הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 4,700 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2243520 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת דבי ביטון ______________________________________________ פ/6781/25 הצעת חוק המאבק בחרמות ובנידוי חברתי בקרב ילדים ובני נוער, התשפ"ו–2026 דברי הסבר תופעת החרמות בקרב ילדים ובני נוער היא תופעה חברתית קשה, שעלולה לפגוע בתחושת השייכות, בביטחון האישי, ברווחה הנפשית ובהתפתחות החברתית של ילדים. פגיעה מסוג זה אינה מוגבלת עוד למרחב הפיזי של בית הספר, והיא עשויה להתקיים גם במסגרות בלתי פורמליות, בקבוצות חברתיות, בפעילויות פנאי וברשתות החברתיות. בשל כך, ההתמודדות עמה מחייבת אחריות מערכתית רחבה, הכוללת איתור מוקדם, מניעה, טיפול וליווי של הילדים הנפגעים. הצעת החוק נועדה לקבוע מסגרת כוללת להתמודדות עם חרמות חברתיים בקרב ילדים ובני נוער, באמצעות העלאת מודעות, יצירת מנגנוני טיפול ודיווח, הכשרת בעלי תפקידים והעמקת שיתוף הפעולה בין מערכת החינוך, המסגרות הבלתי פורמליות, הרשויות המקומיות והורי הילדים. ההצעה מבקשת להבטיח כי הטיפול בתופעה לא ייעשה רק בדיעבד, לאחר שנגרמה הפגיעה, אלא גם באמצעות פעולות מניעה, חיזוק תחושת השייכות והקניית כלים לזיהוי מוקדם של מצבי חרם והדרה. לשם כך, מוצע לקבוע כי מנהל בית ספר ימנה ממונה לעניין המאבק בחרמות חברתיים מבין עובדי החינוך בבית הספר, וכי גם מנהל מסגרת בלתי פורמלית שבה יותר מ-20 משתתפים ימנה ממונה כאמור. הממונים יעברו הכשרה מתאימה, שתיקבע במסגרת תוכנית לאומית בנושא. עוד מוצע להסמיך את שר החינוך, בהתייעצות עם גורמים נוספים, לגבש תוכנית לאומית למאבק, מניעה וצמצום של חרמות חברתיים בקרב ילדים ובני נוער. התוכנית תכלול, בין השאר, הסברה והעלאת מודעות, הכשרת אנשי חינוך ובעלי תפקידים, הקניית כלים להורים ולאנשי מקצוע, פיתוח מנגנוני דיווח וליווי וקידום פעילויות לחיזוק שייכות ולמניעת הדרה. בנוסף, מוצע לקבוע כי כאשר ממונה סבור שהתרחש אירוע של חרם חברתי, הוא יפעל לבירור נסיבות האירוע, לליווי רגשי וחברתי של הילד הנפגע, להפניה לגורמי טיפול מקצועיים ולדיווח לגורמים המוסמכים במשרד החינוך וברשות המקומית. כמו כן, מוצע לחייב מוסדות חינוך ומסגרות בלתי פורמליות לקיים לפחות אחת לשנה פעילות ייעודית להורי הילדים בנושא זיהוי, מניעה וטיפול בחרם חברתי, לרבות חרם ברשתות החברתיות. לבסוף, מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית של שר החינוך לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת על יישום החוק. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בתמוז התשפ"ו (22.06.2026) מטרה 1. מטרת חוק זה לקבוע אמצעים להעלאת המודעות, למניעה ולמאבק בתופעות של חרם חברתי, נידוי והדרה חברתית בקרב ילדים ובני נוער, ולעודד סביבה חינוכית וקהילתית בטוחה, מכילה ושוויונית. הגדרות 2. בחוק זה – "חרם חברתי" – נידוי או דחייה של ילד על ידי לפחות שני ילדים באמצעים שונים, לרבות הפצת מידע שקרי, ביוש, לעג או ביזוי, המביאים לבידודו ולהרחקתו מהמעגל החברתי בכיתה, בבית הספר או במסגרת חינוך; "ילד" – מי שמלאו לו שלוש שנים; "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949; "ממונה" – מי שמונה בידי מנהל בית ספר או בידי מפעיל מסגרת בלתי פורמלית לפי סעיף 3; "מסגרת בלתי פורמלית" – מסגרת המקיימת פעילות בלתי פורמלית לילדים ולנוער, ובכלל זה תנועת נוער, ארגון נוער, חוג, מועדונית, צהרון וקייטנה; "השר" – שר החינוך. מינוי ממונים 3. (א) מנהל בית ספר ימנה, מבין עובדי החינוך בבית הספר, ממונה לעניין חוק זה; לעניין זה, "עובד חינוך" – עובד הוראה, יועץ חינוכי או פסיכולוג חינוכי. (ב) מנהל מסגרת בלתי פורמלית המכילה יותר מ-20 משתתפים ימנה מבין עובדי מסגרת כאמור, ממונה לעניין חוק זה. (ג) ממונים לפי סעיף זה יעברו הכשרה כפי שתקבע במסגרת התוכנית הלאומית לפי סעיף 4. תוכנית לאומית למאבק בחרמות חברתיים 4. השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי, עם מרכז השלטון המקומי ועם מועצת התלמידים והנוער, יגבש תוכנית לאומית שתכלול יעדים מדידים לשם מאבק, מניעה וצמצום של חרמות חברתיים בקרב ילדים ונוער, ובכלל זה: (1) הסברה והעלאת מודעות לנושא בקרב הציבור הרחב; (2) הכשרת ממונים, עובדי חינוך ובעלי תפקידים נוספים במוסדות חינוך ובמסגרות בלתי פורמליות; (3) הקניית כלים להורים ולאנשי מקצוע לשם איתור ילדים שעוברים חרם חברתי; (4) פיתוח מנגנוני דיווח, ליווי וטיפול בילדים שעוברים חרם חברתי; (5) קידום פעילויות לחיזוק שייכות ולמניעת הדרה במוסדות חינוך, במסגרות בלתי פורמליות וברשויות המקומיות. חובת דיווח וטיפול 5. סבר הממונה כי במוסד החינוך או במסגרת הבלתי פורמלית התרחש אירוע של חרם חברתי, יפעל לטיפול באירוע בדרכים הבאות, כולן או חלקן, בהתאם לנסיבות העניין: (1) בירור מיידי של נסיבות האירוע; (2) ליווי רגשי וחברתי של הילד הנפגע; (3) הפניה לגורמי טיפול מקצועיים; (4) דיווח למי שהשר הסמיכו לעניין זה מבין עובדי משרדו, ולמנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית שבתחומה נמצא מוסד החינוך או המסגרת הבלתי פורמלית. פעילות ייעודית להורים 6. מוסד חינוך ומסגרת בלתי פורמלית יקיימו, לפחות אחת לשנה, פעילות ייעודית להורי הילדים במוסד או במסגרת כאמור, בנושא זיהוי, מניעה וטיפול בחרם חברתי, לרבות חרם חברתי ברשתות החברתיות. דיווח לכנסת 7. השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אחת לשנה, על יישומו של חוק זה. ביצוע 8. שר החינוך ממונה על ביצוע חוק זה.