חומר רקע
ח' בסיוון
( התשפ"ו24
ב
מאי
2026
)
:אל ועדת החוקה, חוק ומשפט
:מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה– הצ עת
וק ח
'עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס12
()
איסור התקשרות עם ספק בשל
מעורבות בפשיעה חמורה
) התש
פ"ה-
5
202
– חלק ראשון
(סעיף2
)ב המוצע, סעיפים קטנים (א) עד (יא
מוצע ל
קבוע כי גופים ציבוריים, ובהם רשויות מקומיות, לא יתקשרו עם גור
ם ש הוועדה לבדיקת ספקים והחשב
הכללי, קבעו ביחס
אליו או לגורם הקשור אליו, כי
ב
של מעורבות
ו בפשיעה חמורה,
עלולה להיגרם פגיעה בשלום
הציבור וביטחונו.
מוצע כי החלטת הוועדה תהיה על בסיס המלצה של משטרת ישראל, המבוססת על חקירות או
על מידע מודיעיני .
יוער כי מוצע לקבוע שפעילות הוועדה לבדיקת ספקים, כמו גם ההשגה על החלטותיה, תתבצע
.במנותק מהליכי התקשרות או מכרז קונקרטיים, אלא כקביעה נורמטיבית, כדי למנוע עיכובים בהליכי התקשרות
:רקע כללי
עסקאות גופים ציב
וריים, הקשיים והמצב המשפטי כיום
היקף העסקאות המבוצעות על-
ידי ,משרדי ממשלה גופים ציבוריים נוספים ,ותאגידים שהוקמו על פי חיקוק
במסגרת עסקאות רכש והקצאת
זכויות ב
מקרקעי ישראל או במקרקעי רשות מקומית, מוערך ב
למעלה מ-
120
מיליארד שקל
ים חדשים בשנה
ומהווה
מרכיב משמע.ותי במכלול הפעילות המסחרית והעסקית במשק הישראלי1
עסקאות
המבוצעות על ידי גופי ממשלה, גופים ציבוריים ותאגידים נוספים שהוקמו על פי חיקוק כפופות
ומאוסדרות באמצעות
הוראותיהם של
חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-
1976
(להלן-
חוק עסקאות גופים
ציבוריים)
, וכן חוק
חובת המכרזים, התשנ"ב-
1992
(להלן- חוק חובת המכרזים .), והתקנות שהותקנו מכוחו ,בנוסף
ב יחס להקצאת
זכויות ב .מקרקעין חלות גם החלטות מועצת מקרקעי ישראל
כלל ה הוראות המתוארות נועדו
ל
הבטיח
,כי הפעילות הכלכלית של הגופים הציבוריים תיעשה באופן יעיל, שקוף
וכן תוך שימוש
מיטבי ומושכל
.במשאבים ציבוריים, שמירה על טוהר המידות ועל עיקרון השוויון
בכל גוף ציבורי מאושרות התקשרויות לביצוע עסקאות של הגוף הציבורי על ידי
ועדת מכרזים .
ברשויות מקומיות
ועדת המכרזים ממליצה
לראש הרשות על אישור התקשרויות כאמור
, כאשר ההחלטה על ביצוע התקשר ויות
נמצאת בסמכותו .
,ככלל, יכול כל עוסק הפועל בישראל להיות צד לעסקה עם גוף ציבורי, בלא צורך ברישום מקדים
,למעט בעסקאות עם מערכת הביטחון. ואולם בעת עריכת מכרז מוסמכת ועדת המכרזים של גוף ציבורי לבחון מגוון
רחב של שיקולים ובהם את ניסיון העבר של הספק, את איכות
הצעתו וכן קיומו של עבר פלילי רלוונטי, וזאת בכפוף
להוראות כל דין, ובהם הוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-
2019
(להלן–
.)חוק המידע הפלילי
.הסדר זה נועד לעודד תחרות ולהבטיח מגוון רחב ככל האפשר של ספקים הנותנים שירותים לגופים ציבוריים
בשנים האחרונ.ות זוהתה מעורבות הולכת וגוברת של גורמי פשיעה במכרזי תשתיות של מדינת ישראל
לצד
פוטנציאל ל
פגיעה בביטחון האישי של אזרחים ו
במשילות הגופים השלטוניים ,
המעורבות העבריינית עלולה גם
להרתיע
מציעים נורמטיביים מלהתמודד במכרזים
, מה שעלול לפגוע הן בגורמים הנורמטיביים כ אמור, והן
תקציבו
של הגוף
הציבורי –
,אשר עלול לחוות מיעוט מציעים
ניפוח ע
לויות או הורדת איכות השירות בעבור אותה תמורה .
,בנוסף
הפעילות העבריינית
אגב ההתקשרויות עלולה לגרום לעבירות נוספות כגון סחיטה
ו .הלבנת הון על פי דברי
ההסבר להצעה
ה שילוב בין היכולת של גופי
הפשיעה להתאים את עצמם ואת המבנה התאגידי שלהם ו מנגד
1
,ראו דברי ההסבר להצעת החוק; נתון זה כולל את כלל הרכש הציבורי, משרדי הממשלה, מערכת הביטחון, חברות ממשלתיות
תאג ידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וכו', ומתייחס לשימושים ציבוריים, פרטיים ומסחריים, ולרבות הקצאות
.מקרקעין
2
מוגבלותם של הכלים הפליליים– מקשים על התמודדות הגופים הציבוריים
. על כן , כך על פי דברי ההסדר להצעת
,החוק יש צורך בהקמתו של גוף ייעודי, שייפתח מומחיות בנושא
ויפעל על פי המלצות משטרת ישראל, על בסיס
מידע מודיע
יני.
הקושי ב
התמודדות
ם של
גורמי אכיפת החוק עם גורמי פשיעה, הביא ליצירתו, הרחבתו ואף לעיגונו בחקיקה של
,מודל אכיפה מינהלי, המבוסס על קביעת סנקציות על בסיסו של מידע מודיעיני. ראשית ,בהתקשרויות של המדינה
להבדיל מגופים מתוקצבים ורשויות מקומיות, פועל
ת
,כבר היום ועדה בין-
משרדית לקביעת סדרי מסירת עבודות
המפעילה
מנגנון למניעת התקשרויות עם גורמים מעורבים או קשורים לגורמים המעורבים עם גורמי פשיעה ,
וזאת על בסיס מידע מודיעיני .לצד המנגנון הפנים-
ממשלתי האמור, מקודמות בשנים האחרונות הצעות חוק
בניסיון לטפל בפשיעה המאורגנ ת, באמצעות הגבלת העיסוק במקצועות מחויבי רישוי. אחד הניסיונות האמורים
הבשיל ב 'תיקון מס8 לחוק רישום קבלנים, התשפ"ד-
2024
,
ובו הוספה
ל סעיף8
שעניינו עילות
ל פסלות ולביטול
רישום בפנקס הקבלנים, עילה נוספת שעניינה מ
עורב
ות
במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו
או לפגיעה מהותית בענף., כפי שתוארו בהמלצת המשטרה2 סעיף קטן (א1
) מונה את השיקולים שעל הרשם
להתחשב בהם לעניין פסילה מהמרשם ,ובכלל זאת מהותם, חומרתם ונסיבותיהם של המעשים המפורטים בהמלצת
המשטרה והיותם מעשים המהווים עבירה; הזיקה בין הנסיבות והמעשים לתח ום הביצוע של עבודות הנדסה
בנאיות ולעיסוק כקבלן לפי חוק זה;
ביצוע
המעשים בשל השפעה שלא כדין; חלוף הזמן מביצוע המעשים
; ו היקף
המעשים . עוד קובע הסעיף מנגנון .שימוע ובחינת הטענות מול משטרת ישראל
נוסף על אלו, מאפשר
חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, תשפ"ה-
2024
(נקבע כהוראת שעה לשנתיים)
,לבית המשפט ליתן צו הגבלה שיפוטי, על יסוד מידע מודיעיני
ובו מגוון של איסורים ומגבלות ובכלל זאת הגבלת
,כניסה לאזור מסוים, קיום קשר עם אדם או קבוצת אנשים, רכישה או החזקה של חפצים מסוימים, יציאה מהארץ
נהיגה או שימוש בכלי רכב ושימו .ש בשירותי האינטרנט
:נוסח ההצעה והערות הייעוץ המשפטי לוועדה
סעיף1 להצעה –
הוספת סעיף2ב
בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–
1976
3
(להלן–
החוק העיקרי), אחרי סעיף2ב1
:יבוא
" 2ב2. איסור התקשרות עם ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה"
מוצע להוסיף את סעיף2ב2
ולקבוע במסגרתו תנאים נוספים שעל גופים ציבוריים לעמוד בהם כיום בטרם יוכלו
להתקשר בעסקה
(כגון ,חובה לקבל אישור שהספק משלם מס כדין
ו
בחינה של מידע פלילי
בהקשר של הפרת דיני
עבודה) .
יוער, כי
בהתאם ל תקנה6
()(א3) לתקנות חובת המכרזים4 –
ישפיע סעיף2ב2 על כלל המכרזי ם המפורסמים
בהתאם להוראות תקנות המכרזים
, ובפרט על מכרזים של רשויות מקומיות ,
המחויבים
ל
עקר ונות דומים של טוהר
מידות ושוויו
ן
)(עת"מ (מינהליים ב"ש14347-08-10
חברת צבי כהן ואחיו נ' עיריית אשדוד (נבו30.8.2010
).
:הערה מקדימה סעיף2
ב
מנוסח
,כסעיף אחד
ה"מחולק לכ ,ה סעיפים קטנים
ש אינם נושאים כותרות משנה. אורכו
של הסעיף, ותתי הנושאים
הרבים וה שונים
ש בו מקשים על ההתמצאות בהסדר המוצע
ו
הבנת
ו.
כדי להקל על
קריאת
ה.מסמך שלהלן, חולקו הסעיפים הקטנים שבסעיף המוצע, כך שכל סעיף קטן תואר באמצעות כותרת
2
("
8
)
מי שהרשם שוכנע לגביו, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל שנתן קצין משטרה בכיר, כי הוא מעורב במעשים העלולים
לגרום לפגיעה בשלום הצ
יבור וביטחונו או לפגיעה מהותית בענף, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1)."
3
'ס"ח התשל"ו, עמ280
'; התשע"ו, עמ230
.
4
בתקנה נקבע כי קיומם של כל האישורים והתצהירים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים מהווה תנאי מוקדם להשתתפות
במכרז .
3
כותרת זו אינה חלק מההצעה, ו.היא נועדה רק להקל את הקריאה
)סעיף קטן (א
- הגדרות
)(א
בסעיף זה–
""גוף ציבורי–
( כאמור בפסקאות1) ו-(2
) להגדרה "גוף ציבורי" וכן
גוף נתמך
כהגדרתו בסעיף32
לחוק יסודות
התקציב, התשמ"ה–
1985
5 ,
ותאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף21
;לחוק האמור
מוצע לקבוע הגדרו ת הנדרשות להתאמת התיקון לחוק הקיים, ובכלל זאת להגדיר מיהם הגופים הציבוריים שיהיו
כפופים להוראות הסעיף
. על פי דברי ההסבר להצעה אלו גופים הנסמכים על כספי ציבור:
""גוף ציבורי–
:כל אחד מאלה
(1)
;המדינה
(2)
גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף21
לחוק יסודות התקציב
, תשמ"ה-
1985
;
"...
:בחוק יסודות התקציב
21
" .גוף מתוקצב "
–
" תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית;
32
". "גוף נתמך–
תאגיד שהמדינה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, ושר האוצר קבע לגביו בהודעה
ברשומות כי הינו גוף נתמך לענין
;חוק זה
"תאגיד בריאות"
–
"
עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעולות
משפטיות, המוכר שירותי בריאות בתוך בית חולים ממשלתי או תוך שימוש במתקני בית חולים כאמור;
"הוועדה לבדיקת ספקים "
–
;)הוועדה שהוקמה לפי סעיף קטן (יט
"ה
חלטה על איסור התקשרות "
–
;)כמשמעותה בסעיף קטן (ב
"הממונה "
–
;החשב הכללי במשרד האוצר
מוצע לקבוע כי הממונה לעניין חוק זה יהיה החשב הכללי במשרד האוצר , שהוא הגורם הממשלתי המרכזי שמלווה
את תחום ההתקשרויות והמכרזים בממשלה, והוא בעל המומחיות הרלוונטית לעניין .
"מקרקעי ישראל "
– כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל6;
סעיף1
" :
מקרקעי ישראל, והם המקרקעין בישראל ,של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקימת לישראל
הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת."
5
'ס"ח התשמ"ה, עמ60
,; התשפ"ד 'עמ1491
.
6
'ס"ח התש"ך, עמ56
.
4
סעיף3
:
"מקרקעין" – קרקע, בתים, בנינים וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע."
"ספק "
–
מי שהוא צד להתקשרות עם גוף ציבורי בעסקה
למכירת נכס
או
למתן שירות
, או מי שמבקש להיות צד
;להתקשרות כאמור
הגדרת"ספק"
המוצעת
מחילה
את הוראות החוק על שני עניינים–
מי שהוא צד בעסקה למכירת נכס ומי שהוא צד
בעסקה למתן שירות. אלו שני ענייני :ם השונים במהותם, במשכם וברציונאלים העומדים בבסיסם
-
מי שהוא צד בעסקה למתן שירות –
עסקה למתן שירות תהיה
לרוב התקשרות ארוכת טווח, לרבות ל צורך
בניית תשתיות
או ל .מתן שירותים לציבור כידו הארוכה של הגוף הציבורי, כגון פינוי אשפה או הסעות
במקרים אלו
מדובר למעשה בפ עולה שהרשות היתה מבצעת בעבר, ושהספק נכנס בנעליה כספק
השירותים. משכך, לצד החשש מפגיעה בתנאים שמקבל הגוף הציבורי (מחיר או איכות), יש גם חשש
.לפגיעה בשמה של הרשות עצמה ובפגיעה ישירה באזרח כמקבל השירותים
-
מי שהוא צד בעסקה למכירת נכס – עסקת מכר או רכש היא לרוב
עסקה חד פעמית, קצרת טווח, בה קל
,יותר להגדיר איכות מינימום, תנאי תשלום להבטחת העסקה או האיכות וכן מחיר מזערי או מרבי. בנוסף
כאשר מדובר בעסקת מכר או רכש, יש להניח כי גורמים נוספים מעבר לגורמים מקומיים מסוגלים
להשתתף בה, ועל כן החשש להוצאתם של משתתפים לגיטי .מיים בשל מעורבותם של גורמי פשיעה קטן
במיוחד נכונים הדברים כאשר המדינה היא אשר מוכרת או מקצה את הזכויות .
לדיון:
כל אחד מ ,סוגי העסקאות, כמתואר לעיל מגלם
תכ
לית שונ
ה., בקשר המאבק עם ארגוני פשיעה
בסוגי ההתקשרות
הראשונים, יש משום רצון למנוע חיכוך יום-יומי ובטו,וח הארוך עם גורם המעורב בארגון פשיעה ו כן למנוע מצב
בו החיכוך והקשר משליכים ישירות על מקבל השירותים בשמה של הרשות (ילדים בהסעה לדוגמא). לעומת זאת
סוגי העסקאות השניים, מגלמים תכלית שונה, שלעיתים מגיעה לכדי רצון למנוע מגורם המעורב בארגון פשיעה
מלפעול בשוק המ סחרי, לרבות בפעילויות ובעסקים לגיטימיים, על מנת לייצר לחץ על הגורם המעורב בארגון
הפשיעה לחדול מפעילותו העבריינית. ודוק–
התכלית השניה לא שומרת בהכרח על קשר ישיר בין האמצעי (מניעת
השתתפות בעולם הכלכלי והמסחרי או גישה למשאבים) ובין המטרה (הפסקת הפעילות העברי ינית). למעשה, ייתכן
כי דחיקתו של גורם המעורב הן בפעילות עבריינית והן בפעילות בלתי עבריינית מפעילויות לגיטימיות–
עלולה
.לדחוק אותו דווקא להרחבת הפעילות העבריינית
נוכח האמור מוצע לבחון אם ניתן להגדיר באופן מדויק יותר את סוגי הספקים שנכון יהיה למנוע את התקש רותם
.עם הגופים הציבוריים, בשים לב לתכלית המושגת באמצעות מניעת ההתקשרות
:הערת נוסח
(1)
ההתייחסות בסעיף ל"ספק"
,
.מתייחסת לשלב ההתקשרות
ברם, מאחר ש ,כפי שהובהר לעיל ההליך בפני הוועדה
לאיסור על ספקים,
הוא הליך המנותק מההליך המכרזי, וצופה פני עתיד, לא ברור האם נכון להגדיר את הספק
.ככזה, או שנכון להתייחס אל אדם המעורב בארגון פשיעה, בין אם הוא ספק פוטנציאלי ובין אם לאו
"
"ספק משנה מרכזי– מי שהתקשר עם ספק לצורך ביצוע עסקה למכירת נכס או למתן שירות, בין גוף ציבורי
:לספק, שמתקיימים לגביו כל אלה
(1)
תחום פעילותו הוא
;תחום מהתחומים המפורטים בתוספת הראשונה
5
(2)
הוא מוכר נכס או נותן שירות לספק בתחום ההתקשרות של הספק עם הגוף הציבורי וכחלק
:מההתקשרות, ומתקיים לגביו אחד מאלה
)(א
שווי ההתקשרות בינו לבין הספק עולה על500,000
שקלים חדשים ומהווה לפחות20
אחוזים
מהיקף ההתקש;רות בין הגוף הציבורי לספק
)(ב
היקף ההתקשרות בינו לבין הספק עולה על20,000,000
;שקלים חדשים
"עסקה הטעונה בדיקה "
–
.עסקה למכירת נכס או למתן שירות, בתחום מהתחומים המנויים בתוספת הראשונה
""ספק משנה מרכזי – מוצע להגדיר ספק משנה מרכזי כמי שהתקשר עם ספק לצ ורך ביצוע עסקה למכירת נכס
או למתן שירות, בתחומים המנויים בתוספת הראשונה, אם היקף ההתקשרות בין השניים עולה על חצי מיליון
שקלים ומהווה20%
ומעלה מהיקף ההתקשרות או אם היקף ההתקשרות עולה על20
מיליון .₪ב תוספת הראשונה
:המוצעת
ביצוע או ניהול של עבודות הנדסה בנא יות; שירותי אבטחה ושמירה; הסעות; טיפול בפסולת; הקצאת
זכות במקרקעין לבניית יותר מארבע דירות,
או יותר משתי דירות על שטח של למעלה מחצי דונם או כאשר שווי
ההתקשרות עולה על5
מיליון₪
,
,או הקצאה של זכויות במקרקעין של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם בחיקוק
שכלולה ב.ה לפחות יחידת דיור אחת
מטרת ההגדרה,, כך על פי דברי ההסבר
להבטיח כי לא יהיה ניתן להימנע מהאיסור לפי חוק–
להתקשרות עם גורם
המעורב בפשיעה חמורה–
באמצעות העברת הפעילות או המעורבות העבריינית
ל .ספקי משנה עוד מובהר בדברי
ההסבר כי על מנת לייצר איזון ולמנוע מצב בו כל ספק משנה יחויב בבחינה–
מוצע לקבוע בתוספת הראשונה תחומי
פעילות
שעליהם יחול ההסדר ביחס ל
ספק משנה
וכן לקבוע רף פעילות מינימלי–
בסכום או בסכום ואחוז מסך
ההתקשרות של הספק הראשי .
לדיון:
כאמור, לצורך איזון וצמצום היקף ספקי המשנה הנכנסים לגדר ההגדרה מוצע לקבוע כי ספק משנה מרכזי יהיה
בקשר להתקשרות המנויה בתוספת הראשונה . ואולם, יש לציין כי ממילא
עסקאות הטעונות בדיקה על פי חוק זה
הן עסקאות בתחומים המנויים בתוספת הראשונה .
מכאן נראה כי שילוב ההגדרה'ספק משנה מרכזי' ו-'
עסקה
הטעונה בדיקה,'
עשוי להיות משמעותי כאשר ה עסקה הראשית אינה באחד מהתחומים המנויים בתוספת
הראשונה, לדוגמא
שירותי הסעדה, גננות או ניקיון, אך לצד שירותים אלו נדרשים גם שירותי ם המנויים בתוספת
הראשונה ובהם
,לדוגמא, שמירה, פינוי פסולת או הסעות ואלו מסופקים על ידי קבלן משנה מרכזי, מבחינת היקף
.ההתקשרות
( סעיף קטן
ב)
-
קביעת האיסור על גוף ציבורי להתקשר בעסקה הטעונה בדיקה
)ב לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה הטעונה בדיקה, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי
באותה עסקה, על פי
אישור התקשרות שנתן הממונה לפי סעיף קטן (יא), כי לא ניתנה לגבי הספק החלטה ש
לפיה
יש מניעה להתקשר עם הספק מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה–
.)החלטה על איסור התקשרות
בסעיף קטן (ב) מו
צע לקבוע את הע
י קרון ולפיו גוף ציבורי לא יתקשר עם ספק בחוזה לביצוע עסקה למכירת נכס או
,למתן שירות
אם יש מניעה להתק
שר עמו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו ;
לצד העיקרון גם הפניה למנגנון–
6
בדיקה של ,אישור התקשרות שנתן הממונה )לפי סעיף קטן (יא .)ולהחלטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג
הער
תו נוסח:
(1)
התיבה"
)על פי אישור התקשרות שנתן הממונה לפי סעיף קטן (יא" קוטעת את הרצף של העיקרון ה,כללי
ומקשה על קריאה רציפה והבנה של הטקסט. מוצע, אם כן, להעביר את התיבה האמורה לסוף הסעיף
.הקטן
(2)
" התיבה
יש מניעה להתקשר עם הספק מטעמים של שלום הציבור וביטחונו
בהתאם להוראות סעיף קטן
)(ג"
,מייצרת ניתוק בין האיסור, המצוין בסעיף הקטן, ובין הטעמים לאיסור
המנ .)וסחים בסעיף קטן (ג
.בנוסף הניתוק לשני סעיפים קטנים מייצר כפל ביחס לעילת האיסור
לדיון:
(1)
"האיסור המוצע מתייחס ל"מניעה להתקשר עמו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו , ואולם, אין בסעיף
הבהרה מהי המניעה. בפרט לא מובהר ולא נדרש כי המניעה נובעת מחשש כי ההתקשרות עם ה ספק תביא
.לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו
סעי
םיפ םינ קט (ג) ו-(ד) –
החלטת הוועדה לבדיקת ספקים, אישור הממונה, ההמלצה ממשטרת ישראל, העילה
והשיקולים שבפני הוועדה והממונה
)(ג החלטה על איסור התקשרות תתקבל על ידי ה
וועדה לבדיקת ספקים ,
,באישור הממונה
,אם שוכנעה
על
בסיס המ
לצה בכתב ממשטרת ישראל
, כי בשל מעורבותם של הספק או גורמים הקשורים לספק בפשיעה חמורה,
:עלולה להיגרם פגיעה בשלום הציבור וביטחונו, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה
(1)
מהותם, חומרתם, היקפם ונסיבותיהם של המעשים שבהם מעורבים הספק או גורמים הקשורים
לספק, המפורטים
בהמלצת משטרת ישראל (בסעיף קטן זה–
;)המעשים
(2)
;חלוף הזמן ממועד ביצוע המעשים
(3)
התקשרות של גוף ציבורי עם הספק עלולה להביא להעברת כספים או טובות הנאה אחרות לגורם
;המעורב בפשיעה חמורה
(4)
ביצוע המעשים נובע מהשפעה שלא כדין של גורם המעורב בפשיעה חמורה;
(5)
שמירה על ניהול תקין של התקשרויות והליכים מכרזיים של גופים ציבוריים והגנה עליהם
;ממעורבות של גורמים המעורבים בפשיעה חמורה
(6)
שמירה על
יעילות ושוויון בהתקשרויות
.של גופים ציבוריים
)(ד
,שקלה הוועדה לבדיקת ספקים לקבל החלטה לאיסור התקשרות לגבי ספק
תיתן לספק שאליו נוגעת ההחלטה
.הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני קבלת ההחלטה; הוועדה תודיע לספק על החלטתה בעניינו
מוצע לקבוע כי ההחלטה על איסו
ר
,התקשרות של גוף ציבורי עם ספק, תתקבל על ידי הוועדה לבדיקת ספקים
באישור הממונה .לצורך החלטתה נדרשת ה,וועדה להשתכנע
על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל, כי בשל
מעורבותו של הספק או גורמים הקשורים אליו בפשיעה חמורה,
.עלולה להיגרם פגיעה בשלום הציבור וביטחונו
7
,בנוסף
על פי המוצע, הוועדה תש קלל מספר שיקולים המנויים בסעיף הקטן ובהם מהותם, חומרתם, היקפם
ונסיבותיהם של המעשים שבהם מ
עורבים הספק או גורמים הקשורים לספק ;; הזמן שחלף מביצוע המעשים חשש
כי ההתקשרות תביא
להעברת כספים או טובות הנאה לגורם המעורב בפשיעה חמורה;
,וכן שמירה על הגינות
.יעילות ושוויון בהתקשרויות של גופים ציבוריים
:הערות נוסח
(1)
סעיף קטן (ג), מתייחס למספר עניינים שחיבור
ם
יחדיו מסרבל את נוסח הסעיף, ומקשה הן על הבנתו והן
על דיוק בפרטיו .כך, ניתן לראות שהסעיף
מתייחס להחלטת הוועדה לבדיקת ספקים; לאישורו של
הממונה; לעילה שצריכה להנחות את הוועדה ואת הממונה; לשיקולים הפרטניים שצריכים הוועדה
;והממונה לשקול
להמלצת משטרת ישראל; וכן , בהתאם להליך שתואר בפנינו בשיחות פנימיות–
גם
.למעורבות הפרקליטות בתהליך
(2)
הסעיף הקטן מנוסח בצורת סביל ,
וביחס לספק בצורת הרבים ואולם, ככלל, חקיקה ראשית מנוסחת באופן
אקטיבי וביחיד .
בנוסף, כפי שכבר הובהר ביחס להגדרה ספק, יש לבחון אם בשלב ראשוני זה, המנותק
ב ?"אופן מכוון מהליך מכרזי קונקרטי, נכון לנקוט בביטוי "ספק
(3)
הסעיף מנוסח באופן
הפוך לסדר הכרונולוגי בו מתרחשים הדברים , באופן המקשה על קריאתו. כך, בפועל
משטרת ישראל היא שמניעה
את התהליך, ש
במסגרתו היא פונה אל הוועדה לבדיקת ספקים. ואולם,
ברצף
הגורמים המתוארים
בס עיף ,הקטן
המשטרה דווקא ממוקמת אחרונה .
(4)
הפניה של המשטרה אל הוועדה מנוסחת כהמלצה, אך מ
בחינת תוכ ן המלל המתואר בסעיף הקטן, המועבר
לוועדה, לא ברור אם מדובר ב
המלצה במובנה הרגיל של המילה .
,לכן
" ככל שנותרת התיבה
כ י בשל
מעורבותם של הספק או גורמים הקשורים לספק בפשיע
ה חמורה,
עלולה להיגרם פגיעה בשלום הציבור
וביטחונו " ייתכן שנכון יהיה להשתמש בביטוי "הודעה". לחלופין, ייתכן שנכון להבהיר כי אכן מדובר
בהמלצה של המשטרה, אלא שאז ראוי להבהיר מהי ההמלצה של המשטרה, לדוגמא–
המלצה לאסור
התקשרות עם הספק או המלצה לאסור התקשרויות מס .וימות
נוכח כל האמור, מוצע להפריד בין החלקים השונים בתהליך
)המתוארים ברישה של סעיף קטן (ג , למקמם ככל
הניתן בסדר כרונולוגי על פי הגורם הרלוונטי לכל חלק, להוסיף את הפרקליטות; להפוך את הסעיף לסעיף אקטיבי
ולנקוט בלשון יחיד
, וכן ולהבהיר האם המלצת המשטרה היא אכ ן המלצה או רק מסירת .מידע
לדיון:
(1)
הרכב
הוועדה לבחינת ספקים –
סעיף קטן (יט) קובע את הרכב הוועדה לבדיקת ספקים. הרכב הוועדה
המוצע לא משקף בהכרח גורמים שעיסוקם וניסיונם בבחינת מידע מודיעיני ורף פלילי מקובל :
עובד בכיר
באגף החשב הכללי שימנה החשב הכללי, והוא יה;יה יושב ראש הוועדה
היועץ המשפטי של משרד האוצר
;או נציגו
;עובד בכיר נוסף באגף החשב הכללי, שימנה החשב הכללי
,וכן, לפי העניין עובד משרד הפנים
שימנה המנהל הכללי של משרד הפנים
או עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה מנהל רשות החברות
הממשלתיות
או
עובד רשות מקרקעי י
שראל שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל .
נוכח האמור, נשאלת
השאלה מה תפקידה של הוועדה לבחינת ספקים, האם די בהכוונת שיקול הדעת שלה (להבדיל מהכוונת
)שיקול הדעת של המשטרה לדוגמא
והאם בפני הוועדה, בהרכבה הנוכחי, כלים מתאימים למילוי תפקידה
וכיצד אנשי מקצוע, המגיעים מה תחומים המנויים לעיל, יוכלו לבחון את עוצמת החשדות או המידע
המודיעיני ואת מידת הרלוונטיות שלהם לפגיעה בביטחון הציבור?
האם אין חשש כי בהעדר ניסיון
ומומחיות בתחום–
,לא יהיה בידם כלים כדי לבחון את המלצת משטרת ישראל, ואף, במידת הצורך
.לדחותה
8
(2)
מהו החומר והמידע
?שיהיו בפני הוועדה לבחינת ספקים
האם יהיו בפניה 'פאראפרזה' בלבד, כלל המידע
?הרלוונטי או משהו שלישי האם אין מקום לפרט מה
נדרש להיות בחוות הדעת הממליצה עצמה
(להבדיל
מכ
שיקול שהוועדה צריכה לשקול) .
לדוגמא–
המעשים, הנסיבות בהן התרחשו המעשים, משך הזמן בו
,בוצעו ,תפקידו של הגורם בביצוע העבירות החמורות תוך התייחסות להיותו פועל בשל איום המופעל כלפיו
?וכן התחומים בהם הגורם מעורב בפעילות עבריינית
בנוסף, האם יש מקום להתחשבות בעוצמת החשד? כך, לדוגמא, האם מדובר במידע גולמי? מה עוצמת
החשד? האם נפתחה חקירה? האם יש כוונה ל הגיש כתב אישום? וכן קיומו או היעדרו של מידע מודיעיני
?שאינו מספק לפתיחת תיק, להבדיל מהעדרו של מידע מספק לצורך הרשעה או להגשת כתב אישום
(3)
הבחינה מטעם המשטרה ומטעם הממונה –
על פי המוצע,
הוועדה לבדיקת ספקים נדרשת לבחון אם
"מעורבותם של הספק או גורמים הקשורים לס
פק בפשיעה חמורה,
עלולה להיגרם פגיעה בשלום הציבור
וביטחונו
". עם זאת, לא ברור מהסעיף מה נדר שים לבחון משטרת ישראל ומה הממונה, המעורבים אף הם
?בהליך
כך לדוגמא, ניתן היה לנסח את הסעיף כך ש יכווין גם את שיקול הדעת של המשטרה, לדוגמא
"נכחה משטרת ישראל כי גורם מסוים
מעורב בפשיעה חמורה, וכי מעשיו
עלול
ים ל
גרום ל פגיעה בשלום
הציבור וביטחונו , היא רשאית לפנות לוועדה לבדיקת ספקים ולהמליץ לוועדה לקבוע כי המדינה והגופים
".המתוקצבים על ידה מנועים מלהתקשר עם הספק לתקופה שתמליץ ובתחומים כפי שתמליץ
(4)
העילה –
" התיבה בשל מעורבותם של
הספק או גורמים הקשורים לספק בפשיעה חמורה,
עלולה להיגרם
פגיעה בשלום הציבור וביטחונו " בוחנת, לצורך פסילתו של הספק, את
ה קשר בין המעורבות של הספק
בפשיעה חמורה ובין פגיעה בשלום הציבור. ברם, בשים לב למטרת הבחינה–
והיא איסור על הספק
להשתתף בהתקשרויות עם גוף ציבו רי–
נדרש לבחון אם די בקשר
כ אמור כדי לאפשר לאסור את
ההתקשרות או האם נדרש כי ההתקשרות עם הספק היא שעלולה לגרום לפגיעה בשלום הציבור
וביטחונו?
נציין כי הבדל זה אינו הבדל סמנטי בלבד, והוא מקיש על השאלה האם גורם שיש לגביו מידע מודיעני
בקשר לפשיעה חמורה, יכול ל המשיך ולהתקשר עם המדינה, בתחומים או באזורים, בהם אין חשש
למעורבות של הספק בפשיעה חמורה, ופעילותו היא פעילות חוקית ולגיטימית. לדוגמא, קבלן פסולת בניין
החשוד בפעולות לא לגיטימיות בפסולת בניין, הפועל במקביל גם בתחום
ההסעות , תחום שבו אין חשש
למעורבותו בפשיעה ח מורה. הדברים משמעותיים עוד יותר ביחס לגורמים המוצאים עצמם קשורים
ל .פשיעה חמורה, שלא על פי רצונם החופשי
(5)
,בהמשך לאמור האם יש מקום לקביעת מגבלות מצומצמות יותר להתקשרות עם הספק על ידי הוועדה
לבחינת ספקים,
כגון?לתחום פעילות
(6)
זכות טיעון ומידע לספק –
( בסעיף קטן ד) מוצע כי ככל שהוועדה שקלה לקבל החלטה לאיסור התקשרות לגבי
,ספק עליה לתת לו
הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני קבלת ההחלטה –
בשים לב לאמור, עולה השאלה איזה
?מידע יוצג בפני הספק, כדי שיוכל לטעון את טענותיו למשל, כדי שיוכל לטעון את טענותיו במקרה של מידע
מודיעיני ?, עליו לדעת במה הוא חשוד וכן מהי התקופה או המועדים הרלוונטיים
(7)
מינוי עורך דין
לייצוג הספק –
ההליך המתואר בפני הוועדה לבדיקת ספקים, המבוסס על חומר מודיעיני
,או חומרי חקירות, ושבא לידי ביטוי ב'פאראפרזה', שלעיתים אינה כוללת מידע קונקרטי עלולה להקשות
על הספק
הפוטנציאלי להתגונן בפני הטענות המועלות נגדו. האם יש מקום למינויו של,עורך דין
על ידי
הוועדה, כדי שזה ישמש
סניגור
מטעמו של הספק ויטען לטובתו ?
(8)
השיקולים
המנויים( בפסקאות1
( ) עד6)
:
o
( פסקה3
)
–
"התקשרות של גוף ציבורי עם הספק עלולה להביא להעברת כספים או טובו ת הנאה
9
אחרות לגורם המעורב בפשיעה חמורה" –
פסקה זו ותכליתה לא ברורה דיה, בשים לב לרישה של
השיקולים. האם הכוונה היא גם לטובת הנאה "חוקית" או להעברת כספים שאין בהם חשש
?לפגיעה בביטחון הציבור ובשלומו האם היותו של הספק
מי ש
נסחט על ידי ארגון פשיעה עלולה ,
בשים לב
( לפסקה3
?), להביא לאיסור על השתתפותו ברשימה
o
( פסקה4
)
–
"ביצוע המעשים נובע מהשפעה שלא כדין של גורם המעורב בפשיעה חמורה "
–
נראה כי פסקה זו מכוונת לכך שביצוע המעשים נובע מסחיטה ולא מפעולה עצמאית ורצונית של
הספק. עם זאת, מאחר שמדובר בפסקה אחת בתוך רשימה של ש יקולים, לא ברור בהכרח כי
.מטרת פסקה זו היא למנוע את קביעתו של איסור ביחס לאותו ספק
o
( פסקאות5) ו-(6
)
–
"
שמירה על ניהול תקין של התקשרויות והליכים מכרזיים של גופים
ציבוריים והגנה עליהם ממעורבות של גורמים המעורבים בפשיעה חמורה"
ו- "
שמירה על
יעילות ושוויון בהת
קשרויות של גופים ציבוריים "
–
.נדרשת הבהרה של הפסקאות האמורות
( בפרט ביחס לפסקה6
,)
מה המשמעות של "שמירה על יעילות" כאשר מדובר בהכרעה כללית ולא
בהכרעה קונקרטית? האם
הכוונה היא לאפשר לספק לפעול בתחומים בהם יש מעט
משתתפים או
שבהם הוא משתתף יחיד או משמעותי?
(9)
מו עד והקשר הבחינה– חלק מ השאלות הנבחנות
במסגרת ההחלטה לאסור על התקשרות עם הספק
הן
שאלות שיכולות על פניו נוגעות להתקשרות קונקרטית, כגון טובת ההנאה שתצמח מההתקשרות. האם
האמור עומד בקנה אחד עם המנגנון שממנו עולה לכאורה החלטה כללית, קבועה, להבדיל מהחלטה
קונקרטית
?להתקשרות ספציפית
(
10
)
" מהו
גורם הקשור בספק ?"
האם ניתן להחליף את הבחינה של "גורם הקשור בספק" לבחינה עצמאית של
גורם, אדם, בפני הוועדה, במנותק מהספק, וזאת בפרט בשים לב לכך שבשלב הבחינה טרם מובהר אם
?גורם כלשהו מתעתד לבקש להתקשר עם גוף ציבורי
(
11
) גורמים מאוימים –
על פי המוצע, המלצות המשטרה והחלטות הוועדה לבדיקת ספקים, יכול שיחולו גם
ביחס
לגורמים מאוימים וא םיטחסנ . האם לא נכון להגביל את המלצת משטרת ישראל והוועדה ביחס
לגורמים אלו, האם לא נדרש כי הגבלה כאמור תלווה
ב
תוכנית עבודה מטעם המשטרה , שמטרתה להפחית
את האיומים
המהווים מקו
ר לאמור?
( סעיף קטן
ה)
- תוקף ההחלטה
)(ה החלטה על איסור התקשרות תעמוד בתוקפה לתקופה של שלוש שנים מיום קבלתה, או לתקופה קצרה
יות.ר שקבעה הוועדה לבדיקת ספקים בהחלטתה
מוצע לקבוע כי החלטה על איסור התקשרות תעמוד בתוקפה לתקופה מקסימלית
של שלוש שנים או פחות,
אם
קבעה כך הוועדה , וזאת בשים לב לכך שההחלטה מבוססת על מידע מודיעיני ומידע מחקירות, ובשים לב לכך
.שנסיבות כאמור יכולות להשתנות על פי דברי ההסבר הוועדה יכולה לשוב ולקבל החלטה לאסור על ההתקשרות
כעבור שלוש שנים, על בסיס המלצה עדכנית של המשטרה, הפוקתל תפסונ .
לדיון:
(1)
האם תקופה של שלוש שנים אינה תקופה ארוכה מדי, בפרט כאשר מדובר במידע המבוסס על תיק חקירה
מתנהל? האם לכל הפחות, לא נכון לקבוע אפשרות לספק לפנות בבקשה לקבלת החלטה חדשה? לדוגמא
במקרה של זיכוי, תיק חקירה שנסגר וכיוצא באלו?
10
(2)
האם לא נכון להגדיר את התקופה הנוספת, הכראהל רבעמ הפוקתל הנושארה הרשואש, ב
חוק ומצע אלו
רק אגב דברי ההסבר להצעה, וזאת על מנת שתהיה התאמה בין נוסח החוק להסדר כפי שמפורש על ידי
הממשלה ?
(3)
האם ביחס ל
תקופה הנוספת
, יש צורך בדרישה מוגברת, לככ ןיאש עדימ שדח, סחיב הטלחהל הנושארה ?
סעי
פים קטנ
ים (ו)
)עד (ח
- מנגנון ההתקשרות מצד ספק או ספק משנה מרכזי –
פניה לקבלת אישור התקשרות
להתקשרות ספציפית
)(ו ספק המבקש להתקשר עם גוף ציבורי בעסקה הטעונה בדיקה, יפנה לממונה בבקשה למתן אישור לגוף
הציבורי על כך שלא התקבלה לגבי הספק החלטה על איסור התקשרות (בסעי ף זה–
.)אישור התקשרות
)(ז התקשר ספק כאמור בסעיף קטן (ו) עם ספק משנה מרכזי לצורך ביצוע עסקה הטעונה בדיקה, יפנה גם ספק
.המשנה המרכזי לממונה בבקשה למתן אישור התקשרות לגביו
)(ח פנה ספק או ספק משנה מרכזי בבקשה למתן אישור התקשרות, ינפיק הממונה למבקש מסמך שישמש
אסמכתה על הגשת הבקשה (בסעיף זה–
אסמכתה); הספק יציג לגוף הציבורי שעימו הוא מבקש להתקשר את
)האסמכתה, ואם התקשר הספק עם ספק משנה מרכזי כאמור בסעיף קטן (ז– גם את האסמכתה שניתנה לגבי ספק
.המשנה המרכזי
מוצע לקבוע כי הספק או ספק משנה
מרכזי
נדרשים לפנות לממונה לצורך קבלת אישור כי לא התקבלה בעניינם
החלטה על איסור התקשרות
, וזאת לצורך הגשת הצעתם במכרז או בהתקשרות ספציפיים.
הממונה נדרש להנפיק
אסמכתה על הגשת הבקשה (ןכתיי תועצמאבש ה'לשממ ןימזה') שאותה יציג הספק ביחס ל
הצעה .
לדיון:
(1)
לא ברור אם האישור על הגשת בקשה הוא גם אישור על כך שהאמור אינ ו מופיע ברשימת
מי שאסורים
ב
התקשרות םמע.
מסעיף קטן (יא) עולה כי ככל הנראה מדובר בשני אישורים נפרדים, וכי האישור השני–
על העדר החלטה על איסור התקשרות–
צריכה להינתן בתוך48
שעות. בשים
לב להפרדה המובנית בין
בחינת האיסור על התקשרות ובין מתן אישור להתקשרות ספציפית, שאינה מבוססת בדיקה אד-
הוק, לא
ברור מדוע נדרשים באותו שלב48
?שעות
(2)
מה היו השיקולים להטיל את הנטל לפנות לממונה על הספק או ספק המשנה המרכזי , להבדיל מהטלתו על
הגופים הציבוריים המ ?תקשרים ,ככל שיש חשש כי הגופים הציבוריים לא ימלאו את חובתם לבחון
האם
אל ניתן להכניס את הבחינה כחלק מהליך הבחינה האוטומטי, שרדנה תועצמאב תכרעמה תבשחוממה,
או
לנוסח האישור על בחירת הזוכה בהתקשרות, ךכ אלש היהי ןתינ ענמיהל הקידבהמ?
(3)
האם אין חשש כי הותרת הגשת האישור לספק עלולה להביא לזיוף האישורים על ידי מי שיודע שהוא מנוי
ברשימת הס .פקים שההתקשרות עמם אסורה
(4)
ככל שיש חשש כי הגוף הציבורי לא ימלא את מחויבותו לבחון את האישור של הספק, האם ניתן לבחון מתן
אפשרות למציעים נוספים, לוודא כי כל הספקים הגישו את האישור מול הגוף הציבורי (מבלי לקבל מידע
ביחס לקיומו של אישור או העדרו) או, לחלופין, לאפשר למציעים במכרז לוודא מול הממונה כי הספק
הזוכה במכרז אינו מנוי על רשימת הספקים שלא ניתן להתקשר עמם.
11
נוכח האמור, מוצע לשקול מנגנון חלופי:
"
)(ו ףוג ירוביצ לביקש תועצה לש םיקפס, הקסעב הנועטה הקידב, יפל קוח הז, הנפי
לממונה בבקשה למתן
אישור
ביחס לכל אחד מהספקים או ספקי המשנה המרכזיים,
על כך שלא התקבלה
בעניינו
החלטה על איסור
התקשרות (בסעי ף זה– א)ישור התקשרות;
(ז) בעסקה הטעונה אישור לפי חוק זה רשאי מציע שלא זכה במכרז לפנות לממונה בבקשה לוודא כי שניתן
אישור ביחס לזוכה במכרז; הממונה ייתן תשובה למציע כאמור בתוך _
_
_
_ שעות."
( סעיף קטן
ט)
- תיקוף האישור בתקופת ההתקשרות על ידי הספק
)(ט במהלך תקופת ההתקשרות של גוף ציבורי עם ספק בעסקה הטעונה בדיקה, ולעניין התקשרות להקצאת
זכויות במקרקעי ישראל–
במהלך תקופת הבנייה, יפנה הספק, בתוך30
ימים מתחילת כל שנה ק,לנדרית, לממונה
בבקשה למתן אישור התקשרות לגבי אותה שנה; התקשר הספק כאמור עם ספק משנה מרכזי, יפנה גם ספק
המשנה המרכזי, בתוך30
ימים מתחילת כל שנה קלנדרית כאמור, לממונה, בבקשה למתן אישור התקשרות לגבי
אותה שנה; בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (י) ו-(טו), "תקופת ה "בנייה– תקופת הבנייה כפי שהוגדרה בהסכם
.ההתקשרות עם הספק, ובכלל זה הארכת התקופה כאמור שאושרה על ידי הגוף הציבורי
מוצע לקבוע כי במהלך ההתקשרות וביחס לבניה– בתקופת הבניה, יידרש
ו
ספק וספק משנה מרכזי לפנות
לממונה
בראשיתה של כל שנה קלנדרית
, לקבלת אישור עדכ
ני .
לדיון:
(1)
?מה החשש? שבין לבין הספק יפנה לפשיעה המאורגנת האם אין מעמסה גדולה מדי בדרישה לפניה אחת
?לשנה
(2)
האם ביחס להפסקת התקשרות כאמור, אין פגי
ע( ה ביכולת ההסתמכות של הצדדים)כולל הגוף הציבורי
ובפרט בכל הנוגע לבניה ?
( סעיף קטן
י)
- תיקוף האישור בתקופת הה
תקשרות על ידי הגוף הציבורי
)(י
,בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) עד (ט), גוף ציבורי רשאי, במהלך תקופת ההתקשרות עם ספק
ולעניין התקשרות להקצאת זכויות במקרקעי ישראל– במהלך תקופת הבנייה, לפנות לממונה בבקשה למתן אישור
התקשרות לגבי אותו ספק או לגבי ספק משנה מ,רכזי של אותו ספק; פנה הגוף הציבורי לממונה לפי סעיף קטן זה
.יודיע על כך לספק או לספק המשנה, לפי העניין
נוסף על ההסדר האמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ט) מוצע לקבוע כי ספק יוכל לערוך מיוזמתו פניה אל הממונה
להעברת אישור להתקשרות. מוצע במקרה כזה ליידע את הספק על
.הפניה לצורך עריכת בדיקה כאמור
לדיון:
(1)
האם אין חשש ?לניגוד עניינים בהפעלת הסעיף האמור ביחס להתקשרות, ובפרט ביחס להתקשרות הפסדית
(2)
האם לא נדרש לקבוע בנוסח החוק במפורש, כי איסור על ספק או ספק משנה מרכזי להתקשרות עם גוף
ציבורי, חייבת
להתבסס על מידע שלא היה בפ ני ,הגורמים המחליטים הרלוונטיים.קודם לכן
(3)
על פי הנוסח המוצע קיימת חובה של ה גוף הציבורי להודיע
על פניה לממונה . עם זאת, ברור כי הדבר עלול
12
להעמיד את הגוף הציבורי בסיטואציה לא
פשוטה
, ויש חשש כי גופים ציבוריים י
חששו
לקיים את החובה
.האמורה האם ניתן להגדיר
כי
שליחת הודעה כאמור
עצבתת על ידי הוועדה
, לרבות
באמצעות מערכת
אוטומטית.
( סעיף קטן
יא)
-
)מועד התשובה לבקשה למתן אישור לפי סעיפים קטנים (ו) או (י
א (י) הממונה
ייתן את תשובתו לבקשה למתן אישור התקשרות שהגיש לו ספק לפי הוראות סעיפים קטנים (ו) או
(י), לגוף הציבורי שעימו מבקש הספק להתקשר או שעימו התקשר הספק, לפי העניין, בתוך פרק זמן שלא יעלה
על48
שעות מהמועד שבו התקבלה אצלו הבקשה כאמור; הגוף הציבורי יצרף את תשובת ה ממונה להחלטתו
.לעניין התקשרות עם הספק
מוצע לקבוע כי הממונה ישיב לבקשה בתוך48
שעות. התשובה, כך על פי הסעיף הקטן ,
תינתן לגוף הציבורי ולא
לספק או ספק המשנה המרכזי
הפוטנציאלי . על פי המוצע הגוף הציבורי
נדרש ל צרף את מענה הממונה להחלטתו
לעניין התקשרות עם הספק .
לדיון :
בשים לב לאמור ביחס לסעיפים קטנים (ו )) עד (ח–
לא ברור מדוע נדרשים48
שעות, כאשר הבחינה אם לאסור
התקשרות עם ספק כלשהו היא בחינה המנותקת
מהליך
מכרזי כלשהו, כאשר ככל שאין איסור–
רשאי הגוף
.הציבורי להתקשר עם הספק או ספק המשנה המרכזי