חומר רקע

28/06/2026 י"ג בתמוז תשפ"ו לכבוד חברותוחברי ועדת חוקהחוקומשפט הנדון:ניירעמדהמטעםשדולתהנשיםבישראלעלהצעתחוקזכויותנפגעיעבירה(תיקון- התרתפרסום שמושל פוגע), התשפ"ו- 2026 הצעת החוק הנדונה מגיעה על ר קע שורה של מקרים ציבוריים קשים, ובהם עניינן של שי- לי עטרי ונעמה שחר, שחשפו כשלים חמורים במעמדן של נפגעות עבירות מין בהליכים הנוגעים לאיסור פרסום שמם של חשודים ונאשמים. בעניינן של שי־לי עטרי ונעמה שחר פורסם כי כל אחת מהן הגישה, בנפרד, תלונה בגין עבירות מין חמורות נגד יובל וילנר. לפי הפרסומים, נעמה שחר נחשפה במקרה לכך שיובל ווילנר הוא החשוד באונס של שי- לי עטרי, וכי בעניינה של שי- לי עטרי עלה חשד למעורבות של סם אונס. בעקבות זאת, לדבריה, הבינה שחר כי גםהיאנפגעהעלידובנסיבותדומות.שחר תיארהכיכאשרגילתהשבעניינהשלעטריעלהחשדלמעורבות שלסם אונס, "נשמטהליהקרקע מתחת לרגליים." מקרהזהממחישבאופןחדאתהסכנהשבהותרתזהותו שלחשודבעבירותמיןחמורותחסויהלאורךזמן. כאשרקייםחששלדפוספעולהחוזר,ובפרטכאשרמדוברבעבירותמיןחמורות,איסורפרסוםממושךעלול למנוע מנשים מידע חיוני שהיה עשוי לאפשר להן לזהות קשר בין אירועים, להבין את שאירע להן, לפנות לרשויותולהגן עלעצמן. פרסוםזהותהחשודעשוי,במקריםהמתאימים,לאפשרלנפגעותנוספותלזהותדפוספגיעה,להביןכיאינן לבד, לפנות לרשויות ולמסור מידע בעל חשיבות חקירתית וציבורית. לצד זאת, לפרסום עשויה להיות גם חשיבותמניעתית:הואעשוילספקלנשיםמידעחיונישיאפשרלהןלהיזהר,לקבלהחלטותמושכלותולהגן עלעצמן מפניפגיעה עתידית. ואולם, הלקונה אינה מוגבלת למקרים שזכו לחשיפה ציבורית. במקרים רבים נוספים, שאינם מגיעים לכותרות, מוצאים צווי איסור פרסום על שמות חשודים ונאשמים בעבירות מין ואלימות חמורה, מבלי שנפגעות העבירה מקבלות בהכרח הזדמנות אפקטיבית להביע את עמדתן לפני קבלת ההחלטה. לכן נדרש תיקון חקיקה ברור, שיבטיח כי הזכות להישמע לא תהיה תלויה ביכולת לנהל מאבק ציבורי, אלא תינתן לכלנפגעתעבירה מכוח החוק. עניינה של ד״ר קטיה אברבוך ממחיש כי הבעיה אינה מתמצה רק בשאלה האם נפגעת העבירה נשמעת פורמלית לפני מתן צו איסור פרסום, אלא גם בשאלה איזה משקל ניתן לעמדתה, מי מביא אותה בפני הגורמים המחליטים, ומה קורה כאשר הצו ממשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר הגשת כתב אישום ובמהלך ניהולהמשפט. במקרה של ד"ר קט יה אברבוך ניתן צו איסור פרסום גם לאחר הגשת כתב האישום בעבירות מין חמורות ע"י הנאשם ד״ר מישאל זוהר,ואף במהלך ניהול המשפט.עמדתה של נפגעת העבירה - ד"ר אברבוך הובאה בפני הפרקליטות כבר בשלב הגשת כתב האישום, ובהמשך הוצגה גם בבית המשפט באמצעות הפרקליטה. למרותזאת, ניתן צו איסור הפרסום תחילהע"יהפרקליטותובהמשךהותרעל כנו ע"י השופטים. מקרה זה מחדד כי לא די בקביעה פורמלית שלפיה עמדת נפגעת העבירה "תישמע" יש להבטיח כי לעמדה זו יינתן משקל ממשי, וכי לנפגעת תהיה אפשרות אפקטיבית להשמיע את דבריה בעצמה או באמצעות מי מטעמה- כגוןעורכתדין,בןאובתמשפחהאוגורםמלווהאחר ולארקבאמצעותהפרקליטות.הפרקליטות מייצגת את האינטרס הציבורי, אך אינה בהכרח יכולה להביא במלואם את מכלול ההשלכות האישיות, הבטיחותיותוהנפשיות של צו איסורהפרסוםעלנפגעתהעבירה. | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il המקרה גם ממחיש כי הכשל אינו מתחיל ומסתיים בבית המשפט. כאשר המדינה, באמצעות המשטרה או הפרקליטות, מסכימה למתן צו איסור פרסום או אינה מתנגדת לו, עמדה זו עשויה להפוך בהמשך לנקודת מוצא ביחס להמשך תוקפו של הצו. לכן יש להבטיח כי עמדת נפגעת העבירה תישמע ותישקל באופן מהותי כבר בשלב שבוהמשטרהוהפרקליטותמגבשותאתעמדתן ביחסלבקשה, ולא רק בדיון בפני בית המשפט. כשל נוסף שנחשף במקרה זה נוגע להעברת מידע לגורמים ציבוריים רלוונטיים. המידע בדבר כתב האישום וההליך הפלילי כנגד מישא ל ז והר לא הועבר לגורמים הרלוונטיים בצבא, וזוהר המשיך לשרת במילואים. מצב שבו נאשם בעבירות מין חמורות ממשיך לשרת במסגרת צבאית מבלי שהגורמים המוסמכים מודעים להליךהפליליויכוליםלבחוןאתהמשמעויותהנדרשות,מעוררקושיחמורמבחינתשלוםהציבורוהגנהעל נשיםוחיילות צעירות. אין מדובר בקביעה אוטומטית לגבי המשך השירות. מדובר בצורך בסיסי לוודא כי הגורמים האחראים מחזיקיםבמידעהרלוונטיומסוגליםלהפעילשיקולדעתבהתאםלנסיבותהמקרה, במיוחדכאשרהשירות כולל נשיאת נשק,סמכות, נגישותלחיילות וחיילים צעירים או יחסי כוח. הכשל מתחדדעודיותר בשלבגזרהדין: לפי הפרסומים, במסגרתהטיעונים לעונש נטעןלזכותו של מישאל זוהרכישירתבמילואיםבמהלךמלחמתחרבותברזל,וביתהמשפטנתןלכךמשקל.כךדווחכיביתהמשפט ציין כי " הנאשם תרם לחברה בהתנדבויות שונות, ויש לנאשם תרומה לביטחון המדינה, לרבות במלחמת "חרבות ברזל" ." כלומר, אותו שירות מילואים התקיים מבלי שהגורמים הרלוונטיים בצבא עודכנו על ההליך הפלילי, שימש בהמשך כשיקול מקל במסגרתגזר הדין. זהו כשל על כשל. בנוסף, זוהר הוא ד״ר ברפואה, וככל הידוע לנו גם משרד הבריאות לא קיבל בזמן אמת מידע בדבר כתב האישוםוההליך הפלילישהתנהלנגדו.כאשרמדוברבנאשםבעבירותמיןחמורותהמחזיקבמעמדמקצועי הכולל יחסי כוח, אמון ונגישות למטופלות ולמטופלים, יש חשיבות ציבורית מובהקת לכך שהגורמים המוסמכים במשרד הבריאות יקבלו את המידע ויוכלו לבחון את המשמעויות המקצועיות והבטיחותיות הנדרשו ת. נקודה זו חשובה גם מזווית נוספת: אם הטענה להמשך איסור הפרסום נשענת על חשש ממשי לשלומו של הנאשם או על מצבו הנפשי, הרי שמידע זה צריך להיבחן גם בהקשרים אחרים. לא ניתן להתייחס למצבו הנפשישלנאשםכשיקולהמצדיקאיסורפרסום,אךלהתעלםממנוכאשרמדוברבשירותמילואים,נשיאת נשק,גישהלחומריםנרקוטייםאועבודהבמקצוערפואי.העברתהמידעלגורמיםהמוסמכיםנדרשתאפוא לארקלשםהגנהעלהציבורועלנשיםהעלולותלהיחשףלסיכון,אלאגםכדישהמערכותהרלוונטיותיוכלו להגן, במידת הצורך,על הנאשםעצמו. לסיכום,שדולתהנשים תומכתבהצעת החוקהקיימת,המבקשתלעגןאתזכותנפגעתהעבירהלהביעעמדה לפני החלטהעל איסורפרסום שמו של חשוד. לצד זאת, אנו מציעותלהוסיףלהצעתהחוק שלושה רכיבים משלימים: 1. עיגון זכות הנפגעת לקבלהודעהולהשמיע עמדה ישלקבוע כינפגעת עבירת מין או אלימותחמורה תהיה זכאיתלקבל הודעהעל בקשה לאיסור פרסום שמו של חשוד, ולהשמיע את עמדתה לפני שבית המשפט מכריע בבקשה. העמדה יכולה להימסר בעל פה, בכתב, באמצעות באת כוח, באמצעות גורם מלווה או בכל דרך אחרת שתאפשר לנפגעת לממש את זכותה מבלי להעמיק אתהפגיעהבה. 2. בקרהעל חוות דעת רפואיות/נפשיות מטעם החשוד כאשר בקשה לאיסור פרסום נסמכת על חוות דעת או מסמך רפואי/טיפולי מטעם החשוד, ובפרט כאשר נטען לסיכון נפשי חמור או אובדנות, אין להסתפקבמסמך מטעםהחשוד כבסיס מכריעלהחלטה. | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il יש לקבוע כי בית המשפט יבחן את טיב המסמך, זהות עורכו, מומחיותו, הקשר הטיפולי, משך ההיכרות, התשתית העובדתית, קיומו של טיפול פעיל או מעקב, והאפשרות להפחית את הסיכון באמצעים שפגיעתם פחותה מאיסורפרסום מלא. במקרים המתאימים, בית המשפט צ ריך לבקש קבלת חוות דעת מטעם המדינה, מינוי מומחה ניטרלי, חקירת נותןחוות הדעת או בדיקה נוספתשלהחשוד. 3. העברת מידעלגורם מוסמך כאש רנטען לסיכון נפשי ממשי כאשר בית המשפט נחשף לטענה ממשית בדבר מצב נפשי העלול להשליך על החזקת נשק, שירות הכרוך בנשיאת נשק או עיסוק רגיש אחר, יש לאפשר לבית המשפט להעביר את ההחלטה או תמציתה לגורם המוסמך לפי דין, לשםבחינה בהתאםלסמכויותיוכגון צבא, משטרה, משרד הבריאותוכו.' בברכה, רחלי סונגו,עו"ד מנהלת קשרי ממשל שדולתהנשים בישראל | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il