הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2243520
הכנסת העשרים וחמש
דבי ביטון
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
פ6781/25/
הצעת חוק המאבק בחרמות ובנידוי חברתי בקרב ילדים ובני נוער, התשפ"ו2026–
מטרת חוק זה לקבוע אמצעים להעלאת המודעות, למניעה ולמאבק בתופעות
מטרה .1
של חרם חברתי, נידוי והדרה חברתית בקרב ילדים ובני נוער, ולעודד סביבה
חינוכית וקהילתית בטוחה, מכילה ושוויונית.
הגדרות .2 בחוק זה –
"חרם חברתי" – נידוי או דחייה של ילד על ידי לפחות שני ילדים באמצעים
שונים,לרבותהפצתמידעשקרי,ביוש,לעגאוביזוי,המביאיםלבידודו
ולהרחקתו מהמעגל החברתי בכיתה, בבית הספר או במסגרת חינוך;
ילד" – מי שמלאו לו שלוש שנים;"
מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט;11949–"
"ממונה" – מי שמונה בידי מנהל בית ספר או בידי מפעיל מסגרת בלתי
פורמלית לפי סעיף ;3
"מסגרת בלתי פורמלית" – מסגרת המקיימת פעילות בלתי פורמלית לילדים
ולנוער, ובכלל זה תנועת נוער, ארגון נוער, חוג, מועדונית, צהרון
וקייטנה;
השר" – שר החינוך."
מנהלביתספרימנה,מביןעובדיהחינוךבביתהספר,ממונהלענייןחוק
)א(
.3
מינוי ממונים
זה; לעניין זה, "עובד חינוך" – עובד הוראה, יועץ חינוכי או פסיכולוג חינוכי.
מנהל מסגרת בלתי פורמלית המכילה יותר מ20- משתתפים ימנה מבין
)ב(
עובדי מסגרת כאמור, ממונה לעניין חוק זה.
1 ס"ח התש"ט, עמ' .287
ממונים לפי סעיף זה יעברו הכשרה כפי שתקבע במסגרת התוכנית
)ג(
הלאומית לפי סעיף .4
השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי, עם מרכז השלטון
.4
תוכנית לאומית
המקומי ועם מועצת התלמידים והנוער, יגבש תוכנית לאומית שתכלול יעדים
למאבק בחרמות
מדידים לשם מאבק, מניעה וצמצום של חרמות חברתיים בקרב ילדים ונוער,
חברתיים
ובכלל זה:
הסברה והעלאת מודעות לנושא בקרב הציבור הרחב;
(1)
הכשרת ממונים, עובדי חינוך ובעלי תפקידים נוספים במוסדות חינוך
(2)
ובמסגרות בלתי פורמליות;
הקניית כלים להורים ולאנשי מקצוע לשם איתור ילדים שעוברים חרם
(3)
חברתי;
פיתוח מנגנוני דיווח, ליווי וטיפול בילדים שעוברים חרם חברתי;
(4)
קידום פעילויות לחיזוק שייכות ולמניעת הדרה במוסדות חינוך,
(5)
במסגרות בלתי פורמליות וברשויות המקומיות.
סבר הממונה כי במוסד החינוך או במסגרת הבלתי פורמלית התרחש אירוע
חובת דיווח וטיפול .5
של חרם חברתי, יפעל לטיפול באירוע בדרכים הבאות, כולן או חלקן, בהתאם
לנסיבות העניין:
בירור מיידי של נסיבות האירוע;
(1)
ליווי רגשי וחברתי של הילד הנפגע;
(2)
הפניה לגורמי טיפול מקצועיים;
(3)
דיווחלמישהשרהסמיכולענייןזהמביןעובדימשרדו,ולמנהלמחלקת
(4)
החינוך ברשות המקומית שבתחומה נמצא מוסד החינוך או המסגרת הבלתי
פורמלית.
מוסד חינוך ומסגרת בלתי פורמלית יקיימו, לפחות אחת לשנה, פעילות
.6
פעילות ייעודית
ייעודיתלהוריהילדיםבמוסדאובמסגרתכאמור,בנושאזיהוי,מניעהוטיפול
להורים
בחרם חברתי, לרבות חרם חברתי ברשתות החברתיות.
השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אחת לשנה, על
דיווח לכנסת .7
יישומו של חוק זה.
.8 שר החינוך ממונה על ביצוע חוק זה.
ביצוע
2
דברי הסבר
תופעת החרמות בקרב ילדים ובני נוער היא תופעה חברתית קשה, שעלולה לפגוע בתחושת השייכות,
בביטחון האישי, ברווחה הנפשית ובהתפתחות החברתית של ילדים. פגיעה מסוג זה אינה מוגבלת עוד
למרחב הפיזי של בית הספר, והיא עשויה להתקיים גם במסגרות בלתי פורמליות, בקבוצות חברתיות,
בפעילויות פנאי וברשתות החברתיות. בשל כך, ההתמודדות עמה מחייבת אחריות מערכתית רחבה,
הכוללת איתור מוקדם, מניעה, טיפול וליווי של הילדים הנפגעים.
הצעת החוק נועדה לקבוע מסגרת כוללת להתמודדות עם חרמות חברתיים בקרב ילדים ובני נוער,
באמצעות העלאת מודעות, יצירת מנגנוני טיפול ודיווח, הכשרת בעלי תפקידים והעמקת שיתוף הפעולה
בין מערכת החינוך, המסגרות הבלתי פורמליות, הרשויות המקומיות והורי הילדים. ההצעה מבקשת
להבטיח כי הטיפול בתופעה לא ייעשה רק בדיעבד, לאחר שנגרמה הפגיעה, אלא גם באמצעות פעולות
מניעה, חיזוק תחושת השייכות והקניית כלים לזיהוי מוקדם של מצבי חרם והדרה.
לשם כך, מוצע לקבוע כי מנהל בית ספר ימנה ממונה לעניין המאבק בחרמות חברתיים מבין עובדי
החינוך בבית הספר, וכי גם מנהל מסגרת בלתי פורמלית שבה יותר מ20- משתתפים ימנה ממונה כאמור.
הממונים יעברו הכשרה מתאימה, שתיקבע במסגרת תוכנית לאומית בנושא. עוד מוצע להסמיך את שר
החינוך, בהתייעצות עם גורמים נוספים, לגבש תוכנית לאומית למאבק, מניעה וצמצום של חרמות
חברתיים בקרב ילדים ובני נוער. התוכנית תכלול, בין השאר, הסברה והעלאת מודעות, הכשרת אנשי
חינוך ובעלי תפקידים, הקניית כלים להורים ולאנשי מקצוע, פיתוח מנגנוני דיווח וליווי וקידום פעילויות
לחיזוק שייכות ולמניעת הדרה.
בנוסף, מוצע לקבוע כי כאשר ממונה סבור שהתרחש אירוע של חרם חברתי, הוא יפעל לבירור נסיבות
האירוע, לליווי רגשי וחברתי של הילד הנפגע, להפניה לגורמי טיפול מקצועיים ולדיווח לגורמים
המוסמכים במשרד החינוך וברשות המקומית. כמו כן, מוצע לחייב מוסדות חינוך ומסגרות בלתי
פורמליות לקיים לפחות אחת לשנה פעילות ייעודית להורי הילדים בנושא זיהוי, מניעה וטיפול בחרם
חברתי, לרבות חרם ברשתות החברתיות. לבסוף, מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית של שר החינוך לוועדת
החינוך, התרבות והספורט של הכנסת על יישום החוק.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בתמוז התשפ"ו (22.06.2026)
3