חומר רקע
1
י"ח כסלו תשפ"ג
12
דצמבר2022
:הנדון הצעת חוק פקודת המשטרה (תיקון- סמכויות) התשפ"
ג-
2
2
20
אנו מבקשים להביע את התנגדותנו
ל כמה סעיפים
ב
הצעת הח וק שבנדו .ן הצעת החוק
מעניקה ל גורמים פוליטיים שליטה
כמעט מו
חלטת במ
שטרה ואינה עולה בקנה אחד עם
שלטון החוק ו
ה
שוויון בפני החו
ק המחייבים שמירה על עצמאותה המקצועית .
כפי
,שנסביר להלן ,אין להשוות בין צה"ל לבין המשטרה
מא
חר שעיקר
תפקידה של
המ
שטרה הו א
באכיפת החוק ו החשש מהפעלה פוליטית של המשטרה
הוא גדול.
יתר על
,כן
בפועל ,הה
סד ר המוצע מבקש להכפיף את המשטרה לשר לביטחון פנים עוד יותר
.מאשר צה"ל כפוף לשר הביטחון ,לטעמנו
ההסדר החוקי כיום כבר מ עניק
לשר
די
סמכויות כלפי המשטר
ה , ו
אין
.הצדקה להרחבה המוצעת ,מכל מקום
וודאי ש אין לגשת
בחיפזון למהלך
כה משמעותי ומרחיק לכת ולכרוך אותו במהלכים
.לכינונה של ממשלה
מהות ההצעה
1.
הצעת החוק נועדה להעניק לשר
י לב טחון פנים שליטה כמעט מוחלטת
במשטרה, באמצעות הקביעה כי משטרת ישראל( כפופה לממשלה ולשר סעיף3
להצע
ה)
.
,בנוסף לפי ההצעה, ייקבע כי מפכ"ל המשטרה כפוף לשר (סעיף2
להצעה), וכי הוא מופקד על ניהול משטרת ישראל "בהתאם להתוויית המדיניות
ולעקרונות הכלליים של ה שר" (סעיף4
.)להצעה
ההצעה גם מעניקה לשר
שליטה
.בתקציב המשטרה
סמכויות השר כלפי המשטרה כיום
2.
כיום סמכויות השר בניהול המשטרה אינן מוגדרות במפורש בחוק. ההנחה
המקובלת היא, כהגדרתה של ועדת החקירה לעניין אירוע
י
אוקטובר2000
(ועדת אור), "שלשר שמורה הזכות לקבוע את המדיניות של פעילות המשטרה
ולפקח ע
ל ביצועה, וא ף להתערב בסדרי העדיפויות של המשטרה, אך אל לו
להתערב בפרטים הנוגעים לבי"צוע האופרטיבי
(וראו לעניין זה גם את דו"ח
הוועדה הציבורית לחוק משטרה חדש משנת
1999
[ד "וע ת
צדוק]"
)
. כך
בחקירות
המתנהלות במשטרה
, וכך גם ב פרטי מדיניות השמירה על הביטחון
והסדר הציבורי .יצ
וי ן כי סמכויות השר כלפי מינויים במשטרה רחבות יותר
מאשר סמכויות שר הביט חון כלפי מינויים בצבא. בעוד שעל פי הוראות הפיקוד
2
העליון מינויים בצבא מאושרים על ידי שר הבי
חט ,ון מדרגת אלוף משנה ומעלה
הרי שבמשטרה מינוי מדרגת סגן ניצב ומעלה דורש את אישור השר. המשמ עות
הי א שלמעשה סמכויות השר כלפי קידומם של קצינים במשטרה רחבות יותר
מאשר אלו שיש לשר הביטחון כלפי צה"ל. כיוון שכך, ממילא לשר "מנופי
.שליטה" רחבים כלפי הנעשה במשטרה
3.
מו לע ת השר, תפקידו של המפכ"ל בכל הנוגע לניהול המשטרה מוגדר במפורש
" :בפקודת המשטרה כך
המפקח הכללי יפ
קח על משטרת יש ראל, על סדרי
ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל
ההוצאות הכרוכות בה
ולאפסניה שברשותה ."
כלומר–
ההוראות האופרטיביות של המשטרה ניתנות
על ידי המפכ"ל , וניהולה השוטף נתון בידי המפכ"ל. לשר מוקנית הסמכות
לאשר "הוראות כלליות" הכוללות עקרונות להפעלת המשטרה, אך פקודות
.המטה הארצי אינן טעונות את אישור השר
4.
מכוח הוראות אלו
גם עצמאית המשטרה בניהול תקציבה.
הכפפת ה משטרה
ל
דרגים פוליטיים -
פגיעה בשלטון החוק
וב
שוויון באכיפת הח וק
5.
,לפי ההצעה לסעיף8
א לפקודת המשטרה תתווסף הוראה לפיה "המפקח הכללי
נתון למרות הממשלה וכפוף לשר". כמו כן מוצע להוסיף לפקודה את סעיף8
ב
שיקב:ע
)(א
משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה;
)(ב השר ממונה על משטרת ישראל מט .עם הממשלה
בחלק זה של חוות
עת דה
נתייחס לצורך בעצמאות המשטרה מדרגים פוליטיים
(הממשלה או השר) באופן כללי. בחלק הבא נתמקד בכלי הפיקוח הקונקרטיים
.שהוקנו לשר
ביסודו של דבר, כוו נתה המוצהרת של ההצעה היא להכפיף את
המשטרה לממשלה ולשר באופ
ן
.שבו מוכפף צה"ל לממשלה ולשר הביטחון
אלא שמטעמים שיפ
טו רו
להלן, ההכפפה הפוליטית של המשטרה לדרגים
פוליטיים בעייתית ביותר. היא בעייתית בנוגע להגדרת מרות הממשלה על
המשטרה, והיא בעייתית במיוחד
בנוגע לכפיפות המשטרה הקונקרטית לשר .
6.
המשטרה, ככל גוף השייך לרשות המבצעת, כפו
פה מבחינה ארגונית לממשלה .
אך
כפיפות ארגונית וז
מוגבלת בשל תפקידה המיוחד של המשטרה כאחראית
3
על אכיפת החוק, ועל הגנה על הסדר הציבורי, הכרוך במימוש של זכויות
חש .ובות בדמוקרטיה כמו הזכות לחופש הביטוי וזכות הקניין למעשה, וכפי
שהגדירה ועדת צדוק, בחלק ניכר מתפקידיה
המשטרה כפופה למרות החו ק
בלבד .כפי שפס ק בית
ה שפ מ
ט העליון ,
ישנה חשיבות מיוחדת
לכך ש הפעלת
סמכויות המשטרה באכיפת החוק תיעשה "על בסיס מקצועי ובהתחשב
באינטרס הצ
יבורי בלבד, באופן שוויוני וללא משוא פנים ...מכאן החשיבות
הרבה בהבטחת עצמאותו ואי תלותו של מפכ"ל המשטרה, העומד בראשה
ואמון על הפעלת
ה לביצוע תפקידיה"
(בג"ץ911/21
התנועה למען איכות
השלטון נ' ממשלת ישראל
13
(
2021
)).
,לא בכדי סמכויות הדרגים הפוליטיים
כלפי המשטרה
שייכות ל
"משפחה" מ יוחדת של
מערכות אכיפת החוק :
בתי
המשפט, מערכת התביעה בראשות היועץ המשפטי לממשלה , השב"כ והמשטרה
–
בכולן מוגבלת סמכות
הדרג הפוליטי ביחס ל
שי
קו
ל הדעת של
רשויות אכיפת
החוק .. הדוגמה המובהקת ביותר לגוף בעל עצמאות כזו היא התביעה הפלילית
כפי שהובהר עוד בדו"ח ועדת אג( רנט1962
)
( ובדו"ח ועדת שמגר1998
) שחזר על
הדברים, היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית עצמאיים לחלוטין
בהפעלת ס
מכויותיהם בתחום ד
יני העונש ין בלי להיות כפופים להוראו ת של
הממשלה או של שר המשפטים
. ביחס לשב"כ,
אומנם נקבע בחוק כי
הוא
נתון
למרות הממש
לה, אולם, במקביל
מופיעה הקביעה לפיה
"השירות יפעל באורח
ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-
"פוליטיים .
7.
יש להדגיש שסמכ
ויות האכי
פה של המשטרה הן רבות מא וד, וביכולתה לפגוע
בזכויות האזרחים במגוון של אמצעים. בשל כך, דווקא במדינה דמוקרטית
–
ולמעשה בכל מדינת חוק–
חשוב לשמור על עצמאות
ה המקצועית
של
המשטרה ושל המפכ"ל אל מול השר הממונה כדי להגן על שלטון החוק ועל
הש
וויון באכיפת החוק .אלה עלו לים
להיפגע במגוון דרכים, כגון
: ניצול
השליטה
במשטרה לטובת
תומכי
ם ו
בעלי ברית פוליטיים, וכנגד מתחרי
ם ;
הפעלת
מה שטרה בצורה שתמנע ממפלגות מתחרות לזו של השר להביע את
עמדת
ן בסוגיות ציבוריות
, למשל באמצעות הגבלת הפגנות שלהם;
שיטור יתר
או חסר מכוון כנגד מיעו
טים מוחלש
ים ומודרים, כאלו ש אינם נמנים על תומכיו
,של השר
ו
גילויי אזלת יד
כנגד הפרת חוק של קבוצות
שהשר חפץ ביקר
ן ;
גם
המאבק בשחיתות השלטונית
עלול להיפגע עקב חוסר עניין פוליטי בפעילות
משטרתית נגד נגע השחיתות הפוליטית או בהטיית המאבק באו פן בלתי שווה
4
כלפי "אנשינ ו" לעומת ,היריבים הפוליטיים. הסכנה, למעשה :חמורה עוד יותר
שיהיו במשטרה מי שינחו את עצמם בצפיות מן המשטרה שהם
,מייחסים לשר
.גם מבלי שהתקבלה הנחייה מפורשת שלו ,במצב זה לא ניתן לשלול את
האפשרות שתהיה התנכלות דווקא כלפי מצטיינים במאבק נ גד שחיתות
.שלטונית בשל כ
ך המל יצה
בזמנו ועדת צדו" ק כי המשטרה צריכה להיות
חופשית לחלוטין בחקירותיה, כשעליה מרותו של החוק בלבד
. גישה זו
תואמת
את
המקובל לגבי מערכת אכיפת החוק המקבילה המצויה במשרד המשפטים
."]בראשותו של היועץ המשפטי לממשלה [ההדגשה במקור
נדגיש: ת פקיד
המשטרה רחב הרבה יות
ר מתחום ה
חקירות . היא הגוף המרכזי האמון על אופן
המימוש של שורה ארוכה של זכויות. כך למשל מימושה של הזכות להפגי
ן
תלוי
פעמים רבות ב
אישורה של המשטרה . הסדרי מימוש הזכות לחופש הדת כרוכים
בפעולת המשטרה להבטחת אפשרות הגישה
או מניעת הגישה למקומות פולחן
מסוימים כמו ה
ר הבית. ל .משטרה תפקיד חשוב בשמירה על זכויות הקניין ועוד
הכפפה
מלאה של מימוש זכויות אלו לש יקולים פוליטיים עלולה להיות הרסנית
.למשטר הדמוקרטי, כפי שפורט לעיל
הכפפת ה
מפכ"ל וה משטרה לשר–
שליטה בעייתית מכוח בריאה נורמטיבית חדשה
8.
כאמור לעיל, סעיף8א
(ב) המוצע קובע
כי
"המפכ
"ל כפ
וף לשר". מ
נ גנון ההכפפה
המרכזית של המשטרה ושל המפכ"ל
לשר נ עשית באמצעות קביעת מונח
נורמטיבי חדש
– "התווית מדיניות ועקרונות כלליי "ם של השר (סעי פים4 ו-5
להצעה) .
,על פי ההצעה בסעיף9 לפקודה יאמר כי :
"ה
מפכ"ל מ
ופקד על ניהול משטרה ישראל
על
הפעלתה וע
ל פיתוח י כולותיה
והכל בהתאם להתוויית המ "דיניות ולעקרונות הכלליים של השר
בסעיף9א
(א) ל
פקוד
ה יאמר:
המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הו ראות כלליות בהתאם להתוויית
המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר ובאישורו; ההוראות האמורות יקבעו
עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי
,המינהל המשטר והמשמעת בה
והבטחת פעולתה ה
תקינה .
[הקטע
המסומן בקו תחתי
הוא התוספת ]המוצעת
5
9.
התווית מדיניות ועקרונות כלליים של השר מהווים, אם כ "ן, מעין "נורמת על
שהמשטרה כולה כפופה לה. הצעת החו ק אינה מגדירה כל פרוצדורה ליצירת
הנורמה הזו. היא אינה מגבילה את הנ
ושאים בהן התווית ה מדיניות והעקרונות
הכלליים יכולים לעסוק. בכך הופך השר לבעל סמכות
עצמאית
לקביעה
נורמטיבית של
הפעולה של המשטרה, יתר על כן, יצ ירת הנורמה של "התוויות
מדיניות ועקרונות כלליים" חותרת תחת עיקרון הכפפת המשטרה למרות
הממשלה. בפועל, המשטרה לא תהיה כפ
ופה למרות
,הממשלה אלא .לשר בלבד
באמצעות "התווית המדיניות ועקרונות כלליים", שאינם דורשים כל אישור
מהממשלה, (או אישור מועדת כנסת כלשהי כמו תקנ ות שמוסמכים שרים
)אחרים להתקין ,
יוכל השר לשלוט .בפעילות המשטרה
10
. למעשה, מתן מעמד נורמטיבי עצמאי ל"התווית מדיניות ועקר ונות כללי "ים
משמע,ו לכאורה,
שאף הממשלה אינה יכולה להתערב באלו, באשר להן מעמד
חוקי עצמאי. ב כך נהפכת הפ ירמידה הנורמטיבית על ראשה. במקום קביעה של
נורמות על ידי הממשלה, מכוח "מרותה" ויישו מן על ידי השר, יהפוך השר
לקובע הנורמות, נורמות שכלל לא ברור אם הממשלה צריכה להיות מודעת
להן, קל וחומר
.לאשרן
עולה אם כן, כי אף אם היינו סבורים שיש מקום
לשליטה פוליטית במשטרה
-
ואנו איננו סבורים כן כמפורט לעיל–
הרי
שהשל
יטה הפוליטית שהוקנתה לשר בפעילות המשט רה הופכת להיות
עצמאית ממרות הממשלה, ולפיכך במידה רבה עמוקה אף יותר מזו של שר
הביטחון בצה"ל ,
שם הוראות הפיקוד העליון מוצאות בהסכמה שבין שר
הביטחון ו הרמטכ"ל, ולשר הביטחון אין סמכות לקביעה עצמאית "של "נורמות
בצורה של "
."התוויית מדיניות ועקרונות כלליים
11
. לדעת
נו
צורת ההכפפה הזו גם
חותרת תחת
הגדרת
סמכויות מפכ"ל המשטרה
,)בתור הרשות המוסמכת (וראו דו"ח ועדת צדוק עם שליטה מבצעית מלאה
ועצמאית על פעולות המש
טרה
(ראו בג"ץ911/21
)שנזכר לעיל
. היא
הופכת את
השר למפכ"ל-על של המשטרה.
12
. למעשה ,
הו ה ראה
מגב י לה
את
סמכות המפכ"ל בניהו ל המשטרה ויוצרת חוסר
בהירות שעשוי להיות מנוצל לרעה ,. לשם השוואה חוק יסוד: הצבא קובע
(בסעיף3(א)) כי "הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא הרמטכ"ל". הו ראה זו
פורשה לאורך השנים כמונעת את הפניה הישירה של שר הביטחון לדרגים
6
צבאיים הכפופים לרמטכ"ל שלא בהסכמתו של הרמטכ"ל . הוראה כזו חסרה
.בפקודת המשטרה
13
.
ממילא–
קיים חשש שלא רק שהשר יהיה בעל סמכות על המפכ"ל, אלא
שלמעשה יוכל להפעיל את סמכותו כלפי דרגים נמוכים יות ר–
מפקדי המחוז
ואף
דרגים נמוכים מהם .
14
.
בנוסף, גם ניהול
תקציב המשטרה
, ש נמצא בעיקרו באחריות המפכ"ל, ולא
באחריות השר, על פי הצעת החוק יהיה כפוף לעיקרון העל החדש.
כך, ל
חשב ת
הכללית
של המשטרה, אשר פועלת בכפיפות מקצועית לאגף החשב הכללי
במשרד האוצר ובכפיפות מנהלית למפכ"ל,
תתווסף
כ.פיפות נוספת לשר
למותר
לציין ש שליטה תקציבית של
שר ה ,
משמעה
הגדלה משמעותי ת, ובלתי ראויה
בכוחו ,וחיזו ק.יכולתו לבצע פוליטיזציה של פעילות המשטרה
המגבלות על סמכות השר– מגבלות חלקיות ש מאפשרות התערבות הרסנית
של השר
15
. הצעת החוק מתי ימרת להגביל את סמכות השר ביחס לפתיחה או סגירה של
חקירות קונקרטיות.
סעיף 3 להצעה שמציע להוסי
ף לפקודת המשטרה את 8ג ,
שכותרתו "סייג לכ"פיפות :
הוראות סעיפים8א(ב) ו-8ב לא יחולו לעניין סמכות
שוטר לפי כל דין בעניין
חקירה או תיק
מסוי,מים לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ולמעט
עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה
.[כנראה צ.ל "העמדה
לדין"]
16
.
מגבלה זו מתייחסת אך ורק לחקירות
ש ל אישים ספציפיים, ומותירה לשר
סמכות להתערב במדיניות המשטרה ביתר התחומים ,. באופן לא פחות בעייתי
אין בהצעת החוק הגדרה ברורה של ההבחנה בין תחומי מדיניות שבהם רשאי
השר לה
תערב ותחומים אחרים שבהם אסור לשר להתערב. ועדת צדוק
סברה
כי אמנם
ראוי ש השר יהיה
רשאי להתוו
ת מדיניות כללית בתחום החקירות , אך
זאת,בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה
מפכ"ל המשטרה והמופקדים
במשטרה על נושא החקירות, ותוך הגדרה טובה בחוק של ההבחנה בין סוגיות
עקרונ
יות לבין עניינים ספציפיים .. הבחנה זו נעדרת מהצעת החוק
17
. גם ב
מרחבים
שאינם קשורים לתחום החקיר
ו ,ת הסייג המאפשר את מעורבותו
של השר, עלול להיות הרסני לשמירה על שלטון
החוק ועל זכויות האזר
ח .
7
מבחינה עניינית, אין לשר יכולת למעורבות מושכלת בתחומים אלה . התערב ות
שלו תפגע באחדות הפיקוד, עלולה לגרום איבוד זמן ולשבש את יעילות הפעולה
.המשטרתית
מעבר לכך, אם תאו
מ ץ הצעת החוק, השר יוכל להפעיל את
סמכותו, למשל, בקביעת מדי
ניות אכיפה המקשה
,על מתנגדיו הפוליטיים
ומקלה על תומכיו. השר גם יוכל להתערב בצורת האכיפה, למשל בקביעת
האמצעים לפיזור הפגנות ואופן השימוש בהם או
בדרישה להגמיש את הוראות
הפתיחה באש
באירועי
ם ב י .טחוניים
תה ערבות תהיה אפשרית גם במדיניות
החקירה כלפי שוטרים הח שודים בעבירות פליליות או משמעתיות (שחקירתן
מצויה בסמכות המשטרה). הרחבה
זו ש ל סמכויות השר עלולה להביא
.לפוליטיזציה של המשטרה ולפגיעה באכיפה המקצועית והשוויונית של החוק
פוליטיזציה של המשטרה תביא גם לפוליטיז
צ ,יה של המינויים במשטרה
וממילא לירידה באיכות כוח האד ם במשטרה. המשטרה תהפוך מגוף ממלכתי
.ומקצועי לפוליטי
המחנה הפוליטי שבאופוזיציה לא יוכל לראות בה את
המשטרה שלו, וספק אם משטרה פוליטית תוכל לתפוס את עצמה כמשטרה של
.כולם
18
.
חמורה מאוד גם ההצעה להעניק לשר סמכות
ל קבוע את מדיניות ההעמדה
.לדין מינהל התביעות במשטרה מנהל כ-
90%
.מההליכים הפליליים בישראל
כבר היום אי-
תלותם של תובעי המשטרה אינה מספקת (וראו לעניין זה את
דו"ח הביקורת השנתי69
,ב של מבקר המדינה2019
), אף שהמשטרה עשתה
בשנים האחרונות מאמצים לחזקה (כגון ביטול כפ
י פותן של יחידות התביעה
לגורמי החקירה והקמת מינהל עצ)מאי בתחום התביעה.
מתן סמכות לשר
לקבוע מדיניות בהעמדה לדין היא הפרה בוטה של עצמאות התביעה
המשטר תית, שאמורה להפעיל את סמכויותיה בהעמדה לדין לפי שיקולי החוק
בלבד. המשמעויות של התערבות בשיקול דעתה המקצועי של
ה תביעה
המשטרתית עלולות להיות העמדה לדין של חפים מפש ע, מעצרי שווא, ועוד. אם
יי
ווצר תקדים בעניין זה, הוא יזמין גם את הרחבתו לתביעה הכללית .
התעלמות מההבדל המרכזי בין צה"ל לבין
משטרת ישראל
19
. בדבר
י ההסבר מוש
ווית שליט ת השר המוצעת במשטרה לזו של שר הביטחון
בצה"ל. כ
פי
שפירטנו לעיל, בפועל ייתכן שהצעת החוק מעניק ה לשר שליטה
רחבה יותר .בפעילות המשטרה מזו שיש לצה"ל בצבא אך באופן נרחב יותר-
הצע ת החוק
מתעלמת
מההבדל המרכזי בין צה"ל לבין משטרת יש ראל: בעוד
8
שצה"ל עוסק בעיקר באיומים חיצוניים
על ישראל, אמורה המשטרה ל אכוף את
החוק ביחס ל
אזרחי המדינה ולתושביה , שגם אם
חלקם עבריינים ,
הם אינם
.אויבים אדרבה, אחד הח ששות במערכות אכיפת חוק הוא מהתקבעות של
תודעה שגויה , או אפילו תרבות מעין-צבאית ושיטות פעולה מעין-
,צבאיות
ש
יזהו
"עבריינים כ"אויבים של .רובו המוחלט של הציבור שהוא שומר חוק
זוהי פת יסה שגוייה שמביאה למדיניות אכיפה להוטה מדי, שנוטה לפג וע
בזכויות של חשודים ונאשמי.ם
מתפיסה כזו ראוי להישמר. וודאי שאין לנקוט
צעדים שיקדמו אותה. במלים אחרות: הייעוד של הצבא והיי עוד של המשטרה
שונים זה
מ
זה בתכלית. הצבא הוא גוף
או
ארגון שנועד להגן על ביטחון המ
ד ינה
כלפי אויביה מבחוץ באמצעות הרתעה, ובלית ברירה באמצעות הפעלת כוח
נגדם. האופני ם בהם ייעשה (או לא ייעשה) שימוש בכוח הזה הם בתחום
המובהק של מדיניות הממשלה
ועיקר ההגבלות עליהם מצויות במשפט
הבינלאומי .
20
. המשטרה,, לעומת זאת הינה גוף שתכל
י תו לאכוף את החוק על אזר
ח י המדינה
,ותושביה. מכוח עקרון החוקיות בממשל
סמכויות המשטרה ככול שהן כרוכות
בפגי .עה בזכויות אדם, חייבות להיות קבועות ומוגדרות בחוק ,בניגוד לצבא
כוחה של המשטרה נובע מהסכמה של האזרחים ומהלגיטימציה של פעולותיה
כלפי מי שהחוק נאכף עליהם. תפ יסה של פעילות המשטרה
כ נובעת ממניעים
פוליטיים תחתור תחת עצם יכולתה של המשטרה להפעיל את מנגנוני ה אכיפה
שבידיה–
שאינם אפקטיביים בהעדר הסכמה ושיתוף פעולה של האזרחים. אם
הציבור יסבור שהמשטרה פועלת באופן שרירותי או פוליטי, עלולה המשטרה
להיחשב מושחתת ולאבד את אמ
ון הציבור בה ואת הלגי ט ימציה הציבורית
שלה–
שבלעדיהם אין המשטרה יכולה לפעול במדינה דמוקרטית"(בג ץ
7074/93
סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה ,
פ"ד (מח2
)
749
(
1994
.))
בפרט
עלולה להיפגע יכולתה של המשטרה לפעול בצורה מתונה בקרב אוכלוסיות
מסוימות. כלומר: אין צורך שהשר
יורה למשטרה לפעול בכו ח
יתר. די בכך
שלשר יש את האפשרות להורות למשטרה את היקף ועוצמת הפעלת הכוח כ די
להפחית את הלגיטימציה לפעולות מתונות שלה שמבחינה עניינית ראוי לנקוט
בהן, ולמעשה לגרום לה להפעיל יתר כוח, שכן דרכי פעולה אחרות התלויות
בלגיטימציה שלה ובהסכמת הא זרחים– יהפכו לבלתי י ש .ימות
21
.
בכל האמור להפעלת
המשטרה בשטחי יהודה ושומרון
, בהם המשטרה פועל ת
גם כלפי
אוכלוסי
י ה שאינה ישראלית, מתחם השיקולים לגבי שליטת השר שונה
9
.במעט בחוות דעת
זו לא נתייחס בהרחבה לסוגיה זו, אך רק נזכיר בקצרה כי
י
הודה ושומרון נתונים תחת שליטת צה"ל, ומצויים במעמד ש ל "תפיסה
לוחמתית". מ צב ייחודי זה מטיל על כוחות האכיפה הפועלים בשטח מגבלות
נוספות מכוח המשפט הבינלאומי , ומגביל את
מוטת כנפיו של המשפט
.הישראלי ממילא
, מעמד זה רק מעמיק את הקושי במתן שליטה
מלאה לשר
.בפעילות המשטרה
סיכום
הצעת החוק הופכת את השר למעין'
מפכ"ל על'
שיכול להתוות את מדינ יות המשטרה
.ואת צורת פעולתה אנו סבורים שהיא ,תפגע בעצמאות המקצועית של המשטרה
בשלטון החוק ובאכיפה המקצועית והשוויונית של החוק. ההצעה מצדיקה את הרחבת
ה סמכויות
של ה שר לביטחון פנים באמצעות השוואה לתפקידו של שר הביטחון כלפי
צה"ל . אולם
אין ה
נדון דומה לראייה: זאת
לאור תפקידם השונה של צה"ל ושל
,המשטרה והיותה של המשטרה רשות אכיפת חוק.
,אם לא די בכך
מוצע להגדיל את
סמכותו של השר ביחס למשטרה אף מעבר לסמכות שר הביטחון כלפי הצ.בא
מהטעמים
,הללו, ומאחרים שלא פורטו בשל קוצר היריעה
לטעמנו יש לדחות את הצ .עת החוק
חשוב לזכור ש
הזכויות היסודיות של האזרחים
במדינה-
אין מקורן בשלטון אלא הן
טבועות בהם מעצם אנושיותם. לפי תורת האמנה החברתית, סמכויות המדינה מקורן
בהסכמת האזרחים להעמיד את זכוי ותיהם להגנת המדינה. שלטון החוק מבוסס על
יישום ההגנה על זכויות באופן אובייק
טיבי, מקצועי ושוויוני . בהעדר יישום כזה, אין
.ערך לשלטון החוק, והוא גם לא ייהנה (ולא יהיה ראוי ליהנות) מאמון האזרחים
,בברכה
פרופ' עמיחי כהן
עו"ד עודד רון
ד"ר גיא לוריא