חומר רקע
לכבוד
12
מאי2026
חב
רי
הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת
כ"ה אייר תשפ"ו
הכנסת
:הנדון
עמדת לובי99
בנוגע ל
הסדרי הבעלויות הצולבות ב ,)הצעת חוק התקשורת (שידורים
התשפ"ו-
2025
בשם לובי99
בע"מ (חל"צ), אנו מתכבדים להגיש את השגותינו לסעיף95
(ב) להצעת החוק, המבקש להסדיר את
סוגיית הבעלויות הצולבות בשוק התקשורת. כפי שנפרט, אף שהמצב הרגולטורי הקיים אינו חף מליקויים ומחייב
התאמה לעידן הדיגיטלי– שכן ההגנות הקיימות כיום אינן חלות על שי
דורים באינטרנט וב-
OTT
–
נוסח הסעיף
המוצע, פועל בכיוון ההפוך. הוא מחליש את ההגנות הסטטוטוריות הקיימות כיום
ומפקיר את שוק החדשות
והשידורים לריכוזיות יתר של בעלי הון
, והכל כמפורט להלן:
"
על מנת שיתקיים שוק חופשי שבו יוכלו להישמע מגוון דעות,
יש חשיבות לשאלה מי מחזיק ושולט בכלי
.התקשורת השונים יש לזכור
שכלי התקשורת הם המקור לזכות הציבור לדעת, אך לא פחות מכך הם
חיוניים לכל העוסקים בפוליטיקה ומתמודדים לכנסת. אלו הן ה"במות "
המודרניות המהוות רכיב חשוב
:בתהליך הדמוקרטי... הרציונל היה אחד ואחיד וזו הפעם הראשונה שהוא נשמע בקול למען
שמירת
הדמוקרטיה יש למנוע ריכוזיות ובעלות צולבת בתחום התקשורת– הן של בעלי
עיתונים והן של גורמים
כלכליים לבל ירכזו בידיהם כוח רב מדי בתחום זה, שהוא חיוני
להליך הדמוקרטי" .
1
1.
כיום, שוק התקשורת הישראלי נשען,, ככלל
על
ה סדרי בעלויות צולבות סטטוטוריים
ואיסורים קטגוריים
.המעוגנים בחוק הרשות השנייה ובחוק הבזק2
מנגנונים אלו נועדו למנוע מראש היווצרות של מוקדי כוח
.ריכוזיים בשוק הדעות
זאת, מתוך אותה נקודת מוצא עליה מתבססת הצעת חוק השידורים כולה–
הצורך
בניטרליות טכנולוגית. אין זה משנה באיזו פלטפורמה מגיע התוכן אל הצופה, משנה מי מחזיק באותה
הפלטפורמה ומי מייצר את התוכן, ויש צורך לבזר את השליטה בכלי התקשורת כדי לא לייצר כוח תקשורתי רב
.מדי
2.
,אמנם כיום הגנות ומגבלות
אלו אינן חלות על שי דורים באינטרנט וב-
OTT
–
מ ה שיוצר לקונה רגולטורית
משמעותית הדורשת תיקון –
,אך במקום להחיל את עקרונות הבעלות הצולבת גם על השחקנים החדשים הצעת
החוק בוחרת לפרק את ההגנות הקיימות ולהחליפן בשיקול דעת רגולטורי עמום –
של מועצה שנשלטת, הלכה
למעשה, על ידי שר התקשורת.
הדבר עלול להוביל לכניסתם של שיקולים פוליטיים להחלטה על אישור או
פסילת רכישה של ספק תכנים אחד בידי ספק.תכנים אחר
3.
,זאת ועוד המעבר מאיסור חוקי קשיח וקטגורי
לבחינה פרטנית של המועצה,
מעביר את נטל ההוכחה אל כתפי
הרגולטור, ובכך מחליש משמעותית את היכולת למנוע עסקאות הפוגעות באינטרס הציבורי .
4.
יצוין כי במהלך דיון הוועדה שהתקיים ביום15.2.2026
, הביע מנכ"ל משרד התקשורת כוונה כי המודל המוצע
יאפשר
לבחון עסקאות ריכוזיות באופן מהותי
–
כך שייבחן האם רכישת המניות בידי ספק ,התכנים הרוכש
תקנה לו שליטה דה פקטו בספק התכנים הנרכש ,
3 אולם כוונה זו אינה עולה בקנה אחד עם נוסח הסעיף המוצע .
5.
הסעיף קובע רף טכני ונוקשה של רכישת למעלה מ-
20%
מ
אמצעי שליטה
,בספק תכנים אחר
.כעילה לבדיקה
בהתאם לעקרון חוקיות המנהל, המועצה לא תהיה מוסמכת להפעיל סמכויות בחינה על עסקאות שמתחת לרף
1 דידי לחמן -
,מסר "חופש העיתונות: על התלות בתשתית כלכלית ועל חסרונם של מודלים מבניים אל מול המציאות "בתוך "
האם התקשורת
הכלכלית
?בישראל חופשית- כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ,"
2012
,
'עמ33
.
כאן
2
סעיפים41
ו-6ח4
.בהתאמה
כאן ו כאן
3
'פרוטוקול מס21
מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), עמודים45
ו-
73
-
71
.
כאן
זה, גם אם הן מעניקות שליטה אפקטיבית מלאה (למשל בהחזקה של19.9%
, או במצב של רכישת ספק תכנים
שאין בו בעל שליטה, מה שעשוי להפוך את ספק התכנים הרוכש לבעל המניות הגדול ביותר .)
6.
נוסף על כך, נוסח החוק כובל את המועצה למבחן צר של "פגיעה בתחרות" בלבד. בכך נזנח האינטרס הציבורי
המובהק של הגנה על פלורליזם וריכוזיות דעות, שאינם חופפים בהכרח למבחני תחרות כלכליים טהורים.
ריכוז
כוח רב בידי מספר קטן של שחקנים יגביר את כוחם של בעלי ההון ואת יכולת ההשפעה הישירה שלהם על
סדר היום הפוליטי והתקשורתי. מ
צב שבו גורם אחד שולט בו-
זמנית
במספר כלי תקשורת שונים,
עלול לאפשר
השפעה לא מידתית על השיח הציבורי כולו, ובכך לאפשר
לשיקולים זרים –
ובראשם אינטרסים מסחריים
וכלכליים צרים– להכתיב את התכנים העיתונאיים המוגשים לציבור.
7.
יתר על כן ,נדרש לעגן את החובה להתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי ה חוק לקידום התחרות ולצמצום
הריכוזיות, תשע"ד -
2013
)"(להלן: "חוק הריכוזיות . לפי סעיף5
)(ב
לחוק הריכוזיות, חלה חובה סטטוטורית על
המאסדר הענפי
להיוועץ בוועדה לצמצום הריכוזיות לפני
הקצאת
.זכות או אישור עסקה לגורם ריכוזי
יצוין כי
,לפי חוק זה תחום השידורים כולו מוגדר תחת פרט3 בתוספ ת"כ"נושא תשתית חיוני . לפיכך, כל הקצאת זכות
בשוק השידורים–
לרבות העברת מניות– צריכה לחייב
,את המועצה להתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות
במטרה למנוע הקצאת נכסי ציבור ומשאבי תשתית חיוניים לגורמים המרכזים כוח כלכלי רב מדי, ובכך להעניק
לבעלי ההון יכולת השפעה .שאינה מידתית
8.
,זאת ועוד ריכוזיות והשפעה יש לבחון
בצורה מצרפית, ולא רק פרטנית. מצב שבו בעל שליטה מחזיק במספר
גופי תקשורת באחוזים שונים–
גם אם כל אחת מהאחזקות בנפרד אינה חוצה את הרף הקבוע– עשוי
להקנות
לו כוח מצרפי משמעותי בשוק התקשורת כולו. מודל בחינה מצרפית מסוג זה נהוג בצרפת, שם
מגבלות על
בעלויות צולבות נקבעות לא רק לפי שיעורי האחזקה בכל גוף בנפרד, אלא גם לפי ההשפעה
המצטברת והחשיפה
הכוללת של כלל גופי התקשורת בהם יש לבעל העניין אחזקות .
4
9.
הצורך לקבוע מגבלות
קשיחות ו,דווקניות נ
ובע מ תוך הבנה שריכוזיות בתקשורת היא איום דמוקרטי שאין
להותירו לשיקול דעת משתנה של דרג פקידותי או פוליטי.
10
. לאור האמור ,
תמיהה רבה עולה מכך
שהצעת החוק מבקשת להסדיר
נושא כה רגיש, מורכב ובעל חשיבות
דמוקרטית עליונה באמצעות סעיף קטן אחד בלבד (סעיף95
.))(ב הסדר כה מצומצם אינו יכול לשמש תחליף
למערכת הבלמים והאיזונים המפורטת הקיימת בחוקים המקבילים, והוא מותיר פרצות רחבות המזמינות
.השתלטות ריכוזית על מוקדי הכוח בתקשורת
11
. לפיכך , אנו קוראים לחברי הוועדה שלא להסתפק בהחלפת מנגנון קיים במנגנון חלש יותר, אלא להחיל את
האיסורים הקטגוריים וביצור איסורי הבעלויות הצולבות וההגבלות על החזקות בכלי תקשורת על כלל
השחקנים בשוק
, מתוך ראייה של אדישות טכנולוגית . יש לקבוע תקרות החזקה
מחמירות ו
קשיחות,
שאינן
,נתונות לפרשנות רגולטורית
לעגן במפורש את הכפיפות לחוק התחרות הכלכלית ולחוק הריכוזיות ,
לאפשר
למועצה לבחון עסקאות גם ברמה המהותית ולעגן בחוק את חובת הבדיקה של ריכוזיות דעות ופלורליזם כערך
עצמאי שאינו תלוי רק במבחן התחרות הכלכלי .
בבר,כה
בעז
אקרמן
לוביסט
ציבור י
4
Loi Léotard
, סעיפים40
-
38
.
כאן