חוק - נוסח לא רשמי
חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026*
תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – הוראת שעה – מס' 37 1. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ט בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2032) (בסעיף זה ובסעיפים 3 ו־4 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ט בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2032) (בסעיף זה ובסעיפים 3 ו־4 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ט בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2032) (בסעיף זה ובסעיפים 3 ו־4 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ט בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2032) (בסעיף זה ובסעיפים 3 ו־4 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ט בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2032) (בסעיף זה ובסעיפים 3 ו־4 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ט בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2032) (בסעיף זה ובסעיפים 3 ו־4 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ט בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2032) (בסעיף זה ובסעיפים 3 ו־4 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – חוק מס רכוש), כך:
(1) לפני סעיף 37 יבוא: (1) לפני סעיף 37 יבוא: (1) לפני סעיף 37 יבוא: (1) לפני סעיף 37 יבוא: (1) לפני סעיף 37 יבוא: (1) לפני סעיף 37 יבוא: (1) לפני סעיף 37 יבוא:
"העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין פרק שמיני 3 "העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין פרק שמיני 3 "העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין פרק שמיני 3 36ד. (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38לו, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38לו, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38לו, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור."; (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור."; (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.";
(2) לפני כותרת פרק תשיעי יבוא: (2) לפני כותרת פרק תשיעי יבוא: (2) לפני כותרת פרק תשיעי יבוא: (2) לפני כותרת פרק תשיעי יבוא: (2) לפני כותרת פרק תשיעי יבוא: (2) לפני כותרת פרק תשיעי יבוא: (2) לפני כותרת פרק תשיעי יבוא:
"פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) "פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) "פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) "פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) "פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) "פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) "פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026)
הגדרות – פרק שמיני 3 הגדרות – פרק שמיני 3 הגדרות – פרק שמיני 3 38לו. בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה –
"אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" – יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, "החלטות הממשלה" – כהגדרתן בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג–1973, כנוסחה בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023; "אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" – יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, "החלטות הממשלה" – כהגדרתן בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג–1973, כנוסחה בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023; "אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" – יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, "החלטות הממשלה" – כהגדרתן בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג–1973, כנוסחה בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023;
"הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי: "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי: "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי:
(1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;
(ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
(3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
לעניין הגדרה זו – לעניין הגדרה זו –
"עובד מזכה" – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026; "עובד מזכה" – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026;
"שכר העבודה לעובדים מזכים" – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין פרק זה, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה; "שכר העבודה לעובדים מזכים" – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין פרק זה, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;
"התקופה המזכה לעניין שכר" – חודשים מרץ ואפריל 2026; "התקופה המזכה לעניין שכר" – חודשים מרץ ואפריל 2026;
"הוצאות מזכות" – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב־2: "הוצאות מזכות" – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב־2: "הוצאות מזכות" – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב־2:
(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים; (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;
(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;
"הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין: "הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין: "הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב־2; (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב־2;
(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975;
"חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; "חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; "חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
"מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006; "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006; "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006;
"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
(1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היו מתמיכות ותרומות; (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היו מתמיכות ותרומות;
(2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה; (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה;
"מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין: "מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין: "מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
(א) עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן;
(ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
(ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
(ד) מכירות הוניות;
(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
"מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
"מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין: "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין: "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד – שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ"ג (1 במרץ 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד – שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ"ג (1 במרץ 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
(א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
(ב) לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026);
(2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין – מחזור העסקאות כמפורט לצידו: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
(א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
(ב) לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2; (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
"מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה: "מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה: "מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה:
(1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו:
(א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 7%;
(ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 11%;
(ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 15%;
(ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 22%;
(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35; (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35;
(3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19; (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19;
(4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68; (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;
(5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
"נזק ישיר" – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; "נזק ישיר" – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; "נזק ישיר" – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
"נזק מלחמה" – כהגדרתו בסעיף 35; "נזק מלחמה" – כהגדרתו בסעיף 35; "נזק מלחמה" – כהגדרתו בסעיף 35;
"נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; "נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; "נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
"ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: "ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: "ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
(1) המדינה; (1) המדינה;
(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
(3) קופת חולים; (3) קופת חולים;
(4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
(5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
(6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
(א) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור;
(ב) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981;
(ג) חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968;
(ד) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005;
(ה) מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994;
(7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963; (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963;
(8) מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; (8) מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
(9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026);
(10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
(11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
(12) מי שעיסוקו בחקלאות; (12) מי שעיסוקו בחקלאות;
"עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
"עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים" – עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה; "עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים" – עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה; "עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים" – עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה;
"עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: "עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: "עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה; (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה;
(2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך; (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך;
(3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ־40%; (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ־40%;
"עוסק מיוחד" – עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים; "עוסק מיוחד" – עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים; "עוסק מיוחד" – עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים;
"קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; "קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; "קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;
"שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; "שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; "שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
"שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין: "שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין: "שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025; (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025;
(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022; (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;
(3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); (3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026);
"השנה הקודמת" – כמפורט להלן, לפי העניין: "השנה הקודמת" – כמפורט להלן, לפי העניין: "השנה הקודמת" – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין:
(א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025;
(ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026);
(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – אחת מאלה, לפי העניין: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – אחת מאלה, לפי העניין:
(א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023);
(ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026);
"תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; "תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; "תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026); "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026); "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026);
"תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; "תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; "תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
"תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין: "תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין: "תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן – חודשים מרץ ואפריל 2026; (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן – חודשים מרץ ואפריל 2026;
(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע – חודשים מאי ויוני 2026; (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע – חודשים מאי ויוני 2026;
"תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" – תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993; "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" – תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993; "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" – תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993;
"תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), למעט אלה: "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), למעט אלה: "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), למעט אלה:
(1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
(2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
"תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12. "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12. "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12.
פיצויים בעד נזק עקיף פיצויים בעד נזק עקיף פיצויים בעד נזק עקיף 38לז. (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
(2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%; (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%;
(3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
(4) הוא פתח את עסקו לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026);
(5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה, את המסמכים המפורטים להלן: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה, את המסמכים המפורטים להלן:
(א) דוח תקופתי לפי סעיף 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976, לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף;
(ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;
(6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
(א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם;
(ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
(ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,864 שקלים חדשים; (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,864 שקלים חדשים;
(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,356 שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,356 שקלים חדשים;
(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,475 שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,475 שקלים חדשים;
(4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
(5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
(6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
(7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
(ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית. (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית. (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית.
(ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין: (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין: (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 1; (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 1;
(2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 1.5; (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 1.5;
(3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 2.4; (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 2.4;
(4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 3. (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 3.
מניעת כפל פיצויים מניעת כפל פיצויים מניעת כפל פיצויים 38לח. אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.
תביעה לקבלת פיצויים תביעה לקבלת פיצויים תביעה לקבלת פיצויים 38לט. (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר:
(1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל; (1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל;
(2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים. (2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים.
(ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה. (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה. (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה.
קביעת הזכאות לפיצויים קביעת הזכאות לפיצויים קביעת הזכאות לפיצויים 38מ. (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38לט, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38לט, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38לט, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
(ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.
תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות 38מא. (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38מ(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38מ(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38מ(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
(ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38מ בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38מ(ג). (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38מ בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38מ(ג). (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38מ בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38מ(ג).
(ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
(ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38מ בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38מ בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38מ בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
(ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
(ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי פרק זה, רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי פרק זה, רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי פרק זה, רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף 38מב. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.
תשלום ביתר תשלום ביתר תשלום ביתר 38מג. (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
(ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס. (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס.
תשלום בחסר תשלום בחסר תשלום בחסר 38מד. שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.
קנס בשל הגשת תביעה ביתר קנס בשל הגשת תביעה ביתר קנס בשל הגשת תביעה ביתר 38מה. (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38מ(א). (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38מ(א). (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38מ(א).
(ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
(ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38מו, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38מו, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38מו, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.
(ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38מג(ב). (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38מג(ב). (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38מג(ב).
עסקה מלאכותית או עסקה בדויה עסקה מלאכותית או עסקה בדויה עסקה מלאכותית או עסקה בדויה 38מו. היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה –
(1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
(2) "עסקה" – לרבות פעולה. (2) "עסקה" – לרבות פעולה. (2) "עסקה" – לרבות פעולה.
השגה וערר השגה וערר השגה וערר 38מז. (א) (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
(2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
(3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
(4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
(5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
(ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 38מח, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 38מח, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 38מח, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.
ועדת ערר ועדת ערר ועדת ערר 38מח. ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38מז(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור. ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38מז(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור. ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38מז(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור.
רשות לייצג רשות לייצג רשות לייצג 38מט. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים.
תקופה חליפית תקופה חליפית תקופה חליפית 38נ. (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור בסעיף 38לז, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב־2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור בסעיף 38לז, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב־2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור בסעיף 38לז, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב־2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
(ב) לעניין סעיף זה – (ב) לעניין סעיף זה – (ב) לעניין סעיף זה –
"פעילות מופחתת", בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; "פעילות מופחתת", בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; "פעילות מופחתת", בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
"התקופה החליפית" – "התקופה החליפית" – "התקופה החליפית" –
(1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב־12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב־12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
(2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור; (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור;
(3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי – תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור. (3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי – תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור.
פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת 38נא. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38לז, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות פרק זה בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38לז, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות פרק זה בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38לז, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות פרק זה בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
(1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026); (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026);
(2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה. (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה. (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה.
(ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" – כל אחת מאלה: (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" – כל אחת מאלה: (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" – כל אחת מאלה:
(1) חודשים מאי ויוני 2026; (1) חודשים מאי ויוני 2026;
(2) חודשים יולי ואוגוסט 2026; (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026;
(3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026. (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026.
פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת 38נב. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38נא, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי סעיף 38נא. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38נא, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי סעיף 38נא. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38נא, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי סעיף 38נא.
(ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
(ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38לח עד 38מט, בשינויים המחויבים. (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38לח עד 38מט, בשינויים המחויבים. (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38לח עד 38מט, בשינויים המחויבים.
(ד) לעניין סעיף זה – (ד) לעניין סעיף זה – (ד) לעניין סעיף זה –
"הכנסה חייבת" – הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; "הכנסה חייבת" – הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; "הכנסה חייבת" – הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
"הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" – הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) או (6) לפקודה, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12. "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" – הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) או (6) לפקודה, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12. "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" – הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) או (6) לפקודה, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12.
פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת 38נג. (א) נגרם לדירה כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג–1973 (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א) נגרם לדירה כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג–1973 (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א) נגרם לדירה כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג–1973 (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
(2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
(3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
(ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
(ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38מ עד 38מד ו־38מו, בשינויים המחויבים. (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38מ עד 38מד ו־38מו, בשינויים המחויבים. (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38מ עד 38מד ו־38מו, בשינויים המחויבים.
עדכון סכומים עדכון סכומים עדכון סכומים 38נד. הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "הוצאות מזכות" שבסעיף 38לו וסכום הפיצוי לפי פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב) יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "הוצאות מזכות" שבסעיף 38לו וסכום הפיצוי לפי פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב) יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "הוצאות מזכות" שבסעיף 38לו וסכום הפיצוי לפי פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב) יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
מצב מיוחד בעורף – הוראת שעה – סיוע לעסקים מצב מיוחד בעורף – הוראת שעה – סיוע לעסקים מצב מיוחד בעורף – הוראת שעה – סיוע לעסקים 38נה. בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי סעיף 9ד לחוק האמור; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת."; בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי סעיף 9ד לחוק האמור; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת."; בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי סעיף 9ד לחוק האמור; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת.";
(3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 –
(א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני";
(ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני".
הוראת שעה לעניין חודשים מרץ ואפריל 2026 – עובד מזכה 2. על אף האמור בהגדרה "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" שבסעיף 38לו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026, במקום ההגדרה "עובד מזכה" המובאת בה, יקראו: על אף האמור בהגדרה "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" שבסעיף 38לו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026, במקום ההגדרה "עובד מזכה" המובאת בה, יקראו: על אף האמור בהגדרה "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" שבסעיף 38לו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026, במקום ההגדרה "עובד מזכה" המובאת בה, יקראו: על אף האמור בהגדרה "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" שבסעיף 38לו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026, במקום ההגדרה "עובד מזכה" המובאת בה, יקראו: על אף האמור בהגדרה "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" שבסעיף 38לו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026, במקום ההגדרה "עובד מזכה" המובאת בה, יקראו: על אף האמור בהגדרה "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" שבסעיף 38לו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026, במקום ההגדרה "עובד מזכה" המובאת בה, יקראו: על אף האמור בהגדרה "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" שבסעיף 38לו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026, במקום ההגדרה "עובד מזכה" המובאת בה, יקראו:
""עובד מזכה" – עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ""עובד מזכה" – עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ""עובד מזכה" – עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ""עובד מזכה" – עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ""עובד מזכה" – עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ""עובד מזכה" – עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ""עובד מזכה" – עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026;
(2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026;
לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026;". לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026;". לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026;". לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026;". לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026;". לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026;". לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026;".
תיקון חוק מס רכוש – תחולה 3. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיפים 38לט ו־38נא עד 38נג לחוק מס רכוש, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 3 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיפים 38לט ו־38נא עד 38נג לחוק מס רכוש, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 3 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיפים 38לט ו־38נא עד 38נג לחוק מס רכוש, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 3 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיפים 38לט ו־38נא עד 38נג לחוק מס רכוש, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 3 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיפים 38לט ו־38נא עד 38נג לחוק מס רכוש, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 3 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיפים 38לט ו־38נא עד 38נג לחוק מס רכוש, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 3 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיפים 38לט ו־38נא עד 38נג לחוק מס רכוש, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 3 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים – הוראת שעה – מס' 157 4. בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961".
תיקון חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה) 5. בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026 – בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026 – בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026 – בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026 – בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026 – בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026 – בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026 –
(1) בסעיף 1(3), בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 המובא בו, בהגדרה ""הפסקת העסקה" של עובד", בפסקה (2) שבה, במקום "ובמקום" יבוא "במקום" ובסופה יבוא "ואחרי "רצופים לפחות" יבוא "שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)"; (1) בסעיף 1(3), בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 המובא בו, בהגדרה ""הפסקת העסקה" של עובד", בפסקה (2) שבה, במקום "ובמקום" יבוא "במקום" ובסופה יבוא "ואחרי "רצופים לפחות" יבוא "שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)"; (1) בסעיף 1(3), בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 המובא בו, בהגדרה ""הפסקת העסקה" של עובד", בפסקה (2) שבה, במקום "ובמקום" יבוא "במקום" ובסופה יבוא "ואחרי "רצופים לפחות" יבוא "שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)"; (1) בסעיף 1(3), בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 המובא בו, בהגדרה ""הפסקת העסקה" של עובד", בפסקה (2) שבה, במקום "ובמקום" יבוא "במקום" ובסופה יבוא "ואחרי "רצופים לפחות" יבוא "שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)"; (1) בסעיף 1(3), בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 המובא בו, בהגדרה ""הפסקת העסקה" של עובד", בפסקה (2) שבה, במקום "ובמקום" יבוא "במקום" ובסופה יבוא "ואחרי "רצופים לפחות" יבוא "שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)"; (1) בסעיף 1(3), בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 המובא בו, בהגדרה ""הפסקת העסקה" של עובד", בפסקה (2) שבה, במקום "ובמקום" יבוא "במקום" ובסופה יבוא "ואחרי "רצופים לפחות" יבוא "שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)"; (1) בסעיף 1(3), בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 המובא בו, בהגדרה ""הפסקת העסקה" של עובד", בפסקה (2) שבה, במקום "ובמקום" יבוא "במקום" ובסופה יבוא "ואחרי "רצופים לפחות" יבוא "שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)";
(2) בסעיף 3(1), בפסקה (2ג)(א) לסעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 המובאת בו במקום "לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" יבוא "לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026),"; (2) בסעיף 3(1), בפסקה (2ג)(א) לסעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 המובאת בו במקום "לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" יבוא "לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026),"; (2) בסעיף 3(1), בפסקה (2ג)(א) לסעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 המובאת בו במקום "לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" יבוא "לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026),"; (2) בסעיף 3(1), בפסקה (2ג)(א) לסעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 המובאת בו במקום "לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" יבוא "לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026),"; (2) בסעיף 3(1), בפסקה (2ג)(א) לסעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 המובאת בו במקום "לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" יבוא "לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026),"; (2) בסעיף 3(1), בפסקה (2ג)(א) לסעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 המובאת בו במקום "לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" יבוא "לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026),"; (2) בסעיף 3(1), בפסקה (2ג)(א) לסעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 המובאת בו במקום "לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" יבוא "לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026),";
(3) בסעיף 4(8), בסעיף 8ז(2) לחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000 המובא בו, אחרי "לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות" יבוא "או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)". (3) בסעיף 4(8), בסעיף 8ז(2) לחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000 המובא בו, אחרי "לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות" יבוא "או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)". (3) בסעיף 4(8), בסעיף 8ז(2) לחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000 המובא בו, אחרי "לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות" יבוא "או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)". (3) בסעיף 4(8), בסעיף 8ז(2) לחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000 המובא בו, אחרי "לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות" יבוא "או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)". (3) בסעיף 4(8), בסעיף 8ז(2) לחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000 המובא בו, אחרי "לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות" יבוא "או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)". (3) בסעיף 4(8), בסעיף 8ז(2) לחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000 המובא בו, אחרי "לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות" יבוא "או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)". (3) בסעיף 4(8), בסעיף 8ז(2) לחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000 המובא בו, אחרי "לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות" יבוא "או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)".
תשלומים ראשונים 6. תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולפי חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולפי חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולפי חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולפי חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולפי חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולפי חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולפי חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2000, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו 7. (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי הפרק האמור; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי הפרק האמור; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי הפרק האמור; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי הפרק האמור; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי הפרק האמור; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי הפרק האמור; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי הפרק האמור; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026.
(ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
בנימין נתניהו
ראש הממשלה בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר
יצחק הרצוג
נשיא המדינה אמיר אוחנה
יושב ראש הכנסת