חומר רקע
1
פנחס יחזקאלי: נכון לתקן את פקודת המשטרה
תקציר: מידור השר מפעולות המשטרה הפר איזון נדרש וחיוני, ולא מנע מהמשטרה
,לשקוע ולאבד אמון ציבורי. את המחיר כולנו משלמים היום בהתערערות סדר החיים
:אבדן הריבונות בפריפריה והיעדר משילות. המסקנה המתחייבת היא כפולה מחד
גיסא, לתת בידי השר הממונה את הסמכות; ומאידך גיסא, לחייב הן את השר והן את
,המפכ"ל בשקיפות מוחלטת, ובמתן דין וחשבון רצוף לציבור על היעדים, על השגתם
ועל התקלות שבדרך.
[ב תמונה: לתקן את פקודת המשטרה ולהבריא את היחסים בין המפכ"ל לשר הממונה... תמונה חופשית
לשימוש ברמהCC BY 2.0,
שהועלתה על ידיmohamed_hassan
לאתר
FIXABAY
[
[
לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו
כאן[ ]
לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר
'ייצור ידע', לחצו כא]ן
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי
.הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה
שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי
.ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל
הוא העורך הראשי של אתר .ייצור ידע למאמר באתר, לחצו כאן ]
* * *
בשנת1994
, ציין
המפכ"ל העוזב יעקב טרנר,
כי
"
כמעט כל מפכ"ל סיים את תפקידו
בנסיבות של מתיחות או אי הסכמה או קשיים עם השר הממונה עליו... משום
שהסיטואציה של מפכ"ל ושר משטרה מעליו מזמינה בעיות" (
,ללא מחבר1994
', עמ
48
).
2
ואכן -
,קונפליקטים בין המפכ"ל והמשטרה לבין השר הממונה עליה, שבמהלכם שילמו
לעיתים, מפכ"לים מחיר אישי, פרצו בעוצמה .רבה מימי המפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר
הבולטים שבם היו הפסקת כהונתם של שני מפכ"לים –
הרצל שפיר ב -
1980
ויעקב טרנר
ב -
1993
על -
ידי השרים הממונים עליהם, יוסף בורג ומשה שחל (
,יחזקאלי ושלו2000
(
[
בכרזה: הבעייתיות ביחסי שר מפכ"ל... התמונה המקורית מתוך אתר משטרת ישראל. הכרזה: ייצור
ידע]
השורשים: מורשת המנדט והאינטרסים השלטוניים
הסיבות למצב הנוכחי הן שתיים:
-
האח ,ת השר ירש את הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון בפקודה המנדטורית.
-
השני ,יה על מנת לבסס שלטון מרכזי ריכוזי בתקופה קשה של התהוות, העדיף דוד בן
גוריון
לשלוט על המשטרה ישירות, ללא תיווך, דרך מינוי איש מפלגה נאמן, יחזקאל סהר
(ראו תמונה משמאל), שנשאר בתפקידו עשר שנים תמימות; ומינוי שר משטרה נוח ולא
דומיננטי.
במקביל, הכשיר את בנו, עמוס
בן גוריון למפכ"לות, מינה אותו למפקד מחוז ת"א ולסגן
המפקח הכללי, ונתן בידיו כוח אדם ואמצעים שלא ניתנו למחוזות אחרים.
התוצאה הייתה שחיתות
גוברת במשטרה, ש'התפוצצה' ב פרשת שורת המתנדבים[
לריכוז
המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כא ]ן .
)גם שירות הביטחון הכללי (שב"כ
וגם בית המשפט גויסו כדי לסייע לבנו של המנהיג.
3
בסוף הפרשה הורשע המפכ"ל לשעבר סהר במתן עדות שקר בבית המשפט, כד י להגן על
עמוס בן גוריון, והאחרון פרש מהמשטרה [
לקובץ מאמרים בנושא דומה: תרבות, סטייה
ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן[
[
בתמונה: עמוס בן גוריון, בנו של ראש הממשלה, שהסתבך בפרשיית שחיתות חמורה ופרש... בעל
הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף27
א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות
הראשי, אנא פנה ל
[email protected]
[
על בסיס האינט רסים, נבנתה גם תיאוריה בדבר הצורך, להרחיק
את השר הממונה מעמדת כוח על המשטרה...
ע"פ התיאוריה,
ההיגיון בהרחקת השר מקבלת סמכות על המשטרה הוא כפול )
,שדמי
1989
( :
1
.
יצירת איום מהותי לדמוקרטיה:
הצורך למנוע מצב שבו המשטרה תשרת את
מטרותיהם הצרות של הנבחרים, הנמצאים ברגע מסוים בשלטון,
ולשמש כלי בידיהם
לדיכוי המיעוט,
עד כדי יצירת פצצת זמן, אשר תהווה איום מהותי על הדמוקרטיה.
2
.
איום על הנבחרים:
מעורבות פוליטית של שוטרים, כבודדים וכקבוצה, תוך ניסיון
,לאגור עוצמה כלפי הדרג הפוליטי, ולהשפיע על הליכי חקיקה
אכיפת החוק ומעמדם
הציבורי. בכך, יוצרים השוטרים איום על נבחרים.
רק שהיום, דווקא בגלל העמימות של פקודת המשטרה קיבלנו את שתי הצרות הללו גם
יחד:
1
.
במסווה של קבלת החלטות מקצועיות, נוצרה הזנחה רבת שנים של המגזר הערבי, עד
שהגענו לאיום מהותי על הדמוקרטיה.
4
2
.
המשטרה הפכה לגורם שמאיים על הנבחרי ם
דווקא נטרול השר נוצרה ברית אימתנית
בין ראש להב433
וראש אגף החקירות; ולצמיחה חסרת פרופורציה של להב433
-
מעין
8200
של המשטרה -
כשתחנות המשטרה, הלוחמים הפשוטים, נאנקים תחת עומס בלתי
נסבל שהכריע אותם. את התוצאה ראינו למ של במה שכונ :ה מסמך יצחקי
['ל מאמרו של
עו"ד פנחס פישלר: 'מסמך יצחקי –
חומר נפץ ללא פיקוח', לחצו
]כאן
כמו גם בסיכול
מקבלי החלטות לא רצויים (מה שמכונה בעגה הציבורית: 'דיפ סטייט) כמו: סיכול מינויו
של ראובן ריבלין
לשר המשפטים (
היה זה ריבלין שטבע את המושג: "כנופיית שלטון
החו )ק;
הרחקת רפאל איתן
מהמשרד לביטחון הפנים; הרחקת חיים רמון
ממשרד
המשפטים; הרחקת פרופ' יעקב נאמן
ממשרד
המשפטים; וסיכול מינויו של גל הירש.
]
בכרזה: ראש אגף החקירות מסיר מועמד לא רצוי למפכ"לות... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור
ידע[
3
.
מאז תקופת המפכ"ל רוני אלשיך, המשטרה הטביעה את עצמה עד צוואר
בפוליטיקה,
כשהמפכ"ל לצורכי הישרדות נטש את האובייקטיביות שהייתה נחלתם
שלמפכ"לם בעבר, ו'אתרג' את עצמו בתקשורת כראש חוקרי נתניהו. בהשפעת רוני אלשיך
המשיך בכך גם המפכ"ל הנוכחי, קובי שבתאי באירועי מאי2021
, כשהפך את המשטרה
למשטרה מהאו"ם, שמפרידה בין הניצים; או דברי המפכ"ל, מפקד המחוז הדרומי ומפקד
מרחב הנגב בתקשורת, שהמצב בדרום מעולם לא היה טוב יותר...
4
.
מאז אמצע המילניום חווה המשטרה קריסה פנימית וירידה מתמשכת באיכות הפיקוד
הבכיר שלה. היא מיטלטלת מתקלה אחת
.לאחרת, ורמת תפקודה בעייתי, בלשון המעטה
5
. פיקוד המשטרה ביזה לא פעם את הציבור כשהוא מפר את עיקרון האחריותיות( ה -
Accountability;
ראו הרחבה בהמשך )
ומשקר במפורש לציבור וגם לבתי המשפט למשל
בפרשת מצלמות המהירות בתקופת המפכ"ל אלשיך, ב -
2018
(.
5
[
הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י אבי אוחיון, לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה
הוא בעל רישיון
Creative Commons
ל
הפצה, תחת רישיון זהה, גרס
ה
SA 3.0
-
CC BY
[
אם כך, נשארנו רק עם הנזק שבאי הבהירות
הסתבר שהרחקת השר מהמשטרה ומתן עוצמה חסרת תקדים למפכ"ל, לא רק שלא השיגה
את מטרותיה, היא הביאה לתוצאה ההפוכה ממש. הנה חזרנו לאמירתו האלמותית
של
הלורד אקטון: (Lord Acton)
משנת1887
: “
כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט
משחית באופן מוחלט”, ("Power tends to corrupt, and absolute power
corrupts absolutely”):
6
[התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]
חוסר ההיגיון הזה בלט בוועדת זמיר1990
מדובר בוועדה שהוקמה על רקע אירועי
הר הבית, באוקטובר
1990 -
שבהם נהרגו
17
פלסטינים נהרגו ונפצעו יותר ממאה, מירי
שוטרי
,משטרת ישראל; ונשאלה השאלה
מהי אחריותו של השר הממונה לאירועים.
מסקנות ועדת זמיר
-
בראשות האלוף צבי זמיר, רא ש המוסד
בשנים
1968–1974
(ראו
)תמונה משמאל -
יצרו, לכאורה,
מהפך ביחסי הכוחות שר -
מפכ"ל, בהקשר של אחריות
השר לטיפול באירועי סדר ציבורי (לא חקירות, ולכן, גם תחילתה של פניקה מוסרית
באשר למעורבות השר בחקירות אינה
רלוונטי .)ת
דו"ח הוועדה קבע, כי דרושה מעורבות ו הפעילה של השר, כדי שיוכל לעמוד בקיום
אחריותו המיניסטריאלית בתחום הסדר הציבורי. משמעותה של קביעה זו היא -
כי שוב
לא תהיה לשר המשטרה חסינות מפני אחריות לכישלונות ולמחדלים של
המשטרה.
7
]ד"ר פנחס יחזקאלי: כשיתערב השר בן גביר
בענייני תפקוד המשטרה, רק יעשה את מה שהוא
)!מחויב לעשותו (ושחלק מקודמיו התרשל לעשות ... המקור: ייצור ידע]
מי שיישם הלכה למעשה את מסקנות וועדת זמיר היה השר
אביגדור קהלני
מסקנות ועדת זמיר (ראו למעלה) הבשילו בשטח בתקופת השר אביגדור קהלני(
ראו
תמונה משמאל).
השר הממונה עצר את פעילות המשטרה במהומות כביש בר אילן, כשהוא מתעלם מהגיבוי
החד משמעי שמפקד המחוז, אריה עמית, ושוטריו קיבלו ממפכ"ל המשטרה,
,אסף חפץ
וכפה הידברות עם המפגינים. באירועי ראס אל עמוד ב -
1997
מידר לחלוטין את המפכ"ל
חפץ ונתן הנחיות ישירות למפקד מחוז ירושלים דאז, ניצב יאיר י צחקי.
הנימוקים שבהם השתמש השר קהלני אינם שונים מאלה המושמעים היום ע"י איתמר
בן גביר:
"
אי אפשר לבקש משר להיות אחראי על מערכת, ולא לדעת מה קורה בתוכה. אני לא נכנס
לשאלה איך מחזיקים את האלה וכמה שוטרים שולחים לירושלים, אבל אני בהחלט מתעסק
במדיניות של השר. כנ ראה שהמשטרה הייתה רגילה ששר הוא איזושהי דמות, שפעם
בשבוע מתקשרת למפכ"ל ושואלת מה נשמע...
אני אומר חד משמעית -
שר צריך להיות מעורב. הוא צריך לדעת איפה להיכנס... אפילו
הציבור דורש שהשר יהיה מעורב. הרי בכל פעם דורשים שהשר יתפטר בגלל משהו
שהמשטרה עושה
..."
(י ,חזקאלי ושלו2000
( )
,יחזקאלי2022
( .
8
[בכרזה: השר לבט"פ לשעבר, אביגדור קהלני: שר צריך להיות מעורב... הכרזה: ייצור ידע ]
ועדת צדוק יוצרת שוב בלבול
ביוני1999
הגישה את ממצאיה הוועדה לשינוי פקודת -
המשטרה בראשות מי שהיה שר
משפטים בעבר, עורך הדין חיים צדוק (ר או תמונה משמאל למטה) (
וועדת צדו .)ק
הוועדה מנתה בנוסף
את פרו פ' מרדכי
קרמניצר, את עורך הדין
יעקב רובין, את חיים
קוברסקי ואת ניצב (בגמלאות) ד"ר יהושע כספי.
הוועדה סברה כי יש מקום להפריד בין
תפקידיה של המשטרה בתחום החקירות לבין תפקידיה האחרים של המשטרה:
כל התחומים למעט חקירות
הועדה חלקה על ועדת זמיר לגבי "המעורבות הפעילה" של השר בפרטים המבצעיים
של ארוע ספציפי:
השר רשאי להתערב בהחלטות אסטרטגיות, לתת הנחיות כלליות, ולהתוות מדיניות עבור
המשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית.
אול ,ם אין הוא רשאי
,להתערב בפרטי הביצוע האופרטיבי של המדיניות, או בפרטים
נושא השמור לדרג המקצועי.
השר רשאי להתערב בקביעת תכנית העבודה של המשטרה, ובקביעת סדרי העדיפויות בין
התחומים השונים המופקדים בידי המשטרה, אולם בבואו לעשות כן עליו ליתן משקל ניכר
"לעמדתו המקצועית של המפכ ל, ולא להתערב בה אלא במקרים מיוחדים ומטעמים בעלי
חשיבות רבה.
9
,הוועדה סברה, שעל חוק המשטרה החדש להגדיר באופן רחב את סמכויותיו של המפכ"ל
העומד בראש המשטרה, באופן שיקנה לו שליטה מבצעית מלאה על פעולות המשטרה.
סמכויות אלו יופעלו על -
ידי המפכ"ל באופן עצמאי, כדין
כל "רשות מוסמכת" במשפט
המנהלי הישראלי אשר הוענקו לה סמכויות ישירות בחוק.
,"הוועדה המליצה כי בין הסמכויות שיוקנו למפכ"ל המשטרה בתור "רשות מוסמכת
ייכללו הסמכויות הבאות:
1
.
לפקד על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה;
2
.
לקבוע את הרכב המשטרה במסגרת תקצ יבה;
3
.
להורות, באישור השר הוראות כלליות לעניין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר
והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה ("הוראות המשטרה") ופקודות כלליות שיפרטו את
)"הוראות המשטרה ("פקודות המטה הארצי.
4
.
להורות על גיוס שוטרים, פיטוריהם משירות, השעייתם, העלאתם בד רגה, הצבתם
בתפקיד, והעברתם מתפקיד, הכל בכפוף להוראות כל הדין.
5
.
להורות, בכפוף להוראות כל דין, על דרכי ביצוע תפקידיה של המשטרה.
6
.
לייצג את המשטרה בכל ענין.
לכאורה, השר להתערב על -
ידי נטילת סמכויותיו של המפכ"ל, בהתאם לסעיף42
לחוק -
יסוד: הממשלה, אולם התערבו ת זו תהיה דראסטית, ועשויות להיות לה תוצאות
פרלמנטריות, ציבוריות ותקשורתיות אם לא הייתה מוצדקת.
תחום החקירות
הוועדה סברה כי המשטרה צריכה להיות חופשית לחלוטין בחקירותיה, כשעליה מרותו של
החוק בלבד. במקרים של ספק לגבי דרך הפעולה של המשטרה בתחום החקירות והתאמתה
לחוק, הסמכות להורות למשטרה כיצד לנהוג (או לא לנהוג) צריכה להיות בידי היועץ
המשפטי לממשלה. הוועדה סבורה כי השר רשאי לקבל דיווחים כוללניים (להבדיל
מדיווחים מפורטים על חקירות ספציפיות) על חקירות המתנהלות על -
ידי המשטרה באותו
אופן ובאותה מידה ששר המשפטים רשאי לקבל דיווחים על פעולות היועץ המשפטי
לממשלה בתחום אכיפת החוק. הוועדה סבורה כי השר איננו רשאי ליתן למשטרה הוראות
לגבי חקירות ספציפיות. יחד עם זאת, סברה הוועדה כי השר רשאי להתוות מדיניות כללית
בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי העדיפויות העקרוניים, אך זאת בהת ייעצות עם
היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.
הצורך ליתן לשר סמכות להתוות מדיניות כללית נובע הן מאחריותו הפרלמנטרית והן מכך
שפעמים רבות למדיניות מסו .ימת של המשטרה עשויה להיות השלכות תקציביות ומבניות
כך, למשל, המליצה בשנת1994
הוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה
בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר להסריט הודאות של חשודים בעבירות חמורות
באמצעות ציוד וידיאו, וזאת כדי לסייע לשופטים בהחלטתם בבואם להעריך את מהימנות
ההודאה והאם ניתנה באופן חופשי ומרצון. ההחלטה לעבור לשיטת עבודה כזו כרוכה
בגיוס תקציבים לרכישת ציוד והכשרתו של כח -
אדם להפעלת הציוד, ויש בה השלכות
מבניות ותקציביות, ועל -
כן ראוי שמשרד
המשטרה, בראשות השר, יהיה מעורב בה.
10
"
,מדיניות כללית", לעניין זה, אשר אותה רשאי השר להתוות, יכולה גם להיות
למשל, הוראה לשים דגש על סוג עבירות מסוים, המהווה, "מכת מדינה".
[התמונה: "
,מדיניות כללית", לעניין זה, אשר אותה רשאי השר להתוות, יכולה גם להיות, למשל
הוראה לשים דגש על סוג עבירות מסוים, המהווה, "מכת מדינה"...
,אוטובוסים שרופים בצפת
בשבת, ה-
11
ביוני2022. האם מישהו יתעורר בזמן? התמונה: דוברו ת כיבוי והצלה. שם הצלם אינו
מוזכר. הכרזה: ייצור ידע ]
:מאידך, הוועדה סבורה כי השר איננו רשאי להתערב, בכל דרך שהיא, בחקירה ספציפית
לא במתן הוראות, לא ברמיזות לגבי התוצאות הרצויות, לא בהחלפת החוקרים או בדרישה
מהמפכ"ל להחלפתם, ולא בכל דרך אחרת. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים כ אשר
החקירה הינה כנגד השר או מי ממקורביו, או כנגד אישים פוליטיים אחרים. במקרים אלו
לשר עלול להיות
,אינטרס מובהק בחקירה ובתוצאותיה, והוא עלול לנסות להשפיע עליהם
גם אם בדרכי עקיפין. יש להגדיר בחוק את ההבחנה בין סוגיות עקרוניות של ממש לבין
עניינים ספציפיים שיי נתן להם לבוש של סוגיות עקרוניות. הבחנה זו איננה קלה כלל
ועיקר, שכן טבען של סוגיות עקרוניות שהן זוכות לתשומת -
לב דווקא בעת שדוגמא
קונקרטית מתעוררת.
עיקרון חשוב שהדגישה הוועדה: חובת השר ב
אחריותיות
(Accountability)
לציבור
כתבה הוועדה: אחת הדרכים להבטיח כי כוחו של השר להתוות מדיניות איננו מנוצל לרעה
לצרכים של אירוע ספציפי הינה שקיפות
של החלטות המדיניות. במילים אחרות,
הוראות
בעלות חשיבות עקרונית שנותן השר למשטרה צריכות להיות ידועות לציבור, על -
מנת
שיעמדו לביקורתו של הצ יבור.
במקרים אלו, על השר לקיים דיון שבו תישמע עמדתו של
המפכ"ל, ולפרסם החלטה מנומקת, שתביא לידיעת הציבור את עמדת המפכ"ל, את החלטת
השר, ואת הטעמים להחלטתו של השר להתערב בשיקול דעתו של הדרג המקצועי. במקרים
11
שבהם התערבות השר תהיה בתחומים שהסודיות ראויה להן, נית ן יהיה לשמור על הסודיות
יחד עם הבקרה הציבורית על -
ידי מסירת ההחלטה לידי ועדת -
משנה בכנסת".
[בתמונה: חובת השר באחריותיות(Accountability)
לציבור...
תמונה
חופשית לשימוש ברמהCC
BY 2.0,
ש
הועלתה על ידיmohamed_hassan
לאת רFIXABAY
]
מסקנות ועדת צדוק לא התקבלו מסיבות שונות, והנוהג המשיך
ע"פ ועדת זמיר
וועדת אור לחקר מהומות אוקטובר2000
במגזר הערבי
הוועדה
הלכה בעקבות ועדת ,זמיר והתייחסה בכובד ראש לאחריות השר לביטחון הפנים
שקיבל בהמלצות יחס מקל בשל העובדה שראש המטה המבצעי שלו פעל בצמוד למפכ"ל
ונמנע מלהעביר אליו דיווחים אודות ירי הצלפים. כתוצאה מכך המליצה הוועדה, שראש
המטה המבצעי לא יהיה יותר קצין משטרה.
כתבה הוועדה: ...
למש רד לביטחון פנים, ולשר העומד בראשו, תפקיד חשוב בפיקוח
ובבקרה על המשטרה במילוי תפקידיה, ובשמירה על האיזון העדין הכרוך בכך. לא כל
שכן, שהדברים אמורים במצבים משבריים, ובפעולות הכנה לקראת מצבים צפויים כאלה.
באשר למצבים מסוג זה, המחייבים הכרעות ערכיות הנוגעות לח יי אדם, אין השר
לביטחון פנים יכול להסתפק בעמדה פסיבית. נדרש ממנו לעמוד על המשמר ולדאוג
לכך, שיהיה בידיו כל המידע הדרוש לצורך פיקוח על עבודת המשטרה וקביעת
המדיניות המנחה אותה, וכדי שיוכל לקבל החלטות מושכלות.
אכן, השר לביטחון פנים
אינו אמור להתערב בהחלטות או פרטיביות פרטניות של המשטרה. הוא גם אינו אמור
להתערב בהחלטות בנושאים מקצועיים, כמו חקירות. עם זאת, מחובתו לגלות מנהיגות
,בנושאי מדיניות, ולגבש סדר יום. בעשותו כן, עליו לדאוג לקבלת כל המידע הרלוונטי
ולקבלת ייעוץ מאנשי המטה המבצעי שבמשרדו באשר למשמעות המידע.
12
[בתמונה: כריכת דוח ועדת אור. התמונה היא נחלת הכלל ]
בדומה לשר קהלני, תפקד השר צחי הנגבי כסוג של מפכ"ל על, כשהוא מעביר למשטרה -
הפגועה ממסקנות וועדת אור -
,הנחיות ספציפיות ומתערב בתבונה רבה בעבודת המשטרה
כולל הנחיות למפקדי מחוזות כיצד לפעול, ללא רעשים מיותר ים וללא מחאות של
המפכ"ל.
גם בתקופת הפגנות בלפור, קיים מפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון ידיד, קשר ישיר עם
לשכת השר, מעל ראשו של מ"מ המפכ"ל, מוטי כהן.
מסקנות
מידור השר מפעולות המשטרה הפר איזון נדרש וחיוני, ולא מנע את וגרמה למשטרה
לשקוע ולאבד אמון ציבורי. את המחיר כולנו משלמים היום בהתערערות סדר החיים, אבדן
הריבונות בפריפריה והיעדר משילות.
יתרה מכך, למרות שמסקנות ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון טרם הוגשו, ברור
,היום כי השר הממונה לא יוכל לחמוק מאחריות במקרים של כשלים ההולכים ומתרבים
דווקא בשל היעדר
האיזונים.
המסקנה המתחייבת היא כפולה:
-
מחד גיסא, לתת בידי השר הממונה את הסמכות.
-
ומאידך גיסא, לחייב הן את השר והן את המפכ"ל בשקיפות מוחלטת, ובמתן דין וחשבון
רצוף לציבור על היעדים ועל השגתם.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו
ראוי? אנא, דווח לנו!
13
נושאים להעמקה
•
מאמרו של עו"ד פנחס פישלר: 'מסמך יצחקי– חומר נפץ ללא פיקוח.'
•
מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'כנופיית שלטון החוק.'
•
'אוסף המאמרים על 'דיפ סטייט– 'מדינת עומק;'
•
אוסף המאמרים על אחריות ואחריותיות;
•
אוסף המאמרים על המשטרה וביזיון מצלמות המהירות;
•
( מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי2015
) שורת המתנדבים–
פרשת השחיתות השלטונית
)…החמורה מכולם (עד כה.!
•
אוסף המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת;
•
אוסף המאמרים על תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים.
מקורות והעשרה
•
( יחזקאלי ושלו2000
,), היחסים שבין המפכ"ל לשר הממונה בישראל1948
-
1997
,
משטרה
וחברה,
גיליון4
, מרץ2000
', עמ89
-
134
.
•
( פנחס פישלר2018
), 'מסמך יצחקי– חומר נפץ ללא פיקוח', ייצור ידע, 23/7/18.
•
( פנחס יחזקאלי2016), 'כנופיית שלטון החוק', ייצור ידע.
, 26/2/16
•
( פנחס יחזקאלי2022), אסף חפץ ואריה עמית מציעים למפכ"ל להתפטר. למה דווקא הם?
ייצור ידע, 9/12/22.
•
( פנחס יחזקאלי2019
'), 'דיפ סטייט– 'מדינת עומק' באת
ר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/4/19.
•
( פנחס יחזקאלי2021
), אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/5/21.
•
( פנחס יחזקאלי2018), המשטרה וביזיון מצלמות המהירות, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע,
15/9/18.
•
( פנחס יחזקאלי2015
) שורת המתנדבים–
פרשת השחיתות השלטונית החמורה מכולם (עד
)…כה! ייצור ידע5.
, 14/11/1
•
( פנחס יחזקאלי2018), על שחיתות שלטונית ואחרת, ייצור ידע, 30/5/18.
•
( פנחס יחזקאלי2018), תרבות, סטייה, אלי
מות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע',
ייצור
ידע14/7/18.
,