הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2243769
הכנסת העשרים וחמש
מיכאל מרדכי ביטון
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
פ6772/25/
הצעת חוק הגנת הצרכן )תיקון – ביטול החרגת תאגידים בנקאיים וביטוחיים(, התשפ"ו2026–
.1 בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א11981–, סעיף 39 – בטל.
ביטול סעיף 39
דברי הסבר
סעיף 39 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א1981– )להלן – חוק הגנת הצרכן(, קובע כי הוראות החוק לא
יחולו על שירות הניתן בידי תאגיד בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות )שירות ללקוח(, התשמ"א1981–, על
מבטח וסוכן ביטוח כמשמעותם בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א1981–, ועל נותן שירותים
פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )שירותים פיננסיים מוסדרים(, התשע"ו2016–.
כתוצאהמכך,הפיקוחעלהבנקים,עלחברותהביטוחועלנותנישירותיםפיננסייםנותרבידיבנקישראל,
המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
בשל כך, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אינה מוסמכת לעסוק, בין היתר, בסוגיות צרכניות
הנובעות משירותים בנקאיים הניתנים על ידי הבנק ללקוח. יש לציין בהקשר זה כי הקמת הרשות להגנת
הצרכן ולסחר הוגן בשנת 2006 נועדה לקדם את תחום הצרכנות, לרבות אכיפה פלילית ומינהלית של חוק
הגנת הצרכן.
הצורךבהחלתחוקהגנתהצרכןעלהשירותהבנקאיללקוחעלה,ביןהיתר,גםלאורהיותבנקישראל
הן האחראי הבלעדי על הבנקים והן האחראי על היציבות הפיננסית במשק. במצב דברים זה נדמה כי
במקרים רבים יציבותם הכלכלית של הבנקים עדיפה בעיני הבנק המרכזי על פני טובת הלקוח הקטן.
בהנחתעבודהזוישמשוםניגודענייניםטבועבפיקוחבנקישראלעלהבנקים,שכןלאניתן"לאחוזבמקל
בשני קצותיו" – מחד גיסא לדאוג ליציבות הפיננסית של הבנקים, ומאידך גיסא לדאוג להפחתת העמלות
שהם גובים מלקוחותיהם, כאשר ברקע הנימוק של הבנקים לייקור העמלות הוא הגידול ב"עלויות". גם
לגבי הפיקוח על חברות הביטוח יש ניגוד עניינים טבוע בעניין זה. דוגמה לכך ניתן למצוא בפרסום מחודש
ינואר 2015 על כך שאגף שוק ההון במשרד האוצר מצא כשלים באשר להתנהלות סוכני פנסיה בביקורת
שערך וסירב לפרסם את שמות המבוקרים ושיעור הליקויים.
גם אם ראוי לשמור על יציבותם של הבנקים, של חברות הביטוח ושל נותני שירותים פיננסיים
בישראל, שהרי יש בכך כדי לשמר את יציבות המשק הישראלי כולו, יש לזכור כי סוגיית הסדרת היחסים
1 ס"ח התשמ"א, עמ' .248
בין הבנק וחברת הביטוח לבין לקוחותיהם היא סוגייה צרכנית גרידא. למעשה הסוגיות הצרכניות
הנובעות ממישור היחסים שבין בנק וחברות ביטוח לבין לקוחותיהם הן סוגיות שמעצם טיבן וטבען ראוי
ורצוי כי יטופלו גם במסגרת חוק הגנת הצרכן. חוק הגנת הצרכן הוא האכסניה הראויה והטבעית לטפל
בהן, שכן חוק הגנת הצרכן כשמו כן הוא, תפקידו להגן על הצרכן המתקשר עם גוף עסקי, בעל יכולות
פיננסיות ואחרות גדולות משלו.
לפיכך, מוצע לבטל את ההוראה בחוק הגנת הצרכן, המחריגה מתחולת הוראותיו תאגידים בנקאיים,
חברות ביטוח, סוכני ביטוח ונותני שירותים פיננסיים. באופן זה, כל סוגיית הסדרת יחסי בנק–לקוח,
חברתביטוח–לקוחונותןשירותיםפיננסיים–לקוחיהיוגםתחתפיקוחהשלהרשותלהגנתהצרכןולסחר
הוגן. כתוצאה מההסדר המוצע, בנק ישראל ומשרד האוצר אשר אינם "ששים" לטפל בסוגיות צרכניות
בין הבנקים, חברות הביטוח ולקוחותיהם, יוכלו להתפנות לטיפול בפיקוח מעמיק על בנקים, חברות
הביטוח וסוכני הביטוח.
כמו כן, חוק הגנת הצרכן נותן כלים עדינים לאכיפה אזרחית )פיצוי ללא הוכחת נזק(, ובכך שגופים
אלו מוחרגים מתחולת החוק מתקיימת אנומליה ואי-יכולת של האזרח הקטן להתמודד מול הגופים
החזקים ביותר, בעוד שעל עוסקים אחרים )למשל חברות תקשורת( חוק הגנת הצרכן חל וניתן לראות
שיפור בהתנהגותם כלפי הצרכנים.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת קסניה סבטלובה וקבוצת
חברי הכנסת )פ1257/20/; הוסרה מסדר היום ביום ח' באדר א' התשע"ו 17) בפברואר 2016(( ועל ידי
חברת הכנסת קסניה סבטלובה )פ4296/20/; הוסרה מסדר היום ביום י"ט בחשוון התשע"ח 8) בנובמבר
2017 על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברי הכנסת מירב כהן ועמיר פרץ )פ63/21/((,( ועל שולחן
הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת מיקי לוי )פ.(677/23/
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בתמוז התשפ"ו (22.06.2026)
2