6(ג)(4) בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026." "(ג) משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור בסעיף 6(ג)(4) בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026." "(ג) משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור בסעיף 6(ג)(4) בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026." "(ג) משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור בסעיף 6(ג)(4) בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026." חוק לקידום תשתיות לאומיות – הוראת שעה 39. בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏, כך – בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏, כך – בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏, כך – בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏, כך – בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏, כך – בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏, כך – בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏, כך – בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏, כך – בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023‏, כך – (1) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מיזם תשתית שהוא אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה, שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יפרסם עד חמישה אתרים שהם מיזמי תשתית חיוניים כאמור באותו סעיף קטן. (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מיזם תשתית שהוא אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה, שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יפרסם עד חמישה אתרים שהם מיזמי תשתית חיוניים כאמור באותו סעיף קטן. (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מיזם תשתית שהוא אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה, שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יפרסם עד חמישה אתרים שהם מיזמי תשתית חיוניים כאמור באותו סעיף קטן. (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מיזם תשתית שהוא אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה, שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יפרסם עד חמישה אתרים שהם מיזמי תשתית חיוניים כאמור באותו סעיף קטן. (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מיזם תשתית שהוא אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה, שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יפרסם עד חמישה אתרים שהם מיזמי תשתית חיוניים כאמור באותו סעיף קטן. (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מיזם תשתית שהוא אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה, שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יפרסם עד חמישה אתרים שהם מיזמי תשתית חיוניים כאמור באותו סעיף קטן. (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מיזם תשתית שהוא אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה, שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יפרסם עד חמישה אתרים שהם מיזמי תשתית חיוניים כאמור באותו סעיף קטן. (2) שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי לעדכן את רשימת האתרים כאמור בפסקה (1) מזמן לזמן, ויחולו לעניין עדכון כאמור הוראות סעיף 42(ג)(1) ו־(2), בשינויים המחויבים."; (2) שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי לעדכן את רשימת האתרים כאמור בפסקה (1) מזמן לזמן, ויחולו לעניין עדכון כאמור הוראות סעיף 42(ג)(1) ו־(2), בשינויים המחויבים."; (2) שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי לעדכן את רשימת האתרים כאמור בפסקה (1) מזמן לזמן, ויחולו לעניין עדכון כאמור הוראות סעיף 42(ג)(1) ו־(2), בשינויים המחויבים."; (2) שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי לעדכן את רשימת האתרים כאמור בפסקה (1) מזמן לזמן, ויחולו לעניין עדכון כאמור הוראות סעיף 42(ג)(1) ו־(2), בשינויים המחויבים."; (2) שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי לעדכן את רשימת האתרים כאמור בפסקה (1) מזמן לזמן, ויחולו לעניין עדכון כאמור הוראות סעיף 42(ג)(1) ו־(2), בשינויים המחויבים."; (2) שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי לעדכן את רשימת האתרים כאמור בפסקה (1) מזמן לזמן, ויחולו לעניין עדכון כאמור הוראות סעיף 42(ג)(1) ו־(2), בשינויים המחויבים."; (2) שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי לעדכן את רשימת האתרים כאמור בפסקה (1) מזמן לזמן, ויחולו לעניין עדכון כאמור הוראות סעיף 42(ג)(1) ו־(2), בשינויים המחויבים."; (2) בתוספת, בפרט 7, תחת טור ב' ו־ג', בסופו יבוא: (2) בתוספת, בפרט 7, תחת טור ב' ו־ג', בסופו יבוא: (2) בתוספת, בפרט 7, תחת טור ב' ו־ג', בסופו יבוא: (2) בתוספת, בפרט 7, תחת טור ב' ו־ג', בסופו יבוא: (2) בתוספת, בפרט 7, תחת טור ב' ו־ג', בסופו יבוא: (2) בתוספת, בפרט 7, תחת טור ב' ו־ג', בסופו יבוא: (2) בתוספת, בפרט 7, תחת טור ב' ו־ג', בסופו יבוא: (2) בתוספת, בפרט 7, תחת טור ב' ו־ג', בסופו יבוא: (2) בתוספת, בפרט 7, תחת טור ב' ו־ג', בסופו יבוא: תיקון חוק רכבת תחתית (מטרו) – מס' 5 40. בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021‏ – בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021‏ – בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021‏ – בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021‏ – בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021‏ – בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021‏ – בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021‏ – בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021‏ – בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021‏ – (1) בסעיף 50, בפסקאות (3) ו־(4), בכל מקום, במקום "28יג" יבוא "50"; (1) בסעיף 50, בפסקאות (3) ו־(4), בכל מקום, במקום "28יג" יבוא "50"; (1) בסעיף 50, בפסקאות (3) ו־(4), בכל מקום, במקום "28יג" יבוא "50"; (1) בסעיף 50, בפסקאות (3) ו־(4), בכל מקום, במקום "28יג" יבוא "50"; (1) בסעיף 50, בפסקאות (3) ו־(4), בכל מקום, במקום "28יג" יבוא "50"; (1) בסעיף 50, בפסקאות (3) ו־(4), בכל מקום, במקום "28יג" יבוא "50"; (1) בסעיף 50, בפסקאות (3) ו־(4), בכל מקום, במקום "28יג" יבוא "50"; (1) בסעיף 50, בפסקאות (3) ו־(4), בכל מקום, במקום "28יג" יבוא "50"; (1) בסעיף 50, בפסקאות (3) ו־(4), בכל מקום, במקום "28יג" יבוא "50"; (2) בסעיף 69, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 69, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 69, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 69, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 69, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 69, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 69, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 69, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 69, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה. "(ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה. "(ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה. "(ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה. "(ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה. "(ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה. "(ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה. "(ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה. (ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים."; (ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים."; (ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים."; (ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים."; (ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים."; (ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים."; (ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים."; (ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים."; (3) בסעיף 70, המילים "(ג) ו־(ד)(1)" – יימחקו, במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה: (3) בסעיף 70, המילים "(ג) ו־(ד)(1)" – יימחקו, במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה: (3) בסעיף 70, המילים "(ג) ו־(ד)(1)" – יימחקו, במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה: (3) בסעיף 70, המילים "(ג) ו־(ד)(1)" – יימחקו, במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה: (3) בסעיף 70, המילים "(ג) ו־(ד)(1)" – יימחקו, במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה: (3) בסעיף 70, המילים "(ג) ו־(ד)(1)" – יימחקו, במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה: (3) בסעיף 70, המילים "(ג) ו־(ד)(1)" – יימחקו, במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה: (3) בסעיף 70, המילים "(ג) ו־(ד)(1)" – יימחקו, במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה: (3) בסעיף 70, המילים "(ג) ו־(ד)(1)" – יימחקו, במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה: (א) במקום סעיף קטן (א) יקראו: (א) במקום סעיף קטן (א) יקראו: (א) במקום סעיף קטן (א) יקראו: (א) במקום סעיף קטן (א) יקראו: (א) במקום סעיף קטן (א) יקראו: (א) במקום סעיף קטן (א) יקראו: (א) במקום סעיף קטן (א) יקראו: (א) במקום סעיף קטן (א) יקראו: "(א) הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו."; "(א) הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו."; "(א) הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו."; "(א) הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו."; "(א) הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו."; "(א) הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו."; "(א) הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו."; (ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום "היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד" יקראו "הוגשה תביעה"." (ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום "היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד" יקראו "הוגשה תביעה"." (ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום "היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד" יקראו "הוגשה תביעה"." (ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום "היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד" יקראו "הוגשה תביעה"." (ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום "היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד" יקראו "הוגשה תביעה"." (ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום "היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד" יקראו "הוגשה תביעה"." (ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום "היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד" יקראו "הוגשה תביעה"." (ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום "היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד" יקראו "הוגשה תביעה"." תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים – מס' 154 41. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא: "29. ערעור לפי סעיף 69(ג) או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021." "29. ערעור לפי סעיף 69(ג) או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021." "29. ערעור לפי סעיף 69(ג) או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021." "29. ערעור לפי סעיף 69(ג) או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021." "29. ערעור לפי סעיף 69(ג) או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021." "29. ערעור לפי סעיף 69(ג) או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021." "29. ערעור לפי סעיף 69(ג) או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021." "29. ערעור לפי סעיף 69(ג) או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021." "29. ערעור לפי סעיף 69(ג) או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021." תיקון חוק התכנון והבנייה – מס' 166 42. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ – (1) בסעיף 76ג1 – (1) בסעיף 76ג1 – (1) בסעיף 76ג1 – (1) בסעיף 76ג1 – (1) בסעיף 76ג1 – (1) בסעיף 76ג1 – (1) בסעיף 76ג1 – (1) בסעיף 76ג1 – (1) בסעיף 76ג1 – (א) בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "תוכנית מאושרת" יבוא: (א) בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "תוכנית מאושרת" יבוא: (א) בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "תוכנית מאושרת" יבוא: (א) בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "תוכנית מאושרת" יבוא: (א) בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "תוכנית מאושרת" יבוא: (א) בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "תוכנית מאושרת" יבוא: (א) בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "תוכנית מאושרת" יבוא: (א) בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "תוכנית מאושרת" יבוא: ""תא שטח" – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה; ""תא שטח" – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה; ""תא שטח" – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה; ""תא שטח" – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה; ""תא שטח" – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה; ""תא שטח" – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה; ""תא שטח" – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה; "תא שטח שהתווסף" – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);"; "תא שטח שהתווסף" – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);"; "תא שטח שהתווסף" – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);"; "תא שטח שהתווסף" – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);"; "תא שטח שהתווסף" – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);"; "תא שטח שהתווסף" – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);"; "תא שטח שהתווסף" – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);"; (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (1) בפסקה (2) – (1) בפסקה (2) – (1) בפסקה (2) – (1) בפסקה (2) – (1) בפסקה (2) – (1) בפסקה (2) – (1) בפסקה (2) – (א) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (א) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (א) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (א) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (א) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (א) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (ב) בפסקת משנה (ב), במקום "30%" יבוא "70%", אחרי "מהשטח הכולל המותר לבנייה" יבוא "כאמור" ובמקום הסיפה החל במילים "או על 100 מ"ר" יבוא "או על 300 מ"ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ"ר, והכול לפי הנמוך"; (ב) בפסקת משנה (ב), במקום "30%" יבוא "70%", אחרי "מהשטח הכולל המותר לבנייה" יבוא "כאמור" ובמקום הסיפה החל במילים "או על 100 מ"ר" יבוא "או על 300 מ"ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ"ר, והכול לפי הנמוך"; (ב) בפסקת משנה (ב), במקום "30%" יבוא "70%", אחרי "מהשטח הכולל המותר לבנייה" יבוא "כאמור" ובמקום הסיפה החל במילים "או על 100 מ"ר" יבוא "או על 300 מ"ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ"ר, והכול לפי הנמוך"; (ב) בפסקת משנה (ב), במקום "30%" יבוא "70%", אחרי "מהשטח הכולל המותר לבנייה" יבוא "כאמור" ובמקום הסיפה החל במילים "או על 100 מ"ר" יבוא "או על 300 מ"ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ"ר, והכול לפי הנמוך"; (ב) בפסקת משנה (ב), במקום "30%" יבוא "70%", אחרי "מהשטח הכולל המותר לבנייה" יבוא "כאמור" ובמקום הסיפה החל במילים "או על 100 מ"ר" יבוא "או על 300 מ"ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ"ר, והכול לפי הנמוך"; (ב) בפסקת משנה (ב), במקום "30%" יבוא "70%", אחרי "מהשטח הכולל המותר לבנייה" יבוא "כאמור" ובמקום הסיפה החל במילים "או על 100 מ"ר" יבוא "או על 300 מ"ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ"ר, והכול לפי הנמוך"; (ג) בפסקת משנה (ד), במקום "300 מ"ר" יבוא "1,000 מ"ר" ובסופה יבוא "על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ"ר"; (ג) בפסקת משנה (ד), במקום "300 מ"ר" יבוא "1,000 מ"ר" ובסופה יבוא "על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ"ר"; (ג) בפסקת משנה (ד), במקום "300 מ"ר" יבוא "1,000 מ"ר" ובסופה יבוא "על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ"ר"; (ג) בפסקת משנה (ד), במקום "300 מ"ר" יבוא "1,000 מ"ר" ובסופה יבוא "על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ"ר"; (ג) בפסקת משנה (ד), במקום "300 מ"ר" יבוא "1,000 מ"ר" ובסופה יבוא "על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ"ר"; (ג) בפסקת משנה (ד), במקום "300 מ"ר" יבוא "1,000 מ"ר" ובסופה יבוא "על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ"ר"; (ד) בפסקת משנה (ו), אחרי "בשטח התוכנית המאושרת" יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (ד) בפסקת משנה (ו), אחרי "בשטח התוכנית המאושרת" יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (ד) בפסקת משנה (ו), אחרי "בשטח התוכנית המאושרת" יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (ד) בפסקת משנה (ו), אחרי "בשטח התוכנית המאושרת" יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (ד) בפסקת משנה (ו), אחרי "בשטח התוכנית המאושרת" יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (ד) בפסקת משנה (ו), אחרי "בשטח התוכנית המאושרת" יבוא "או בתא שטח שהתווסף"; (ה) אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: (ה) אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: (ה) אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: (ה) אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: (ה) אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: (ה) אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: "(ז) לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות – "(ז) לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות – "(ז) לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות – "(ז) לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות – "(ז) לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות – (1) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו; (1) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו; (1) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו; (1) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו; (2) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת."; (2) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת."; (2) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת."; (2) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת."; (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: "(2א) על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ"ר."; "(2א) על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ"ר."; "(2א) על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ"ר."; "(2א) על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ"ר."; "(2א) על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ"ר."; "(2א) על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ"ר."; (2) אחרי סעיף 76ג1 יבוא: (2) אחרי סעיף 76ג1 יבוא: (2) אחרי סעיף 76ג1 יבוא: (2) אחרי סעיף 76ג1 יבוא: (2) אחרי סעיף 76ג1 יבוא: (2) אחרי סעיף 76ג1 יבוא: (2) אחרי סעיף 76ג1 יבוא: (2) אחרי סעיף 76ג1 יבוא: (2) אחרי סעיף 76ג1 יבוא: "תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות "תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות "תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות 76ג2. (א) הוראות סעיף 76ג1 יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה: (א) הוראות סעיף 76ג1 יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה: (א) הוראות סעיף 76ג1 יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה: (א) הוראות סעיף 76ג1 יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה: (א) הוראות סעיף 76ג1 יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה: (1) המועצה הארצית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור בפסקה (1) להגדרה "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" שבסעיף 6ב(ב)(3); (1) המועצה הארצית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור בפסקה (1) להגדרה "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" שבסעיף 6ב(ב)(3); (1) המועצה הארצית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור בפסקה (1) להגדרה "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" שבסעיף 6ב(ב)(3); (1) המועצה הארצית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור בפסקה (1) להגדרה "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" שבסעיף 6ב(ב)(3); (2) הוועדה המחוזית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה בסעיף 6ב(ב)(3). (2) הוועדה המחוזית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה בסעיף 6ב(ב)(3). (2) הוועדה המחוזית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה בסעיף 6ב(ב)(3). (2) הוועדה המחוזית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה בסעיף 6ב(ב)(3). (ב) בסעיף 76ג1, במקום סעיף קטן (ו) יקראו: (ב) בסעיף 76ג1, במקום סעיף קטן (ו) יקראו: (ב) בסעיף 76ג1, במקום סעיף קטן (ו) יקראו: (ב) בסעיף 76ג1, במקום סעיף קטן (ו) יקראו: (ב) בסעיף 76ג1, במקום סעיף קטן (ו) יקראו: "(ו) לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה."; "(ו) לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה."; "(ו) לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה."; "(ו) לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה."; (3) בסעיף 151(ב4) – (3) בסעיף 151(ב4) – (3) בסעיף 151(ב4) – (3) בסעיף 151(ב4) – (3) בסעיף 151(ב4) – (3) בסעיף 151(ב4) – (3) בסעיף 151(ב4) – (3) בסעיף 151(ב4) – (3) בסעיף 151(ב4) – (א) הסיפה החל במילים "לתוספת שטח כולל" תסומן "(1)", ובה, המילים "מבנה דרך או" – יימחקו, ובמקום "שאושרו בתכנית" יבוא "שאושר בתוכנית"; (א) הסיפה החל במילים "לתוספת שטח כולל" תסומן "(1)", ובה, המילים "מבנה דרך או" – יימחקו, ובמקום "שאושרו בתכנית" יבוא "שאושר בתוכנית"; (א) הסיפה החל במילים "לתוספת שטח כולל" תסומן "(1)", ובה, המילים "מבנה דרך או" – יימחקו, ובמקום "שאושרו בתכנית" יבוא "שאושר בתוכנית"; (א) הסיפה החל במילים "לתוספת שטח כולל" תסומן "(1)", ובה, המילים "מבנה דרך או" – יימחקו, ובמקום "שאושרו בתכנית" יבוא "שאושר בתוכנית"; (א) הסיפה החל במילים "לתוספת שטח כולל" תסומן "(1)", ובה, המילים "מבנה דרך או" – יימחקו, ובמקום "שאושרו בתכנית" יבוא "שאושר בתוכנית"; (א) הסיפה החל במילים "לתוספת שטח כולל" תסומן "(1)", ובה, המילים "מבנה דרך או" – יימחקו, ובמקום "שאושרו בתכנית" יבוא "שאושר בתוכנית"; (א) הסיפה החל במילים "לתוספת שטח כולל" תסומן "(1)", ובה, המילים "מבנה דרך או" – יימחקו, ובמקום "שאושרו בתכנית" יבוא "שאושר בתוכנית"; (א) הסיפה החל במילים "לתוספת שטח כולל" תסומן "(1)", ובה, המילים "מבנה דרך או" – יימחקו, ובמקום "שאושרו בתכנית" יבוא "שאושר בתוכנית"; (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: "(2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ"ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ"ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית; "(2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ"ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ"ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית; "(2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ"ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ"ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית; "(2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ"ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ"ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית; "(2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ"ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ"ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית; "(2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ"ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ"ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית; "(2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ"ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ"ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית; (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, "חלל כלוא בגשר" – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר." (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, "חלל כלוא בגשר" – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר." (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, "חלל כלוא בגשר" – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר." (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, "חלל כלוא בגשר" – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר." (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, "חלל כלוא בגשר" – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר." (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, "חלל כלוא בגשר" – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר." (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, "חלל כלוא בגשר" – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר." תיקון פקודת מסילות הברזל – מס' 12 43. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, בסעיף 46א(א), המילים "באישור הממשלה," – יימחקו. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, בסעיף 46א(א), המילים "באישור הממשלה," – יימחקו. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, בסעיף 46א(א), המילים "באישור הממשלה," – יימחקו. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, בסעיף 46א(א), המילים "באישור הממשלה," – יימחקו. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, בסעיף 46א(א), המילים "באישור הממשלה," – יימחקו. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, בסעיף 46א(א), המילים "באישור הממשלה," – יימחקו. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, בסעיף 46א(א), המילים "באישור הממשלה," – יימחקו. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, בסעיף 46א(א), המילים "באישור הממשלה," – יימחקו. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, בסעיף 46א(א), המילים "באישור הממשלה," – יימחקו. תיקון חוק משק הגז הטבעי – מס' 15 44. בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ (להלן – חוק משק הגז), בסעיף 55ג – בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ (להלן – חוק משק הגז), בסעיף 55ג – בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ (להלן – חוק משק הגז), בסעיף 55ג – בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ (להלן – חוק משק הגז), בסעיף 55ג – בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ (להלן – חוק משק הגז), בסעיף 55ג – בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ (להלן – חוק משק הגז), בסעיף 55ג – בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ (להלן – חוק משק הגז), בסעיף 55ג – בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ (להלן – חוק משק הגז), בסעיף 55ג – בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ (להלן – חוק משק הגז), בסעיף 55ג – (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות: "(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות: "(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות: "(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות: "(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות: "(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות: "(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות: "(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות: (1) המנהל הכללי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, והוא יהיה היושב ראש; (1) המנהל הכללי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, והוא יהיה היושב ראש; (1) המנהל הכללי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, והוא יהיה היושב ראש; (1) המנהל הכללי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, והוא יהיה היושב ראש; (1) המנהל הכללי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, והוא יהיה היושב ראש; (1) המנהל הכללי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, והוא יהיה היושב ראש; (1) המנהל הכללי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, והוא יהיה היושב ראש; (2) היועץ המשפטי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו; (2) היועץ המשפטי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו; (2) היועץ המשפטי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו; (2) היועץ המשפטי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו; (2) היועץ המשפטי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו; (2) היועץ המשפטי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו; (2) היועץ המשפטי של משרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו; (3) סגן הממונה על התקציבים לענייני תשתיות במשרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, והוא ישמש ממלא מקום יושב ראש הוועדה; (3) סגן הממונה על התקציבים לענייני תשתיות במשרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, והוא ישמש ממלא מקום יושב ראש הוועדה; (3) סגן הממונה על התקציבים לענייני תשתיות במשרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, והוא ישמש ממלא מקום יושב ראש הוועדה; (3) סגן הממונה על התקציבים לענייני תשתיות במשרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, והוא ישמש ממלא מקום יושב ראש הוועדה; (3) סגן הממונה על התקציבים לענייני תשתיות במשרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, והוא ישמש ממלא מקום יושב ראש הוועדה; (3) סגן הממונה על התקציבים לענייני תשתיות במשרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, והוא ישמש ממלא מקום יושב ראש הוועדה; (3) סגן הממונה על התקציבים לענייני תשתיות במשרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, והוא ישמש ממלא מקום יושב ראש הוועדה; (4) מנהל מינהל התכנון, שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג מינהל התכנון שימנה המנהל כאמור; (4) מנהל מינהל התכנון, שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג מינהל התכנון שימנה המנהל כאמור; (4) מנהל מינהל התכנון, שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג מינהל התכנון שימנה המנהל כאמור; (4) מנהל מינהל התכנון, שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג מינהל התכנון שימנה המנהל כאמור; (4) מנהל מינהל התכנון, שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג מינהל התכנון שימנה המנהל כאמור; (4) מנהל מינהל התכנון, שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג מינהל התכנון שימנה המנהל כאמור; (4) מנהל מינהל התכנון, שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג מינהל התכנון שימנה המנהל כאמור; (5) היו כל הצדדים לסכסוך חברות ממשלתיות – מנהל רשות החברות הממשלתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה המנהל כאמור; (5) היו כל הצדדים לסכסוך חברות ממשלתיות – מנהל רשות החברות הממשלתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה המנהל כאמור; (5) היו כל הצדדים לסכסוך חברות ממשלתיות – מנהל רשות החברות הממשלתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה המנהל כאמור; (5) היו כל הצדדים לסכסוך חברות ממשלתיות – מנהל רשות החברות הממשלתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה המנהל כאמור; (5) היו כל הצדדים לסכסוך חברות ממשלתיות – מנהל רשות החברות הממשלתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה המנהל כאמור; (5) היו כל הצדדים לסכסוך חברות ממשלתיות – מנהל רשות החברות הממשלתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה המנהל כאמור; (5) היו כל הצדדים לסכסוך חברות ממשלתיות – מנהל רשות החברות הממשלתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה המנהל כאמור; (6) הייתה רשות מקומית אחת או יותר צד לסכסוך – המנהל הכללי של הארגון המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל; (6) הייתה רשות מקומית אחת או יותר צד לסכסוך – המנהל הכללי של הארגון המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל; (6) הייתה רשות מקומית אחת או יותר צד לסכסוך – המנהל הכללי של הארגון המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל; (6) הייתה רשות מקומית אחת או יותר צד לסכסוך – המנהל הכללי של הארגון המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל; (6) הייתה רשות מקומית אחת או יותר צד לסכסוך – המנהל הכללי של הארגון המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל; (6) הייתה רשות מקומית אחת או יותר צד לסכסוך – המנהל הכללי של הארגון המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל; (6) הייתה רשות מקומית אחת או יותר צד לסכסוך – המנהל הכללי של הארגון המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל; (7) אחד או יותר מהמנויים להלן, בהתאם למספר גופי התשתית שהם צד לסכסוך, ולמשרד או לרשות שתחום פעילות גוף התשתית כאמור הוא בתחום אחריותם: (7) אחד או יותר מהמנויים להלן, בהתאם למספר גופי התשתית שהם צד לסכסוך, ולמשרד או לרשות שתחום פעילות גוף התשתית כאמור הוא בתחום אחריותם: (7) אחד או יותר מהמנויים להלן, בהתאם למספר גופי התשתית שהם צד לסכסוך, ולמשרד או לרשות שתחום פעילות גוף התשתית כאמור הוא בתחום אחריותם: (7) אחד או יותר מהמנויים להלן, בהתאם למספר גופי התשתית שהם צד לסכסוך, ולמשרד או לרשות שתחום פעילות גוף התשתית כאמור הוא בתחום אחריותם: (7) אחד או יותר מהמנויים להלן, בהתאם למספר גופי התשתית שהם צד לסכסוך, ולמשרד או לרשות שתחום פעילות גוף התשתית כאמור הוא בתחום אחריותם: (7) אחד או יותר מהמנויים להלן, בהתאם למספר גופי התשתית שהם צד לסכסוך, ולמשרד או לרשות שתחום פעילות גוף התשתית כאמור הוא בתחום אחריותם: (7) אחד או יותר מהמנויים להלן, בהתאם למספר גופי התשתית שהם צד לסכסוך, ולמשרד או לרשות שתחום פעילות גוף התשתית כאמור הוא בתחום אחריותם: (א) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שימנה המנהל כאמור; (א) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שימנה המנהל כאמור; (א) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שימנה המנהל כאמור; (א) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שימנה המנהל כאמור; (א) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שימנה המנהל כאמור; (א) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שימנה המנהל כאמור; (ב) המנהל הכללי של משרד הפנים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; (ב) המנהל הכללי של משרד הפנים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; (ב) המנהל הכללי של משרד הפנים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; (ב) המנהל הכללי של משרד הפנים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; (ב) המנהל הכללי של משרד הפנים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; (ב) המנהל הכללי של משרד הפנים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד המשרד האמור שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד המשרד האמור שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד המשרד האמור שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד המשרד האמור שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד המשרד האמור שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד המשרד האמור שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; (ד) המנהל הכללי של משרד התקשורת, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד התקשורת שימנה שר התקשורת; (ד) המנהל הכללי של משרד התקשורת, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד התקשורת שימנה שר התקשורת; (ד) המנהל הכללי של משרד התקשורת, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד התקשורת שימנה שר התקשורת; (ד) המנהל הכללי של משרד התקשורת, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד התקשורת שימנה שר התקשורת; (ד) המנהל הכללי של משרד התקשורת, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד התקשורת שימנה שר התקשורת; (ד) המנהל הכללי של משרד התקשורת, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד התקשורת שימנה שר התקשורת; (ה) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (ה) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (ה) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (ה) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (ה) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (ה) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (ו) מנהל רשות המטרו, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות המטרו שימנה המנהל כאמור; (ו) מנהל רשות המטרו, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות המטרו שימנה המנהל כאמור; (ו) מנהל רשות המטרו, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות המטרו שימנה המנהל כאמור; (ו) מנהל רשות המטרו, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות המטרו שימנה המנהל כאמור; (ו) מנהל רשות המטרו, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות המטרו שימנה המנהל כאמור; (ו) מנהל רשות המטרו, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות המטרו שימנה המנהל כאמור; (ז) אחד מהמנויים להלן, בהתאם לאופיו ונושאו של הסכסוך; נחלקו הדעות לעניין מי מהמפורטים להלן יתמנה כחבר הוועדה לפי פסקת משנה זו, יכריע במחלוקת שר האנרגיה והתשתיות בתוך 14 ימים מיום שפנה אליו המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, מנהל רשות החשמל או מנהל רשות הגז הטבעי, בבקשה להכריע במחלוקת כאמור: (ז) אחד מהמנויים להלן, בהתאם לאופיו ונושאו של הסכסוך; נחלקו הדעות לעניין מי מהמפורטים להלן יתמנה כחבר הוועדה לפי פסקת משנה זו, יכריע במחלוקת שר האנרגיה והתשתיות בתוך 14 ימים מיום שפנה אליו המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, מנהל רשות החשמל או מנהל רשות הגז הטבעי, בבקשה להכריע במחלוקת כאמור: (ז) אחד מהמנויים להלן, בהתאם לאופיו ונושאו של הסכסוך; נחלקו הדעות לעניין מי מהמפורטים להלן יתמנה כחבר הוועדה לפי פסקת משנה זו, יכריע במחלוקת שר האנרגיה והתשתיות בתוך 14 ימים מיום שפנה אליו המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, מנהל רשות החשמל או מנהל רשות הגז הטבעי, בבקשה להכריע במחלוקת כאמור: (ז) אחד מהמנויים להלן, בהתאם לאופיו ונושאו של הסכסוך; נחלקו הדעות לעניין מי מהמפורטים להלן יתמנה כחבר הוועדה לפי פסקת משנה זו, יכריע במחלוקת שר האנרגיה והתשתיות בתוך 14 ימים מיום שפנה אליו המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, מנהל רשות החשמל או מנהל רשות הגז הטבעי, בבקשה להכריע במחלוקת כאמור: (ז) אחד מהמנויים להלן, בהתאם לאופיו ונושאו של הסכסוך; נחלקו הדעות לעניין מי מהמפורטים להלן יתמנה כחבר הוועדה לפי פסקת משנה זו, יכריע במחלוקת שר האנרגיה והתשתיות בתוך 14 ימים מיום שפנה אליו המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, מנהל רשות החשמל או מנהל רשות הגז הטבעי, בבקשה להכריע במחלוקת כאמור: (ז) אחד מהמנויים להלן, בהתאם לאופיו ונושאו של הסכסוך; נחלקו הדעות לעניין מי מהמפורטים להלן יתמנה כחבר הוועדה לפי פסקת משנה זו, יכריע במחלוקת שר האנרגיה והתשתיות בתוך 14 ימים מיום שפנה אליו המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, מנהל רשות החשמל או מנהל רשות הגז הטבעי, בבקשה להכריע במחלוקת כאמור: (1) המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (1) המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (1) המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (1) המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (1) המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (2) מנהל רשות החשמל, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החשמל שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (2) מנהל רשות החשמל, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החשמל שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (2) מנהל רשות החשמל, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החשמל שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (2) מנהל רשות החשמל, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החשמל שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (2) מנהל רשות החשמל, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות החשמל שימנה שר האנרגיה והתשתיות; (3) מנהל רשות הגז הטבעי, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות הגז הטבעי שימנה שר האנרגיה והתשתיות."; (3) מנהל רשות הגז הטבעי, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות הגז הטבעי שימנה שר האנרגיה והתשתיות."; (3) מנהל רשות הגז הטבעי, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות הגז הטבעי שימנה שר האנרגיה והתשתיות."; (3) מנהל רשות הגז הטבעי, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות הגז הטבעי שימנה שר האנרגיה והתשתיות."; (3) מנהל רשות הגז הטבעי, שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד רשות הגז הטבעי שימנה שר האנרגיה והתשתיות."; (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) (1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המכהן מתוקף תפקידו, תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו הוא משמש כחבר הוועדה; תקופת כהונתו של ממלא מקום חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (ד)(1) תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו מונה כממלא מקום או עד שמונה ממלא מקום אחר במקומו באופן האמור באותו סעיף קטן. (1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המכהן מתוקף תפקידו, תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו הוא משמש כחבר הוועדה; תקופת כהונתו של ממלא מקום חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (ד)(1) תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו מונה כממלא מקום או עד שמונה ממלא מקום אחר במקומו באופן האמור באותו סעיף קטן. (1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המכהן מתוקף תפקידו, תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו הוא משמש כחבר הוועדה; תקופת כהונתו של ממלא מקום חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (ד)(1) תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו מונה כממלא מקום או עד שמונה ממלא מקום אחר במקומו באופן האמור באותו סעיף קטן. (1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המכהן מתוקף תפקידו, תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו הוא משמש כחבר הוועדה; תקופת כהונתו של ממלא מקום חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (ד)(1) תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו מונה כממלא מקום או עד שמונה ממלא מקום אחר במקומו באופן האמור באותו סעיף קטן. (1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המכהן מתוקף תפקידו, תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו הוא משמש כחבר הוועדה; תקופת כהונתו של ממלא מקום חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (ד)(1) תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו מונה כממלא מקום או עד שמונה ממלא מקום אחר במקומו באופן האמור באותו סעיף קטן. (1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המכהן מתוקף תפקידו, תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו הוא משמש כחבר הוועדה; תקופת כהונתו של ממלא מקום חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (ד)(1) תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו מונה כממלא מקום או עד שמונה ממלא מקום אחר במקומו באופן האמור באותו סעיף קטן. (1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המכהן מתוקף תפקידו, תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו הוא משמש כחבר הוועדה; תקופת כהונתו של ממלא מקום חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (ד)(1) תימשך כל עוד הוא מכהן בתפקיד שמכוחו מונה כממלא מקום או עד שמונה ממלא מקום אחר במקומו באופן האמור באותו סעיף קטן. (2) תקופת כהונתם של חבר הוועדה שמונה על ידי מי שמוסמך למנות חבר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א) ושל ממלא מקום שמונה כאמור בסעיף קטן (ד)(2), תהיה שלוש שנים מיום מינוים, וניתן למנותם לתקופות כהונה נוספות."; (2) תקופת כהונתם של חבר הוועדה שמונה על ידי מי שמוסמך למנות חבר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א) ושל ממלא מקום שמונה כאמור בסעיף קטן (ד)(2), תהיה שלוש שנים מיום מינוים, וניתן למנותם לתקופות כהונה נוספות."; (2) תקופת כהונתם של חבר הוועדה שמונה על ידי מי שמוסמך למנות חבר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א) ושל ממלא מקום שמונה כאמור בסעיף קטן (ד)(2), תהיה שלוש שנים מיום מינוים, וניתן למנותם לתקופות כהונה נוספות."; (2) תקופת כהונתם של חבר הוועדה שמונה על ידי מי שמוסמך למנות חבר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א) ושל ממלא מקום שמונה כאמור בסעיף קטן (ד)(2), תהיה שלוש שנים מיום מינוים, וניתן למנותם לתקופות כהונה נוספות."; (2) תקופת כהונתם של חבר הוועדה שמונה על ידי מי שמוסמך למנות חבר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א) ושל ממלא מקום שמונה כאמור בסעיף קטן (ד)(2), תהיה שלוש שנים מיום מינוים, וניתן למנותם לתקופות כהונה נוספות."; (2) תקופת כהונתם של חבר הוועדה שמונה על ידי מי שמוסמך למנות חבר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א) ושל ממלא מקום שמונה כאמור בסעיף קטן (ד)(2), תהיה שלוש שנים מיום מינוים, וניתן למנותם לתקופות כהונה נוספות."; (2) תקופת כהונתם של חבר הוועדה שמונה על ידי מי שמוסמך למנות חבר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א) ושל ממלא מקום שמונה כאמור בסעיף קטן (ד)(2), תהיה שלוש שנים מיום מינוים, וניתן למנותם לתקופות כהונה נוספות."; (3) בסעיף קטן (ד) – (3) בסעיף קטן (ד) – (3) בסעיף קטן (ד) – (3) בסעיף קטן (ד) – (3) בסעיף קטן (ד) – (3) בסעיף קטן (ד) – (3) בסעיף קטן (ד) – (3) בסעיף קטן (ד) – (3) בסעיף קטן (ד) – (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, אחרי "מי שמוסמך" יבוא "לפי סעיף קטן (א)" ובמקום "ימנה לו" יבוא "ימנה לאותו חבר ועדה"; (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, אחרי "מי שמוסמך" יבוא "לפי סעיף קטן (א)" ובמקום "ימנה לו" יבוא "ימנה לאותו חבר ועדה"; (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, אחרי "מי שמוסמך" יבוא "לפי סעיף קטן (א)" ובמקום "ימנה לו" יבוא "ימנה לאותו חבר ועדה"; (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, אחרי "מי שמוסמך" יבוא "לפי סעיף קטן (א)" ובמקום "ימנה לו" יבוא "ימנה לאותו חבר ועדה"; (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, אחרי "מי שמוסמך" יבוא "לפי סעיף קטן (א)" ובמקום "ימנה לו" יבוא "ימנה לאותו חבר ועדה"; (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, אחרי "מי שמוסמך" יבוא "לפי סעיף קטן (א)" ובמקום "ימנה לו" יבוא "ימנה לאותו חבר ועדה"; (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, אחרי "מי שמוסמך" יבוא "לפי סעיף קטן (א)" ובמקום "ימנה לו" יבוא "ימנה לאותו חבר ועדה"; (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, אחרי "מי שמוסמך" יבוא "לפי סעיף קטן (א)" ובמקום "ימנה לו" יבוא "ימנה לאותו חבר ועדה"; (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: "(1) (א) חבר ועדה המנוי בסעיף קטן (א)(2), (4), (5) או (7)(א), (ב), (ד), (ו) או (ז)(1) עד (3), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מסגניו לממלא מקומו; היה לחבר ועדה כאמור סגן אחד בלבד, יכהן הסגן כממלא מקומו של אותו חבר ועדה ללא צורך במינויו. (א) חבר ועדה המנוי בסעיף קטן (א)(2), (4), (5) או (7)(א), (ב), (ד), (ו) או (ז)(1) עד (3), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מסגניו לממלא מקומו; היה לחבר ועדה כאמור סגן אחד בלבד, יכהן הסגן כממלא מקומו של אותו חבר ועדה ללא צורך במינויו. (א) חבר ועדה המנוי בסעיף קטן (א)(2), (4), (5) או (7)(א), (ב), (ד), (ו) או (ז)(1) עד (3), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מסגניו לממלא מקומו; היה לחבר ועדה כאמור סגן אחד בלבד, יכהן הסגן כממלא מקומו של אותו חבר ועדה ללא צורך במינויו. (א) חבר ועדה המנוי בסעיף קטן (א)(2), (4), (5) או (7)(א), (ב), (ד), (ו) או (ז)(1) עד (3), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מסגניו לממלא מקומו; היה לחבר ועדה כאמור סגן אחד בלבד, יכהן הסגן כממלא מקומו של אותו חבר ועדה ללא צורך במינויו. (א) חבר ועדה המנוי בסעיף קטן (א)(2), (4), (5) או (7)(א), (ב), (ד), (ו) או (ז)(1) עד (3), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מסגניו לממלא מקומו; היה לחבר ועדה כאמור סגן אחד בלבד, יכהן הסגן כממלא מקומו של אותו חבר ועדה ללא צורך במינויו. (א) חבר ועדה המנוי בסעיף קטן (א)(2), (4), (5) או (7)(א), (ב), (ד), (ו) או (ז)(1) עד (3), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מסגניו לממלא מקומו; היה לחבר ועדה כאמור סגן אחד בלבד, יכהן הסגן כממלא מקומו של אותו חבר ועדה ללא צורך במינויו. (ב) חבר הוועדה המנוי בסעיף קטן (א)(7)(ג), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מעובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה לממלא מקומו."; (ב) חבר הוועדה המנוי בסעיף קטן (א)(7)(ג), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מעובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה לממלא מקומו."; (ב) חבר הוועדה המנוי בסעיף קטן (א)(7)(ג), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מעובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה לממלא מקומו."; (ב) חבר הוועדה המנוי בסעיף קטן (א)(7)(ג), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מעובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה לממלא מקומו."; (ב) חבר הוועדה המנוי בסעיף קטן (א)(7)(ג), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מעובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה לממלא מקומו."; (ב) חבר הוועדה המנוי בסעיף קטן (א)(7)(ג), המכהן כחבר הוועדה מתוקף תפקידו, ימנה את אחד מעובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה לממלא מקומו."; (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ו1) הצביעו באופן זהה בעניין החלטה מסוימת חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(6) ו־(7)(ב) – תיחשב הצבעתם כקול אחד."; "(ו1) הצביעו באופן זהה בעניין החלטה מסוימת חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(6) ו־(7)(ב) – תיחשב הצבעתם כקול אחד."; "(ו1) הצביעו באופן זהה בעניין החלטה מסוימת חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(6) ו־(7)(ב) – תיחשב הצבעתם כקול אחד."; "(ו1) הצביעו באופן זהה בעניין החלטה מסוימת חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(6) ו־(7)(ב) – תיחשב הצבעתם כקול אחד."; "(ו1) הצביעו באופן זהה בעניין החלטה מסוימת חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(6) ו־(7)(ב) – תיחשב הצבעתם כקול אחד."; "(ו1) הצביעו באופן זהה בעניין החלטה מסוימת חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(6) ו־(7)(ב) – תיחשב הצבעתם כקול אחד."; "(ו1) הצביעו באופן זהה בעניין החלטה מסוימת חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(6) ו־(7)(ב) – תיחשב הצבעתם כקול אחד."; "(ו1) הצביעו באופן זהה בעניין החלטה מסוימת חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(6) ו־(7)(ב) – תיחשב הצבעתם כקול אחד."; (5) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא: (5) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא: (5) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא: (5) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא: (5) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא: (5) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא: (5) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא: (5) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא: (5) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא: "(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969." "(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969." "(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969." "(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969." "(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969." "(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969." "(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969." "(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969." תיקון חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) – מס' 10 45. בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע"ז–2016, בסעיף 40(2), במקום "נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים" יבוא "עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות". בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע"ז–2016, בסעיף 40(2), במקום "נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים" יבוא "עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות". בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע"ז–2016, בסעיף 40(2), במקום "נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים" יבוא "עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות". בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע"ז–2016, בסעיף 40(2), במקום "נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים" יבוא "עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות". בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע"ז–2016, בסעיף 40(2), במקום "נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים" יבוא "עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות". בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע"ז–2016, בסעיף 40(2), במקום "נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים" יבוא "עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות". בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע"ז–2016, בסעיף 40(2), במקום "נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים" יבוא "עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות". בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע"ז–2016, בסעיף 40(2), במקום "נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים" יבוא "עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות". בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע"ז–2016, בסעיף 40(2), במקום "נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים" יבוא "עובד משרד האנרגיה והתשתיות שימנה שר האנרגיה והתשתיות". חוק משק הגז – הוראות מעבר 46. חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור בסעיף 55ג לחוק משק הגז, שמונה כדין לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות סעיף 55ג לחוק משק הגז, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור בסעיף 55ג לחוק משק הגז, שמונה כדין לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות סעיף 55ג לחוק משק הגז, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור בסעיף 55ג לחוק משק הגז, שמונה כדין לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות סעיף 55ג לחוק משק הגז, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור בסעיף 55ג לחוק משק הגז, שמונה כדין לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות סעיף 55ג לחוק משק הגז, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור בסעיף 55ג לחוק משק הגז, שמונה כדין לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות סעיף 55ג לחוק משק הגז, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור בסעיף 55ג לחוק משק הגז, שמונה כדין לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות סעיף 55ג לחוק משק הגז, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור בסעיף 55ג לחוק משק הגז, שמונה כדין לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות סעיף 55ג לחוק משק הגז, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור בסעיף 55ג לחוק משק הגז, שמונה כדין לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות סעיף 55ג לחוק משק הגז, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור בסעיף 55ג לחוק משק הגז, שמונה כדין לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות סעיף 55ג לחוק משק הגז, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. פרק ח': ביטוח לאומי פרק ח': ביטוח לאומי פרק ח': ביטוח לאומי פרק ח': ביטוח לאומי פרק ח': ביטוח לאומי פרק ח': ביטוח לאומי פרק ח': ביטוח לאומי פרק ח': ביטוח לאומי פרק ח': ביטוח לאומי תיקון חוק הביטוח הלאומי – מס' 263 47. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – (1) אחרי סעיף 355א יבוא: (1) אחרי סעיף 355א יבוא: (1) אחרי סעיף 355א יבוא: (1) אחרי סעיף 355א יבוא: (1) אחרי סעיף 355א יבוא: (1) אחרי סעיף 355א יבוא: (1) אחרי סעיף 355א יבוא: (1) אחרי סעיף 355א יבוא: (1) אחרי סעיף 355א יבוא: "חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי "חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי "חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי 355ב. (א) נוסף על האמור בסעיף 355(א1)(1א)(א), מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור בסעיף 353, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב), יחולו בשינויים המחויבים: (א) נוסף על האמור בסעיף 355(א1)(1א)(א), מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור בסעיף 353, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב), יחולו בשינויים המחויבים: (א) נוסף על האמור בסעיף 355(א1)(1א)(א), מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור בסעיף 353, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב), יחולו בשינויים המחויבים: (א) נוסף על האמור בסעיף 355(א1)(1א)(א), מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור בסעיף 353, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב), יחולו בשינויים המחויבים: (א) נוסף על האמור בסעיף 355(א1)(1א)(א), מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור בסעיף 353, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב), יחולו בשינויים המחויבים: (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. (ב) על אף האמור בסעיף 398(ב), אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית."; (ב) על אף האמור בסעיף 398(ב), אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית."; (ב) על אף האמור בסעיף 398(ב), אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית."; (ב) על אף האמור בסעיף 398(ב), אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית."; (ב) על אף האמור בסעיף 398(ב), אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית."; (2) בסעיף 356 – (2) בסעיף 356 – (2) בסעיף 356 – (2) בסעיף 356 – (2) בסעיף 356 – (2) בסעיף 356 – (2) בסעיף 356 – (2) בסעיף 356 – (2) בסעיף 356 – (א) בסעיף קטן (א), אחרי "355(א)" יבוא "או 355ב"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "355(א)" יבוא "או 355ב"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "355(א)" יבוא "או 355ב"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "355(א)" יבוא "או 355ב"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "355(א)" יבוא "או 355ב"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "355(א)" יבוא "או 355ב"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "355(א)" יבוא "או 355ב"; (א) בסעיף קטן (א), אחרי "355(א)" יבוא "או 355ב"; (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (1) בפסקה (1), אחרי "355(א)(1) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (1) בפסקה (1), אחרי "355(א)(1) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (1) בפסקה (1), אחרי "355(א)(1) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (1) בפסקה (1), אחרי "355(א)(1) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (1) בפסקה (1), אחרי "355(א)(1) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (1) בפסקה (1), אחרי "355(א)(1) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (1) בפסקה (1), אחרי "355(א)(1) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (2) בפסקה (2), אחרי "355(א)(2) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (2) בפסקה (2), אחרי "355(א)(2) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (2) בפסקה (2), אחרי "355(א)(2) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (2) בפסקה (2), אחרי "355(א)(2) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (2) בפסקה (2), אחרי "355(א)(2) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (2) בפסקה (2), אחרי "355(א)(2) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (2) בפסקה (2), אחרי "355(א)(2) ו־(ב)" יבוא "או 355ב"; (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי סעיף 355ב, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה." "(ד) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי סעיף 355ב, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה." "(ד) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי סעיף 355ב, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה." "(ד) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי סעיף 355ב, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה." "(ד) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי סעיף 355ב, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה." "(ד) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי סעיף 355ב, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה." "(ד) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי סעיף 355ב, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה." חוק הביטוח הלאומי – תחילה והוראות מעבר 48. (א) תחילתם של סעיפים 355ב ו־356 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) (בפרק זה – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור בסעיף 355ב, אלא בהתקיים כל אלה: (א) תחילתם של סעיפים 355ב ו־356 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) (בפרק זה – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור בסעיף 355ב, אלא בהתקיים כל אלה: (א) תחילתם של סעיפים 355ב ו־356 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) (בפרק זה – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור בסעיף 355ב, אלא בהתקיים כל אלה: (א) תחילתם של סעיפים 355ב ו־356 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) (בפרק זה – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור בסעיף 355ב, אלא בהתקיים כל אלה: (א) תחילתם של סעיפים 355ב ו־356 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) (בפרק זה – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור בסעיף 355ב, אלא בהתקיים כל אלה: (א) תחילתם של סעיפים 355ב ו־356 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) (בפרק זה – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור בסעיף 355ב, אלא בהתקיים כל אלה: (א) תחילתם של סעיפים 355ב ו־356 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) (בפרק זה – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור בסעיף 355ב, אלא בהתקיים כל אלה: (א) תחילתם של סעיפים 355ב ו־356 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) (בפרק זה – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור בסעיף 355ב, אלא בהתקיים כל אלה: (א) תחילתם של סעיפים 355ב ו־356 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) (בפרק זה – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור בסעיף 355ב, אלא בהתקיים כל אלה: (1) פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (1) פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (1) פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (1) פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (1) פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (1) פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (1) פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (1) פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (2) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; (2) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; (2) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; (2) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; (2) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; (2) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; (2) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; (2) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; (3) לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו־(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. (3) לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו־(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. (3) לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו־(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. (3) לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו־(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. (3) לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו־(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. (3) לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו־(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. (3) לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו־(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. (3) לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו־(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות הסעיף האמור, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות הסעיף האמור, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות הסעיף האמור, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות הסעיף האמור, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות הסעיף האמור, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות הסעיף האמור, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות הסעיף האמור, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות הסעיף האמור, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות הסעיף האמור, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. דיווח לכנסת – הוראת שעה 49. (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: (1) עבודת צוות היישום הבין־משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה מס' 3589 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025); (1) עבודת צוות היישום הבין־משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה מס' 3589 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025); (1) עבודת צוות היישום הבין־משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה מס' 3589 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025); (1) עבודת צוות היישום הבין־משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה מס' 3589 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025); (1) עבודת צוות היישום הבין־משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה מס' 3589 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025); (1) עבודת צוות היישום הבין־משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה מס' 3589 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025); (1) עבודת צוות היישום הבין־משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה מס' 3589 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025); (1) עבודת צוות היישום הבין־משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה מס' 3589 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025); (2) ההיערכות ליישום הוראות סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור בסעיף 48(א)(2) וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי סעיף 355ב האמור; (2) ההיערכות ליישום הוראות סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור בסעיף 48(א)(2) וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי סעיף 355ב האמור; (2) ההיערכות ליישום הוראות סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור בסעיף 48(א)(2) וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי סעיף 355ב האמור; (2) ההיערכות ליישום הוראות סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור בסעיף 48(א)(2) וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי סעיף 355ב האמור; (2) ההיערכות ליישום הוראות סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור בסעיף 48(א)(2) וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי סעיף 355ב האמור; (2) ההיערכות ליישום הוראות סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור בסעיף 48(א)(2) וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי סעיף 355ב האמור; (2) ההיערכות ליישום הוראות סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור בסעיף 48(א)(2) וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי סעיף 355ב האמור; (2) ההיערכות ליישום הוראות סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור בסעיף 48(א)(2) וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי סעיף 355ב האמור; (3) נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (3) נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (3) נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (3) נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (3) נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (3) נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (3) נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (3) נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: (1) סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; (1) סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; (1) סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; (1) סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; (1) סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; (1) סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; (1) סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; (1) סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; (2) סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (2) סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (2) סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (2) סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (2) סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (2) סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (2) סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. (2) סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. פרק ט': מים פרק ט': מים פרק ט': מים פרק ט': מים פרק ט': מים פרק ט': מים פרק ט': מים פרק ט': מים פרק ט': מים תיקון חוק המים – מס' 32 50. בחוק המים, התשי"ט–1959‏, בסעיף 48 – בחוק המים, התשי"ט–1959‏, בסעיף 48 – בחוק המים, התשי"ט–1959‏, בסעיף 48 – בחוק המים, התשי"ט–1959‏, בסעיף 48 – בחוק המים, התשי"ט–1959‏, בסעיף 48 – בחוק המים, התשי"ט–1959‏, בסעיף 48 – בחוק המים, התשי"ט–1959‏, בסעיף 48 – בחוק המים, התשי"ט–1959‏, בסעיף 48 – בחוק המים, התשי"ט–1959‏, בסעיף 48 – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (א) ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה"; (א) ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה"; (א) ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה"; (א) ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה"; (א) ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה"; (א) ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה"; (א) ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה"; (א) ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה"; (ב) בפסקה (3) – (ב) בפסקה (3) – (ב) בפסקה (3) – (ב) בפסקה (3) – (ב) בפסקה (3) – (ב) בפסקה (3) – (ב) בפסקה (3) – (ב) בפסקה (3) – (1) הסיפה החל במילים "אחרי פסקה (1)" תסומן כפסקת משנה (ב); (1) הסיפה החל במילים "אחרי פסקה (1)" תסומן כפסקת משנה (ב); (1) הסיפה החל במילים "אחרי פסקה (1)" תסומן כפסקת משנה (ב); (1) הסיפה החל במילים "אחרי פסקה (1)" תסומן כפסקת משנה (ב); (1) הסיפה החל במילים "אחרי פסקה (1)" תסומן כפסקת משנה (ב); (1) הסיפה החל במילים "אחרי פסקה (1)" תסומן כפסקת משנה (ב); (1) הסיפה החל במילים "אחרי פסקה (1)" תסומן כפסקת משנה (ב); (2) לפני פסקת משנה (ב) יבוא: (2) לפני פסקת משנה (ב) יבוא: (2) לפני פסקת משנה (ב) יבוא: (2) לפני פסקת משנה (ב) יבוא: (2) לפני פסקת משנה (ב) יבוא: (2) לפני פסקת משנה (ב) יבוא: (2) לפני פסקת משנה (ב) יבוא: "(א) בסעיף קטן (1), בסופו יקראו "בסעיף קטן זה, "נכס" – למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי"ט–1959, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור בסעיף 48(ג) לחוק האמור"."; "(א) בסעיף קטן (1), בסופו יקראו "בסעיף קטן זה, "נכס" – למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי"ט–1959, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור בסעיף 48(ג) לחוק האמור"."; "(א) בסעיף קטן (1), בסופו יקראו "בסעיף קטן זה, "נכס" – למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי"ט–1959, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור בסעיף 48(ג) לחוק האמור"."; "(א) בסעיף קטן (1), בסופו יקראו "בסעיף קטן זה, "נכס" – למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי"ט–1959, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור בסעיף 48(ג) לחוק האמור"."; "(א) בסעיף קטן (1), בסופו יקראו "בסעיף קטן זה, "נכס" – למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי"ט–1959, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור בסעיף 48(ג) לחוק האמור"."; "(א) בסעיף קטן (1), בסופו יקראו "בסעיף קטן זה, "נכס" – למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי"ט–1959, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור בסעיף 48(ג) לחוק האמור"."; (2) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "הגיש אדם תובענה או הליך משפטי" תסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (2) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "הגיש אדם תובענה או הליך משפטי" תסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (2) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "הגיש אדם תובענה או הליך משפטי" תסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (2) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "הגיש אדם תובענה או הליך משפטי" תסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (2) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "הגיש אדם תובענה או הליך משפטי" תסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (2) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "הגיש אדם תובענה או הליך משפטי" תסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (2) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "הגיש אדם תובענה או הליך משפטי" תסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (2) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "הגיש אדם תובענה או הליך משפטי" תסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (2) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "הגיש אדם תובענה או הליך משפטי" תסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: "(2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, יחולו הוראות אלה: "(2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, יחולו הוראות אלה: "(2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, יחולו הוראות אלה: "(2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, יחולו הוראות אלה: "(2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, יחולו הוראות אלה: "(2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, יחולו הוראות אלה: "(2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, יחולו הוראות אלה: "(2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, יחולו הוראות אלה: (א) רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה), אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית; (א) רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה), אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית; (א) רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה), אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית; (א) רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה), אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית; (א) רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה), אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית; (א) רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה), אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית; (א) רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה), אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית; (ב) אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א); (ב) אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א); (ב) אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א); (ב) אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א); (ב) אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א); (ב) אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א); (ב) אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א); (ג) לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה) לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית." (ג) לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה) לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית." (ג) לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה) לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית." (ג) לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה) לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית." (ג) לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה) לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית." (ג) לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה) לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית." (ג) לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה) לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית." חוק המים – הוראות מעבר 51. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי פקודת המסים (גבייה), כאמור בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי פקודת המסים (גבייה), כאמור בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי פקודת המסים (גבייה), כאמור בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי פקודת המסים (גבייה), כאמור בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי פקודת המסים (גבייה), כאמור בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי פקודת המסים (גבייה), כאמור בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי פקודת המסים (גבייה), כאמור בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי פקודת המסים (גבייה), כאמור בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי פקודת המסים (גבייה), כאמור בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח השם 52. פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026". סעיפי החוק 53. ואלה סעיפי חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו–2026: "הגדרות "הגדרות "הגדרות 1. (א) בחוק זה – (א) בחוק זה – (א) בחוק זה – (א) בחוק זה – (א) בחוק זה – "אזור פיתוח א'" – כמשמעותו בחלק א' לתוספת השנייה בחוק לעידוד השקעות הון; "אזור פיתוח א'" – כמשמעותו בחלק א' לתוספת השנייה בחוק לעידוד השקעות הון; "אזור פיתוח א'" – כמשמעותו בחלק א' לתוספת השנייה בחוק לעידוד השקעות הון; "אזור פיתוח א'" – כמשמעותו בחלק א' לתוספת השנייה בחוק לעידוד השקעות הון; "אזור פיתוח א'" – כמשמעותו בחלק א' לתוספת השנייה בחוק לעידוד השקעות הון; "אמצעי שליטה", "יחד עם אחר" ו"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה; "אמצעי שליטה", "יחד עם אחר" ו"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה; "אמצעי שליטה", "יחד עם אחר" ו"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה; "אמצעי שליטה", "יחד עם אחר" ו"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה; "אמצעי שליטה", "יחד עם אחר" ו"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה; "הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, לרבות הוצאות כאמור שהוונו; "הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, לרבות הוצאות כאמור שהוונו; "הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, לרבות הוצאות כאמור שהוונו; "הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, לרבות הוצאות כאמור שהוונו; "הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, לרבות הוצאות כאמור שהוונו; "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" – הוצאות מחקר ופיתוח של מפעל תעשייתי המנויות להלן, בהפחתת סכומי מענקים שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח של המפעל, אולם לא יופחתו לעניין זה מענקים שניתנו בשל רכישת בניינים: "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" – הוצאות מחקר ופיתוח של מפעל תעשייתי המנויות להלן, בהפחתת סכומי מענקים שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח של המפעל, אולם לא יופחתו לעניין זה מענקים שניתנו בשל רכישת בניינים: "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" – הוצאות מחקר ופיתוח של מפעל תעשייתי המנויות להלן, בהפחתת סכומי מענקים שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח של המפעל, אולם לא יופחתו לעניין זה מענקים שניתנו בשל רכישת בניינים: "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" – הוצאות מחקר ופיתוח של מפעל תעשייתי המנויות להלן, בהפחתת סכומי מענקים שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח של המפעל, אולם לא יופחתו לעניין זה מענקים שניתנו בשל רכישת בניינים: "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" – הוצאות מחקר ופיתוח של מפעל תעשייתי המנויות להלן, בהפחתת סכומי מענקים שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח של המפעל, אולם לא יופחתו לעניין זה מענקים שניתנו בשל רכישת בניינים: (1) 100% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל; לעניין זה, "עלות שכר" – שכר העבודה ששולם לעובדי המפעל, כפי שדווח בטופס 0126 שהגישה החברה הכשירה לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993‏, בשינויים אלה: (1) 100% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל; לעניין זה, "עלות שכר" – שכר העבודה ששולם לעובדי המפעל, כפי שדווח בטופס 0126 שהגישה החברה הכשירה לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993‏, בשינויים אלה: (1) 100% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל; לעניין זה, "עלות שכר" – שכר העבודה ששולם לעובדי המפעל, כפי שדווח בטופס 0126 שהגישה החברה הכשירה לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993‏, בשינויים אלה: (1) 100% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל; לעניין זה, "עלות שכר" – שכר העבודה ששולם לעובדי המפעל, כפי שדווח בטופס 0126 שהגישה החברה הכשירה לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993‏, בשינויים אלה: (א) בתוספת סכום ששילם מעסיק לקרן השתלמות או לקופת גמל, אם לפי סעיף 3 לפקודה לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל; (א) בתוספת סכום ששילם מעסיק לקרן השתלמות או לקופת גמל, אם לפי סעיף 3 לפקודה לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל; (א) בתוספת סכום ששילם מעסיק לקרן השתלמות או לקופת גמל, אם לפי סעיף 3 לפקודה לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל; (ב) בתוספת סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעסיק בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; (ב) בתוספת סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעסיק בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; (ב) בתוספת סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעסיק בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; (ג) בניכוי מענקים עקב פרישה או מוות כמשמעותם בסעיף 9(7א) לפקודה; (ג) בניכוי מענקים עקב פרישה או מוות כמשמעותם בסעיף 9(7א) לפקודה; (ג) בניכוי מענקים עקב פרישה או מוות כמשמעותם בסעיף 9(7א) לפקודה; (ד) בניכוי הוצאות בשל תגמול הוני שלא הותרו בניכוי לפי סעיף 102(ד)(1) לפקודה; (ד) בניכוי הוצאות בשל תגמול הוני שלא הותרו בניכוי לפי סעיף 102(ד)(1) לפקודה; (ד) בניכוי הוצאות בשל תגמול הוני שלא הותרו בניכוי לפי סעיף 102(ד)(1) לפקודה; (2) סכום הפחת שניתן לנכות בשנת המס לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941‏, בעד הנכסים היצרניים שנעשה בהם שימוש בישראל באותה שנת מס לצורך פעילות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט סכום פחת שנוסף בשל היוון הוצאות מחקר ופיתוח; ולגבי נכסים יצרניים המשמשים את המפעל כאמור ואינם בבעלותו של בעל המפעל – דמי השימוש אשר שולמו בעד שימוש בנכסים כאמור בשנת המס; (2) סכום הפחת שניתן לנכות בשנת המס לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941‏, בעד הנכסים היצרניים שנעשה בהם שימוש בישראל באותה שנת מס לצורך פעילות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט סכום פחת שנוסף בשל היוון הוצאות מחקר ופיתוח; ולגבי נכסים יצרניים המשמשים את המפעל כאמור ואינם בבעלותו של בעל המפעל – דמי השימוש אשר שולמו בעד שימוש בנכסים כאמור בשנת המס; (2) סכום הפחת שניתן לנכות בשנת המס לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941‏, בעד הנכסים היצרניים שנעשה בהם שימוש בישראל באותה שנת מס לצורך פעילות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט סכום פחת שנוסף בשל היוון הוצאות מחקר ופיתוח; ולגבי נכסים יצרניים המשמשים את המפעל כאמור ואינם בבעלותו של בעל המפעל – דמי השימוש אשר שולמו בעד שימוש בנכסים כאמור בשנת המס; (2) סכום הפחת שניתן לנכות בשנת המס לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941‏, בעד הנכסים היצרניים שנעשה בהם שימוש בישראל באותה שנת מס לצורך פעילות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט סכום פחת שנוסף בשל היוון הוצאות מחקר ופיתוח; ולגבי נכסים יצרניים המשמשים את המפעל כאמור ואינם בבעלותו של בעל המפעל – דמי השימוש אשר שולמו בעד שימוש בנכסים כאמור בשנת המס; (3) 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלני משנה – (3) 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלני משנה – (3) 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלני משנה – (3) 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלני משנה – (א) בישראל, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; לעניין זה, "קבלן משנה" – למעט קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה; (א) בישראל, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; לעניין זה, "קבלן משנה" – למעט קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה; (א) בישראל, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; לעניין זה, "קבלן משנה" – למעט קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה; (ב) מחוץ לישראל, לשם ביצוע ניסויים קליניים וטוקסיקולוגיים שלא ניתן לבצעם בישראל, וכן לשם ביצוע פעולות אחרות, מסוגים שיקבע שר האוצר, שלא היה ניתן לבצען בישראל; (ב) מחוץ לישראל, לשם ביצוע ניסויים קליניים וטוקסיקולוגיים שלא ניתן לבצעם בישראל, וכן לשם ביצוע פעולות אחרות, מסוגים שיקבע שר האוצר, שלא היה ניתן לבצען בישראל; (ב) מחוץ לישראל, לשם ביצוע ניסויים קליניים וטוקסיקולוגיים שלא ניתן לבצעם בישראל, וכן לשם ביצוע פעולות אחרות, מסוגים שיקבע שר האוצר, שלא היה ניתן לבצען בישראל; (4) הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס באמצעות קבלן משנה תושב ישראל שהוא קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה, עד גובה ההוצאות של קבלן המשנה אשר היו מוכרות למפעל כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות אילו המפעל היה מוציא את אותן הוצאות בעצמו, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; מצא המנהל כי לא ניתן להוכיח את גובה הוצאות קבלן המשנה כאמור, רשאי הוא לאשר שיראו כהוצאות מזכות 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלן המשנה כאמור; (4) הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס באמצעות קבלן משנה תושב ישראל שהוא קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה, עד גובה ההוצאות של קבלן המשנה אשר היו מוכרות למפעל כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות אילו המפעל היה מוציא את אותן הוצאות בעצמו, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; מצא המנהל כי לא ניתן להוכיח את גובה הוצאות קבלן המשנה כאמור, רשאי הוא לאשר שיראו כהוצאות מזכות 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלן המשנה כאמור; (4) הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס באמצעות קבלן משנה תושב ישראל שהוא קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה, עד גובה ההוצאות של קבלן המשנה אשר היו מוכרות למפעל כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות אילו המפעל היה מוציא את אותן הוצאות בעצמו, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; מצא המנהל כי לא ניתן להוכיח את גובה הוצאות קבלן המשנה כאמור, רשאי הוא לאשר שיראו כהוצאות מזכות 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלן המשנה כאמור; (4) הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס באמצעות קבלן משנה תושב ישראל שהוא קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה, עד גובה ההוצאות של קבלן המשנה אשר היו מוכרות למפעל כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות אילו המפעל היה מוציא את אותן הוצאות בעצמו, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; מצא המנהל כי לא ניתן להוכיח את גובה הוצאות קבלן המשנה כאמור, רשאי הוא לאשר שיראו כהוצאות מזכות 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלן המשנה כאמור; (5) הוצאות בעבור רכיבים, ציוד חד־פעמי וחומרים מתכלים, שנצרכו במלואם במהלך שנת המס במסגרת פעילות מחקר ופיתוח בישראל; (5) הוצאות בעבור רכיבים, ציוד חד־פעמי וחומרים מתכלים, שנצרכו במלואם במהלך שנת המס במסגרת פעילות מחקר ופיתוח בישראל; (5) הוצאות בעבור רכיבים, ציוד חד־פעמי וחומרים מתכלים, שנצרכו במלואם במהלך שנת המס במסגרת פעילות מחקר ופיתוח בישראל; (5) הוצאות בעבור רכיבים, ציוד חד־פעמי וחומרים מתכלים, שנצרכו במלואם במהלך שנת המס במסגרת פעילות מחקר ופיתוח בישראל; (6) סוגים נוספים של הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא מפעל בישראל שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהן משמשות לביצוע פעילות מחקר ופיתוח בישראל; (6) סוגים נוספים של הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא מפעל בישראל שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהן משמשות לביצוע פעילות מחקר ופיתוח בישראל; (6) סוגים נוספים של הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא מפעל בישראל שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהן משמשות לביצוע פעילות מחקר ופיתוח בישראל; (6) סוגים נוספים של הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא מפעל בישראל שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהן משמשות לביצוע פעילות מחקר ופיתוח בישראל; (7) הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא המפעל בישראל שאינן הוצאות הדומות במהותן לסוגי ההוצאות הכלולים בפסקאות (1) עד (6), אף אם הן לא נכללו כהוצאות במסגרת הפסקאות האמורות, ושאינן הוצאות לשכירות או פחת על בניינים והכול עד לתקרה בסכום השווה ל־20% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל כמשמעותה בפסקה (1) לרבות עלות השכר האמורה של קבלן המשנה הקרוב שראו את הוצאותיו כהוצאות של המפעל לפי פסקה (4); (7) הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא המפעל בישראל שאינן הוצאות הדומות במהותן לסוגי ההוצאות הכלולים בפסקאות (1) עד (6), אף אם הן לא נכללו כהוצאות במסגרת הפסקאות האמורות, ושאינן הוצאות לשכירות או פחת על בניינים והכול עד לתקרה בסכום השווה ל־20% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל כמשמעותה בפסקה (1) לרבות עלות השכר האמורה של קבלן המשנה הקרוב שראו את הוצאותיו כהוצאות של המפעל לפי פסקה (4); (7) הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא המפעל בישראל שאינן הוצאות הדומות במהותן לסוגי ההוצאות הכלולים בפסקאות (1) עד (6), אף אם הן לא נכללו כהוצאות במסגרת הפסקאות האמורות, ושאינן הוצאות לשכירות או פחת על בניינים והכול עד לתקרה בסכום השווה ל־20% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל כמשמעותה בפסקה (1) לרבות עלות השכר האמורה של קבלן המשנה הקרוב שראו את הוצאותיו כהוצאות של המפעל לפי פסקה (4); (7) הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא המפעל בישראל שאינן הוצאות הדומות במהותן לסוגי ההוצאות הכלולים בפסקאות (1) עד (6), אף אם הן לא נכללו כהוצאות במסגרת הפסקאות האמורות, ושאינן הוצאות לשכירות או פחת על בניינים והכול עד לתקרה בסכום השווה ל־20% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל כמשמעותה בפסקה (1) לרבות עלות השכר האמורה של קבלן המשנה הקרוב שראו את הוצאותיו כהוצאות של המפעל לפי פסקה (4); "הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף" – הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שהמפעל הוא בעל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מההכנסות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) להגדרה "הכנסה טכנולוגית" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, בניכוי הנחות שניתנו; "הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף" – הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שהמפעל הוא בעל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מההכנסות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) להגדרה "הכנסה טכנולוגית" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, בניכוי הנחות שניתנו; "הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף" – הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שהמפעל הוא בעל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מההכנסות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) להגדרה "הכנסה טכנולוגית" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, בניכוי הנחות שניתנו; "הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף" – הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שהמפעל הוא בעל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מההכנסות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) להגדרה "הכנסה טכנולוגית" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, בניכוי הנחות שניתנו; "הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף" – הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שהמפעל הוא בעל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מההכנסות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) להגדרה "הכנסה טכנולוגית" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, בניכוי הנחות שניתנו; "הכנסה ממפעל מועדף" – הכנסה של מפעל מועדף, שהיא הכנסה כמפורט בפסקאות (1) עד (5) להגדרה "הכנסה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל ושהתקיימו התנאים הקבועים בפסקאות (א) ו־(ב) בסיפה של ההגדרה האמורה, לפי העניין, בניכוי הנחות שניתנו; "הכנסה ממפעל מועדף" – הכנסה של מפעל מועדף, שהיא הכנסה כמפורט בפסקאות (1) עד (5) להגדרה "הכנסה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל ושהתקיימו התנאים הקבועים בפסקאות (א) ו־(ב) בסיפה של ההגדרה האמורה, לפי העניין, בניכוי הנחות שניתנו; "הכנסה ממפעל מועדף" – הכנסה של מפעל מועדף, שהיא הכנסה כמפורט בפסקאות (1) עד (5) להגדרה "הכנסה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל ושהתקיימו התנאים הקבועים בפסקאות (א) ו־(ב) בסיפה של ההגדרה האמורה, לפי העניין, בניכוי הנחות שניתנו; "הכנסה ממפעל מועדף" – הכנסה של מפעל מועדף, שהיא הכנסה כמפורט בפסקאות (1) עד (5) להגדרה "הכנסה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל ושהתקיימו התנאים הקבועים בפסקאות (א) ו־(ב) בסיפה של ההגדרה האמורה, לפי העניין, בניכוי הנחות שניתנו; "הכנסה ממפעל מועדף" – הכנסה של מפעל מועדף, שהיא הכנסה כמפורט בפסקאות (1) עד (5) להגדרה "הכנסה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל ושהתקיימו התנאים הקבועים בפסקאות (א) ו־(ב) בסיפה של ההגדרה האמורה, לפי העניין, בניכוי הנחות שניתנו; "חברה כשירה" – חבר בני אדם שמתקיימים בו התנאים האמורים ברישה ובפסקאות (2) עד (5) להגדרה "חברה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "חברה כשירה" – חבר בני אדם שמתקיימים בו התנאים האמורים ברישה ובפסקאות (2) עד (5) להגדרה "חברה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "חברה כשירה" – חבר בני אדם שמתקיימים בו התנאים האמורים ברישה ובפסקאות (2) עד (5) להגדרה "חברה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "חברה כשירה" – חבר בני אדם שמתקיימים בו התנאים האמורים ברישה ובפסקאות (2) עד (5) להגדרה "חברה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "חברה כשירה" – חבר בני אדם שמתקיימים בו התנאים האמורים ברישה ובפסקאות (2) עד (5) להגדרה "חברה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "חוק לעידוד השקעות הון" – חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959‏; "חוק לעידוד השקעות הון" – חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959‏; "חוק לעידוד השקעות הון" – חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959‏; "חוק לעידוד השקעות הון" – חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959‏; "חוק לעידוד השקעות הון" – חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959‏; "חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה" – חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד–1984‏; "חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה" – חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד–1984‏; "חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה" – חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד–1984‏; "חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה" – חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד–1984‏; "חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה" – חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד–1984‏; "ישות" – כהגדרתה בסעיף 85א(ב) לפקודה; "ישות" – כהגדרתה בסעיף 85א(ב) לפקודה; "ישות" – כהגדרתה בסעיף 85א(ב) לפקודה; "ישות" – כהגדרתה בסעיף 85א(ב) לפקודה; "ישות" – כהגדרתה בסעיף 85א(ב) לפקודה; "ישות־אם סופית" – ישות המחזיקה ביותר מ־50% מכל אמצעי השליטה בכל אחת מהישויות האחרות, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ובלבד שלא יראו אותה כישות־אם סופית, אם הייתה מוחזקת כאמור על ידי ישות אחרת ואותה ישות החזיקה בה במהלך כל שנת המס במלואה; "ישות־אם סופית" – ישות המחזיקה ביותר מ־50% מכל אמצעי השליטה בכל אחת מהישויות האחרות, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ובלבד שלא יראו אותה כישות־אם סופית, אם הייתה מוחזקת כאמור על ידי ישות אחרת ואותה ישות החזיקה בה במהלך כל שנת המס במלואה; "ישות־אם סופית" – ישות המחזיקה ביותר מ־50% מכל אמצעי השליטה בכל אחת מהישויות האחרות, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ובלבד שלא יראו אותה כישות־אם סופית, אם הייתה מוחזקת כאמור על ידי ישות אחרת ואותה ישות החזיקה בה במהלך כל שנת המס במלואה; "ישות־אם סופית" – ישות המחזיקה ביותר מ־50% מכל אמצעי השליטה בכל אחת מהישויות האחרות, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ובלבד שלא יראו אותה כישות־אם סופית, אם הייתה מוחזקת כאמור על ידי ישות אחרת ואותה ישות החזיקה בה במהלך כל שנת המס במלואה; "ישות־אם סופית" – ישות המחזיקה ביותר מ־50% מכל אמצעי השליטה בכל אחת מהישויות האחרות, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ובלבד שלא יראו אותה כישות־אם סופית, אם הייתה מוחזקת כאמור על ידי ישות אחרת ואותה ישות החזיקה בה במהלך כל שנת המס במלואה; "המנהל" – המנהל כהגדרתו בפקודה, לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה; "המנהל" – המנהל כהגדרתו בפקודה, לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה; "המנהל" – המנהל כהגדרתו בפקודה, לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה; "המנהל" – המנהל כהגדרתו בפקודה, לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה; "המנהל" – המנהל כהגדרתו בפקודה, לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה; "מענק" – מענק, הטבה, סיוע, מימון או תמיכה כספיים שניתנו בידי מדינת ישראל, מדינה זרה, תאגיד או גוף שהוקמו בחוק, רשות ציבורית, רשות מקומית, או מי מטעמם, אך למעט מענק מחקר ופיתוח או זיכוי שניתן לפי חוק זה או לפי חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023; "מענק" – מענק, הטבה, סיוע, מימון או תמיכה כספיים שניתנו בידי מדינת ישראל, מדינה זרה, תאגיד או גוף שהוקמו בחוק, רשות ציבורית, רשות מקומית, או מי מטעמם, אך למעט מענק מחקר ופיתוח או זיכוי שניתן לפי חוק זה או לפי חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023; "מענק" – מענק, הטבה, סיוע, מימון או תמיכה כספיים שניתנו בידי מדינת ישראל, מדינה זרה, תאגיד או גוף שהוקמו בחוק, רשות ציבורית, רשות מקומית, או מי מטעמם, אך למעט מענק מחקר ופיתוח או זיכוי שניתן לפי חוק זה או לפי חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023; "מענק" – מענק, הטבה, סיוע, מימון או תמיכה כספיים שניתנו בידי מדינת ישראל, מדינה זרה, תאגיד או גוף שהוקמו בחוק, רשות ציבורית, רשות מקומית, או מי מטעמם, אך למעט מענק מחקר ופיתוח או זיכוי שניתן לפי חוק זה או לפי חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023; "מענק" – מענק, הטבה, סיוע, מימון או תמיכה כספיים שניתנו בידי מדינת ישראל, מדינה זרה, תאגיד או גוף שהוקמו בחוק, רשות ציבורית, רשות מקומית, או מי מטעמם, אך למעט מענק מחקר ופיתוח או זיכוי שניתן לפי חוק זה או לפי חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023; "מענק מחקר ופיתוח" – כמשמעותו בסעיף 5(א); "מענק מחקר ופיתוח" – כמשמעותו בסעיף 5(א); "מענק מחקר ופיתוח" – כמשמעותו בסעיף 5(א); "מענק מחקר ופיתוח" – כמשמעותו בסעיף 5(א); "מענק מחקר ופיתוח" – כמשמעותו בסעיף 5(א); "מפעל טכנולוגי" – כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל טכנולוגי" – כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל טכנולוגי" – כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל טכנולוגי" – כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל טכנולוגי" – כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל מועדף" ו"מפעל תעשייתי" – כהגדרתם בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל מועדף" ו"מפעל תעשייתי" – כהגדרתם בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל מועדף" ו"מפעל תעשייתי" – כהגדרתם בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל מועדף" ו"מפעל תעשייתי" – כהגדרתם בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל מועדף" ו"מפעל תעשייתי" – כהגדרתם בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון; "מפעל מחקר ופיתוח" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה פחות מ־10 מיליארד שקלים חדשים; "מפעל מחקר ופיתוח" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה פחות מ־10 מיליארד שקלים חדשים; "מפעל מחקר ופיתוח" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה פחות מ־10 מיליארד שקלים חדשים; "מפעל מחקר ופיתוח" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה פחות מ־10 מיליארד שקלים חדשים; "מפעל מחקר ופיתוח" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה פחות מ־10 מיליארד שקלים חדשים; "מפעל מחקר ופיתוח מיוחד" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר; "מפעל מחקר ופיתוח מיוחד" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר; "מפעל מחקר ופיתוח מיוחד" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר; "מפעל מחקר ופיתוח מיוחד" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר; "מפעל מחקר ופיתוח מיוחד" – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר; "נכסים יצרניים" – מכונות וציוד אחר המשמשים מפעל תעשייתי שהוצאות הפחת בשלהם נרשמות בהוצאות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה‏, ולמעט בניינים; "נכסים יצרניים" – מכונות וציוד אחר המשמשים מפעל תעשייתי שהוצאות הפחת בשלהם נרשמות בהוצאות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה‏, ולמעט בניינים; "נכסים יצרניים" – מכונות וציוד אחר המשמשים מפעל תעשייתי שהוצאות הפחת בשלהם נרשמות בהוצאות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה‏, ולמעט בניינים; "נכסים יצרניים" – מכונות וציוד אחר המשמשים מפעל תעשייתי שהוצאות הפחת בשלהם נרשמות בהוצאות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה‏, ולמעט בניינים; "נכסים יצרניים" – מכונות וציוד אחר המשמשים מפעל תעשייתי שהוצאות הפחת בשלהם נרשמות בהוצאות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה‏, ולמעט בניינים; "פעילות מחקר ופיתוח" – פעילות של מחקר ופיתוח; לעניין זה, "מחקר" ו"פיתוח" – כהגדרתם בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "פעילות מחקר ופיתוח" – פעילות של מחקר ופיתוח; לעניין זה, "מחקר" ו"פיתוח" – כהגדרתם בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "פעילות מחקר ופיתוח" – פעילות של מחקר ופיתוח; לעניין זה, "מחקר" ו"פיתוח" – כהגדרתם בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "פעילות מחקר ופיתוח" – פעילות של מחקר ופיתוח; לעניין זה, "מחקר" ו"פיתוח" – כהגדרתם בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "פעילות מחקר ופיתוח" – פעילות של מחקר ופיתוח; לעניין זה, "מחקר" ו"פיתוח" – כהגדרתם בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "הפקודה" – פקודת מס הכנסה‏; "הפקודה" – פקודת מס הכנסה‏; "הפקודה" – פקודת מס הכנסה‏; "הפקודה" – פקודת מס הכנסה‏; "הפקודה" – פקודת מס הכנסה‏; "קבוצה" – קבוצה הכוללת את כלל הישויות שיש להן את אותה ישות־אם סופית בכל שנת המס ואת ישות־האם הסופית עצמה; "קבוצה" – קבוצה הכוללת את כלל הישויות שיש להן את אותה ישות־אם סופית בכל שנת המס ואת ישות־האם הסופית עצמה; "קבוצה" – קבוצה הכוללת את כלל הישויות שיש להן את אותה ישות־אם סופית בכל שנת המס ואת ישות־האם הסופית עצמה; "קבוצה" – קבוצה הכוללת את כלל הישויות שיש להן את אותה ישות־אם סופית בכל שנת המס ואת ישות־האם הסופית עצמה; "קבוצה" – קבוצה הכוללת את כלל הישויות שיש להן את אותה ישות־אם סופית בכל שנת המס ואת ישות־האם הסופית עצמה; "קבוצה זכאית" – קבוצה שמתקיימים בה בשנת המס כל אלה: "קבוצה זכאית" – קבוצה שמתקיימים בה בשנת המס כל אלה: "קבוצה זכאית" – קבוצה שמתקיימים בה בשנת המס כל אלה: "קבוצה זכאית" – קבוצה שמתקיימים בה בשנת המס כל אלה: "קבוצה זכאית" – קבוצה שמתקיימים בה בשנת המס כל אלה: (1) הכנסותיהן הכוללות של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בכל שנת המס, שהן הכנסה ממפעל מועדף או הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף – (1) הכנסותיהן הכוללות של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בכל שנת המס, שהן הכנסה ממפעל מועדף או הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף – (1) הכנסותיהן הכוללות של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בכל שנת המס, שהן הכנסה ממפעל מועדף או הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף – (1) הכנסותיהן הכוללות של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בכל שנת המס, שהן הכנסה ממפעל מועדף או הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף – (א) עמדו על 100 מיליון שקלים חדשים לפחות; סכום זה יתואם ב־1 בינואר בכל שנה לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת; ו־ (א) עמדו על 100 מיליון שקלים חדשים לפחות; סכום זה יתואם ב־1 בינואר בכל שנה לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת; ו־ (א) עמדו על 100 מיליון שקלים חדשים לפחות; סכום זה יתואם ב־1 בינואר בכל שנה לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת; ו־ (ב) מהוות 55% לפחות מכלל ההכנסות של החברות המשתייכות לקבוצה שהן תושבות ישראל, ובלבד שלעניין זה לא ייכלל בהכנסות של חברה דיבידנד שהתקבל במישרין מחברה אחרת המשתייכת לקבוצה; (ב) מהוות 55% לפחות מכלל ההכנסות של החברות המשתייכות לקבוצה שהן תושבות ישראל, ובלבד שלעניין זה לא ייכלל בהכנסות של חברה דיבידנד שהתקבל במישרין מחברה אחרת המשתייכת לקבוצה; (ב) מהוות 55% לפחות מכלל ההכנסות של החברות המשתייכות לקבוצה שהן תושבות ישראל, ובלבד שלעניין זה לא ייכלל בהכנסות של חברה דיבידנד שהתקבל במישרין מחברה אחרת המשתייכת לקבוצה; ובלבד שלעניין הגדרה זו לא ייכללו בהכנסות של חברה כשירה הכנסות שנתקבלו מחברה כשירה אחרת המשתייכת לקבוצה; ובלבד שלעניין הגדרה זו לא ייכללו בהכנסות של חברה כשירה הכנסות שנתקבלו מחברה כשירה אחרת המשתייכת לקבוצה; ובלבד שלעניין הגדרה זו לא ייכללו בהכנסות של חברה כשירה הכנסות שנתקבלו מחברה כשירה אחרת המשתייכת לקבוצה; ובלבד שלעניין הגדרה זו לא ייכללו בהכנסות של חברה כשירה הכנסות שנתקבלו מחברה כשירה אחרת המשתייכת לקבוצה; (2) בחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בשנת המס מועסקים בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל בשנת המס או שהועסקו בממוצע, בשנת המס ובשתי שנות המס שלפניה, בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל ולא פחות מ־150 עובדים בכל אחת משנות המס האמורות; לעניין זה, יראו עובד המועסק עד ארבע שעות עבודה ביום כעובד בחצי משרה, ועובד המועסק רק בחלק משנת המס כעובד במשרה חלקית ששיעורה הוא החלק היחסי משנת המס שבה הוא מועסק; (2) בחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בשנת המס מועסקים בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל בשנת המס או שהועסקו בממוצע, בשנת המס ובשתי שנות המס שלפניה, בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל ולא פחות מ־150 עובדים בכל אחת משנות המס האמורות; לעניין זה, יראו עובד המועסק עד ארבע שעות עבודה ביום כעובד בחצי משרה, ועובד המועסק רק בחלק משנת המס כעובד במשרה חלקית ששיעורה הוא החלק היחסי משנת המס שבה הוא מועסק; (2) בחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בשנת המס מועסקים בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל בשנת המס או שהועסקו בממוצע, בשנת המס ובשתי שנות המס שלפניה, בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל ולא פחות מ־150 עובדים בכל אחת משנות המס האמורות; לעניין זה, יראו עובד המועסק עד ארבע שעות עבודה ביום כעובד בחצי משרה, ועובד המועסק רק בחלק משנת המס כעובד במשרה חלקית ששיעורה הוא החלק היחסי משנת המס שבה הוא מועסק; (2) בחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בשנת המס מועסקים בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל בשנת המס או שהועסקו בממוצע, בשנת המס ובשתי שנות המס שלפניה, בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל ולא פחות מ־150 עובדים בכל אחת משנות המס האמורות; לעניין זה, יראו עובד המועסק עד ארבע שעות עבודה ביום כעובד בחצי משרה, ועובד המועסק רק בחלק משנת המס כעובד במשרה חלקית ששיעורה הוא החלק היחסי משנת המס שבה הוא מועסק; "רשות החדשנות" – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שהוקמה בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "רשות החדשנות" – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שהוקמה בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "רשות החדשנות" – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שהוקמה בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "רשות החדשנות" – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שהוקמה בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "רשות החדשנות" – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שהוקמה בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה; "שנת פעילות המחקר והפיתוח" – שנת המס שבה הוצאו הוצאות המחקר והפיתוח שלגביהן מוגשת בקשה לזיכוי ממס לפי סעיף 2. "שנת פעילות המחקר והפיתוח" – שנת המס שבה הוצאו הוצאות המחקר והפיתוח שלגביהן מוגשת בקשה לזיכוי ממס לפי סעיף 2. "שנת פעילות המחקר והפיתוח" – שנת המס שבה הוצאו הוצאות המחקר והפיתוח שלגביהן מוגשת בקשה לזיכוי ממס לפי סעיף 2. "שנת פעילות המחקר והפיתוח" – שנת המס שבה הוצאו הוצאות המחקר והפיתוח שלגביהן מוגשת בקשה לזיכוי ממס לפי סעיף 2. "שנת פעילות המחקר והפיתוח" – שנת המס שבה הוצאו הוצאות המחקר והפיתוח שלגביהן מוגשת בקשה לזיכוי ממס לפי סעיף 2. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו בפקודה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו בפקודה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו בפקודה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו בפקודה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו בפקודה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. זכאות לזיכוי ממס זכאות לזיכוי ממס זכאות לזיכוי ממס 2. (א) חברה כשירה שהוציאה בשנת מס הוצאות מחקר ופיתוח מזכות והשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס האמורה, זכאית לזיכוי ממס בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה: (א) חברה כשירה שהוציאה בשנת מס הוצאות מחקר ופיתוח מזכות והשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס האמורה, זכאית לזיכוי ממס בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה: (א) חברה כשירה שהוציאה בשנת מס הוצאות מחקר ופיתוח מזכות והשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס האמורה, זכאית לזיכוי ממס בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה: (א) חברה כשירה שהוציאה בשנת מס הוצאות מחקר ופיתוח מזכות והשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס האמורה, זכאית לזיכוי ממס בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה: (א) חברה כשירה שהוציאה בשנת מס הוצאות מחקר ופיתוח מזכות והשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס האמורה, זכאית לזיכוי ממס בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה: (1) כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית ייפו את כוחה של אחת מהן להגיש בעבורן דיווחים לעניין הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שלהן לאותה שנת מס, ולהיות הנישומה לעניין זה כאמור בסעיף 4 (בחוק זה – החברה המייצגת); (1) כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית ייפו את כוחה של אחת מהן להגיש בעבורן דיווחים לעניין הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שלהן לאותה שנת מס, ולהיות הנישומה לעניין זה כאמור בסעיף 4 (בחוק זה – החברה המייצגת); (1) כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית ייפו את כוחה של אחת מהן להגיש בעבורן דיווחים לעניין הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שלהן לאותה שנת מס, ולהיות הנישומה לעניין זה כאמור בסעיף 4 (בחוק זה – החברה המייצגת); (1) כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית ייפו את כוחה של אחת מהן להגיש בעבורן דיווחים לעניין הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שלהן לאותה שנת מס, ולהיות הנישומה לעניין זה כאמור בסעיף 4 (בחוק זה – החברה המייצגת); (2) החברה המייצגת הגישה לרשות החדשנות, בתוך 24 חודשים מתום שנת פעילות המחקר והפיתוח, בקשה לאישור סיווג הוצאות המחקר והפיתוח של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה כהוצאות מזכות, בצירוף ייפוי הכוח האמור בפסקה (1), והבקשה אושרה בידי רשות החדשנות כאמור בסעיף קטן (ב); (2) החברה המייצגת הגישה לרשות החדשנות, בתוך 24 חודשים מתום שנת פעילות המחקר והפיתוח, בקשה לאישור סיווג הוצאות המחקר והפיתוח של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה כהוצאות מזכות, בצירוף ייפוי הכוח האמור בפסקה (1), והבקשה אושרה בידי רשות החדשנות כאמור בסעיף קטן (ב); (2) החברה המייצגת הגישה לרשות החדשנות, בתוך 24 חודשים מתום שנת פעילות המחקר והפיתוח, בקשה לאישור סיווג הוצאות המחקר והפיתוח של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה כהוצאות מזכות, בצירוף ייפוי הכוח האמור בפסקה (1), והבקשה אושרה בידי רשות החדשנות כאמור בסעיף קטן (ב); (2) החברה המייצגת הגישה לרשות החדשנות, בתוך 24 חודשים מתום שנת פעילות המחקר והפיתוח, בקשה לאישור סיווג הוצאות המחקר והפיתוח של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה כהוצאות מזכות, בצירוף ייפוי הכוח האמור בפסקה (1), והבקשה אושרה בידי רשות החדשנות כאמור בסעיף קטן (ב); (3) החברה המייצגת הגישה לפקיד השומה דוח מרכז (להלן – הדוח המרכז), בטופס שקבע המנהל, שכלולים בו, בין השאר, הפרטים המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, בצירוף ייפוי הכוח לפי פסקה (1) ואישור רשות החדשנות כאמור בפסקה (2): (3) החברה המייצגת הגישה לפקיד השומה דוח מרכז (להלן – הדוח המרכז), בטופס שקבע המנהל, שכלולים בו, בין השאר, הפרטים המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, בצירוף ייפוי הכוח לפי פסקה (1) ואישור רשות החדשנות כאמור בפסקה (2): (3) החברה המייצגת הגישה לפקיד השומה דוח מרכז (להלן – הדוח המרכז), בטופס שקבע המנהל, שכלולים בו, בין השאר, הפרטים המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, בצירוף ייפוי הכוח לפי פסקה (1) ואישור רשות החדשנות כאמור בפסקה (2): (3) החברה המייצגת הגישה לפקיד השומה דוח מרכז (להלן – הדוח המרכז), בטופס שקבע המנהל, שכלולים בו, בין השאר, הפרטים המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, בצירוף ייפוי הכוח לפי פסקה (1) ואישור רשות החדשנות כאמור בפסקה (2): (א) פרטי הקבוצה המבססים כי מדובר בקבוצה זכאית; (א) פרטי הקבוצה המבססים כי מדובר בקבוצה זכאית; (א) פרטי הקבוצה המבססים כי מדובר בקבוצה זכאית; (ב) דיווח לגבי הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שהוציאה בשנת המס כל אחת מהחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה; (ב) דיווח לגבי הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שהוציאה בשנת המס כל אחת מהחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה; (ב) דיווח לגבי הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שהוציאה בשנת המס כל אחת מהחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה; (ג) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה ואופן חישוב הזיכוי, כאמור בסעיף 3; (ג) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה ואופן חישוב הזיכוי, כאמור בסעיף 3; (ג) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה ואופן חישוב הזיכוי, כאמור בסעיף 3; (ד) פירוט לגבי אופן חלוקת סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה, בין החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה; החברה המייצגת אינה רשאית לחזור בה מייחוס סכום הזיכוי ממס הצפוי לכל אחת מהחברות הכשירות, לאחר הגשת הדוח המרכז; (ד) פירוט לגבי אופן חלוקת סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה, בין החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה; החברה המייצגת אינה רשאית לחזור בה מייחוס סכום הזיכוי ממס הצפוי לכל אחת מהחברות הכשירות, לאחר הגשת הדוח המרכז; (ד) פירוט לגבי אופן חלוקת סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה, בין החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה; החברה המייצגת אינה רשאית לחזור בה מייחוס סכום הזיכוי ממס הצפוי לכל אחת מהחברות הכשירות, לאחר הגשת הדוח המרכז; (4) החברה הכשירה הגישה בקשה לקבלת זיכוי ממס לפי הוראות סעיף קטן (ג). (4) החברה הכשירה הגישה בקשה לקבלת זיכוי ממס לפי הוראות סעיף קטן (ג). (4) החברה הכשירה הגישה בקשה לקבלת זיכוי ממס לפי הוראות סעיף קטן (ג). (4) החברה הכשירה הגישה בקשה לקבלת זיכוי ממס לפי הוראות סעיף קטן (ג). (ב) הוגשה בקשה לרשות החדשנות לפי סעיף קטן (א)(2), תודיע הרשות לחברה המייצגת ולמנהל, בתוך 150 ימים מהמועד שבו אישרה את קבלת הבקשה והמסמכים הנלווים אליה, אם החליטה לאשר כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות, כולן או חלקן, או לדחות את הבקשה, ומה נימוקי ההחלטה; לא הודיעה רשות החדשנות על החלטתה בבקשה עד תום התקופה האמורה, יראו כאילו נתנה אישור כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות; ואולם אם רשות החדשנות דרשה מהחברה המייצגת השלמת מסמכים, לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור פרק הזמן שממועד הדרישה עד למועד השלמת המסמכים בידי החברה המייצגת אלא אם כן הדרישה הושלמה בתוך 10 ימים. (ב) הוגשה בקשה לרשות החדשנות לפי סעיף קטן (א)(2), תודיע הרשות לחברה המייצגת ולמנהל, בתוך 150 ימים מהמועד שבו אישרה את קבלת הבקשה והמסמכים הנלווים אליה, אם החליטה לאשר כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות, כולן או חלקן, או לדחות את הבקשה, ומה נימוקי ההחלטה; לא הודיעה רשות החדשנות על החלטתה בבקשה עד תום התקופה האמורה, יראו כאילו נתנה אישור כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות; ואולם אם רשות החדשנות דרשה מהחברה המייצגת השלמת מסמכים, לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור פרק הזמן שממועד הדרישה עד למועד השלמת המסמכים בידי החברה המייצגת אלא אם כן הדרישה הושלמה בתוך 10 ימים. (ב) הוגשה בקשה לרשות החדשנות לפי סעיף קטן (א)(2), תודיע הרשות לחברה המייצגת ולמנהל, בתוך 150 ימים מהמועד שבו אישרה את קבלת הבקשה והמסמכים הנלווים אליה, אם החליטה לאשר כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות, כולן או חלקן, או לדחות את הבקשה, ומה נימוקי ההחלטה; לא הודיעה רשות החדשנות על החלטתה בבקשה עד תום התקופה האמורה, יראו כאילו נתנה אישור כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות; ואולם אם רשות החדשנות דרשה מהחברה המייצגת השלמת מסמכים, לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור פרק הזמן שממועד הדרישה עד למועד השלמת המסמכים בידי החברה המייצגת אלא אם כן הדרישה הושלמה בתוך 10 ימים. (ב) הוגשה בקשה לרשות החדשנות לפי סעיף קטן (א)(2), תודיע הרשות לחברה המייצגת ולמנהל, בתוך 150 ימים מהמועד שבו אישרה את קבלת הבקשה והמסמכים הנלווים אליה, אם החליטה לאשר כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות, כולן או חלקן, או לדחות את הבקשה, ומה נימוקי ההחלטה; לא הודיעה רשות החדשנות על החלטתה בבקשה עד תום התקופה האמורה, יראו כאילו נתנה אישור כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות; ואולם אם רשות החדשנות דרשה מהחברה המייצגת השלמת מסמכים, לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור פרק הזמן שממועד הדרישה עד למועד השלמת המסמכים בידי החברה המייצגת אלא אם כן הדרישה הושלמה בתוך 10 ימים. (ב) הוגשה בקשה לרשות החדשנות לפי סעיף קטן (א)(2), תודיע הרשות לחברה המייצגת ולמנהל, בתוך 150 ימים מהמועד שבו אישרה את קבלת הבקשה והמסמכים הנלווים אליה, אם החליטה לאשר כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות, כולן או חלקן, או לדחות את הבקשה, ומה נימוקי ההחלטה; לא הודיעה רשות החדשנות על החלטתה בבקשה עד תום התקופה האמורה, יראו כאילו נתנה אישור כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות; ואולם אם רשות החדשנות דרשה מהחברה המייצגת השלמת מסמכים, לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור פרק הזמן שממועד הדרישה עד למועד השלמת המסמכים בידי החברה המייצגת אלא אם כן הדרישה הושלמה בתוך 10 ימים. (ג) חברה כשירה כאמור בסעיף קטן (א) זכאית להגיש בקשה לזיכוי ממס, בסכום הזיכוי ממס שיוחס לה בדוח המרכז, לפי אחת מהאפשרויות שלהלן: (ג) חברה כשירה כאמור בסעיף קטן (א) זכאית להגיש בקשה לזיכוי ממס, בסכום הזיכוי ממס שיוחס לה בדוח המרכז, לפי אחת מהאפשרויות שלהלן: (ג) חברה כשירה כאמור בסעיף קטן (א) זכאית להגיש בקשה לזיכוי ממס, בסכום הזיכוי ממס שיוחס לה בדוח המרכז, לפי אחת מהאפשרויות שלהלן: (ג) חברה כשירה כאמור בסעיף קטן (א) זכאית להגיש בקשה לזיכוי ממס, בסכום הזיכוי ממס שיוחס לה בדוח המרכז, לפי אחת מהאפשרויות שלהלן: (ג) חברה כשירה כאמור בסעיף קטן (א) זכאית להגיש בקשה לזיכוי ממס, בסכום הזיכוי ממס שיוחס לה בדוח המרכז, לפי אחת מהאפשרויות שלהלן: (1) בקשה לזיכוי כנגד מס הכנסה שהיא חייבת בו, בשל הכנסה שהופקה או נצמחה בשנת המס העוקבת לשנת המס שלאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה לגבי שנת המס האמורה ויצורף לה הדוח המרכז; (1) בקשה לזיכוי כנגד מס הכנסה שהיא חייבת בו, בשל הכנסה שהופקה או נצמחה בשנת המס העוקבת לשנת המס שלאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה לגבי שנת המס האמורה ויצורף לה הדוח המרכז; (1) בקשה לזיכוי כנגד מס הכנסה שהיא חייבת בו, בשל הכנסה שהופקה או נצמחה בשנת המס העוקבת לשנת המס שלאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה לגבי שנת המס האמורה ויצורף לה הדוח המרכז; (1) בקשה לזיכוי כנגד מס הכנסה שהיא חייבת בו, בשל הכנסה שהופקה או נצמחה בשנת המס העוקבת לשנת המס שלאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה לגבי שנת המס האמורה ויצורף לה הדוח המרכז; (2) בקשה לזיכוי כנגד מס מקומי משלים, כהגדרתו בחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ"ו–2025‏, שהיא חייבת בו בשל הכנסה שהופקה בשנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח שמוגש לפי סעיף 4 לחוק האמור לגבי שנת פעילות המחקר והפיתוח ויצורף לה הדוח המרכז. (2) בקשה לזיכוי כנגד מס מקומי משלים, כהגדרתו בחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ"ו–2025‏, שהיא חייבת בו בשל הכנסה שהופקה בשנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח שמוגש לפי סעיף 4 לחוק האמור לגבי שנת פעילות המחקר והפיתוח ויצורף לה הדוח המרכז. (2) בקשה לזיכוי כנגד מס מקומי משלים, כהגדרתו בחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ"ו–2025‏, שהיא חייבת בו בשל הכנסה שהופקה בשנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח שמוגש לפי סעיף 4 לחוק האמור לגבי שנת פעילות המחקר והפיתוח ויצורף לה הדוח המרכז. (2) בקשה לזיכוי כנגד מס מקומי משלים, כהגדרתו בחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ"ו–2025‏, שהיא חייבת בו בשל הכנסה שהופקה בשנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח שמוגש לפי סעיף 4 לחוק האמור לגבי שנת פעילות המחקר והפיתוח ויצורף לה הדוח המרכז. (ד) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ג), שלא היה ניתן לעשות בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס האמורה באותו סעיף קטן, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס הבאות בזו אחר זו עד לשנת המס הקודמת לשנה שבה ניתן להגיש הודעה על דרישת מענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5(ב), כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים של כל שנת מס כאמור, ובלבד שלא ייעשה שימוש בזיכוי ממס כאמור שהיה ניתן לעשות בו שימוש כבר בשנות מס קודמות. (ד) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ג), שלא היה ניתן לעשות בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס האמורה באותו סעיף קטן, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס הבאות בזו אחר זו עד לשנת המס הקודמת לשנה שבה ניתן להגיש הודעה על דרישת מענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5(ב), כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים של כל שנת מס כאמור, ובלבד שלא ייעשה שימוש בזיכוי ממס כאמור שהיה ניתן לעשות בו שימוש כבר בשנות מס קודמות. (ד) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ג), שלא היה ניתן לעשות בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס האמורה באותו סעיף קטן, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס הבאות בזו אחר זו עד לשנת המס הקודמת לשנה שבה ניתן להגיש הודעה על דרישת מענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5(ב), כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים של כל שנת מס כאמור, ובלבד שלא ייעשה שימוש בזיכוי ממס כאמור שהיה ניתן לעשות בו שימוש כבר בשנות מס קודמות. (ד) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ג), שלא היה ניתן לעשות בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס האמורה באותו סעיף קטן, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס הבאות בזו אחר זו עד לשנת המס הקודמת לשנה שבה ניתן להגיש הודעה על דרישת מענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5(ב), כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים של כל שנת מס כאמור, ובלבד שלא ייעשה שימוש בזיכוי ממס כאמור שהיה ניתן לעשות בו שימוש כבר בשנות מס קודמות. (ד) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ג), שלא היה ניתן לעשות בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס האמורה באותו סעיף קטן, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס הבאות בזו אחר זו עד לשנת המס הקודמת לשנה שבה ניתן להגיש הודעה על דרישת מענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5(ב), כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים של כל שנת מס כאמור, ובלבד שלא ייעשה שימוש בזיכוי ממס כאמור שהיה ניתן לעשות בו שימוש כבר בשנות מס קודמות. חישוב סכום הזיכוי חישוב סכום הזיכוי חישוב סכום הזיכוי 3. (א) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו קבוצה זכאית בעד שנת מס, יהיה הסך הכולל המתקבל מחיבור כל אלה: (א) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו קבוצה זכאית בעד שנת מס, יהיה הסך הכולל המתקבל מחיבור כל אלה: (א) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו קבוצה זכאית בעד שנת מס, יהיה הסך הכולל המתקבל מחיבור כל אלה: (א) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו קבוצה זכאית בעד שנת מס, יהיה הסך הכולל המתקבל מחיבור כל אלה: (א) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו קבוצה זכאית בעד שנת מס, יהיה הסך הכולל המתקבל מחיבור כל אלה: (1) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלים תעשייתיים באזור פיתוח א' או מפעלי מחקר ופיתוח מיוחדים – (1) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלים תעשייתיים באזור פיתוח א' או מפעלי מחקר ופיתוח מיוחדים – (1) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלים תעשייתיים באזור פיתוח א' או מפעלי מחקר ופיתוח מיוחדים – (1) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלים תעשייתיים באזור פיתוח א' או מפעלי מחקר ופיתוח מיוחדים – (א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב־25%; (א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב־25%; (א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב־25%; (ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב־30%; (ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב־30%; (ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב־30%; (2) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלי מחקר ופיתוח – (2) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלי מחקר ופיתוח – (2) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלי מחקר ופיתוח – (2) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלי מחקר ופיתוח – (א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב־3%; (א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב־3%; (א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב־3%; (ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב־4%. (ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב־4%. (ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב־4%. (ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה – "סך ההוצאות שמעל למדרגה" – סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, בהפחתת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, ואולם אם התוצאה המתקבלת קטנה מאפס – יראו אותה כאילו היא אפס; "סך ההוצאות שמעל למדרגה" – סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, בהפחתת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, ואולם אם התוצאה המתקבלת קטנה מאפס – יראו אותה כאילו היא אפס; "סך ההוצאות שמעל למדרגה" – סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, בהפחתת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, ואולם אם התוצאה המתקבלת קטנה מאפס – יראו אותה כאילו היא אפס; "סך ההוצאות שמעל למדרגה" – סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, בהפחתת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, ואולם אם התוצאה המתקבלת קטנה מאפס – יראו אותה כאילו היא אפס; "סך ההוצאות שמעל למדרגה" – סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, בהפחתת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, ואולם אם התוצאה המתקבלת קטנה מאפס – יראו אותה כאילו היא אפס; "השיעור שעד למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, ואולם אם התוצאה המתקבלת גדולה מאחת – יראו אותה כאילו היא אחת; "השיעור שעד למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, ואולם אם התוצאה המתקבלת גדולה מאחת – יראו אותה כאילו היא אחת; "השיעור שעד למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, ואולם אם התוצאה המתקבלת גדולה מאחת – יראו אותה כאילו היא אחת; "השיעור שעד למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, ואולם אם התוצאה המתקבלת גדולה מאחת – יראו אותה כאילו היא אחת; "השיעור שעד למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, ואולם אם התוצאה המתקבלת גדולה מאחת – יראו אותה כאילו היא אחת; "השיעור שמעל למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סך ההוצאות שמעל למדרגה, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית. "השיעור שמעל למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סך ההוצאות שמעל למדרגה, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית. "השיעור שמעל למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סך ההוצאות שמעל למדרגה, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית. "השיעור שמעל למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סך ההוצאות שמעל למדרגה, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית. "השיעור שמעל למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סך ההוצאות שמעל למדרגה, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית. שומת הזיכוי ממס שומת הזיכוי ממס שומת הזיכוי ממס 4. (א) הגישה החברה המייצגת דוח מרכז לפי סעיף 2(א)(3), ישלח פקיד השומה לחברה המייצגת ולשאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, הודעה בדבר סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה וסכום הזיכוי ממס שכל אחת מהן זכאית לו, בהתאם לדוח המרכז. (א) הגישה החברה המייצגת דוח מרכז לפי סעיף 2(א)(3), ישלח פקיד השומה לחברה המייצגת ולשאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, הודעה בדבר סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה וסכום הזיכוי ממס שכל אחת מהן זכאית לו, בהתאם לדוח המרכז. (א) הגישה החברה המייצגת דוח מרכז לפי סעיף 2(א)(3), ישלח פקיד השומה לחברה המייצגת ולשאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, הודעה בדבר סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה וסכום הזיכוי ממס שכל אחת מהן זכאית לו, בהתאם לדוח המרכז. (א) הגישה החברה המייצגת דוח מרכז לפי סעיף 2(א)(3), ישלח פקיד השומה לחברה המייצגת ולשאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, הודעה בדבר סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה וסכום הזיכוי ממס שכל אחת מהן זכאית לו, בהתאם לדוח המרכז. (א) הגישה החברה המייצגת דוח מרכז לפי סעיף 2(א)(3), ישלח פקיד השומה לחברה המייצגת ולשאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, הודעה בדבר סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה וסכום הזיכוי ממס שכל אחת מהן זכאית לו, בהתאם לדוח המרכז. (ב) פקיד השומה רשאי לשום את הדוח המרכז ולקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הזיכוי ממס שזכאיות לו החברה המייצגת ושאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, כחלק מהליך השומה של הדוח של החברה המייצגת שהוגש לפי סעיף 131 לפקודה, בשנת המס שבה הוגש הדוח המרכז. (ב) פקיד השומה רשאי לשום את הדוח המרכז ולקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הזיכוי ממס שזכאיות לו החברה המייצגת ושאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, כחלק מהליך השומה של הדוח של החברה המייצגת שהוגש לפי סעיף 131 לפקודה, בשנת המס שבה הוגש הדוח המרכז. (ב) פקיד השומה רשאי לשום את הדוח המרכז ולקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הזיכוי ממס שזכאיות לו החברה המייצגת ושאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, כחלק מהליך השומה של הדוח של החברה המייצגת שהוגש לפי סעיף 131 לפקודה, בשנת המס שבה הוגש הדוח המרכז. (ב) פקיד השומה רשאי לשום את הדוח המרכז ולקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הזיכוי ממס שזכאיות לו החברה המייצגת ושאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, כחלק מהליך השומה של הדוח של החברה המייצגת שהוגש לפי סעיף 131 לפקודה, בשנת המס שבה הוגש הדוח המרכז. (ב) פקיד השומה רשאי לשום את הדוח המרכז ולקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הזיכוי ממס שזכאיות לו החברה המייצגת ושאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, כחלק מהליך השומה של הדוח של החברה המייצגת שהוגש לפי סעיף 131 לפקודה, בשנת המס שבה הוגש הדוח המרכז. (ג) נעשתה שומה לדוח המרכז כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי פקיד השומה לקבוע את הזיכוי ממס של חברה כשירה המשתייכת לקבוצה הזכאית, בהתאם לשומת הדוח המרכז, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח המרכז או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתה של החברה הכשירה בשנה שבה ביקשה זיכוי ממס בהתאם לדוח המרכז, לפי המאוחר. (ג) נעשתה שומה לדוח המרכז כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי פקיד השומה לקבוע את הזיכוי ממס של חברה כשירה המשתייכת לקבוצה הזכאית, בהתאם לשומת הדוח המרכז, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח המרכז או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתה של החברה הכשירה בשנה שבה ביקשה זיכוי ממס בהתאם לדוח המרכז, לפי המאוחר. (ג) נעשתה שומה לדוח המרכז כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי פקיד השומה לקבוע את הזיכוי ממס של חברה כשירה המשתייכת לקבוצה הזכאית, בהתאם לשומת הדוח המרכז, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח המרכז או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתה של החברה הכשירה בשנה שבה ביקשה זיכוי ממס בהתאם לדוח המרכז, לפי המאוחר. (ג) נעשתה שומה לדוח המרכז כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי פקיד השומה לקבוע את הזיכוי ממס של חברה כשירה המשתייכת לקבוצה הזכאית, בהתאם לשומת הדוח המרכז, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח המרכז או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתה של החברה הכשירה בשנה שבה ביקשה זיכוי ממס בהתאם לדוח המרכז, לפי המאוחר. (ג) נעשתה שומה לדוח המרכז כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי פקיד השומה לקבוע את הזיכוי ממס של חברה כשירה המשתייכת לקבוצה הזכאית, בהתאם לשומת הדוח המרכז, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח המרכז או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתה של החברה הכשירה בשנה שבה ביקשה זיכוי ממס בהתאם לדוח המרכז, לפי המאוחר. (ד) במסגרת השגה או ערעור על השומה של חברה כשירה, רשאית היא להשיג או לערער על השפעת שומת הדוח המרכז על שומתה, אך לא על שומת הדוח המרכז עצמה. (ד) במסגרת השגה או ערעור על השומה של חברה כשירה, רשאית היא להשיג או לערער על השפעת שומת הדוח המרכז על שומתה, אך לא על שומת הדוח המרכז עצמה. (ד) במסגרת השגה או ערעור על השומה של חברה כשירה, רשאית היא להשיג או לערער על השפעת שומת הדוח המרכז על שומתה, אך לא על שומת הדוח המרכז עצמה. (ד) במסגרת השגה או ערעור על השומה של חברה כשירה, רשאית היא להשיג או לערער על השפעת שומת הדוח המרכז על שומתה, אך לא על שומת הדוח המרכז עצמה. (ד) במסגרת השגה או ערעור על השומה של חברה כשירה, רשאית היא להשיג או לערער על השפעת שומת הדוח המרכז על שומתה, אך לא על שומת הדוח המרכז עצמה. (ה) נעשתה שומה לחברה כשירה המשתייכת לקבוצה זכאית או שתוקנה שומתה באופן המשפיע על הנתונים ששימשו בסיס לדוח המרכז, רשאי פקיד השומה לתקן את שומת הדוח המרכז, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו על תיקון כאמור, בשינויים המחויבים. (ה) נעשתה שומה לחברה כשירה המשתייכת לקבוצה זכאית או שתוקנה שומתה באופן המשפיע על הנתונים ששימשו בסיס לדוח המרכז, רשאי פקיד השומה לתקן את שומת הדוח המרכז, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו על תיקון כאמור, בשינויים המחויבים. (ה) נעשתה שומה לחברה כשירה המשתייכת לקבוצה זכאית או שתוקנה שומתה באופן המשפיע על הנתונים ששימשו בסיס לדוח המרכז, רשאי פקיד השומה לתקן את שומת הדוח המרכז, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו על תיקון כאמור, בשינויים המחויבים. (ה) נעשתה שומה לחברה כשירה המשתייכת לקבוצה זכאית או שתוקנה שומתה באופן המשפיע על הנתונים ששימשו בסיס לדוח המרכז, רשאי פקיד השומה לתקן את שומת הדוח המרכז, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו על תיקון כאמור, בשינויים המחויבים. (ה) נעשתה שומה לחברה כשירה המשתייכת לקבוצה זכאית או שתוקנה שומתה באופן המשפיע על הנתונים ששימשו בסיס לדוח המרכז, רשאי פקיד השומה לתקן את שומת הדוח המרכז, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו על תיקון כאמור, בשינויים המחויבים. מענק מחקר ופיתוח במקום זיכוי מענק מחקר ופיתוח במקום זיכוי מענק מחקר ופיתוח במקום זיכוי 5. (א) חברה כשירה שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי סעיף 2 ולא עשתה שימוש בזיכוי לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח זכאית לקבל את מלוא סכום הזיכוי שלא נעשה בו שימוש כתשלום במקום כזיכוי ממס (בחוק זה – מענק מחקר ופיתוח). (א) חברה כשירה שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי סעיף 2 ולא עשתה שימוש בזיכוי לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח זכאית לקבל את מלוא סכום הזיכוי שלא נעשה בו שימוש כתשלום במקום כזיכוי ממס (בחוק זה – מענק מחקר ופיתוח). (א) חברה כשירה שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי סעיף 2 ולא עשתה שימוש בזיכוי לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח זכאית לקבל את מלוא סכום הזיכוי שלא נעשה בו שימוש כתשלום במקום כזיכוי ממס (בחוק זה – מענק מחקר ופיתוח). (א) חברה כשירה שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי סעיף 2 ולא עשתה שימוש בזיכוי לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח זכאית לקבל את מלוא סכום הזיכוי שלא נעשה בו שימוש כתשלום במקום כזיכוי ממס (בחוק זה – מענק מחקר ופיתוח). (א) חברה כשירה שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי סעיף 2 ולא עשתה שימוש בזיכוי לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח זכאית לקבל את מלוא סכום הזיכוי שלא נעשה בו שימוש כתשלום במקום כזיכוי ממס (בחוק זה – מענק מחקר ופיתוח). (ב) לשם קבלת מענק מחקר ופיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תגיש החברה הכשירה הודעה למנהל, בטופס שיקבע, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח. (ב) לשם קבלת מענק מחקר ופיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תגיש החברה הכשירה הודעה למנהל, בטופס שיקבע, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח. (ב) לשם קבלת מענק מחקר ופיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תגיש החברה הכשירה הודעה למנהל, בטופס שיקבע, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח. (ב) לשם קבלת מענק מחקר ופיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תגיש החברה הכשירה הודעה למנהל, בטופס שיקבע, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח. (ב) לשם קבלת מענק מחקר ופיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תגיש החברה הכשירה הודעה למנהל, בטופס שיקבע, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח. (ג) הגישה חברה כשירה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם לה מענק מחקר ופיתוח בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן – מועד התשלום), ובלבד שאם הייתה החברה הכשירה חייבת בהגשת דוח לפי סעיף 131 או 135 לפקודה, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק המחקר והפיתוח לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שיוגשו הדוחות האמורים. (ג) הגישה חברה כשירה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם לה מענק מחקר ופיתוח בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן – מועד התשלום), ובלבד שאם הייתה החברה הכשירה חייבת בהגשת דוח לפי סעיף 131 או 135 לפקודה, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק המחקר והפיתוח לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שיוגשו הדוחות האמורים. (ג) הגישה חברה כשירה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם לה מענק מחקר ופיתוח בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן – מועד התשלום), ובלבד שאם הייתה החברה הכשירה חייבת בהגשת דוח לפי סעיף 131 או 135 לפקודה, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק המחקר והפיתוח לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שיוגשו הדוחות האמורים. (ג) הגישה חברה כשירה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם לה מענק מחקר ופיתוח בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן – מועד התשלום), ובלבד שאם הייתה החברה הכשירה חייבת בהגשת דוח לפי סעיף 131 או 135 לפקודה, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק המחקר והפיתוח לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שיוגשו הדוחות האמורים. (ג) הגישה חברה כשירה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם לה מענק מחקר ופיתוח בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן – מועד התשלום), ובלבד שאם הייתה החברה הכשירה חייבת בהגשת דוח לפי סעיף 131 או 135 לפקודה, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק המחקר והפיתוח לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שיוגשו הדוחות האמורים. (ד) מענק מחקר ופיתוח ישולם לחברה כשירה באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי סעיף קטן (ב). (ד) מענק מחקר ופיתוח ישולם לחברה כשירה באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי סעיף קטן (ב). (ד) מענק מחקר ופיתוח ישולם לחברה כשירה באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי סעיף קטן (ב). (ד) מענק מחקר ופיתוח ישולם לחברה כשירה באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי סעיף קטן (ב). (ד) מענק מחקר ופיתוח ישולם לחברה כשירה באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי סעיף קטן (ב). (ה) ביקש המנהל מהחברה הכשירה פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור. (ה) ביקש המנהל מהחברה הכשירה פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור. (ה) ביקש המנהל מהחברה הכשירה פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור. (ה) ביקש המנהל מהחברה הכשירה פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור. (ה) ביקש המנהל מהחברה הכשירה פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור. (ו) על אף האמור בסעיף 2(ג), הגישה חברה כשירה בקשה לקבלת הזיכוי ממס לפי אותו סעיף, רשאית היא, באותה בקשה, להודיע כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים כאמור בסעיף 2(ג) או (ד), וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק מחקר ופיתוח בדרך ובמועדים כאמור בסעיף זה; הגישה חברה כשירה הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה. (ו) על אף האמור בסעיף 2(ג), הגישה חברה כשירה בקשה לקבלת הזיכוי ממס לפי אותו סעיף, רשאית היא, באותה בקשה, להודיע כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים כאמור בסעיף 2(ג) או (ד), וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק מחקר ופיתוח בדרך ובמועדים כאמור בסעיף זה; הגישה חברה כשירה הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה. (ו) על אף האמור בסעיף 2(ג), הגישה חברה כשירה בקשה לקבלת הזיכוי ממס לפי אותו סעיף, רשאית היא, באותה בקשה, להודיע כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים כאמור בסעיף 2(ג) או (ד), וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק מחקר ופיתוח בדרך ובמועדים כאמור בסעיף זה; הגישה חברה כשירה הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה. (ו) על אף האמור בסעיף 2(ג), הגישה חברה כשירה בקשה לקבלת הזיכוי ממס לפי אותו סעיף, רשאית היא, באותה בקשה, להודיע כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים כאמור בסעיף 2(ג) או (ד), וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק מחקר ופיתוח בדרך ובמועדים כאמור בסעיף זה; הגישה חברה כשירה הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה. (ו) על אף האמור בסעיף 2(ג), הגישה חברה כשירה בקשה לקבלת הזיכוי ממס לפי אותו סעיף, רשאית היא, באותה בקשה, להודיע כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים כאמור בסעיף 2(ג) או (ד), וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק מחקר ופיתוח בדרך ובמועדים כאמור בסעיף זה; הגישה חברה כשירה הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה. (ז) נקבע בעקבות שומה לפי סעיף 4 ששולם לחברה כשירה מענק מחקר ופיתוח בסכום העולה על הסכום שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה– סכום היתר), בתוך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום תשלום מענק המחקר והפיתוח עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (ז) נקבע בעקבות שומה לפי סעיף 4 ששולם לחברה כשירה מענק מחקר ופיתוח בסכום העולה על הסכום שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה– סכום היתר), בתוך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום תשלום מענק המחקר והפיתוח עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (ז) נקבע בעקבות שומה לפי סעיף 4 ששולם לחברה כשירה מענק מחקר ופיתוח בסכום העולה על הסכום שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה– סכום היתר), בתוך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום תשלום מענק המחקר והפיתוח עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (ז) נקבע בעקבות שומה לפי סעיף 4 ששולם לחברה כשירה מענק מחקר ופיתוח בסכום העולה על הסכום שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה– סכום היתר), בתוך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום תשלום מענק המחקר והפיתוח עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (ז) נקבע בעקבות שומה לפי סעיף 4 ששולם לחברה כשירה מענק מחקר ופיתוח בסכום העולה על הסכום שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה– סכום היתר), בתוך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום תשלום מענק המחקר והפיתוח עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. (ט) שולם לחברה הכשירה מענק מחקר ופיתוח אחרי המועד האמור בסעיף קטן (ג), תשלום מענק המחקר והפיתוח ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור ועד ליום שבו שולם מענק המחקר והפיתוח בפועל. (ט) שולם לחברה הכשירה מענק מחקר ופיתוח אחרי המועד האמור בסעיף קטן (ג), תשלום מענק המחקר והפיתוח ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור ועד ליום שבו שולם מענק המחקר והפיתוח בפועל. (ט) שולם לחברה הכשירה מענק מחקר ופיתוח אחרי המועד האמור בסעיף קטן (ג), תשלום מענק המחקר והפיתוח ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור ועד ליום שבו שולם מענק המחקר והפיתוח בפועל. (ט) שולם לחברה הכשירה מענק מחקר ופיתוח אחרי המועד האמור בסעיף קטן (ג), תשלום מענק המחקר והפיתוח ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור ועד ליום שבו שולם מענק המחקר והפיתוח בפועל. (ט) שולם לחברה הכשירה מענק מחקר ופיתוח אחרי המועד האמור בסעיף קטן (ג), תשלום מענק המחקר והפיתוח ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור ועד ליום שבו שולם מענק המחקר והפיתוח בפועל. ערעור ערעור ערעור 6. על החלטות פקיד השומה, המנהל ורשות החדשנות לפי חוק זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים. על החלטות פקיד השומה, המנהל ורשות החדשנות לפי חוק זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים. על החלטות פקיד השומה, המנהל ורשות החדשנות לפי חוק זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים. על החלטות פקיד השומה, המנהל ורשות החדשנות לפי חוק זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים. על החלטות פקיד השומה, המנהל ורשות החדשנות לפי חוק זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים. הוראות כלליות הוראות כלליות הוראות כלליות 7. הוראות לפי חלק י"ב לפקודה יחולו בשינויים המחויבים לעניין חוק זה. הוראות לפי חלק י"ב לפקודה יחולו בשינויים המחויבים לעניין חוק זה. הוראות לפי חלק י"ב לפקודה יחולו בשינויים המחויבים לעניין חוק זה. הוראות לפי חלק י"ב לפקודה יחולו בשינויים המחויבים לעניין חוק זה. הוראות לפי חלק י"ב לפקודה יחולו בשינויים המחויבים לעניין חוק זה. פטור ממס ערך מוסף פטור ממס ערך מוסף פטור ממס ערך מוסף 8. הטבה לפי חוק זה לא תיחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975‏. הטבה לפי חוק זה לא תיחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975‏. הטבה לפי חוק זה לא תיחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975‏. הטבה לפי חוק זה לא תיחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975‏. הטבה לפי חוק זה לא תיחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975‏. זיכוי לעניין מס הכנסה זיכוי לעניין מס הכנסה זיכוי לעניין מס הכנסה 9. יראו את סכום הזיכוי לפי סעיף 2 כמענק לעניין פקודת מס הכנסה, ובלבד שהזיכוי האמור היה יכול, אם לא קוזז לפי סעיף 2(ג), להתקבל כמענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5. יראו את סכום הזיכוי לפי סעיף 2 כמענק לעניין פקודת מס הכנסה, ובלבד שהזיכוי האמור היה יכול, אם לא קוזז לפי סעיף 2(ג), להתקבל כמענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5. יראו את סכום הזיכוי לפי סעיף 2 כמענק לעניין פקודת מס הכנסה, ובלבד שהזיכוי האמור היה יכול, אם לא קוזז לפי סעיף 2(ג), להתקבל כמענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5. יראו את סכום הזיכוי לפי סעיף 2 כמענק לעניין פקודת מס הכנסה, ובלבד שהזיכוי האמור היה יכול, אם לא קוזז לפי סעיף 2(ג), להתקבל כמענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5. יראו את סכום הזיכוי לפי סעיף 2 כמענק לעניין פקודת מס הכנסה, ובלבד שהזיכוי האמור היה יכול, אם לא קוזז לפי סעיף 2(ג), להתקבל כמענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 5. ביצוע ותקנות ביצוע ותקנות ביצוע ותקנות 10. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת – (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת – (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת – (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת – (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת – (1) רשאי, בצו, לשנות את האחוזים הנקובים בהגדרה "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" שבסעיף 1, ואת הסכומים והאחוזים הנקובים בהגדרה "קבוצה זכאית" שבסעיף 1; (1) רשאי, בצו, לשנות את האחוזים הנקובים בהגדרה "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" שבסעיף 1, ואת הסכומים והאחוזים הנקובים בהגדרה "קבוצה זכאית" שבסעיף 1; (1) רשאי, בצו, לשנות את האחוזים הנקובים בהגדרה "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" שבסעיף 1, ואת הסכומים והאחוזים הנקובים בהגדרה "קבוצה זכאית" שבסעיף 1; (1) רשאי, בצו, לשנות את האחוזים הנקובים בהגדרה "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" שבסעיף 1, ואת הסכומים והאחוזים הנקובים בהגדרה "קבוצה זכאית" שבסעיף 1; (2) רשאי, בצו, לקבוע כי לא יהיה ניתן לקבל את סכום הזיכוי, כולו או חלקו, כמענק מחקר ופיתוח לפי הוראות סעיף 5. (2) רשאי, בצו, לקבוע כי לא יהיה ניתן לקבל את סכום הזיכוי, כולו או חלקו, כמענק מחקר ופיתוח לפי הוראות סעיף 5. (2) רשאי, בצו, לקבוע כי לא יהיה ניתן לקבל את סכום הזיכוי, כולו או חלקו, כמענק מחקר ופיתוח לפי הוראות סעיף 5. (2) רשאי, בצו, לקבוע כי לא יהיה ניתן לקבל את סכום הזיכוי, כולו או חלקו, כמענק מחקר ופיתוח לפי הוראות סעיף 5. תיקון חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה) תיקון חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה) תיקון חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה) 11. בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023‏, בסעיף 7, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023‏, בסעיף 7, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023‏, בסעיף 7, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023‏, בסעיף 7, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023‏, בסעיף 7, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) (1) שר האוצר יקבע בתקנות, לגבי סכום ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה בשנות המס 2023 עד 2026, שחלף קבלת הניכוי לפי סעיף 5, תהיה החברה הרוכשת רשאית לבחור לקבל זיכוי ממס, וכן רשאי הוא לקבוע כללים לחישוב הזיכוי ממס, תנאים למתן הזיכוי ממס, תנאים לתשלום יתרת הזיכוי ממס שלא נוצלה, ומועדים לתשלום כאמור; והכול ובלבד שההוראות שייקבעו כאמור יבטיחו שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס ובין הניכוי לפי סעיף 5; תקנות ראשונות לעניין פסקה זו יותקנו עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026). (1) שר האוצר יקבע בתקנות, לגבי סכום ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה בשנות המס 2023 עד 2026, שחלף קבלת הניכוי לפי סעיף 5, תהיה החברה הרוכשת רשאית לבחור לקבל זיכוי ממס, וכן רשאי הוא לקבוע כללים לחישוב הזיכוי ממס, תנאים למתן הזיכוי ממס, תנאים לתשלום יתרת הזיכוי ממס שלא נוצלה, ומועדים לתשלום כאמור; והכול ובלבד שההוראות שייקבעו כאמור יבטיחו שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס ובין הניכוי לפי סעיף 5; תקנות ראשונות לעניין פסקה זו יותקנו עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026). (1) שר האוצר יקבע בתקנות, לגבי סכום ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה בשנות המס 2023 עד 2026, שחלף קבלת הניכוי לפי סעיף 5, תהיה החברה הרוכשת רשאית לבחור לקבל זיכוי ממס, וכן רשאי הוא לקבוע כללים לחישוב הזיכוי ממס, תנאים למתן הזיכוי ממס, תנאים לתשלום יתרת הזיכוי ממס שלא נוצלה, ומועדים לתשלום כאמור; והכול ובלבד שההוראות שייקבעו כאמור יבטיחו שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס ובין הניכוי לפי סעיף 5; תקנות ראשונות לעניין פסקה זו יותקנו עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026). (1) שר האוצר יקבע בתקנות, לגבי סכום ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה בשנות המס 2023 עד 2026, שחלף קבלת הניכוי לפי סעיף 5, תהיה החברה הרוכשת רשאית לבחור לקבל זיכוי ממס, וכן רשאי הוא לקבוע כללים לחישוב הזיכוי ממס, תנאים למתן הזיכוי ממס, תנאים לתשלום יתרת הזיכוי ממס שלא נוצלה, ומועדים לתשלום כאמור; והכול ובלבד שההוראות שייקבעו כאמור יבטיחו שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס ובין הניכוי לפי סעיף 5; תקנות ראשונות לעניין פסקה זו יותקנו עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026). (2) נקבע בעקבות שומה ששולם לחברה הזיכוי ממס כתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקה (1), בסכום העולה על סכום הזיכוי שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מהיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום התשלום כאמור עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה) כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (2) נקבע בעקבות שומה ששולם לחברה הזיכוי ממס כתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקה (1), בסכום העולה על סכום הזיכוי שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מהיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום התשלום כאמור עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה) כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (2) נקבע בעקבות שומה ששולם לחברה הזיכוי ממס כתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקה (1), בסכום העולה על סכום הזיכוי שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מהיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום התשלום כאמור עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה) כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (2) נקבע בעקבות שומה ששולם לחברה הזיכוי ממס כתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקה (1), בסכום העולה על סכום הזיכוי שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מהיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום התשלום כאמור עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה) כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (3) על אף האמור בפסקה (2), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. (3) על אף האמור בפסקה (2), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. (3) על אף האמור בפסקה (2), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. (3) על אף האמור בפסקה (2), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. (4) יראו את הזיכוי ממס לפי סעיף זה כמענק לעניין הפקודה." (4) יראו את הזיכוי ממס לפי סעיף זה כמענק לעניין הפקודה." (4) יראו את הזיכוי ממס לפי סעיף זה כמענק לעניין הפקודה." (4) יראו את הזיכוי ממס לפי סעיף זה כמענק לעניין הפקודה." תחילה ותחולה תחילה ותחולה תחילה ותחולה 12. תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה כשירה החל משנת המס שהחלה ביום התחילה או לאחריו." תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה כשירה החל משנת המס שהחלה ביום התחילה או לאחריו." תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה כשירה החל משנת המס שהחלה ביום התחילה או לאחריו." תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה כשירה החל משנת המס שהחלה ביום התחילה או לאחריו." תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה כשירה החל משנת המס שהחלה ביום התחילה או לאחריו." פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות השם 54. פרק זה יהיה "חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026". פרק זה יהיה "חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026". סעיפי החוק 55. ואלה סעיפי חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: ואלה סעיפי חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: "פרק א': תיקוני חקיקה "פרק א': תיקוני חקיקה "פרק א': תיקוני חקיקה "פרק א': תיקוני חקיקה "פרק א': תיקוני חקיקה "פרק א': תיקוני חקיקה "פרק א': תיקוני חקיקה "פרק א': תיקוני חקיקה "פרק א': תיקוני חקיקה תיקון חוק הבנקאות (רישוי) – מס' 33 תיקון חוק הבנקאות (רישוי) – מס' 33 תיקון חוק הבנקאות (רישוי) – מס' 33 1. בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (רישוי)) – בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (רישוי)) – בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (רישוי)) – בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (רישוי)) – בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (רישוי)) – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "אשראי לזמן ארוך" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "אשראי לזמן ארוך" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "אשראי לזמן ארוך" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "אשראי לזמן ארוך" יבוא: ""בנק קטן" – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;"; ""בנק קטן" – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;"; ""בנק קטן" – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;"; (ב) אחרי ההגדרה "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" יבוא: ""שווי נכסים" – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;"; ""שווי נכסים" – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;"; ""שווי נכסים" – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;"; (ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", המילים "בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי" – יימחקו; (ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", המילים "בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי" – יימחקו; (ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", המילים "בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי" – יימחקו; (ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", המילים "בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי" – יימחקו; (2) בסעיף 4(א)(1), פסקאות משנה (ב) עד (ה) – יימחקו; (2) בסעיף 4(א)(1), פסקאות משנה (ב) עד (ה) – יימחקו; (2) בסעיף 4(א)(1), פסקאות משנה (ב) עד (ה) – יימחקו; (2) בסעיף 4(א)(1), פסקאות משנה (ב) עד (ה) – יימחקו; (2) בסעיף 4(א)(1), פסקאות משנה (ב) עד (ה) – יימחקו; (3) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (3) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (3) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (3) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (3) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 25, בנק קטן רשאי לעסוק בעיסוקים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א), אם המפקח אישר זאת מראש ובכתב, ובלבד שמצא כי אלה אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של הבנק על פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותו, והכול בכפוף להוראות כל דין אחר הקובע הגבלה על עיסוקו. "(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 25, בנק קטן רשאי לעסוק בעיסוקים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א), אם המפקח אישר זאת מראש ובכתב, ובלבד שמצא כי אלה אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של הבנק על פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותו, והכול בכפוף להוראות כל דין אחר הקובע הגבלה על עיסוקו. "(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 25, בנק קטן רשאי לעסוק בעיסוקים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א), אם המפקח אישר זאת מראש ובכתב, ובלבד שמצא כי אלה אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של הבנק על פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותו, והכול בכפוף להוראות כל דין אחר הקובע הגבלה על עיסוקו. "(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 25, בנק קטן רשאי לעסוק בעיסוקים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א), אם המפקח אישר זאת מראש ובכתב, ובלבד שמצא כי אלה אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של הבנק על פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותו, והכול בכפוף להוראות כל דין אחר הקובע הגבלה על עיסוקו. (ג) חדל בנק להיות בנק קטן, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופת המעבר, אולם אם מצא המפקח שהתקיימו נסיבות מיוחדות, רשאי הוא להאריך את תקופת המעבר לגבי אותו בנק לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה; בסעיף קטן זה, "תקופת המעבר" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן שווי נכסי הבנק עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. (ג) חדל בנק להיות בנק קטן, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופת המעבר, אולם אם מצא המפקח שהתקיימו נסיבות מיוחדות, רשאי הוא להאריך את תקופת המעבר לגבי אותו בנק לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה; בסעיף קטן זה, "תקופת המעבר" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן שווי נכסי הבנק עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. (ג) חדל בנק להיות בנק קטן, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופת המעבר, אולם אם מצא המפקח שהתקיימו נסיבות מיוחדות, רשאי הוא להאריך את תקופת המעבר לגבי אותו בנק לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה; בסעיף קטן זה, "תקופת המעבר" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן שווי נכסי הבנק עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. (ג) חדל בנק להיות בנק קטן, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופת המעבר, אולם אם מצא המפקח שהתקיימו נסיבות מיוחדות, רשאי הוא להאריך את תקופת המעבר לגבי אותו בנק לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה; בסעיף קטן זה, "תקופת המעבר" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן שווי נכסי הבנק עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. (ד) המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל אישור שנתן לבנק קטן לפי סעיף קטן (ב), והבנק יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר האישור שניתן לו; בנק שקיבל הארכה כאמור בסעיף קטן (ג) יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר ההארכה שניתנה לו."; (ד) המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל אישור שנתן לבנק קטן לפי סעיף קטן (ב), והבנק יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר האישור שניתן לו; בנק שקיבל הארכה כאמור בסעיף קטן (ג) יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר ההארכה שניתנה לו."; (ד) המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל אישור שנתן לבנק קטן לפי סעיף קטן (ב), והבנק יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר האישור שניתן לו; בנק שקיבל הארכה כאמור בסעיף קטן (ג) יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר ההארכה שניתנה לו."; (ד) המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל אישור שנתן לבנק קטן לפי סעיף קטן (ב), והבנק יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר האישור שניתן לו; בנק שקיבל הארכה כאמור בסעיף קטן (ג) יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר ההארכה שניתנה לו."; (4) סעיפים 14 עד 20 – בטלים; (4) סעיפים 14 עד 20 – בטלים; (4) סעיפים 14 עד 20 – בטלים; (4) סעיפים 14 עד 20 – בטלים; (4) סעיפים 14 עד 20 – בטלים; (5) במקום סעיף 25 יבוא: (5) במקום סעיף 25 יבוא: (5) במקום סעיף 25 יבוא: (5) במקום סעיף 25 יבוא: (5) במקום סעיף 25 יבוא: "הרחבת עיסוקים של תאגידים בנקאיים "הרחבת עיסוקים של תאגידים בנקאיים "הרחבת עיסוקים של תאגידים בנקאיים 25. הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עיסוק נוסף שתאגיד בנקאי יהיה רשאי לעסוק בו נוסף על העיסוקים המנויים בפרק זה, בין בדרך כלל, בין לסוג מסוים של תאגידים בנקאיים ובין לקבוצה מתוך סוג מסוים של תאגידים בנקאיים, והכול כפי שיקבע כאמור."; הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עיסוק נוסף שתאגיד בנקאי יהיה רשאי לעסוק בו נוסף על העיסוקים המנויים בפרק זה, בין בדרך כלל, בין לסוג מסוים של תאגידים בנקאיים ובין לקבוצה מתוך סוג מסוים של תאגידים בנקאיים, והכול כפי שיקבע כאמור."; הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עיסוק נוסף שתאגיד בנקאי יהיה רשאי לעסוק בו נוסף על העיסוקים המנויים בפרק זה, בין בדרך כלל, בין לסוג מסוים של תאגידים בנקאיים ובין לקבוצה מתוך סוג מסוים של תאגידים בנקאיים, והכול כפי שיקבע כאמור."; הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עיסוק נוסף שתאגיד בנקאי יהיה רשאי לעסוק בו נוסף על העיסוקים המנויים בפרק זה, בין בדרך כלל, בין לסוג מסוים של תאגידים בנקאיים ובין לקבוצה מתוך סוג מסוים של תאגידים בנקאיים, והכול כפי שיקבע כאמור."; הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עיסוק נוסף שתאגיד בנקאי יהיה רשאי לעסוק בו נוסף על העיסוקים המנויים בפרק זה, בין בדרך כלל, בין לסוג מסוים של תאגידים בנקאיים ובין לקבוצה מתוך סוג מסוים של תאגידים בנקאיים, והכול כפי שיקבע כאמור."; (6) בסעיף 27ו, בסופו יבוא: (6) בסעיף 27ו, בסופו יבוא: (6) בסעיף 27ו, בסופו יבוא: (6) בסעיף 27ו, בסופו יבוא: (6) בסעיף 27ו, בסופו יבוא: "(ג) (1) בסעיף קטן זה – (1) בסעיף קטן זה – (1) בסעיף קטן זה – "בנק זעיר" – בנק קטן ששווי נכסיו לא עלה על הרף הקובע, או שעלה על הרף הקובע בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; "בנק זעיר" – בנק קטן ששווי נכסיו לא עלה על הרף הקובע, או שעלה על הרף הקובע בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; "בנק זעיר" – בנק קטן ששווי נכסיו לא עלה על הרף הקובע, או שעלה על הרף הקובע בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; "הרף הקובע" – שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או שיעור אחר שנקבע לפי פסקה (6); "הרף הקובע" – שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או שיעור אחר שנקבע לפי פסקה (6); "הרף הקובע" – שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או שיעור אחר שנקבע לפי פסקה (6); "תקופת המעבר" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן עלה שווי נכסי הבנק על הרף הקובע. "תקופת המעבר" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן עלה שווי נכסי הבנק על הרף הקובע. "תקופת המעבר" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן עלה שווי נכסי הבנק על הרף הקובע. (2) סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על השולט בבנק זעיר; חדל הבנק להיות בנק זעיר, יחולו אותם סעיפים קטנים על השולט בו בתום תקופת המעבר. (2) סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על השולט בבנק זעיר; חדל הבנק להיות בנק זעיר, יחולו אותם סעיפים קטנים על השולט בו בתום תקופת המעבר. (2) סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על השולט בבנק זעיר; חדל הבנק להיות בנק זעיר, יחולו אותם סעיפים קטנים על השולט בו בתום תקופת המעבר. (3) מוקם בזה צוות שתפקידו לייעץ לנגיד ולשר האוצר לעניין שינוי הרף הקובע (בסעיף זה ובסעיף 27ו1– הצוות המייעץ), שחבריו הם: (3) מוקם בזה צוות שתפקידו לייעץ לנגיד ולשר האוצר לעניין שינוי הרף הקובע (בסעיף זה ובסעיף 27ו1– הצוות המייעץ), שחבריו הם: (3) מוקם בזה צוות שתפקידו לייעץ לנגיד ולשר האוצר לעניין שינוי הרף הקובע (בסעיף זה ובסעיף 27ו1– הצוות המייעץ), שחבריו הם: (א) המפקח על הבנקים ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל; (א) המפקח על הבנקים ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל; (ב) הממונה על התקציבים במשרד האוצר; (ב) הממונה על התקציבים במשרד האוצר; (ג) הממונה על התחרות; (ג) הממונה על התחרות; (ד) הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; (ד) הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; (ה) יושב ראש רשות ניירות ערך; (ה) יושב ראש רשות ניירות ערך; (ו) היועץ המשפטי לממשלה, או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. (ו) היועץ המשפטי לממשלה, או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. (4) הממונה על התקציבים במשרד האוצר ואחד מנציגי בנק ישראל כאמור בפסקה (3)(א) לפי החלטת הנגיד, יהיו יושבי ראש במשותף של הצוות המייעץ. (4) הממונה על התקציבים במשרד האוצר ואחד מנציגי בנק ישראל כאמור בפסקה (3)(א) לפי החלטת הנגיד, יהיו יושבי ראש במשותף של הצוות המייעץ. (4) הממונה על התקציבים במשרד האוצר ואחד מנציגי בנק ישראל כאמור בפסקה (3)(א) לפי החלטת הנגיד, יהיו יושבי ראש במשותף של הצוות המייעץ. (5) שר האוצר רשאי למנות נציג ציבור לחבר בצוות המייעץ, שיהיה בעל מומחיות באחד או יותר מתחומים אלה: בנקאות, פיננסים או תחרות, ובלבד שקבע בתקנות תנאי כשירות למינויו ולכהונתו, ובכלל זה תנאים לעניין מניעת ניגוד עניינים, היעדר עבר פלילי וחובת סודיות; ואולם, אי־מינויו של נציג הציבור לפי פסקה זו לא יפגע בקיום הצוות המייעץ, בסמכויותיו ובתוקף פעולותיו. (5) שר האוצר רשאי למנות נציג ציבור לחבר בצוות המייעץ, שיהיה בעל מומחיות באחד או יותר מתחומים אלה: בנקאות, פיננסים או תחרות, ובלבד שקבע בתקנות תנאי כשירות למינויו ולכהונתו, ובכלל זה תנאים לעניין מניעת ניגוד עניינים, היעדר עבר פלילי וחובת סודיות; ואולם, אי־מינויו של נציג הציבור לפי פסקה זו לא יפגע בקיום הצוות המייעץ, בסמכויותיו ובתוקף פעולותיו. (5) שר האוצר רשאי למנות נציג ציבור לחבר בצוות המייעץ, שיהיה בעל מומחיות באחד או יותר מתחומים אלה: בנקאות, פיננסים או תחרות, ובלבד שקבע בתקנות תנאי כשירות למינויו ולכהונתו, ובכלל זה תנאים לעניין מניעת ניגוד עניינים, היעדר עבר פלילי וחובת סודיות; ואולם, אי־מינויו של נציג הציבור לפי פסקה זו לא יפגע בקיום הצוות המייעץ, בסמכויותיו ובתוקף פעולותיו. (6) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם הצוות המייעץ ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו שיעור אחר לעניין הרף הקובע, שלא יעלה על 5% משווי הנכסים כאמור בהגדרה "הרף הקובע", בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים ולטובת המשק."; (6) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם הצוות המייעץ ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו שיעור אחר לעניין הרף הקובע, שלא יעלה על 5% משווי הנכסים כאמור בהגדרה "הרף הקובע", בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים ולטובת המשק."; (6) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם הצוות המייעץ ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו שיעור אחר לעניין הרף הקובע, שלא יעלה על 5% משווי הנכסים כאמור בהגדרה "הרף הקובע", בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים ולטובת המשק."; (7) אחרי סעיף 27ו יבוא: (7) אחרי סעיף 27ו יבוא: (7) אחרי סעיף 27ו יבוא: (7) אחרי סעיף 27ו יבוא: (7) אחרי סעיף 27ו יבוא: "מסירת מידע מרשות לצוות המייעץ "מסירת מידע מרשות לצוות המייעץ "מסירת מידע מרשות לצוות המייעץ 27ו1. (א) פנה הנגיד בהסכמת שר האוצר לצוות המייעץ לשם שינוי הרף הקובע, רשאי הצוות לפנות לרשות בבקשה לקבלת מידע שבידי הרשות הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; פנה כאמור, תמסור לו הרשות, על אף האמור בכל דין, את המידע, ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, ולמעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (א) פנה הנגיד בהסכמת שר האוצר לצוות המייעץ לשם שינוי הרף הקובע, רשאי הצוות לפנות לרשות בבקשה לקבלת מידע שבידי הרשות הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; פנה כאמור, תמסור לו הרשות, על אף האמור בכל דין, את המידע, ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, ולמעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (א) פנה הנגיד בהסכמת שר האוצר לצוות המייעץ לשם שינוי הרף הקובע, רשאי הצוות לפנות לרשות בבקשה לקבלת מידע שבידי הרשות הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; פנה כאמור, תמסור לו הרשות, על אף האמור בכל דין, את המידע, ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, ולמעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (א) פנה הנגיד בהסכמת שר האוצר לצוות המייעץ לשם שינוי הרף הקובע, רשאי הצוות לפנות לרשות בבקשה לקבלת מידע שבידי הרשות הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; פנה כאמור, תמסור לו הרשות, על אף האמור בכל דין, את המידע, ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, ולמעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (א) פנה הנגיד בהסכמת שר האוצר לצוות המייעץ לשם שינוי הרף הקובע, רשאי הצוות לפנות לרשות בבקשה לקבלת מידע שבידי הרשות הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; פנה כאמור, תמסור לו הרשות, על אף האמור בכל דין, את המידע, ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, ולמעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (ב) חבר הצוות המייעץ רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) לשם תפקיד הצוות המייעץ בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות המייעץ. (ב) חבר הצוות המייעץ רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) לשם תפקיד הצוות המייעץ בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות המייעץ. (ב) חבר הצוות המייעץ רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) לשם תפקיד הצוות המייעץ בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות המייעץ. (ב) חבר הצוות המייעץ רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) לשם תפקיד הצוות המייעץ בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות המייעץ. (ב) חבר הצוות המייעץ רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) לשם תפקיד הצוות המייעץ בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות המייעץ. (ג) לא יגלה חבר הצוות המייעץ, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר הצוות המייעץ, מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ג) לא יגלה חבר הצוות המייעץ, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר הצוות המייעץ, מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ג) לא יגלה חבר הצוות המייעץ, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר הצוות המייעץ, מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ג) לא יגלה חבר הצוות המייעץ, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר הצוות המייעץ, מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ג) לא יגלה חבר הצוות המייעץ, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר הצוות המייעץ, מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ד) בסעיף זה, "רשות" – כל אחת מאלה: (ד) בסעיף זה, "רשות" – כל אחת מאלה: (ד) בסעיף זה, "רשות" – כל אחת מאלה: (ד) בסעיף זה, "רשות" – כל אחת מאלה: (ד) בסעיף זה, "רשות" – כל אחת מאלה: (1) רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; (1) רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; (1) רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; (1) רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; (2) בנק ישראל, לעניין מידע שבידי חטיבת הפיקוח על הבנקים; (2) בנק ישראל, לעניין מידע שבידי חטיבת הפיקוח על הבנקים; (2) בנק ישראל, לעניין מידע שבידי חטיבת הפיקוח על הבנקים; (2) בנק ישראל, לעניין מידע שבידי חטיבת הפיקוח על הבנקים; (3) רשות ניירות ערך; (3) רשות ניירות ערך; (3) רשות ניירות ערך; (3) רשות ניירות ערך; (4) רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988‏, אם סבר הממונה שמסירתו נדרשת לעבודת הצוות ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין."; (4) רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988‏, אם סבר הממונה שמסירתו נדרשת לעבודת הצוות ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין."; (4) רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988‏, אם סבר הממונה שמסירתו נדרשת לעבודת הצוות ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין."; (4) רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988‏, אם סבר הממונה שמסירתו נדרשת לעבודת הצוות ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין."; (8) בסעיף 28, סעיף קטן (ב) – בטל; (8) בסעיף 28, סעיף קטן (ב) – בטל; (8) בסעיף 28, סעיף קטן (ב) – בטל; (8) בסעיף 28, סעיף קטן (ב) – בטל; (8) בסעיף 28, סעיף קטן (ב) – בטל; (9) בסעיף 34 – (9) בסעיף 34 – (9) בסעיף 34 – (9) בסעיף 34 – (9) בסעיף 34 – (א) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (א) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (א) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (א) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: "(2) על אף האמור בפסקה (1), היה התאגיד הבנקאי בנק קטן הנשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), לא יחזיק אדם יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה בו או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראות פסקה זו לעניין החזקת אמצעי שליטה בתאגיד החזקה בנקאית לא יחולו אם תאגיד ההחזקה האמור אינו נשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב). "(2) על אף האמור בפסקה (1), היה התאגיד הבנקאי בנק קטן הנשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), לא יחזיק אדם יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה בו או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראות פסקה זו לעניין החזקת אמצעי שליטה בתאגיד החזקה בנקאית לא יחולו אם תאגיד ההחזקה האמור אינו נשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב). "(2) על אף האמור בפסקה (1), היה התאגיד הבנקאי בנק קטן הנשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), לא יחזיק אדם יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה בו או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראות פסקה זו לעניין החזקת אמצעי שליטה בתאגיד החזקה בנקאית לא יחולו אם תאגיד ההחזקה האמור אינו נשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב). (3) חדל התאגיד הבנקאי להיות בנק קטן, יחול האמור בפסקה (1) בתום תקופת המעבר, ואולם מצא הנגיד שהתקיימו נסיבות מיוחדות, רשאי הוא להאריך את תקופת המעבר בתקופה נוספת; בפסקה זו, "תקופת המעבר" – תקופה של תשעה חודשים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן שווי נכסי התאגיד הבנקאי עלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. (3) חדל התאגיד הבנקאי להיות בנק קטן, יחול האמור בפסקה (1) בתום תקופת המעבר, ואולם מצא הנגיד שהתקיימו נסיבות מיוחדות, רשאי הוא להאריך את תקופת המעבר בתקופה נוספת; בפסקה זו, "תקופת המעבר" – תקופה של תשעה חודשים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן שווי נכסי התאגיד הבנקאי עלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. (3) חדל התאגיד הבנקאי להיות בנק קטן, יחול האמור בפסקה (1) בתום תקופת המעבר, ואולם מצא הנגיד שהתקיימו נסיבות מיוחדות, רשאי הוא להאריך את תקופת המעבר בתקופה נוספת; בפסקה זו, "תקופת המעבר" – תקופה של תשעה חודשים שתחילתה מתום שנת הכספים השנייה מתוך שנתיים רצופות שבהן שווי נכסי התאגיד הבנקאי עלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. (4) חדל התאגיד הבנקאי להיות נשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), יחולו במועד ביטול היתר השליטה הוראות פסקה (1). (4) חדל התאגיד הבנקאי להיות נשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), יחולו במועד ביטול היתר השליטה הוראות פסקה (1). (4) חדל התאגיד הבנקאי להיות נשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), יחולו במועד ביטול היתר השליטה הוראות פסקה (1). (5) חדל תאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק קטן להיות נשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), יחולו במועד ביטול היתר השליטה הוראות פסקה (1) לעניין החזקת אמצעי שליטה בתאגיד ההחזקה הבנקאית. (5) חדל תאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק קטן להיות נשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), יחולו במועד ביטול היתר השליטה הוראות פסקה (1) לעניין החזקת אמצעי שליטה בתאגיד ההחזקה הבנקאית. (5) חדל תאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק קטן להיות נשלט על ידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), יחולו במועד ביטול היתר השליטה הוראות פסקה (1) לעניין החזקת אמצעי שליטה בתאגיד ההחזקה הבנקאית. (6) המפקח רשאי לתת הוראות ולקבוע תנאים לעניין הפעלת אמצעי השליטה בבנק מסוים בתקופת המעבר כהגדרתה בפסקה (3) או בתקופה שקבע הנגיד כאמור באותה פסקה. (6) המפקח רשאי לתת הוראות ולקבוע תנאים לעניין הפעלת אמצעי השליטה בבנק מסוים בתקופת המעבר כהגדרתה בפסקה (3) או בתקופה שקבע הנגיד כאמור באותה פסקה. (6) המפקח רשאי לתת הוראות ולקבוע תנאים לעניין הפעלת אמצעי השליטה בבנק מסוים בתקופת המעבר כהגדרתה בפסקה (3) או בתקופה שקבע הנגיד כאמור באותה פסקה. (7) סבר הנגיד שאדם פעל בניגוד להוראות ולתנאים שנקבעו בהתאם לפסקה (6), רשאי הנגיד להפעיל לגביו את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף 35, כאילו אותו אדם פעל בלא היתר לפי סעיף זה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 35, בשינויים המחויבים;"; (7) סבר הנגיד שאדם פעל בניגוד להוראות ולתנאים שנקבעו בהתאם לפסקה (6), רשאי הנגיד להפעיל לגביו את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף 35, כאילו אותו אדם פעל בלא היתר לפי סעיף זה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 35, בשינויים המחויבים;"; (7) סבר הנגיד שאדם פעל בניגוד להוראות ולתנאים שנקבעו בהתאם לפסקה (6), רשאי הנגיד להפעיל לגביו את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף 35, כאילו אותו אדם פעל בלא היתר לפי סעיף זה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 35, בשינויים המחויבים;"; (ב) אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב2) בהיתר לפי סעיף זה יקבע הנגיד, בין השאר, תנאים לעניין מניעת ניגוד עניינים וכן תנאים להבטחת יציבות בעל ההיתר והתאגיד הבנקאי; תנאים כאמור ייקבעו בהתחשב באמות מידה מקובלות בעולם בעניין זה."; "(ב2) בהיתר לפי סעיף זה יקבע הנגיד, בין השאר, תנאים לעניין מניעת ניגוד עניינים וכן תנאים להבטחת יציבות בעל ההיתר והתאגיד הבנקאי; תנאים כאמור ייקבעו בהתחשב באמות מידה מקובלות בעולם בעניין זה."; "(ב2) בהיתר לפי סעיף זה יקבע הנגיד, בין השאר, תנאים לעניין מניעת ניגוד עניינים וכן תנאים להבטחת יציבות בעל ההיתר והתאגיד הבנקאי; תנאים כאמור ייקבעו בהתחשב באמות מידה מקובלות בעולם בעניין זה."; (10) בסעיף 35 – (10) בסעיף 35 – (10) בסעיף 35 – (10) בסעיף 35 – (10) בסעיף 35 – (א) בכותרת השוליים, אחרי "בלא היתר" יבוא "או בניגוד לתנאים"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "בלא היתר" יבוא "או בניגוד לתנאים"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "בלא היתר" יבוא "או בניגוד לתנאים"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "בלא היתר" יבוא "או בניגוד לתנאים"; (ב) בסעיף קטן (א), ברישה, לפני "סבר הנגיד" יבוא "בלי לגרוע מהוראות סעיף 34א," ואחרי "כאמור בסעיף 34" יבוא "או בניגוד לתנאים בהיתר כאמור בסעיף 34(ב2)"; (ב) בסעיף קטן (א), ברישה, לפני "סבר הנגיד" יבוא "בלי לגרוע מהוראות סעיף 34א," ואחרי "כאמור בסעיף 34" יבוא "או בניגוד לתנאים בהיתר כאמור בסעיף 34(ב2)"; (ב) בסעיף קטן (א), ברישה, לפני "סבר הנגיד" יבוא "בלי לגרוע מהוראות סעיף 34א," ואחרי "כאמור בסעיף 34" יבוא "או בניגוד לתנאים בהיתר כאמור בסעיף 34(ב2)"; (ב) בסעיף קטן (א), ברישה, לפני "סבר הנגיד" יבוא "בלי לגרוע מהוראות סעיף 34א," ואחרי "כאמור בסעיף 34" יבוא "או בניגוד לתנאים בהיתר כאמור בסעיף 34(ב2)"; (11) בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (11) בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (11) בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (11) בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (11) בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) המפקח רשאי להעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (ב) לוועדה למינוי דירקטורים שמונתה לפי סעיף 36א."; "(ג1) המפקח רשאי להעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (ב) לוועדה למינוי דירקטורים שמונתה לפי סעיף 36א."; "(ג1) המפקח רשאי להעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (ב) לוועדה למינוי דירקטורים שמונתה לפי סעיף 36א."; "(ג1) המפקח רשאי להעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (ב) לוועדה למינוי דירקטורים שמונתה לפי סעיף 36א."; (12) בסעיף 49(ב), במקום "14 עד 20א" יבוא "20א"; (12) בסעיף 49(ב), במקום "14 עד 20א" יבוא "20א"; (12) בסעיף 49(ב), במקום "14 עד 20א" יבוא "20א"; (12) בסעיף 49(ב), במקום "14 עד 20א" יבוא "20א"; (12) בסעיף 49(ב), במקום "14 עד 20א" יבוא "20א"; (13) בסעיף 50ב(א), המילים "14 עד 18, 19(א) או (ב)," – יימחקו, ובמקום "28(א) או (ב)" יבוא "28(א)"; (13) בסעיף 50ב(א), המילים "14 עד 18, 19(א) או (ב)," – יימחקו, ובמקום "28(א) או (ב)" יבוא "28(א)"; (13) בסעיף 50ב(א), המילים "14 עד 18, 19(א) או (ב)," – יימחקו, ובמקום "28(א) או (ב)" יבוא "28(א)"; (13) בסעיף 50ב(א), המילים "14 עד 18, 19(א) או (ב)," – יימחקו, ובמקום "28(א) או (ב)" יבוא "28(א)"; (13) בסעיף 50ב(א), המילים "14 עד 18, 19(א) או (ב)," – יימחקו, ובמקום "28(א) או (ב)" יבוא "28(א)"; (14) בתוספת הראשונה, המילים שלהלן – יימחקו: (14) בתוספת הראשונה, המילים שלהלן – יימחקו: (14) בתוספת הראשונה, המילים שלהלן – יימחקו: (14) בתוספת הראשונה, המילים שלהלן – יימחקו: (14) בתוספת הראשונה, המילים שלהלן – יימחקו: "בנק למשכנאות "בנק למשכנאות "בנק למשכנאות "בנק למשכנאות 6,000,000 שקלים בנק למימון השקעות בנק למימון השקעות בנק למימון השקעות בנק למימון השקעות 6,000,000 שקלים בנק לקידום עסקים בנק לקידום עסקים בנק לקידום עסקים בנק לקידום עסקים 6,000,000 שקלים מוסד כספי מוסד כספי מוסד כספי מוסד כספי 3,000,000 שקלים". תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) – מס' 40 תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) – מס' 40 תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) – מס' 40 2. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)) – בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)) – בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)) – בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)) – בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏ (בחוק זה – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)) – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "אמצעי תשלום" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "אמצעי תשלום" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "אמצעי תשלום" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "אמצעי תשלום" יבוא: ""בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי); ""בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי); ""בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי); ""בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי); "בנק בעל היקף פעילות זעיר" – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי סעיף 19א, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; "בנק בעל היקף פעילות זעיר" – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי סעיף 19א, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; "בנק בעל היקף פעילות זעיר" – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי סעיף 19א, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; "בנק בעל היקף פעילות זעיר" – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי סעיף 19א, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; "בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק שמתקיימים בו שני אלה: "בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק שמתקיימים בו שני אלה: "בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק שמתקיימים בו שני אלה: "בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק שמתקיימים בו שני אלה: (1) שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; (1) שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; (1) שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; (2) שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי סעיף 19א";"; (2) שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי סעיף 19א";"; (2) שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי סעיף 19א";"; (ב) אחרי ההגדרות ""כרטיס חיוב" ו"מנפיק"" יבוא: (ב) אחרי ההגדרות ""כרטיס חיוב" ו"מנפיק"" יבוא: (ב) אחרי ההגדרות ""כרטיס חיוב" ו"מנפיק"" יבוא: (ב) אחרי ההגדרות ""כרטיס חיוב" ו"מנפיק"" יבוא: ""שווי הנכסים" – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;"; ""שווי הנכסים" – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;"; ""שווי הנכסים" – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;"; (ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "כמשמעותו" יבוא "כהגדרתו" והמילים "כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור" – יימחקו; (ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "כמשמעותו" יבוא "כהגדרתו" והמילים "כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור" – יימחקו; (ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "כמשמעותו" יבוא "כהגדרתו" והמילים "כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור" – יימחקו; (ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "כמשמעותו" יבוא "כהגדרתו" והמילים "כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור" – יימחקו; (ד) אחרי ההגדרה "תאגיד בנקאי" יבוא: (ד) אחרי ההגדרה "תאגיד בנקאי" יבוא: (ד) אחרי ההגדרה "תאגיד בנקאי" יבוא: (ד) אחרי ההגדרה "תאגיד בנקאי" יבוא: ""תאגיד עזר" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);"; ""תאגיד עזר" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);"; ""תאגיד עזר" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);"; (2) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: (2) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: (2) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: (2) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: (2) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם."; "(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם."; "(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם."; "(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם."; (3) אחרי סעיף 2 יבוא: (3) אחרי סעיף 2 יבוא: (3) אחרי סעיף 2 יבוא: (3) אחרי סעיף 2 יבוא: (3) אחרי סעיף 2 יבוא: "מתן שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו בידי בנק בעל היקף פעילות קטן "מתן שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו בידי בנק בעל היקף פעילות קטן "מתן שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו בידי בנק בעל היקף פעילות קטן 2א. הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. חובת הנמקה של בנק בעל היקף פעילות זעיר חובת הנמקה של בנק בעל היקף פעילות זעיר חובת הנמקה של בנק בעל היקף פעילות זעיר 2ב. (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה. (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה. (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה. (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה. (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בסעיף 2(א)(2), וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה. (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון. (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון. (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון. (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון. (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון. פרסום בדבר תחולת סעיפים 2א ו־2ב פרסום בדבר תחולת סעיפים 2א ו־2ב פרסום בדבר תחולת סעיפים 2א ו־2ב 2ג. בנק או תאגיד עזר כאמור בסעיף 2א או 2ב יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות הסעיפים האמורים לגביו."; בנק או תאגיד עזר כאמור בסעיף 2א או 2ב יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות הסעיפים האמורים לגביו."; בנק או תאגיד עזר כאמור בסעיף 2א או 2ב יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות הסעיפים האמורים לגביו."; בנק או תאגיד עזר כאמור בסעיף 2א או 2ב יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות הסעיפים האמורים לגביו."; בנק או תאגיד עזר כאמור בסעיף 2א או 2ב יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות הסעיפים האמורים לגביו."; (4) בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (4) בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (4) בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (4) בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (4) בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה; בנק או תאגיד עזר כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה שתכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר, וכן ההתאמות והתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה, אם נקבעו לגביו."; "(ב1) המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה; בנק או תאגיד עזר כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה שתכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר, וכן ההתאמות והתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה, אם נקבעו לגביו."; "(ב1) המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה; בנק או תאגיד עזר כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה שתכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר, וכן ההתאמות והתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה, אם נקבעו לגביו."; "(ב1) המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה; בנק או תאגיד עזר כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה שתכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר, וכן ההתאמות והתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה, אם נקבעו לגביו."; (5) בסעיף 5א, סעיף קטן (ו) – בטל; (5) בסעיף 5א, סעיף קטן (ו) – בטל; (5) בסעיף 5א, סעיף קטן (ו) – בטל; (5) בסעיף 5א, סעיף קטן (ו) – בטל; (5) בסעיף 5א, סעיף קטן (ו) – בטל; (6) בסעיף 5ב1 – (6) בסעיף 5ב1 – (6) בסעיף 5ב1 – (6) בסעיף 5ב1 – (6) בסעיף 5ב1 – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (1) במקום ההגדרות ""בנק" ו"סניף"" יבוא: (1) במקום ההגדרות ""בנק" ו"סניף"" יבוא: (1) במקום ההגדרות ""בנק" ו"סניף"" יבוא: ""בנק" – בנק המציע ללקוחות שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב;"; ""בנק" – בנק המציע ללקוחות שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב;"; (2) ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות קטן" – תימחק; (2) ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות קטן" – תימחק; (2) ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות קטן" – תימחק; (3) אחרי ההגדרה "המועד הקובע" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "המועד הקובע" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "המועד הקובע" יבוא: ""סניף" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);"; ""סניף" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "קטן או" יבוא "קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "קטן או" יבוא "קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "קטן או" יבוא "קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "קטן או" יבוא "קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או"; (ג) בסעיף קטן (ו), בכל מקום, אחרי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "או בנק בעל היקף פעילות זעיר"; (ג) בסעיף קטן (ו), בכל מקום, אחרי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "או בנק בעל היקף פעילות זעיר"; (ג) בסעיף קטן (ו), בכל מקום, אחרי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "או בנק בעל היקף פעילות זעיר"; (ג) בסעיף קטן (ו), בכל מקום, אחרי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "או בנק בעל היקף פעילות זעיר"; (ד) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (ד) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (ד) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (ד) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רישיון."; "(ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רישיון."; "(ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רישיון."; (7) בסעיף 5ב2(א) – (7) בסעיף 5ב2(א) – (7) בסעיף 5ב2(א) – (7) בסעיף 5ב2(א) – (7) בסעיף 5ב2(א) – (א) ההגדרה ""בנק" ו"בנק בעל היקף פעילות קטן"" – תימחק; (א) ההגדרה ""בנק" ו"בנק בעל היקף פעילות קטן"" – תימחק; (א) ההגדרה ""בנק" ו"בנק בעל היקף פעילות קטן"" – תימחק; (א) ההגדרה ""בנק" ו"בנק בעל היקף פעילות קטן"" – תימחק; (ב) בסעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ו), בכל מקום, אחרי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "או בנק בעל היקף פעילות זעיר"; (ב) בסעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ו), בכל מקום, אחרי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "או בנק בעל היקף פעילות זעיר"; (ב) בסעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ו), בכל מקום, אחרי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "או בנק בעל היקף פעילות זעיר"; (ב) בסעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ו), בכל מקום, אחרי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "או בנק בעל היקף פעילות זעיר"; (8) סעיף 7ה – בטל; (8) סעיף 7ה – בטל; (8) סעיף 7ה – בטל; (8) סעיף 7ה – בטל; (8) סעיף 7ה – בטל; (9) בסעיף 9א(א), הסיפה החל במילים "היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות" – תימחק; (9) בסעיף 9א(א), הסיפה החל במילים "היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות" – תימחק; (9) בסעיף 9א(א), הסיפה החל במילים "היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות" – תימחק; (9) בסעיף 9א(א), הסיפה החל במילים "היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות" – תימחק; (9) בסעיף 9א(א), הסיפה החל במילים "היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות" – תימחק; (10) בסעיף 9י, בכותרת השוליים, במקום "לתעריפונים" יבוא "לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים"; (10) בסעיף 9י, בכותרת השוליים, במקום "לתעריפונים" יבוא "לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים"; (10) בסעיף 9י, בכותרת השוליים, במקום "לתעריפונים" יבוא "לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים"; (10) בסעיף 9י, בכותרת השוליים, במקום "לתעריפונים" יבוא "לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים"; (10) בסעיף 9י, בכותרת השוליים, במקום "לתעריפונים" יבוא "לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים"; (11) בסעיף 9י1, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם" יבוא "בתעריפון שפרסם" ובמקום "אחד התעריפונים האלה" יבוא "תעריפון כאמור"; (11) בסעיף 9י1, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם" יבוא "בתעריפון שפרסם" ובמקום "אחד התעריפונים האלה" יבוא "תעריפון כאמור"; (11) בסעיף 9י1, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם" יבוא "בתעריפון שפרסם" ובמקום "אחד התעריפונים האלה" יבוא "תעריפון כאמור"; (11) בסעיף 9י1, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם" יבוא "בתעריפון שפרסם" ובמקום "אחד התעריפונים האלה" יבוא "תעריפון כאמור"; (11) בסעיף 9י1, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם" יבוא "בתעריפון שפרסם" ובמקום "אחד התעריפונים האלה" יבוא "תעריפון כאמור"; (12) בסעיף 9י2, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי"; (12) בסעיף 9י2, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי"; (12) בסעיף 9י2, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי"; (12) בסעיף 9י2, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי"; (12) בסעיף 9י2, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי"; (13) אחרי סעיף 9י3 יבוא: (13) אחרי סעיף 9י3 יבוא: (13) אחרי סעיף 9י3 יבוא: (13) אחרי סעיף 9י3 יבוא: (13) אחרי סעיף 9י3 יבוא: "גביית עמלות בידי בנק חדש "גביית עמלות בידי בנק חדש "גביית עמלות בידי בנק חדש 9י4. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "בנק חדש" – בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון; "בנק חדש" – בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון; "בנק חדש" – בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון; "בנק חדש" – בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון; "לקוח", לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) – כהגדרתו בסעיף 9ט(ו). "לקוח", לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) – כהגדרתו בסעיף 9ט(ו). "לקוח", לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) – כהגדרתו בסעיף 9ט(ו). "לקוח", לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) – כהגדרתו בסעיף 9ט(ו). (ב) הוראות סעיפים 9ט ו־9י לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש. (ב) הוראות סעיפים 9ט ו־9י לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש. (ב) הוראות סעיפים 9ט ו־9י לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש. (ב) הוראות סעיפים 9ט ו־9י לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש. (ב) הוראות סעיפים 9ט ו־9י לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש. (ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה – תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות. (ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה – תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות. (ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה – תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות. (ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה – תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות. (ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה – תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות. (ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי סעיף 9יב(1) לגבי שירות בר־פיקוח."; (ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי סעיף 9יב(1) לגבי שירות בר־פיקוח."; (ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי סעיף 9יב(1) לגבי שירות בר־פיקוח."; (ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי סעיף 9יב(1) לגבי שירות בר־פיקוח."; (ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי סעיף 9יב(1) לגבי שירות בר־פיקוח."; (14) בסעיף 11א – (14) בסעיף 11א – (14) בסעיף 11א – (14) בסעיף 11א – (14) בסעיף 11א – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (א) בסעיף קטן (ב) – (1) בפסקה (3א), במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי" ובמקום "תעריפונים אלה" יבוא "תעריפון כאמור"; (1) בפסקה (3א), במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי" ובמקום "תעריפונים אלה" יבוא "תעריפון כאמור"; (1) בפסקה (3א), במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי" ובמקום "תעריפונים אלה" יבוא "תעריפון כאמור"; (2) פסקה (5) – תימחק; (2) פסקה (5) – תימחק; (2) פסקה (5) – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (4) יבוא: (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (4) יבוא: (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (4) יבוא: (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (4) יבוא: "(4א) לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה בסעיף 9י4(ג);"; "(4א) לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה בסעיף 9י4(ג);"; "(4א) לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה בסעיף 9י4(ג);"; (15) אחרי סעיף 19 יבוא: (15) אחרי סעיף 19 יבוא: (15) אחרי סעיף 19 יבוא: (15) אחרי סעיף 19 יבוא: (15) אחרי סעיף 19 יבוא: "שינוי השיעור לעניין ההגדרה בנק בעל היקף פעילות זעיר "שינוי השיעור לעניין ההגדרה בנק בעל היקף פעילות זעיר "שינוי השיעור לעניין ההגדרה בנק בעל היקף פעילות זעיר 19א. הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות זעיר", ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות. הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות זעיר", ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות. הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות זעיר", ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות. הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות זעיר", ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות. הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות זעיר", ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות. פטור מהוראות לפי חוק זה פטור מהוראות לפי חוק זה פטור מהוראות לפי חוק זה 19ב. שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע." שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע." שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע." שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע." שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע." שמירת תוקף של קביעה לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) שמירת תוקף של קביעה לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) שמירת תוקף של קביעה לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) 3. קביעה לפי סעיף 5ב1(ה) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שנעשתה ערב יום תחילתו של חוק זה שעמדה בתוקפה ערב אותו מועד, תמשיך לעמוד בתוקף עד תום התקופה שנקבעה בה. קביעה לפי סעיף 5ב1(ה) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שנעשתה ערב יום תחילתו של חוק זה שעמדה בתוקפה ערב אותו מועד, תמשיך לעמוד בתוקף עד תום התקופה שנקבעה בה. קביעה לפי סעיף 5ב1(ה) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שנעשתה ערב יום תחילתו של חוק זה שעמדה בתוקפה ערב אותו מועד, תמשיך לעמוד בתוקף עד תום התקופה שנקבעה בה. קביעה לפי סעיף 5ב1(ה) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שנעשתה ערב יום תחילתו של חוק זה שעמדה בתוקפה ערב אותו מועד, תמשיך לעמוד בתוקף עד תום התקופה שנקבעה בה. קביעה לפי סעיף 5ב1(ה) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שנעשתה ערב יום תחילתו של חוק זה שעמדה בתוקפה ערב אותו מועד, תמשיך לעמוד בתוקף עד תום התקופה שנקבעה בה. תיקון פקודת הבנקאות – מס' 36 תיקון פקודת הבנקאות – מס' 36 תיקון פקודת הבנקאות – מס' 36 4. בפקודת הבנקאות, 1941‏ – בפקודת הבנקאות, 1941‏ – בפקודת הבנקאות, 1941‏ – בפקודת הבנקאות, 1941‏ – בפקודת הבנקאות, 1941‏ – (1) בסעיף 2 – (1) בסעיף 2 – (1) בסעיף 2 – (1) בסעיף 2 – (1) בסעיף 2 – (א) אחרי ההגדרה "חוק הבנקאות (רישוי)" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חוק הבנקאות (רישוי)" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חוק הבנקאות (רישוי)" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חוק הבנקאות (רישוי)" יבוא: ""חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט–1999‏;"; ""חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט–1999‏;"; ""חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט–1999‏;"; (ב) אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא: ""פקודת החברות" – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983‏;"; ""פקודת החברות" – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983‏;"; ""פקודת החברות" – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983‏;"; (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים" יבוא "לבנק ולבנק חוץ"; (א) בסעיף קטן (1), במקום "לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים" יבוא "לבנק ולבנק חוץ"; (א) בסעיף קטן (1), במקום "לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים" יבוא "לבנק ולבנק חוץ"; (א) בסעיף קטן (1), במקום "לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים" יבוא "לבנק ולבנק חוץ"; (ב) בסעיף קטן (4), במקום "בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים" יבוא "בנק או בנק חוץ"; (ב) בסעיף קטן (4), במקום "בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים" יבוא "בנק או בנק חוץ"; (ב) בסעיף קטן (4), במקום "בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים" יבוא "בנק או בנק חוץ"; (ב) בסעיף קטן (4), במקום "בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים" יבוא "בנק או בנק חוץ"; (3) בסעיף 8(ב1), במקום "על שעבוד של ניירות ערך או כספים, של זכות לניירות ערך או לכספים, או של חשבון ניירות ערך" יבוא "על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל", והמילים "התש"ע–2010" – יימחקו; (3) בסעיף 8(ב1), במקום "על שעבוד של ניירות ערך או כספים, של זכות לניירות ערך או לכספים, או של חשבון ניירות ערך" יבוא "על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל", והמילים "התש"ע–2010" – יימחקו; (3) בסעיף 8(ב1), במקום "על שעבוד של ניירות ערך או כספים, של זכות לניירות ערך או לכספים, או של חשבון ניירות ערך" יבוא "על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל", והמילים "התש"ע–2010" – יימחקו; (3) בסעיף 8(ב1), במקום "על שעבוד של ניירות ערך או כספים, של זכות לניירות ערך או לכספים, או של חשבון ניירות ערך" יבוא "על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל", והמילים "התש"ע–2010" – יימחקו; (3) בסעיף 8(ב1), במקום "על שעבוד של ניירות ערך או כספים, של זכות לניירות ערך או לכספים, או של חשבון ניירות ערך" יבוא "על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל", והמילים "התש"ע–2010" – יימחקו; (4) בסעיף 8ד(א) – (4) בסעיף 8ד(א) – (4) בסעיף 8ד(א) – (4) בסעיף 8ד(א) – (4) בסעיף 8ד(א) – (א) ברישה, במקום "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו" יבוא "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו, או שיש חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולעשות כן"; (א) ברישה, במקום "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו" יבוא "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו, או שיש חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולעשות כן"; (א) ברישה, במקום "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו" יבוא "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו, או שיש חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולעשות כן"; (א) ברישה, במקום "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו" יבוא "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו, או שיש חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולעשות כן"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "הנגיד רשאי לקבוע בכללים תנאי כשירות למינוי מנהל מורשה, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה וניסיון מקצועי ולעניין היעדר עבר פלילי"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "הנגיד רשאי לקבוע בכללים תנאי כשירות למינוי מנהל מורשה, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה וניסיון מקצועי ולעניין היעדר עבר פלילי"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "הנגיד רשאי לקבוע בכללים תנאי כשירות למינוי מנהל מורשה, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה וניסיון מקצועי ולעניין היעדר עבר פלילי"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "הנגיד רשאי לקבוע בכללים תנאי כשירות למינוי מנהל מורשה, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה וניסיון מקצועי ולעניין היעדר עבר פלילי"; (5) בסעיף 8ו(ה), במקום הסיפה החל במילים "להעביר את נכסיו" יבוא "להעביר לאחר את נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו"; (5) בסעיף 8ו(ה), במקום הסיפה החל במילים "להעביר את נכסיו" יבוא "להעביר לאחר את נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו"; (5) בסעיף 8ו(ה), במקום הסיפה החל במילים "להעביר את נכסיו" יבוא "להעביר לאחר את נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו"; (5) בסעיף 8ו(ה), במקום הסיפה החל במילים "להעביר את נכסיו" יבוא "להעביר לאחר את נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו"; (5) בסעיף 8ו(ה), במקום הסיפה החל במילים "להעביר את נכסיו" יבוא "להעביר לאחר את נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו"; (6) במקום סעיף 8יב יבוא: (6) במקום סעיף 8יב יבוא: (6) במקום סעיף 8יב יבוא: (6) במקום סעיף 8יב יבוא: (6) במקום סעיף 8יב יבוא: "הליכי חדלות פירעון או פירוק "הליכי חדלות פירעון או פירוק "הליכי חדלות פירעון או פירוק 8יב. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "בעל תפקיד" – נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק, נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, וכל בעל תפקיד אחר שבית המשפט רשאי למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני; "בעל תפקיד" – נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק, נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, וכל בעל תפקיד אחר שבית המשפט רשאי למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני; "בעל תפקיד" – נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק, נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, וכל בעל תפקיד אחר שבית המשפט רשאי למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני; "בעל תפקיד" – נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק, נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, וכל בעל תפקיד אחר שבית המשפט רשאי למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני; "בעל תפקיד" – נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק, נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, וכל בעל תפקיד אחר שבית המשפט רשאי למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני; "הליכי חדלות פירעון או פירוק" – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או לפי סעיף 194 לפקודת החברות; "הליכי חדלות פירעון או פירוק" – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או לפי סעיף 194 לפקודת החברות; "הליכי חדלות פירעון או פירוק" – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או לפי סעיף 194 לפקודת החברות; "הליכי חדלות פירעון או פירוק" – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או לפי סעיף 194 לפקודת החברות; "הליכי חדלות פירעון או פירוק" – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או לפי סעיף 194 לפקודת החברות; "חוק חדלות פירעון" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018‏; "חוק חדלות פירעון" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018‏; "חוק חדלות פירעון" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018‏; "חוק חדלות פירעון" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018‏; "חוק חדלות פירעון" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018‏; "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "נאמן איגרות חוב" – נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך; "נאמן איגרות חוב" – נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך; "נאמן איגרות חוב" – נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך; "נאמן איגרות חוב" – נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך; "נאמן איגרות חוב" – נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך; "צו לפתיחת הליכים" – כהגדרתו בחוק חדלות פירעון. "צו לפתיחת הליכים" – כהגדרתו בחוק חדלות פירעון. "צו לפתיחת הליכים" – כהגדרתו בחוק חדלות פירעון. "צו לפתיחת הליכים" – כהגדרתו בחוק חדלות פירעון. "צו לפתיחת הליכים" – כהגדרתו בחוק חדלות פירעון. (ב) בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין, והנגיד נתן את הסכמתו לכך בכתב או שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה לנגיד, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון, בשינויים המחויבים. (ב) בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין, והנגיד נתן את הסכמתו לכך בכתב או שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה לנגיד, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון, בשינויים המחויבים. (ב) בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין, והנגיד נתן את הסכמתו לכך בכתב או שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה לנגיד, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון, בשינויים המחויבים. (ב) בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין, והנגיד נתן את הסכמתו לכך בכתב או שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה לנגיד, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון, בשינויים המחויבים. (ב) בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין, והנגיד נתן את הסכמתו לכך בכתב או שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה לנגיד, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון, בשינויים המחויבים. (ג) לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה: (ג) לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה: (ג) לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה: (ג) לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה: (ג) לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה: (1) נוסף על הוראות סעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך, חלפו שבעה ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודת ההתחייבות ולא שולם תשלום כאמור באותו סעיף, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד; (1) נוסף על הוראות סעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך, חלפו שבעה ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודת ההתחייבות ולא שולם תשלום כאמור באותו סעיף, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד; (1) נוסף על הוראות סעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך, חלפו שבעה ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודת ההתחייבות ולא שולם תשלום כאמור באותו סעיף, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד; (1) נוסף על הוראות סעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך, חלפו שבעה ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודת ההתחייבות ולא שולם תשלום כאמור באותו סעיף, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד; (2) על אף האמור בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור באותו סעיף, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט, את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; נאמן איגרות החוב יגיש את הבקשה לבית המשפט בחלוף 90 ימים ממועד ההודעה לנגיד לפי פסקה (1), ואם ניתנה הסכמת הנגיד בכתב במועד מוקדם יותר – יחולו הוראות אלו: (2) על אף האמור בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור באותו סעיף, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט, את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; נאמן איגרות החוב יגיש את הבקשה לבית המשפט בחלוף 90 ימים ממועד ההודעה לנגיד לפי פסקה (1), ואם ניתנה הסכמת הנגיד בכתב במועד מוקדם יותר – יחולו הוראות אלו: (2) על אף האמור בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור באותו סעיף, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט, את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; נאמן איגרות החוב יגיש את הבקשה לבית המשפט בחלוף 90 ימים ממועד ההודעה לנגיד לפי פסקה (1), ואם ניתנה הסכמת הנגיד בכתב במועד מוקדם יותר – יחולו הוראות אלו: (2) על אף האמור בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור באותו סעיף, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט, את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; נאמן איגרות החוב יגיש את הבקשה לבית המשפט בחלוף 90 ימים ממועד ההודעה לנגיד לפי פסקה (1), ואם ניתנה הסכמת הנגיד בכתב במועד מוקדם יותר – יחולו הוראות אלו: (א) אם טרם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום – יגיש את הבקשה לכל המאוחר בתום 45 ימים ממועד אי־התשלום כאמור; (א) אם טרם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום – יגיש את הבקשה לכל המאוחר בתום 45 ימים ממועד אי־התשלום כאמור; (א) אם טרם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום – יגיש את הבקשה לכל המאוחר בתום 45 ימים ממועד אי־התשלום כאמור; (ב) אם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום האמור – יגיש את הבקשה לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת הסכמת הנגיד. (ב) אם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום האמור – יגיש את הבקשה לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת הסכמת הנגיד. (ב) אם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום האמור – יגיש את הבקשה לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת הסכמת הנגיד. (ד) הנגיד יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף זה, והוא רשאי להשמיע את עמדתו בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה. (ד) הנגיד יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף זה, והוא רשאי להשמיע את עמדתו בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה. (ד) הנגיד יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף זה, והוא רשאי להשמיע את עמדתו בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה. (ד) הנגיד יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף זה, והוא רשאי להשמיע את עמדתו בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה. (ד) הנגיד יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף זה, והוא רשאי להשמיע את עמדתו בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה. (ה) הורה בית המשפט על פתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון בעניינו של תאגיד בנקאי, יראו את מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד הגשת בקשה לבית המשפט. (ה) הורה בית המשפט על פתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון בעניינו של תאגיד בנקאי, יראו את מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד הגשת בקשה לבית המשפט. (ה) הורה בית המשפט על פתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון בעניינו של תאגיד בנקאי, יראו את מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד הגשת בקשה לבית המשפט. (ה) הורה בית המשפט על פתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון בעניינו של תאגיד בנקאי, יראו את מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד הגשת בקשה לבית המשפט. (ה) הורה בית המשפט על פתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון בעניינו של תאגיד בנקאי, יראו את מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד הגשת בקשה לבית המשפט. (ו) קבלת החלטה לפי חלק שמיני א' לחוק החברות על פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת הנגיד לפי סעיף קטן זה – ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו. (ו) קבלת החלטה לפי חלק שמיני א' לחוק החברות על פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת הנגיד לפי סעיף קטן זה – ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו. (ו) קבלת החלטה לפי חלק שמיני א' לחוק החברות על פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת הנגיד לפי סעיף קטן זה – ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו. (ו) קבלת החלטה לפי חלק שמיני א' לחוק החברות על פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת הנגיד לפי סעיף קטן זה – ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו. (ו) קבלת החלטה לפי חלק שמיני א' לחוק החברות על פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת הנגיד לפי סעיף קטן זה – ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו. (ז) מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו: (ז) מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו: (ז) מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו: (ז) מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו: (ז) מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו: (1) המגיש בקשה לנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ימציא העתק מהבקשה גם למנהל המורשה; (1) המגיש בקשה לנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ימציא העתק מהבקשה גם למנהל המורשה; (1) המגיש בקשה לנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ימציא העתק מהבקשה גם למנהל המורשה; (1) המגיש בקשה לנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ימציא העתק מהבקשה גם למנהל המורשה; (2) הוראות סעיף קטן (ד) לעניין מתן הזדמנות לנגיד להשמיע את עמדתו ולעניין הזמנתו לדיון יחולו גם לגבי המנהל המורשה; (2) הוראות סעיף קטן (ד) לעניין מתן הזדמנות לנגיד להשמיע את עמדתו ולעניין הזמנתו לדיון יחולו גם לגבי המנהל המורשה; (2) הוראות סעיף קטן (ד) לעניין מתן הזדמנות לנגיד להשמיע את עמדתו ולעניין הזמנתו לדיון יחולו גם לגבי המנהל המורשה; (2) הוראות סעיף קטן (ד) לעניין מתן הזדמנות לנגיד להשמיע את עמדתו ולעניין הזמנתו לדיון יחולו גם לגבי המנהל המורשה; (3) על אף האמור בסעיפים 342יא, 342כד ו־342כו לחוק החברות, בית המשפט לא ייתן צו פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות בעניינו של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של בעל מניה בו, והתאגיד הבנקאי או אסיפה של בעלי מניותיו לא יקבלו החלטה על פירוקו מרצון של התאגיד הבנקאי; (3) על אף האמור בסעיפים 342יא, 342כד ו־342כו לחוק החברות, בית המשפט לא ייתן צו פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות בעניינו של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של בעל מניה בו, והתאגיד הבנקאי או אסיפה של בעלי מניותיו לא יקבלו החלטה על פירוקו מרצון של התאגיד הבנקאי; (3) על אף האמור בסעיפים 342יא, 342כד ו־342כו לחוק החברות, בית המשפט לא ייתן צו פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות בעניינו של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של בעל מניה בו, והתאגיד הבנקאי או אסיפה של בעלי מניותיו לא יקבלו החלטה על פירוקו מרצון של התאגיד הבנקאי; (3) על אף האמור בסעיפים 342יא, 342כד ו־342כו לחוק החברות, בית המשפט לא ייתן צו פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות בעניינו של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של בעל מניה בו, והתאגיד הבנקאי או אסיפה של בעלי מניותיו לא יקבלו החלטה על פירוקו מרצון של התאגיד הבנקאי; (4) על אף האמור בסעיף 36 לחוק חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחל בסעיף 326 לאותו חוק ובסעיף 342יד לחוק החברות, הורה בית המשפט על פתיחת הליך חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי, רשאי הוא למנות את המנהל המורשה לבעל תפקיד בהליך, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים של התאגיד הבנקאי הזדמנות לטעון את טענותיהם, שיהיה בכך כדי לסייע להגשמת מטרות ההליך; החליט בית המשפט למנות מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו כבעל תפקיד בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו כמנהל מורשה, ורשאי בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף לצידו."; (4) על אף האמור בסעיף 36 לחוק חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחל בסעיף 326 לאותו חוק ובסעיף 342יד לחוק החברות, הורה בית המשפט על פתיחת הליך חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי, רשאי הוא למנות את המנהל המורשה לבעל תפקיד בהליך, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים של התאגיד הבנקאי הזדמנות לטעון את טענותיהם, שיהיה בכך כדי לסייע להגשמת מטרות ההליך; החליט בית המשפט למנות מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו כבעל תפקיד בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו כמנהל מורשה, ורשאי בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף לצידו."; (4) על אף האמור בסעיף 36 לחוק חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחל בסעיף 326 לאותו חוק ובסעיף 342יד לחוק החברות, הורה בית המשפט על פתיחת הליך חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי, רשאי הוא למנות את המנהל המורשה לבעל תפקיד בהליך, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים של התאגיד הבנקאי הזדמנות לטעון את טענותיהם, שיהיה בכך כדי לסייע להגשמת מטרות ההליך; החליט בית המשפט למנות מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו כבעל תפקיד בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו כמנהל מורשה, ורשאי בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף לצידו."; (4) על אף האמור בסעיף 36 לחוק חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחל בסעיף 326 לאותו חוק ובסעיף 342יד לחוק החברות, הורה בית המשפט על פתיחת הליך חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי, רשאי הוא למנות את המנהל המורשה לבעל תפקיד בהליך, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים של התאגיד הבנקאי הזדמנות לטעון את טענותיהם, שיהיה בכך כדי לסייע להגשמת מטרות ההליך; החליט בית המשפט למנות מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו כבעל תפקיד בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו כמנהל מורשה, ורשאי בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף לצידו."; (7) בסעיף 11ב(א)(3), המילים "התשנ"ט–1999 (בפקודה זו – חוק החברות)" – יימחקו; (7) בסעיף 11ב(א)(3), המילים "התשנ"ט–1999 (בפקודה זו – חוק החברות)" – יימחקו; (7) בסעיף 11ב(א)(3), המילים "התשנ"ט–1999 (בפקודה זו – חוק החברות)" – יימחקו; (7) בסעיף 11ב(א)(3), המילים "התשנ"ט–1999 (בפקודה זו – חוק החברות)" – יימחקו; (7) בסעיף 11ב(א)(3), המילים "התשנ"ט–1999 (בפקודה זו – חוק החברות)" – יימחקו; (8) בסעיף 14ח(א), אחרי פסקה (1) יבוא: (8) בסעיף 14ח(א), אחרי פסקה (1) יבוא: (8) בסעיף 14ח(א), אחרי פסקה (1) יבוא: (8) בסעיף 14ח(א), אחרי פסקה (1) יבוא: (8) בסעיף 14ח(א), אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) לא מילא אחר הוראות שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 8א; "(1א) לא מילא אחר הוראות שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 8א; "(1א) לא מילא אחר הוראות שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 8א; "(1א) לא מילא אחר הוראות שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 8א; (1ב) הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראת סעיף 8ג(א);". (1ב) הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראת סעיף 8ג(א);". (1ב) הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראת סעיף 8ג(א);". (1ב) הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראת סעיף 8ג(א);". תיקון חוק שירות מידע פיננסי – מס' 3 תיקון חוק שירות מידע פיננסי – מס' 3 תיקון חוק שירות מידע פיננסי – מס' 3 5. בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–2021‏ – בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–2021‏ – בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–2021‏ – בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–2021‏ – בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–2021‏ – (1) בסעיף 41, בסופו יבוא: (1) בסעיף 41, בסופו יבוא: (1) בסעיף 41, בסופו יבוא: (1) בסעיף 41, בסופו יבוא: (1) בסעיף 41, בסופו יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיף 39 ובלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לגבי הגופים המפורטים להלן, החובה לתת גישה למידע פיננסי לפי הוראות הסעיף האמור תחול במועדים הקבועים לצידם, לפי העניין: "(ד) על אף האמור בסעיף 39 ובלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לגבי הגופים המפורטים להלן, החובה לתת גישה למידע פיננסי לפי הוראות הסעיף האמור תחול במועדים הקבועים לצידם, לפי העניין: "(ד) על אף האמור בסעיף 39 ובלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לגבי הגופים המפורטים להלן, החובה לתת גישה למידע פיננסי לפי הוראות הסעיף האמור תחול במועדים הקבועים לצידם, לפי העניין: "(ד) על אף האמור בסעיף 39 ובלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לגבי הגופים המפורטים להלן, החובה לתת גישה למידע פיננסי לפי הוראות הסעיף האמור תחול במועדים הקבועים לצידם, לפי העניין: (1) לגבי גוף שהיה לראשונה למקור מידע – בתום שלוש שנים מהיום שהיה לראשונה מקור מידע כאמור; (1) לגבי גוף שהיה לראשונה למקור מידע – בתום שלוש שנים מהיום שהיה לראשונה מקור מידע כאמור; (1) לגבי גוף שהיה לראשונה למקור מידע – בתום שלוש שנים מהיום שהיה לראשונה מקור מידע כאמור; (2) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי לא חלה עליו לפי סעיף קטן (ב) או (ג), ושבמועד מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג אחר שהחובה האמורה חלה עליו – בתום שלוש שנים ממועד שהיה לבעל הרישיון האחר; (2) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי לא חלה עליו לפי סעיף קטן (ב) או (ג), ושבמועד מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג אחר שהחובה האמורה חלה עליו – בתום שלוש שנים ממועד שהיה לבעל הרישיון האחר; (2) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי לא חלה עליו לפי סעיף קטן (ב) או (ג), ושבמועד מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג אחר שהחובה האמורה חלה עליו – בתום שלוש שנים ממועד שהיה לבעל הרישיון האחר; (3) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי חלה עליו, שבמועד מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג אחר שבשלו הוא נדרש לתת גישה לסלי מידע שלגביהם לא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם לכן – בתום שנה ממועד שהיה לבעל הרישיון האחר, לגבי סלי המידע כאמור; (3) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי חלה עליו, שבמועד מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג אחר שבשלו הוא נדרש לתת גישה לסלי מידע שלגביהם לא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם לכן – בתום שנה ממועד שהיה לבעל הרישיון האחר, לגבי סלי המידע כאמור; (3) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי חלה עליו, שבמועד מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג אחר שבשלו הוא נדרש לתת גישה לסלי מידע שלגביהם לא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם לכן – בתום שנה ממועד שהיה לבעל הרישיון האחר, לגבי סלי המידע כאמור; (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לגבי מקור מידע שהוא תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – בתום שנה ממועד שהיה למקור מידע כאמור, למעט לעניין סלי מידע שלגביהם חלה עליו או על השולט בו חובת מתן הגישה קודם לכן; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי). (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לגבי מקור מידע שהוא תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – בתום שנה ממועד שהיה למקור מידע כאמור, למעט לעניין סלי מידע שלגביהם חלה עליו או על השולט בו חובת מתן הגישה קודם לכן; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי). (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לגבי מקור מידע שהוא תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – בתום שנה ממועד שהיה למקור מידע כאמור, למעט לעניין סלי מידע שלגביהם חלה עליו או על השולט בו חובת מתן הגישה קודם לכן; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי). (ה) מאסדר מקור המידע יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מקורות המידע שלא תחול עליהם חובת מתן גישה למידע פיננסי הנמצא ברשותם, לגבי כלל סלי המידע או חלקם, או שחובה כאמור תחול עליהם בתום תקופה שנקבעה, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד)."; (ה) מאסדר מקור המידע יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מקורות המידע שלא תחול עליהם חובת מתן גישה למידע פיננסי הנמצא ברשותם, לגבי כלל סלי המידע או חלקם, או שחובה כאמור תחול עליהם בתום תקופה שנקבעה, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד)."; (ה) מאסדר מקור המידע יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מקורות המידע שלא תחול עליהם חובת מתן גישה למידע פיננסי הנמצא ברשותם, לגבי כלל סלי המידע או חלקם, או שחובה כאמור תחול עליהם בתום תקופה שנקבעה, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד)."; (ה) מאסדר מקור המידע יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מקורות המידע שלא תחול עליהם חובת מתן גישה למידע פיננסי הנמצא ברשותם, לגבי כלל סלי המידע או חלקם, או שחובה כאמור תחול עליהם בתום תקופה שנקבעה, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד)."; (2) בסעיף 82(ב), בסופו יבוא "ואולם הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי הסעיפים האמורים עד יום י"ט באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026)." (2) בסעיף 82(ב), בסופו יבוא "ואולם הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי הסעיפים האמורים עד יום י"ט באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026)." (2) בסעיף 82(ב), בסופו יבוא "ואולם הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי הסעיפים האמורים עד יום י"ט באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026)." (2) בסעיף 82(ב), בסופו יבוא "ואולם הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי הסעיפים האמורים עד יום י"ט באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026)." (2) בסעיף 82(ב), בסופו יבוא "ואולם הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי הסעיפים האמורים עד יום י"ט באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026)." תיקון חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום – מס' 3 תיקון חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום – מס' 3 תיקון חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום – מס' 3 6. בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023 – בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023 – בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023 – בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023 – בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023 – (1) בסעיף 36, בסופו יבוא: (1) בסעיף 36, בסופו יבוא: (1) בסעיף 36, בסופו יבוא: (1) בסעיף 36, בסופו יבוא: (1) בסעיף 36, בסופו יבוא: "(ו) על אף האמור בסעיף 35(א) ו־(ב), חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת הסעיף האמור תחול במועדים המפורטים להלן: "(ו) על אף האמור בסעיף 35(א) ו־(ב), חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת הסעיף האמור תחול במועדים המפורטים להלן: "(ו) על אף האמור בסעיף 35(א) ו־(ב), חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת הסעיף האמור תחול במועדים המפורטים להלן: "(ו) על אף האמור בסעיף 35(א) ו־(ב), חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת הסעיף האמור תחול במועדים המפורטים להלן: (1) לגבי בעל רישיון – בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין זה, "בעל רישיון" – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; (1) לגבי בעל רישיון – בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין זה, "בעל רישיון" – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; (1) לגבי בעל רישיון – בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין זה, "בעל רישיון" – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; (2) על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום למשלם – בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט על ידי בעל רישיון כאמור."; (2) על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום למשלם – בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט על ידי בעל רישיון כאמור."; (2) על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום למשלם – בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט על ידי בעל רישיון כאמור."; (2) בסעיף 82, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 82, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 82, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 82, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 82, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי סעיף 41(א), לעניין שירות ייזום בסיסי ולעניין שירות ייזום מתקדם, עד יום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)." "(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי סעיף 41(א), לעניין שירות ייזום בסיסי ולעניין שירות ייזום מתקדם, עד יום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)." "(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי סעיף 41(א), לעניין שירות ייזום בסיסי ולעניין שירות ייזום מתקדם, עד יום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)." "(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי סעיף 41(א), לעניין שירות ייזום בסיסי ולעניין שירות ייזום מתקדם, עד יום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)." תיקון חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג) תיקון חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג) תיקון חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג) 7. בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016, בסעיף 1, בהגדרה "גוף פיננסי", בפסקה (5) שבה, בסופה יבוא "למעט בנק קטן כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, שטרם חלפו שבע שנים מהמועד שהיה לבעל רישיון בנק כמשמעותו באותו חוק או מיום תחילתו של חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לפי המאוחר". בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016, בסעיף 1, בהגדרה "גוף פיננסי", בפסקה (5) שבה, בסופה יבוא "למעט בנק קטן כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, שטרם חלפו שבע שנים מהמועד שהיה לבעל רישיון בנק כמשמעותו באותו חוק או מיום תחילתו של חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לפי המאוחר". בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016, בסעיף 1, בהגדרה "גוף פיננסי", בפסקה (5) שבה, בסופה יבוא "למעט בנק קטן כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, שטרם חלפו שבע שנים מהמועד שהיה לבעל רישיון בנק כמשמעותו באותו חוק או מיום תחילתו של חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לפי המאוחר". בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016, בסעיף 1, בהגדרה "גוף פיננסי", בפסקה (5) שבה, בסופה יבוא "למעט בנק קטן כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, שטרם חלפו שבע שנים מהמועד שהיה לבעל רישיון בנק כמשמעותו באותו חוק או מיום תחילתו של חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לפי המאוחר". בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016, בסעיף 1, בהגדרה "גוף פיננסי", בפסקה (5) שבה, בסופה יבוא "למעט בנק קטן כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, שטרם חלפו שבע שנים מהמועד שהיה לבעל רישיון בנק כמשמעותו באותו חוק או מיום תחילתו של חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לפי המאוחר". תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות – מס' 32 תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות – מס' 32 תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות – מס' 32 8. בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏, בסעיף 7 – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏, בסעיף 7 – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏, בסעיף 7 – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏, בסעיף 7 – בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏, בסעיף 7 – (1) בסעיף קטן (ג2)(4), בסופו יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה – בנק זעיר)"; (1) בסעיף קטן (ג2)(4), בסופו יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה – בנק זעיר)"; (1) בסעיף קטן (ג2)(4), בסופו יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה – בנק זעיר)"; (1) בסעיף קטן (ג2)(4), בסופו יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה – בנק זעיר)"; (1) בסעיף קטן (ג2)(4), בסופו יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה – בנק זעיר)"; (2) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: "(ג3) על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו־(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)." "(ג3) על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו־(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)." "(ג3) על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו־(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)." "(ג3) על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו־(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)." תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) – מס' 45 תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) – מס' 45 תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) – מס' 45 9. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏ – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏ – (1) בסעיף 26(ה), במקום "28א" יבוא "28א(א)"; (1) בסעיף 26(ה), במקום "28א" יבוא "28א(א)"; (1) בסעיף 26(ה), במקום "28א" יבוא "28א(א)"; (1) בסעיף 26(ה), במקום "28א" יבוא "28א(א)"; (1) בסעיף 26(ה), במקום "28א" יבוא "28א(א)"; (2) בסעיף 28א – (2) בסעיף 28א – (2) בסעיף 28א – (2) בסעיף 28א – (2) בסעיף 28א – (א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, בפסקה (5), בסופה יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בסעיף זה – בנק זעיר)"; (א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, בפסקה (5), בסופה יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בסעיף זה – בנק זעיר)"; (א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, בפסקה (5), בסופה יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בסעיף זה – בנק זעיר)"; (א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, בפסקה (5), בסופה יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בסעיף זה – בנק זעיר)"; (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (5) ו־(7) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)."; "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (5) ו־(7) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)."; "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (5) ו־(7) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)."; (3) אחרי סעיף 28א יבוא: (3) אחרי סעיף 28א יבוא: (3) אחרי סעיף 28א יבוא: (3) אחרי סעיף 28א יבוא: (3) אחרי סעיף 28א יבוא: "סוכן תאגיד ותאגיד בנקאי הנשלטים על ידי אותו אדם "סוכן תאגיד ותאגיד בנקאי הנשלטים על ידי אותו אדם "סוכן תאגיד ותאגיד בנקאי הנשלטים על ידי אותו אדם 28ב. בעל רישיון סוכן תאגיד לא יעסוק בתיווך, בשיווק או במכירת מוצרים של תאגיד בנקאי, אם בעל הרישיון סוכן תאגיד והתאגיד הבנקאי נשלטים על ידי אותו אדם." בעל רישיון סוכן תאגיד לא יעסוק בתיווך, בשיווק או במכירת מוצרים של תאגיד בנקאי, אם בעל הרישיון סוכן תאגיד והתאגיד הבנקאי נשלטים על ידי אותו אדם." בעל רישיון סוכן תאגיד לא יעסוק בתיווך, בשיווק או במכירת מוצרים של תאגיד בנקאי, אם בעל הרישיון סוכן תאגיד והתאגיד הבנקאי נשלטים על ידי אותו אדם." בעל רישיון סוכן תאגיד לא יעסוק בתיווך, בשיווק או במכירת מוצרים של תאגיד בנקאי, אם בעל הרישיון סוכן תאגיד והתאגיד הבנקאי נשלטים על ידי אותו אדם." בעל רישיון סוכן תאגיד לא יעסוק בתיווך, בשיווק או במכירת מוצרים של תאגיד בנקאי, אם בעל הרישיון סוכן תאגיד והתאגיד הבנקאי נשלטים על ידי אותו אדם." תיקון חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) – מס' 6 תיקון חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) – מס' 6 תיקון חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) – מס' 6 10. בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017‏ – בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017‏ – בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017‏ – בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017‏ – בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017‏ – (1) בסעיף 9(א)(1)(ב), במקום "ועד תום תקופת המעבר" יבוא "ועד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027) (בפסקת משנה זו – מועד המעבר)", ובכל מקום, במקום "במהלך תקופת" יבוא "עד מועד"; (1) בסעיף 9(א)(1)(ב), במקום "ועד תום תקופת המעבר" יבוא "ועד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027) (בפסקת משנה זו – מועד המעבר)", ובכל מקום, במקום "במהלך תקופת" יבוא "עד מועד"; (1) בסעיף 9(א)(1)(ב), במקום "ועד תום תקופת המעבר" יבוא "ועד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027) (בפסקת משנה זו – מועד המעבר)", ובכל מקום, במקום "במהלך תקופת" יבוא "עד מועד"; (1) בסעיף 9(א)(1)(ב), במקום "ועד תום תקופת המעבר" יבוא "ועד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027) (בפסקת משנה זו – מועד המעבר)", ובכל מקום, במקום "במהלך תקופת" יבוא "עד מועד"; (1) בסעיף 9(א)(1)(ב), במקום "ועד תום תקופת המעבר" יבוא "ועד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027) (בפסקת משנה זו – מועד המעבר)", ובכל מקום, במקום "במהלך תקופת" יבוא "עד מועד"; (2) אחרי סעיף 9 יבוא: (2) אחרי סעיף 9 יבוא: (2) אחרי סעיף 9 יבוא: (2) אחרי סעיף 9 יבוא: (2) אחרי סעיף 9 יבוא: "הגבלות לעניין תפעול הנפקה בתקופה הנוספת "הגבלות לעניין תפעול הנפקה בתקופה הנוספת "הגבלות לעניין תפעול הנפקה בתקופה הנוספת 9א. (א) בתקופה של ארבע שנים החל מיום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) (בסעיף זה – התקופה הנוספת), יחולו לעניין תפעול הנפקה הוראות אלה: (א) בתקופה של ארבע שנים החל מיום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) (בסעיף זה – התקופה הנוספת), יחולו לעניין תפעול הנפקה הוראות אלה: (א) בתקופה של ארבע שנים החל מיום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) (בסעיף זה – התקופה הנוספת), יחולו לעניין תפעול הנפקה הוראות אלה: (א) בתקופה של ארבע שנים החל מיום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) (בסעיף זה – התקופה הנוספת), יחולו לעניין תפעול הנפקה הוראות אלה: (א) בתקופה של ארבע שנים החל מיום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) (בסעיף זה – התקופה הנוספת), יחולו לעניין תפעול הנפקה הוראות אלה: (1) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה מתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס חיוב; (1) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה מתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס חיוב; (1) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה מתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס חיוב; (1) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה מתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס חיוב; (2) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־40% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי סעיף קטן זה, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) וחודש לפי סעיף 5(א) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019‏, במהלך התקופה הנוספת. (2) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־40% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי סעיף קטן זה, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) וחודש לפי סעיף 5(א) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019‏, במהלך התקופה הנוספת. (2) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־40% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי סעיף קטן זה, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) וחודש לפי סעיף 5(א) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019‏, במהלך התקופה הנוספת. (2) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־40% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי סעיף קטן זה, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) וחודש לפי סעיף 5(א) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019‏, במהלך התקופה הנוספת. (ב) שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי, בהתייחס לכלל הבנקים האמורים בסעיף קטן (א) או לסוג מסוים מהם – (ב) שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי, בהתייחס לכלל הבנקים האמורים בסעיף קטן (א) או לסוג מסוים מהם – (ב) שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי, בהתייחס לכלל הבנקים האמורים בסעיף קטן (א) או לסוג מסוים מהם – (ב) שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי, בהתייחס לכלל הבנקים האמורים בסעיף קטן (א) או לסוג מסוים מהם – (ב) שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי, בהתייחס לכלל הבנקים האמורים בסעיף קטן (א) או לסוג מסוים מהם – (1) להאריך את התקופה הנוספת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבע שנים; (1) להאריך את התקופה הנוספת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבע שנים; (1) להאריך את התקופה הנוספת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבע שנים; (1) להאריך את התקופה הנוספת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבע שנים; (2) לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(2). (2) לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(2). (2) לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(2). (2) לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(2). (ג) בסעיף זה – (ג) בסעיף זה – (ג) בסעיף זה – (ג) בסעיף זה – (ג) בסעיף זה – "אמצעי תשלום" – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019; "אמצעי תשלום" – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019; "אמצעי תשלום" – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019; "אמצעי תשלום" – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019; "אמצעי תשלום" – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019; "חברה מתפעלת" – כל אחד מאלה: "חברה מתפעלת" – כל אחד מאלה: "חברה מתפעלת" – כל אחד מאלה: "חברה מתפעלת" – כל אחד מאלה: "חברה מתפעלת" – כל אחד מאלה: (1) תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי אשראי בישראל; (1) תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי אשראי בישראל; (1) תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי אשראי בישראל; (1) תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי אשראי בישראל; (2) תאגיד אחר שנגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותו הפיננסית כמתפעל הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותו תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; (2) תאגיד אחר שנגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותו הפיננסית כמתפעל הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותו תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; (2) תאגיד אחר שנגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותו הפיננסית כמתפעל הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותו תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; (2) תאגיד אחר שנגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותו הפיננסית כמתפעל הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותו תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; "חוזה כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס חיוב", "כרטיס אשראי", "כרטיס חיוב", ו"תפעול הנפקה" – כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי); ואולם לעניין הגדרות אלו, יראו ככרטיס אשראי או כרטיס חיוב גם אמצעי תשלום שהונפק בידי חברה מתפעלת או שהנפקתו תופעלה על ידה, ומוצג ללקוח, משמש ונסלק ככרטיס כאמור, אף אם אינו לוחית או חפץ." "חוזה כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס חיוב", "כרטיס אשראי", "כרטיס חיוב", ו"תפעול הנפקה" – כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי); ואולם לעניין הגדרות אלו, יראו ככרטיס אשראי או כרטיס חיוב גם אמצעי תשלום שהונפק בידי חברה מתפעלת או שהנפקתו תופעלה על ידה, ומוצג ללקוח, משמש ונסלק ככרטיס כאמור, אף אם אינו לוחית או חפץ." "חוזה כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס חיוב", "כרטיס אשראי", "כרטיס חיוב", ו"תפעול הנפקה" – כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי); ואולם לעניין הגדרות אלו, יראו ככרטיס אשראי או כרטיס חיוב גם אמצעי תשלום שהונפק בידי חברה מתפעלת או שהנפקתו תופעלה על ידה, ומוצג ללקוח, משמש ונסלק ככרטיס כאמור, אף אם אינו לוחית או חפץ." "חוזה כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס חיוב", "כרטיס אשראי", "כרטיס חיוב", ו"תפעול הנפקה" – כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי); ואולם לעניין הגדרות אלו, יראו ככרטיס אשראי או כרטיס חיוב גם אמצעי תשלום שהונפק בידי חברה מתפעלת או שהנפקתו תופעלה על ידה, ומוצג ללקוח, משמש ונסלק ככרטיס כאמור, אף אם אינו לוחית או חפץ." "חוזה כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס חיוב", "כרטיס אשראי", "כרטיס חיוב", ו"תפעול הנפקה" – כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי); ואולם לעניין הגדרות אלו, יראו ככרטיס אשראי או כרטיס חיוב גם אמצעי תשלום שהונפק בידי חברה מתפעלת או שהנפקתו תופעלה על ידה, ומוצג ללקוח, משמש ונסלק ככרטיס כאמור, אף אם אינו לוחית או חפץ." תיקון חוק מס ערך מוסף – מס' 67 תיקון חוק מס ערך מוסף – מס' 67 תיקון חוק מס ערך מוסף – מס' 67 11. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ (בחוק זה – חוק מס ערך מוסף) – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ (בחוק זה – חוק מס ערך מוסף) – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ (בחוק זה – חוק מס ערך מוסף) – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ (בחוק זה – חוק מס ערך מוסף) – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ (בחוק זה – חוק מס ערך מוסף) – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "בית משפט מחוזי" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "בית משפט מחוזי" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "בית משפט מחוזי" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "בית משפט מחוזי" יבוא: ""בנק חברתי" – חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט–1999, שבידיה רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, או אגודה שיתופית שבידיה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בסעיף 25א בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, ובלבד שאין עיסוקן למטרת ריווח;"; ""בנק חברתי" – חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט–1999, שבידיה רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, או אגודה שיתופית שבידיה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בסעיף 25א בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, ובלבד שאין עיסוקן למטרת ריווח;"; ""בנק חברתי" – חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט–1999, שבידיה רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, או אגודה שיתופית שבידיה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בסעיף 25א בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, ובלבד שאין עיסוקן למטרת ריווח;"; ""בנק חברתי" – חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט–1999, שבידיה רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, או אגודה שיתופית שבידיה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בסעיף 25א בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, ובלבד שאין עיסוקן למטרת ריווח;"; (ב) בהגדרה "מוסד כספי", בפסקה (2) שבה, בסופה יבוא "ולמעט בנק חברתי"; (ב) בהגדרה "מוסד כספי", בפסקה (2) שבה, בסופה יבוא "ולמעט בנק חברתי"; (ב) בהגדרה "מוסד כספי", בפסקה (2) שבה, בסופה יבוא "ולמעט בנק חברתי"; (ב) בהגדרה "מוסד כספי", בפסקה (2) שבה, בסופה יבוא "ולמעט בנק חברתי"; (ג) בהגדרה ""מוסד ללא כוונת ריווח" או "מלכ"ר"", בפסקה (2) שבה, בסופה יבוא "לרבות בנק חברתי, ולמעט מוסד כספי"; (ג) בהגדרה ""מוסד ללא כוונת ריווח" או "מלכ"ר"", בפסקה (2) שבה, בסופה יבוא "לרבות בנק חברתי, ולמעט מוסד כספי"; (ג) בהגדרה ""מוסד ללא כוונת ריווח" או "מלכ"ר"", בפסקה (2) שבה, בסופה יבוא "לרבות בנק חברתי, ולמעט מוסד כספי"; (ג) בהגדרה ""מוסד ללא כוונת ריווח" או "מלכ"ר"", בפסקה (2) שבה, בסופה יבוא "לרבות בנק חברתי, ולמעט מוסד כספי"; (2) בסעיף 4, בסופו יבוא: (2) בסעיף 4, בסופו יבוא: (2) בסעיף 4, בסופו יבוא: (2) בסעיף 4, בסופו יבוא: (2) בסעיף 4, בסופו יבוא: "(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) – "(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) – "(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) – "(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) – (1) לעניין הפסד שהיה למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏, במהלך כל אחת מחמש שנות המס הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי, שלא קוזז כנגד השכר ששילם לשנת המס שבה נוצר ההפסד בהתאם לסעיף קטן (ב) – סכום ההפסד שלא קוזז יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד הרווח של הבנק באותן שנים; (1) לעניין הפסד שהיה למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏, במהלך כל אחת מחמש שנות המס הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי, שלא קוזז כנגד השכר ששילם לשנת המס שבה נוצר ההפסד בהתאם לסעיף קטן (ב) – סכום ההפסד שלא קוזז יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד הרווח של הבנק באותן שנים; (1) לעניין הפסד שהיה למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏, במהלך כל אחת מחמש שנות המס הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי, שלא קוזז כנגד השכר ששילם לשנת המס שבה נוצר ההפסד בהתאם לסעיף קטן (ב) – סכום ההפסד שלא קוזז יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד הרווח של הבנק באותן שנים; (2) נוצר או גדל ההפסד בשנת המס כתוצאה מביצוע קיזוז כאמור בפסקה (1) (להלן – ההפסד המצטבר), יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין קיזוז ההפסד כנגד השכר ששילם באותה שנת מס ביחס להפסד המצטבר; (2) נוצר או גדל ההפסד בשנת המס כתוצאה מביצוע קיזוז כאמור בפסקה (1) (להלן – ההפסד המצטבר), יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין קיזוז ההפסד כנגד השכר ששילם באותה שנת מס ביחס להפסד המצטבר; (2) נוצר או גדל ההפסד בשנת המס כתוצאה מביצוע קיזוז כאמור בפסקה (1) (להלן – ההפסד המצטבר), יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין קיזוז ההפסד כנגד השכר ששילם באותה שנת מס ביחס להפסד המצטבר; והכול, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנים שלאחריה." והכול, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנים שלאחריה." והכול, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנים שלאחריה." והכול, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנים שלאחריה." חוק מס ערך מוסף – תחולה חוק מס ערך מוסף – תחולה חוק מס ערך מוסף – תחולה 12. הוראות הקיזוז לפי סעיף 4(ג) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בחוק זה, יחולו לגבי הפסד שנוצר למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי) החל מחמש שנות המס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה ואילך. הוראות הקיזוז לפי סעיף 4(ג) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בחוק זה, יחולו לגבי הפסד שנוצר למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי) החל מחמש שנות המס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה ואילך. הוראות הקיזוז לפי סעיף 4(ג) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בחוק זה, יחולו לגבי הפסד שנוצר למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי) החל מחמש שנות המס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה ואילך. הוראות הקיזוז לפי סעיף 4(ג) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בחוק זה, יחולו לגבי הפסד שנוצר למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי) החל מחמש שנות המס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה ואילך. הוראות הקיזוז לפי סעיף 4(ג) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בחוק זה, יחולו לגבי הפסד שנוצר למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי) החל מחמש שנות המס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה ואילך. תיקון חוק הלוואות לדיור – מס' 14 תיקון חוק הלוואות לדיור – מס' 14 תיקון חוק הלוואות לדיור – מס' 14 13. בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992 – בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992 – בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992 – בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992 – בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992 – (1) בסעיף 4, במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים"; (1) בסעיף 4, במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים"; (1) בסעיף 4, במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים"; (1) בסעיף 4, במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים"; (1) בסעיף 4, במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים"; (2) בסעיף 4א(ד), במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים". (2) בסעיף 4א(ד), במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים". (2) בסעיף 4א(ד), במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים". (2) בסעיף 4א(ד), במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים". (2) בסעיף 4א(ד), במקום "הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות" יבוא "הריבית הממוצעת של הבנקים על אשראי למטרת מגורים". תיקון חוק המידע הפלילי ותקנת השבים – מס' 11 תיקון חוק המידע הפלילי ותקנת השבים – מס' 11 תיקון חוק המידע הפלילי ותקנת השבים – מס' 11 14. בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, בתוספת הראשונה, בפרט 5(13), אחרי "ולעניין מינוי לפי סעיפים" יבוא "8ד,". בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, בתוספת הראשונה, בפרט 5(13), אחרי "ולעניין מינוי לפי סעיפים" יבוא "8ד,". בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, בתוספת הראשונה, בפרט 5(13), אחרי "ולעניין מינוי לפי סעיפים" יבוא "8ד,". בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, בתוספת הראשונה, בפרט 5(13), אחרי "ולעניין מינוי לפי סעיפים" יבוא "8ד,". בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, בתוספת הראשונה, בפרט 5(13), אחרי "ולעניין מינוי לפי סעיפים" יבוא "8ד,". פרק ב': הוראות שונות פרק ב': הוראות שונות פרק ב': הוראות שונות פרק ב': הוראות שונות פרק ב': הוראות שונות פרק ב': הוראות שונות פרק ב': הוראות שונות פרק ב': הוראות שונות פרק ב': הוראות שונות צוות המעקב צוות המעקב צוות המעקב 15. (א) מוקם בזה צוות שחבריו הם חברי הצוות המייעץ כהגדרתו בסעיף 27ו לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה, ויחולו לעניין חברי הצוות הוראות הסעיף האמור (בסעיף זה – צוות המעקב). (א) מוקם בזה צוות שחבריו הם חברי הצוות המייעץ כהגדרתו בסעיף 27ו לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה, ויחולו לעניין חברי הצוות הוראות הסעיף האמור (בסעיף זה – צוות המעקב). (א) מוקם בזה צוות שחבריו הם חברי הצוות המייעץ כהגדרתו בסעיף 27ו לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה, ויחולו לעניין חברי הצוות הוראות הסעיף האמור (בסעיף זה – צוות המעקב). (א) מוקם בזה צוות שחבריו הם חברי הצוות המייעץ כהגדרתו בסעיף 27ו לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה, ויחולו לעניין חברי הצוות הוראות הסעיף האמור (בסעיף זה – צוות המעקב). (א) מוקם בזה צוות שחבריו הם חברי הצוות המייעץ כהגדרתו בסעיף 27ו לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה, ויחולו לעניין חברי הצוות הוראות הסעיף האמור (בסעיף זה – צוות המעקב). (ב) תפקידו של צוות המעקב הוא לבחון את יישום הוראות חוק זה לעניין הגברת התחרות במערכת הבנקאית והשפעתו על המערכת הפיננסית ועל המשק, וכן את אלה: (ב) תפקידו של צוות המעקב הוא לבחון את יישום הוראות חוק זה לעניין הגברת התחרות במערכת הבנקאית והשפעתו על המערכת הפיננסית ועל המשק, וכן את אלה: (ב) תפקידו של צוות המעקב הוא לבחון את יישום הוראות חוק זה לעניין הגברת התחרות במערכת הבנקאית והשפעתו על המערכת הפיננסית ועל המשק, וכן את אלה: (ב) תפקידו של צוות המעקב הוא לבחון את יישום הוראות חוק זה לעניין הגברת התחרות במערכת הבנקאית והשפעתו על המערכת הפיננסית ועל המשק, וכן את אלה: (ב) תפקידו של צוות המעקב הוא לבחון את יישום הוראות חוק זה לעניין הגברת התחרות במערכת הבנקאית והשפעתו על המערכת הפיננסית ועל המשק, וכן את אלה: (1) התחרות בתחום תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; לעניין זה, "תפעול הנפקה" ו"כרטיס חיוב" – כהגדרתם בסעיף 9א(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, כנוסחו בחוק זה; (1) התחרות בתחום תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; לעניין זה, "תפעול הנפקה" ו"כרטיס חיוב" – כהגדרתם בסעיף 9א(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, כנוסחו בחוק זה; (1) התחרות בתחום תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; לעניין זה, "תפעול הנפקה" ו"כרטיס חיוב" – כהגדרתם בסעיף 9א(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, כנוסחו בחוק זה; (1) התחרות בתחום תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; לעניין זה, "תפעול הנפקה" ו"כרטיס חיוב" – כהגדרתם בסעיף 9א(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, כנוסחו בחוק זה; (2) השפעת תנאי האשראי הבנקאי לגופים פיננסיים על כניסת גורמים חדשים למערכת הבנקאית; (2) השפעת תנאי האשראי הבנקאי לגופים פיננסיים על כניסת גורמים חדשים למערכת הבנקאית; (2) השפעת תנאי האשראי הבנקאי לגופים פיננסיים על כניסת גורמים חדשים למערכת הבנקאית; (2) השפעת תנאי האשראי הבנקאי לגופים פיננסיים על כניסת גורמים חדשים למערכת הבנקאית; (3) חסמים לפעילותם של בנקים קטנים ובנקים חדשים והדרכים להסרתם, אם ישנן, לרבות חסמים הקשורים להוראות לפי דין שאינן הוראות לפי חוק זה, למעט הוראות לפי דין הנוגעות ליציבותם של הגופים הפיננסיים; (3) חסמים לפעילותם של בנקים קטנים ובנקים חדשים והדרכים להסרתם, אם ישנן, לרבות חסמים הקשורים להוראות לפי דין שאינן הוראות לפי חוק זה, למעט הוראות לפי דין הנוגעות ליציבותם של הגופים הפיננסיים; (3) חסמים לפעילותם של בנקים קטנים ובנקים חדשים והדרכים להסרתם, אם ישנן, לרבות חסמים הקשורים להוראות לפי דין שאינן הוראות לפי חוק זה, למעט הוראות לפי דין הנוגעות ליציבותם של הגופים הפיננסיים; (3) חסמים לפעילותם של בנקים קטנים ובנקים חדשים והדרכים להסרתם, אם ישנן, לרבות חסמים הקשורים להוראות לפי דין שאינן הוראות לפי חוק זה, למעט הוראות לפי דין הנוגעות ליציבותם של הגופים הפיננסיים; (4) קידום הליכי חקיקתו של הסדר בעניין פיקוח על תאגידי החזקה בגופים פיננסיים; (4) קידום הליכי חקיקתו של הסדר בעניין פיקוח על תאגידי החזקה בגופים פיננסיים; (4) קידום הליכי חקיקתו של הסדר בעניין פיקוח על תאגידי החזקה בגופים פיננסיים; (4) קידום הליכי חקיקתו של הסדר בעניין פיקוח על תאגידי החזקה בגופים פיננסיים; (5) חסמים לכניסתם של בנקים קטנים לפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים והשפעתו של חוק זה על התחרות בתחום האמור. (5) חסמים לכניסתם של בנקים קטנים לפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים והשפעתו של חוק זה על התחרות בתחום האמור. (5) חסמים לכניסתם של בנקים קטנים לפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים והשפעתו של חוק זה על התחרות בתחום האמור. (5) חסמים לכניסתם של בנקים קטנים לפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים והשפעתו של חוק זה על התחרות בתחום האמור. (ג) על אף האמור בכל דין, רשות המנויה בסעיף 27ו1(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – רשות), תמסור לצוות המעקב, לבקשתו, מידע שבידה הדרוש לו לשם מילוי תפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, למעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של גוף פיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (ג) על אף האמור בכל דין, רשות המנויה בסעיף 27ו1(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – רשות), תמסור לצוות המעקב, לבקשתו, מידע שבידה הדרוש לו לשם מילוי תפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, למעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של גוף פיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (ג) על אף האמור בכל דין, רשות המנויה בסעיף 27ו1(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – רשות), תמסור לצוות המעקב, לבקשתו, מידע שבידה הדרוש לו לשם מילוי תפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, למעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של גוף פיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (ג) על אף האמור בכל דין, רשות המנויה בסעיף 27ו1(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – רשות), תמסור לצוות המעקב, לבקשתו, מידע שבידה הדרוש לו לשם מילוי תפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, למעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של גוף פיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (ג) על אף האמור בכל דין, רשות המנויה בסעיף 27ו1(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – רשות), תמסור לצוות המעקב, לבקשתו, מידע שבידה הדרוש לו לשם מילוי תפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, למעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של גוף פיננסי או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏. (ד) חבר צוות המעקב רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ג) לשם ביצוע תפקיד צוות המעקב, בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות האמור. (ד) חבר צוות המעקב רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ג) לשם ביצוע תפקיד צוות המעקב, בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות האמור. (ד) חבר צוות המעקב רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ג) לשם ביצוע תפקיד צוות המעקב, בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות האמור. (ד) חבר צוות המעקב רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ג) לשם ביצוע תפקיד צוות המעקב, בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות האמור. (ד) חבר צוות המעקב רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ג) לשם ביצוע תפקיד צוות המעקב, בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות האמור. (ה) לא יגלה חבר צוות המעקב, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר צוות כאמור מידע שהתקבל לפי סעיף זה ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ה) לא יגלה חבר צוות המעקב, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר צוות כאמור מידע שהתקבל לפי סעיף זה ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ה) לא יגלה חבר צוות המעקב, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר צוות כאמור מידע שהתקבל לפי סעיף זה ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ה) לא יגלה חבר צוות המעקב, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר צוות כאמור מידע שהתקבל לפי סעיף זה ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ה) לא יגלה חבר צוות המעקב, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר צוות כאמור מידע שהתקבל לפי סעיף זה ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. (ו) בתקופת פעילותו, ידווח צוות המעקב לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, החל ביום כ"ז בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027), על עבודתו וממצאי הבחינה שערך; הדיווח יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל. (ו) בתקופת פעילותו, ידווח צוות המעקב לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, החל ביום כ"ז בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027), על עבודתו וממצאי הבחינה שערך; הדיווח יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל. (ו) בתקופת פעילותו, ידווח צוות המעקב לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, החל ביום כ"ז בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027), על עבודתו וממצאי הבחינה שערך; הדיווח יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל. (ו) בתקופת פעילותו, ידווח צוות המעקב לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, החל ביום כ"ז בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027), על עבודתו וממצאי הבחינה שערך; הדיווח יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל. (ו) בתקופת פעילותו, ידווח צוות המעקב לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, החל ביום כ"ז בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027), על עבודתו וממצאי הבחינה שערך; הדיווח יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל. (ז) עד תום תשע שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יגיש צוות המעקב את מסקנותיו והמלצותיו לעניין סעיף זה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל וכן לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת; צוות המעקב יסיים את תפקידו עם הגשת מסקנותיו והמלצותיו כאמור. (ז) עד תום תשע שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יגיש צוות המעקב את מסקנותיו והמלצותיו לעניין סעיף זה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל וכן לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת; צוות המעקב יסיים את תפקידו עם הגשת מסקנותיו והמלצותיו כאמור. (ז) עד תום תשע שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יגיש צוות המעקב את מסקנותיו והמלצותיו לעניין סעיף זה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל וכן לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת; צוות המעקב יסיים את תפקידו עם הגשת מסקנותיו והמלצותיו כאמור. (ז) עד תום תשע שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יגיש צוות המעקב את מסקנותיו והמלצותיו לעניין סעיף זה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל וכן לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת; צוות המעקב יסיים את תפקידו עם הגשת מסקנותיו והמלצותיו כאמור. (ז) עד תום תשע שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יגיש צוות המעקב את מסקנותיו והמלצותיו לעניין סעיף זה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל וכן לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת; צוות המעקב יסיים את תפקידו עם הגשת מסקנותיו והמלצותיו כאמור. בחינה לעניין ביטוח פיקדונות בחינה לעניין ביטוח פיקדונות בחינה לעניין ביטוח פיקדונות 16. (א) שר האוצר ונגיד בנק ישראל יבחנו אם מתקיימים נסיבות או תנאים המקימים צורך בביטוח פיקדונות הציבור בתאגידים בנקאיים או בסוג מסוים מהם, ואם מצאו שמתקיימים נסיבות או תנאים כאמור – יבחנו מהם פרטי ההסדר הראוי בעניין ביטוח כאמור. (א) שר האוצר ונגיד בנק ישראל יבחנו אם מתקיימים נסיבות או תנאים המקימים צורך בביטוח פיקדונות הציבור בתאגידים בנקאיים או בסוג מסוים מהם, ואם מצאו שמתקיימים נסיבות או תנאים כאמור – יבחנו מהם פרטי ההסדר הראוי בעניין ביטוח כאמור. (א) שר האוצר ונגיד בנק ישראל יבחנו אם מתקיימים נסיבות או תנאים המקימים צורך בביטוח פיקדונות הציבור בתאגידים בנקאיים או בסוג מסוים מהם, ואם מצאו שמתקיימים נסיבות או תנאים כאמור – יבחנו מהם פרטי ההסדר הראוי בעניין ביטוח כאמור. (א) שר האוצר ונגיד בנק ישראל יבחנו אם מתקיימים נסיבות או תנאים המקימים צורך בביטוח פיקדונות הציבור בתאגידים בנקאיים או בסוג מסוים מהם, ואם מצאו שמתקיימים נסיבות או תנאים כאמור – יבחנו מהם פרטי ההסדר הראוי בעניין ביטוח כאמור. (א) שר האוצר ונגיד בנק ישראל יבחנו אם מתקיימים נסיבות או תנאים המקימים צורך בביטוח פיקדונות הציבור בתאגידים בנקאיים או בסוג מסוים מהם, ואם מצאו שמתקיימים נסיבות או תנאים כאמור – יבחנו מהם פרטי ההסדר הראוי בעניין ביטוח כאמור. (ב) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ישלימו את הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנה מיום התחילה. (ב) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ישלימו את הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנה מיום התחילה. (ב) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ישלימו את הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנה מיום התחילה. (ב) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ישלימו את הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנה מיום התחילה. (ב) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ישלימו את הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנה מיום התחילה. (ג) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ידווחו לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת על ההתקדמות בהליכי הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתום שישה חודשים מיום התחילה, או סמוך למועד האמור, וכן על המלצתם עם השלמת הבחינה, בתום שנה מיום התחילה. (ג) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ידווחו לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת על ההתקדמות בהליכי הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתום שישה חודשים מיום התחילה, או סמוך למועד האמור, וכן על המלצתם עם השלמת הבחינה, בתום שנה מיום התחילה. (ג) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ידווחו לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת על ההתקדמות בהליכי הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתום שישה חודשים מיום התחילה, או סמוך למועד האמור, וכן על המלצתם עם השלמת הבחינה, בתום שנה מיום התחילה. (ג) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ידווחו לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת על ההתקדמות בהליכי הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתום שישה חודשים מיום התחילה, או סמוך למועד האמור, וכן על המלצתם עם השלמת הבחינה, בתום שנה מיום התחילה. (ג) שר האוצר ונגיד בנק ישראל ידווחו לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת על ההתקדמות בהליכי הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתום שישה חודשים מיום התחילה, או סמוך למועד האמור, וכן על המלצתם עם השלמת הבחינה, בתום שנה מיום התחילה. תמריצים לעידוד בנקים קטנים תמריצים לעידוד בנקים קטנים תמריצים לעידוד בנקים קטנים 17. (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, מצא שר האוצר כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא לקבוע בתקנות תמריצים או הסדרים שמטרתם לעודד את הרחבת מאגר הלקוחות של בנקים קטנים. (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, מצא שר האוצר כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא לקבוע בתקנות תמריצים או הסדרים שמטרתם לעודד את הרחבת מאגר הלקוחות של בנקים קטנים. (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, מצא שר האוצר כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא לקבוע בתקנות תמריצים או הסדרים שמטרתם לעודד את הרחבת מאגר הלקוחות של בנקים קטנים. (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, מצא שר האוצר כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא לקבוע בתקנות תמריצים או הסדרים שמטרתם לעודד את הרחבת מאגר הלקוחות של בנקים קטנים. (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, מצא שר האוצר כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא לקבוע בתקנות תמריצים או הסדרים שמטרתם לעודד את הרחבת מאגר הלקוחות של בנקים קטנים. (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הוראות שיהיו מוגבלות לתקופה כפי שיקבע, הוראות לפי היקף פעילותו של בנק קטן, לפי מספר לקוחות, לפי סוגי בנקים קטנים או לפי סוגי פעילויות שיש כוונה לעודד, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הסדרים להפקדת תשלומים ממשלתיים בבנקים קטנים כפי שיקבע. (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הוראות שיהיו מוגבלות לתקופה כפי שיקבע, הוראות לפי היקף פעילותו של בנק קטן, לפי מספר לקוחות, לפי סוגי בנקים קטנים או לפי סוגי פעילויות שיש כוונה לעודד, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הסדרים להפקדת תשלומים ממשלתיים בבנקים קטנים כפי שיקבע. (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הוראות שיהיו מוגבלות לתקופה כפי שיקבע, הוראות לפי היקף פעילותו של בנק קטן, לפי מספר לקוחות, לפי סוגי בנקים קטנים או לפי סוגי פעילויות שיש כוונה לעודד, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הסדרים להפקדת תשלומים ממשלתיים בבנקים קטנים כפי שיקבע. (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הוראות שיהיו מוגבלות לתקופה כפי שיקבע, הוראות לפי היקף פעילותו של בנק קטן, לפי מספר לקוחות, לפי סוגי בנקים קטנים או לפי סוגי פעילויות שיש כוונה לעודד, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הסדרים להפקדת תשלומים ממשלתיים בבנקים קטנים כפי שיקבע. (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הוראות שיהיו מוגבלות לתקופה כפי שיקבע, הוראות לפי היקף פעילותו של בנק קטן, לפי מספר לקוחות, לפי סוגי בנקים קטנים או לפי סוגי פעילויות שיש כוונה לעודד, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הסדרים להפקדת תשלומים ממשלתיים בבנקים קטנים כפי שיקבע. (ג) בסעיף זה, "בנק קטן" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה. (ג) בסעיף זה, "בנק קטן" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה. (ג) בסעיף זה, "בנק קטן" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה. (ג) בסעיף זה, "בנק קטן" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה. (ג) בסעיף זה, "בנק קטן" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בחוק זה. איסור מיזוג – הוראת שעה איסור מיזוג – הוראת שעה איסור מיזוג – הוראת שעה 18. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "בית הדין", "חברה" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק התחרות הכלכלית; "בית הדין", "חברה" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק התחרות הכלכלית; "בית הדין", "חברה" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק התחרות הכלכלית; "בית הדין", "חברה" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק התחרות הכלכלית; "בית הדין", "חברה" ו"הממונה" – כהגדרתם בחוק התחרות הכלכלית; "גוף פיננסי" – מבטח, חברה מנהלת, מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ותאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות; "גוף פיננסי" – מבטח, חברה מנהלת, מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ותאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות; "גוף פיננסי" – מבטח, חברה מנהלת, מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ותאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות; "גוף פיננסי" – מבטח, חברה מנהלת, מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ותאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות; "גוף פיננסי" – מבטח, חברה מנהלת, מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ותאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות; "החזקה", "חברה מנהלת", "מבטח", "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" ו"ניהול תיקי השקעות" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי); "החזקה", "חברה מנהלת", "מבטח", "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" ו"ניהול תיקי השקעות" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי); "החזקה", "חברה מנהלת", "מבטח", "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" ו"ניהול תיקי השקעות" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי); "החזקה", "חברה מנהלת", "מבטח", "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" ו"ניהול תיקי השקעות" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי); "החזקה", "חברה מנהלת", "מבטח", "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" ו"ניהול תיקי השקעות" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי); "זכות בתאגיד" – כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד–2014; "זכות בתאגיד" – כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד–2014; "זכות בתאגיד" – כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד–2014; "זכות בתאגיד" – כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד–2014; "זכות בתאגיד" – כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד–2014; "חוק התחרות הכלכלית" – חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988; "חוק התחרות הכלכלית" – חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988; "חוק התחרות הכלכלית" – חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988; "חוק התחרות הכלכלית" – חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988; "חוק התחרות הכלכלית" – חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988; "מיזוג חברות" – כמשמעותו לפי חוק התחרות הכלכלית; "מיזוג חברות" – כמשמעותו לפי חוק התחרות הכלכלית; "מיזוג חברות" – כמשמעותו לפי חוק התחרות הכלכלית; "מיזוג חברות" – כמשמעותו לפי חוק התחרות הכלכלית; "מיזוג חברות" – כמשמעותו לפי חוק התחרות הכלכלית; "שליטה" – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מהזכויות בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק שיעור גבוה יותר מהזכויות בתאגיד; "שליטה" – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מהזכויות בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק שיעור גבוה יותר מהזכויות בתאגיד; "שליטה" – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מהזכויות בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק שיעור גבוה יותר מהזכויות בתאגיד; "שליטה" – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מהזכויות בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק שיעור גבוה יותר מהזכויות בתאגיד; "שליטה" – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מהזכויות בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק שיעור גבוה יותר מהזכויות בתאגיד; "תאגיד החזקות פיננסי גדול" – מי שמתקיימים בו שני אלה: "תאגיד החזקות פיננסי גדול" – מי שמתקיימים בו שני אלה: "תאגיד החזקות פיננסי גדול" – מי שמתקיימים בו שני אלה: "תאגיד החזקות פיננסי גדול" – מי שמתקיימים בו שני אלה: "תאגיד החזקות פיננסי גדול" – מי שמתקיימים בו שני אלה: (1) הוא שולט באחד מאלה: (1) הוא שולט באחד מאלה: (1) הוא שולט באחד מאלה: (1) הוא שולט באחד מאלה: (א) חברה מנהלת; (א) חברה מנהלת; (א) חברה מנהלת; (ב) מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות; (ב) מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות; (ב) מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות; (ג) תאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בסעיף 27ה(ב) לחוק הבנקאות (רישוי); (ג) תאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בסעיף 27ה(ב) לחוק הבנקאות (רישוי); (ג) תאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בסעיף 27ה(ב) לחוק הבנקאות (רישוי); (2) שווי כלל נכסיו עולה על שיעור של 10% משווי כלל הנכסים של כל הגופים הפיננסיים בישראל; לעניין זה – (2) שווי כלל נכסיו עולה על שיעור של 10% משווי כלל הנכסים של כל הגופים הפיננסיים בישראל; לעניין זה – (2) שווי כלל נכסיו עולה על שיעור של 10% משווי כלל הנכסים של כל הגופים הפיננסיים בישראל; לעניין זה – (2) שווי כלל נכסיו עולה על שיעור של 10% משווי כלל הנכסים של כל הגופים הפיננסיים בישראל; לעניין זה – "שווי כלל הנכסים", של תאגיד החזקות פיננסי גדול – שווי כלל נכסי המאזן של כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו של תאגיד כאמור, לרבות נכסים המנוהלים על ידם בעבור אחרים, כפי שמופיע בדוחות הכספיים השנתיים האחרונים, ולעניין תאגיד כאמור השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; "שווי כלל הנכסים", של תאגיד החזקות פיננסי גדול – שווי כלל נכסי המאזן של כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו של תאגיד כאמור, לרבות נכסים המנוהלים על ידם בעבור אחרים, כפי שמופיע בדוחות הכספיים השנתיים האחרונים, ולעניין תאגיד כאמור השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; "שווי כלל הנכסים", של תאגיד החזקות פיננסי גדול – שווי כלל נכסי המאזן של כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו של תאגיד כאמור, לרבות נכסים המנוהלים על ידם בעבור אחרים, כפי שמופיע בדוחות הכספיים השנתיים האחרונים, ולעניין תאגיד כאמור השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; "שווי כלל הנכסים", של כל הגופים הפיננסיים – שווי כלל נכסי המאזן, לרבות נכסים המנוהלים על ידם בעבור אחרים, כפי שמופיע בפרסום האחרון המתייחס לנתונים שנתיים, שפרסמו רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. "שווי כלל הנכסים", של כל הגופים הפיננסיים – שווי כלל נכסי המאזן, לרבות נכסים המנוהלים על ידם בעבור אחרים, כפי שמופיע בפרסום האחרון המתייחס לנתונים שנתיים, שפרסמו רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. "שווי כלל הנכסים", של כל הגופים הפיננסיים – שווי כלל נכסי המאזן, לרבות נכסים המנוהלים על ידם בעבור אחרים, כפי שמופיע בפרסום האחרון המתייחס לנתונים שנתיים, שפרסמו רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. (ב) על אף האמור בפרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, לא יתמזגו חברות שאחת מהן היא תאגיד החזקה פיננסי גדול או מי שנשלט על ידיו, והשנייה היא בנק זעיר או מי ששולט בו שהיה בעל רישיון בנק ערב יום התחילה. (ב) על אף האמור בפרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, לא יתמזגו חברות שאחת מהן היא תאגיד החזקה פיננסי גדול או מי שנשלט על ידיו, והשנייה היא בנק זעיר או מי ששולט בו שהיה בעל רישיון בנק ערב יום התחילה. (ב) על אף האמור בפרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, לא יתמזגו חברות שאחת מהן היא תאגיד החזקה פיננסי גדול או מי שנשלט על ידיו, והשנייה היא בנק זעיר או מי ששולט בו שהיה בעל רישיון בנק ערב יום התחילה. (ב) על אף האמור בפרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, לא יתמזגו חברות שאחת מהן היא תאגיד החזקה פיננסי גדול או מי שנשלט על ידיו, והשנייה היא בנק זעיר או מי ששולט בו שהיה בעל רישיון בנק ערב יום התחילה. (ב) על אף האמור בפרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, לא יתמזגו חברות שאחת מהן היא תאגיד החזקה פיננסי גדול או מי שנשלט על ידיו, והשנייה היא בנק זעיר או מי ששולט בו שהיה בעל רישיון בנק ערב יום התחילה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מיזוג חברות שקיבל את אישור הממונה בכתב, ולפיו מתקיימים כל אלה (בסעיף זה – אישור הממונה): (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מיזוג חברות שקיבל את אישור הממונה בכתב, ולפיו מתקיימים כל אלה (בסעיף זה – אישור הממונה): (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מיזוג חברות שקיבל את אישור הממונה בכתב, ולפיו מתקיימים כל אלה (בסעיף זה – אישור הממונה): (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מיזוג חברות שקיבל את אישור הממונה בכתב, ולפיו מתקיימים כל אלה (בסעיף זה – אישור הממונה): (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מיזוג חברות שקיבל את אישור הממונה בכתב, ולפיו מתקיימים כל אלה (בסעיף זה – אישור הממונה): (1) הבנק הזעיר עתיד לחדול מפעילותו אם לא יתקיים מיזוג החברות כאמור; (1) הבנק הזעיר עתיד לחדול מפעילותו אם לא יתקיים מיזוג החברות כאמור; (1) הבנק הזעיר עתיד לחדול מפעילותו אם לא יתקיים מיזוג החברות כאמור; (1) הבנק הזעיר עתיד לחדול מפעילותו אם לא יתקיים מיזוג החברות כאמור; (2) אין חברה אחרת שעשויה לרכוש את הבנק הזעיר שעתיד לחדול מפעילות עסקית, שמיזוג עימו עדיף לתחרות בישראל; (2) אין חברה אחרת שעשויה לרכוש את הבנק הזעיר שעתיד לחדול מפעילות עסקית, שמיזוג עימו עדיף לתחרות בישראל; (2) אין חברה אחרת שעשויה לרכוש את הבנק הזעיר שעתיד לחדול מפעילות עסקית, שמיזוג עימו עדיף לתחרות בישראל; (2) אין חברה אחרת שעשויה לרכוש את הבנק הזעיר שעתיד לחדול מפעילות עסקית, שמיזוג עימו עדיף לתחרות בישראל; (3) התועלת לתחרות בישראל ממיזוג החברות עולה על התועלת מאי־מיזוג כאמור. (3) התועלת לתחרות בישראל ממיזוג החברות עולה על התועלת מאי־מיזוג כאמור. (3) התועלת לתחרות בישראל ממיזוג החברות עולה על התועלת מאי־מיזוג כאמור. (3) התועלת לתחרות בישראל ממיזוג החברות עולה על התועלת מאי־מיזוג כאמור. (ד) כל אחת מהחברות כאמור בסעיף קטן (ב) המבקשת להתמזג וסבורה כי מתקיימים במיזוג התנאים כאמור בסעיף קטן (ג), רשאית להגיש לממונה בקשה מנומקת לקבלת אישור הממונה (בסעיף זה – בקשה). (ד) כל אחת מהחברות כאמור בסעיף קטן (ב) המבקשת להתמזג וסבורה כי מתקיימים במיזוג התנאים כאמור בסעיף קטן (ג), רשאית להגיש לממונה בקשה מנומקת לקבלת אישור הממונה (בסעיף זה – בקשה). (ד) כל אחת מהחברות כאמור בסעיף קטן (ב) המבקשת להתמזג וסבורה כי מתקיימים במיזוג התנאים כאמור בסעיף קטן (ג), רשאית להגיש לממונה בקשה מנומקת לקבלת אישור הממונה (בסעיף זה – בקשה). (ד) כל אחת מהחברות כאמור בסעיף קטן (ב) המבקשת להתמזג וסבורה כי מתקיימים במיזוג התנאים כאמור בסעיף קטן (ג), רשאית להגיש לממונה בקשה מנומקת לקבלת אישור הממונה (בסעיף זה – בקשה). (ד) כל אחת מהחברות כאמור בסעיף קטן (ב) המבקשת להתמזג וסבורה כי מתקיימים במיזוג התנאים כאמור בסעיף קטן (ג), רשאית להגיש לממונה בקשה מנומקת לקבלת אישור הממונה (בסעיף זה – בקשה). (ה) החלטת הממונה בבקשה תינתן בתוך 60 ימים מיום הגשתה; במניין הימים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה ועד לקבלתם. (ה) החלטת הממונה בבקשה תינתן בתוך 60 ימים מיום הגשתה; במניין הימים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה ועד לקבלתם. (ה) החלטת הממונה בבקשה תינתן בתוך 60 ימים מיום הגשתה; במניין הימים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה ועד לקבלתם. (ה) החלטת הממונה בבקשה תינתן בתוך 60 ימים מיום הגשתה; במניין הימים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה ועד לקבלתם. (ה) החלטת הממונה בבקשה תינתן בתוך 60 ימים מיום הגשתה; במניין הימים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה ועד לקבלתם. (ו) מצא הממונה כי בדיקת בקשה מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ה), רשאי הוא להאריכה בתקופה נוספת של 30 ימים, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב שימסור לצדדים. (ו) מצא הממונה כי בדיקת בקשה מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ה), רשאי הוא להאריכה בתקופה נוספת של 30 ימים, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב שימסור לצדדים. (ו) מצא הממונה כי בדיקת בקשה מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ה), רשאי הוא להאריכה בתקופה נוספת של 30 ימים, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב שימסור לצדדים. (ו) מצא הממונה כי בדיקת בקשה מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ה), רשאי הוא להאריכה בתקופה נוספת של 30 ימים, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב שימסור לצדדים. (ו) מצא הממונה כי בדיקת בקשה מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ה), רשאי הוא להאריכה בתקופה נוספת של 30 ימים, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב שימסור לצדדים. (ז) ניתן אישור הממונה, יפורסם האישור באתר האינטרנט של רשות התחרות. (ז) ניתן אישור הממונה, יפורסם האישור באתר האינטרנט של רשות התחרות. (ז) ניתן אישור הממונה, יפורסם האישור באתר האינטרנט של רשות התחרות. (ז) ניתן אישור הממונה, יפורסם האישור באתר האינטרנט של רשות התחרות. (ז) ניתן אישור הממונה, יפורסם האישור באתר האינטרנט של רשות התחרות. (ח) אין באישור הממונה כדי לפטור את החברות המבקשות להתמזג לפי סעיף זה מלהגיש הודעת מיזוג לפי הוראות פרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, אלא אם כן החליט הממונה אחרת, בהחלטה מנומקת בכתב. (ח) אין באישור הממונה כדי לפטור את החברות המבקשות להתמזג לפי סעיף זה מלהגיש הודעת מיזוג לפי הוראות פרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, אלא אם כן החליט הממונה אחרת, בהחלטה מנומקת בכתב. (ח) אין באישור הממונה כדי לפטור את החברות המבקשות להתמזג לפי סעיף זה מלהגיש הודעת מיזוג לפי הוראות פרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, אלא אם כן החליט הממונה אחרת, בהחלטה מנומקת בכתב. (ח) אין באישור הממונה כדי לפטור את החברות המבקשות להתמזג לפי סעיף זה מלהגיש הודעת מיזוג לפי הוראות פרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, אלא אם כן החליט הממונה אחרת, בהחלטה מנומקת בכתב. (ח) אין באישור הממונה כדי לפטור את החברות המבקשות להתמזג לפי סעיף זה מלהגיש הודעת מיזוג לפי הוראות פרק ג' לחוק התחרות הכלכלית, אלא אם כן החליט הממונה אחרת, בהחלטה מנומקת בכתב. (ט) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום התחילה. (ט) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום התחילה. (ט) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום התחילה. (ט) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום התחילה. (ט) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום התחילה. ערר על החלטת הממונה בבקשה לפטור מאיסור מיזוג חברות ערר על החלטת הממונה בבקשה לפטור מאיסור מיזוג חברות ערר על החלטת הממונה בבקשה לפטור מאיסור מיזוג חברות 19. (א) התנגד הממונה לבקשה כאמור בסעיף 18(ד), רשאיות החברות שמבקשות להתמזג לערור על החלטתו לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. (א) התנגד הממונה לבקשה כאמור בסעיף 18(ד), רשאיות החברות שמבקשות להתמזג לערור על החלטתו לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. (א) התנגד הממונה לבקשה כאמור בסעיף 18(ד), רשאיות החברות שמבקשות להתמזג לערור על החלטתו לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. (א) התנגד הממונה לבקשה כאמור בסעיף 18(ד), רשאיות החברות שמבקשות להתמזג לערור על החלטתו לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. (א) התנגד הממונה לבקשה כאמור בסעיף 18(ד), רשאיות החברות שמבקשות להתמזג לערור על החלטתו לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. (ב) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה או לבטלה. (ב) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה או לבטלה. (ב) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה או לבטלה. (ב) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה או לבטלה. (ב) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה או לבטלה. (ג) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים. (ג) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים. (ג) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים. (ג) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים. (ג) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים. חיפוש, תפיסות, חקירות ומסירת מידע חיפוש, תפיסות, חקירות ומסירת מידע חיפוש, תפיסות, חקירות ומסירת מידע 20. למי שהוסמכו לפי סעיפים 45 ו־45א לחוק התחרות הכלכלית ונתונות להם הסמכויות לפי סעיפים 45 ו־46 לחוק האמור, יהיו נתונות הסמכויות הקבועות באותם סעיפים לעניין הוראות סעיף 18, בשינויים המחויבים. למי שהוסמכו לפי סעיפים 45 ו־45א לחוק התחרות הכלכלית ונתונות להם הסמכויות לפי סעיפים 45 ו־46 לחוק האמור, יהיו נתונות הסמכויות הקבועות באותם סעיפים לעניין הוראות סעיף 18, בשינויים המחויבים. למי שהוסמכו לפי סעיפים 45 ו־45א לחוק התחרות הכלכלית ונתונות להם הסמכויות לפי סעיפים 45 ו־46 לחוק האמור, יהיו נתונות הסמכויות הקבועות באותם סעיפים לעניין הוראות סעיף 18, בשינויים המחויבים. למי שהוסמכו לפי סעיפים 45 ו־45א לחוק התחרות הכלכלית ונתונות להם הסמכויות לפי סעיפים 45 ו־46 לחוק האמור, יהיו נתונות הסמכויות הקבועות באותם סעיפים לעניין הוראות סעיף 18, בשינויים המחויבים. למי שהוסמכו לפי סעיפים 45 ו־45א לחוק התחרות הכלכלית ונתונות להם הסמכויות לפי סעיפים 45 ו־46 לחוק האמור, יהיו נתונות הסמכויות הקבועות באותם סעיפים לעניין הוראות סעיף 18, בשינויים המחויבים. עונשין עונשין עונשין 21. (א) מי שעשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות סעיף 18, דינו כמי שפעל כאמור בסעיף 47(א)(3) לחוק התחרות הכלכלית. (א) מי שעשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות סעיף 18, דינו כמי שפעל כאמור בסעיף 47(א)(3) לחוק התחרות הכלכלית. (א) מי שעשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות סעיף 18, דינו כמי שפעל כאמור בסעיף 47(א)(3) לחוק התחרות הכלכלית. (א) מי שעשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות סעיף 18, דינו כמי שפעל כאמור בסעיף 47(א)(3) לחוק התחרות הכלכלית. (א) מי שעשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות סעיף 18, דינו כמי שפעל כאמור בסעיף 47(א)(3) לחוק התחרות הכלכלית. (ב) אדם שלא מסר ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות בניגוד להוראות סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, דינו – העונש הקבוע בסעיף 47(ב) לחוק האמור. (ב) אדם שלא מסר ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות בניגוד להוראות סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, דינו – העונש הקבוע בסעיף 47(ב) לחוק האמור. (ב) אדם שלא מסר ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות בניגוד להוראות סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, דינו – העונש הקבוע בסעיף 47(ב) לחוק האמור. (ב) אדם שלא מסר ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות בניגוד להוראות סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, דינו – העונש הקבוע בסעיף 47(ב) לחוק האמור. (ב) אדם שלא מסר ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות בניגוד להוראות סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, דינו – העונש הקבוע בסעיף 47(ב) לחוק האמור. עיצום כספי עיצום כספי עיצום כספי 22. (א) יראו מיזוג מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות סעיף 18, כהפרה כאמור בסעיף 50ד(א)(2) לחוק התחרות הכלכלית. (א) יראו מיזוג מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות סעיף 18, כהפרה כאמור בסעיף 50ד(א)(2) לחוק התחרות הכלכלית. (א) יראו מיזוג מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות סעיף 18, כהפרה כאמור בסעיף 50ד(א)(2) לחוק התחרות הכלכלית. (א) יראו מיזוג מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות סעיף 18, כהפרה כאמור בסעיף 50ד(א)(2) לחוק התחרות הכלכלית. (א) יראו מיזוג מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות סעיף 18, כהפרה כאמור בסעיף 50ד(א)(2) לחוק התחרות הכלכלית. (ב) הפרת דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, כאמור בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, יראו אותה כהפרה כאמור בסעיף 50ד(ב) לחוק האמור. (ב) הפרת דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, כאמור בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, יראו אותה כהפרה כאמור בסעיף 50ד(ב) לחוק האמור. (ב) הפרת דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, כאמור בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, יראו אותה כהפרה כאמור בסעיף 50ד(ב) לחוק האמור. (ב) הפרת דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, כאמור בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, יראו אותה כהפרה כאמור בסעיף 50ד(ב) לחוק האמור. (ב) הפרת דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, כאמור בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית כפי שהוחל בסעיף 20, יראו אותה כהפרה כאמור בסעיף 50ד(ב) לחוק האמור. (ג) על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 50ד(ג) ו־50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים." (ג) על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 50ד(ג) ו־50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים." (ג) על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 50ד(ג) ו־50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים." (ג) על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 50ד(ג) ו־50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים." (ג) על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 50ד(ג) ו־50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית, בשינויים המחויבים." בנימין נתניהו ראש הממשלה בצלאל סמוטריץ' שר האוצר יצחק הרצוג נשיא המדינה אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת