חומר רקע
הצעת
חוק יסוד: לימוד תורה: סכנות ופגמים –
חוות דעת
יוני 2026
פרופ' בני פורת ועו"ד שלומית רביצקי טור-
פז, המכון הישראלי לדמוקרטיה
א.
רקע
חוק יסוד: לימוד תורה, אשר הופיע בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית
בדצמבר 2022
ועלה לדיון הציבורי מדי פעם במהלך כהונתה
, עבר בקריאה טרומית ברוב
של 56
ח"כים מול 43
בעשרה ביוני 2026
.
הצעת החוק, עליה חתומים כל חברי הכנסת
של ש"ס, מצטרפת להצעה זהה שהוגשה על-
ידי ח"כ גפני וחברים נוספים ממפלגת יהדות
התורה בכנסת ה-
25
ולפניה בכנסת ה-
24
ועל-
ידי ח"כ אבי מעוז ממפלגת נעם. חוק יסוד
זה מכיל שני סעיפים:
הסעיף הראשון קובע קביעה הצהרתית: "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם
היהודי." בסעיף השני מופיעה הקביעה כי מי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה
לתקופה ארוכה ייחשבו לעניין זכויותיהם וחובותיהם כמי שמשרתים שירות משמעותי את
מדינת ישראל והעם היהודי.
במילים אחרות, חוק יסוד זה נועד להנציח ולקבע את הפטור
משירות צבאי של בני הישיבות ולמנוע מן הלומדים לשלם על כך מחיר כלכלי.
כל זאת,
בשנתה השלישית של מלחמה קשה, הגובה קרבנות בגוף ובנפש, ובעוד שהצבא מצביע על
צורך מיידי ודוחק ב-
12,000
חיילים נוספים, ועל מיצוי כוח האדם היהודי שאינו חרדי
(שיעור גיוס של כ-
90%
באוכלוסיות המשרתות והחזרת כ-
130,000
איש לשירות מילואים
פעיל.)
רגע לפני ההצבעה המקדימה על החוק בקריאה טרומית, ובעקבות התנגדות מפלגת
הציונות הדתית בוועדת השרים, נוהל משא ומתן על ריכוך סמנטי בסעיפה השני של
ההצעה: במקום האמירה המפורשת כי "לענין זכויותיהם וחובותיהם יראו כמי שקיבלו על
עצמם להתמסר לתלמוד תורה... כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם
היהודי", ייאמר הדבר רק באופן מרומז: "מדינת ישראל... רואה במי שקיבלו על עצמם
להתמסר לתלמוד תורה... כמי שתורמים תרומה משמעותית למדינת ישראל ולעם היהודי."
על אף הריכוך, אם יתקבל כזה, יש לחשוש כי ההשלכה המעשית של "התרומה
המשמעותית" של לומדי התורה
תהיה בדרך של השוואת תנאים, וההטבות והזכויות
שמקבלים חיילים וחיילות בגין שירותם יידרשו גם עבור לומדי התורה. לפיכך אין לראות
גם בנוסח המרוכך חסם מפני חקיקה שמטרתה לעגן את הפטור של בני הישיבות משירות
צבאי.
ב.
מועד
הדיון
המועד בו עולה הצעת החוק לדיון ולהצבעה, רגע לפני תום כהונתה של הכנסת, אינו מקרי.
הדיון מתרחש על רקע עליה בנחישותם של גורמי האכיפה לשלול הטבות אישיות מבחורי
הישיבות ומאברכים חייבי גיוס ולמנוע את המצב שבו המדינה קוראת להם בידה האחת
לשירות צבאי ובידה השנייה מממנת ומתמרצת את השתמטותם. כך, קבע לאחרונה בג"ץ1
צווים אופרטיביים למשרדי הממשלה השונים בעניין התניית הטבות והנחות (בתחומי
הדיור, המעונות והצהרונים, התחבורה הציבורית והארנונה) בהסדרת המעמד מול הצבא,
וזאת במסגרת דיון בזיון בית המשפט, לאחר שהממשלה לא צייתה לחובה לפעול נחרצות
למען גיוס בני הישיבות כחוק.
בנוסף, מועד הדיון בהצעת חוק יסוד: לימוד תורה מגיע לאחר שנגנז למעשה חוק (אי-
)
הגיוס שנדון בועדת החוץ והביטחון, שנועד גם הוא בסעיף המטרה שלו להסדיר את
מעמדם של תלמידי הישיבות ולהמשיך ולהעניק פטור בפועל לרובם המוחלט. יתר על כן,
הדיון מתקיים בשעה שהצבא מכריז על עליה בשיעור הגיוס של בוגרי החינוך החרדי לצה"ל
בכ-
50%
. המספרים עודם קטנים (1,860
בחורים במחצית השנה שבין יולי לדצמבר
2025
,)
2 בוודאי ביחס לגודל מחזור בני ה-
18
בחינוך החרדי (14,500
בחורים), ורבים מן
הנספרים כחרדים (כ-
60%
) כבר אינם חרדים בעת גיוסם, ועדיין, ברור כי שלילת ההטבות
מתחילה להניע שינוי חברתי.
כאמור, על א
ף
חשיבותו של ערך לימוד תורה, חוק יסוד: לימוד תורה המוצע טומן
בחובו כמה סכנות חמורות.
עולה חשש כי ההצעה תפגע קשות
בעקרון
השוויון,
במבנה
החוקתי הנוהג,
בחירות הדתית-
תרבותית של הישראלים,
בעצם
קיומה
ושגשוגה של
המדינה
ובאופן אירוני, אפילו בעולם התורה עצמו.
ג.
פגיעה במבנה החוקתי
עצם הבחירה לעגן את נושא לימוד התורה בחוק יסוד מהווה פגיעה במבנה החוקתי
בישראל. הרציונל שמאחורי הבחירה במסגרת של חוק יסוד הוא שבג"ץ יהסס מלפסול חוק
יסוד, וכך יקטן הסיכון בביקורת שיפוטית כלפי החוק. חקיקה זו, אם תתקבל, עשויה אף
להיות סנונית ראשונה למבול של חוקים נוספים שינוסחו כחוקי יסוד, כדי לשריינם לכאורה
מביקורת בג"ץ. כך, עלול להיווצר מצב שבו כל יוזמה של הקואליציה שיש בה כדי לפגוע
בעקרון השוויון או בזכויות אדם, גם אם אינה מתאימה למארג החוקתי, תנוסח כחוק יסוד,
עד כדי ריקון המושג מתוכנו. מהלך זה אין לו על מה שיסמוך ואף עלול לעלות לכדי שימוש
לרעה בסמכות המכוננת. נוסף על כך, בג"ץ כבר הכריע כי גם חוקי יסוד נתונים לביקורת
שיפוטית כאשר הם שוללים ערכי יסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועקרון
השוויון בכלל זה.3
באופן פרדוקסלי, דווקא הצעת חוק יסוד זו, אם תצלח, תעודד בפועל את
האקטיביזם השיפוטי ותעצים לשווא את המתח בין הרשויות.
חמור מכך, הצעה זו היא
ניסיון לנצל באופן ציני את המסגרת של חוקי יסוד כדי לפתור בעיה פוליטית של מגזר
מסוים, שלא הצליחו להסדירה בחקיקה רגילה. זאת בעוד חוקי היסוד נועדו להסדיר את
המבנה המשטרי של ישראל ואת ערכי היסוד של המשפט הישראלי. בכך הצעה זו מדללת
את הערך הייחודי של חוקי היסוד, והופכת אותו לפתרון מקסם שווא עבור חקיקה רגילה.
1
בג"ץ 5819/24
התנועה לאיכות השלטון נ' שר הבטחון
(פסק הדין המקורי ניתן בנובמבר 2025
והצווים
האופרטיביים, כחלק
מדיון על בזיוןבית המשפט בשל
אי ציות לפסיקההמקורית, ב-
26
באפריל2026
.)
2
דיווח של ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, בישיבת ועדת החוץ והבטחון בענין
חוק הגיוס מן ה-
20.5.26
.
3
בג"ץ 5658/23
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (פורסם
1.1.2024
;)
בג"ץ 5969/20
שפיר
נ'הכנסת (
פורסם
ב-
23.5.2021
.)
ד.
פגיעה כלכלית וביטחונית
עיקר נזקה של הצעת חוק היסוד נוגע לעיגונו של פטור משירות לתלמידי הישיבות. בעניין
זה נבקש להעלות שני טיעונים שונים נגד המשך ההסדר של פטור בני הישיבות משירות
צבאי.4
הטיעון הראשון הוא שהמצב הנוכחי אינו בר-
קיימא. המשק הישראלי אינו יכול
להמשיך ולשאת על גבו מגזר שלם, גדל והולך, המתפקד כ"חברת לומדים", ממומן
מתקציב ציבורי ואינו תורם את חלקו להגדלת התוצר. הציבור החרדי מוכרח להיקלט בשוק
העבודה כציבור יצרני. לאחר שבעה באוקטובר התחדד כי המצב הנוכחי גם אינו בר-
קיימא
מבחינה ביטחונית. משימות ההגנה המוטלות על צה"ל כה גדולות, בחזיתות כה מרובות,
עד שיש סכנה ממשית שהוא לא יוכל להמשיך ולהחזיק את הגבולות. צה"ל זקוק לצעירים
החרדים שיסייעו במילוי השורות. אם ייחקק חוק יסוד: לימוד תורה וחובתם האזרחית של
תלמידי הישיבות שהיקפם הולך וגובר תמוצה בתלמודם, לא ניתן יהיה לצפות עוד
להשתלבותם בשירות צבאי ובשוק העבודה. מציאות כזו עלולה להביא לקריסת משקי הבית
העובדים תחת עול המיסים ולקריסת משרתי הסדיר והמילואים תחת עול ההגנה. זהו נזק
לכלכלה, לביטחון, למודל צבא העם וללכידות החברתית.
ה.
פגיעה
בעיקרון השוויון
הטיעון השני כנגד הצעת החוק המעגנת את אי־גיוס החרדים הוא שהמצב הנוכחי מפר
ברגל גסה את עקרון השוויון. אף לו היה המצב הנוכחי בר-
קיימא, הוא בלתי צודק בעליל.
כיצד ניתן להצדיק את המצב שבו יש ציבור שאינו תורם את חלקו הכלכלי ואת חלקו
הביטחוני, ולמעשה חי על גבם של אחרים!? מדוע מוצדק כי "זבולון" ימשיך לשאת על גבו
את "יששכר"5
, כאשר מעולם לא נשאל אם הוא מוכן לכך או רוצה בכך. כיצד זה מופנים
כספי המיסים ושנות השירות של מגזרים מסוימים להגנת אורחות חייו של מגזר אחר שאינו
נושא בעול? מידת הצדק דורשת שוויון בנטל הכלכלי והביטחוני.
על אף שניתן להעריך את מסירותם של חלק ניכר מתלמידי הישיבות לתלמודם, ועל אף
שרבים מהם מאמינים כי לימוד התורה שלהם מגן על עם ישראל,6
ההשוואה בין לומדי
תורה לחיילים אינה ניתנת להצדקה: חובת גיוס כפויה אינה דומה לבחירה וולונטרית
במסלול ישיבתי; היקף השעות, הימים והלילות, השבתות והחגים והתנאים המפרכים
הנדרשים מחיילים אינם ברי־השוואה לשעות החובה המעטות הנדרשות מבני ישיבות
לצורך פטור משירות ותמיכה כספית (35-45
שעות שבועיות נדרשות בתקנות התמיכה,
אם כי רבים מבני הישיבות לומדים סביב השעון); יתר על כן, בוודאי שאין לזהות בין
השהות הנוחה יחסית והישיבה לבטח בבית המדרש של "הממיתים עצמם באהלה של
תורה" לבין סיכון החיים בפועל ממש של החיילים באימונים ובשדה הקרב.
4
על אופיו של השיח הישראלי בנושא הגיוס ועל האבחנה בין הטיעונים השונים, ראו שלומית רביצקי
טור-
פז, פרק המבוא, בתוך: ואתם תחרישון –
האם השתנתה החברה החרדית במלחמה (
2024
,)
ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
5
אחד הטיעונים המושמעים להצדקת החלוקה בין לומדים לחיילים נתלה בדמויות המקראיות של בני
יעקב, זבולון ויששכר, שעל פי מדרש בראשית רבה (צ"ט, ח') "היה זבולון עוסק בפרקמטיא [פרנסה]
ויששכרעוסק בתורה,וזבולון באומאכילו"וחולקים ביניהםבשכר הרוחני של הלימוד.
6
בסקר שנערך בשנת 2024
במכון הישראלי לדמוקרטיה עלה כי כמעט כל הציבור החרדי סבור כי תפילות
מסייעות למאמץ המלחמתי יותר מאשר שירות צבאי (52%
) או שניהם במידה שווה (41%
). ראו: שלומית
רביצקי טור-
פז, "איכה אשא לבדי"? –
שותפות החברה החרדית במשא המלחמה: סקר עמדות, בתוך:
ואתם תחרישון –
האם השתנתה החברה החרדית במלחמה
(
2024
), ירושלים: המכון הישראלי
לדמוקרטיה.
הדרישה לשוויון בנשיאת הנטל אינה דרישה חילונית בלבד. טיעונים אלה אף לובשים לבוש
הלכתי, לפיו מדינת ישראל מצויה במצב מתמשך של מלחמת אין ברירה, המוגדרת בהלכה
כ"מלחמת מצווה". על פי מקורות חז"ל, במצב זה הכל יוצאים למלחמה אפילו חתן מחדרו
וכלה מחופתה. הפוסקים הדגישו כי אף תלמידי חכמים נדרשים להשתתף במלחמת הגנה.7
הצעת החוק המבקשת להשוות את זכויותיהם וחובותיהם של בני הישיבות לאלו של חיילים
פוגעת אם כן פגיעה קשה בעקרון השוויון. לכך יפים דברי בית המשפט בעניין השוויון
בגיוס: "הפליה באשר ליקר מכל –
החיים עצמם –
היא הקשה שבהפליות."8
ו.
פגיעה בחירות דתית-
תרבותית
לימוד תורה הוא אכן אבן יסוד של המורשת היהודית ושל המדינה היהודית־דמוקרטית,
וככזה ראוי לתמיכה ולעידוד ו
כן להנכחה במרחב הציבורי ובמוסדות החינוך היהודים.
עם
זאת,
בקביעת הדבר בחוק יסוד יש חשש לפגיעה בחופש
הדת, בחופש מדת
ובחירות
הדתית-תרבותית
של הישראלים. מדינת ישראל מאזנת בין זהותה היהודית לזהותה
הדמוקרטית בשורה של דילמ
ות:
באיזה היקף נכון לחייב לימודי יהדות בבתי הספר
הממלכתיים
, ואילו תכנים, ארגונים והשקפות עולם יורשו להיכנס בשערי בתי הספר?
האם
יורשו
רבנים להיכנס לשיעורים תורניים למחנות הצבא
ומה יהיה תוכנן של סדרות החינוך
הצבאיות?
האם תינתן העדפה לתקצוב לימודי יהדות על חשבון תקצוב
לימודי מתמטיקה,
היי-טק
ומדעים (STEM
)
?
האם
חוק יסוד זה ישמש הכשרה לתקצוב מוסדות חינוך שאינם
מלמדים לימודי ליבה כלל
ומסתפקים בלימוד תורה
(כמו הישיבות לבנים חרדים בגיל תיכון
וחלק מתלמודי התורה ביסודי) או שמלמדים ליבה
באופן חלקי בלבד (רוב המוסדות
לבנים
חרדים ביסודי?)
בהינתן תקציב נתון
ומוגבל,
קביעת תלמוד התורה בחוק יסוד, בלא לקבע את ערך לימוד
תחומי דעת נוספים,
עשויה להשפיע לרעה על התשובות לשאלות אלה, ובכך לפגוע בעתיד
שוק העבודה הישראלי
. בנוסף, קביעת תלמוד התורה בחוק יסוד עשויה לשמש בסיס
לניסיונות להרחיב את החובה של
לימודי יהדות בבתי הספר
הממלכתיים בניגוד לרצון
ההורים.
בנוסף יש חשש כי המושג "לימוד תורה" יפורש באופן צר שיעדיף פרשנות מחמירה
ומתבדלת של היהדות על פני פרשנות פתוחה ומגוונת. יש להבהיר כי לימוד התורה הוא
מושג רחב ששבעים פנים לו, וכולל את המרחב שבין לימוד גמרא מסורתי ברוח ישראל
סבא ועד גישת "יהדות כתרבות" נוסח אחד העם וביאליק. תורה ממזרח וממערב, מן העת
העתיקה ומן המודרנה, הלכה ואגדה. אין לקבוצה יהודית אחת מונופול על הגדרת לימוד
תורה
ואין לפרש את המושג "תלמוד תורה" המופיע בהצעת החוק כאילו הוא מכוון
לפרשנות
אחת ומעדיף אותה על פני אחרות.
7 בני פורת, יאיר אורביטו, שלומית רביצקי טור-
פז, "
האחיכם
יבאו למלחמה ואתם תשבו פה"!? –
דפי
מקורות –
חובת הגיוס לצבא והפטורממנה (
2024
ירושלים: המכוןהישראלי לדמוקרטיה.),
8
בג"ץ 6427/02
התנועה לאיכות השלטון נ'כנסת ישראל
(פורסם 2005
.)
ז.
פגיעה
בעולם התורה
במחקר הנערך בימים אלה במכון הישראלי לדמוקרטיה9
) נטען כי חשוב להשמיע ברמה
טיעון שלישי כנגד השוואת מעמד הלומדים לחיילים ועיגון הפטור הגורף לתלמידי הישיבות.
בתי המדרש מעולם לא ידעו פריחה כמותית כפי שאנו חווים כיום במדינת ישראל. את
ספסלי בית המדרש חובשים עשרות אלפי תלמידים. ובה בשעה, בתי המדרש מעולם לא
ידעו בינוניות תורנית-
למדנית, כפי שהם חווים כיום בישראל. בעולם אינטלקטואלי, כדוגמת
בית המדרש והאקדמיה, כמות ואיכות עומדים ביחס הפוך זה לזה. בית מדרש בריא, חי
ותוסס חייב להיות אליטיסטי, סלקטיבי ובנוי כפירמידה: הכניסה אליו צריכה להיות מוגבלת
וההישארות בו שמורה למעטים. רעיון זה ביטאו חז"ל במקורות שונים, כגון: "
בנוהג
שבעולם אלף בני אדם נכנסים למקרא ויוצאים מהם מאה, מאה נכנסים למשנה יוצאים
מהם עשרה ואחד לתלמוד"; "ראיתי בני עלייה והן מועטין". כאשר בית המדרש הופך להיות
ברירת המחדל לכל, ללא סינון וללא הגבלת זמן, וללא "מחיר" וייחוד לבוחרים בחיי הרוח
על פני חיי המעשה, הוא בהכרח מוריד את רמתו, מכוון אל הממוצע, והופך להיות בינוני.
מי שבוחן את היבול התורני של "חברת הלומדים" שהתפתחה במדינת ישראל לא יכול שלא
להתרשם לשלילה.
המצב הנוכחי, שבו החברה החרדית מתפקדת כחברת לומדים, פוגע לא רק במשק
הישראלי ובביטחון ישראל, אלא גם בעולם התורה עצמו. הצעת חוק יסוד:
לימוד תורה היא
האירוניה במיטבה. כדי לחזור ולהשיב את ערך לימוד תורה, הכרחי להשיב את בית
המדרש למתכונתו המקורית: מקום תוסס, המעודד מצוינות רוחנית, שבו יושבת קבוצה
מצומצמת של אנשים בעלי סקרנות אינטלקטואלית, יכולות לימודיות גבוהות. גיוס מרבית
בני הישיבות יסייע לא רק לחוליי הכלכלה והביטחון אלא גם לבתי המדרש וללימוד התורה.
ח.
ספרא
וסייפא
לבסוף אין לקבל את ההנחה הבסיסית של הצעת החוק כביכול תורה ושירות צבאי עומדים
בסתירה זה לזה. עולם ישיבות ההסדר ושירותם המוצלח של צעירים חרדים אשר אוזרים
עוז לשירות צבאי מראים אחרת: לא רק שהשירות הצבאי אינו פוגע באיכות לימוד התורה,
אלא שמעורבות בדעת עם הבריות ותרומה לממלכתיות ולביטחון הן תנאי ללימוד תורה
משמעותי. אם כנסת ישראל מבקשת לחוקק את חוק יסוד: לימוד תורה, מן הראוי שתעלה
על נס את נחיצות השילוב בין לימוד תורה לשירות בצבא ההגנה לישראל.
הצעת
החוק כפי
שהיא מנוסחת כיום פוגעת
פגיעה
קשה
בעקרון השוויון, בחוסנה
ובעתידה הביטחוני והכלכלי של ישראל,
במבנה
החוקתי שלה ואף בעולם התורה עצמו.
9
בני פורת ואליהו ברקוביץ, "ראיתי
בני
עליה והן
מועטין"
–
מבט
ביקורתי
פנימי
על הסדר
תורתו
אומנותו
טרםפורסם), המכון הישראלי לדמוקרטיה.(