הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2196056 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר ______________________________________________ פ/43/25 הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022 דברי הסבר חוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017, מסדיר את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – השירות הלאומי) כחלופת שירות עבור מי שקיבל פטור משירות צבאי בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, או לא נקרא לו. זהו פתרון חשוב המאפשר לשרת ולתרום לחברה הישראלית, שלא במסגרת שירות צבאי, עבור מי שמקבל פטור משירות צבאי או לא נקרא לו. על פי החוק בישראל, רשאי לבקש להתנדב לשירות לאומי כל אזרח ישראלי או תושב קבע, בגילאי 18-24 או עד גיל 27 אם למד במוסד לחינוך מיוחד, שקיבל פטור משירות צבאי או שלא נקרא לשירות סדיר.  נכון לשנת 2021, מתנדבים בישראל כ-18,000 צעירים וצעירות בשירות לאומי. כ-8 אחוזים מהם שייכים לקבוצות אוכלוסייה מיוחדות הכוללות מתנדבים עם מוגבלות, נוער בסיכון ונערות במצוקה. האפשרות הניתנת לבוגרי מוסדות החינוך המיוחד להתחיל את ההתנדבות עד גיל 27, מאפשרת להם להשתלב בחברה באופן מיטבי, על אף המוגבלות איתה הם מתמודדים. ואולם, מתמודדים עם מחלת נפש לא נכללים במסגרת זו מכיוון שרובם המוחלט אינם בוגרי מוסדות החינוך המיוחד, ולכן יכולים להתחיל לשרת במסגרת השירות הלאומי רק עד גיל 24. התפתחותן של הפרעות נפשיות הן שילוב בין הגנטיקה, לכימיית המוח וגם לסביבה. כל אלה יחד תורמים להתפתחות מחלה נפשית. גיל ההתבגרות הוא תקופה בה עשויים להופיע סימנים ראשוניים להפרעות נפשיות שונות, שצפוי שילוו את הלוקה בהן לאורך כל חייו. מחקרים שבחנו את הקשר שבין גיל ההתבגרות לבריאות הנפשית הצביעו על כך שקיים קשר בין אזורים מסוימים במוח, האחראים על תהליך התבגרות תקין, ובין אזורים האחראיים על תקשורת תקינה. כשאחד האזורים פגוע, הדבר משפיע באופן ישיר על האזור האחר. התסמינים למחלת נפש מופיעים לרוב לפני גיל 18, כשהמקרים שבהם הם מופיעים לפני גיל 13 נחשבים לנדירים במיוחד. מידת חומרתם לאורך הזמן עשויה להשתנות וצפויות להיות תקופות של הפוגה בחלק או בכל הסימנים. בשלביה המוקדמים של המחלה קשה מאד לזהותה, שכן חלק מהתסמינים יכולים להיות קשורים לגיל ההתבגרות עצמו, כמו בעיות שינה, ירידה בהישגים הלימודיים, הסתגרות, התנהגות מוזרה ועוד. בשל כך עשויות השנים שעד גיל 24 להיות שנים מטלטלות מבחינת נכה הנפש, שרק לאחריהן, כשמחלת הנפש מאובחנת ומתחיל טיפול מתאים, מתאפשר לנכה הנפש להתחיל ולהשתלב במסגרות החברתיות, ובשלב זה תהיה לשירות הלאומי תרומה חשובה לשילובו בחברה וכן חשיבות לערך העצמי שלו כתורם לחברה. לפיכך מוצע להאריך את גיל הזכאות לשרת במסגרת השירות הלאומי של מתמודדים עם מוגבלות נפשית, בדומה למתמודדים עם מוגבלות פיזית או שכלית. התיקון המוצע יאפשר ליותר מתמודדים עם מחלת נפש להספיק ולשרת במסגרת השירות הלאומי על אף התפרצות מחלת הנפש. מטרת הצעת החוק היא להסיר ככל הניתן חסמים ולאפשר שילוב מלא של אנשים עם מוגבלות בחברה, בין אם המוגבלות היא פיזית או נפשית, דבר שיביא לצמיחה כלכלית וחברה בריאה, מכילה, שוויונית ומגוונת. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מיכל וולדיגר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1739/24). הצעת החוק זהה לפ/1739/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בכסלו התשפ"ג (12.12.2022) תיקון סעיף 3 1. בחוק שירות אזרחי, התשע''ז–2017, בסעיף 3(א)(3), אחרי "ולעניין" יבוא "מי שהוא נכה נפש כהגדרתו בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000, או".