הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2243525
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת יעקב טסלר
______________________________________________
פ/6779/25
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ערעור ברשות לחברי ועדה מחוזית), התשפ"ו–2026
דברי הסבר
סעיף 110 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, מסדיר את הזכות לערור בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תוכנית או דחייתה. לפי הדין הקיים, שלושה חברי ועדה מחוזית כאחד רשאים להגיש ערר בזכות, ואילו מגיש התוכנית, מי שהתנגדותו לתוכנית נדחתה ומי שהשמיע טענות לפי סעיף 106(ב) רשאים להגיש ערר רק ברשות יושב ראש הוועדה המחוזית.
מוצע לקבוע כי גם ערר המוגש בידי שלושה חברי הוועדה המחוזית כאחד יוגש רק ברשות יושב ראש הוועדה המחוזית. בכך תיווצר אמת מידה אחידה לכניסה למסלול הערר בפני המועצה הארצית, המבוססת על קיומו של עניין ציבורי בעל חשיבות מרחבית או מחוזית.
הצעת החוק עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, ובכלל זה בעניין בית הכרם, שלפיה מסלול הערר למועצה הארצית נועד למקרים החורגים מעניינה המקומי של התוכנית ומעוררים שאלה תכנונית בעלת חשיבות רחבה יותר. מאחר שזהו גם הרציונל הענייני שביסוד האפשרות של שלושה חברי ועדה מחוזית לפעול יחד, אין הצדקה להבחין בינם לבין יתר המבקשים לערור לעניין הצורך בקבלת רשות.
עוד מוצע לקבוע כי החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית בבקשת רשות לערור תהיה בכתב ומנומקת, לשם חיזוק השקיפות, האחידות והביקורתיות בהפעלת הסמכות.
התיקון המוצע נועד גם לצמצם שימוש לא מידתי במנגנון הערר, שעלול לעכב את הליכי התכנון ולהכביד שלא לצורך על מוסדות התכנון, במקרים שבהם אין הצדקה תכנונית–ציבורית להבאת העניין לפתח המועצה הארצית.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בתמוז התשפ"ו (22.06.2026)
תיקון סעיף 110 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 110 – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 110 – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 110 –
(1) בסעיף קטן )א) – (1) בסעיף קטן )א) – (1) בסעיף קטן )א) –
(א) בפסקה (1), פסקת משנה (א) – תימחק; (א) בפסקה (1), פסקת משנה (א) – תימחק;
(ב) בפסקה (2), בסופה יבוא: (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא:
"(ד) שלושה חברי הוועדה המחוזית כאחד.";
(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "החלטה כאמור תהיה מנומקת ובכתב"; (2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "החלטה כאמור תהיה מנומקת ובכתב"; (2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "החלטה כאמור תהיה מנומקת ובכתב";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) רשות כאמור בסעיף קטן (ב) תינתן אם שוכנע יושב ראש הוועדה המחוזית כי נושא הערר יש בו כדי להשפיע על מרחבי תכנון מקומיים נוספים או שהוא מעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית." "(ב1) רשות כאמור בסעיף קטן (ב) תינתן אם שוכנע יושב ראש הוועדה המחוזית כי נושא הערר יש בו כדי להשפיע על מרחבי תכנון מקומיים נוספים או שהוא מעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית."
תחילה 2. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על החלטת ועדה מחוזית שניתנה ביום התחילה ואילך. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על החלטת ועדה מחוזית שניתנה ביום התחילה ואילך. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על החלטת ועדה מחוזית שניתנה ביום התחילה ואילך.