חומר רקע

נייר עמדה התנועה ל מען איכות השלטו ן 13 דצמבר 2022 ,י"ט כסלו תשפ"ג הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג- 2022 Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 2 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג - 2022 " :בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר, (להלן התנועה "), אנו מתכבדים להעביר אליכם את חוות דעתנו בנושא הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג- 2022 " :(להלן תיקון החוק" או "הצעת החוק" :), כדלקמן תוכן עניינים מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ ............. 2 רקע עובדתי ופרטי הצעת החוק ................................ ................................ ................................ ........ 2 הק שיים המהותיים העולים מהצעת החוק ................................ ................................ ......................... 4 הפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק ובעצמאות המשטרה ................................ ................................ . 4 הפגיעה בזכויות חוקתיות ................................ ................................ ................................ ............ 6 הפגיעה באמון הציבור במשטרה ובלגיטימציה הציבורית לפעולתה ................................ ................... 6 ההבדלים המהותיים בין צבא למשטרה ................................ ................................ ............................. 7 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ........... 7 מבוא 1. נייר עמדה זה עוסק בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג- 2022 , שהוגשה על ידי ח בר הכנסת איתמר בן- גביר והונחה על שולחן הכנסת ביום12.12.2022 . 2. ,באופן כללי תיקון החוק מבקש להעביר את סמכויות ,הפיקוח, הניהול וההפעלה של משטרת ישראל מידי המפקח הכללי של המשטרה כגורם עצמאי ובלתי-תלוי העומד בראשה , לידיו של"השר" , הוא שר המשטרה, או השר לביטחון פנים על פי המוגדר בפקודת המשטרה כיום " :(להלן השר)" – כגורם .פוליטי 3. כפי שיובהר להלן, עמדת התנועה היא כי תיקון החוק יפגע פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כגון השוויון בפני החוק ועצמאות המשטרה, יוביל לפגיע ה בזכויות חוקתיות באופן שאיננו ,מידתי ושאיננו הולם את ערכיה של מדינת ישראל ו יגרום לפגיעה קשה באמון הציבור במשטרה ובלגיטימציה הציבורית לפעולתה – .אשר מהווים יסוד הכרחי לפעולתה וליכולתה לבצע את תפקידה 4. נייר עמדה זה מבקש לשרטט, בקווים כלליים בלבד, את הנזק שעלו ל להיגרם למערכת אכיפת החוק .ולמשטר הדמוקרטי במדינת ישראל לו יתקבל תיקון החוק במתכונתו זו רקע עובדתי ופרטי הצעת החוק 5. ביום12.12.2022 הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג- 2022 , /פ80/25, על ידי חבר הכנסת איתמר בן- ,גביר."מסיעת "עוצמה יהודית 6. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין, בקצרה בלבד, כ :י Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 3 "כידוע, עקרון יסוד בדמוקרטיה המודרנית הוא כי הדרג המדיני, קרי נבחרי .הציבור, מתווה מדיניות ומנחה, והדרג הביצועי מיישם מדיניות זו ואכן, ניתן לראות כי במבנה המשטרי של מדינת ישראל, צה"ל מבצע את .מדיניות הממשלה ואת מדיניות השר הממונה וכפוף להנחיותיהם בהתאם לכך, ועל מנת ליצור מארג חקיקתי קוהרנטי, שעומד בקנה אחד עם ,עיקרון היסוד האמור ברישא, מוצע להחיל הסדר דומה בפקודת המשטרה ."בכל הנוגע ליחסים שבין משטרת ישראל לבין הממשלה והשר הממונה 7. מכאן, שתכלי ת החקיקה כפי שעולה מדברי ההסבר היא להשוות את יחסיהם של משטרת ישראל והשר לביטחון פנים ליחסיהם של צבא ההגנה לישראל והשר הממונה, קרי שר הביטחון. זאת, כדי "ליצור ,מארג חקיקתי קוהרנטי", שעולה בקנה אחד עם עיקרון היסוד לפיו "הדרג המדיני, קרי נבחרי הציבור מתווה מד ."יניות ומנחה, והדרג הביצועי מיישם 8. ,מבחינת סעיפי הצעת החוק עצמה הסעיף הראשון אשר מוצע להוסיפו הוא סעיף3 א, העוסק בתקציבה של המשטרה, מבקש לעגן את תקציב המשטרה בסעיף נפרד בחוק התקציב השנתי , ומעניק לשר סמכות :ואחריות ייחודית על סעיף תקציב זה " 3 .א התקציב השנתי של משטרת ישראל ייקבע בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה– 1985 ; הממונה על סעיף תקציב זה לעניין החוק האמור יהיה השר". 9. הסעיף המוצע השני, הוא סעיף8 א(ב), אשר מוצע כי יתווסף לאמור בסעיף8 א בדבר מינוי המפקח .הכללי של המשטרה כך, לפי ההצעה, המפקח הכללי שימונה על ידי המשטרה, יהיה נתון למרותה :וכפיפותו תהיה כלפי השר )"(ב המפקח הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר ". 10 . בהמשך, ובנוסף לכ פיפותו של המפקח הכללי לשר את מרותו לממשלה, מוצע להוסיף את סעיפים8 ב ו-8ג אשר קובעים מרות וכפיפות דומה של המשטרה כולה לממשלה ולשר , לצד סייג הקובע כי אלה לא :יחולו לעניין חקירה או תיק מסוימים " 8 .ב )(א משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה . )(ב השר ממונה על משטרת י שראל מטעם הממשלה . 8 .ג הוראות סעיפים8א(ב) ו- 8ב לא יחולו לעניין סמכות שוטר לפי כל דין בעניין חקירה או תיק מסוימים , לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ולמעט עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין ." Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 4 11 . כן, מוצע לתקן את סעיף9 כך ש ה סמכות שהייתה מוקנית ל מפקח הכללי לעניין פיקוח על משטרת ישראל, על סדרי פעולתה ועל הפעלתה עד כה, תהפוך מסמכות מהותית ובלעדית, לסמכות להוציא לפועל את מדיניותו של השר :, ואותה בלבד " בסעיף9 לפקודה, במקום "יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה" יבוא "מופקד על ניהול משטרת ישראל, על הפעלתה ועל פיתוח יכולותיה" ובסופו יבוא " והכל בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות "הכלליים של השר." 12 . נקודה זו באה לידי ביטוי גם בסעיף9 א(א), בו מוצע להחליף את הביטוי "שיקבעו" במשפט "בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר ובאישורו; ההוראות האמורות יקבעו...", באופן שיכפיף :את ההוראות הכלליות שמוציא המפקח הכללי למדיניותו ולרצונו של השר "בסעיף9א(א) לפקודה, במקום "שיקבעו" יבו א "בהתאם להתוויית המדיניות .""ולעקרונות הכלליים של השר ובאישורו; ההוראות האמורות יקבעו 13 . אם כן, הוראות החוק המוצעות מחלישות את מעמדו של המפקח הכללי של המשטרה ואת מעמדה העצמאי של המשטרה, ומכפיפות אותם באופן מוחלט לשר .ולממשלה הקשיים המהותיים העולים מהצעת החוק 14 . בחלק זה נבקש לעמוד על הפגיעה הקשה אליה תוביל הצעת החוק לו תתקבל במתכונתה זו, בשלושה מישורים: הפגיעה בערכיה הבסיסיים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית כגון שוויון בפני החוק ועצמאות המשטרה, הפגיעה בזכויות חוקתיות באופן שאיננו מידתי ושאיננו הולם את ערכיה של מד ינת ישראל, והפגיעה באמון הציבור במשטרה ובלגיטימציה הציבורית לפעולתה– אשר מהווים .יסוד הכרחי לפעולתה וליכולתה לבצע את תפקידה הפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק ובעצמאות המשטרה 15 . ראשית, הצעת החוק תוביל לפגיעה קשה בעצמאות המשטרה– הן כגוף האחראי על אכיפת החוק במד ינת ישראל, והן, כפועל יוצא, כגוף אשר אחראי על מימוש זכויות היסוד של אזרחי ותושבי ישראל ( למשל על ידי הגנה על חייהם, חירותם , קניינם וגופם של אזרחי המדינה – בין אם בפעילותה לחקירת .)פשעים ואכיפת החוק ובין אם בפעילותה למניעתם מראש 16 . כידוע, למשטרה במדינת ישראל תפקידים רבים אשר מהווים הכרח לקיומה של חברה דמוקרטית תקינה, בטוחה ומשגשגת. תפקידה ,הוא לאכוף את החוק ולהגן על ביטחון הציבור ושלומו. כמו כן המשטרה אמונה על מניעת עבירות ובכלל זאת, היא מופקדת על שלבי החקירה ואיסוף הראיות בהליך הפלילי – בין היתר בעניינם של עובדי ונבחרי צ יבור – ובכך מגשימה היא את עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית ,. במסגרת תפקידיה אלו ישנה חשיבות מיוחדת שהפעלת סמכויותיה תיעשה על בסיס מקצועי ובהתחשב באינטרס הציבורי בלבד, באופן שוויוני וללא משוא פנים. Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 5 17 . ,למעשה השמירה על עצמאותה ועל אי תלותה של המשטרה היא" אחת הע רובות המובהקות לקיומה של הדמוקרטיה בישראל" . 1 היא סממן מרכזי ובסיסי של דמוקרטיה, אשר שלטון החוק בה איננו מבחין ,בין אזרח לאזרח בין עשיר לעני, בין חזק לחלש ובין גורם פוליטי לגורם שאינו פוליטי . 18 . על כן, הצעת החוק המציעה ,להכפיף את המשטרה לגורם פוליטי ולפגוע בעצמאותה תאפשר ל אותו גורם פוליטי להשפיע על האופן שבו היא פועלת לאכיפת החוק במדינת ישראל– בין אם על ידי אפליה ואכיפת יתר כנגד אוכלוסיות מוחלשות, בין אם על ידי הפעלת סמכויותיה באופן ממוקד כנגד אלו המתנגדים ,לשר ולממשלה בין אם על ידי אכיפת חסר בקרב אוכלוסיות אשר השר חפץ ביקרן , ובין אם על ידי הגבלת חירויות בהתאם להחלטת השר ו לשיקוליו הפוליטיים. כמו כן, היא תסרס, הלכה למעשה, כל אפשרות להיאבק בשחיתות השלטונית, ובכך תוביל למציאות בה החוק במדינת ישראל חל אך ורק על אלו שאינם מקו .רבים לצלחת השלטון 19 . למעשה, הסייג היחיד המצוין בהצעת החוק ליכולתו של השר להשפיע על האופן שבו מבצעת המשטרה ,את תפקידיה קבוע בסעיף המוצע8 ג. לפי סעיף זה, סמכותו המוחלטת של השר על המשטרה לא תחול לעניין חקירה או תיק מסוימים ,. עם זאת, גם בהתקיים סייג זה הצעת החוק מקנה לשר כוח והשפעה על האופן שבו תתייחס המשטרה לעבירות מסוימות, לתחומים מסוימים, ובלא הגדרה ברורה או ,סייגים אחרים, גם לאוכלוסיות ומגזרים מסוימים. מכאן ,שגם אם אין ביכולתו של השר, לפי ההצעה להתערב בחקירה כנגד אדם כזה או אחר, יש ביכולתו לקבוע כי המשטרה תתמקד בעבירות מסוימות .במגזרים מסוימים, ולחילופין, תימנע מאכיפת עבירות אחרות במגזרים אחרים לעמדת התנועה, מתן סמכויות כה נרחבות ובאופן כה מקיף לגורם פוליטי, עלול להוביל במהרה לאיון מוחלט של עקרון .השוויון בפני החוק 20 . כמו כן , יש לעמוד על כך שהעיקרון אותו מבקשת הצעת החוק לקדם, לפיו נבחרי הציבור מתווים .מדיניות אותה מיישם הדרג המבצע, מוגשם כבר כיום במצב החוקי הנוכחי עיקרון עצמאות המשטרה כפי שהוא מוגשם כעת ,אין משמע ו כי המשטרה היא גורם המנותק מהזרוע המבצעת ומהזרוע ,המחוקקת ו פועל .על דעת עצמו ובהתאם לשיקוליו העצמאיים ללא כל הנחיה, נורמה או חוק 21 . ראשית, המשטרה פועלת בהתאם, ורק בהתאם, לחוקים אשר מחוקקת הכנסת. חוקים אלה מעניקים לה את סמכויותיה, והם אלו אשר מתווים את הנורמות שעל המשטרה לאכוף , קרי את העבירות הפליליות שעל המשטרה למנוע ול .מצות את הדין עם העוברים עליהן 22 . שנית, כבר כיום מעניקה פקודת המשטרה במתכונתה הנוכחית סמכויות לממשלה ולשר להשפיע על ,אופן התנהלותה של המשטרה ולהתוות מדיניות אשר בהתאם אליה היא תפעל. כך למשל השר הוא זה הק ו בע את הרכב המשטרה לפי סעיף2 לפקודה; הוא רשאי למנות קציני משטרה בכירים לפי סעיף 7 לפקודה; הממשלה היא זו הממנה את המפקח הכללי של המשטרה, בהתאם להמלצת השר (סעיף 8א לפקוד ה); השר הוא זה המאשר את ההוראות הכלליות שרשאי המפקח הכללי להוציא לפי סעיף 9 ;א לפקודה לשר ניתנה הסמכות להרחיק שוטר בכל עת שירצה לפי סעיף21 ;לפקודה הוא זה אשר רשאי להכריז על אירוע חירום אזרחי בהתאם לסעיף90 ב לפקודה; ועוד כהנה וכהנה סמכויות אשר 1 התייחס לכך כב' השופט פוגלמן בבג"ץ911/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. ממשלת ישראל ( אר"ש12.12.2021 ) , )כאשר ציטט את דבריה של כב' השופטת (כתוארה אז חיות ב בג"ץ6536/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' משטרת ישראל (אר"ש6.10.2017 .), בשינויים המחויבים Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 6 משפיעות באופן .מהותי על התנהלותה של המשטרה מכאן, שברור כי שגם כיום, כאשר נשמר עיקרון ,עצמאות המשטרה .הדרג הנבחר הוא זה אשר קובע את המדיניות לפעילות המשטרה הפגיעה בזכויות חוקתיות 23 . כמו כן, וכפועל יוצא מהפגיעה בשוויון בפני החוק ובעצמאות המשטרה, הצעת החוק והכפפת המשטרה לגור ם פוליטי תפגע פגיעה קשה בזכויות היסוד של אזרחי ותושבי מדינת ישראל , המוגנות :בחוק יסוד .חופש העיסוק ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 24 . בהמשך לאמור לעיל, תפקידיה הנרחבים של המשטרה לאכיפת החוק, למניעת פשיעה ולחקירת פשעים ואיסוף ראיות בהליך הפלילי כרוכים ב סמכויות נרחבות ומקיפות לפגיעה בזכויות יסוד, במידה ובאופן המתחייב בשביל שתוכל ל.מלא את ייעודה ותפקידיה הווה אומר, בכדי שתוכל המשטרה למלא את .ייעודה, עליה לפגוע בזכויותיהם של חשודים, נחקרים ואף אזרחים תמימים ,כך למשל מוקנות לה סמכויות מעצר לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), תשנ"ו- 1996 ; סמכויות לחפש בכליו של אדם לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיה וי), תשנ"ו- 1996 ; סמכויות לחיפוש בביתו של אדם, במחשבו ואף לתפוס את חפציו לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 ; וסמכויות נוספות ורבות אשר להן השפעה ישירה על זכויות .אדם ופרט 25 . פגיעה זו בזכויות ,יסוד אפשרית ומתקבלת על הדעת על ידי האזרח רק כאשר היא נעשית על ידי גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל בהתאם לשלטון החוק ולאור האינטרס הציבורי בכללותו בלבד ,. משכך ה עברת הסמכויות המוצעת בתיקון החוק והפיכת המשטרה לגוף פוליטי אשר כפוף לגורם פוליטי ולזרוע הפוליטית במדינת ישראל , תשמוט את הקרקע תחת הלגיטימציה שיש למשטרה לפגוע או להגביל זכויות חוקתיות בפעילותה למען אכיפת החוק . הפגיעה באמון הציבור במשטרה ובלגיטימציה הציבורית לפעולתה 26 . בנוסף, וכהמשך טבעי לקשיים ולפגיעה המהותית בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כגון עצמאות המשטרה, השוויון בפני החוק, וההגנה על זכויות יסוד, הפיכת המשטרה לגוף פוליטי תפגע קשות באמון הציבור בה, בלגיטימציה הציבורית לפעילותה, ואגב כך ליכולתה לפעול באפקטיביות למימוש .ייעודה ותפקידיה 27 . מצב דברים בו בין השיקולים להפעלת סמכויות משטרתיות כאלו או אחרות יכללו שיקולים פוליטיים של הגורמים הפוליט יים אשר יזכו לדריסת רגל בניהול המשטרה ובקביעת אופן פעולתה, יוביל במהרה להפיכתה למשטרה לגוף אשר נעדר את אמונו של הציבור בכללותו. אובדן אמון זה יפגע פגיעה קשה ביכולתה של המשטרה לפעול בקרב האזרחים עליה נועדה להגן, מכיוון שהיא לא תוכל לרתום אותם לשיתוף פעולה ע מה כאשר היא תידרש לכך . חוסר שיתוף פעולה זה, יוביל במהרה לכך שעל המשטרה לנקוט באמצעים חריפים ופוגעניים אשר לא תלויים בשיתוף פעולה עם אזרחים , ולכך שחוסר האמון ילך ויגבר. התוצאה, במורד הדרך, תהיה משטרה אשר "משרתת" ופועלת למען מגזרים וקהילות "מסוימות, ו"נלחמת .באוכלוסיות אחרות למעשה, ניתן אף לומר כי כוחה של המשטרה ,כולו נשען על הלגיטימציה שהציבור מעניק לה ולפעולותיה, מכיוון שהוא זה אשר מעניק לה מראש את הסמכות לאכוף את החוק )(אשר הוא, באמצעות נציגיו, חוקק ., גם במחיר פגיעה מוגבלת ומסוימת בזכויותיו Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 7 28 . ברי, כי אובדן האמון האמור לעיל אף יוביל לפגיעה ב אפקטיביות של פעילות המשטרה, שכן כוח האדם והמשאבים שידרשו בכדי לאכוף את מדיניות המשטרה בלא שיתוף פעולה מצד האזרחים רבים לעין .שיעור מאלו אשר בהם ייעשה שימוש במציאות בה האזרחים ישתפו פעולה עם המשטרה ההבדלים המה ותיים בין צבא למשטרה 29 . בטרם סיום, ובהמשך לשלושת המישורים של הפגיעה הפוטנציאלית בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים ,שצוינו לעיל יצוין כי ישנם ,הבדלים מהותיים הקיימים בין צבא לבין משטרה ולפיכך ישנו קושי אינהרנטי הטמון בהצעת החוק, ללא קשר לאופן ניסוחו של סעיף כזה או אח ר. לעמדת התנועה, דברי ההסבר להצעת החוק, אשר מהם ניתן ללמוד על התכלית שתיקון החוק מבקש להגשים, מתעלמים .מהבדלים מהותיים אלה, ובכך למעשה אינם יכולים לעמוד כהסבר משכנע לצורך בחוק 30 . כאמור לעיל, הצעת החוק מבקשת להשוות את יחסיהם של משטרת ישראל והשר לביטחון פנים ל יחסיהם של צבא ההגנה לישראל והשר הממונה, קרי שר הביטחון . עם זאת, ובהמשך ,לאמור לעיל המשטרה, באופן טבעי לפעילותה, פועלת מול אזרחי המדינה ותושביה. כלל סמכויותיה מוקנות לה בכדי להגן עליהם ועל זכויותיהם, ומוקנות לה סמכויות להגביל או לפגוע בזכויות של אזרחים, תושבים או .פרטים אחרים בחברה אשר נמצאים בישראל ועברו עבירות בישראל מנגד, צבא ההגנה לישראל פועל כנגד איומים חיצוניים לישראל, ונועד להגן על האינטרסים הביטחוניים שלה מפני אויב חיצוני . סמכוי ותיו של צבא ההגנה לישראל לפעול כנגד איומים אלו, או יותר נכון החובות המוטלות עליו בבואו לפעול כנגד איומים אלו, מוטלות עליו בעיקר מכוח ה משפט הבינלאומי – דיני הלחימה, דיני התפיסה הלוחמתית והאמנות עליהן חתומה מדינת ישראל. כמובן, שכלל פעולותיו של צבא ההגנה לישר אל נשענות על הסמכויות המוקנות לממשלה ולכנסת בהקשר זה, תוך שהן כוללות מנגנונים לביזור הכוח ולקבלת החלטות שקולה ועניינית בטרם הוא פועל (למשל על ידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי – הקבינט המדיני- .)ביטחוני 31 . יתרה מכך, ולמען הסר ספק, לצבא ההגנה לישראל אין סמכוי ות לפעול כנגד אזרחי מדינת ישראל (מלבד מספר חריגים כדוגמת חיילי פיקוד העורף אשר פועלים בקרב אוכלוסייה אזרחית למען שמירה ,על חייהם בעת חירום). מכאן שכפיפותו של צבא ההגנה לישראל לגורמים פוליטיים (ומבלי להידרש למנגנוני האיזון והביזור הקיימים בסוגיות ביטחוניות הקשורות בפעילות צבא ההגנה לישראל), איננה דומה לכפיפות של המשטרה לגורמים אלו. כך למשל, אין בסמכותו של צבא ההגנה לישראל לאסור על .)קיום הפגנה במרחב ציבורי, בעוד שלמשטרה מוקנית סמכות כאמור (בתנאים מסוימים כמובן 32 . לעמדת התנועה, השוואה בין הצבא למשטרה מתעלמת מהבד לים אלו, ובכך הצעת החוק איננה .מתמודדת עם הקשיים העולים מהם כפי שצוין לעיל סיכום 33 . לעמדת התנועה, הצעת החוק במתכונתה הנוכחית פוגעת פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים, כגון השוויון בפני החוק ועצמאות המשטרה. כמו כן, היא תוביל לכך שהסמכות לפגוע או להגביל זכו יות חוקתיות, אשר הכרחית לפעילותה של המשטרה לאכיפת החוק ולביצוע תפקידיה הנוספים, תעבור לידיו של גורם פוליטי ובכך תיהפך לחמורה יותר בשל היא תושפע משיקולים נוספים .שאינם האינטרס הציבורי בנוסף, כל אלו יובילו לפגיעה באמון הציבור במשטרה, לתיוגה כמשטרה פוליטית אש .ר נעדרת לגיטימציה לפעול ואשר אין לשתף עמה פעולה Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 8 34 . כן, על אף שההצעה מבקשת להידמות למבנה היחסים שבין הצבא לדרג הנבחר, היא מתעלמת ממספר הבדלים מהותיים בין הצבא לבין המשטרה– העיקרי שבהם הוא העובדה שהמשטרה פועלת בקרב אזרחים בעוד הצבא פועל כנגד איומים חיצוניים. הבדלים אלו שומטים את הקרקע תחת ההצדקות לתיקון החו ק, ולעמדת התנועה מצדיקים את השמירה על עצמאות המשטרה באופן ייחודי ומובהק .מהדרג הפוליטי