חומר רקע

הלשכה המשפטית הכנסת ,קריית בן-גוריון ,ירושלים |טל ' 02-6408606 ,ירושלים"ד כ ב אייר "התשפ ו 11 ב מאי 2026 לכבוד חברי הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת )(שידורים ,שלום רב הנדון : התייחסות הייעוץ המשפטי לוועדה ל נוסח שפורסם מטעם משרד התקשורת ל'פרק ג בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו– 2025 להלן ר יכוז של התייחסויותינ ו לנוסח פרק ג' ב הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו– 2025 (להלן– הצעת החוק), שפ ורסם על ידי משרד התקשורת, בשים לב לכלל ההערות שנשמעו בדיוני הוועדה ולסוגיו ת שנותרו בלא הכרעה: כללי 1. ביום11.3.2026 הועבר אלינו מסמך מטעם משרד התקשורת ובו תיקוני נוסח מוצעים לפרק ג' בהצעת חוק ה . ביום15.3.2026 העביר לנו משרד התקשורת מסמך פנימי שכ לל את רש ימת ההערות ש ר כזו על ידו מדיוני הוועדה. לאחר בחינת ההערות והנוסח, השבנו למשר ד התקשורת ב יום26.4.2026 , כי ישנם פערים לא מבוטלים בין ההערות והסוגיות שנשמעו בדיוני הוועדה לבין ההתייחסויות בנוסח מטעמם וכי לחלק נכבד מההערות בסוגיות המהותיות כלל לא ניתנה התייחסות ולא ברור אם משמעות הדבר היא כי ההערות הללו נדחו ומה ההנמקה לכך. במענ ה למכתבנו, ביום1.5.2026 הועבר אלינו מכתב נוסף מטעם משרד התקשורת ובו הנמקות לסוגיות שהתבקשו על ידנו. בהמשך לכך, ביום6.5.2026 ביקשנו כי משרד התקשורת ייתן את התייחסות ו ל הערות חברי הוועדה במסגרת הדיון שיתקיים ביחס ל נוסח פר ק ג' שיופץ .על ידו 2. עוד ציינו כי בנוסח שפורסם על ידי משרד התקשורת קיים פער משמעותי ל עניין אופן הניסוח המקובל בחקיקה ראשית בכנסת ונראה כי גם תיקוני הנוסח המוצעים אינם כתובים בשפה המשפטית המקובלת ואינם משקפים בצורה מיטבית את התיקון המהותי שהתבקש ,ו כי נדרשת עבודת נסחות משמעותית נוספת .ל בקשת המשרד שנסייע בכך ( נוכח ה יעדר נסחות מטעם הייעוץ המשפטי ל משרד התקשורת ומשרד המשפטים בשל יא-השלמת ההליך הפנים-ממשלתי) ,ה שבנו ש נשתדל להציע הערות ותיקונים ל נוסח, ככל הניתן, בכפוף לאילוצים הנובעים מלוח הזמנים שייקבע לדיוני הוועדה, ובשים לב בין השאר לצורך ללמ וד פרקים ונושאים חדשים, ולגבש עמדות באשר לכלל ההערות והסוגיות שעלו בנוגע לפרקים .שכבר נדונו בהקשר זה יש לציין שככל שדיוני הוועדה הופכים תכופים יותר, עמוסים יותר וממושכים יותר, וככל שעל סדר יומה של הוועדה עולים סעיפים מורכבים ביותר, שנותרו במחלוקת משמעותית בין המשרד לבין הייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרד (ובניגוד למתווה שהציעה היועצת המשפטית לכנסת) , הלשכה המשפטית הכנסת ,קריית בן-גוריון ,ירושלים |טל ' 02-6408606 2 הדבר משליך במישרין על האפשרות להיערך להם מבעוד מועד, על יכולתנו להעניק ייעוץ משפטי שוטף לוועדה ו גם לסייע לה במלאכת הניסוח שבענייננו דורשת עבודה משמע ותית , והכל באופן שמשפיע על איכות הליך החקיקה ועל יכולתה של הוועדה להוציא תחת ידיה דבר חקיקה טוב ומוגמר. פירוט הנושאים לפי סדר הופעתם בהצעת החוק והתייח סות לכל אחד מהם מבנה הפרק 3. בדיוני הוועדה עלה כי נדרש לבנות את הפרק כולו באופן שונה כך שתחילה יופיעו ההוראות המהותיות .הנוגעות לתנאים לרישום במרשם ורק לאחר מכן יופיעו ההוראות הכלליות הנוגעות לניהול המרשמים שינוי זה לא נע שה בנוסח ה אמור. הגדרות 4. הגדר ת ""ספק תכנים – בדיוני הוועדה נשמעה הערה כי יש מקום להחיל את ההסדר המוצע גם על YouTube ועל הרשתות החברתיות שכן מדובר בפלטפורמות שמעמידות תשתית לשם הפצת תוכני צפייה- .ושמע (שהם התכנים המוסדרים במסגרת הצעת החוק), כך שלא ברור מהו הרציונל בהחרגתם בפרט נשמעה טענה זו ביחס ל- YouTube שמאפייניה דומים מאוד לספקי תכנים אחרים שאינם מוחרגים מההסדר המוצע. בהקשר זה אף נטען כי הכללת פלטפורמות אלה תחת הרגולציה תגדיל את היקף ההכנסה החייבת בהפקות מקור באופן משמעותי ובכך תסייע ליצירה הישראלית וכי אין הצדקה מהותית להבחין בין אלה לבין ספקי התכנים האחרים. בנוסח שהניח המשרד על שולחן הוועדה לא ניתנה התייחסות ל כך. מוצע כי המשרד יסביר בדיון על ת יקוני הנוסח את התייחסותו לסוגיה זו . ,לעמדתנו בכל הנוגע לרש תות החברתיות , ניתן להסדיר את ההתייחסות אליהן בחקיקה נפרדת בשל אופיין הייחודי שאינו דומה לספקי התכנים ה'רגילים'. זאת, שכן אלה נועדו לתקשורת חברתית בדרכים ,שונות, ובכללן: כתיבת 'פוסטים', העלאת תמונות, שיתוף מסמכים, קידום מכירות, ועוד. בתוך כל אלה עשויים המשתמשים להעלות גם תוכני צפייה- ושמע, אך ברור שאין מדובר בפעילות מרכזית ומשמעותית .של הרשתות החברתיות, שכאמור הוקמו למטרה שונה בתכלית בניגוד להן, ו בכל הנוגע ל- YouTube – מדובר בפלטפורמה הדומה יותר במאפייניה לספקי התכנים ה'רגילים'. זאת, שכן מטרתה העיקרית, אולי אף הבלעדית, היא הפצת תוכני צפייה- ושמע. אמנם, מדובר בתכנים המועלים על ידי המשתמשים ולא על ידי הפלטפורמה עצמה, אך די בשיטוט קצר בפלטפורמה זו כדי להבין את קו וי הדמיון בינה לבין לספקי התוכן ה'רגילים'. ניתן למשל להצטרף בה כמנוי לערוץ האישי של ערוצי תקשורת ישראליים, ובמסגרתו לצפות ב- Live בשידוריו, ניתן לראות בו תכנים ששודרו בערוצים בעבר, ועוד. לכן, יש היגיון רב בהרחבת תחולת ההסדר המוצע גם עליו. לא בכדי, הערות מעי ן אלה נשמעו בדיוני הוועדה, בין היתר גם מפיה של יו"ר הוועדה שהפנתה למאפייני הצפייה בפלטפורמה .זו בארה"ב. כאמור, לדברים אלו לא ניתנה כל התייחסות בנוסח שהניח המשרד על שולחן הוועדה להבנתנו , כל עוד פעילותה של פלטפורמה זו אינה מ תרחבת ל העמדת ת ו כני צפייה- ושמע משל עצמה, ניתן הלשכה המשפטית הכנסת ,קריית בן-גוריון ,ירושלים |טל ' 02-6408606 3 להסתפק בהצעה שעלתה בדיוני הוועדה , לשינוי המונח"פעילותו העיקרית( " שבפסקה1 ) להגדרה ,האמורה למונח"פעילותו היחידה ,"בתחום אספקת התכנים כך שיובהר שההסדר המוצע יוח ל על YouTube ככל שפעילות ה תורחב ליצירת תוכן עצמאי כאמור, בהיקף משמעותי, בהתאם למבחנים שנקבעו לעניין חובת הרישום במרשם ספקי התכנים. בנוסף, כפי שעלה בדיוני הוועדה, נכון להבהיר כי בחינת "הפעילות היחידה" תהיה ביחס לתחום אספקת תכני צפייה- ושמע בלבד, שכן פעילויות נוספות בתחומים אחרים אינ.ן רלוונטיות בנוסף, נעיר כי בדיוני הוועדה עלתה שאלה אם החוק יחול גם על אתרי אינטרנט שמשדרים תוכני צפייה- ושמע שבאים בגדרי מבחני הרישום במרשם. לאחר דין ודברים שהתקיים בוועדה בעניין זה, הבהיר המנכ"ל בדיון האחרון שהתקיים ביום10.5.2026 כי הרגולציה המוצעת אכן ת חול גם על אתרי אינטרנט כאמור. מאחר שנוסח הצעת החוק אינו מחריג מתחולתו אתרי אינטרנט, נראה כי אין צורך בתיקון הנוסח .בעניין זה 5. הגדר ת ""אספקת תכנים בישראל – בדיונים הובהר כי הגדרה זו אינה חלה על ספק תכנים ישראלי המייצר תוכן בישראל אך מוכר אותו לספקי תוכן ,בחו"ל. בהקשר זה התבקש להרחיב את ההגדרה כך .שתחול גם על ספק תכנים כאמור, שיחויב להשקיע בהפקות מקומיות, ובכך יסייע ליצירה הישראלית .בנוסח שהניח המשרד על שולחן הוועדה לא ניתנה התייחסות לכך מוצע כי המשרד יסביר בדיון על ת יקוני הנוסח את התייחסותו ל עניין זה . לעמדתנו לא נדרש להרחיב את ההגדרה האמורה , שכן ספק תכנים ישראלי שמוכר את תכניו לספקים אחרים בחו"ל אינו נהנה בפועל מהכנסות הנוצרות מאספקה בישראל שזהו הבסיס לחישוב ההכנסה .השנתית לפי הצעת החוק 6. הגדרת ""ספק תכנים ישראלי – בדיוני הוועדה עלתה שאלה אם יש להחיל את ההגדרה גם ביחס לספקי תכנים בין- לאומיים שיתברר כי אחוז ההכנסה שלהם מאספקה בישראל ביחס להכנסותיהם בעולם נמוך מ- 50% , אך סכום ההכנסה בפועל גבוה בהרבה מהכנסותיהם של ספקי תכנים ישראלים שעונים על .הגדרה זו כך למשל, ייתכן מקרה תיאורטי שבו40 אחוזים מהכנסותי ו ,הכוללות של ספק תכנים זר מתכני צפייה- ושמע המשודרים בישראל, עולה על100 מיליון ש"ח .בדיוני הוועדה הובהר כי אי- החלת הרגולציה על שחקנים בין- לאומיים כאמור, משמעה כי לא יידרשו להירשם במרשם וכפועל יוצא גם לא יהיו כפופים לפיקוח של הרגולטור החדש שיוקם, על כל המשתמע מכך. נוכח היקף הפעילות הפוטנציאלי של ספקי תכנים אלה, מדובר בסוגיה מרכ זית שעשויות לה השלכות משמעותיות על שוק התקשורת בישראל. חרף זאת, בנוסח שהונח על שול חן הוועדה לא ניתנה התייחסות לכך. מוצע כי המשרד יסביר בדיון על ת יקוני הנוסח את התייחסותו ל סוגיה משמעותית זו. לעמדתנו, מדובר ב סוגיה ה ט ומנת בחובה שאלות ב עלות השלכות משפטיות חוקתיות שיש לבחו ן בכובד ראש . לעניין זה נבהיר, כי כאשר שחקנים ישראלים נדרשים לשאת על שכמם נטל רגול ,טורי משמעותי ששחקנים בין- לאומיים אינם נדרשים לשאתו, נדרש להציג בסיס עובדתי, כלכלי ומקצועי לאבחנה הלשכה המשפטית הכנסת ,קריית בן-גוריון ,ירושלים |טל ' 02-6408606 4 ,ביניהם. אם לא כן, משמעות הדבר היא כי נוצרת אפליה בין שחקנים שונים, בעלי השפעה או היקף דומים הפועלים בשוק אספקת התכנים בישראל. לאלה חובות וזכויות, ולאלה זכויו ת בלבד. בתוך כך, יש לבחון את ההסדר החוקי הקיים במדינות אחרות, את השלכות של מהלך כזה על כניסתם של השחקנים הזרים לשוק הישראלי, ועוד. לכך יש להוסיף, כי הרישום במרשם נועד להביא, בין היתר, גם להגנה על קהל הצופים מפני שידורים אסורים וכדומה, כאשר השחקנים הבין-לאו ,מיים מוחרגים אף מכך. כאמור ,המשרד כלל לא התייחס לכך במסגרת הנוסח שהניח על שולחן הוועדה, הגם שמדובר בסוגיה מהותית בעלת השלכות על היבטים שונים הנוגעים להסדר המוצע. נשוב ונזכיר, כפי שציינו כמה וכמה פעמים במסגרת דיוני הוועדה, כי לצד הרצון לעודד כניסת שחקנים ז רים לשוק אספקת התכנים במטרה לקדם תחרות, יש לבחון, בין היתר, גם שיקולים הנוגעים להוגנות, שוויון, ושמירה על הציבור מפני תכנים פוגעניים. בשים לב למכלול האמור, אנו סבורים כי נכון יהיה לבחון את היבט זה בכובד ראש, לאחר .איסוף מכלול הנתונים הדרושים לגביו סעיף44 – אגרה בעד רישום במרשם 7. גובה האגרה – כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, סכום האגרה נועד לשקף אך ורק את העלות האדמיניסטרטיבית של הרישום במרשם. הדברים עלו גם בדיוני הוועדה אך נטען בהקשר זה כי הנוסח אינו משקף זאת באופן מחייב וכי נכון גם לקבוע במפורש שמדובר בתשלום חד- .פעמי, שוויוני ואחיד בנוסח .שהובא לפני הוועדה לא ניתנה התייחסות לכך עמדתנו היא כי ראוי שהנוסח ישקף זאת ויבהיר ש סכום האגרה ,ייקבע באופן שוויוני ואחיד, ישקף את העלויות המינהליות הכרוכות ברישום כאמור ואלה בלבד, והוא ישולם באופן חד-פעמי על יד י ספק תכנים הנר שם לראשונה [או נרשם מחדש] במרשם. 8. ה פקדת ערבויות וביטחונות – בדיוני הוועדה עלתה שאלה אם נכון לחייב את הנרשמים בהפקדת ערבויות וביטחונות לחילוט במקרה של הפרת הוראה מהוראות החוק (בעיקר ביחס לחובת ההשקעה בהפקות מקור). בהקשר זה נטען בדיונים כי כיו ם קיימת חובה כזו ברשות השנייה ובמועצת הכבלים והלוויין וכי יש מקום לקבוע חובה דומה גם ביחס להסדר המוצע כדי לייצר כלי אכיפה נוסף, בפרט ביחס לחובת .ההשקעה בהפקות המקור. בנוסח המוצע עתה לא ניתנה התייחסות לכך מוצע כי המשרד יסביר בדיון ת על יקוני הנוסח את התייחסותו ל סוגיה זו. אנו סבורים כי מדובר בשאלה של מדיניות, וזאת בפרט בשי ם לב לכך שמדובר בנטל רגולטורי שעשוי להוות חסם משמעותי שעשוי למנוע את כניסתם של שחקנים קטנים לשוק. לצד זאת יש לזכור כי המשרד הודיע בדיונים האחרונים כי בכוונתו לפצל פרקים מסוימים מהצעת החוק, ובתוכם גם את פרק האכיפה המינהלית, כך שלא ברור אלו כלים יעמדו לרשות הרגולטור החדש שבאמצעותם יוכל לאכוף את הוראות .הדין על הגופים המפוקחים על ידו סעיף45 – ביטול רישום במרשם 9. רישום על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי – בדיוני הוועדה עלתה טענה כי יש להבהיר בסעיף קטן ()(א2) כי עילה זו תחול רק במקרה שבו אילו היה הדבר ידוע למו עצה מראש, היא לא הייתה מאפשרת הלשכה המשפטית הכנסת ,קריית בן-גוריון ,ירושלים |טל ' 02-6408606 5 את הרישום במרשם. בנוסח שהועבר הוצעו בעניין זה שתי חלופות. אנו סבורים כי החלופה השנייה משקפת בצורה טובה יותר את רוח הדברים שנאמרו בדיון אך היא אינה מנוסחת כראוי ואינה מבטאת .באופן מיטבי את התיקון שהתבקש ,לעמדתנו ניתן לאמץ חלופה ז ו אך צריך לתקן את הנוסח כך שיו בהר כי אילו היה ידוע למועצה בעת ,הרישום כי ה וב א לפניה מ ,ידע כוזב מטעה, חלקי או שגוי, הדבר היה מביא לשינוי החלטתה בעניין הרישום במרשם. 10 . )התוספת המוצעת בסוף סעיף קטן (ב , נוגעת לשיקולים מקדמיים שעל המועצה לשקול טרם קבלת החלטה בדבר ביט ול רישום במרשם. נראה כי תוספת זו נכתבה בעקבות ההערות שעלו בדיוני הוועדה בכל ,הנוגע לצורך לעשות שימוש בסמכות הביטול כמוצא אחרון בלבד. ואולם ה נוסח שהוצע אינו מבטא כ ראוי את התיקון ש התבקש ונ כון היה לייחד.לכך סעיף ספציפי שיבהיר זאת 11 . )התיקון המוצע בסעיף קטן (ה – בדיוני הוועדה נטען כי יש להגביל את מועד הכניסה לתוקף של ההחלטה בדבר הרישום במרשם כך שהדבר לא ייעשה באופן מיידי. זאת, כדי לענות על הצורך במתן שהות מספקת לשם היערכות , יישום ההחלטה או פנייה לערכאות. בהקשר זה הציע המשרד לקבוע פרק זמן של7 ימים עד לכניסת ההחלטה האמורה לתוקף אך זאת מבלי לנמק אם יש בפרק הזמן המוצע כדי לתת מענה .להערות שנשמעו בדיון. מעבר לכך, התוספת המוצעת לא נוסחה כראוי מוצע להוסיף הור אה מ פורשת ש לפיה המועצה תפרט בהודעתה את נימוקי החלטתה ואת מועד כ ניסת ההחלטה לתוק ף שלא יפחת מ מספר ש הוועדה תקבע. 12 . ס)עיף קטן (ו – בדיוני הוועדה נטען כי מדובר בסעיף שמנוסח באופן שמותיר שיקול דעת רחב מאוד למועצה, המאפשר החשכת מסך באופן מיידי, ואשר עלולות להיות לו השלכות דרמטיות על ספקי התכנים בישראל ואף על התוכן המשודר על ידם. בנוס ח שהובא לוועדה סעיף קטן זה נמחק ונראה ש יש בכך כדי לתת מענה .לחששות שפורטו לעיל 13 . בדיוני הוועדה נטען כי לסמכות ביטול הרישום במרשם יש השלכות דרמטיות על ספקי התכנים ועל שוק ,התקשורת בישראל, ולכן לא ניתן להסתפק ברוב רגיל של המועצה בעת קבלת החלטה בעניין זה ונדרש .רוב מיוחד. בנוסח המוצע לא ניתנה התייחסות המשרד לכך מ וצע ש המשרד יסביר בדיון.מדוע סעיף46 – כללים לניהול המרשם 14 . )באשר לסעיף קטן (א – סעיף קטן זה מנוסח כך ש"המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין הגשת בקשה לרישום במרשם...". בדיוני הוועדה נטען כי הותרת הסמכות לקבוע כללים בעניין זה כסמכות רשות בלבד אינה מתיישבת עם הצורך לייצר הסדר אחיד, ברור ופומבי. בנוסף, עלה חשש שבאמצעות קביעת כללים לעניין הגשת הב קשה לרישום כאמור, ניתן יהיה להוסיף תנאים מהותיים מעבר לאלה שקבועים בחוק. הוצע אפוא להבהיר כי הסמכות האמורה מוגבלת לעניינים טכניים בלבד. בנוסח שהונח הלשכה המשפטית הכנסת ,קריית בן-גוריון ,ירושלים |טל ' 02-6408606 6 .על שולחן הוועדה אין התייחסות להערות הנ"ל ויש לתת עליהן את הדעת,לפיכך מוצע כי המשרד י פרט ב מסגרת ה דיון על ת יקוני הנוסח את התייחסותו לכך . 15 . )לגבי פרק הזמן שנקבע בסעיף קטן (ב – עשר ה ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה ועד למועד הרישום– בדיוני הוועדה נטען כי מדובר בפרק זמן קצר מדי שעשוי להקשות על ביצוע בדיקה יסודית ומקיפה כנדרש וכן על היכולת לעמוד על מידע או מסמכים נוספים הנחוצים לשם בחינת עמידת המבקש בתנאים לרישום במרשם. בנוסף, נטען כי נדרש להבהיר מהו סד הזמנים במקרה שהמבקש נדרש להמציא מידע או .מסמכים נוספים ומה יהיה פרק הזמן לקבלת החלטה במקרה כזה תורעה אלה לא זכו ל התייחסות בנוסח ומוצע שהמש י רד פרט ב מסגרת ה דיון על תיקוני הנוסח את התייחסות ו לכך . 16 . )לעניין סעיף קטן (ג – בדיוני הוועדה נטען כי הסעיף אינו מנוסח בצורה ברורה שכן סעיף51 עוסק בתנאים לרישום במרשם ולא בנ סיבות שבהתקיימותן אין לרשום במרשם. הנוסח שהוצע על ידי המשרד בהקשר זה אינו מדויק ואינו נותן מענה להערה הנ"ל. אנו מציעים לתקן את הנוסח כך: "מצא יו"ר המועצה כי אין לרשום את המבקש במרשם בשל כך שלא מתקיימים התנאים לפי סעיפים51 ו- 55 , או לפי כל דין אחר, תודיע על ."...כך סעיף47 – איסור העברה, שעבוד או עיקול 17 . בדיוני הוועדה עלתה הערה כי נוסח הסעיף אינו מדויק משום שאין זכויות "המוקנות מכוח הרישום במרשם". בהקשר זה נטען, כי בפועל הרישום במרשם אינו מקנה זכויות אלא נדרש לשם עמידה בחובות הקבועות בהסדר המוצע וכי להבדיל מרישיון, רישום כלל אינו ניתן להעברה. נוכח זאת, עלתה שאלה אם הסעיף כולו נדרש. בנוסח שהובא עתה לוועדה הסעיף נותר על כנו ומוצע שהמשרד יסביר במסגרת הדיון .מה המענה להערות שעלו סעיף48 – פומביות המרשם 18 . בדיוני הוועדה נטען כי יש להבחין בין פרטים שייכללו במרשם אך לא יפורסמו בפומבי לבין פרטים אחרים שייכ ללו במרשם ויפורסמו לעיון הציבור. ואולם, הנוסח שהונח אינו מבחין בפועל בין הפרטים השונים והוא כולל רק פרטים שיפורסמו לעיון הציבור. גם ההצעה שעלתה בדיוני הוועדה שלפיה ניתן לכלול בסעיף46 להצעת החוק התייחסות לפרטים שייכללו במרשם ולא יפורסמו לציבור– אינה משתקפת בנוסח שהובא לפני הוועדה (יצוין בהקשר זה כי סעיף46 (א) מתייחס לפרטים שייכללו בבקשה לרישום .)אך לא במרשם עצמו מעבר לכך, הניסוח שהוצע אינו מיטבי ונדרשת עבוד ת .נסחות נוספת 19 . ( לעניין הוספת פסקה6) – בדיוני הוועדה עלה כי יש להוסיף לרשימת הפרטים שייכללו במרשם ויפורסמו לציבור גם את זהות בעל השליטה בספק התכנים. הנוסח המוצע עתה על ידי המשרד אמנם מתכתב עם .הערה זו אך מנוסח באופן לקוי אנו מציעים לנסח את הפ סקה כך: "זהות בעל השליטה כהגדרתה בחוק ."הבזק וזהות בעל השפעה ניכרת בספק תכנים הלשכה המשפטית הכנסת ,קריית בן-גוריון ,ירושלים |טל ' 02-6408606 7 20 . לגבי סעיף קטן (ב) המוצע – לא ברור לאילו פרטים התוספת המוצעת מתייחסת; אם לפרטים שייכללו במרשם או שמא לפרטים שיפורסמו לעיון הציבור. כמו כן, בדיוני הוועדה עלה כי נכון לקבוע את הפרטי ם שיפורסמו לעיון הציבור כרשימה סגורה. ככל שהתוספת המוצעת מתייחסת לפרטים הנ"ל, לא ברור מה .הרציונל העומד מאחורי מתן סמכות למועצה להוסיף פרטים מעבר לאלה הקבועים בחוק סעיף49 – חובת רישום במרשם ספקי התכנים 21 . קביעת רף של40 מיליון ש"ח כמבחן הכנסה לצורך החלת ה רגולציה – מדובר בסוגיה מרכזית ביותר שנדונה שעות רבות בוועדה ואשר ביחס אליה עלו שאלות רבות מצד חברי הוועדה. בתוך כך, במסגרת הדיונים התבקשו נתונים כלכליים המבססים את ההצדקה לקבוע רף של40 מיליון ש"ח, בפרט בשים לב להמלצות דוח ועדת פולקמן שלפיהן יש לקבוע רף גב וה באופן משמעותי מזה שהוצע. משלא הוצגו נתונים ,כלכליים כאמור, לא כאלו המצביעים על צורך ברף גבוה יותר, וכן לא כאלו המצביעים על רף נמוך יותר נטען בדיונים כי לא ברור על בסיס מה נקבע הרף האמור. מעבר לכך, בדיוני הוועדה עלתה טענה כי יש מקום לקבוע רף נמוך יותר, ש יחיל את הרגולציה גם על שחקנים נוספים שלהם היקף השפעה משמעותי על שוק התקשורת בישראל, אף שאינם מגיעים לרף הכנסות של40 מיליון ש"ח. בהקשר זה הוצע, בין השאר, להוריד את הרף לסכום של20 מיליון ש"ח או לכל הפחות לקבוע חובת יידוע ביחס לספקי תכנים שסכום ההכנסות שלהם קרוב לרף שנקבע, כדי שניתן יהיה לזהות את נקודת הזמן המדויקת שבה נחצה הרף שנקבע, המחייב רישום במרשם. בנוסח המוצע עתה לא ניתנה התייחסות כלשהי לאמור לעיל, אף .שכאמור מדובר בסוגיה עקרונית ומהותית המשליכה על פרק ג' כולו וכן על הפרקים הבאים מ וצע ש המשרד ישיב להערות אלה ויסביר את עמדתו ב.עניין במסגרת הדיון על הנוסח 22 . סוגיית הבאנדל – בדיונים עלת ה שאלה אם כחלק ממבחן ההכנסה יש מקום להתייחס גם להכנסה של ספק תכנים משירותים שהם נלווים לאספקה של תכנים בישראל ואם ניתן להבחין בין הכנסה מאספקת תכנים לבין הכנסה משירותים נלווים. בדיוני הוועדה הוסבר כי המונח "שירותים נלווים" מתייחס לשירותים כדוגמת אספקת תשתי ת אינטרנט ועוד. בהקשר זה נטען כי חישוב ההכנסה משירותים נלווים כחלק ממבחן ההכנסה יגדיל את היקף ההכנסה המחויב בהפקות מקור. בנוסח שהועבר אין התייחסות לשאלות אלו. לעמדתנו, כל עוד ניתן להבחין ולהפריד בין התשלומים שניתנים בעד רכיבי הבאנדל השונים, אנו סבורים שנכו.ן להחיל את ההסדר רק ביחס להכנסה מאספקת תכנים ללא שירותים נלווים 23 . מבחן רף ההכנסות כמבחן בלעדי– בנוסח המקורי של הצעת החוק מופיע מבחן רף ההכנסות של ספקי התכנים כמבחן יחיד שעל פיו נקבעת חובת הרישום במרשם. בדיונים עלתה טענה כי קביעת מבחן זה כמבחן בלעדי אינה מב יאה להחלת הרגולציה על כלל ספקי התכנים שלהם כוח משמעותי או השפעה משמעותית על שוק התקשורת בישראל. נוכח זאת, בנוסח שהועבר הוצעו על ידי המשרד שני מבחנים נוספים שבהתקיימם תוחל הרגולציה גם על שחקנים רלוונטיים נוספים, וזאת באופן שמתחשב גם בכוחם ובהיקף ההשפעה שלהם ( :על שוק התקשורת1 ( ) מבחן של מספר מנויים משלמיםk 200 ( ( ; 2 ) מבחן של היקף מימון על ידי בעלי שליטה או בעלי עניין (מימון של100 מיליון ש"ח בשלוש שנות הכספים האחרונות). אמנם, עצם הוספת מבחנים אלה מתכתבת עם ההערות שעלו במסגרת דיוני הוועדה אך הלשכה המשפטית הכנסת ,קריית בן-גוריון ,ירושלים |טל ' 02-6408606 8 לעמדתנו נדרש להבהי ר על בסיס מה הם נקבעו. ביחס למבחן הראשון, נדרש להבהיר על בסיס אלו נתונים כלכליים נקבע מספר של200,000 מנויים דווקא, ומדוע מוצע לקבוע מודל של מנויים משלמים אף שמידת ההשפעה על שוק התקשורת אינה תלויה בהכרח בתשלום ובפרט כאשר נראה כי שוק התקשורת פונה לחלופות אח רות, שוות כסף, שאינן בהכרח תשלום דמי מנוי. ביחס למבחן השני, לא הוצגו נתונים כלכליים המבססים קביעת סכום של100 מיליון ש"ח, בחלוקה לשלוש שנות הכספים האחרונות, ביחס .למימון על ידי בעלי שליטה או עניין כאמור , הוספת שני המבחנים הנ"ל מתכתבת עם ההערות שעלו בדיוני הוועדה ונותנת מענה מסוים לחשש שלפיו שחקנים משמעותיים, בעלי השפעה רבה על שוק התקשורת, 'יחמקו' מהרגולציה המוצעת. לצד זאת, גם מבחנים אלה נוספו מבלי שמוצגים לפני הוועדה נתונים כלכליים המבססים את ההצדקה להציב רף הכנסה, מספר מנויים, או היקף השקעה, בשיעור .שהוצע 24 . החרגתם של ספקי תכנים בין-לאומיים מהמרשם – בדיונים עלתה טענה כי יש מקום להחיל את הרגולציה בדרך של רישום במרשם גם ביחס לספקי תכנים בין- לאומיים שלהם היקף השפעה משמעותי בישראל. בהקשר זה, נטען כי הרישום במרשם אינו עניין טכני בלבד, משום שהוא מחיל על השחקנים הרשו מים בו הוראות מהותיות לרבות ביחס להסדרי תחרות, שידורים אסורים ועוד, וכי לא ברור אם יש הצדקה להחריגם מהרישום במרשם כל עוד יש להם כוח משמעותי או השפעה משמעותית על שוק התקשורת בישראל. במסגרת הנוסח המוצע לא ניתנה התייחסות לסוגיה מהותית זו. יצוין כי ככל שיוחלט להחיל את חובת הרישום גם על ספקי תכנים בין- לאומיים, יידרשו התאמות נוסח גם בסעיף 51 (1 .) כפי שציינו לעיל, ביחס להגדרה "ספק תכנים ישראלי", מדובר בסוגיה ה משפיעה באופן משמעותי על השחקנים הישראלים הפועלים בשוק התקשורת המקומי. נזכיר שוב, כי לצד הרצון לעודד כניסת שחקנים נוספים כדי לקדם תחרות, יש לבחון גם שיקולי הוגנות, שוויון, ושמירה על הציבור מפני תכנים פוגעניים– .שלהם לא ניתן מענה במסגרת הנוסח המוצע לעמדתנו, יש לקבל את מכלול הנתונים הרלוונטיים לעניין טרם קבלת החלטה , שכן סוגיה זו ועמ ררת שאלות בעלת השלכות משפטיות חוקתיות .שיש לבחון אותן בכובד ראש סעיף50 – מרשם ספ קי התכנים 25 . ניהול מרשם ספקי התכנים על ידי יושב ראש המועצה – בדיוני הוועדה עלתה טענה כי מדובר בסמכות מהותית ומשמעותית ולכן ראוי שהמועצה היא זו שתנהל את המרשם ולא יו"ר המועצה. זאת, בדומה להוראה שבסעיף53 (שבשלב זה טרם נדון) הקובעת כי מרשם ספקי החדשות ינוהל על ,ידי המועצה. מנגד נטען כי ההחלטה על הרישום במרשם היא טכנית, אינה מותירה מקום לשיקול דעת, וכי העברת ניהול המרשם למועצה עלולה לסרבל את ההליך. בהנחה שכך, עלתה טענה כי יש מקום לחדד שמדובר בסמכות טכנית. בנוסח המוצע עתה, הביע המשרד עמדה שלפיה אין מקום להטיל את נ יהול המרשם על המועצה מאחר שמדובר בסמכות שאינה נתונה לשיקול דעת ותסרבל את הליך הרישום. נוכח עמדה זו, וכפי שעלה ;בדיוני הוועדה, לטעמנו נדרש להבהיר במסגרת הנוסח כי מדובר בסמכות טכנית ללא הפעלת שיקול דעת הלשכה המשפטית הכנסת ,קריית בן-גוריון ,ירושלים |טל ' 02-6408606 9 .דבר שלא נעשה ניתן להבהיר זאת במסגרת סעיף51 ולכתוב ש יו"ר המועצה ירשום ספק תכנים ישראלי העומד בתנאים הקבועים בסעיף49 ...ובלבד שמתקיימים בו כל אלה . ,תיקון כאמור מ בהיר ש ברירת המחדל היא רישום ללא הפעלת שיקול דעת מעבר לבחינת התקיימותם של תנאי הסף שבסעיף51 , שהם טכניים בעיקרם. סעיף51 – תנאי סף לרישום במרשם ספקי התכנים 26 . בדיוני הוועדה נטען כי בסעיף55 (שבשלב זה טרם נדון) נקבעו מגבלות רבות יותר ביחס לאפשרות להירשם במרשם ספקי החדשות. לעומת זאת, רשימת תנאי הסף שנקבעו ביחס לאפשרות להירשם במרשם ספקי התכנים, מצומצמת יותר. בדיוני הוו עדה עלתה שאלה אם אין מקום להרחיב את תנאי הסף בדומה לאלו המופיעים בסעיף55 האמור (כך למשל– ,תנאים הנוגעים להשתייכות מפלגתית, לאזרחות במדינת אויב .להרשעה בעבירה שיש עמה קלון, ועוד). בנוסח המוצע לא ניתנה התייחסות לכך מו צע כי המשרד ישיב .לעניין זה במסגרת הדיון על תיקוני הנוסח 27 . בדיוני הוועדה עלתה שאלה אם לא נדרש להחי ל את הוראת סעיף54 (שבשלב זה טרם נדון) לעניין גורם ריכוזי לפי חוק הריכוזיות, גם על ספק תכנים שאינו ספק חדשות. במסגרת הנוסח שהועבר לא ניתנה .התייחסות לכך מוצע כי המשרד ישיב .להערה זו במסגרת הדיון על תיקוני הנוסח 28 . ,לסיכום עיון בנוסח מעלה כי בפועל עמדת המשרד נותרת על כנה ביחס לסוגיות ליבה משמעותיות. גם כאשר ה וצעו בנוסח חלופות מסוימות כמענה להערות ש עלו בדיוני הוו עדה – לא ברור מדוע נבחרו החלופות ה ללו וכיצד הן אכן נותנו ת מענה לבעיה שה.וצגה ,בברכה צוות הייעוץ המשפטי לוועדה :העתק )חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, יושבת ראש הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת (שידורים עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד ברוריה מנדלסון, היועצת המשפטית למשרד התקשורת מר אביתר גוטמן, מנהל אגף בכיר שידורים, משרד התקשורת גב' נ ו עה בירן- דדון, מנהלת)הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת (שידורים