חומר רקע
הכנסת
ח"כ מירב כהן
6 במאי
2026
,לכבוד
חה"כ גלית דיסטל אטבריאן–
יו"ר
הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-
2025
חה"כ שלמה קרעי– שר התקשורת
,שלום רב
ליישומון במסגרת+מעבר מעידן עקב חששות מפגיעה באזרחים ותיקים ובחסרי אוריינות דיגיטלית :הנדון
)הצעת חוק התקשורת (שידורים
הרינו לפנות אליכם לקראת הדיונים הקרובים בוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-
2025
,
ובפרט ביחס לסעיפים99
–
107
להצעת החוק, העוסקים ב +הקמת יישומון שנועד להחליף את מערך השידורים עידן
של הרשו
ת השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
כפי שהתרענו בעבר, המעבר ממערך שידורים חינמי, פשוט ונגיש יחסית, לפתרון המבוסס באופן בלעדי על יישומון
,דיגיטלי:עלול להותיר מאחור דווקא את האוכלוסיות הזקוקות ביותר לשירות ציבורי בסיסי, חינמי ונגיש
אזרחים
;ותיקים, ובתוכם שורדי שואה ,אנשים עם מוגבלות; וחלקים לא מבוטלים מהחברה החרדית והחברה הערבית
,שבהם קיימים חסמים מוכרים של אוריינות דיגיטלית
או בכלל נגישות לאמצעים דיגיטליים.
חשוב להדגיש: אין מדובר בהתנגדות לקדמה טכנולוגית או לשימוש ביישומון. להפך-
פתרון דיגיטלי יכול להיות כלי
משלים ראוי, יעיל ונגיש עבור משתמשים רבים. אולם כאשר הוא מוצע כפתרון בלעדי או מרכזי, הוא עלול להפוך
לכלי שמעמיק פערים חברתיים.
הניסיון הכואב שלנו
מהשנה האחרונה
בסוף+ממחיש היטב את מהות הבעיה. לאחר סגירת המרבב הראשון של עידן
ינו אר2025
, החלו לצוף מאות תלונות של אזרחים על שיבושים בקליטת השידורים. חלק מהתקלות נבעו מהסגירה
,המהירה והפתאומית של המרבב ומהתנהלות לא מיטבית של הרשות השנייה בנושא. ואולם חלק ניכר מהבעיות
נבעו גם מחוסר אוריינות דיגיטלית וטכנית של המשתמשים עצמם
: קושי לבצע סר יקת ערוצים, קושי להבין הודעות
מערכת, קושי להפעיל ממיר או טלוויזיה חכמה, וקושי לקבל סיוע מרחוק.
במקרים רבים, הבעיה נפתרה רק לאחר
, ברשות השנייה לבית המשתמש. אלא שמוקד זה אינו מאויש במספיק תקנים+הגעת נציג של מוקד התמיכה של עידן
ואינו ערוך לתת מענה בהיקף .הבע
יה הייתה חמורה במיוחד בקרב קשישים
עריריים-
,אנשים שאין להם בן משפחה
שכן או מטפל שיוכל לפתור עבורם תקלה בסיסית או לבצע עבורם את המעבר הטכנולוגי.
לצערנו
עדיין לא נפתרו במלואן, וזאת למרות שורת דיונים ייעודיים שקיימנו+הרב, הבעיות שנוצרו במערך עידן
בנושא בווע דת הכלכלה ובוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה שעמדתי בראשה. הניסיון הזה חייב לשמש תמרור
:אזהרה ברור למחוקקים אם
שינוי
יצר קשיים כה משמעותיים, הרי שמעבר מלא לפתרון+בתוך מערך עידן
יישומוני בלבד, ללא מעטפת סיוע רחבה וממומנת, עלול לפגוע באלפי אזרחים.
,מעבר לכך
ברצוננו
להציף בעיה מהותית נוספת בנוסח הקיים: היעדר התייחסות מספקת לתקציב היישומון
.ולמקורות המימון שלו
לפי נוסח הצעת החוק, הרשות לתקשורת משודרת אמורה לשאת באחריות מלאה לתפעול
היישומון. יתרה מכך, סעיף104
להצעת החוק קובע כי ספק תכנים פתוחים לא ישל ם לרשות בעד אספקת תכניו
.באמצעות היישומון
המשמעות המעשית היא ש החוק מטיל על הרשות החדשה חובה תפעולית מלאה, אך אינו מעגן בחקיקה את
התקציב הדרוש
להפעלה שוטפת, לתמיכה טכנית, להנגשה, להסברה, לטיפול בתקלות, לסיוע לאוכלוסיות חסרות
אוריינות דיגיטלית, ולתחזוקה ארו
כת טווח של השירות.
התנהלות זו מוכרת לנו כבר מסגירת המרבב הראשון של עידן+
,שכל מהותה
הייתה חיסכון כספי בעלויות התפעול
של
מערך השידורים,
בין היתר כדי למנוע מהערוצים המסחריים לשאת בעלויות ההפצה. את תוצאות המהלך כולנו
מכירים-
פגיעה במשתמשים, תלונות רבות, צורך במערך תמיכה שלא היה ערוך לכך, והבנה מאוחרת שיש צורך
בתקציב ייעודי לטיפול בתקלות. בסופו של דבר, ועדת הכלכלה נדרשה רק בחודש מרץ האחרון להכניס בתיקון לחוק
הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות תקציב ייעודי בסך800
אלף שקל ים לתפעול תקלות במערך על ידי
הרשות השנייה.
,על כן
נבקש
כי במסגרת הדיונים בסעיפים99
–
107
להצעת החוק, הוועדה תעמוד על עיגון מפורש של מספר
תיקונים חיוניים:
1.
קביעה כי היישומון לא יהווה פתרון בלעד,י
אלא ילווה בחלופה נגישה ופשוטה עבור מי שאינם מסוגלים
להשתמש בייש
ומון או שאין להם תשתית מתאימה.
2.
עיגון חובת נגישות מלאה של השירות, לרבות התאמה ל ,אזרחים ותיקים
אנשים עם מוגבלות
ומשתמשים
.נוספים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה
3.
עיגון תקציב ייעודי ומובטח בחוק
להפעלה, תחזוקה, הנגשה, הסברה ותמיכה ביישומון-
ולא הסתפקות
בהטלת אחריות כללית על הרשות לתקשורת משודרת.
4.
קביעת מקורות המימון של השירות ,
לרבות בחינה מחודשת של הפטור המלא מתשלום לספקי תכנים
פתוחים, כך שהעלות לא תיפול בפועל רק על הציבור או על הרשות החדשה ללא מקור תקציבי ברור.
5.
קביעת חובת דיווח תקופתית
לוועד,ת הכלכלה
שתכלול נתונים על מספר המשתמשים, מספר התקלות, זמני
המענה, היקף הפניות של אזרחים ותיקים ושורדי שואה, והפעולות שננקטו לצמצום פערים דיגיטליים.
,שידורי טלוויזיה חינמיים אינם מותרות. עבור רבים מאזרחי ישראל, ובייחוד עבור אזרחים ותיקים ושורדי שואה
.מדובר בשער בסיסי למידע, חדשות, התרעות, שידורי חירום, תרבות וחיבור לחברה בתקופות חירום, ובוודאי
במציאות הישראלית הנוכחית, יש חשיבות מיוחדת לכך שהמדינה לא ת נתק אוכלוסיות מוחלשות ממקור מידע
נגיש ובסיסי.
,לפיכך אנו
קוראים
לכם
לעדכן את סעיפי החוק כך שיובטח
בחוק מענה אמיתי, מתוקצב ונגיש לאוכלוסיות שייפגעו
.מן המעבר נבקש
כי הדברים יובאו בפני חברי הוועדה
לקראת הדיונים הקרובים, וכי יישקל שילובם בנוסח החוק.
,בברכה
חה"כ מירב
כהן חה"כ יסמין פרידמן
חה"כ שלי טל מירון חה"כ מירב בן ארי חה"כ סימון דוידסון
:העתקים
עוה"ד מצדה מצלאוי דוד, פנחס גורט ונעמה מנחמי–
הייעוץ המשפטי לוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת
(שידורים), התשפ"ו-
2025
מר אורי שרף– מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
חה"כ מאי גולן– השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה
מר שמוליק מזרחי–
יו"ר
הסתדרות הגמלאים בישראל