הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2196355
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת ינון אזולאי
______________________________________________
פ/133/25
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – בעל דין טרדן), התשפ"ג–2022
דברי הסבר
תכליתו של חוק זה היא להסדיר את השימוש בצו חוסם כנגד מתדייני סרק סדרתיים וטרדניים המגישים הליכי סרק רבים.
לא אחת, נפתחים בבתי המשפט השונים הליכים רבים ומוגשות תובענות ובקשות רבות בידי בעל דין אחד, כאשר בסופו של הליך מתברר כי רובם המכריע, אם לא כולם, הם הליכי סרק (להלן: "תובע טרדן").
תובע טרדן יכול להיחשב מי שיוזם הליכים באופן סדרתי ושיטתי נגד אותו בעל דין או נגד בעלי דין שונים. הליכים אלו בעלי מכנה משותף ייחודי במובן זה שאינם מגלים סיכויי הצלחה והם נעדרי עילה של ממש. דא עקא, שלא תמיד ניתן לקבוע באופן החלטי כי יש לדון אותם מלכתחילה לסילוק על הסף, כך שלא אחת בית המשפט נאלץ לבררם לגופן ולדחותם, דבר הכרוך בהשקעת משאבים מיותרים מצד הנתבעים ומערכת המשפט שכידוע משאביה מוגבלים ממילא (אבישי אדד, שימוש לרעה בהליכי משפט – הגנה דיונית מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, בעמ' 249). הזמן השיפוטי הרב המוקצה לטיפול בהליכים אלה, אשר כאמור אינם מגלים עילה, מעכב את הטיפול בהליכים של בעלי דין אחרים ואף פוגע בזכות הגישה שלהם לבית המשפט. כן מובילה התנהלות זו להוצאות כספיות ניכרות מהקופה הציבורית ולגריעה ממשאבי הציבור כולו. בנוסף, נדרשת מזכירות בית המשפט להשקיע משאבים לא מבוטלים בטיפול בבקשות ובתובענות אלו ללא כל הצדקה. עקב כך נפגע אמון ציבור המתדיינים בבית המשפט ויש בכך בטווח הארוך כדי לפגוע ביוקרתו של בית המשפט בעיני הציבור.
על רקע זה, קרא בית המשפט בפסיקתו למחוקק להסדיר סוגיה זו. כך, העיר הרשם מרזל בבג"צ 4748/06 שלמה שקד נ' תפוחי (ניתן ביום 2.8.2006 ופורסם בנבו): "יתכן וראוי הוא לשקול אם לא הגיעה העת כי יקבע גם בישראל הסדר שיאפשר בנסיבות המיוחדות המצדיקות זאת, הוצאת צו חוסם כנגד בעל דין טרדן ועל פיו הגשת הליכים נוספים תחייב רשות של בית המשפט, וזאת בדומה להסדרים המוכרים בדין ההשוואתי עליהם עמדנו (פסקאות 11 עד 12 שלעיל). כמובן, שכל הסדר מעין זה – כי יעשה – יהיה חייב להיעשות בשים לב למעמד החשוב ואף החוקתי של זכות הגישה לערכאות."
יצוין, כי הנשיא גרוניס פסק בעניינו של בעל דין וקבע כי המדובר במתדיין סדרתי, המגיש הליכים רבים מספור לבית המשפט העליון ולערכאות אחרות, באופן שמתעלם מעיקרון סופיות הדיון ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, ולפיכך נקבע: "עסקינן, אם כן, בבעל דין שהוא מתדיין סדרתי, המטריד את בית המשפט בבקשות שאין להן יסוד בדין, גורם לבזבוז של זמן שיפוטי ומתנסח בדרך שאינה הולמת פנייה לערכאות. במצב דברים זה, אנו מורים בזאת כי המזכירות לא תקבל מכאן ואילך בקשות מטעם העותר בהליכים שהסתיימו. כמו כן, בית המשפט לא ייזקק להליכים שיגיש העותר אשר ינוסחו בלשון בלתי ראויה, שיש בה משום השתלחות בבית המשפט או ניסיון להלך אימים." ראה בג"ץ 668/14 ואן קול נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.8.2014 ופורסם בנבו).
במסגרת פסק דין אחר, הורה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופט אורנשטיין (תא (ת"א) 58988-12-16 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם ביום 20/3/17)), על הטלת צו אשר יחסום את התובע מהגשת תביעות לבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט אורנשטיין ציין שעליו לבחון את התנהלות התובע נוכח הזמן השיפוטי שנאלצים שופטי ורשמי בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו להשקיע שלא לצורך, בהליכים רבים ומיותרים וזאת על חשבון תיקים אחרים שנדונים בפניהם. בנוסף, השופט ציין כי לא מדובר על חסימת דלת בית המשפט לפני התובע ככל שברצונו להגיש תביעה שיש עילה ביסודה, ולו לכאורה, ובלבד שאין מדובר בעוד אחת מסדרת התביעות שתוארו בהחלטה. לגבי שיקול הדעת שיש להנחות את השופט בעת החלטה כאמור, קבע השופט אורנשטיין כדלהלן: "נראה כי בכל הנוגע להתמודדות עם תובע מטרידן, קיימת אפוא עדיפות ככלל לנקיטה בדרכי התמודדות חלופיות, ושימוש בצו חוסם יישמר אפוא רק למקרים קיצוניים ביותר בהם לא נותרה כל אפשרות אחרת. ניתן לסבור כי מקרה קיצוני הוא מקום שבו בוחר בעל דין לנצל את ההליך השיפוטי בחוסר תום לב מהותי ובצורה שפוגעת באופן בלתי מידתי ובמובהק בזכויות המדיינים האחרים ובמערכת המשפט כולה, שכזכור משאביה מוגבלים... נסיבות חריגות של מתן צו חוסם יתקיימו אפוא כאשר בעל דין מנצל לרעה את הליכי בית המשפט, מגיש תביעות רבות שעל פניהן הן מופרכות, אין להן כל עילה, מטריד שלא לצורך את הערכאות השיפוטיות השונות, אינו מכבד את פסיקותיה, ועד שאין מנוס אלא לקבוע שלפנינו מי שמהתל במערכת המשפט!!!."
בעיית התובע הטרדן, כבעיה של שימוש לרעה בהליך משפטי, העסיקה שיטות משפט רבות, ובמדינות שונות קיימים הסדרים חקיקתיים המעניקים לבתי המשפט סמכות מפורשת למנוע גישה לערכאות מתובע טרדן. החלוצה בתחום זה הייתה אנגליה, שעוד בשלהי המאה התשע עשרה חוקקה את ה- Vexatious Actions 1986 (Supreme Court Act 1981- section 42). בשנים שלאחר חקיקת החוק באנגליה, פסעו מדינות רבות בעקבותיה והסדירו בחקיקה אמצעי ריסון אשר נועדו לסייע בהתמודדות בתי המשפט עם בעיית התובע הטרדן, בהן: סקוטלנד, צפון אירלנד, האי גרנזי, אוסטרליה, קנדה (Federal Courts Act, 1985, section 40), הונג קונג, דרום אפריקה, הודו ואחדות ממדינות ארצות הברית. בכל המקרים נדרש כי יתקיימו מספר תנאים מקדימים, ובין היתר שבעל הדין יוכרז כ"טרדן", כשהגדרת המונח נקבעה אף היא בחקיקה. רובן ככולן בחרו ללכת בעקבות המשפט האנגלי. מדובר בצו המגביל מראש את זכות הגישה של אדם שהוצהר כי הוא בבחינת תובע טרדן (אבישי אדד, שימוש לרעה בהליכי משפט-הגנה דיונית מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, בעמ' 266-267).
כל הגבלת גישה לערכאות פוגעת לכאורה בזכותו היסודית של אדם לפנות לערכאות לבקש סעד מבית המשפט על זכות נפגעת שלו. בלעדי זכות הגישה לערכאות לא ניתן לממש את הזכויות הקיימות במרחב החקיקתי. יחד עם זאת, אין חולק כי זכות הגישה לערכאות אינה בלתי מוגבלת. מה גם, ששימוש לרעה בזכות הגישה לערכאות פוגע בזכות הגישה לערכאות של מתדיינים אחרים. פגיעה זו משליכה הן על המערכת השיפוטית, הן על המתדיינים בפועל והן על מתדיינים מקרב הציבור. אף על פי שבמתווה זה כרוכה פגיעה מסוימת בזכות הגישה לערכאות המשפט, אשר הוכרה עקרונית בפסיקה כחלק מן הזכות לכבוד המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הרי שההצעה משרתת תכלית ראויה, של ניצול ראוי של המשאב השיפוטי שהוא בבחינת משאב מוגבל ופינוי זמן שיפוטי יקר ערך לטובת הליכי משפט תלויים ועומדים, החשת בירור של משפטים וכן הגנה על בעל הדין שכנגד, שזכות הגישה שלו לערכאות זכתה להגנת השיטה מפני ניצולה לרעה כלפיו. כמו כן, במסגרת ההצעה נקבעו מספר איזונים שונים אשר יש בהם כדי לצמצם פגיעה זו באופן מידתי כפי שיפורטו להלן.
ראשית – מדובר בהגבלת גישה שנעשית כאקט מניעתי על רקע ניסיון עבר נמשך ורציף עם התובע, מקום שהוברר כי אכן לפנינו ניצב תובע שראוי להגדרה "תובע טרדן" המנצל פעם אחר פעם את הליכי המשפט ונוקט בדפוס פעולה חוזר.
שנית – צו ההגבלה ניתן להסרה. מדובר בצו הגבלת גישה על תנאי הנותן בידי התובע הטרדן זכות טיעון לשכנע בכל פעם מחדש כי מדובר בהליך המגלה עילה ולכן מוצדק לאפשר לו הגשתו.
שלישית – הסמכת הנהלת בתי המשפט להגיש בקשה לצו חוסם כנגד בעל דין טרדן בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה היא בבחינת "מסננת" נוספת לפני הגשת בקשה כאמור לבית המשפט, ולחילופין, ככל שהוגש על ידי בעל דין, הרי שעליו לעמוד בתנאי שלפיו הוגשו נגדו על ידי אותו בעל דין טרדן לפחות שלושה הליכים שנדחו או נמחקו. הדבר עשוי להפחית את החשש לשימוש שרירותי בבקשות להטיל אמצעי הגבלה כאמור ובתוך כך לצמצם את האפשרות כי נתבעים יעשו בו שימוש לרעה.
רביעית – הסמכת בית המשפט העליון בלבד ליתן צו חוסם שיחול על כלל הערכאות. זאת, לעומת סמכות של בית משפט שלום או מחוזי שתחול באותו מחוז או באותו בית משפט בהתאמה.
לאור האמור לעיל, מוצע להסדיר את השימוש בצו חוסם כנגד אותם בעלי דין סדרתיים וטרדניים בהתאם לפרטי ההסדר המפורטים בהצעה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3782/24).
הצעת החוק זהה לפ/3782/24 ולפיכך לא נבדקה על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
הוספת סעיף 75א 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, אחרי סעיף 75 יבוא: בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, אחרי סעיף 75 יבוא: בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, אחרי סעיף 75 יבוא: בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, אחרי סעיף 75 יבוא: בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, אחרי סעיף 75 יבוא: בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, אחרי סעיף 75 יבוא:
"צו חוסם "צו חוסם "צו חוסם 75א. (א) נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, רשאי, להורות לבקשת אחד הגורמים המפורטים להלן, להורות כי לא יתקבלו לרישום בבתי המשפט, בתנאים שיקבע, תובענות בהליך אזרחי או בהליך מינהלי, שהוגשו בידי בעל דין טרדן, כולן או חלקן, ובלבד שניתנה לבעל הדין כאמור הזדמנות להשמיע את טענותיו (בסעיף זה – צו חוסם): (א) נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, רשאי, להורות לבקשת אחד הגורמים המפורטים להלן, להורות כי לא יתקבלו לרישום בבתי המשפט, בתנאים שיקבע, תובענות בהליך אזרחי או בהליך מינהלי, שהוגשו בידי בעל דין טרדן, כולן או חלקן, ובלבד שניתנה לבעל הדין כאמור הזדמנות להשמיע את טענותיו (בסעיף זה – צו חוסם):
(1) מנהל בתי המשפט באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך;
(2) בעל דין אם הוגשו נגדו חמש תובענות לפחות בהליך אזרחי בידי אותו בעל דין טרדן, אשר נדחו או נמחקו;
(3) בעל דין שהוא רשות מנהלית באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך, אם הוגשו נגדו חמש תובענות לפחות בהליך אזרחי או חמש תובענות לפחות בהליך מנהלי, בידי אותו בעל דין טרדן, אשר נדחו או נמחקו.
(ב) נשיא בית משפט השלום או נשיא בית משפט מחוזי רשאי, לבקשת אחד הגורמים המפורטים בסעיף קטן (א), להורות על צו חוסם, ואולם צו שיינתן לפי סעיף קטן זה, יחול באותו מחוז, אם ניתן בידי נשיא בית משפט השלום, או באותו בית המשפט, אם ניתן בידי נשיא בית משפט מחוזי. (ב) נשיא בית משפט השלום או נשיא בית משפט מחוזי רשאי, לבקשת אחד הגורמים המפורטים בסעיף קטן (א), להורות על צו חוסם, ואולם צו שיינתן לפי סעיף קטן זה, יחול באותו מחוז, אם ניתן בידי נשיא בית משפט השלום, או באותו בית המשפט, אם ניתן בידי נשיא בית משפט מחוזי.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעל דין שניתן נגדו צו חוסם, רשאי להגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שבסמכותו לדון בתובענה כאמור, בתנאים שיקבע, לאחר ששוכנע כי התובענה מגלה עילה ואין בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט; על החלטה כאמור ניתן לערער ברשות בית המשפט שלערעור. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעל דין שניתן נגדו צו חוסם, רשאי להגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שבסמכותו לדון בתובענה כאמור, בתנאים שיקבע, לאחר ששוכנע כי התובענה מגלה עילה ואין בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט; על החלטה כאמור ניתן לערער ברשות בית המשפט שלערעור.
(ד) בהחלטה בבקשה לתת צו חוסם ישקול בית המשפט, בין השאר, את מידת הפגיעה הצפויה בזכות הגישה לערכאות של בעל הדין אל מול הפגיעה שתיגרם לבעלי הדין שכנגד ולכלל הציבור אם לא יינתן הצו. (ד) בהחלטה בבקשה לתת צו חוסם ישקול בית המשפט, בין השאר, את מידת הפגיעה הצפויה בזכות הגישה לערכאות של בעל הדין אל מול הפגיעה שתיגרם לבעלי הדין שכנגד ולכלל הציבור אם לא יינתן הצו.
(ה) תוקפו של צו חוסם יהיה לתקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנתיים ורשאי הוא להאריכו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים. (ה) תוקפו של צו חוסם יהיה לתקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנתיים ורשאי הוא להאריכו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים.
(ו) הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המפורטים להלן גם על בקשה לצו חוסם נגד אסיר שהגיש עתירות לפי סימן ח'1 לפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 )בסעיף קטן זה – עתירות אסיר): (ו) הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המפורטים להלן גם על בקשה לצו חוסם נגד אסיר שהגיש עתירות לפי סימן ח'1 לפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 )בסעיף קטן זה – עתירות אסיר):
(1) בקשה כאמור תוגש לפי סעיף קטן (א)(1) או (א)(3);
(2) האסיר הגיש עשר עתירות אסיר בשנה לפחות אשר נדחו או נמחקו;
(3) תוקפו של צו חוסם לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה ורשאי בית המשפט להאריכו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים.
(ז) בסעיף זה – (ז) בסעיף זה –
"בעל דין טרדן" – בעל דין המגיש הליכים שאינם מגלים עילה, באופן עקבי ושיטתי, לבית משפט אחד או בבתי משפט שונים, נגד אותו בעל דין או נגד בעלי דין שונים, באופן שיש בו משום שימוש לרעה בהליכי משפט; "בעל דין טרדן" – בעל דין המגיש הליכים שאינם מגלים עילה, באופן עקבי ושיטתי, לבית משפט אחד או בבתי משפט שונים, נגד אותו בעל דין או נגד בעלי דין שונים, באופן שיש בו משום שימוש לרעה בהליכי משפט;
"הליך מנהלי" – עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לפי סעיף 15(ד) לחוק יסוד: השפיטה, או הליך המוגש לבית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000." "הליך מנהלי" – עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לפי סעיף 15(ד) לחוק יסוד: השפיטה, או הליך המוגש לבית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000."
תיקון חוק בית
הדין לעבודה 2. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, במקום סעיף 39 יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, במקום סעיף 39 יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, במקום סעיף 39 יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, במקום סעיף 39 יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, במקום סעיף 39 יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, במקום סעיף 39 יבוא:
"תחולת הוראות "תחולת הוראות "תחולת הוראות 39. סעיפים 68 עד 81, 82(ב) ו-82א לחוק בתי המשפט ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: סעיפים 68 עד 81, 82(ב) ו-82א לחוק בתי המשפט ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) סמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי;
(2) סמכות נשיא בית משפט השלום או נשיא בית משפט מחוזי לפי סעיף 75א(ב) תהיה מסורה לנשיא בית הדין האזורי;
(3) לעניין סעיף 75א(ה), תוקפו של צו חוסם שניתן אגב ניהול הליכים לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995, או לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה;
(4) לעניין סעיף 77 יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית."
תיקון חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) 3. בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956, אחרי סעיף 7ד1 יבוא: בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956, אחרי סעיף 7ד1 יבוא: בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956, אחרי סעיף 7ד1 יבוא: בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956, אחרי סעיף 7ד1 יבוא: בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956, אחרי סעיף 7ד1 יבוא: בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956, אחרי סעיף 7ד1 יבוא:
"צו חוסם "צו חוסם "צו חוסם 7ד2. הוראות סעיף 75א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, למעט סעיף קטן (ב) שבו, יחולו על בתי הדין הרבניים, ועל בתי הדין השרעיים, בשינויים המחויבים." הוראות סעיף 75א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, למעט סעיף קטן (ב) שבו, יחולו על בתי הדין הרבניים, ועל בתי הדין השרעיים, בשינויים המחויבים."
תיקון חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים 4. בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962, אחרי סעיף 28א יבוא: בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962, אחרי סעיף 28א יבוא: בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962, אחרי סעיף 28א יבוא: בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962, אחרי סעיף 28א יבוא: בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962, אחרי סעיף 28א יבוא: בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962, אחרי סעיף 28א יבוא:
"צו חוסם "צו חוסם "צו חוסם 28ב. הוראות סעיף 75א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, למעט סעיף קטן (ב) שבו, יחולו על בתי הדין הדתיים הדרוזיים, בשינויים המחויבים." הוראות סעיף 75א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, למעט סעיף קטן (ב) שבו, יחולו על בתי הדין הדתיים הדרוזיים, בשינויים המחויבים."