חומר רקע
ארגון פרקליטי המדינה
מאי2026
נייר עמדה
הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (הפרדת סמכויות, מינוי, כהונה והוראות שונות), התשפ"ו-
2026
מוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט
של הכנסת
א.
מבוא
1.
" :ארגון פרקליטי המדינה (להלן
הארגון ") מתכבד להגיש לוועדה נייר עמדה מפורט ביחס להצעת חוק היועץ
המשפטי לממשלה והתובע הכללי (הפרדת סמכויות, מינוי, כהונה והוראות שונות), התשפ"ו-
2026
" :(להלן הצעת
החוק.)"
2.
הארגון הינו ארגון יציג של
הפרקליטים,, שהם עובדי ציבור
המשרתים כפרקליטים בפרקליטות המדינה שהיא
יחידה אחת במשרד המשפטים (אין פרקליטים המועסקים ביחי )דות אחרות בשירות המדינה -
הגוף המרכזי
לאכיפת החוק הפלילי בישראל. הצעת החוק נוגעת ישירות ועמוקות לאופן עבודתם של הפרקליטים, למעמדם
.המקצועי, לתנאי העסקתם ולמבנה הארגוני שבמסגרתו הם פועלים
פרקליטות היא פרופסיה והארגון הינו גם
.ארגון פרופסיונלי התייחסות הארג .ון להלן הינה בהיבטים אלה
3.
הארגון סבור כי בנוסחה הנוכחי הצעת החוק )(שהיא שילוב של מספר הצעות חוק תיצור
פגיעה מערכתית
ביכולת
,אכיפת החוק, בעצמאות הפרקליטים ובמעמדם המקצועי, ובמקביל עלולה לסתור הסכמים קיבוציים קיימים
.פסקי בוררות מחייבים והסדרים מוסדיים שנבנו לאורך עשרות שנים
זאת, בין היתר, מאחר שההצעה מבקשת
לשנות מן היסוד הסדר מוסדי-משטרי שהתפתח לאורך עשרות שנים בדברי חק יקה, בהחלטות ממשלה, בפסיקה
ובדוחות של ועדות ציבוריות, מבלי שהונחה לה תשתית מקצועית מספקת ומבלי שניתן מענה הולם לקשיים
העקרוניים והמעשיים הכרוכים בפיצול הסמכויות
4.
בפרט, יש ליתן משקל לכך ששאלת תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, ובכלל זה הטענה בדבר הצורך בפיצול ב ין
הייעוץ המשפטי לבין התביעה הכללית, נבחנה בעבר בחינה מעמיקה בוועדות ציבוריות מקצועיות. ועדת המשפטנים
בראשות השופט אגרנט הכירה במעמדו הייחודי של היועץ המשפטי לממשלה כבעל עצמאות מקצועית, ובפרט
בתחום הפלילי; ובהמשך, הוועדה הציבורית בראשות הנשיא (בדימ') שמגר דנה במפורש באפשרות פיצול
,התפקידים ושללה אותה, בין היתר בשל החשש לפגיעה ביעילות הפיקוח המשפטי, באחידות הפעולה המנהלית
בעצמאות השירות המשפטי הציבורי וביכולתה של המדינה לפעול באמצעות מערך משפטי ממלכתי, מקצועי וא -
.פוליטי
5.
משכך, אין מדובר רק בשינוי ארגוני פנימי
הנוגע למבנה העסקתם של הפרקליטים, אלא בשינוי משטרי רחב, החורג
מהסדרים מוסדיים שנבחנו והתגבשו לאורך שנים שיש לו השלכה מהותית וישירה על הפרקליטים . שינוי כזה מחייב
עבודת מטה סדורה, בחינת חלופות, שמיעת כלל הגורמים המקצועיים והצגת מענה מלא להשלכותיו על אכיפת
2
הח ,וק, על הייצוג המשפטי של המדינה, על עצמאות הדרג המקצועי ועל זכויות העובדים. בהיעדר תהליך כזה
.הפגיעה הצפויה בפרקליטים היא חלק מפגיעה רחבה יותר בשירות המשפטי הציבורי כולו
ב.
פיצול הפרקליטות- המבנה הארגוני החדש ומשמעותו
:הסעיפים הרלוונטיים
6.
סעיף2 להצעת החוק קו :בע את הפיצול הבסיסי
("
1
) תובע כללי שיהיו נתונות לו הסמכויות שבתחום המשפט הפלילי, ויפעיל סמכויות אלה בעצמו או באמצעות התובעים
שבמחלקה הפלילית שבפרקליטות המדינה (להלן-
( ;התביעה הכללית) שהוא עומד בראשה2
) יועץ משפטי לממשלה
שיהיו נתונות לו הסמכויות שלא בתחום המשפט הפלילי, ויפעיל סמכויות אלה בעצמו או באמצעות פרקליטות המדינה
שלא בתחום המשפט הפלילי (להלן-
".פרקליטות המדינה) ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה, שהוא עומד בראשם
המשמעות העיקרית
מבחינת הארגון והפרקליטים:
7.
הצעת החוק מפצלת את הפרקליטות לשני גופים נפרדים ה
כפופים לשני בעלי תפקידים שונים , ומבטלת דה פקטו
את תפקיד פרקליט המדינה . מדובר בפירוק מוסד קיים,
שעל בסיסו נבנו ,לאורך עשרות שנים הסכמים קיבוציים
מנגנוני קידום, היררכיה מקצועית, זהות מקצועית ופרקטיקות עבודה ,
אשר ביטולו יוביל להשלכות רוחב
מהותיות
על הפרקליטים,
.אשר נדרשת הסדרה מלאה שלהם לאחר דיון מעמיק בנושא
8.
פיצול זה הוא שינוי מבני מהפכני שיפגע בכל פרקליט ופרקליט ראשית במישור המקצועי :
א.
פרקליטים העוסקים כיום בתיקים פליליים ימצאו עצמם (במקרה הטוב, אם תהיינה הוראות מעבר מתאימות
)בעניין זה בגוף חדש-
""התביעה הכללית-
.הכפוף לתובע הכללי בלבד, ומנותק מהמבנה ההיררכי הקיים
ב.
פרקליטים העוסקים בתיקים אזרחיים-
מינהליים ימשיכו ב"פרקליטות המדינה" הכפופה ל יועץ המשפטי
לממשלה .
ג.
פרקליטים המטפלים בתיקים בעלי אופי מעורב יהיו נתונים לאי-
ודאות מתמדת לגבי זהות הגוף ו
הממונ ה
.עליהם
ד.
עיכובים ושיבוש ניהול תיקים -
מחלוקות בין שני הגופים לגבי סמכות, קו טיעון ואחריות לתיקים יעכבו קבלת
החלטות ויחייבו בקשות ארכה וטירחה מיותרת באשר גם כך הפרקליטים סובלים מעומס עבודה חמור .
ה.
חוסר ודאות לפרקליט המטפל - עבודה "תוך כדי תנועה" בלי לדעת מי ה גורם המוסמך להנחות מקשה על
תכנון, ניהול סיכונים ועמידה ב
לוחות זמנים .
9.
סעיף53
להצעת החוק קובע
כלהלן :
(א )
השר ממונה על ביצועו של חוק זה ורשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) השר, רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה.
3
(ג)
התגלעה
מחלוקת האם סמכות שאינה מנויה בחיקוק, נמצאת בסמכותו
של היועץ המשפטי לממשלה או של התובע
הכללי, יכריע בכך שר המשפטים, והחלטתו תפורסם ברשומות.
10
.
הנוסח המוצע קובע כי אם התגלעה מחלוקת האם סמכות שאינה מנויה בחיקוק מצויה בידי היועץ המשפטי
,לממשלה או בידי התובע הכללי
שר המשפטים יכריע, והחלטתו תפורסם ברשומות. זהו מנגנון שמפקיד בידי גורם
.פוליטי את ההכרעה בסכסוכי סמכות מוסדיים בין שני ראשים מקצועיים של המערכת הדבר יוצר תלות שוטפת
בדרג הפוליטי לצורך פתרון מחלוקות מקצועיות ותפעוליות. מבחינת הפרקליט המטפל, משמעות הדבר היא
אי -
ודאות היררכית והוראות עבודה משתנות"תוך כדי תנועה ," על ידי גורמים מהדרג הפוליטי במיוחד בתיקים
.מעורבים או במצבים לא מוסדרים
11
.
,שר המשפטים ממונה על ביצועו של החוק והוא גם מוסמך
לבדו , להתקין תקנות לביצועו של החוק, דהיינו מדובר
במעורבות
ישירה של גורם פוליטי .בביצוע החוק
ב.
מינוי התובע הכללי-
סטייה מהמסגרת הקיימת ופגיעה בעצמאות
:הסעיפים הרלוונטיים
12
.
סעיף
28
:קובע את אופן המינוי
"(א) התובע הכללי יתמנה על ידי הממשלה, לפי המלצת השר, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה, בהתאם להליכים
".שנקבעו בחוק זה
13
.
סעיף
40
:קובע משך כהונה
"משך כהונתו של התובע הכללי יהיה תקופה אחת של שש שנים והיא לא תוארך אלא כאמור בסעיף39
".
14
.
סעיף43
:קובע את עילות ההעברה מכהונה
:"(א) הממשלה רשאית, לפי המלצת השר ובהסכמת הוועדה, להעביר את התובע הכללי מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה
(1
) נבצר( ;ממנו דרך קבע למלא את תפקידו2
( ;) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו3
) מסרב למלא חובה המוטלת עליו
( ;לפי חוק זה4
".) מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום
המשמעות העיקרית מבחינת האר
ג
ון והפרקליטים:
15
.
:השוואה למינוי פרקליט המדינה הנוכחי
כיום, פרקליט המדינ 'ה מתמנה בהתאם להחלטת ממשלה מס1585
מיום
29.2.2004
, הקובעת ועדת איתור בראשות
היועץ המשפטי לממשלה , הכוללת את נציב שירות המדינה, מנכ"ל
משרד
המשפטים , עורך דין מהציבור, שופט בדימוס ואיש אקדמיה. הצעת החוק מחליפה מנגנון זה במנגנון שונה
.לחלוטין
16
.
מינוי:פוליטי
"התובע הכללי מתמנה "לפי המלצת השר -
שר המשפטים הוא גורם פוליטי, ומינוי לפי המלצתו יוצר
.תלות מובנית מהיום הראשון
4
17
.
:עילת פיטורים רחבה
סעיף43
()(א3
) מאפשר העברה מכהונה
על-
,ידי הממשלה, בין היתר בשל "מסרב למלא חובה
"המוטלת עליו לפי חוק זה - נוסח עמום שעלול לשמש כלי לחץ על התובע הכללי לציית לעמדות פוליטיות
ולהעדיפן
על פני העמדה המקצועית, זאת בניגוד למצב כיום .
ג.
כהונת היוע
ץ המשפטי לממשלה כפופה לכהונת הממשלה
18
.
סעיף4 להצעת
:החוק קובע
"היועץ המשפטי לממשלה יתמנה על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה והש " .ר
19
.
המצב הקיים
היום מכוח החלטות ממשלה שאימצו את המלצות ועדת שמגר משנת1998
,
הוא ששר המשפטים
.וראש הממשלה מביאים לאישור הממשלה מועמד שנבחר מתוך רשימה שמגבשת ועדה ציבורית מקצועית קבועה
סעיף4
ל זה הצעת החוק למעשה מבטל את קיומה של הו
ו .עדה והופך את המינוי לפוליטי לחלוטין
20
.
,בנוסף סעיף55
להצעת החוק מבטל את סעיף5
( לחוק שירות המדינה
מינו
יים)
, תשי"ט-
1959
,העוסק ב סמכות
הממשלה לגבי דרכי ה מינוי
של
היועץ המשפטי לממשלה
ומשום מה מותירה את נושא מינוי היועץ המשפטי
לממשלה המוסדר בסעיף23
לאותו חוק ללא שינוי .
21
.
סעיף 6 להצעת החוק קובע:
"משך כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה
יהיה כתקופת כהונת הממשלה שמינתה אותו ".
המשמעות העיקרית מבחינת הארגון והפרקליטים:
22
.
הכפפת כהונת
היוע ץ המשפטי לממשלה
לכהונת
הממשלה ש
מינתה אותו מגבירה משמעותית את הפוליטיזציה
של
התפקיד :היוע ץ המשפטי לממשלה
ידע כי
עם חילופי ממשלה כהונתו תסתיים ,ועל כן עלול להיות מוטה
לפעול
בהתאם לרצון
הממשלה המכהנת כדי לשמר
את מעמדו .השלכה זו
חמורה
במיוחד לגבי הפרקליטים הכפופים
ליוע ץ
המשפטי לממשלה
בתחום האזרחי-מינהלי :פרקליטים אלה ידעו כי הממונה
עליהם הוא "ממשלתי "במהותו ,
ועל
כן עלולים לחוש לחץ עקיף להתאים את עמדותיהם
המקצועיות לעמדות הממשלה המכהנת .מצב זה שונה
מהותית
מהמצב
הקיים כיום ,
שבו
היועץ המשפטי לממשלה אינו כפוף
לתקופת
כהונת הממשלה , אלא מתמנה מראש
לתקופה ארוכה יותר מקדנציה אחת של הממשלה .
ד.
עילת פיטורים
מקבילה ליועץ
:המשפטי לממשלה
23
.
סעיף 9 להצעת החוק
קובע עילות
להעברה מכהונה של
היועץ המשפטי לממשלה ,ובכלל זה:
" (1
;) יש בינו ובין הממשלה חילוקי דעות המקשים, לדעת הממשלה, על קיום שיתוף פעולה יעיל ביניהם
...
(4) מסרב למלא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי כל דין אחר
5
המשמעות העיקרית מבחינת הארגון והפרקליטים:
24
.
הצעת החוק מרחיבה באופן חריג ומדאיג את האפשרות להעביר את היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו. סעיף9
()(א1
)
"מאפשר לממשלה להדיח את היועץ המשפטי לממשלה כאשר קיימים בינו לבין הממשלה "חילוקי דעות,
,אשר
לדעת הממשלה, מקשים על קיום שיתוף פעולה יעיל ביניהם, וסעיף9
()(א4
) מוסיף עילה שלפיה ניתן להעבירו
מכהונה אם הוא "מסרב למלא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי כל דין אחר". שתי עילות אלה, כל אחת
.כשלעצמה ובוודאי בהצטברותן, פוגעות פגיעה קשה בעצמאות התפקיד
25
.
עילת "חילוקי הדעות" היא עילה רחבה, עמומה וסובייקטיבית במיוחד, ההופכת מחלוקת
מקצועית-
משפטית
לגיטימית לעילה אפשרית לסיום כהונה. בכך משתנה מן היסוד אופי תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה: במקום
גורם מקצועי עצמאי שתפקידו לעמוד על הדין גם כאשר עמדתו אינה נוחה לממשלה, מתקבל בעל תפקיד התלוי
ביכולתו לשמר "שיתוף פעולה יעיל" כהגדרתה של הממשלה ע .צמה
26
.
גם עילת "המסרב למלא חובה" מעוררת קושי חמור, שכן היא עלולה לשמש כמנוף לחץ מקום שבו קיימת מחלוקת
כנה באשר להיקף החובה, לפרשנות הדין או לגבולות סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה. בניגוד למצב הקיים
כיום, שבו עצמאות היועץ המשפטי לממשלה נשענת גם על כך שאין מנג נון חקיקתי רחב המאפשר לממשלה לסיים
את כהונתו בשל מחלוקת מקצועית עמו או בשל טענה עמומה של אי-
מילוי חובה, ההסדר המוצע יוצר תלות מבנית
.ומתמשכת של היועץ המשפטי לממשלה ברצון הממשלה המכהנת
27
.
תלות זו מקרינה במישרין גם על הפרקליטים,
הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה, שעלולים להבין כי עמידה
מקצועית על הדין בניגוד לעמדת הממשלה עלולה להוביל לא רק לעימות מוסדי, אלא גם להחלפת ראש המערכת
עצמה מייצרת אפקט מצנן ופוגעת בעצמאות המקצועית של הפרקליטים .
ה.
מינוי המשנה הבכיר ליוע
ץ המשפטי לממשלה:
28
.
סעיף
10
לה צעת החוק
קובע:
("א )
הממשלה תמנה ,
לפי המלצת השר ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ,משנה בכיר ליועץ המשפטי לממשלה
מבין
המשנים לו ,שיהיו נתונות לו
הסמכויות המנויות בחלק ג׳ לתוספת הראשונה ".
המשמעות העיקרית מבחינת הארגון והפרקליטים:
29
.
בדומה למינוי
המשנה
הבכיר לתובע הכללי (סעיף
44
)
)(ראו להלן ,גם כאן
מעורב שר
המשפטים בתהליך
המינוי של
בעל
תפקיד
בכיר
בפרקליטות .
מינוי "
לפי
המלצת
השר "הוא חריג
לשיטת המכרזים
הפנימיים הנהוגה כיום ,
ומכניס
גורם פוליטי לתהליך
המינוי .יתרה מכך ,בשילוב עם הכפפת כהונת
היוע ץ המשפטי
לממשלה לכהונת הממשלה ,
עלול להיווצר
מצב
שבו גם
המשנה הבכיר ליוע ץ המשפטי לממשלה
יוחלף
עם
כל
חילופי ממשלה ,
דבר
שיפגע
בהמשכיות המקצועית ובעצמאות הפרקליטות
האזרחית.
30
.
יצוין עוד כי הצעת החוק גם אינה שלמה במובן של הסמכויות שיהיו בידי המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה ,
.כיוון שהפרטים לא צוינו בתוספת להצעת החוק
6
31
.
בנוסף, הקושי בהצעת החוק אינו מתמצה רק בכך שסמכויות המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה לא פורטו
בתוספת הראשונה, אלא בכך שהחוק מבקש לבצע רה -
ארגון משטרי, מוסדי ותעסוקתי עמוק, בשעה שהוראות
היסוד שאמורות להגדיר בפועל את .חלוקת הסמכויות בין הגופים החדשים אינן שלמות ואינן קונקרטיות דיין
התוספת הראשונה, שאמורה לשמש בסיס אופרטיבי לחלוקת התפקידים והסמכויות, נותרה בחלקיה הרלוונטיים
חסרה, ובכך מלמדת כי החקיקה מקדימה את הבדיקה המקצועית ואת גיבוש ההסדרים המעשיים הנדרשים
ליישומה. מ ,שמעות הדבר מבחינת הפרקליטים היא הטלת חובה לפעול בתוך מסגרת נורמטיבית שאינה סגורה
,שאינה מבהירה דיה את גבולות הסמכות, את יחסי הכפיפות
ו את זהות הגורם המוסמך. חקיקה במתכונת זו אינה
יוצרת ודאות מוסדית, אלא להפך- היא מייצרת מראש אי-
בהירות תפקודית, פוגעת ביכולת לנהל תיקים באופן
עקבי וסדור, ומגבירה את הסיכון לטעויות, לעיכובים ולמחלוקות פנימיות על גב הפרקליטים עצמם
תוך פגיעה
בתפקוד המקצועי .
בנוסף, היא מעמידה את הפרקליטים בסיכון מוגבר לתלונות כלפיהם, כאשר אין להם כל גיבוי
.מקצועי במצב הדברים המתואר לעיל
32
.
יצוין
עוד כי מנגנון
ה הכרעה במחלוקות סמכות הקבוע בסעיף53
(ג), שלפיו שר המשפטים יכריע אם סמכות שאינה
,מנויה בחיקוק נתונה ליועץ המשפטי לממשלה או לתובע הכללי ,מעיד בפני עצמו כי ההסדרה הנורמטיבית של
חלוקת הסמכויות אינה שלמה דיה מראש. מבחינת הפרקליטים, משמעות הדבר הי ,א כי במצבים של חפיפה
עמימות או חסר נורמטיבי, לא תוכרע המחלוקת על בסיס מנגנון מקצועי-מוסדי פנימי, אלא על-
,ידי הדרג הפוליטי
באופן שעלול להגביר אי-
.ודאות תפקודית, לעכב קבלת החלטות ולפגוע בעצמאות המקצועית
ו .
מינויים בפרקליטות- שינוי מהותי בשיטת הקדנציות והמכרזים הפנימיים
:הסעיפים הרלוונטיים
33
.
סעיף44
:קובע את מינוי המשנה הבכיר לתובע הכללי
"."(א) התובע הכללי, בהסכמת השר, ימנה משנה בכיר לתובע הכללי מבין משניו
המשמעות העיקרית מבחינת הארגון והפרקליטים:
34
.
:שיטת הקדנציות הקיימת
ביום25.6.2002
קבעה נציבות שירות המדינה, בהסכמ ה קיבוצית
,ארגון הפרקליטים
מנגנון קדנציות לבעלי תפקידים בכירים בפרקליטות- משנים לפרקליט המדינה, פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות
ב לשכה הראשית של
פרקליטות המדינה -
לתקופה של עד8 שנים . מנגנון זה מוסדר באמצעות
תנאי מכרז
המחייבים
.את המועמד להסכים לתקופת הכהונה הקצובה
35
.
:הסכמת הארגון לקדנציות
:ארגון הפרקליטים הסכים לשיטת הקדנציות בתנאים ברורים, ובכלל זה
א.
קדנציה אחת בלבד לאותו תפקיד .
ב.
פרישה בתום הקדנציה מהווה אירוע המזכה בגמלה לפי סעיף15
(4
)) לחוק שירות המדינה (גמלאות .
ג.
מדי
ניות פרישה מוקדמת לפרקליטים בתנאים מסוימים .
7
ד.
הסדרת תנאי סיום קדנציה (שיבוץ בתפקיד אחר, תנאי פרישה
)בסיום הקדנציה .
36
.
הצעת החוק יוצרת תפקידים חדשים ל כאורה ל:לא מנגנון קדנציות
הצעת החוק יוצרת תפקידים חדשים-
"תובע
"כללי", "משנה בכיר לתובע הכללי", "תובעים מחוזיים -
מבלי לקבוע כיצד יאויישו, ומבלי לשלב אותם במנגנון
.הקדנציות הקיים לא ברור האם מנגנון הקדנציות יחול על בעלי התפקידים החדשים, ואם כן-
.כיצד
37
.
:""בהסכמת השר
מינוי המשנה הבכיר לתובע הכללי "בהסכמת השר" הוא חריג לשיטת המכרזים הפנימיים
הנהוגה כיום. הכנסת גורם פו ליטי לתהליך המינוי של בעל תפקיד בכיר בפרקליטות היא שינוי מהותי שעלול לפגוע
.בעצמאות המקצועית
ז.
פיקוח הממשלה על התובע הכללי-
ריקון העצמאות מתוכן
:הסעיפים הרלוונטיים
38
.
סעיף45
:מכריז על עצמאות
"(א) התובע הכללי יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו במסגרת הפעלת סמכויותיו, ובכל עניין כאמור לא תהא עליו מרות
".זולת מרותו של הדין
39
.
סעיף48
:קובע
"(א) התובע הכללי נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה והוא נתון לפיקוחו של השר, מטעמה. (ב) בכל הנוגע
לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של התביעה הכלל ית, התובע הכללי יביא בחשבון את
".החלטות ומדיניות הממשלה
המשמעות העיקרית מבחינת הארגון והפרקליטים:
40
.
קיימת סתירה פנימית חמורה בין הכרזת העצמאות בסעיף45
לבין מנגנון הפיקוח הממשלתי הרחב בסעיף48
.
פסק
הבוררות של הנשיא (בדימ') אדלר משנת2011
הכיר במעמדם הייחודי של הפרקליטים כגוף מקצועי עצמאי, ואף
.קבע "תוספת בתי המשפט" ייחודית בשל אופי עבודתם
:הצעת החוק עלולה לפגוע בעצמאות זו
א.
:"יביא בחשבון" את מדיניות הממשלה
ביטוי עמום זה יוצר חובה מהותית שאינה מוגדרת. מה קורה כאשר
?מדיניות הממשלה סותרת את שיקול הדעת המקצועי של התובע הכללי
ב.
:דיווח שוטף לשר
חובת הדיווח "מעת לעת" ו -
"לבקשת השר" יוצרת ערוץ ישיר של השפעה פוליטית על
.החלטות תביעה
41
.
:השלכה ישירה על הפרקליטים פרקליטים
המטפלים בתיקים רגישים ידעו כי החלטותיהם עשויות להגיע לידיעת
.השר. זהו אפקט מצנן קלאסי שיפגע בנכונות להעמיד לדין גורמים בעלי קשרים פוליטיים
ח.
ועדת הבכירים לאישור העמדה לדין-
פגיעה בעצמאות התביעה
8
:הסעיפים הרלוונטיים
42
.
סעיף50(ב) קובע את הרכב ועדת הבכירים שתקבל
החלטה על העמדה לדין של הגורמים המנויים בסעיף50
)(א :
( :"ועדת הבכירים תמנה שלושה חברים כמפורט להלן, והחלטותיה יתקבלו ברוב דעות1
) שופט בדימוס של בית המשפט
( ;העליון או בית המשפט המחוזי שיבחר חבר שופטי בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש2
) היועץ המשפטי
( ;לממשלה או נציג שנבחר ומונה על ידו3
,) עורך דין שאינו נמנה עם התביעה הכללית שהוא בעל ניסיון בתחום הפלילי
".שימונה על ידי יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת
המשמעות העיקרית מבחינת הארגון והפרקליטים:
43
.
:פגיעה בעצמאות התביעה
דרישת אישור חיצוני להעמדה לדין של בכירים מרוקנת מתוכן את שיקול הדעת
.המקצועי של התובע הכללי ושל הפרקליטים המטפלים בתיקים אלה
44
.
:הרכב הוועדה בעייתי המינוי של אחד מחברי הועדה על-
ידי יושב ראש ועדת ביקורת המדינה של הכנסת
ש הוא
גורם פוליטי מובהק (גם אם הוא משתייך
)לאופוזיציה
פוגע בעצמאות ה ו
ועדה . הכנסת ממנה גורם שיכריע בשאלות
תביעה פליליות נגד חברי כנסת-
.ניגוד עניינים מובנה
45
.
:עיכוב הליכים
.מנגנון האישור יוסיף שכבת זמן ובירוקרטיה לתיקים רגישים
ט.
עמדת המדינה בהליכים אזרחיים - מי קובע ומה ההשלכות
הסעיפים:הרלוונטיים
46
.
סעיף
19
קובע:
"(א) הסמכות לקבוע, דרך כלל או להליך מסוים, את עמדת המדינה בכל הליך המתנהל בפני בית משפט נתונה בידי
".הממשלה, בעצמה, באמצעות ועדת שרים, באמצעות שר המשפטים או בדרך אחרת שקבעה הממשלה בהחלטתה
47
.
סעיף21
(א :) קובע
"
על אף האמור בסעיף18
,מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף
20
או סבר שר הנוגע בדבר כי בהליך מסוים
עמדת המדינה לא מוצגת או לא תוצג כראוי על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה רשאית, בעצמה,
באמצעות ועדת
שרים, באמצעות שר המשפטים או בדרך אחרת שתקבע הממשלה, לקבוע שבאותו הליך עמדת המד ינה תוצג על ידי עורך
דין אחר שתקבע וששכרו ישולם בדרך שתקבע הממשלה. "
48
.
סעיף21
:(ב) קובע
"מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף20
, וחלפו שלושים ימים מבלי שנקבע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר
".הנוגע בדבר למנות עורך דין אחר שיציג את עמדת המדינה בפני בית המשפט
המשמעות העיקרית מבחינת הארגון והפרקליטים:
9
49
.
:הממשלה קובעת את עמדת המדינה בבית המשפט
זהו שינוי מהפכני. כיום, עמדת המדינה נקבעת על ידי ה יועץ
המשפטי לממשלה
.כגורם מקצועי עצמאי
הממשלה אינה "המדינה" אלא שהיא מוסד ממוסדות המדינה ולכן
הוראה זו יוצרת גם שיבוש חוקתי, אשר בו הכנסת משנה בחקיקה רגילה את האיזון בין הרשויות השונות ולפיו
.הממשלה היא שקובעת את עמדת כל גופי המדינה
50
.
:""לא מוצגת כראוי
ביטוי עמום זה מאפשר לשר להחליף את הפרקליט המטפל בכל עת שהוא סבור שהפרקליט
"אינו "מייצג כראוי - ופותח פתח נרחב להתערבות בעמד ת היעוץ המשפטי לרבות מסיבות פוליטיות וללא אמות
מידה מקצועיות-
.משפטיות
הוא יכול לכלול כמעט כל מחלוקת בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה : טון
הטיעון, היקף הטענות, ההסכמה לחשוף חולשות משפטיות, או עצם העמדה שלפיה אין בסיס משפטי מספיק להגנת
עמדת
המדינה
. עמי מות כזו מייצרת מנוף התערבות רחב, שבפועל מאפשר לעקוף את שיקול הדעת של היועץ
המשפטי לממשלה
והפרקליטו ת בכל מקרה ש
הוא אינו נוח לממשלה ,באופן שפוגע ב
עצמאות היוע ץ המשפטי
לממשלה,והפרקליטות ויוצר אפקט מצנן .
51
.
לפי סעיף21
)(א הממשלה רשאית לקבוע שעמדת המדינה תוצג
על-
ידי עורך דין אחר- ע צמאות היועץ המשפטי
לממשלה אינה מתמצה בזכות לתת חוות דעת, אלא כוללת גם את היכולת לקבוע כיצד עמדת המדינה תוצג בפועל
בבית-
.המשפט
כיום,
היועץ המשפטי לממשלה
יכול לאפשר לממשלה להציג עמדה עצמאית על -
ידי עורך דין אחר ,
,בין היתר
כאשר עמדת המד
ינה מוצגת על-
ידי היועץ המשפטי לממשלה באמצעות .הפרקליטות
52
.
לפי
הנוסח
המוצע, אם הממשלה סבורה שעמדת המדינה"לא מוצגת או לא תוצג כראוי" בידי היועץ
המשפטי
לממשלה , היא רשאית לקבוע שעורך דין אחר יציג את)עמדת המדינה (להבדיל מעמדת הממשלה . בכך נגרעת
מהיועץ
המשפטי למ משלה
ומהפרקליטות הסמכות המקצועית להחליט אם הם יכולים לייצג עמדה מסוימת
של
המדינה , ומי יהיה הגורם המייצג מטעם המדינה. במילים אחרות, הממשלה אינה רק קובעת את מדיניותה, אלא
גם משתלטת על ערוץ הייצוג המשפטי של ה מדינה
)(להבדיל מעמדת הממשלה .בבית המשפט
53
.
מתקבלת
מערכת שבה הממשלה יכולה גם לדחות את עמדתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה וגם לשלול
ממנו את הייצוג של המדינה
בבית המשפט. צירוף זה מרוקן במידה רבה מתוכן את מעמדו המקצועי העצמאי ו נוצר
לחץ מובנה על היועץ המשפטי לממשלה ועל פרקליט
ות
המדינה להתאים את עמדתם המקצועית לרצון הדרג
הפוליטי, גם כאשר לשיטתם המקצועית יש קושי משפטי ממשי בעמדה , שאם לא כן
, הייצוג "יילקח מהם". כך ,
נשחקת העצמאות המקצועית והמשקל של חובת הנאמנות לדין
ונוצר ,אפקט מצנן: פרקליטים עלולים לרכך עמדות
להימנע מהבעת הסתייגות משפטית נחרצת, או לחשוש מהבעת עמדה מקצועית שאינה תואמת את רצון הדרג
.הפוליטי
" מסלול30
:"הימים
לפי סעיף21
(ב), אם חלפו30
ימים ללא החלטת ממשלה, השר רשאי למנות עורך דין
חיצוני ישירות-
מסלול שעוקף לחלוטין את הפרקליטות ואת היועץ המשפטי לממשלה, כאמור לעיל .
54
.
מהאמור עולה כי
בתחום האזרחי-
מינהלי )(ולא הפלילי עליו חלים סעיפים19-21
נוצרת שרשרת תלות מלאה
בממשלה : הממשלה ממנה את היועץ המשפטי לממשלה, כהונתו צמודה לכהונתה, היא רשאית להעבירו מכהונה
גם בשל חילוקי דעות, והיא אף קובעת את עמדת המדינה בבית המשפט ויכולה להעב .יר את הייצוג לעורך דין אחר
מכאן שהפגיעה בעצמאות הייצוג האזרחי-מינהלי היא מערכתית, ישירה ומעשית במיוחד.
55
.
,זאת ועוד כאשר הממשלה קובעת את עמדת המדינה, וכאשר ניתן למנות עורך דין אחר אם לשיטתה היועץ המשפטי
לממשלה אינו מציג עמדה "כראוי "
מתקבל פיצול בין"עמדת הממ שלה" ,"עמדת המדינה "ו - "
העמדה המשפטית
10
האפשרית לפי דין". הדבר צפוי ליצור חוסר אחידות בייצוג, מסרים סותרים בפני בתי-
המשפט וערעור על האמון
שהערכאות רוחשות לעמדת הייצוג הממלכתי המקצועי , וכן עלול ליצור פגיעה באמון הציבור במייצגי המדינה
בערכאות .
י.
היבטי יחסי עבו דה-
סתירה עם הסכמים קיבוציים ופסקי בוררות קיימים
( פסק בוררות צדוק1984
)
- בסיס לתנאי ההעסקה הייחודיים
56
.
ביום23.8.1984
ניתן פסק הבוררות של עו"ד חיים צדוק
" :(להלן פסק בוררות צדוק "), שהכיר במעמדם הייחודי
של הפרקליטים בשירות המדינה וקבע תנאי העסקה.ייחודיים
:פסק הבוררות קבע, בין היתר
א.
:גמלאות
פרקליט יהיה זכאי לגמלה בשיעור3%
לכל שנת שירות , במקום2%
הנהוג לגבי שאר עובדי שירות
.המדינה
.זכות זו הוכרה כייחודית לפרקליטים בשל אופי עבודתם השוחקת
ב.
:שעות נוספות
פרקליט יהיה זכאי לקבל שכר בעד עבודת שעות נוספות עד50
שעות לחודש
)(כיום אף יותר .
ג.
:חופשה שנתית
.החופשה השנתית הניתנת לפרקליטים מוקבלים לשופטים תינתן לכלל הפרקליטים
ד.
:תמריץ
.נקבע תמריץ ייחודי לפרקליטים שיהווה חלק מהשכר לכל דבר ועניין
57
.
הצעת החוק, המפצלת את הפר קליטות לשני גופים נפרדים, מעלה שאלות קריטיות לגבי תחולת פסק בוררות צדוק
."על "התביעה הכללית" לעומת "פרקליטות המדינה ,לא ברור האם פסק הבוררות ימשיך לחול על שני הגופים
ואם כן-
.כיצד
( פסק בוררות אדלר2011
)
-
"הכרה במעמד הייחודי ו"תוספת בתי המשפט
58
.
ביום29.3.2011
ניתן פסק הבוררות של הנשיא (בדימ') סטיב אדלר
" :(להלן
פסק בוררות אדלר "), שהכיר במעמדם
:הייחודי של הפרקליטים בשירות המדינה וקבע
א.
:""תוספת בתי המשפט
תוספת ייחודית מקצועית קבועה בשיעור של3.5%
בשלוש פעימות, בשל עבודתם
.השוטפת בבתי המשפט
:הבורר קבע כי]
""מעמדם של הפרקליטים בשירות המדינה הוא ייחודי ו
-
"הפרקליטים הם קבוצת עובדים איכותית, מסורה, מיוחדת וייחודית בשירות המדינה, חוד החנית של שלטון
".החוק
ב.
:)"שדרוג תקינה ("מתווה אהרוני
אימוץ תכנית ארגונית לשינוי תקינה בפרקליטות, הכוללת שדרוג59
.משרות
ג.
:שדרוג תקני רכב
.שדרוג תקני הרכב לפרקליטים בשלבים
11
ד.
:'ביטול חובת מכרז לדרגת סגן בכיר א הבורר דחה את הדרישה לביטול חובת המכרז לדרגת סגן בכיר א' (א3-
א5), בקובעו כי מדובר בדרישה מוצדקת המצויה ב
מסגרת הפררוגטיבה הניהולית
(מצב זה השתנה בשנת2021
)כשנפתחו מכרזי הפרקליטים והמשפטנים הדדית .
59
.
הצעת החוק, המשנה את מבנה הפרקליטות ויוצרת גופים חדשים, מעלה שאלות קריטיות לגבי תחולת פסק בוררות
.אדלר "תוספת בתי המשפט" ניתנה לפרקליטים בשל עבודתם בבתי המשפט-
האם תחול על פרקליטים
?ב"פרקליטות המדינה" שלא יטפלו בתיקים פליליים
( ההסכם הקיבוצי למוקבלים לשופטים2000
)
- פגיעה מהותית
60
.
ביום9.3.2000
נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה וארגון
פרקליטי המדינה, המסדיר את תנאי שכרם ועבודתם של
הפרקליטים המוגדרים בתקן כ -
:"מוקבל שופט" (להלן
"הסכם המוקבלים .)"
61
.
:הסכם המוקבלים חל על פרקליט המדינה, משנים לפרקליט המדינה, פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות
.בפרקליטות המדינה
62
.
:הסכם זה קובע, בין היתר
א.
:מיצוי תביעות
סעיף10.4
להסכם קובע כי ההסכם "מהווה מיצוי מלא ומוחלט של כל תביעות הצדדים בעניין
".שכר ותנאי עבודה של העובדים עליהם חל הסכם זה
ב.
:שקט תעשייתי
סעיף11.3
...קובע כי "הצדדים מתחייבים כי בתוך תקופת הסכם זה לא ינקוט צד אחד
באמצעי שביתה או השבתה... לגבי העניינים ".שהוסדרו בהסכם זה
ג.
:עדכון הסכמי
סעיף10.2
קובע כי "כל שינוי או עדכון של תנאים אשר הוסדרו בהסכם זה, אשר יוסכם לגביו
עם ארגון הפרקליטים לגבי העובדים המיוצגים על -
ידו, לאחר חתימת הסכם זה, יוחל בהתאמה גם לגבי
".העובדים עליהם חל הסכם זה
ד.
:גמול פרקליט מחוז
סעיף9
להסכם קובע "גמול פרקליט מחוז" בשיעור5%
.מהמשכורת הקובעת לפנסיה
"הצעת החוק יוצרת "תובעים מחוזיים-
?האם גמול זה יחול עליהם
63
.
.הצעת החוק יוצרת תפקידים חדשים שאינם מוסדרים בהסכם המוקבלים לא ברור אם הסכם המוקבלים יחול על
בעלי התפקידים החדשים, ואם כן- באיזה אופ.ן
.הצעת החוק שותקת בנושא זה לחלוטין
( מנגנון הקדנציות2002
)
- שינוי מהותי ללא הסכמה קיבוצית
64
.
ביום25.6.2002
קבעה נציבות שירות המדינה, בהסכמת ארגון הפרקליטים, מנגנון קדנציות לבעלי תפקידים בכירים
.בפרקליטות
:הארגון הסכים לכך בתנאים ברורים, ובכלל זה
א.
פרישה בתום הקדנציה מהווה אירוע המזכה בגמלה לפי סעיף15
(4
)) לחוק שירות המדינה (גמלאות .
12
ב.
מנגנון הקדנציות מוסדר באמצעות
תנאי מכרז -
.לא בחוק
ג.
הארגון הסכים לכך שנושא המשרה יוכל לכהן בתפקיד לקדנציה אחת בלבד, אך יהיה רשאי להתמודד ולהיבחר
למשרה אחרת או לפרוש לפנסיה מוקדמת .
( מדיניות הפרישה המוקדמת2006
)
- פגיעה בזכויות פרישה
65
.
ביום22.2.2006
קבעה נציבות שירות המדינה מדיניות פרישה מוקדמת לפרקליטים, הקובעת תנאים לפרישה
.מוקדמת של פרקליטים שאינם מוקבלים לשופטים מדיניות זו מבוססת על ההכרה בשחיקה המואצת בעבו דת
.הפרקליטים
66
.
:הצעת החוק, המפצלת את הפרקליטות לשני גופים, מעלה שאלות קריטיות האם מדיניות הפרישה המוקדמת
תחול על שני הגופים? מי יהיה הגורם המוסמך לאשר פרישה מוקדמת -
פרקליט המדינה (שתפקידו מבוטל) או
?התובע הכללי
מסמך ההבנות משנת2007
בנושא מיקור חוץ- עקיפ ה שיטתית
67
.
ביום17.6.2007
נחתם מסמך הבנות בין פרקליט המדינה לבין ארגון פרקליטי המדינה בנושא הקמת יחידה לתביעות
ומיקור חוץ
)(המסמך נרשם כהסכם קיבוצי.
:מסמך ההבנות קובע, בין היתר
א.
הליכים יועברו למיקור חוץ
אך ורק דרך היחידה למיקור חוץ.
ב.
נציג הארגון יקבל
דיווח אחת לחודש ו
דוח שנתי מפורט .
ג.
"הפניית תיקים למיקור חוץ
לא תגרום לפיטוריו של אף פרקליט ".
68
.
הסכמות אלה עודכנו בסיכום הדיון מדצמבר2021
, שקבע מגבלה של20%
מתיקי הפרקליטות
ואיסור על מיקור
.חוץ בהליכים בפני בית המשפט העליון
69
.
הצעת החוק יוצרת מסל ולים חדשים למינוי עורכי דין חיצוניים שאינם כפופים למסמך ההבנות2007
ולסיכום הדיון
2021
:
א.
" מסלול30
"הימים
"ומסלול "לא מוצגת כראוי: ה צעת החוק יוצרת שני מסלולים נפרדים למינוי עורך דין
חיצוני, שניהם עוקפים את מסמך ההבנות2007
ואת הסכמות2021
בנושא מיקור
.חוץ
ב.
היעדר מגבלת20%
:
.הצעת החוק אינה קובעת מגבלה על היקף הייצוג החיצוני
ג.
:היעדר מנגנוני דיווח
.הצעת החוק אינה מחייבת דיווח חודשי ושנתי לארגון
70
.
לפי סעיף
21
(א) להצעת החוק ,הממשלה רשאית למנות עורך דין חיצוני בכל עת
שהיא סבורה שעמדת המדינה "לא
מוצגת כראוי "על ידי
היוע ץ המשפטי לממשלה-
ללא כל מגבלת
זמן וללא צורך בהמתנה .
13
71
.
לפי סעיף
21
(ב) להצעת החוק ,אם חלפו
30
ימים ללא החלטת ממשלה ,השר רשאי למנות עורך דין חיצוני ישירות.
72
.
שני המסלולים גם יחד עוקפים לחלוטין את היחידה למיקור חוץ ואת הקריטריונים המוסכמים ,
שקבעו
בהסכם
קיבוצי
כי הפניית תיקים למיקור חוץ תיעשה אך ורק דרך היחידה ובהתאם לקריטריונים מקצועיים .
73
.
בנוסף ,
מסלולים אלה יוצר ים
אפקט מצנן חמור :פרקליטים ידעו כי אם יציגו עמדה מקצועית שאינה
נוחה
לממשלה ,הממשלה עלולה "לקחת "
את הייצוג ולהציג את עמדתה בעצמה - ללא כל ביקורת מקצועית.
74
.
מיקור חוץ של ייצוג בתיקים רגישים הוא גם מסר מוסדי של אי-
אמון בדרג המקצועי הפנימי. כאשר המדינה יכולה
"להוציא "תיק מהפרקליטות בשל אי -
נוחות מעמדה משפטית, נפגעים לא רק זכויות ארגוניות אלא גם יוקרת
המקצוע, פיתוח המומחיות הפנ ימית, שימור הידע המוסדי והמסלול המקצועי של פרקליטים המטפלים בליבת
העשייה
, וזאת מעבר לאפקט המצנן שהדבר יוצר.
מתווה הקידום למתח דרגות סגן בכיר א' (א3
-א5
)
-
הסכמות2021
ופגיעתה של הצעת החוק
75
.
ביום28.12.2021
גובש, במסגרת סיכום הדיון בין ,נציבות שירות המדינה הנהלת משרד המשפטים, הנהלת
,פרקליטות המדינה וארגון הפרקליטים מתווה מפורט לקידום פרקליטים למתח דרגות א3
-
א5
(סגן בכיר
)'א
:(להלן "מתווה הקידום.)"
מתווה זה הוא פרי משא ומתן ממושך ומורכב, שהתנהל
בצל סכסוך עבודה ובהמשך
.להחלטת בית הדין האזורי לעבודה, ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכמות קיבוציות מחייבות שנחתמו בין הצדדים
76
.
.מתווה הקידום גובש לאחר מאבק מקצועי לאור פתיחת מכרזי הפרקליטים והמשפטנים הדדית
77
.
:תוכן המתווה מתווה הקידום שינה מהיסוד את שיטת הקידום למת ח דרגות א3 -א5
, וקבע כי במקום מכרז–
הקידום ייעשה באמצעות ועדת קידום מקצועית
, בהתאם לשבעה תנאים מצטברים.
א.
.המלצה חיובית ייעודית של ממונה ישיר
ב.
.המלצה חיובית ייעודית של ממונה עקיף
ג.
קידום לדרגה א3
.לפי הוראות התקש"יר
ד.
שהייה בדרגה א3
.לתקופה של לפחות שנה
ה.
.שני משובים אחרונים של כל מועמד
ו.
.בדיקה של יחידת הניהול של הפרקליטות בדבר עמידת הפרקליט בתנאים
ז .
אישור ועדת קידום מקצועית, שתורכב מארבעה חברים: המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), המשנה לפרקליט
.המדינה (אזרחי), נציג אגף משא"ן ונציג נציבות שירות המדינה
78
.
עוד
נקבע כי
70%
מהפרקליטים
.שעניינם יובא בפני הוועדה ושעמדו בתנאים יאושרו לקידום בכל שנה
79
.
במסגרת ההסכמות הקיבוציות, התחייב ארגון הפרקליטים למיצוי מלא ומוחלט
של כל תביעותיו בנוגע לנושאים
שהוסדרו בסיכום הדיון2021
., לרבות מנגנון הקידום האמור כמו כן, ניתנה התחיי בות לשקט תעשייתי בנוגע
.לנושאים אלה
80
.
:הצעת החוק, המפצלת את הפרקליטות לשני גופים נפרדים, פוגעת קשות במתווה הקידום שגובש בקפידה
14
א.
ועדת הקידום המקצועית -
?מי יכהן בה מתווה הקידום קובע כי הוועדה תורכב מ המשנה לפרקליט המדינה
)(פלילי) והמשנה לפרקליט המדינה (אזרחי .
"הצעת החוק מבטלת למעשה את תפקיד "פרקליט המדינה
.ומחלקת את סמכויותיו בין שני גופים לא ברור מי יכהן בוועדת הקידום לאחר הפיצול –
האם המשנה הבכיר
?לתובע הכללי? האם המשנה הבכיר ליועמ"ש? האם תוקם ועדה נפרדת לכל גוף
ב.
קידום בין גופים-
?האם אפשרי
מתווה הקידום נועד לאפשר קידום של פרקליטים בתוך מסגרת ארגונית
אחת. לאחר הפיצול, פרקליט ב - "תביעה הכללית" ופרקליט ב -
"פרקליטות המדינה" יהיו כפופים לשני גופים
.שונים
לא ברור האם מתווה הקידום יחול על שני הגופים, ואם כן-
.כיצד יתואם הקידום בין הגופים
ככל
שהדבר לא יהיה אפשרי כ .י אז מדובר בפגיעה נוספת בקידום של הפרקליטים
ג.
מכסת ה-
70%
-
?כיצד תחושב
מתווה הקידום קובע כי70%
מהפרקליטים שעניינם יובא בפני הוועדה יאושרו
,לקידום. לאחר הפיצול
.לא ברור האם המכסה תחושב בנפרד לכל גוף, או על בסיס כלל הפרקליטות
חישוב
נפרד עלול לפגוע בפרקליטים .ביחידות קטנות
ד.
הממונים הישירים והעקיפים-
?מי הם
מתווה הקידום מחייב המלצה של ממונה ישיר וממונה עקיף. לאחר
,הפיצול לא ברור מי הם הממונים הרלוונטיים
.בכל אחד מהגופים החדשים, ומה ההיררכיה הניהולית שתחול
ה.
:פגיעה בהתחייבות למיצוי תביעות ארגון הפרקליטים התחייב למ ,יצוי תביעות בנוגע למנגנון הקידום
בהסתמך על מתווה הקידום כפי שגובש. שינוי מהותי במנגנון זה, ללא הסכמה קיבוצית חדשה, עלול לפתוח
.מחדש את ההתחייבות למיצוי תביעות ולגרור סכסוכי עבודה
שאלות פתוחות קריטיות בנושא יחסי עבודה
81
.
הצעת החוק מותירה ללא מענה שאלות:קריטיות
א.
מי הוא הצד המעסיק בהסכמים קיבוציים עתידיים? האם "התביעה הכללית" ו -
"פרקליטות המדינה" יהיו
?שני צדדים מעסיקים נפרדים
ב.
?מה דינם של פסקי הבוררות הקיימים (צדוק ואדלר)? האם יחולו על שני הגופים
ג.
מה דינם של פרקליטים שיועברו בין הגופים? האם תנאי ?העסקתם ישתנו
ד.
"מה דינה של "תוספת בתי המשפט" שנקבעה בפסק בוררות אדלר לפרקליטים שיועברו ל"פרקליטות המדינה
?ולא יטפלו בתיקים פליליים
יא.
היעדר הוראות מעבר-
?מה דינם של הפרקליטים הקיימים
:הסעיף הרלוונטי
82
.
סעיף58
:קובע בלקוניות
". ______ "תחילתו של חוק זה ביום
15
המשמעות העיקרית מבחינת הארגון והפרקליטים:
83
.
:היעדר הוראות מעבר הוא כשל מהותי ביותר בהצעת החוק. להלן הסוגיות הקריטיות שנותרות ללא מענה
84
.
:הקצאה בין הגופים
הצעת החוק אינה קובעת כיצד יוקצו הפרקליטים הקיימים בין שני הגופים. מי יחליט? על פי
אילו קריטריונים? האם לפר ?קליט תהיה זכות בחירה
85
.
.נזכיר, בהקשר זה, כי רוב הפרקליטים הינם פרקליטים פליליים
:מעמד בעלי התפקידים הבכירים
86
.
:פרקליט המדינה המכהן
הצעת החוק מבטלת למעשה את תפקיד "פרקליט המדינה" כפי שהוא מוכר כיום. מה
?דינו? האם יוכל להתמנות לתובע הכללי
87
.
המשנים לפרקליט:המדינה
"הצעת החוק יוצרת "משנה בכיר לתובע הכללי
ו"משנה בכיר ל יועץ המשפטי
לממשלה" - אך אינה קובעת מה דינם של המשנים הקיימים.
88
.
:פרקליטי המחוזות
מה דינם של פרקליטי המחוזות הקיימים? האם יחולקו בין שני הגופים? על פי אילו
?קריטריונים
89
.
:שינוי תנאי העסקה ללא הסכמה
לפי חוק הסכמים קיבוציים ופסיקת בית הדין לעבודה, שינוי מהותי בתנאי
העסקה מחייב הסכמת העובד ו/או ניהול משא ומתן קיבוצי. הצעת החוק אינה מסדירה ז .את
90
.
:תיקים תלויים ועומדים
אלפי תיקים פליליים מתנהלים כיום בפרקליטות בשלבים שונים. הצעת החוק אינה
קובעת מי יטפל בהם לאחר הפיצול
.ומה יהיו הסדרי המעבר
91
.
:הנחיות ונהלים קיימים כיום חלות על הפרקליטות מאות הנחיות של ה
יועץ המשפטי לממשלה
.ופרקליט המדינה
הצעת החוק א.ינה קובעת מה תוקפן בתקופת המעבר
פגיעה בהתפתחות מקצועית ושימור כוח אדם
92
.
פסק בוררות אדלר
הכיר בכך שאיכות כוח האדם בפרקליטות היא "אינטרס ציבורי מובהק" ושמירה עליה חיונית
.לאכיפת החוק
:הפיצול המוצע יפגע בכך
93
.
:פגיעה בהכשרת דור ההמשך
כיום, פרקליטים צעירים נחשפים ,לתיקים פליליים ואזרחיים גם יחד. לאחר הפיצול
.פרקליטים ב"פרקליטות המדינה" לא יטפלו בתיקים פליליים
94
.
:אובדן ידע מוסדי
.הידע המוסדי שנצבר בפרקליטות לאורך עשרות שנים יפוצל בין שני גופים
95
.
:פגיעה בשימור כוח אדם פרקליטים מוכשרים שיגלו כי מסלול הקריירה שלהם מוגבל לת חום אחד בלבד, עלולים
.לבחור לעזוב לסקטור הפרטי
16
יב. סיכום ובקשות לדיון
96
.
הארגון סבור כי בנוסחה הנוכחי הצעת החוק תיצור פגיעה מערכתית ביכולת אכיפת החוק, במעמד הפרקליטים
ובעצמאותם המקצועית, ובמקביל עלולה לסתור הסכמים קיבוציים קיימים, פסקי בוררות מחייבים והסדרים
.מוסדיים שנבנו לאורך עשרות שנים
97
.
.ההגנה על מעמדם המקצועי, על עצמאותם ועל זכויותיהם של הפרקליטים אינה עניין מגזרי או תעסוקתי גרידא
פרקליטות מקצועית, עצמאית, יציבה ובעלת רציפות מוסדית היא תנאי יסודי לשמירה על אכיפת חוק שוויונית, על
ייצוג מדינה עקבי וא
מין בפני בתי-
המשפט, על קבלת החלטות מקצועית נקייה משיקולים זרים ועל אמון הציבור
במערכת אכיפת החוק. ממילא, פגיעה במעמד הפרקליטים, בעצמאות ראשי המערכת, בתנאי השירות ובהסדרים
המוסדיים שעליהם נשענת עבודת הפרקליטות אינה פוגעת רק
בפרקליטים כעובדים
, אלא עלולה לפגו ע בראש
.ובראשונה בציבור כולו וביכולתה של המדינה לפעול באמצעות מערך משפטי מקצועי, אחיד ובלתי תלוי
98
.
:לפיכך, הארגון מבקש כי הוועדה תשקול לכל הפחות
א.
:בחינה מחדש של הצעת החוק לבחון שוב את הצעת החוק לאור האמור לעיל, ולהקים ועדה ציבורית -
מקצועית שתבחן את הנושא לעומק
.בטרם קבלת החלטה
ב.
:שמירה על שיטת המכרזים הפנימיים ומנגנון הקדנציות
לקבוע בחוק כי כלל המינויים בפרקליטות ובתביעה
הכללית ימשיכו להיעשות באמצעות מכרזים פנימיים, בהתאם לשיטה הנהוגה כיום, ולא יהיו כפופים לאישור
.פוליטי
ג.
:הגדרות ברורות לחלוקת הסמכויות לקבוע הגדרו ת ברורות שימנעו עמימות סביב חלוקת הסמכויות בין שני
.הגופים, ומנגנון הכרעה מוסדר למחלוקות יישומיות
ד.
תיקון עילות ההעברה מכהונה של היועץ המשפטי לממשלה ושל התובע הכללי :
ל מחוק או לצמצם באופן
מהותי את העילות המאפשרות להעביר את היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו בשל "חילוקי דעות" עם
הממשלה או בשל טענה כי הוא "מסרב למלא חובה המוטלת עליו", ואת העילה המאפשרת להעביר את התובע
הכללי מכהונתו בשל טענה כי הוא "מסרב למלא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה", כך שלא יתאפשר שימוש
בעילות עמומות, רחבות או סובייקטיביות כאמצעי לחץ על שיקול ד עתם המקצועי והעצמאי של ראשי
המערכת.
ה.
קביעת כהונה עצמאית ליועץ המשפטי לממשלה ,: לקבוע כי כהונת היועץ המשפטי לממשלה תהיה קצובה
.קבועה ועצמאית, ולא תלויה בתקופת כהונתה של הממשלה שמינתה אותו
ו.
תיקון סעיפים19-21
:
לתקן את הסעיפים הקובעים כי הממשלה תקבע את עמדת המדינה בבית-
המשפט, כך
שעמדת המדינה תיקבע על -ידי גורם מקצועי עצמאי , למחוק את עילת "לא מוצגת כראוי" ולקבוע כי מינוי
ייצוג חיצוני לצורך הצגת "עמדת הממשלה" ככל שהיא שונה מעמדת המדינה כפי שנקבעה, יהיה אפשרי רק
בהח
לטת הגורם המקצועי העצמאי, ולמצער לפי אמות מידה שיקבעו מראש וינומקו בכתב.
ז.
תיקון סעיף22
:
לתקן את סעיף22
.כך שלא יחסום התייצבות מכוח פקודת ההתייצבות ודינים ייעודיים
17
ח.
:תיקון הרכב ועדת הבכירים
לתקן את סעיף50
כך שהרכב ועדת הבכירים יהיה מקצועי לחלוטין, ללא מינו יים
.פוליטיים
ט.
:שלמות ההסדר הנורמטיבי לפני כניסת החוק לתוקף לקבוע כי לא תקודם ולא תיכנס לתוקף הסדרה
חקיקתית כה רחבת היקף כל עוד חלוקת הסמכויות, התוספות, הסדרי המעבר והשלכותיה של הצעת החוק
על תנאי ההעסקה, המינויים, ההיררכיה המקצועית ויחסי העבודה אינם מוסדרים
באופן מלא, מפורט וסגור
.בחוק עצמו
י.
:תיקון מנגנון ההכרעה במחלוקות סמכות
לתקן את סעיף53
(ג) כך שמחלוקת בשאלה אם סמכות מסוימת
נתונה ליועץ המשפטי לממשלה או לתובע הכללי לא תוכרע על -
ידי שר המשפטים, אלא באמצעות מנגנון
מקצועי-מוסדי עצמאי שייקבע בחוק.
יא.
משא-
ומתן:קיבוצי מחייב לפני כניסת החוק לתוקף
כל שינוי בתנאי העסקת הפרקליטים הנובע מהפיצול
יחייב ניהול משא ומתן קיבוצי מוקדם עם
ה .ארגון לפני כניסת החוק לתוקף
יב.
:הוראת שמירת זכויות מפורשת
לקבוע בחוק הוראה מפורשת לפיה כל הזכויות הקיימות של הפרקליטים ושל
הארגון יישמרו ו
י משיכו לחול על
הפרקליטים ב .שני הגופים החדשים, עד להסדרה קיבוצית חדשה
יג .
:הוראת מעבר מפורטת לפרקליטים קיימים
לקבוע הוראת מעבר מפורשת הקובעת כי פרקליטים קיימים לא
יועברו בין הגופים ללא הסכמתם, כי ותק, דרגה ותנאי העסקה ישמרו בכל מקרה של העברה, וכי פרקליטים
המטפלי.ם בתיקים תלויים ועומדים ימשיכו לטפל בהם עד לסיומם
יד.
:שמירת רצף ייצוגי ותפעולי
לקבוע הוראות מפורשות שלפיהן לא יוחלף פרקליט מטפל בתיק תלוי ועומד רק
מחמת השינוי המבני; כל הנחיה, הסמכה, עמדה, כתב בי-
דין או החלטה שניתנו ערב תחילת החוק יעמדו
בתוקפם עד לשינוי מפור ש כדין; ולא תיפגע רציפות הטיפול, האחריות המקצועית והניהול התקין של תיקים
.קיימים
טו.
:תקופת מעבר מינימלית של שנתיים לקבוע תקופת מעבר של לפחות שנתיים, שבמהלכה יתנהל משא-
ומתן
קיבוצי להסדרת תנאי ההעסקה בגופים החדשים, יוקצו הפרקליטים בין הגופים בהסכמה, יועברו תיקי ם
.תלויים ועומדים בצורה מסודרת, וייבנו מבנים ארגוניים, נהלים ומנגנוני תיאום
טז.
:הסדרת מעמד בעלי התפקידים הבכירים
,לקבוע הוראה מפורשת לגבי מעמדם של פרקליט המדינה המכהן
המשנים לו,
פרקליטי המחוזות
ומנהלי המחלקות ב לשכה הראשית של פרקליטות המדינה בתקופת המעבר
ולאחר .יה
99
.
.כמו כן, יובטחו זכויות הארגון ולא ייפגעו בשל השינויים הנובעים מהצעת החוק
100
.
לפיכך, הוועדה הנכבדה מתבקשת לכלול בהצעת החוק גם סעיף בנוסח הבא, המבוסס על תקדים שנקבע בס"ח
1884
, בחוק רשות הנמלים והרכבות (תיקון מספר11
), התשס"ג-
2003
, בשינויים ובתיאומים המחויב:ים, כלהלן
"
50
.
תחילה מותנית
18
(א )
תחילתו של חוק זה מותנית בחתימה על הסכם קיבוצי שעניינו הסדרת הנושאים הנובעים מההשלכות של הוראות חוק
זה על הפרקליטים המועסקים בפרקליטות המדינה :ועל ארגון העובדים המייצג אותם, ויחולו לגביה הוראות אלה
(1)
נחתם הסכם קיבוצי כאמור בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה- תהי ה תחילתו בתום
השנה ;
(2)
נחתם הסכם קיבוצי כאמור בתקופה שלאחר תום שנה מיום פרסומו של חוק זה ועד תום שנתיים מיום הפרסום -
;תהיה התחילה ביום הראשון של החודש שלאחר החודש שבו נחתם ההסכם הקיבוצי
(3)
לא נחתם הסכם קיבוצי עד תום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה-
.חוק זה בטל
(ב) שר
( האוצר יפרסם ברשומות הודעה על תחילתו של חוק זה כאמור בפסקאות1
( ) או2
".)) של סעיף קטן (א
101
.
.נייר עמדה זה מפרט את עיקרי הדברים והוא אינו ממצה
,בכבוד רב
עו"ד אורית קורין
יו"ר ארגון פרקליטי המדינה