חומר רקע
הלשכה המשפטית
1
הייעוץ המשפטי לוועדת הכלכלה
כ"ד ב אייר
ה"תשפ
ו
11
במאי
2026
לכבוד
חברי ועדת הכספים
:הנדון הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון– תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–
2024
[
/פ4736/25
]של ח"כ אביחי בוארון
לאור
,העברת הצעת החוק שבנדון מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים
ו לקראת דיוני ועדת הכספים בהצעת
החוק לשם הכנתה לקריאה הראשונה , אני מתכבד להעביר אליכם/ן מסמך הסוקר את המצב המשפטי
הקיים בעניין תקציב תאגיד השידור הישראלי, בהתאם להוראות חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–
2014
(להלן–
;חוק השידור הציבורי או החוק), והרקע לחקיקתו את עיקרי ההסדר המוצע בהצעת החוק
שבנדון; ואת הקשיים הטמונ ים בהסדר המוצע לפי עמדת.הייעוץ המשפטי לוועדה
.א
המצב המשפטי הקיים
בעניין תקציב תאגיד השידור הישראלי
1
.חוק השידור הציבורי והרקע לחקיקתו
חוק השידור הציבורי נחקק בשנת2014, על בסיס הצעת חוק ממשלתית –
ה צעת חוק השידור
הציבורי, התש
"ד ע–
2014
, שגובשה בהסתמך על המלצותיה של ועדה ציבורית–
הוועדה לבחינת
המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל, שמונתה בידי שר התקשורת ,דאז, ח"כ גלעד ארדן ביום
כ"ז באלול התשע"ג(2
בספטמבר2013
), ובראשה
עמד מר רם לנדס ("ועדת לנדס"
.)
בוועדת לנדס
נטלו חלק ,נציגים ממשרדי התקשורת
האוצר והמשפטים, לצד נציגי ציבור.
בכתב המינוי של ועדת לנדס, התבקשה הוועדה לגבש המלצות והצעות במספר רב של נושאים
.הנוגעים לשידור הציבורי בישראל
טרם חקיקת החוק האמור, הוסדרה פעילות השידור הציבורי במסגרת חוק ,רשות השידור
התשכ"ה–
1965, שלפיו המשדר הציבורי בישראל
היה רשות השידור. סעיף31
(א) לחוק רשות
" השידור קבע כי דרכי הכנת התקציב, מסירתו לממשלה לאישור ודרכי אישורו ייקבעו על ידי שר
האוצר בתקנות
". ה תקנות שהותקנו מכוח סעיף31
" האמור קבעו כי ,התקציב, בצירוף דברי ההסבר
יימסר לאישור הממשלה באמצעות שר האוצר במו
עד שיורה שר האוצר לכל שנת הכספ ים" (תקנה
4
לתקנות ,)רשות השידור (תקציב
ה
תשכ"ו–
1965
.)
,בנוסף סעיף32א ל חוק רשות השידור קבע כי תקציב רשות השידור טעון את
אישור
ה
של ועדת
הכספים
של הכנסת (בשנת2012
)נקבע כי האישור יהיה בסמכות ועדת הכלכלה, כמפורט להלן.
,כפי שניתן לראות ההסדר שהיה קבוע בחוק רשות השידור הכפיף את אישור תקציב הרשות
לממשלה ולוועדה מוועדות הכנסת, ובכך
יצר תלות של הגוף המשדר
בגורמים פוליטיים, לשם אישור
.תקציבו
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
בשנת2012
( חוקקה הכנסת תיקון נרחב ומקיף לחוק רשות השידור חוק רשות השידור(
'תיקון מס
27
), התשע"ב–
2012
; להלן–
'תיקון מס27
). לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרתו של התיקון
" הייתה
לתת מענה לתמורות שחלו בשידור הציבורי מאז חקיקתו של חוק רשות השידור בשנ ת
1965, ת וך שמירה על עצמאותה ועל צביונה הייחודי של רשות השידור, כגורם משדר שאינו תלוי
בגורמי מימון מסחריים."
בין השאר, הוצע במסגרת אותו תיקון לערוך שינוי ,מבני ברשות השידור
כך שמוסדותיה ימ
ו
נו באופן מקצועי . עוד נקבע, בסעיף17
(6
) לחוק רשות השידור כנוסחו בתיקון
האמור , כי המנהל הכללי של רשות השידור יכין הצעת תקציב של רשות השידור ויעביר אותה
למועצת רשות השידור, שתדון
בה
ות אשר
אותה, ו לאחר מכן תביא אותה לאישור שר התקשורת
ושר האוצר . במסגרת זו, לא הוצעו תיקונים בסעיף31
לחוק רשות השידור , אך נקבע תיקון בסעיף
32
א לחוק האמור
ולפיו תקציב רשות השידור יהיה טעון את אישור ועדת הכלכלה .
יצוין כי חלק
'נכבד מהוראות תיקון מס27, ובכלל
זה הוראות סעיף17
(6
) לחוק רשות השידור כנוסחו בתיקון
'מס27
, לא נכנסו לתוקף, בשל הוראות התחילה ,של אותו תיקון שתלו את תחילתן של ההוראות
בהשלמת מינויה לראשונה של מועצת רשות השידור לפי הוראות התיקון ו כן לאור מינויה של ועדת
,לנדס בידי שר התקשורת דאז
כמפורט לע
יל.
בשנת2014
נחקק חוק השידור הציבורי
ש
ביטל את חוק רשות השידור , וקבע הסדר חדש לעניין
השידור הציבורי בישראל . מטרת החוק הייתה לעגן
את הקמתו ופעילותו של
תאגיד שידור ציבורי
חדש שיהיה
עצמאי, יעיל ומצטיין
ויתאפיין בתוכן איכותי
הר
לוונטי לחברה הישראלית .
החוק קבע
יכ תאגיד השידור הציבורי החדש,, שיחליף את רשות השידור שתיסגר
יפעל לפי פרמטרים
מקצועיים
, ע
רכיים וכלכליים של מצוינות, חדשנות והוגנות
, כפי שיפורט להלן.
2
. המלצות ועדת לנדס
, הצעת חוק השידור הציבורי
והדיונים בהצעת
ה חוק–
הדגש שהושם על
עצמאות תאגיד השידור הציבורי
, ובפרט על עצמאותו התקציבית
דו"ח ועדת לנדס המליץ להקים משדר ציבורי חדש
ש יפעל" כתאגיד ציבורי ,לפי פרמטרים מקצועיים
ערכיים וכלכליים של מצוינות
, ח
דשנות, יעילות, עצמאות, רלוונטיות והוגנות ", ולגנוז את הרפורמה
ב
רשות השידור
'(שעוגנה בתיקון מס27
לחוק רשות
)השידור.
לאורך הדוח כולו,
הדגישה
הוועדה את החשיבות בשימור עצמאותו של המשדר הציבורי
החדש
שיוקם.
:לעניין תקציב המשדר הציבורי החדש שיוקם, נכתב במסקנות הוועדה
"השידור הציבורי במהותו ובעצם קיומו חשוב לקיום הדמוקרטיה, חופש הביטוי ומתן במה
לדעות שונות ומגוונות. מעצם כך, השידור הציבורי ועצמאותו הכלכלית חשובים לכלל הציבור
.באופן שונה וייחודי משאר הפעילויות אותן מממנת הממשלה במסגרת תקציב המדינה הרגיל
לראיית הוועדה, במ צב בו תקציב הגוף ייקבע במסגרת תקציב המדינה, הוא יהיה חשוף
,להפחתות ולתוספות תקציביות ייעודיות ורוחביות ובכך תגדל משמעותית תלותו בממשלה
הוועדה ושואפת להימנע ממצב זה, ככל הניתן".
1
[הדגש אינו במקור–
].א.ע
1 דין וחשבון הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל ', עמ88
.
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
בהתאם להמלצות הוועדה, על תקציב המשדר הציבורי לעמוד ע
ל כ-
670
עד720
מיליון ש"ח בשנה
.)(צמוד למדד המחירים לצרכן2
ועדת לנדס
דנה גם
במקורות מימון שונים למשדר הציבורי
, ו המליצה על קביעת סכום נוסף שהיה
דרוש לטעמה לפעילות המשדר הציבורי ולא נבע ממקורות המימון אותם הזכירה (דוגמת סכום
שנגבה יחד עם אגרת הרישיון לר
כב מנ)ועי, חסויות ותשדירי שירות:
"הוועדה ממליצה כי הפתרון לתקצוב הנוסף ייקבע על ידי השר הממונה ושר האוצר בהתאם
:לעקרונות הבאים
א.
שמירה על עצמאות תקציבית של הגוף ומניעת יכולת התערבות של הממשלה
.בקבלת ההחלטות השוטפת של הגוף
ב.
קביעת מקור תקציבי יציב שאינו תנודתי ברמ ת ההכנסות משנה לשנה על מנת לייצר
.למשדר הציבורי יכולת תכנון ארוכת טווח
ג.
מסגרת תקציבית קבועה, שלא יהיה ניתן לבצע בה שינויים אלא בחקיקה ראשית
ובאישור שר האוצר. על מנת שתקציב זה יהיה קשיח, יימנע גידול מופרז בתקציב המשדר
הציבורי או הפחתה שתפגע ביכולתו לעמוד ביע.דיו כפי שנקבעו בהמלצות אלה
ד.
הרשות לא תעסוק ולא תגבה את תקציב זה באופן עצמאי."
3
בה
תאם
להמלצותיה האמורות של
ועד
ת לנדס ,
ולאחר שנערכה בממשלה
עבודת מטה ,
גובשה הצעת
חוק ממשלתית
להקמת תאגיד שידור ציבורי חדש.
בהצעת החוק הממשלתית עוגנו כמה מנגנונים שמטרתם להבטיח את עצמאותו של תאגיד השידור
הישראלי
ככלל , ובפרט את
עצמאותו ו
אי-תלותו בגורמים פוליטיים.
לצד הקביעה כי האורגנים
של תאגיד השידור
החדש יהיו
כאלה שדרכי בחירתם יבטיחו את עצמאות
ם ,
אחד מהמנגנונים
המרכזיים שנקבעו לשם כך הוא המנגנון התקציבי .בהצעת החוק הממשלתית הוצע כי ת קציב
תאגיד השידור הישראלי יהיה
קבוע בחקיקה ראשית ו בכך לא יהיה
נתון ל מעורבות של הממשלה
או של
הכנסת , אלא באמצעות תיקון חקיקה
ראשית.
המנגנון של קביעת תקציבו של תאגיד השידור
במסגרת תקציב המדינה, נדחה מפורשות מ
תוך חשש לפגיעה בעצמא
ותו של התאגיד החדש.
לעניין תקציבו של תאגיד השידור הציבורי ,
נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק
כך:
"
נוכח תפקידיו המיוחדים של תאגיד השידור הציבורי ומרכזיותו בחברה דמוקרטית, יש
חשיבות מיוחדת לעצמאותו של תאגיד השידור הציבורי ולמקצועיותו. אם ייקבע תקציב תאגיד
השידור הציבורי במסגרת תקציב המדינה, הוא יהיה חשוף להפחתות ולתוספות תקציביות
ייעודיות ורוחביות. מצב זה יוצר חשש להגדלה משמעותית של תלותו של התאגיד
"...בממשלה4
2 דין וחשבון הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל ', עמ7
,
88
.
3 דין וחשבון הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל ', עמ89
.
4 הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד–
2014
,הצעות חוק הממשלה ', עמ732
.
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
הצעת החוק הממשלתית הועברה לדיון בוועדה
המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי,
לשם
הכנתה לקריאה השנייה
ולקריאה השלישית .
חשיבות
עצמאות
ו של תאגיד השידור החדש נדו
נה
באריכות
בדיוני הוועדה המיוחדת ,
בין השאר
בקשר להיבטי תקצ
י
ב התאגיד:
כך למשל
:אמר שר התקשורת דאז, גלעד ארדן
"לגבי העצמאות, חשוב לי להבהיר משהו..
. יש במציאות רק שני מודלים–
או שיממנו את
.השידור הציבורי גופים פרטיים, או שהמדינה תממן אותו בצורה כזאת או אחרת..
אם גופים
פרטיים מממנים אותו, יש את כל התחלואים והחסרונות שדיברנו עליהם. אם המדינה מממנת
אותו
... כא שר בא שר אוצר חזק ומביא מתווה פוחת לאגרה, כי הוא מסביר שיש מצב קשה
במדינה, ויש רוב קואליציוני וחברי הכנסת נרתמים ומצביעים בעד מתווה להפחתת האגרה, אז
.אפשר גם להשפיע על העצמאות ..
לכן, אם תמיד ממשלה יכולה להביא הצעת חוק ולהצליח
בשלוש קריאות להפחית את המימון, היא תמיד תוכל לעשות את זה, בין אם זה מימון
בגובה
האגרה או בין אם זה מימון בהעברה ת.קציבית.. האוצר הסכים לא להכניס את זה לדיון כל
שנה ושנה, כשעל זה הייתה ביקורת ציבורית מוצדקת, כאשר דנו בכל מיני מודלים, וגם אני
התעקשתי שזה לא יהיה במודל שנתי של תקציב מדינה ...
זה לא יהיה בצד של הוצאות
הממשלה שחברי הכנסת מכירים עד כמה זה כואב לאוצר להוציא כסף תקציבי, אלא אנחנו
נוותר בצד של הכנסות המדינה, זה יהיה בחקיקה ראשית. זה לא אומר שלא יכול לבוא בעתיד
שר אוצר או שר תחבורה או שניהם יחד ולנסות להפחית את זה, אבל הוא יהיה חייב לעבור
כנסת, זה יהיה שקוף, זה לא בדיון שוטף שמתקיים כל שנה על תקציב המדינה. זאת מ קסימום
העצמאות שניתן לייצר בהיבט הזה."
5
ו:יו"ר הוועדה המיוחדת, ח"כ קארין אלהרר
"לוועדה אליה הגיע החוק, כמו שאני רואה את זה כיושבת ראש הוועדה, יש שני קווים ברורים
שאני מבקשת להוביל. הקו הראשון הוא לנתק את הזיקה הפוליטית מהשידור הציבורי שאני
חושבת שזה אינטרס
של כל אזרח ישראלי שרוצה לראות שידור ציבורי אמין, ביקורתי כאשר
צריך וכמעט תמיד צריך, ואנחנו רוצים שכמה שפחות תהיה התערבות ודריסת רגל לפוליטיקה
בשידור הציבורי. אחד התיקונים שגם השר ארדן הסכים להם ונכנס זה בנושא של פיטורי
המנכ"ל. לא יעלה על הדעת שהממשלה תהיה
זאת שתפטר את המנכ"ל. נושא נוסף שמאוד
חשוב שתהיה בו עצמאות זה הנושא של העצמאות התקציבית. שוב, כאזרחים אנחנו רוצים
לראות שידור ציבורי שהוא נקי מעקבות ונקי מדריסת רגל שהיא לא עניינית לקיומו של השידור
הציבורי. לכן בפתח הדברים אני מבקשת להוריד את סעיף64, אות ו סעיף שמדבר על כך ששר
האוצר ינחה ויורה על הדרך בה יוכן התקציב וכל הנתונים שצריכים להיות בו... אני חושבת
,שזה לא תאגיד סטטוטורי שאנחנו יכולים לחיות עם סעיף כזה בגלל הרגישות, בגלל העדינות
בגלל המקום שכולנו כאזרחים רוצים לכאן בו תכנים אמיתיים ולא תכנים מאו"לצים.
6
5
פרוטוקול
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי , מיום.2014
.6
26
', עמ91
-
90
.
6
פרוטוקול הוועדה המיוחדת לדיון
בהצעת חוק השידור הציבורי , מיום30.6.2014
', עמ3.
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
גם נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, עופר מרגלית, הבהיר באחד הדיונים
לעניין הס ,כום הנוסף
:שהוא חלק מתקציב התאגיד
"הסכום הנוסף הוא ויתור על הכנסות מדינה כאשר המדינה ראתה לנכון לעשות את זה בדרך
הזאת בדיוק מהסיבה של הרצון והצורך בניתוק של הגוף הזה מתקציב המדינה. זאת בעצם
הסיבה שעבדנו במנגנון הזה של ויתור על הכנסות ולא תקצוב ישיר. אנחנו חוששים שבמצב
של תקצוב ישיר, הלחצים שיכולים להיות מופעלים לכל הכיוונים, אם זה להעלות ואם זה
להפחית, בעצם יצרו קשר הרבה יותר הדוק בין
הצד הפוליטי לתאגיד השידור... המנגנון
שבעצם נבחר כאן על מנת ליצור את העצמאות ואת אי התלות הוא מנגנון שהסכום נקבע
בחקיקה, שכל שינוי בו לא יכול להיעשות בהחלטה תקציבית או באיזה שינוי של פקיד אוצר
"כזה או אחר אלא בכנסת.
7
בדיונים עמדו חברי הכנסת גם על הבעייתיות
והקשיים שנבעו מההסדר בעניין תקציב רשות השידור
:שהיה מעוגן בחוק רשות השידור, ובפרט על התלות בגורמים פוליטיים
"
:נחמן שי
.עושים כאן משהו היסטורי אני מבקש שהסכום הזה יעוגן בצורה הכי קשה וברורה שלא יחייב
את המנכ"ל העתידי לעלות לרגל לשר האוצר
. אני זוכר שאני עש .יתי את זה וזה מאוד לא נעים
אתה אומר שזה לא ייכלל בחוק התקציב, אבל מה זה אומר, שזה לא יהיה בחוק יסודות
התקציב? שזה לא יהיה קבוע מראש? זה יהיה משא ומתן שנתי? זה יוכל לקטון או לגדול? מה
?זה אומר
:עופר מרגלית
אני חושב שמה שאתם מתארים, זה בדיוק החשש אתו החוק ה זה מתמודד. מבחינתנו אין
תקדים לזה שאנחנו תומכים בחוק שקובע בחוק סכום מתקציב המדינה. המשמעות הכי גדולה
היא שכל התקציב הזה מגיע לבריכה הזאת שתיארנו ואז הממשלה יכולה לחלק אותו איך שהיא
רוצה ואנחנו מתנגדים לתקציבים ייעודים. בגלל הגוף הזה, המבנה המיוחד שלו והצו רך
הייחודי לניתוק, ולכן גם היה מנגנון האגרה, לכן שמרנו על המנגנון המנותק הזה ויש לך כאן
סכום שקבוע בחוק. לא יכול להיות משא ומתן. השינוי היחיד שיכול להיות בסכום הזה, זה לא
שר האוצר ולא אף אחד, זה חייב להיות כאן בדיון בכנסת. אין שום גוף אחר שיכול לשנות את
הס.כום הזה"
8
על רקע זה הוחלט בוועדה המיוחדת
ל
עגן ולקבע בחקיקה,
,באופן מפורש את סכום התקציב שיועבר
לתאגיד השידור בכל שנה
, כפי שיפורט להלן.
7
פרוטוקול
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי , מיום.2014
.6
26
', עמ80
-
79
.
8
פרוטוקול
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי , מיום.2014
.6
26
', עמ86
-
85
.
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
3
.
תקציב תאגיד השידור הישראלי– החוק הקיים
סעיף80
לחוק,, שעניינו תקציב תאגיד השידור הישראלי
:קובע כדלקמן
)"(א בסעיף זה–
""אגרת רישיון–
אגרת רישיון כמשמעותה בסעיף84
(א) לפקודת התעבורה, לפני הגדלתה בסכום הנוסף
;לפי אותו סעיף
""מדד–
;מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
""הסכום הנוסף–
הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף84
;(א) לפקודת התעבורה
""הסכום הכולל–
:הסכום המנוי בצדה של כל שנת כספים כמפורט להלן
(1
) בשנת2017
–
546.25
;מיליון שקלים חדשים
(2
) בשנת2018
–
625
;מיליון שקלים חדשים
(3
) בשנת2019
ואילך–
650
.מיליון שקלים חדשים
(ב) תקציב תאגיד השידור הישראלי יורכב מהכנסותיו לפי חוק זה, מהסכו ם הנוסף ומהסכומים
.)המועברים מדי חודש לפי הוראות סעיף קטן (ג
(ג) משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ינכה מתוך סך סכומי אגרת הרישיון שהוא גובה, בכל
חודש, סכום בגובה החלק ה-
12
של הסכום הכולל שממנו מופחת הסכום הנוסף שגבה במהלך החודש
הקודם (בסעיף זה– הס כום המועבר), ויעבירו אל תאגיד השידור הישראלי; הסכום המועבר לא ייחשב
להכנסות המדינה והעברתו לתאגיד השידור הישראלי לא תימנה בחוק תקציב שנתי כהגדרתו בחוק
.יסודות התקציב
(ד) משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יעביר מדי חודש לתאגיד השידור הישראלי את הסכום
.הנוסף שגבה במהלך החודש שקדם לו יחד עם הסכום המועבר
(ה) הסכום הכולל יתעדכן ב-1
בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי במדד הידוע ביום האמור
לעומת המדד שהיה ידוע ב-1
בינואר בשנה שקדמה לה; הסכום האמור יתעדכן לראשונה ביום י"ד
( בטבת התשע"ח1
בינואר2018
".)
הסעיף האמור מפרט את הרכבו של
תקציב התאגיד, ולפיו ה
תקציב יורכב מ סכום קבוע שיוקצה
,לתאגיד מהכנסותיו של התאגיד לפי
ה חוק
ו מסכומים הנגבים יחד עם אגרת הרישיון לרכב מנועי
ו מועברים
לתאגיד ממשרד
.התחבורה והבטיחות בדרכים
חלק הארי של תקציב התאגיד הוא הסכום ה
, ה ל כול
נקוב
בחוק עצמו. לפי החוק, החל משנת2019
,
הסכום יעמוד על650
מיליון שקלים חדשים בשנה. הסכום צמוד ל
שינויים ב
מדד המחירים לצרכן ,
והחלק היחסי שלו מועבר לתאגיד בכל חודש בחודשו.
עוד
קובע החוק כי
מנכ"ל התאגיד יכין את הצעת תקציב התאגיד לכל שנת כספים ויגיש אותה
לאישור
מועצת תאגיד השידור הישראלי
(סעיף43
(3
.)) לחוק
לפי החוק,
מועצת התאגיד
היא ה גורם
המוסמך
לדון בהצעת התקציב השנתי שמכין
מנ ה
הל ה
כל
לי של התאגיד, ולאשר אותה
(סעיף11
(6
)
)לחוק .
בכך, ביקשה הווע דה המיוחדת לקבע את הרציונל שלפיו תקציב התאגיד יהיה קבוע, ולא יהיה נתון
.להתערבות או להשפעה פוליטית
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
נצי ג אגף התקציבים
במשרד האוצר , עופר מרגלית, ציין בעניין זה בדיוני הוועדה המיוחדת
כי
"
המנגנון הזה, כפי שגם ציינו בעבר, הוא מנגנון אוטומטי ולא נתון לשום שיקול של איזשהו שר או מישהו. מאוד
מוגדרים כאן הסכומים והאופן שבו הם
צריכים להיות מועברים."
9
,בעת הצגת הצעת החוק במליאת הכנסת לקראת ההצבעה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית
,ציינה יו"ר הוועדה המיוחדת ח"כ
קארין אלהרר:
"
קבענו גם מנגנון חשוב–
וזאת תשובה לעניין הניתוק מהפוליטיזציה, או לטענה שעולה שאין
פה ניתוק מהפוליטיזציה. קבענו– אין ואקום, זה נכון, אני אומרת
כאן מעל הדוכן הזה, אין
ואקום, כי לא יכול להיות ואקום. כי זה שידור ציבורי שיש שר שאחראי לו. ולכן השר יהיה
מעורב, א ,בל, תאמינו לי, ברמה הנמוכה ביותר שידעה רשות השידור לאורך כל השנים. באמת
במקום שבו המינימום של המינימום. היה דיון מעמיק בכל סעיף וסעיף. הכנסנו את כל אותם
מקדמי ביטחון כדי לדאוג שהפוליטיקאים לא יהיו חלק מהסצנה שנקראת השידור הציבורי. כי
פוליטיקאים לא צריכים.להיות מעורבים ברשות השידור
השר הממונה לא יכול לפטר את
המנכ"ל, הוא לא יכול למנות אותו. שר האוצר לא יוכל להתערב בניהול התקציב... מנכ"ל
הרשות וחברי המועצה לא יורשו להשתתף בשידורים, כי אנחנו לא רוצים את העסקונה הזאת
שקיימת היום ברשות השידור– ויבוא האדם שיגיד
שזה לא נכון. את זה רצינו למנוע, ואני
חושבת שהחוק מנע את זה בצורה הטובה ביותר. זה התפקיד של השידור הציבורי: להיות נקי
מאותם שיקולים פוליטיים, ועמדנו על כך, וזה נכנס לחוק."
10
יצוין כי,בהתאם להוראות החוק הסכום המהווה את תקציב תאגיד
השידור הישראלי עמד בשנת2025
על
סך של899,396,000
.ש"ח11
.ב
עיקרי הצעת ה חוק
עיקרה של הצעת החוק הוא החלפת סעיף80
לחוק ב הסדר חדש, שלפיו
ה סכום העיקרי המהווה כיום
את תקציב התאגיד )"("הסכום הכולל
לא יהיה עוד מעוגן בחוק , כלומר הסכום שהיה נקוב בחוק יוחלף
בסכום
משתנה שתקבע הממשלה מדי שנה ב
החלטת ממשלה שתעוגן במסגרת חוק התקציב השנתי .
,לפי הצעת החוק:תקציב התאגיד יהיה מורכב מחלקים אלה
תקציב המדינה–
חלק זה ייקבע מידי שנה על ידי הממשלה;בחוק התקציב השנתי
שימוש מסחרי בחומר ארכיוני של התאגיד;
;תשדירי פרסומת והודעות ברדיו
הכנסות ממחקר.ופיתוח
עוד מוצע לקבוע כי הממ
שלה תהיה רשאית לשנות או לבטל פרטים בתקציב התאגיד , לאחר שנתנה
.לתאגיד הזדמנות להשמיע את עמדתו
9
פרוטוקול
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי , מיום8.7.2014
', עמ80
.
10
פרוטוקול מליאת הכנסת מיום29.7.2014
, עמ'
78
-
77
.
11
'ר
כאן ,באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
,לפי המוצע
המנהל הכללי של התאגיד
יערוך
ב
כל שנ
ה הצעת תקציב,
המראה את אומדן
ה
הכנסות ו
ה הוצאות
של
ה
תאגיד, ויגיש אותה לבחינת מועצת תאגיד השידור הישראלי. המועצה
תעביר את הצעת התקציב
לאישור הממשלה, לאחר שנוכחה כי התקציב המוצע מאוזן .
דהיינו, לפי ההסדר המוצע, הסמכות לאשר את
תקציבו השנתי של תאגיד השידור הישראלי תעבור ממועצת התאגיד–
.לידי הממשלה
,כמו כן מוצע לקבוע כי
התקציב שתאשר הממשלה ,כאמור יהיה תקציבו השנתי של תאגיד השידור
הישראלי , והתאגיד לא יהיה רשאי להוציא סכום כלשהו או להתחייב בהתחייבות אלא לפי התקציב
המאושר. בנוסף, אם ה ,תאגיד קיבל הכנסות נוספות דוגמת תרומות, מתנות ומענקים הוא יורשה להשתמש
גם בהכנסות אלה לא
חר שאושרו כדין כתקציב נוסף ונמסרה על כך הודעה לשר התקשורת;
אם הכספים
התקבלו מגוף מבוקר
מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי, התאגיד יוכל לעשות בהם שימוש
אם הוצאת
הכספים אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר ו
לאחר ש נמסרה הודעה.על כך לשר התקשורת ולשר האוצר
.ג הקשיים
הטמונים בהצעת החוק
,בטרם אסקור את הקשיים הטמונים בהסדר המוצע אעמוד על חשיבותו של שידור ציבורי עצמאי בחברה
דמוקרטית ,כפי שבאה לידי ביטוי ב הוראות חוק השידור הציבורי
כמו גם ב.פסיקת בית המשפט העליון
סעיף7
(ב) לחוק קובע כי "התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי
יה,יה עצמאי
יופנה לכלל אזרחי מדינת
ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת
"ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
מעבר לכך, וכפי שצוין בראשית מסמך זה, החוק מע גן שורה של הסדרים מבניים שתכליתם לנתק את השידור
הציבורי מהשפעה פוליטית (פרק ג' לחוק שעניינו מינוי מועצת תאגיד השידור הישראלי; פרק ד' לחוק
שמסדיר את עבודתה של ועדת האיתור שתפקידה לאתר ולהציע לשר מועמדים ראויים למועצת תאגיד
השידור הישראלי.), ועוד
בג ב"ץ 2996/17 ארגון העיתונאים בישראל
'נ ראש הממשלה
עמד בית המשפט העליון על
חשיבותו
של שידור
ציבורי עצמאי ובלתי תלוי לשם הבטחת הזכות לחופש הביטוי בחברה דמוקרטית:
(ההדגשות אינן במקור–
).א.ע:
"על חשיבותה של עיתונות חופשית במדינה דמוקרטית, דומני כי אין צורך להכבי ר במילים. עיתונות
.חופשית משמשת כלי מרכזי בחשיפת מידע על השלטון ועל אחרים ובהבאתו לידיעת הציבור
בסמכותה ובכוחה של התקשורת לחקור את דרכי ניהולן של רשויות הממשל ושל אחרים, לחשוף דרכי
ניהול בלתי נאותות ולבקרן. בשל תפקידים אלו, היו מי שכינו את העיתונות והתקשור
ת "
הרשות
הרביעית ."
ככזו, התקשורת מהווה גורם מאזן לכוחו של השלטון, ומבטיחה כי האחרון לא יפגע
בעקרונות הדמוקרטיים. מלבד היכולת לפקח על הממשלה–
התקשורת מבטיחה זרימה חופשית של
מידע והשמעה תדירה של דעות שונות ומגוונות. היא מאפשרת לאזרחים רבים יותר להשתתף בתהליך
הדמוקרטי תוך אספקת המידע הדרוש להם לשם כך.
לבסוף, גופי התקשורת משמשים גם פלטפורמה
לקיומו של חלק גדול ו.מרכזי של השיח הציבורי והפוליטי
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
....
רוב השחקנים במגרש התקשורתי, הינם שחקנים פרטיים. העיתונות הכתובה כולה ורובם של ערוצי
הטלוויזיה והרדיו בישראל, לר בות מערכות החדשות שלהם, הינם גופים פרטיים. תאגידי שידור
פרטיים, אשר אין חולק גם על חשיבותם הרבה ועל החובה לשמור אף על עצמאותם, מתאפיינים, בין
היתר, בניסיונם להשיא רווח לבעליהם. מטרה זו, המשותפת לכל התאגידים העסקיים באשר הם (ולאו
דווקא אלו התקשורתיים), הי,א כמובן, לגיטימית ורא.ויה
,עם זאת במציאות שבה שוק התקשורת
נשלט על-
ידי קבוצה מצומצמת יחסית של בעלי אינטרסים, ישנו חשש כי "שוק הדעות" יכיל בתוכו
מנעד דעות מצומצם בלבד (מתחם, אשר עשוי לשקף, כך יש להניח, את האינטרסים של בעלי השליטה
בשוק, או לנטות לדעותיהם .
....
דרך המלך שבה המדינה יכולה לצעוד כדי למלא את חובתה הנ"ל ולדאוג לגיוונו ולשימורו של
שוק דעות עשיר ותוסס, היא באמצעות הדאגה לכינונו של שידור ציבורי מקצועי, אמין ועצמאי...
שידור ציבורי מבוסס ובלתי תלוי הוא כלי חשוב לקיומו של שוק תקשורת מגוון, תוסס וביקורת ,י
שאיננו נושא פנים לבעלי שררה, ממון או אינטרס. בהיותו כזה הוא שומר על הדמוקרטיה ועל
ההשתתפות של אזרחי המדינה בעיצוב דמותה."
(סעיפים8
3-
35
)לפסק דינו של השופט מלצר
"
נקל להבין כי התערבות שלטונית בגופי התקשורת, גם אם היא נעשית ברמה "המוסדית", מתוך מטרה
"להתא ים" את מבנהו של שוק התקשורת, כך שיתיישב עם אינטרסים של צד כזה או אחר במפה
הפוליטית, מהווה למעשה, הכפפה אסורה של התקשורת, שאמורה להיות עצמאית–
למאוויים של
השלטון. התנהלות שכזו פוגעת בחופש העיתונות במובנו הרחב
'(ס39
לפסק דינו של השופט מלצר).
השופטת ברק-
'ארז הוסיפה (בס3
לפסק דינה) לגבי המתח האינהרנטי הקיים בשידור ציבורי, שהמדינה
:אחראית לו אך אינה רשאית להתערב בתכניו
....."
.על רקע זה, השידור הציבורי מציב אתגר מורכב וחשוב בכל הנוגע להגנה על חופש הביטוי
מחד גיסא, השידור הציבורי הוא חשוב כזירה נקייה מאינט רסים מסחריים וכבמה המאפשרת השמעת
קולות מגוונים וייחודיים שעשויים לא "לשרוד" את השיקולים של כלי התקשורת המסחריים. מטעם
זה ניתן להצביע על מסגרות של שידור ציבורי במדינות רבות, גם אם ה הסדרים החלים עליו שונים
בפרטיהם.
מאידך גיסא, הסכנה הרובצת לפתח, כל העת, היא שהשידור הציבורי–
המבוסס על
פעילותם של גופים מינהליים–
יהיה כפוף להשפעה שלטונית, באופן שייצור הטיה אחרת, מסו כנת
אף יותר, של הזירה התקשורתית .
במובן זה קיים בנושא השידור הציבורי מעין מתח מובנה המתבטא
"בכך שעל אף שהשידור הציבורי מיועד לפעול כ"ערוץ של המדינה–
התפיסה המקובלת היא כי
המדינה אינה רשאית לקבוע אילו דעות יושמעו בו או להתערב בתכנים המשודרים בו באופן שאינו
.עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי
....
על כך יש להוסיף, כי החשש לפגיעה בחופש הביטוי בפעילותם של גופי שידור ציבוריים אינו נוגע
רק למקרים של התערבות ישירה, אלא גם לתנאי היסוד המבניים שעניינם הפרדה בין השלטון לבין
דפוסי הניהול בתאגיד."
,אמירות אלה רלוונטיות במיוחד לעניין הצעת החוק שבנדון שכאמור נועדה להעביר את השליטה
בתקציב תאגיד השידור ה
ישראלי
.לידי הממשלה
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
כעת,
אציג בקצרה
את הקשיים העיקריים העולים מההסדר המוצע.
1. ביטול העצמאות התקציבית של תאגיד השידור הישראלי
,ראשית משמעות הצעת החוק היא ביטול העצמאות התקציבית של תאגיד השידור הישראלי
והעברת השליטה על תקציב
ו השנתי של התאגיד לידי הממשלה, כלומר ל ידי
גורמים פוליטיים .
ההסדר המוצע יביא לכך שחלק הארי של תקציב התאגיד יהיה נתון לשינויים הנעשים בתקציב
.המדינה, כלומר כפוף לסדרי העדיפויות של הממשלה בקביעת התקציב
כפי שצוין לעיל
, העצמאות התקציבית ש ל המשדר הציבורי נדרשת לשם קיומו של שידור ציבורי
שאינו נתון ללחצים פוליטיים,
ומשכך חופשי למלא את תפקידו בחברה דמוקרטית. ביטול
העצמאות התקציבית של התאגיד עומד בסתירה מוחלטת לרציונל
שעמד בבסיס
חקיקת חוק
השידור הציבורי הישראלי, ש
ו לפי יש לשאוף כי התאגיד יהיה עצ
מאי ובלתי-תלוי ב גורמים
פוליטיים .
,כפי שתואר בראשית מסמך זה
רציונל זה
הובע תדיר הן בידי השרים וחברי הכנסת
,שהשתתפו בדיוני הכנסת שהובילו לחקיקת החוק
והן בידי עובדי הציבור שהשתתפו ב אותם
דיונים ,
וכן הוצג בהרחבה ובאופן מודגש
בדברי ההסבר להצעת החוק ו בדוח ועדת
לנדס עליו ה
תבססה
הצעת
החוק הממשלתית . יצוין כי המלצותיה של ועדת לנדס גובשו לאחר שזו ישבה על המדוכה חודשים
רבים, שמעה בהרחבה גורמים
רלוונטיים
ואף הסתמכה על
סקירה בי
ן-לאומית ש
נ ערכה בעניין זה
לגבי
משדר
ים ציבורי
ים במדינות זרות.
ביטול העצמאות התקציבית של תאגיד
השידור ה
ישראלי
והעברת השליטה
על תקציב התאגיד
לידי
הממשלה עלולים
להביא לפגיעה משמעותית
.בעצמאותו של השידור הציבורי, על כל המשתמע מכך
קביעת תקציבו של תאגיד השידור הישראלי על ידי הממשלה
עלול
ה ל
ייצר
,אפקט מצנן
אף אם
שליטה זו לא תבוא לידי ביטוי מעשי.
עצם
ה
ה ב ט שלי קביעת
תקציב
ו של
,תאגיד השידור הישראלי
עלול ליצור הרתעה
מהבעת
עמדה ביקורתית
על ידי התאגיד ועובדיו כלפי הממשלה ומדיניותה, ובכך
לפגוע בתפקידו של תאגיד השידור הישראלי כגוף שידור אמין, מקצועי ועצמאי , ובפרט כגוף שידור
המעביר שידורי חדשות ושידורים בענייני היום .
מהלך זה
מחזיר
את הגלגל אחורה, להסדר דומה להסדר
שהיה קבוע בחוק רשות השידור
לעניין
תקציב הרשות , על הכשלים שהיו טמונים בו ובראשם המעורבות הפוליטית בקביעת תקציב המשדר
הציבורי–
כשלים אשר הביאו בין היתר
לביטול חוק רשות השידור, לסגירת הרשות
ולחקיקת חוק
השידור
.הציבורי הישראלי כפי שפורט לעיל
2. פגיעה בזכות לחופש הביטוי העולה כדי פגיעה בלתי חוקתית
ביטול עצמאותו התקציבית של התאגיד כאמור לעיל
מהווה בחופש הביטוי,
או לכל הפחות יצירת
אפקט מצנן ליכולתו של התאגיד לבטא במסגרת שידוריו את מגוון הדעות באופן מאוזן, אמין ,
מקצועי
.וביקורתי
זכות היסוד לחופש הביטוי היא
ממושכלות היסוד של כל משטר דמוקרטי .
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
:בית המשפט העליון פסק לא אחת כי הזכות לחופש הביטוי היא זכות חוקתית מוגנת לפי חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו :
"הזכות לחופש ביטוי הוכרה בפסיקת בית משפט זה כזכות יסוד עוד בשנותיו
הר
אשונות, וכיום היא אף נהנית ממעמד חוקתי על-
"חוקי כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם.
12
עוד
נקבע בפסיקת בית המשפט כי
,"חופש הביטוי הוא זכות רחבת היקף המשתרעת על כל ביטוי
ומשמעותה היא האפשרות להשמיע ולשמוע דעות בפומבי ללא התערבות שלטונית, אך היא אינה
מוחלטת ומחייב
ת איזון מול ערכים מתחרים".
13
בפסיקת בית המשפט העליון נקבע שהזכות לחופש ביטוי אינה מתמצית ב"היבט השלילי", האוסר
על פגיעה לא-מידתית ביכולתו של אדם להתבטא,
אלא יש לה גם "היבט חיובי" המטיל על המדינה
חובה להקצות את המשאבים הדרושים כדי לאפשר את מימושה של הזכות לחופש ביטוי, ובמקרים
.מסוימים מחייב את המדינה אף לממן ביטויים מסוימים
,כידוע
זכות היסוד לחופש הביטוי, כשאר הזכויות החוקתיות בישראל, אינה זכות מוחלטת, אל א
יחסית וניתן להגבילה, אם הפגיעה עומדת בדרישות "פיסקת ההגבלה" ה
קבועות
בסעיף8 לחוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו. כידוע, פסקת ההגבלה כוללת ארבעה תנאים מצטברים14
:
;א. הפגיעה בזכות החוקתית צריכה להיעשות בחוק או לפי חוק
ב. עליה להלום את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה
;יהודית ודמוקרטית
;ג. תכליתה צריך שתהא ראויה
ד. עליה לפגוע בזכות במידה שאינה עולה על הנדרש. התנאי האמור כולל שלושה מבחני
משנה, והם: מבחן הקשר הרציונאלי; מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה;
ומבחן המידתיות
""במובן הצר
–
מבחן תוצאתי המשווה בין התועלת הציבורית בהגשמת המטרה לבין הנזק
הנגרם לפרט כתוצאה מהפגיעה בזכותו, ומכריע אם האיזון ביניהם סביר .
.ההסדר המוצע פוגע בזכות החוקתית לחופש הביטוי בכך שאינו עומד בכל מבחני חוק היסוד
,ראשית לעניין
תכלית ההסדר המוצע – על הוועדה לשקול מהי תכלית
ה של הצעת החוק, שכן, מחד
גיסא ,
"דברי ההסבר להצעת החוק שבנדון מתייחסים להוצאות שנגרמו בשל מלחמת "חרבות ברזל
ולקיצוץ הרוחבי שנערך בתקציביהם של משרדי הממשלה בעקבות אותה מלחמה, כהצדקה לתיקון
החוק. מאידך גיסא,
,ההסדר המוצע אינו מוגבל למצבים אלה ולפיו תקציב התאגיד יהיה נתון
לאישור הממ שלה בכל
שנה ., אף אם לא התקיימו נסיבות חריגות ההסדר המוצע אינו מגביל את
הפגיעה המוצעת בתקציב התאגיד, וכפועל יוצא מזה בעצמאותו של התאגיד, לתנאים מסוימים
וקיצוניים דוגמת מצב מלחמה או קיצוץ רוחבי שנערך בתקציבי
הם של כלל
.משרדי הממשלה
לאור האמור לעיל, לא ברור מ
הי תכליתו של ההסדר המוצע, ו על חברי הוועדה לבחון האם היא
.ראויה
שנית, ל
עניין
:מבחני המשנה של מבחן המידתיות לגבי מבחן המשנה הראשון–
מבחן הקשר
הרציונאלי
הבוחן האם האמצעים שבחוק מקדמים את התכליות אותן נועד החוק להגשים–
נראה
12
דנ"פ7383/08
אונגרפלד נ' מדינת ישראל ,פ סקה2 לחוות דעתה של הנשיאה בייניש.
13
ד"נ9/77
חברת החשמל ליש
ראל בע"מ נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ;
בג"ץ606/93
( קידום יזמות ומו"לות1981
') בע"מ נ
רשות השידור.
14
בג"ץ11
/
5239
אורי אבנרי נ' הכנסת ', ס10
.לפסק דינו של השופט מלצר
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
כי מבחן זה מתקיים באופן חלקי בלבד בענייננו. ככל שהתכלית היא לאפשר שינויים מעת לעת
,בתקציב תאגיד השידור הישראלי בהתאם לשינויים המתבצעים בתקציב המדינה הרי שההסדר
.המוצע יאפשר זאת
לגבי מבחן המשנה השני– ישנן חלופות,, כפי שיפורט להלן
שיש בהן כדי לאפשר את השגת תכליתו
של ההסדר
ה
מוצע
(או לפחות את)התכלית כפי שעולה מדברי ההסבר,
תוך מניעה או הפחתה
.למינימום של השפעה פוליטית על תקציב התאגיד מאז שאושרה הצעת החוק בדיון המוקדם
והועברה לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה הראשונה, נערכו כמה וכמה ישיבות הן עם יוזם
הצעת החוק ח"כ בוארון והן עם יו ,"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן חלקן בהשתתפות נציגי משרד
,האוצר שבהן נדונו חלופות להסדר המוצע, שיש בהן כדי לממש את תכלית ההצעה ובמקביל–
למנוע
מעורבות של גורמים פוליטיים בקביעת תקציבו של תאגיד השידור הישראלי. כך למשל נדונה
האפשרות לקבוע כי אם בשנת תקציב מסוימ ת, יעד הגירעון גבוה בשיעור מסוים שייקבע מהתקרה
שנקבע במקור
(כפי שקורה בנסיבות מיוחדות כגון משבר הקורונה, משבר כלכלי חריף או מצב
מלחמתי ממושך), תקציב תאגיד השידור הישראלי
יופחת
בשנה שלאחר מכן בשיעור קבוע שייקבע
.בחוק
באשר ל
מבחן המשנה השלישי – על חברי הוועד
ה לשקול את
הפגיעה בעצמאותו ובתפקודו התקין
של תאגיד השידור הישראלי מול התועלת הציבורית שעשויה להיות להפניית תקציבים מהשידור
הציבורי למטרות אחרות לפי החלטת הממשלה. בעני
י ן זה נראה כי הפגיעה משמעותית ובעלת
השלכות כבדות משקל על הזכות לחופש הביטוי ,
.וגם מסיבה זו ראוי לבחון חלופה פחות פוגענית
3. הצעת החוק לא נדונה בחלל ריק, נוכח השיתוק במועצת תאגיד השידור הישראלי
כידוע, מזה זמן מועצת תאגיד השידור הישראלי
משותקת למעשה ונעדרת את מינימום החברים
הדרוש לפעילותה
. הדבר מקשה מאוד על פעילותו התקינה של תאגיד
השידור הישראלי, בפרט
בענייני תקציב, שכן בהתאם להוראות סעיף11
(6
" ) לחוק, המועצה היא האורגן המוסמך היום לדון
בהצעת התקציב השנתי של תאגיד השידור הישראלי שהכין המנהל הכללי לפי סעיף43
(3
), ולאשרה, לא
יאוחר מ-
30
ימים לפני תום שנת הכספים, לאחר שנוכחה כי התקציב ה
מוצע מאוזן;
". לפיכך, תאגיד
.השידור הישראלי פועל היום לפי תקציב המשכי בלבד
משמעות
אישורה של הצעת החוק דנן היא כרסום מיידי ב
עצמאותו וב יכולתו של התאגיד לתפקד
באופן תקין, שכן החלפת ההסדר בהסדר המאפשר
שינוי של התקציב בכל שנה יפגע
בוודאות
התקציבית של התאגיד, הח .יונית לתפקודו פתרון
מסוים לכך ולקשיים נוספים עשוי להיות תח
י לה
מאוחרת,
כך שההסדר שיחוקק יחול החל מחוק התקציב לשנת2027
ואילך, וזאת לשם היערכות
.והפחתת הפגיעה בוודאות התקציבית המיידית לתאגיד
4. היעדר ביסוס מקצועי להסדר המוצע
ההסדר המוצע מובא במסגרת הצעת
חוק פרטית, ש אינה מבוססת על עבודת מטה מקצועית, ולא
ברור על מה היא נסמכת. הקושי בעניין זה מתחדד נוכח העובדה שההסדר המעוגן כיום בחוק
השידור הציבורי, אותו מוצע להחליף, התבסס על עבודת מטה נרחבת ועל דוחות של ועדות ציבוריות
הלשכה המשפטית
הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים
שהוקמו ודנו בעניין זה משך זמן רב
, ובהמש ך לכך–
על הצעת חוק ממשלתית שהתבססה על עבודת
מטה שנעשתה בממשלה בזמנו על סמך המלצות ועדה ציבורית מקצועית, כפי שצוין לעיל .
הצעת
ה חוק שבנדון
אינה מבוססת על עבודת מטה כלשהי או על
בחינה מקצועית ומעמיקה של ההסדרים
שנקבעו בעבר בעניין תקצוב השידור הציבורי בישראל
ו של הלקחים שהופקו מיישומם של ההסדרים
.הקיימים כיום בחוק ,על רקע זה, ההצעה לבטל את ההסדרים שנקבעו בחוק בהיעדר עבודת מטה
הנלווית לכך,
מעלה כשלעצמה
קשיים לא מבוטלים
, בוודאי לאור האינטרסים המונחים על הכף.
ל,אור כל האמור לעיל
ראוי שהוועדה תפעל לבחינת הסוגיה באופן מקיף בדיוניה ותשקול
לגבש
הסדר
חקיקתי
חלופי
שייתן מענה למצבים שהוזכרו למשל בדברי
ההסבר להצעת החוק לעניין
הפחתה של תקציב
תאגיד השידור הישראלי בנסיבות
חריגות
. לשם כך, ניתן להציע
מנגנון שיאפשר הפחתה אוטומטית
בהתקיים נסיבו ,ת כאמור
למשל אם בוצע קיצוץ רוחבי בתקציבי
הם של כלל משרדי הממשלה.
הצעה ברוח
זו עלתה בדיון שקיימה ועדת הכלכלה בהצעת החוק ב-
15.1.2024
, וכן בדיונים פנימיים שהתקיימו עם יו"ר
ועדת הכלכלה ועם
חבר הכנסת המציע.
נסיבות חריגות כאמור
יבואו לידי ביטוי בכך שחריגה משמעות ,ית
שתיקבע בחקיקה, מיעד הגירעון תביא להפחתה אוטומטית בתקציב תאגיד השידור הישראלי בשנת הכספים
העוקבת, בשיעור כפי שייקבע בהצעת החוק. חריגה משמעותית מיעד הגירעון כאמור תהווה אינדיקציה
אובייקטיבית למצב חירום כלכלי (דוגמת מצבי החירום שאירעו בשנים האחרונות–
מגיפת הקורונה
)ומלחמה , שיביא להפחתה
קבועה ו ,ידועה מראש בתקציב התאגיד
ובכך לא תידרש גם
מעורבות של
הממשלה או של .גורמים פוליטיים
ככל שתכלית הצעת החוק היא אכן לאפשר הפחתה בתקציב התאגיד במצבי חירום, יש בהצעה חלופית זו
כדי לתת לכך מענה, מבלי לפגוע יתר על המידה
.בזכות היסוד לחופש הביטוי
ב
כבוד רב ,
איתי עצמון, עו"ד
היועץ המשפטי לוועדת הכלכלה
העתקים:
עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת
,עו"ד שלומית ארליך
היועצת המשפטית לוועדת הכספים