חומר רקע
כ"ג סיוון
התשפ"ו
8
ביוני 2026
אל
:חברי ועדת החוקה
מאת
:הייעוץהמשפטי לוועדה
מסמך הכנהלדיון בוועדת החוקה ביום 9.6.2026
בעניינןשל הצעותחוק ההתיישנות(תיקון –
הרחבת הגדרת
בן משפחהלעניין תקופת ההתיישנותשל תביעה בשל תקיפה מינית אוהתעללות), התשפ"ג–
2023
, של
חברתהכנסת מרב מיכאלי (פ/2568/25
ושל חבריהכנסתשלי טל מירון ומשה סעדה (פ/)2569/25
)
עלשולחןהוועדהמונחות
שתיהצעותחוקפרטיותזהות,ה
מבקשותלתקןאתחוקההתיישנות,התשי"ח–
1958
(להלן – החוק), ולקבוע כי תוארך תקופת ההתיישנות ה
חלה על הזכות להגיש תובענ
ה אזרחית בגין התעללות
שבוצעה בקטין או
תקיפה מינית
שבוצעה בבגיר שטרם הגיע לגיל 21, עלידי
בן דודו.
התיישנות עבירותמין
ככלל,
בבסיסקביעתתקופ
ות
התיישנותעומדיםקשייםראייתייםהניצביםבפנינתבעאונאשם
הנדרשלהתגונן
בחלוף שנים רבות מקרות האירוע הנטען
, וכן התפיסה כי האינטרס הציבורי בניהול ההליך המשפטי פוחת ככל
שחולף זמן
מאז אותו אירוע.
ואולם,
הדין הישראלי מכיר
בכך
שכאשר מדובר בעבירות מין שבוצעו
בקטין,
האיזון הראוי
הוא אחר. זאת
משום שלקשיים הרבים המתעוררים בכל הנוגע לחשיפת פגיעה מינית, מתווספים קשיים הנובעים מהיותו של
הנפגע קטין, כגון פערי כוחות וקושי בהבנת עצם הפגיעה. בנוסף לכך, כאשר מדובר בפגיעה מינית
שבוצעה
על
ידי בן משפחה
, פעמים רבות נדרשת לנפגע העבירה תקופה ממושכת עוד יותר כדי לחשוף את הפגיעה, בשל
הצורךלהתנתק תחילהמהתלות במשפחה, כדילעבד את הפגיעהוכדילגייס כוחות לחשוף ולהתלונןעליה.
בהתאם לכך, נקבעו בדין
הפלילי "תקופות התיישנות מוארכות"
לשם ניהול הליכים פליליים כנגד פוגעים
בעבירותמיןבקטינים.חוקהעונשין,התשל"ז–
1977
,בסעיף354
,קובעמנגנוןלעיכובמרוץההתיישנותהמותאם
לזהות הפוגע: כך, בעוד שהתיישנות בגין עבירת פשע היא לרוב 10
שנים, עבירות מין מסוג פשע שבוצעו בקטין
בידי אדם זר יתיישנו בהגיעו לגיל 33, ולעומת זאת, עבירות מסוימות
שבוצעו בקטין בידי בן משפחה
(לרבות בן
דוד) או ה
אחראי עליו,
יתיישנו רק בהגיעהנפגע לגיל38
או43
, בהתאםלחומרת העבירה.
כידוע, מלבד ניהול הליך פלילי, נפגע העבירה רשאי לתבוע את נזקו גם
בהליך אזרחי
, לרבות בתביעה נגררת
(שהיא תביעה אזרחית המוגשת נגד המורשע בשל העובדות שבהן הורשע, ולכן התובע לא נדרש להוכיחן שוב
בהליךהאזרחי.)ואכן,בדומהלדיןהפלילי,
סעיף18אלחוקההתיישנותקובעכי,
בעודשככלל
תובענות
אזרחיות
יתיישנו בתוך7 שנים ממועדהיווצרות העילה, או כאשר לנפגע-
התובעימלאו 25
שנים (לפיהמאוחר)–
תקיפות
מיניות
שבוצעו בקטינים,
עבירות התעללות
בקטינים שבוצעו על ידי בני משפחה או האחראים עליהם, וכן
תקיפ
ותמיני
ו
תשבוצע
ובבגיר
יםש
טרםמלאול
הם
21
שנים,
על-
ידיבנימשפחהאותוךניצוליחסיאמון,תלות,
טיפול או מרות– יתיישנו, ככלל, רק כאשר לנפגע-
התובע
ימלאו
35
שנים.
הצעות החוק שבפני הוועדה
מבקשות לתקן את הגדרת "בן משפחה" הקבועה ב
סעיף
18
א האמור. הגדרה זו
כוללתכיוםקרובי משפחה שוניםשלהנפגע, דוגמתאחים,דודיםוגיסים
שמלאולהם15
שנים,
אךאינהכוללת
את בני
ה
דודים של הנפגע, ולכן תביעות
בשל
תקיפה מינית או התעללות
בידי בני דודים, נותרות כיום מחוץ
להסדרהתיישנות ייחודי זה.
1
להשלמת התמונה יצוין כי
בדין הפלילי, בשנת 2017
נוספו להסדר
ל"תקופת התיישנות מוארכת" בני דודים,
במסגרת תיקון 129
לחוק העונשין. בתיקון נקבע כי גם בעבירות מין מסוימות שנעברו בקטין בידי
ןב דודו
(שמלאו ל
ו
15
שנים), יחול ההסדרהמחמיר של התיישנותעבירות מין במשפחה(התיישנות עד גיל 38
כאמור.)
ההסדר המוצע
18
א.תביעהבשלתקיפהמיניתאוהתעללות
א)( בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו
לנפגע
28
שנים:
(1)
תקיפהמיניתשבוצעהבנפגעבהיותוקטין;
(2)
התעללותשבוצעהבנפגעבהיותוקטיןבידיפוגעשהואבןמשפחתואואדםשהיהאחראיעליו;
(3)
תקיפהמיניתשבוצעהבנפגעבהיותו בגיראךבטרםמלאולו
21
שנים,תוךניצול יחסיאמון,תלות,טיפול אומרותאו בידי
פוגעשהואבןמשפחתו.
(א1
)הוראות סעיף
41
לפקודתהנזיקין
[נוסח
חדש]לא יחולובתובענהכאמור בסעיףקטן
א)(
שהוגשה לאחרשמלאולנפגע
28
שנים
והנתבעאינוהפוגעבנפגע,בןמשפחתואואדםשהיהאחראיעליו.
ב)( בסעיףזה–
"בן
משפחה"
–
(1)
הורה,בןזוגושלהורהאףאםאינונשוילו,סבאוסבתא;
(2)
מישמלאולו
15
שניםוהואאחדמאלה:אחאואחות,אחאואחותחורגים,דודאודודהאוצאצ
איהם,בןאובת
דודאודודה,גיסאוגיסה;
(3)
אומן,בןזוגושלאומןאףאםאינונשוילו,אביואואמושלאומן;
(4)
מישמלאולו
15
שניםוהואאחדמאלה:בנואובתושלאומןובןזוגושלכלאחדמאלה,אחיואואחותושלאומן
ובןזוגושלכלאחדמאלה;
]...[
כאמור,
מוצעלתקן
אתסעיף18
א(ב)לחוקההתיישנות,כךשלהגדרת"בןמשפחה"יתווספובןאובתדוד
שמלאו
להם 15
שנים במועד הפגיעה.
1
כתוצאה
מכך, בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית בשל
התעללות
שבוצעה
בקטין
או בשל
תקיפה מינית
שבוצעה
בבגיר עד גיל
21
,
בידי בן או בת דודו, לא
תבוא במניין הזמן
התקופהעדהגיעושלהנפגעלגיל28
,כךשככלל,תקופתההתיישנותהרגילהשל7
שניםתסתייםרקבהגיעולגיל
35
.
לענייןתקיפהמיניתשבוצעהבקטין, יובהרכיתקופת
ההתיישנותהמוארכתכברחלה לפיהדיןהקייםללא
קשרלזהות הפוגע ולכן אין צורךלתקן אתהחוק לעניין זה.
עלפידבריההסברלהצע
ות
החוק,התיקוןהמוצע
נובעמכךשישנוקושימיוחדבדיווחעלפגיעהבתוךהמשפחה
עקב יחסי קרבה, תלות ונורמות של ציות. הנפגע מתמודד עם מנגנון הבשלה מורכב שעשוי לארוך עשרות שנים,
ואין הבדל מהותי בין תהליך ההבשלה שנדרש מקטין כדי להתלונן על בן דודו לבין התהליך הנדרש ממנו
כשמדובר בבני משפחה אחרים. יתרה מכך,
לפי דברי ההסבר,
נתוני מרכזי הסיוע מצביעים על קטינים רבים
שנפגעיםמדישנהבידיבנידודיהם,אךמקריםאלואינםמגיעיםלהליךמשפטימשוםשמוסדההתיישנותמהווה
חסם משמעותיעבורם.
2
1יצויןכיעמדתועדתהשריםלענייני
חקיקההייתהלתמוךבהצעהבקריאההטרומית,בתנאישהמשךהליכיהחקיקהיקודמובהסכמת
משרד המשפטים,משרד הרווחה והביטחון החברתיוהרשות לקידוםמעמד האישה,ובתנאי שמקום הוספתהמילה "צאציאהם"[של
הדוד או הדודה –
הח"מ], יבוא "בן או בת דוד". מכיוון שתיקון זה משקף גם את כוונת המציעים לפי דברי ההסבר ותואם לנוסח
המופיע בחוק העונשין, הצענו את הנוסח המופיע לעיל.
2
אכן,מדוחאיגודמרכזיהסיועלנפגעותולנפגעיתקיפהמיניתלשנת2024
,עולהכיפגיעהבידיבנידודיםהיאתופעהלאמבוטלת.על
פיהדוח,ב-
5%
מכללהפניותלמרכזיםשבהןהתקבלמידעעלטיבההיכרותעםהפוגע,התקיפהבוצעהעלידיבןדוד(לצורךההשוואה,
שיעור הפניות המיוחסות לדודים עומד על 4%
). יתרה מכך, כאשר בוחנים באופן ספציפי פגיעות בילדות ובילדים (עד גיל 12
), שיעור
הפגיעות שבוצעו על ידי בני דודים עולה ל-
7%
מכלל המקרים (לעומת שיעור הפגיעות שבוצעו על ידי דודים, העומד על 8%
). הדוח גם
ממחיש את קשר השתיקה והפער בדיווח –
בעוד שבמרכזי הסיוע 35%
מהפניות נוגעות לפגיעה בתוך המשפחה, במשטרת ישראל רק
2
נקודות
לדיון
1.
נתוניםרלוונטיים:מוצעכיה
וועדהתבקש
רקערלוונטי
מגורמיהמקצועבממשלה–
במשטרה,בפרקליטות
ובהנהלת בתיהמשפט– במטרהלהעריך את השפעת התיקון המוצעעל נפגעיעבירה:
כמהחקירות נפתחו
או
נוהלו בשנים האחרונותבחשדלביצועעבירות מיןעל ידי בני דודים?
כמה כתבי אישום הוגשו בשנים האחרונות בגין עבירות מין שבוצעו על ידי בני דודים, והאם ניתן לפלח
אותם לפיגיל הנפגע במועד הגשתהתלונה או כתבהאישום?
האם נאסף בממשלה מידע ביחס ל
השפעת תיקון
129
לחוק העונשין,
שהאריך כאמור את תקופת
ההתיישנותביחסל
עבירותמיןמסוימותשנעברובקטיניםעלידיבנידודיהם–
כמהכתביאישוםהוגשו
מאזהתיקוןהאמורשלאניתןהיהלהגישלפניו?ככלשלאניתןלפלחאתהנתוניםעלפיגילהנפגע,האם
הייתה עלייה
או
שינוי במספר כתבי האישום שהוגשו בשנים שלפני ואחרי התיקון, בגין עבירות מין
שבוצעו בקטיניםעל ידי בני דודיהם?
כמהתובענות
אזרחיות
נוהלובבתי
המשפט
בשניםהאחרונותבגיןעבירותמיןשבוצעועלידיבנידודים?
2.
ההקשר הכולל ומידת מיצוי זכויות נפגעי עבירות מין בהליכים אזרחיים: דוח הצוות
להנגשת ההליך
האזרחי לנפגעותולנפגעיעבירה (אוגוסט 2022
)
3, עמד על כך ש
קיימים קשייםוחסמים משמעותיים
בהגשת
תביעה אזרחית בשל עבירות מין
, למשל בשל טראומה וצורך ב
פרק זמן ארוך כדי לעבד
אותה
ולגייס את
הכוחות הנדרשים לנהל הליך אישי מול פוגע
שם, בעמ'( 92
). ואכן לפי
נתוני
הדוח בפועל, בין השנים2015
–
2022
,
שיעורהתביעותהאזרחיות
שהוגשו
עלידינפגעיעבירותחמורות
עמדעלכ-
3.8%
בלבדמתוךהתיקים
בהםהורשעונאשמים.באשרלשאלתההתיישנות
,הצוותזיההמורכבותכפולה–
מחד,
הוראותההתיישנות
מהוו
ת
חסם ממשי המקשה על נפגעי עבירה לפעול משפטית, אך מאידך, קיומה של "תקרת ההתיישנות"
שימש עבור חלק מהנפגעים כגורם מתמרץ ומניע, כאשר מעדויותיהם עלה כי החשש מפני אובדן הזכות
לתבוע הוא שדחף אותם לגייסאת כוחותיהםולנקוטהליך אזרחי.
לענייננו,התיקוןהמוצעמרחיבכאמור
אתחלוןהזמןלהגשת
תביעהאזרחית
נגד
פוגעים-
בנידודיםעדהגיע
הנפגע לגיל 35
.
עם זאת, כפי שעולה מהאמור לעיל, ההתיישנות אינה חסם יחיד להגשת תובענות אזרחיות,
ו
מוצ
ע לוועדה לשאול את גורמי המקצוע בממשלה, האם ואילו צעדים
נוספים בכוונתם
לקדם כדי לסייע
לנפגעים מוליתר החסמים בהליך האזרחי? האם יש התקדמות ביישום המלצות
הדוח?
3.
תחול
ת התיקון: מוצע
לוועדה לדון בתחולת התיקון המוצע.
ככל
שהוועדה סבורה שהתחולה צריכה להיות
מיידית, במובן זה שהתיקון יחול גם על עילות תביעה ש
נוצרו
לפני מועד החקיקה, אך
טרם התיישנו במועד
בותיכנסהצעתהחוקלתוקף–
נציעלהבהירזאתלפרוטוקול.
לטעמנו,פרשנותכאמוראינהמחיי
בתכתיבת
הוראת מעבר מפורשת ב
חוק. ואכן, כך למשל נעשה בתיקון 7 לחוק ההתיישנות משנת
2022
שעסק גם הוא
בסעיף
18
א
לחוק
(והשוו לעניין זה בספרות האקדמית –
ישראל גלעד התיישנות בדין האזרחי (2022
,) בעמ'
607
)
, וכך נפסק בנוגע לתקופות ה
ה
תיישנות בפלילים
(ע"פ 7097/08
פלוני נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום
6.9.2010
)
,פסקה6
לפסקדינושלהשופטלוי;השווגם
לדיוןבתיקון129
לחוקהעונשין–
פרוטוקול347
של
דיוני ועדתהחוקה, חוק ומשפט, מיום 28.02.2017
בעמ', 9).
11%
מהתלונותעוסקותבפגיעהמיניתבמשפחה.פערזהעשוילהמחישאתהחסמיםהניצבים
בפנינפגעיעבירותמיןבמשפחהבבואם
למצות את הדין עם הפוגעים בהם (דוח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעיתקיפה מינית שפורסם ב-
2024
בעמ',37-29
.)
3הצוותהוקםבעקבותהמלצותהוועדההבין-משרדיתלבחינתהטיפולבנפגעיעבירותמיןבהליךהפלילי,בראשותנשיאתביתהמשפט
המחוזיבדימוס השופטת ברלינר.
3