הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2242718
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת נאור שירי
______________________________________________
פ/6750/25
הצעת חוק העונשין (תיקון – הפקרה אחרי אירוע אלים), התשפ״ו–2026
דברי הסבר
בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה בהיקף ובחומרת עבירות האלימות בקרב בני נוער, לרבות מקרי רצח וניסיון לרצח שבוצעו על ידי קטינים. תופעה זו פוגעת באופן ממשי בביטחון האישי של הציבור, מערערת את תחושת המוגנות במרחב הציבורי ופוגעת במרקם החברתי. לנוכח זאת, מתחדד הצורך לבחון מחדש את האיזון הקיים בדין הפלילי בין שיקולי שיקום להרתעה אפקטיבית והגנה על חיי אדם.
נתונים עדכניים מצביעים על מגמת החמרה ברורה, כאשר מספר הנרצחים בישראל נמצא בעלייה, לצד עלייה במעורבות קטינים בעבירות אלימות חמורות. מגמה זו מחייבת מענה חקיקתי ברור, אשר יתמודד גם עם התנהגויות של הפקרה באירועים מסכני חיים.
במקרים לא מעטים של אלימות חמורה, מעורבים מספר בני נוער באירוע אולם לא כולם נושאים באחריות ישירה למעשה הפגיעה עצמו. חרף זאת, חלקם נוכחים בזירה, מודעים לפגיעה הקשה ולעיתים אף לוקחים חלק בהתרחשות הכוללת, אך נמנעים מלהושיט עזרה לנפגע או להזעיק סיוע. הימנעות זו, בפרט כאשר מדובר באירוע אלים ומסכן חיים, אינה יכולה להיחשב כהתנהגות ניטרלית, אלא ככשל מוסרי וחברתי המצדיק התערבות פלילית.
מוצע להבהיר כי גם מי שנכח בזירה כחלק מקבוצה, או מי שתרם להתרחשות האלימה לפני או במהלך האירוע, למשל באמצעות נוכחות קבוצתית שאפשרה את התרחשותה, נושא באחריות קביעה זו נועדה לשקף את המציאות העובדתית של אירועי אלימות קבוצתיים, שבהם עצם ההשתייכות והמעורבות יוצרת אחריות מוגברת גם למחדל שלאחר הפגיעה.
הדין הקיים מכיר בעבירת ההפקרה בעיקר בהקשר של תאונות דרכים. לעומת זאת, באירועי אלימות חמורים אין עבירה ייעודית המטילה אחריות פלילית על מי שנכח באירוע, מודע לפגיעה, אך נמנע מלהושיט עזרה או להזעיק סיוע. אמנם קיימת חובה כללית מכוח חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח–1998, אך מדובר בהסדר מצומצם יחסית, שאינו נותן מענה עונשי הולם למקרים חמורים של הפקרה לאחר אירוע אלים. לפיכך, התיקון המוצע מבקש לעגן נורמה ברורה של אחריות פלילית למצבים אלה, ולהחיל חובה מוגברת לפעולה במקרים של פגיעה חמורה באדם.
התיקון מבטא את ערך קדושת החיים ואת הציפייה החברתית הבסיסית כי אדם לא יעמוד מנגד כאשר אדם אחר נמצא בסכנת חיים. לצד זאת, הוא נועד למנוע התחמקות מאחריות, לחזק את יכולת רשויות האכיפה לברר את נסיבות האירוע ולהבטיח כי כלל המעורבים באירוע אלים יישאו באחריות הולמת למעשיהם ולמחדליהם.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז בסיוון התשפ"ו (01.06.2026)
הוספת סעיף 329א 1. בחוק העונשין, התשל״ז–1977, אחרי סעיף 329 יבוא: בחוק העונשין, התשל״ז–1977, אחרי סעיף 329 יבוא: בחוק העונשין, התשל״ז–1977, אחרי סעיף 329 יבוא: בחוק העונשין, התשל״ז–1977, אחרי סעיף 329 יבוא: בחוק העונשין, התשל״ז–1977, אחרי סעיף 329 יבוא:
״הפקרה אחרי אירוע אלים ״הפקרה אחרי אירוע אלים ״הפקרה אחרי אירוע אלים 329א. (א) נכח אדם במקום בו מתבצע מעשה אלימות שהוא לא היה שותף לו ושבמסגרתו נפגע אדם אחר פגיעה חמורה, והיה עליו לדעת כי הנפגע נמצא בסכנת חיים או בסכנה ממשית לשלמות גופו, והוא לא עשה ככל שניתן להזעיק עזרה – דינו מאסר שלוש שנים.
(ב) בסעיף זה –
״הזעיק עזרה״ – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה, ובכלל זה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום האירוע, או נקט כל פעולה סבירה אחרת בנסיבות העניין;
"מעשה אלימות" – כהגדרתו בסעיף 144ד2(ב)."