הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2197437 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת עידית סילמן ______________________________________________ פ/125/25 הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – ביטול הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים במקרה של טיפול ואשפוז פסיכיאטריים), התשפ"ג–2022 דברי הסבר חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960, פורס רשת הגנה על קטינים ששלומם הגופני והנפשי בסיכון על רקע סיבות שונות, חלקן משפחתיות, ויש צורך במעורבות של מערכת הרווחה ובית המשפט כדי להבטיח את שלומם. סעיף 24 לחוק זה מטיל חובת סודיות על מידע שעשוי להיות קשור להפעלת חוק זה ביחס לקטין מסוים, על מנת להבטיח את פרטיותם של קטינים וכחלק מההגנה עליהם. כמו כן קובע סעיף 24 לחוק סנקציה פלילית על מפר חובת סודיות זו (מאסר של שנה או קנס). כך למשל, אוסר הסעיף לפרסם כי קטין מצוי תחת השגחת פקיד סעד; נעברה בו עבירה; או עבר בעצמו עבירה פלילית. אלא שסעיף זה אוסר אף על חשיפת כל רמז לכך שילדים ובני נוער מקבלים או קיבלו טיפול פסיכיאטרי או שקשורים לבדיקה או לאשפוז פסיכיאטרי (פסקת משנה (ח)), ובכלל זה, כי עשו ניסיון אובדני (פסקת משנה (ג)). זאת בשעה שהסעיף אינו אוסר על חשיפה כי קטינים חולים במחלה גופנית ומטופלים בגינה, או כי חלה החמרה במצבם. ההתייחסות הספציפית למחלות מתחום "בריאות הנפש" בסעיף זה, ושתיקה ביחס למחלות אחרות, הן בעלות השפעה שלילית. יש בכך העמקת הסטיגמה שיש בציבור אודות מחלות "נפש", והעברת מסר כי מחלות אלו, יפה השתיקה וההסתרה כלפיהן. זאת בשעה שידוע כי הכחשה והסתרה של מחלות מסוג זה מחבלות באיתור ובטיפול מוקדמים וראשוניים, שיש בהם להקטין את הקושי, מחלישות את כוחם של ההורים להשיג תמיכה לילדם ולהם, ומעמיקות את היחס החברתי השלילי כלפי מצבים אלו. מדינת ישראל והממסד הרפואי בתוכה פועלים מזה שנים כדי לעקור סטיגמה זו ולהעביר את המסר שמחלות פסיכיאטריות הן ככל מחלה אחרת. ועוד, סעיף זה תוצאתו בקרימינליזציה של הורים שמבקשים "לנרמל" את ההתמודדות המשפחתית עם בן או בת עם קשיים פסיכיאטריים. כך שבעוד שהורה יכול לחלוק את העובדה כי בתו חולה בסרטן, ולקבל תמיכה מחוג המשפחה, החברים וגורמים נוספים, הוא נהפך לעובר-חוק וצפוי למאסר, אם הוא חולק את העובדה כי בתו סובלת, לדוגמא, מדיכאון קליני. זאת ועוד, הסדר חוקי זה אינו נדרש כלל וכלל, והתכלית המגולמת בו מוסדרת בחוקים אחרים, כלהלן: חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991, שהוא חוק ספציפי ומאוחר יותר, אוסר בסעיף 42 על כל אדם: איש טיפול, הורה, בן משפחה או אדם אחר, שהגיעה אליו ידיעה לגבי אדם תוך כדי ביצוע אותו חוק או בקשר לביצועו, לחשוף ידיעה זו, ולמשל כי אדם, ובכלל זה קטין, עבר אשפוז או טיפול פסיכיאטרי (בין היתר על רקע נסיון אובדני), אלא אם כן התקיימו התנאים שבאותו סעיף. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, אוסר על פגיעה בפרטיות בזולת ללא הסכמתו, ולפי סעיף 2(11) פגיעה בפרטיות כוללת גם פרסום מידע בדבר מצבו הבריאותי של אדם אחר, בכלל זה קטין. לבסוף, מטפל כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, חייב לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ורשאי למסור לאחר מידע רפואי על אדם רק בהתקיים אחד מהתנאים שבסעיף 20 לאותו חוק. לבסוף, אם קיים חשש לגבי גבולות החשיפה של מידע רגיש זה בידי הורים דווקא, הרי שחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, קובע בסעיף 17, כי הורה יפעיל את סמכויותיו כאפוטרופוס לקטין "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין", ואם יש מחלוקת בין ההורים, רשאי אחד מהם לפנות לבית המשפט כדי להורות בעניין. וכך, הורים נתונים למגבלות חשיפת מידע לגבי המצב הפסיכיאטרי של בנם או בתם, בדיוק כשם שהדבר נכון לגבי מחלות גופניות. לסיכום, זכותם של ילדים ובני נוער לפרטיות אודות מצבם הרפואי, על כך המשתמע מכך, מוסדרת מכוח הדין הכללי מבלי צורך להכתים ולבדל דווקא קטינים עם מחלות פסיכיאטריות. הצעת החוק נוסחה בסיוע מוקד ה.ל.ב. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מיכל וולדיגר (פ/2938/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בכסלו התשפ"ג (12.12.2022) תיקון סעיף 24 1. בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960, בסעיף 24(א)(1) – (1) פסקת משנה (ג) – תימחק; (2) פסקת משנה (ח) – תימחק.