חומר רקע

1 ,ט"ז בסיוון התשפ"ו1 ביוני2026 :אל חברי ועדת החוקה חוק ומשפט :מאת הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק בתי המשפט (תיקון– קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ה– 2025 /של חה"כ שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, אוהד טל משה סולומון (פ5401/25 ) הצעת החוק כוללת שני תיקונים: באחד, מוצע לבטל את סמכות נשיא בית המשפט העליון לקבוע את שיבוץ ,השופטים שידונו בעניין מסוים בבית המשפט העליון, ולקבוע כי השיבוץ ייעשה באופן ממוחשב בלבד; ובשני מוצע לבטל את סמכות נשיא בית המשפט העליון להיענות בדן יחיד לבקשה לדיון נוסף , ולקבוע כי החלטה על עריכת הדיון הנוסף תתקבל בתמיכה של רוב שופטי בית המשפט העליון, והדיון הנוסף עצמו ייערך בהרכב .מלא של בית המשפט העליון ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שלעניין קביעת הרכבים– ההצעה תחול רק על עתי רות לבג"ץ ; ולעניין הדיון הנוסף– הוסכם כי ההחלטה תתקבל ב פורום רחב יותר משופט אחד, אך פחות מהרכב מלא של בית המשפט העליון. ההתייחסות במ מס.ך זה להצעת החוק תיעשה בשים לב להחלטה זו קביעת הרכבים רקע סעיף27(א) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 קובע כי הסמכות לקביעת זהות השופטים שידונו בעניין מסו.ים נתונה לנשיא בית המשפט העליון יצוין כי ה סעיף נותר באותו נוסח מאז חקיקתו בשנת 1957 (אז– הוא הופיע בתור סעיף4 לחוק בתי המשפט, התשי"ז- 1957 .) החלתו של הסעיף ו שיבוץ שופט לטיפול בעתירות לבג"ץ נעשה בכמה הז :דמנויות ראשית , כשעתירה מוגשת ;לביהמ"ש היא מועברת אוטומטית לטיפול בידי השופט התורן באותה עת שנית , אם השופט התורן סבור כי יש לדחות עתירה "על הסף" הדבר נעשה בפסק דין של שלושה שופטים ומחייב לפיכך צירוף של שני ;שופטים בנוסף לשופט התורן שלישית , אם השופט התורן מ חליט ש יש לשמוע את העתירה בהרכב, העתירה ;תיקבע לדיון בפני הרכב שישובצו לו בדר"כ שלושה שופטים1 בנוסף , שיבוץ שופטים נדרש גם במקרה של הרחבת הרכב בידי חברי ההרכב עצמו לפני שניתן פסק ה,דין ובמקרה של דיון נוסף בעניין שהוכרע. 2 בפועל, שיבוץ השופט ים ברמה היומיומית נעשה באמצעות ,"מחלקת היומן" של בית המשפט העליון שמשבצת את השופטים ליום דיונים מסוים לאחר שהתיקים כבר קבועים בו. השיבוץ נעשה באקראי, בכפוף ,להיעדרות, תורנות או מניעות אחרת של שופט וכשמדובר בתיקים גדולים נלקח בחשבון גם שיקול של חלוקת עומס ה עבודה בין השופטים. לצד זאת, כשהליך מעורר שאלה משפטית מורכבת במיוחד שיש לה 1 תקנה5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד- 1984 " : 5 . העתירה תובא לפני שופט של בית המשפט העליון והוא רשאי ליתן את הצו או להורות על הזמנת העותר לפניו או להעביר את העתירה להרכב של שלושה; הועברה העתירה להרכב של שלושה, רשאי ההרכב ליתן את הצו או להורות על הזמנת העותר לפניו, ואם היה סבור שהעתירה אינה מראה על פניה עילה רשאי הוא לדחותה על יסוד האמור בה, ללא הזמנת העותר; ה."ורה השופט על שמיעת העותר יקבע הרשם יום ושעה לדיון 2 סעיף26 וסעיף30 .לחוק בתי המשפט 27 . )(א השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון באופן ממוחשב ללא התערבות גורם אנושי; נבצר מאחד משופטי בית המשפט העליון מלישב בדין, ייקבע שופט אחר במקומו באותו אופן כאמור. קביעת מותבים ומועדים 2 השלכות רוחב משמעותיות או שהיא בעלת משמעות ציבורית מיוחדת, יכול שתינתן הנחיה של נשיא בית המשפט העליון באשר להרכב שידון בהליך , וזאת בהתאם לסעיף27(א) לחוק. 3 הסמכות לקבוע את שיבוץ השופטים להרכב משתלבת במארג דינים רחב יותר שמקנה היום לנשיא בית המשפט העליון סמכויות שונות, שיש בהן היבט של שיקול דעת שיפוטי אך גם תפיסה שלו כנושא המשרה השיפוטית הבכירה ביותר במערכת השיפוטית ו כבעל תפקיד עם ראיית רוחב מערכתית כללית. כך ,למשל החוק מעניק לו סמכות להעביר דיון בעניין מסוים מבית משפט אחד למשנהו , סמכות לדון בערעור על החלטה בדבר פסלות שופט או ,לקבוע הרכב שופטים אחר שידון בכך החוק מחייב לקבל את הסכמתו למינוי מנהל בתי המשפט וכן נשיאים וסגני נשיאים של בתי המשפט ,בידי שר המשפטים מקנה לו סמכות למנות רשמים ,(שאינם רשמים בכירים) לבתי המשפט באישור שר המשפטים מסמיך אותו להנחות את הרשמים כיצד לערוך את רשימת התיקים שנקבעים לדיון , ועוד. 4 מעמדו של הנשיא כראש המערכת השיפוטית הוכר ככזה גם בפסיקה ,(ראו למשל בג"ץ 4703/14 שרון נ' נשיא בית המשפט העליון ( 30.11.2014 ,) פס קה 'י לפסק דינו של השופט רובינשטיין.) משפט משווה – על-פי דוח מרכז המחקר והמידע מהסקירה המשווה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי ברוב מדינות המשפט המקובל שנסקרו נשיא בית המשפט העליון מוסמך לשבץ שופטים ולהקצות תיקים להרכבים. לצד זאת, הוצגו גם קריטריונים שנוהגים לפיהם בשיבוץ בפרקטיקה, הגם שאינם מעוגנים .בחוק בבריטניה ,, הסמכות לקבוע את זהות השופטים בכל תיק נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולסגנו. בפועל הוסבר כי הגם שהדבר אינו מעוגן, י ש כמה עקרונות שמנחים את השיבוץ, ובהם ותק, מתן אפשרות לשופטים לשבת עם כל הקולגות שלהם, שיבוץ הנשיא או סגן נשיא לתיקים חשובים, ומומחיות השופט וזמינותו '(עמ 16-15 .)לסקירה באוסטרליה , לפי הסקירה, החוק אינו קובע במפורש למי מסורה הסמכות לקבוע את זהות השופטים שדנ ים בכל תיק, וקובע שעל .בית המשפט עצמו לנהל את ענייניו במענה שהתקבל מבית המשפט העליון שם ,הובהר כי נשיא בית המשפט העליון מציע את הרכב בית המשפט לכל תיק הרשום לדיון. זאת למעט מקרים שבהם יושב בית המשפט בהרכב מלא, כשמדובר בתיקים הכרוכים בפרשנות של החוקה, בתיקי ם שביהמ"ש עשוי 'לחרוג בהם מהחלטות קודמות שלו, או בתיקים בעלי חשיבות ציבורית רבה (עמ7-6 .)לסקירה באירלנד , הסמכות לקבוע את השופטים שידונו בכל תיק מסורה לנשיא בית המשפט, ובהיעדרו הקצאת 'תיקים להרכבים נעשית בידי שופטים אחרים של בית המשפט העליון (עמ9-8 לסקירה.) בהודו ., נשיא בית המשפט העליון מוסמך לקבוע את זהות השופטים היושבים בהרכב וגם את גודל ההרכב בעקבות טענות לבחירה לא הוגנת של שופטים לתיקים מסוימים, החלו בשנת2018 ליישם בהודו שיטה ( חדשה במסגרתה נשיא בית המשפט העליון מקצה לכל השופטים הבכירים16 מתוך כ- 33 שו פטים) תחומי אחריות שמפורסמים באתר בית המשפט, וכל שופט אחראי עומד בראש הרכב המטפל בתיקים באותו נושא 'שנקבע מראש (עמ18-17 .)לסקירה 3 התיאור לקוח מסקירה משפטית משווה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: שיבוץ שופטים והקצאת תיקים להרכבים בבתי משפט עליונים ובבתי משפט לחוקה; כתיבה: עו"ד ישי לקס ועו"ד א( ביטל מגן, אישור: ד"ר ליאור בן דוד25.2.2025 .) 4 סעיפים78 , 77 ,)א(ג9 , 82 , 84 , 101 לחוק בתי המשפט. 3 בקנדה , אין כללים המסדירים את שיבוץ השופטים לתיקים ספציפיים, אך לפי הסקירה, מתשובת הפרלמנט הקנדי עולה כי נשיא בית המשפט העליון של קנדה קובע את הרכבי השופטים שידונו בתיקים ובבקשות 'השונות (עמ20 .)לסקירה לעומת זאת, ב שתיים מבין.מדינות המשפט המקובל יש גם הסדרים אחרים בארצות הברית , בבית המשפט העליון כל תשעת השופטים יושבים יחד בכל תיק .בבתי המשפט הפדרלים לערעורים , החוק הפדרלי מאפשר להם לקבוע לעצמם את אופן יצירת הרכבי השופטים, וככלל, שיבוץ השופטים שם נעשה באופן אקראי וממוחשב .על ידי מזכירות בית המשפט או משרד המנהל הכללי של המחוז בבתי המשפט העליונים של המדינות יש הבדלים– ב חלק מה מדינות השופטים יושבים בהרכב מלא, וב מד ינות אחרות יש מנגנונים שונים .להקצאת תיקים, חלקם מבוססים על אקראיות ורוטציה בין השופטים בניו זילנד , כשבבית המשפט העליון מכהנים חמישה שופטים, הם יושבים כולם יחד בכל תיק. כשמכהנים בבית המשפט שישה שופטים, עדיין בכל תיק ישבו חמישה שופטים שייקבעו בהסכמה בידי שש ,ת השופטים ואם לא הסכימו ביניהם, ישבו בהרכב הנשיא ועוד ארבעה שופטים לפי הגרלה '(עמ19-18 .)לסקירה במערכות המשפט הקונטיננטלי , יש מודלים אחרים, שמתבססים בעיקרון על כך שיש כמה ערכאות שיפוט עליונות שעוסקות בתחומי משפט שונים ו ערכאה נפרדת לתחום החוקתי , והמנעד בי ן השיטות הוא רחב. ,כך בחלק מהמקרים , כמו למשל באוסטריה ובאיטליה , בערכאה החוקתית העליונה בתחום החוקתי יושבים כל השופטים בכל תיק שנדון בבית המשפט, ואילו בערכאות העליונות האחרות, המינהלית והאזרחית- ,פלילית .יש מודל שמבוסס על חלוקה של שיבוץ השופטים לפי תחומי התמחות ,לפי הסקירה גם במקרים אלו, יש לנשיא בית המשפט תפקיד משמעות י '(עמ25-21 לסקירה). במקרים אחרים, השיבוץ נעשה בהתבסס על ,עקרון יותר מובנה של אקראיות. למשל באסטוניה , ההחלטה אילו שופטים ישובצו באופן קבוע למחלקה החוקתית בבית המשפט העליון נעשית בידי מליאת בית המשפט, ולאחר מכן השיבוץ השוטף של השופטים לכל תיק ותיק נעשה בידי נשיא בית המשפט העליון לפי "עיקרון האקראיות" שמוסדר בכללים פנימיים ש ל 'בית המשפט (עמ27-26 .)לסקירה הצעת החוק וביקורות ע ל המצב הקיים בהצעת החוק מוצע לבטל את סמכות נשיא בית המשפט העליון לקבוע את הרכב השופטים, ולקבוע כי הרכב השופטים שמשובץ לכל תיק בבית המשפט העליון ייקבע"באופן בלתי תלוי וללא התערבות גורם אנושי" . לפי דברי ההסבר, המציעים סבורים, כי ראוי שב עניינים המצויים במחלו קת בציבור הישראלי, שיבוץ השופטים יהיה רנדומלי ,מאחר שהרכב השופטים משפיע באופן ישיר על תוצאת הדיון ואין זה רצוי כי תוצאת פסק הדין תוכרע מראש רק בשל האפשרות לבחור את זהות השופטים לתיק ספציפי . דברי ההסבר להצעת החוק מפנים למאמר אשר מצביע על כך שתוצאתם של פסקי דין עשויה להיות מושפעת מזהות השופטים בהרכב, ובחירת ההרכבים של בית המשפט העליון נעשית באופן "אסטרטגי", בין אם בידי נשיא בית המשפט העליון שמוסמך לכך לפי סעיף27 (א) לחוק בתי המשפט, ובין אם בידי השופט התורן שנהג לבחור את שני הש ופטי( ם שיצטרפו אליו לדחייה של עתירה יצוין כי נוהג זה הופסק בשנת2017 ). הפתרון שהוצע במאמר לקושי שבבחירה האסטרטגית, הוא בחירה מקרית של הרכבים באמצעות תוכנת מחשב. הוצג כי יתרונו של פתרון זה בכך שהוא מקדם ערכים של שוויון ושקיפות ובכך יש כדי להגדיל את אמון הצ ,יבור בבית המשפט (יהונתן גבעתי וישראל רוזנברג כיצד בוחרים שופטי בית המשפט העליון את חבריהם להרכב , משפטים נא תשפ"ב809 .) 4 גם כותבים אחרים התייחסו לכך ש שיבוץ השופטים נעשה,בדרך שאינה אקראית ונטען כי מ דובר בסמכות מינהלית באופייה ו מאחר שהיא עשויה להשפיע על תוצאות ההליך, יש מקום לפעול לפי קריטריונים מובנים ,ושקופים בהפעלתה (ראו למשל מירון גרוס ויורם שחר לשאלת דרכי השיבוץ של מותבי בית- המשפט העליון– ניתוחים כמותיים , משפטים כט567 .))(תשנ"ט שאלות לדיון 1 .ב חינת ההצדקה העקרונית למעבר לשיבוץ ממוחשב ואקראי של שופטים ,ביסוד הצעת החוק עומדת הטענה כי "במקרים בהם נראה היה לבית המשפט כי מדובר בנושא חשוב התערבו נשיאי בתי המשפט בהרכב, תוך שהם משנים אותו בהתאם לשיקול דעתם הבלעדי". מאחר שהרכב ,השופטים עשוי לקבוע את תוצאת הדיון, ראוי כי שיבוץ השופטים להרכב ייעשה "בצורה רנדומלית כך שלא ."ניתן יהיה לקבוע מראש את תוצאת הדיון מצד שני , יש לתת את הדעת לכך ש סמכות קביעת ההרכבים מסורה לנשיא בית המשפט העליון מאז חקיקת חוק בתי המשפט בשנת1957. סמכות ז ו נתפסה עד היום כסמכות ניהולית הנתונה בידי נשיא בית המשפט העליון כמו שורה של סמכויות נוספ ות שפורט .ו לעיל מטבע הדברים, ניהול כוח אדם בכל מערכת, לרבות בבית המשפט העליון, מחייב לעתים גמישות כדי לאפשר התחשבות בשיקולים אישיים או מערכתיים, ובכלל זה, עומס עבודה, מניעויות והיעדרויות , ניסיון רלוונטי וכיו"ב . בכל המובנים הללו יש יתרון מובהק בהותרת שיקול דעת לגורם אנושי , ובאופן טיפוסי– ל ש מי ,בראש המערכת בקבלת החלטות על שיבוץ שופטים. יתר על כן, מהסקירה המשווה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי שיבוץ שופטים להרכבים נתפס גם ב רבות מה מדינות ה אחרות שיש בהן מערכת משפט דומה לישראל, כסמכות ניהולית מובהקת הנתו נה בידי נשיא בית המשפט העליון (כך מקובל למשל בבריטניה, אוסטרליה, אירלנד, הודו וקנדה). הדברים נובעים גם מכך שבמדינות אלה בית המשפט העליון הוא ערכאה שמתפקדת כערכאה עליונה בכל תחומי המשפט, ומכאן הצורך בגמישות ניהולית .כמתואר לעיל ,נוכח האמור כדי לבחון את הצורך ב עריכת שינויים בהסדר הקיים , מוצע לוועדה לקבל תמונה עובדתית מנציגי הנהלת בתי המשפט באשר לאופן השימוש בפועל של נשיא בית המשפט העליון בשיקול הדעת .המסור לו בהקשר זה 2. מ ה המשמעות של שיבוץ שופטים?""באופן ממוחשב וללא התערבות גורם אנושי מוצע לוועדה לבחון את משמעות הכלל המוצע שלפיו ההרכבים "ייקבעו באופן ממוחשב ללא התערבות גורם "אנושי .", ובפרט בשים לב לכך שקביעה "ממוחשבת" אינה זהה לקביעה "אקראית מובן כי קיים קושי ניהולי ניכר בקביעת הרכבים באופן אקראי לגמרי. יש אילוצים שחייבים לכלול כחלק מקביעת ההרכבים של בית המשפט, דוגמת מניעויות והיעדרויות של שופטים , וכן שיקולים נוספים שראוי להתחשב בהם בקביעת ההר כ ,בים :כפי שנעשה בפועל גם במדינות אחרות, למשל שיבוץ שופט ותיק ומנוסה בראש כל הרכב ;שיבוץ שופטים חדשים ביחד עם שופטים ותיקים יותר לצורך חניכתם ; ג יוון ההרכבים כך שכל שופט ישב עם כל השופטים האחרים ; חלוקה שוויונית של עומס העבודה לפי מורכבות התיקים וכיו"ב . הנה כי כן , גם קביעה"ממוחשבת" של הרכבים יכולה להתבסס על מערכת כללים– אמות מידה שמוזנים למחשב ואשר מאפשרים הקצאה מושכלת.יותר של שופטים לדיונים על כן, ככל שהוועדה תבקש לקבוע כי הקביעה של ההרכבים אכן תיעשה בצורה ממוחשבת, מוצע לבחון מתן אפשרות לקביעת כללים לשיבוץ 5 שופטים ל הרכבים שיביאו בחשבון את צרכי המערכת לצד שיקולים רלוונטיים נוספים , ופרסומם של כללים אלה. יתכן וניתן לשלב זאת עם מתן אפשרות לסטייה מ ה כללים במצבים חריגים ובאופן שקוף . 3 . אילו שאלות מעשיות מתעורר ות עם שיבוץ שופטים לעתירות בצורה ממוחשבת ו אקראית? המעבר לקביעה ממוחשבת ואקראית של הרכבים עשויה לעורר שאלות מעשיות הכרוכות בשלבים ה שונים שקשורים בטי ,פול בעתירות המגיעות לבית המשפט ושיש לתת להן מענה בכלל זה:  ה הסדר של שופט תורן – ו מכ ח סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לשבץ שופטים לתיקים, נקב ע לוח תורנויות של שופטים בבית המשפט העליון, כך שכל העתירות שמוגשות בפרק זמן מסוים מגיעות לשופט התורן באותו זמן . עם הגשת .העתירה, השופט התורן מחליט על המשך הטיפול בה כדי להבטיח טיפול מהיר ויעיל בעתירות שמתקבלות בבית המשפט, יש להבטיח כי בכל הסדר שיתקבל ניתן יהיה להמשיך לעשות שימוש במודל של תורנות בין השופטים , ולא להותיר את הטיפול בעתירות המתקבלות להקצאה אקראית באופן.מוחלט  שיבוץ הרכב ליום דיונים מסוים – כמתואר לעיל, כ יום שיבוץ שופטים להרכב נעשה רק לאחר שרשימת התיקים נקבע ה ליום דיונים מסוים כך ש ככ ,לל אותו הרכב של שלושה שופטים יושב ברצף בכל התיקים .שנקבעו לדיון באותו יום כדי לאפשר שיבוץ הרכבים לימי דיונים, גם בהיבט הזה לא ניתן להתבסס על הקצאה אקראית של עתירות לשופטים, אלא יש ליצור התאמה בין הרכב השופטים שמשובץ לתיקים .ובין יום דיונים נתון מוצע לשמוע מהנהלת בתי המשפט על היבטים מעשיים נוספים הכרוכים ב ניהול השוטף של חלוקת התיקים היום, בכל שלבי הטיפול בעתירות וכיצד יש לתת ם לה .מענה ד יון נוסף רקע דיון נוסף הוא הליך מיוחד , שמאפשר לבית המשפט העליון לבחון מחדש בהרכב רחב הלכה שנתן. בשונה מהליך של ערעור, המוקד אינו בעניינו האי ,שי של אחד מהצדדים להליך המקורי אלא באינטרס הציבור י הרחב יותר בעיון מחדש בהלכה .פסוקה חשובה ומרכזית יצוין כי סעיף המקנה סמכות להרכב הדן בתיק או לנשיא בית המשפט העליון לקבוע דיון נוסף נכלל כבר בחוק בתי המשפט משנת1957 (אז– הוא הופיע בתור סעיף8 לחוק בתי המשפט, התשי"ז- 1957 ) ., ונערכו בו רק שינויים מוגבלים מאז 30 . )(א ענין ,שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר. )(ב לא החליט ב ,)ית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף ;כאמור נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכ ,ך רשאים להיענות לבקשה אם קבעו רוב שופטי בית המשפט העליון כי ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של ,בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבות קשיות ה או חידושה של הלכה שנפסקה ,בענין, יש, לדעתם מקום לדיון נוסף , יענה בית המשפט העליון לבקשה, וידון בבקשה בהרכב שיכלול את כל שופטי בית המשפט. )(ג )בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשע ,שה כן לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה. דיון נוסף 6 סעיף18 לחוק- :יסוד" השפיטה, קובע כי ענין שפסק בית המשפט העליון בשלושה, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בחמישה או יותר, בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק ." סעיף30 לחוק בתי המשפט ממ שיך וקובע ש ני מסלולים לעריכת:דיון נוסף מסלול אחד , לפי סעיף30 )(א לחוק, לפיו ה רכב שלושה של בית המשפט העליון שנותן פסק דין רשאי להחליט עם מתן פסק הדין על קיום .דיון נוסף בהחלטה שניתנת במסלול זה יורה ההרכב עצמו .על מספר השופטים שידונו בדיון הנוסף5 מסלול שני , לפי סעיף30(ב) לחוק, לפיו דיון נוסף יתקיים לפי בקשה של אחד מבעלי הדין. נשיא ב ית המשפט העליון ,או שופט אחר שהנשיא קבע הוסמך לפי החוק להיענות לבקשה. החלטה לקיים דיון נוסף במסלול זה תהיה במקרה שההלכה"עומדת בסתירה להלכה קודמת "של בית המשפט העליון , או אם הדיון ה נוסף מוצדק בשל .""חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה בהחלטה לפי מסלול זה, נשיא בית המשפט העליון יורה על מ.ספר השופטים שידונו בדיון הנוסף6 על- פי בדיקה שערכנו, בשנה החולפת, בכל התיקים שבהם נשיא בית המשפט העליון ישב בהרכב המקורי שדן בתיק, הוא לא קיבל את ההחלטה בעניין הבקשה לדיון נוסף אלא עשה שימוש בסמכותו והעב יר את .בחינת הבקשה לשופט אחר בבית המשפט התיקון המוצע מוצע לבטל את סמכות נשיא בית המשפט העליון להורות על דיון נוסף, ולקבוע כי דיון נוסף יתקיים אם רוב ;שופטי ביהמ"ש העליון יסברו שיש לקיימו ו אם יוחלט שיש לקיים דיון נוסף, הדיון ייעשה במעמד כל שופטי בית המשפט ה עליון . החלטת ועדת שרים לעניין זה הי י" תה כי יימצא מנגנון שייתן מענה לכך שיהיה פורום רחב יותר משופט אחד אך פחות מהרכב מלא של בית המשפט העליון ." שאלות לדיון 1 . האם ההצעה אינה מטילה ?עומס ניכר על בית המשפט העליון ,מטבע הדברים, העברת הסמכות לקבל החלטה בעניין כל בקשה לדיון נוסף לכלל שופטי בית המשפט העליון ,כנוסח הצעת החוק או לפורום רחב שהוא פחות מהרכב מלא של בית המשפט (כעמדת ועדת השרים .לחקיקה), עלולה להטיל עומס משמעותי נוסף על בית המשפט במחקר שפורסם ב- 2001 נמצא כי ב שנים1970 עד1999 היו285 ( בקשות דיון נוסף; בשני שלישים192 ( הליכים) נדחתה הבקשה, ובכשליש93 מקרים) הבקשה התקבלה ונערך דיון נוסף, מתוכ ם ב- 43 מקרים .העתירה התקבלה7 במחקר מעודכן יותר נמצאה י עלי ה משמעותית במספר הבקשות לדיון נוסף שהוגשו בין השנים2001 ל- 2020 ( מספר הבקשות נע בין63 בקשות בשנת2018, ל- 104 בקשות בשנת2012 ) 8. משילוב המחקרים עולה כי בין השנים1970 ל- 1999 היו בממוצע9.5 בקשות בשנה, ובין השנים2001 ל- 2020 היו בממוצע כ- 80 .בקשות בשנה 5 תקנה16 לתקנות סדר הדין בדיון הנוסף, התשמ"ד- 1984 :"דיון נוסף לפי סעיף8 (א) לחוק [היום סעיף30 ])(א16 . החליט בית המשפט על דיון נוסף לפי סעיף8(א) לחוק, יורה ."]...[ ;בדבר מספר השופטים בדיון הנוסף 6 תקנה15 לתקנות סדר הדין בדיון הנוסף, התשמ"ד- 1984 : "סדר הדיון הנוסף15 . (א) בהחלטתו על דיון נוסף יורה נשיא בית ."]...[ .המשפט העליון בדבר מספר השופטים בדיון הנוסף 7 ( 338 (2001) - 320, 337 Isr. L. Rev. ” 35 al and Empirical Aspects Theoretic – Further Hearing “ Chanan Goldschmidt, . ,מסקנות המחקר הוצגו במאמר של גיא זיידמן, מותבים מורחבים בבית המשפט העליון הישראלי מאזני משפט ג155 )(תשס"ה 'בעמ171 . 8 רפי מזרחי, קשיים ובעיות שהמוסד "דיון נוסף" בבית- ,המשפט העליון מעורר ותהיות בדבר נחיצותו משפט וממשל כה תשפ"ג 711 ', בעמ735 . 7 נוכח האמור, כדי לבחון את ההשלכות של ההצעה, מוצע לקבל נתונים עדכני ים על מספר הבקשות לדיון .נוסף שמוגשות כל שנה, בחלוקה לפי תחום משפטי בנוסף, מוצע לקבל נתונים ביחס למספר ה מקרים שבהם הסמיך נשיא בית המשפט העליון שופט אחר לקבל החלטה ב עניין; מספר הבקשות שבהם ניתנה החלטה שמאשרת את קיום הדיון; גודל ההרכב שדן בדיונים נוספים בבית המשפט; מספר ה מקרים שבהם נעשה שימוש בסעיף30(א) לחוק והוחלט על קיום דיון נוסף גם ללא בקשה של בעלי הדין. 2 . האם יש הצדקה להעביר את ההחלטה בבקשה ל קיום דיון נוסף מנשיא בית המשפט העליון למספר שופטים בבית המשפט? תכלית השינוי המוצע היא לקבוע כי ההכרעה בשאלת הבקשה לדיון נוסף לא תתקבל על- ידי שופט אחד– נשיא בית המשפט העליון או מי שהסמיך לכך, אלא בידי רוב שופטי בית המשפט העליון (או מספר שופטים )כעמדת ועדת שרים לחקיקה, ופקשיש תא הדמעה תחוורה תיבב טפשמה תלאשב הקדצהה ןוידל ףסונ . םלואו ,המרב תישעמה, אל ןתינ םלעתהל מ העומס המשמעותי הנוסף לטויש על שופטי בית המשפט העליון בעקבות שינוי מסוג זה. מעבר לכך, התיקון המוצע מהווה שינוי בתפיסה הקיימת , לפחות מאז חקיקת חוק בתי המשפט בשנת1957 , באשר לתפקידו של נשיא בית המשפט העליון והסמכות הנתונה לו בנושאים מסוג זה המשלבים היבטים ניהוליים ומהותיים . מאחר שהמוקד של הדיון הנוסף הוא באינטרס הציבורי לאפשר במקרים המתאימים עיון רחב בהלכ ה שנקבעה בפסק דין ,בסמוך למועד נתינתו הקניית הסמכות לנשיא בית המשפט משקפת את ההכרה בתפקידו כ גורם ה מתאים לשקול את האינטרס הציבורי הרחב שגלום בכך. זאת ב היותו ה גורם השיפוטי ,הבכיר במערכת האחראי להסתכלות רוחבית כללית ביחס לבית המשפט העליון בכללותו וכן להשפעת פסיקותיו גם על ערכאות נוספות. 9 ,כאמור הסמכות הנתונה בידי נשיא בית המשפט העליון אינה להכריע בדיון הנוסף עצמו , אשר מוכרע בהרכב מורחב של שופטים , אלא רק ה סמכות לקבל את הבקשה ולהורות על עצם קיומו של דיון נוסף . ,בנוסף כאמור לעיל, כבר כיום, באופן שבו מופעלת הסמכות, נמנע נשיא בית המשפט העליון מלקבל החלטה בבקשות לדיון נוסף העוסקות בתיקים שבהם הוא עצמו ישב בהרכב , ובמצבים אלה הוא מסמיך את אחד םיטפושה םירחאה תיבב טפשמה לדון בבקשה. ,נוכח האמור מוצע כי הוועדה תבחן האם יש הצדקה לעריכת השינוי המוצע בהסדר הקיים בהקשר זה , בפרט על רקע הנתונים שיתקבלו בוועדה בשאלת העומס הנוסף שיוטל על בית המשפט. 3 .כיצד מוצע לעצב את ההסדר החלופי בעניין הדיון הנוסף? ככל שהוועדה תבחר לערוך שינוי בהסדר הנוגע לדיון נוסף, מוצע כי תיתן דעתה לסוגיות המתעוררות בהקשר זה, בראי שני השינויים המוצעים בהצעת החוק– הן ביחס לגורם שאמור לדון בבקשה לקיים דיון נוסף, והן ביחס ל גודל המותב שאמור לדון בדיון הנוסף לגופו . ראשית , .מבדיקה מקדמית וכללית שערכנו נראה שהליך הדיון הנוסף הקיים בישראל חריג במבט השוואתי לפי בדיקה זו, נמצאה דוגמה לאפשרות דומה במקרה אחד בלבד – בבתי המשפט הפדרליים לערעורים בארצות הברית. שם, מאחר שבית המשפט העליון של ארה"ב נותן רשות ערעור רק בתיק ים מעטים בכל שנה, ביקשו למצוא פתרון אחר למקרים של הכרעות סותרות או שגויות. הליך הדיון הנוסף שם נקראen- 9 ראו: יגאל מרזל, סעיף18 לחוק- יסוד: השפיטה– ,"דיון נוסף" בדיון הנוסף ספר דורית ביניש 181 ,(אונ' בר אילן, נבו2018 ,) 'בעמ230-231 . 8 banc , הוא נערך בפני מותב רחב של אותו בית משפט וההחלטה על עריכתו מתקבלת ברוב מבין שופטי בית המשפט. ואולם, למרות שהכוונה הי י תה לכנס את כל שופטי בית המשפט ל קבלת הכרעה, הדבר התברר כלא .מעשי משיקולי עומס, ועל כן גם שם אין הכרח כי הדיון הנוסף יתקיים בהרכב מלא10 ,על כן מוצע כי בטרם יאומץ מודל חלופי בהקשר זה, תבקש הוועדה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת .להכין סקירה בנושא, בדומה לזו שהוכנה בשאלת אופן קביעת ההרכבים ,שנית לפי דב רי ההסבר, הצעת החוק"מתמקדת בעיקר בנושאים "המצויים במחלוקת בציבור הישראלי ונטען שלגביהם יש לנהוג באופן "ניטרלי" ככל הניתן, כך שאי אפשר יהיה לקבוע את גורל התיק מלכתחילה .באמצעות שיבוץ השופטים בתיק נראה כי הרציונל העומד ביסוד הצעת החוק פחות רלוונ טי לבקשות לדיון נוסף העוסקות בנושאים שאינם נוגעים לסוגיות שנויות במחלוקת בחברה הישראלית , דוגמת התחום הפלילי או האזרחי. הדברים אמורים במיוחד על רקע תוספת ה עומס והזמן השיפוטי שתידרש אם יוחלט להרחיב .את מספר השופטים העוסקים בכל בקשה כזאת נוכח האמור, מוצע לבחון האם אין מקום לצמצם את תחולת ההצעה ביחס להסדר הדיון הנוסף, כך ?)שיתייחס רק לבקשות לדיון נוסף בעתירות לבג"ץ (דנג"ץ זאת בדומה להחלטת ועדת השרים לענייני .חקיקה ביחס לחלק של ההצעה העוסק בשיבוץ של שופטים להרכבים שלישית , שינוי בהסדר הדיון הנוסף יחייב עריכת התאמות שונות בסעיף30 .לחוק בתי המשפט כך ,למשל לפי סעיף30 )(א לחוק ,ההרכב שנתן את פסק הדין המקורי יכול לקבוע את מספר חברי ההרכב שידון בדיון נוסף לפי שיקול דעתו, בעוד שהרחבת ההרכב לפי סעיף)קטן (ב ,בהסדר המוצע תהיה למספר מסו ים של שופטים כפי שייקבע בחוק. יש צורך לערוך התאמות בהקשר זה ,. בנוסף סעיף30 (ג) מאפשר להרכב או .לשופט שמאשר את הדיון הנוסף למקד את הסוגיות שהן יעסוק הדיון הנוסף האם הוראה זו צריכה ?להשתנות אם משתנה הגורם המקבל החלטה בעניין הדיון הנוסף 10 'יגאל מרזל, בעמ207 '; גיא זיידמן, בעמ206 - 208 ; 46 § U.S.C.A. 28 : " A court in banc shall consist of all circuit … section 6 of judges in regular active service, or such number of judges as may be prescribed in accordance with ) Stat. 1633 92 ( 486 – 95 Public Law ".