חומר רקע

28 יוני 2026 לכבוד ועדתהחוקה, חוק ומשפט חבריוחברות הכנסת שלום רב, הנדון: הצעת חוק הבחירות לכנסתהעשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוניחקיקה) התשפ"ו – 2026 לקראתהדיוןבוועדהבנושאהשימושבבינהמלאכותית,תוכןסינתטיוטוהרהבחירות,אנומבקשיםלהביא לעיון חברי הוועדה עמדה מקצועית שהוגשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית במסגרת הליך תב"כ 15/26 מפלגת"בנט 2026 "ואח'נ' הליכוד,וכן אתהחלטת יו"ר ועדתהבחירות שניתנה באותו הליך. ההליך עסק ב שימוש בתמונה ערוכה במסגרת תעמולת בחירות, שנחזתה להיות אותנטית אך הופקה או עובדה באמצעים טכנולוגיים. בעמדת הידיד שהגשנו, המצורפת למכתב זה, פירטנו את הסיכונים הגלומים בשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותיתיוצרתלהפקת"דיפפייק"במסגרתמערכתהבחירות,ובכללזההחששלהטעייתבוחרים,לפגיעה בשוויון ההזדמנויות בין מתמודדים, לערעור אמון הציבור במידע בזירה הציבורית ולפגיעה בטוהר הבחירות. לצד זאת, ביקשה העמדה לתרום לגיבושם של כללים ברורים וודאות רגולטורית ביחס לשימוש בבינהמלאכותיתיוצרתבתעמולתבחירות,באופןשיאפשר ליהנותמיתרונותיהשלהטכנולוגיהמבלילפגוע בחופשהביטויהפוליטי של המתמודדים,ותוך צמצוםהסיכוניםהגלומים בה. עוד טענו כי, בנסיבות מסוימות יש לראות בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת משום הפרעה בלתי הוגנת"" כמשמעותה בסעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט– 1959 . בהתאם לכך, הצענו להחיל חובת סימון על תוכן סינתטי, הכוללת הן סימון גלוי וברור שיבהיר לציבור כי התוכן שבו הוא צופה אינו אותנטי והן סימן מים טכני – קרי סימון טכנולוגי קריא- מחשבהמעיד כי התוכןנוצר באמצעות בינה מלאכותית. ביום 12.2.2026 ניתנה החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כב' השופט נעם סולברג, אשר קיבל את העתירה בעיקרה והורה על הסרת הפרסום. בהחלטתו נקבע כי מדובר בפרסום הנחזה להיות אמיתי, אשר עלול, בוודאות קרובה, להטעות את הבוחר באופן ממשי, וכי בנסיבות העניין מתקיימת "הפרעה בלתי הוגנת" כמשמעותה בסעיף 13 לחוקהבחירות. למעןשלמותהתמונהיצויןכיבקשתנולהצטרףכצדפורמלילהליךלאהתקבלה,אףשיו"רהוועדההתייחס לעומקהעמדהוחשיבותה.עודיודגש כיההכרעהלאהתבססהעלקביעהשלפיההתמונההופקהבאמצעות בינה מלאכותית, אלא על כך שהייתה מטעה ברמת ודאות גבוהה. עם זאת, בפסקה 18 להחלטה צוין כי סימון ברור של התמונה עשוי היה למנוע את ההטעיה, וכי בנסיבות אלה ניתן יהיה לפרסמה מחדש בכפוף לסימוןמתאים. להחלטה חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים להליך. היא מדגישה את הצורך בעיצוב כללים ברורים לשימוש באמצעים טכנולוגיים בכלל, ולשימוש בבינה מלאכותית יוצרת בפרט, במסגרת תעמולת בחירות, ובבחינתהאפשרותלדרושחובותגילויוסימוןשלחומרסינתטילשםצמצוםהסיכוןלהטעייתהציבורוהגנה על טוהרהבחירות. לנוחותחבריהוועדה מצורפים: 1. עמדתהידיד שהוגשהליו"ר ועדתהבחירותהמרכזית. 2. החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בתב"כ15/26 . נשמחלעמוד לרשותהוועדה לכלהבהרהנוספת. בברכה, פרופ' ניבה אלקין – קורן עו"דעמית אשכנזי ראשתמרכזהנשיא מאיר שמגרלמשפט עמיתמחקר בכיר, מרכז הנשיא מאיר שמגרלמשפט דיגיטליוחדשנות דיגיטליוחדשנות, הפקולטהלמשפטיםע"ש בוכמן הפקולטהלמשפטיםע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת תל אביב פרופ' יששכר רוזן – צבי מנהל מרכז אדמונדולילי ספראלאתיקה הפקולטהלמשפטיםע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב 2 בפנייו"ר ועדתהבחירות המרכזיתלכנסתה- 26 תב״כ15/26 כב׳השופט נעםסולברג,המשנה לנשיא .1 פרופ' ניבה אלקין קורן, ראשת מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, הפקולטה למשפטים אוניברסיטתתל אביב .2 עו"ד עמית אשכנזי, עמית מחקר בכיר, מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, הפקולטה למשפטים אוניברסיטתתל אביב .3 פרופ' יששכר (איסי) רוזן צבי, ראש מרכז אדמונד ולילי ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב שמענם לצורךהמצאתכתביביתדין: הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתתל- אביב רמתאביב, תל- אביב6997801 טל:' 03-6407719 [email protected] המבקשים להצטרף בעניין: .1 מפלגת״בנט2026 ״ .2 נפתליבנט ע״י ב״כ עוה״ד נדב ויסמן ו/או עדן יגזאו ו/או עמית מולכוו/אואח׳ממשרדמיתר דרךאבא הללסילבר ,16 רמת גן5250608 טל׳ 03-6103100 ; פקס׳03-6103111 [email protected] העותרים - נגד- הליכוד,תנועה לאומית ליברלית עלידיב "כ עוה״דאבי הלוי מכנרת(מושבה) ד.נ עמק הירדן 15105 טל׳: 052-4326312 פקס׳:04-6709443 [email protected] המשיבה בקשה מטעםהמבקשים לצירופם כ"ידידי ביתהמשפט" בהתאם לסעיפים 5 (ב) ו- 33 להוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים,) ה תשע"ה- 2015 , מתבקש כב' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לצרף את המבקשים להליך כמשיבים, במעמד של ידידי בית המשפט."" 3 עניינה של העתירה הוא בשאלת הלגיטימיות של שימוש בטכנולוגית בינה מלאכותית יוצרת להפקת תכנים של דיפ-פייק ( Deep-Fake או זיוף עמוק) כחלק מתעמולת ה בחירות שעורכות המפלגות ורשימות המועמדים. ההלכה שתיקבע בעתירה תנחה את המפלגות והמועמדים בבחירות לכנסת ה- 26 , תכוון את פעילות התעמולה שלה ם במהלך מערכת הבחירות ואת אופן השימוש בתקציבי התעמולה. אולם השפעתה שלההלכהשתיקבעאינהרקעלהמפלגותוהמועמדיםאלאעלכללציבורהבוחרים ועלאינטרסיםציבוריים חשובים. שאלת הלגיטימיות לשימוש ב בינה מלאכותית יוצרת להפקת דיפ- פייק משליכה על עקרונות המוגנים על ידי חוק דרכי תעמולה, ו על שורה של סיכונים לטוהר הבחירות, הכוללים חשש של ממש להתערבות של מדינות זרות בבחירות ,פגיעה באמון הציבורי ביחסלמידע המופץ בזירה הציבורית,וזכותם שלהבוחריםלבחורללא השפעה בלתיהוגנת וגניבת דעת. כמפורט בהרחבה בעמדה זו, העמדה המובאת בה אינה בעד או נגד הצדדים הקונקרטיים להליך. בוחרים פוטנציאליים של מפלגות מכל הקשת הפוליטית עלולים ליפול קו רבן לקמפייני דיפ- פייק תוצ רת הארץ או תוצרת חוץ, כפי שנפרט בהמשך. מטרת העמדה להציג בפני יו שב ראש הוועדה הנכבד את התשתית המשפטית, וה מידע המדעי העדכני על אודות הסיכונים שבשימוש בדיפ-פייק, ולהצביע כיצד בנתיבי הפרשנות בהם פסעו יושבי ראש הוועדה בעבר בנושאים אלה, ניתן לצמצם את הסיכונים תוך מתן חופש ביטוי מירבילמפלגות, ומתן אפשרות מלאהל י הנות מהתועלות משימוש בבינה מלאכותיתיוצרת. ע ל כןההכרעהבהליך חשובהועקרוניתבאופן שחורגמהמחלוקתהפרטנית שבין הצדדים ,ובפרט בעתהזו. במועד זה עדיין ניתן להבהיר את כללי המשחק, באופן שיאפשר שימוש אחראי בטכנולוגיית הבינה המלאכותיתהיוצרת, ולהפיק ממנה את תועלותיה, ללא הסיכונים שיתוארולהלן. מוסד ידיד בית המשפט נועד לאפשר לבית המשפט הדן בסכסוך לצרף להליך גורמים שיש בידם מומחיות ויכולתלסייעלביתהמשפטלהכריעבסכסוךשבפניו,בהתאםלתבחיניםשנקבעובענייןמ"ח7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1 ) 529 553 ( 1999 )). בהתאם לכך, ערכו המבקשים להצטרף חוות דעת מקיפה בנושא,ומבקשים שהיא תונח בפנייושב הראש הנכבד בעתהכרעתו בנושא. המבקשים להצטרף הם בעלי מומחיות מובהקת בנושא זה, כחוקרים אקדמיים בתחומים הרלבנטיים, ומכוח הניסיון המקצועי בסוגיות אלה. המבקשים הם חוקרים מומחים מובילים בישראל ובעולם למשפט וטכנולוגיה, ובין היתר חוקרים את הסוגייה של שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים, ובמיוחד בבינה מלאכותית, לצורך יצירת תכנים סינתטיים לצרכי השפעה על דעת הקהל. על כן הידע של המבקשים עשוי לתרום תרומה ממשיתלהכרעה בעניין, מתוך ראייה רחבה. פרופ' ניבה אלקין-קורן היא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מופקדת הקתדרהלחדשנותותיאוריהמשפטיתע"שסטיוארטוג'ודיקולטון,ועמיתתמחקרבכירהבמרכזברקמן- קליין לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הרווארד. היא לימדה כפרופסור אורחת בבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות מובילות בעולם, ובין היתר הרווארד, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קולומביה, ואוניברסיטת קליפורניה. היא כיהנה בתפקידי מפתח בארגוני מחקר מובילים בעולם בתחום של משפט וטכנולוגיה, בין היתר יושבת ראש המועצה המדעית המייעצת של מכון אלכסנדר וון הומבולדט לחקר האינטרנטוהחב רה בברלין (HIIG) גרמניה. היא עומדת בראש מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות בפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל- אביב וחברת הנהלת המרכז האוניברסיטאי לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים. בטרם הצטרפה לאוניברסיטת תל אביב הייתה פרופ' מן המנין באוניברסיטת חיפה, שם ייסדה את המרכז למשפט 4 וטכנולוגיה, ואת המרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות. בשנים 2009-2012 כיהנה כדיקן הפקולטה למשפטים. במסגרת תפקידה כראשת מרכז שמגר, היא מובילה מחקר אקדמי בנושא האתגרים המשפטיים ואתגרי המדיניות שמעורר העידן הדיגיטלי, בדגש על אסדרה של השימוש בבינה מלאכותית, אסדרה באמצעים טכנולוגיים, ואסדרת פלטפורמות דיגיטליות בדגש על זכויות יסוד וחופש הביטוי בעידן הדיגיטלי. מרכז שמגר הוא מרכז מחקר אקדמי המהווה פלטפורמה ללימוד וליבון סוגיות במשפט וטכנולוגיה ולדיאלוג מתמשך בין מעצבי מדיניות, יזמים טכנולוגיים,אנשי תעשייה,חוקרים, סטודנטיםוהציבורהרחב. עו"ד עמית אשכנזי הינו עמית מחקר בכיר ב מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, ושימש כיועץ המשפטי של מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה (2014-2022 ) ושל הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2008-2013 .) בשנת 2018-2019 היה חבר עו"ד אשכנזי בתת ועדה לעניני אתיקהבבינהמלאכותית,שמונתהכחלקמהמיזםהלאומילמערכותנבונות,וחיבראתפרקהאסדרהבדוח. בשנת 2019 ייצג עו"ד אשכנזי את ישראל בגיבוש המלצות ה- OECD בעניין בינה מלאכותית. בשנת 2022 ייעץ עו"ד אשכנזי למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בעניין גיבוש עקרונות מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית. עו"ד אשכנזי חוקר את תחום ההתערבות הזרה במסגרת פרויקט מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS משנת 2023 . עו"ד אשכנזי חבר בוועדת המומחים החיצונית של ה- OECD לבינה מלאכותית מהימנה, וברשת מומחי הגנת הסייבר האירופית CyberNet EU . עו"ד אשכנזי מרצה בקורסים באוניברסיטאות בישראל בנושאיםהקשוריםלמשפטוטכנולוגיה, ניהול סיכונים,הגנתהסייבר, הגנת הפרטיות, בינה מלאכותיתמהימנה וביטחוןלאומי., פרופ'יששכר(איסי)רוזן- צביהואפרופסורמןהמנייןבפקולטהלמשפטיםבאוניברסיטתתלאביבומנהל מרכז אדמונד ולילי ספרא לאתיקה. תחומי מומחיותו המרכזיים הם משפט ציבורי, משפט השלטון המקומי, משפט מנהלי, סדר דין אזרחי ובתי המשפט, לצד עיסוק מתמשך בשאלות יסוד של דמוקרטיה ומנגנוניפיקוחובקרהעלמערכותשלטוניות. מחקריוהתפרסמובכתביהעתהמשפטייםהמוביליםבעולם, ובהם Review,LawUCLA Review,LawPennsylvaniaofUniversity Review,LawStanford CornellLawReview,Law&SocietyReview וStudiesLegalEmpiricalofJournal . הוא הוזמן לשמש מרצה אורח באוניברסיטאות מובילות בעולם, ובהן Northwestern ו- Cornell בארה"ב, SciencesPo , Goethe-Universität,ו- Oñati International InstitutefortheSociology of Law . במסגרת תפקידו כמנהל מרכז אדמונד ולילי ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, מוביל פרופ' רוזן- צבי צוות מחקר אינטר- דיסציפלינרי הכולל משפטנים, חוקרי מדע המדינה, פילוסופים, כלכלנים וסוציולוגים, ועוסקבפיתוחידעתיאורטיויישומיבנושאיליבהשלהמשפטהציבוריואתגריהדמוקרטיה.פעילותהמרכז משלבתמחקראקדמי,גיבושניירותעמדה,כנסיםמקצועייםויוזמותציבוריות,במטרהלהעמיקאתהשיח הנורמטיבי והמעשי על אודות מוסדות השלטון ומערכת היחסים ביניהם, שלטון החוק, ומנגנוני פיקוח ובקרה במשטרים דמוקרטיים (ובהם הפרדת רשויות אופקית ואנכית, מנגנוני בחירות, משאלי עם ועוד.) במסגרת זו נבחנים תפקודם ועיצובם של מוסדות השלטון וכן שאלות הנוגעות לאיזונים בין רשויות, לאחריותיות, לשקיפות ולשמירה על זכויות אדם ואזרח. עבודתו במרכז מתמקדת גם בזיהוי ובניתוח האתגרים המוסדיים והמשפטיים הניצבים בפני דמוקרטיות בישראל ובעולם, בעידן של נסיגה דמוקרטית, ומקומם של מוסדות דמוקרטיים בעיצוב מרחב ציבורייציבומבוססנורמות. 5 יודגש כי העמדות המובעות כאן הן עמדותיהן המקצועיות האישיות של המבקשים להצטרף מכוח מומחיותםואינה מייצגת אתהמוסדות או הארגונים בהםהםפועלים. נוכחהאמור,ומתוךראייהרחבהורצוןכיבפנייושב ה ראשהנכבד תעמודחוותדעתמקצועית,בלתיתלויה, שמנתחתאת הסוגייה המבקשים סבורים כי צירוףחוות דעתםלהליך תסייעלהכריע במחלוקת הפרטנית., המבקשיםלהצטרףמסתפקיםבהגשתחוותדעתםוצירופהלתיק.לכןאיןבקבלתםכצדבהליךכדילהכביד עלהדיון אולסרבל אותו. ישלצייןכיאףששאלתצירופםשלצדדיםשלישייםבמעמדשלידידביתהמשפט,בהליכיםבפנייו"רועדת הבחירות, טרם נדונה לעומק, הרי שיושבי ראש ועדת הבחירות בעבר אכן אפשרו לגורמים מומחים לצרף חוותדעתבתיקיםשהתנהלובפניהם,ונעזרובהם.למשל: תב" כ8/21 עו"דשחרבןמאירנ'מפלגתהליכוד ( 27.2.2019 ;) ער"מ 2/25 עיריית טירתהכרמלאריה טל נ'סיעתהילהשלם והתושבים ( 3.10.2022 .) זהוהפתיח.דרךהילוכנויהאכדלהלן:ראשיתנביאאתעקריהעמדההמקצועיתשלהמבקשים,נסקוראת הסיכוניםמהפקתתוכןסינת טיבכללובמער כ תבחירותבפרט ובכללזהנעמודעלהסיכוניםמהשפעהזרה., לאחר מכן נדון בתחולתו של סעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט- 1959 (להלן – חוק דרכי תעמולה) והסעדים הראויים. תוכן העניינים עיקרי העמדה ................................ ................................ ................................ ................................ 7 הסיכונים מהפקת תוכן סינתטי ................................ ................................ ................................ ..... 13 הסיכונים מהפקת תוכן סינתטי במערכת בחירות ................................ ................................ ............. 16 הסיכוניםלהתערבות זרה באמצעות מבצעי השפעה במרחבהסייבר ................................ ................... 18 סיכוםהסיכונים שעמם ישלהתמודד ................................ ................................ ............................. 20 תחולתו שלחוק דרכי תעמולהוהשימוש בתכנים סינתטיים כ"הפרעה בלתיהוגנת" ............................. 21 חוק דרכי תעמולה ופרשנותו ................................ ................................ ................................ ...... 22 פרשנות סעיף 13 בכלים של משפטוטכנולוגיה ................................ ................................ ............. 24 עקרונות בינה מלאכותית מהימנה, אחריותיות, גילויוחובת סימון ................................ ................. 27 החשיבות בהטלתחובת סימוןאחידה ................................ ................................ ......................... 32 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 32 6 עיקריהעמדה 1. לחוק דרכי תעמולה תכלית משולשת. ראשית, להבטיח שוויון בין המתמודדים השונים1 ולמנוע מצב שבו בעלי ממון, השפעה או המפלגות שנמצאות בשלטון ישתלטו על המרחב הציבורי וישתיקו את יריביהן2 שנית,; למנוע השפעה לא עניינית על הבוחר באמצע ים לא הוגנים, כמו למשל בידור, מתנות וכד'; שלישית, להגן עלחופשהביטויהפוליטיבכךשהואקובעכללימשחקאחידים,ומאזןביןהתכליות 3 תכליות אלה מגולמות כולן בסעיף 13 השונותלהגשמתהזכותלבחורולהיבחר. לחוק. 2. אנומגישיםעמדהזועלמנתלסייעבבחינתהיישוםשלחוק דרכיתעמולהעלשימושבכליםטכנולוגי ים, ובכלל זה כלי "בינה מלאכותית,"4להפקת "מודעת בחירות" כהגדרתה בחוק שהינה דיפ-פייק. 5 3. דיני התעמולה, ככל שאינם מגבילים עצמם למדיום מסוים, חלים על פרסומים שעניינם השפעה על הבוחר בכל מדיום שהוא, בכפוף לתחולתם בזמן (סעיף 2 לחוק; תב"כ 8/21 בן מאיר נ' הליכוד; תב"כ 27/21 ישראל ביתנו נ' שמיר מערכות). עמדתנו, בתור מומחים למשפט וטכנולוגיה היא כי הדין והאינטרס ה ציבורי , מחייבים כי תובהר אופן תחולת החוק על שימוש של "מתמודד בבחירות," כהגדרתו בחוק, בכלים טכנולוגים, על מנת למנוע תקלות, אי הבנות, וסיכונים של ממש לתכליות והאינטרסים הציבוריםהמוגנים באמצעותהחוק ובפרט "הפרעה בלתיהוגנת",. 4. כידוע,החוקמסדיראתדרכיהתעמולהלצורך" הבטחתחופשהבחירהוטוהרהבחירות והבטחתשוויון בין המפלגות בניסיונן להגיע אל הבוחר." 6 אלה נועדו להבטיח את מימוש הזכות החוקתית המעוגנת בחוק יסוד: הכנסת לבחור ולהיבחר באופן שוויוני, וכל זאת בהתחשב בזכות החוקתית לחופש הביטוי הפוליטי, לצד השמירה על השוויון ועל דעתו הנקייה של הבוחר. 7 החוק נועד להבטיח מסירת "מידע 1 בג"צ 524/83 האגודה למען החיילבישראל נ'המנהלהכללישל רשות השידור פ"ד לז(4 ) 85 , 95 ( 1983 .) 2 ראו דבריו של חה"כ ורהפטיג,בהציגו את הצעת החוק לכנסת; ד"כ 27 התשי"ט),עמ'( 2,251 . 3 בג"ץ 869/92 זוילי נ' יו"רועדתהבחירות המרכזית לכנסתה- 13 פ''דמו(,2 ) 692 ( 1992 .) 4 הכוונה בעמדה זו הינה בעיקרל" בינה מלאכותיתיוצרת"( GenerativeAI ) המייצרתתוכןסינתטי, המתוארת במסמך" עקרונות מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית" שפרסמו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד המשפטים בשנת 2023 (להלן – מסמך ה עקרונות) כך: מערכות "בינה מלאכותית יוצרת" מסוגלות ליצור תוכן מסוגים שונים, לרבות טקסט, וידיאו,ושמע, באיכות גבוהה המאתגרת את היכולתהאנושיתלהבחיןבין תוכן אמיתילביןכזה אשר נוצר עלידימכונה."(שם, בעמוד 8 .) בדוח מאוחר יותר, " בינה מלאכותית במגזר הפיננסי" (להלן – דוח המגזר הפיננסי) , הדוח מגדיר מערכת בינה מלאכותיתיוצרכ״סוגשללמידתמכונהאשרמסוגללייצרתוכןבמדיותשונות:כתיבה,תמונות,מוסיקהועוד.בינה מלאכותית יוצרתהיאתוצרשלאלגוריתםהמתאמןעלכמויות עצומותשלנתוניםלאמעובדים [...] ולומדדפוסיםשמאפשריםלמודל לייצר תכנים מתאימים בהתאם לשאלות או הוראות שמספקים לו . ה בינה המלאכותית היוצרת היא אחת הטכנולוגיות המרכזיות שתורמות לפעולותדיסאינפורמציה״. בדוחה מגזר הפיננסי בחרועורכי הדוח להגדיר" בינה מלאכותית" באופןשמותאם להגדרה של ארגון ה- OECD , כדלקמן: "ההגדרה המוצעת על-ידי הצוות לבינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מבוססת בין היתר על הגדרות הOECD -והאיחוד האירופאי, בהתאמות המתבקשות לפעילות בסקטור זה: "מערכת בינה מלאכותית" – מערכת מבוססת מחשב, הפועלת בדרגות שונות של אוטונומיה, במטרה להפיק תוצרים כגון תוכן, תחזיות, המלצות או החלטות, אשר עשויהלהיותלההשפעהעלמשקיעים,לקוחות,אועלפעילותושלהגוףהמפוקח." יצויןכי הגדרתארגוןה- OECD אשרעודכנה בשנת 2024 הינה: "AIsystem:AnAIsystemisamachine-basedsystemthat,forexplicitorimplicitobjectives,infers, fromtheinputitreceives,howtogenerateoutputssuchaspredictions,content,recommendations,or decisionsthat can influence physical or virtual environments. Different AI systems vary in their levels of autonomy and adaptiveness after deployment." - LEGAL - https://legalinstruments.oecd.org/en/instruments/OECD 449#adherents 0. באופן כללי, בינה מלאכותית יוצרת המכונה גם בינה מלאכותית מחוללת היא תחום מתפתח בתוך הבינה המלאכותית ,אשר עוסק ביצירת תוכן חדש כמו טקסט, תמונה, קול, וידאו או קוד על בסיס דפוסים שנלמדו ממאגרי נתונים רחבים. בניגוד לאלגוריתמים מסורתיים של חיזוי או סיווג, אשר מנתחים מידע קיים, מערכות גנרטיביות פועלות באופן יצירתי ומפיקות מידע חדש, לכאורה "יש מאין." מודלים אלה מבוססים לרוב על רשתות נוירונים עמוקות (Deep Neural Networks) ובפרט על מודלים גדולים של שפה (LLMs) כמו GPT המסוגלים להבין שפה טבעית ולהגיב בהתאם. Mark and ColeStryker . ai - https://www.ibm.com/think/topics/generative IBMThink,March22,2024, ,WhatisgenerativeAI? Scapicchio במדינת קליפורניה מוגדרת מערכת בינה מלאכותית יוצרת (Generative) כ״בינה מלאכותית אשר יכולה לחולל תוכן סינתטי, לרבות טקסט,תמונה, וידאו ואודיו אשר מחקה מבנה או תכונות של המידע עליו אומנה המערכת.״ 3110 §CIV.CODECAL. (2024 § (3110(a),(c) . 5 הביטוי " Deepfake " מחבר בין המילה " deep " המלמדת על אופן הפקת התוכן הסינטטי, באמצעות רשתות למידה עמוקה, לבין המילה " fake " העוסקת בהיותו של הפלט הסינתטי מזוייף או כוזב. לסקירה מקיפה ראו: Robert Chesney & Danielle K.Citron,DeepFakes:ALoomingChallengeforPrivacy,Democracy,andNationalSecurity,107CaliforniaLaw https://scholarship.law.bu.edu/faculty_scholarship/640 Review 1753 (2019).Available at: ,בעמוד 1763 - 1758 . 6 תב" כ 8/21 שחר בן מאיר נגד מפלגת הליכוד ( 27.2.2019 )(להלן –תב"כ 8/21 ,)בפסקה 68 . 7 דנג"צ 1526/15 טיבי נ' ישראלביתנו ( 23.08.2017 ;)תב"כ 8/21 ,בפסקה 68 . 7 מלאולעודדשקיפותעלמנת שהבוחריםיצביעועלפיצו מצפונםולאעלסמךאינטואיציותוהנחותלא מבוססות."8 תכליות אלה באות לידי ביטוי גם ביחס לשימוש במדי ום הדיגיטלי להפקה והפצה של תכניםלצרכיתעמולה, ביןהיתרגם מסעיף2 א1לחוק,שעניינו "שקיפותבתעמולתבחירות",והחלטות יושבי הראש של ועדתהבחירותהמרכזית ביחסלסעיף13 לחוק. 5. השימוש הגובר של מפלגות בכלים טכנולוג יים ובבינה מלאכותית יוצרת להפקת דיפ- פייק מסוגים שונים,כלומרתכניםשאינםאותנטיים,אותכניםשנראיםמאודמציאותיים,אךהמתאריםבאופןכוזב אירועיםשהתרחשובמציאות,ללאסימון מתאים, מעלהחששכישחקניםפוליטיים מניחיםבטעות כי קיומהשלטכנולוגיההמאפשרתבקלותהפקתתוכןכוזב,מטעהאומניפולטיבי,הופכתשימושים אלה למותרים. 9 מדובר בגישה שגויה, ההופכת את היוצרות – הטכנולוגיה היא אמצעי ולא מטרה, וקיומן שליכולות טכנולוגיות זולות ונגישותלהפקת תוכן סינתטי אינומתיר מעשים אסורים. 6. בעמדה זו, אנו מבקשים לעמוד על כך, שהמשך הלגיטימציה השגויה להפקה והפצה של דיפ- פייק באמצעותכליבינהמלאכותיתיוצרת, עלולהלהוביללשורהשלסיכונים,שהחוק מבקשלהגןמפניהם, החל מהטעיית בוחרים, וכלה בפגיעה בטוהרהבחירות,ובכלל זה התערבות זרה: א. הטעיית בוחרים - ניתן להעריך כי חלק משמעותי מנמעני המסר, הבוחרים, יניחו כי תוכן סינתטי מציאותימסוים[כגוןהתמונה נושא עתירהזו]הינו אותנטי,ויתחשבובוכחלקמגיבוש עמדתם. מחקרים עדכניים מלמדים על קושי של ממש של בני אדם לזהות תוכן סינתטי ככזה ולהבחין כי אינו אמיתי. ב. הכבדת הנטל על הבוחר – הציבור המבקש לגבש את עמדותיו בשוק הרעיונות התוסס, נדרש עתה לעסוק לא רק במטלה (הנכבדה) של איסוף ועיבוד המידע הנדרש לגיבוש עמדתו, אלא להשקיעבבירורבסיסיהאםהמידעהמוצגאותנטי או מזויף. ודוק, השאלה אינההאםהבוחר נדרש לחשוב האם המסר הוא אמת אם לאו, אלא קודם כל האם מה שרואות עיניו ושומעות אזניו – הוא מידע סינתטי או אותנטי, ובמילים אחרות, האם איננו מזויף. אין מדובר בחשש מטעות, אלא מהטעיה וגניבת דעת. ג. תחרותלאהוגנת - שימושבאמצעיםטכנולוגייםלשםהטעיהוהפרעהבידימפלגותיוצריתרון בלתיהוגןביחסלמפלגותהמקפידותעלעקרונותההוגנותופוגע בשוויון בתחרותביןהמפלגות השונות.זאת,גםכאשרמדוברבשימוש ל צורךתעמולהעצמית ,שכ ן כלתעמולהעצמיתנועדה לקדם את מועמדותך, נגד מועמדותו שלהיריב. ד. חשש ל "מירוץ לתחתית" בין המפלגות בהפקת מידע כוזב - מתן לגיטימציה להפקת תוכן סינתטי המתחזה לאותנטי בידי מפלגות העומדות לבחירת הציבור, כחלק ממהלכי השכנוע שלהן, עלול לחולל "מירוץ לתחתית" בין המפלגות לשימוש בטכנולוגיה ליצירת תכנים מניפולטיביים ככל הניתן , המערערים את היכולת להבחין בין מה שאותנטי למה ש כוזב, ומהווים גניבת דעת. כמפורט להלן, הדבר מהווהגם כרפורהלהתערבות זרה בבחירות. 8 תב" כ 8/21 , בפסקה 70 . ניתן להצביע על שימושים בטכנולוגיה זו לאחרונה בידי מפלגת עוצמה יהודית, מפלגת ישר, מפלגת כחול לבן ומפלגת ישראל 9 ביתנו. יצוין כי אין כיום מאגר מידע שקוף הכולל את כלל התעמולה שנעשה בה שימוש בדיפ-פייק, וגם בכך יש אתגר משמעותי כפי שיפורט בהרחבה להלן. 8 ה. ערעור האמון הציבורי במידע רלוונטי ל מערכת הבחירות וזיהום השיח הציבורי – שכיחות גבוהה של תכנים סינתטיים המתחזים להיות אותנטיים תביא לפגיעה בנכונות של הציבור להאמיןגם למידעאותנטי המופץבמסגרתתעמולהבידיהמפלגות.זאתבפרט,ביחסלמפלגות המקדמות דעות השונות מזה של הבוחר, ובכך לחתור עוד יותר תחת הרעיון של שוק רעיונות חופשי ותוסס. ו. פגיעהבאמוןהציבורבאופןכלליבמוסדותובתהליכיםהדמוקרטים– מתןלגיטימציהלהפצה והפקה של דיפ-פייק בידי השחקנים המרכזיים של הזירה הציבורית, המפלגות הפוליטיות ונבחרי הציבור, עלול לערער את האמון הציבורי במוסדות ובתהליכים הדמוקרטיים בכלל, לרבות הטלת ספק במהימנות של פרסומים מטעם גורמים רשמיים, כמו ועדת הבחירות המרכזית. ז. חשיפהלהתערבותשלגורמיםזרים- גורמיםזריםעויניםשמטר תםהמרכזיתהגברתהקיטוב וחוסר האמון במוסדות (ללא קשר לתוכן בהכרח), מנצלים כלים טכנולוגיים אלו, כדי להציף את המרשתת בתכנים סינתטי ים , כדי להתחזות לשחקנים פוליט י ים ודוברים פוליטי ים, מחמירים את ה- "ההפרעה הבלתי הוגנת" והכל באופן שמביאלפגיעה מערכתית נרחבתיותר ובכלל זה סיכון חמור לאיתנות המערכת הדמוקרטית ובפרט הליך הבחירות. בהקשר זה, אוי סימון תכנים סינתטי ים, מקשהעל איתור מעורבות זרה. 7. יודגש כי אין מדובר בחששות תיאורטיים כי אם בסיכונים שהמחקר העדכני מצביע עליהם, ושבאו לביטוי בשימוש בכלים טכנולוגיים, בזירה הציבורית ברחבי העולם ובפרט סביב מערכות בחירות, וביחסלפעילותגורמים עויניםבשניםהאחרונותבמרחבהדיגיטליבישראל, כפישנפרטבפרקב'להלן. לאזואףזו,הרגישותשלמערכתהבחירותורגעיהשיאשלה(כגוןסמוךליוםהבחירות)לתרחישיהטיה שונים, מחמירים מאוד את הסיכונים. 8. לצדזאת,איןחולקכיהשימושבכליםטכנולוגיםלהפקהשלתעמולתבחירותמאפשרלמפלגותהעברת מסריםבדרךיצירתיתוחדשניתובאופןמוחשי.יכולותאלהמסייעותלמפלגות,ובפרטלמפלגותקטנות בעלות משאבים נמוכים יותר, בפעילותן בזירה הציבורית וב- שוק הרעיונות."" לפיכך, לשימוש אחראי בכליםטכנולוגיםבמסגרתגבולותמוגדריםעשוילהיותפוטנציאל בקידום"שוקרעיונות"תוססשהינו חלק חיוני משיח דמוקרטי ובפרט בתקופת בחירות בה הבוחר אוסף ומעבד מידע לצורך גיבוש דעותיו ומימוש זכותהבחירה שלו. 9. עלרקעהאמור,כפישנקבעבפרשת טיבי, פרשנוהמוסמךשלהדיןבענייניבחירות נדרשלאזןביןחופש הביטויהפוליטישלהמפלגותוהיכולתשלהןלהשתמשבטכנולוגיהחדשניתבמסגרתהדין,לביןהחשש מהטיה אישית ומערכתית כוללת שיש בה גניבת דעת הבוחר, פגיעה "מובנית" ואינהרנטית בתחרות ההוגנתעל קולו פגיעה באמוןוחשיפהלהתערבות זרה., 10 . הליכה בנתיבי פרשנות שנסללו עדידייושבי ראש ועדתהבחירות ביחסלמשפטוטכנולוגיה, תוךיישום עקרונות קונקרטיים שאומצו בישראל בתחום ה-"בינה המלאכותית המהימנה" 10 , מאפשר לבחון את 10 הביטוי "בינה מלאכותית מהימנה" "( Trustworthy AI )" מבוסס על המלצות ארגון המדינות המפותחות (ה- OECD ) בנושא בינה מלאכותית, שהינו המסמך הבינלאומי הראשון הכולל עקרונות אתיים ומשפטים לבינה מלאכותית. ישראל לקחה חלק בניסוח הההמלצות והצטרפה אליהם. ראו: OECD, Recommendation of the Council on Artificial Intelligence, 0449 - legal - https://legalinstruments.oecd.org/en/instruments/oecd 9 הסיכונים ולקבוע אמצעים לצמצומם באופן שמגשים את התכליות של החוק. כפי שנציג להלן, בחינה זו מובילה למסקנה כי המאפיינים הטכניים והצורניים של שימוש בבינה מלאכותית יוצרת הם אלה שיוצרים את הסיכונים לעיוות מערכתי של זירת השיח הציבורי, וכפועל יוצא מכך לסיכונים שתוארו לעיל להתערבות זרה, הטעיה, פגיעה באמון במידע בזירה הציבורית, ופגיעה בשוויון ההזדמנויות בבחירות בהתאמה לכך, תוך שימוש באותם כלים ועקרונות,. התרופהלסיכונים הנובעיםממאפיינים אלהאף היא צורנית, בדרך של הטלת חובת סימון על התוכן ה סינתטי, כלומר – שהתוכןהמדובר אינו אותנטי אלא נוצר באמצעים טכנולוגיים. 11 . יודגש כי מענה טכנולוגי צורני זה, חובת סימון, משקף את הכללים המתפתחים במדינות המפותחות ובכללזהישראל)(,הןבמדיניותהפניםוהןבהתחייבויותיההבינלאומיות.לאפחותחשובמכך,כללזה מהווה נורמה וולונטרית מתפתחת בשדה הטכנולוגיה הגלובלי, כפי שיוצג להלן. נורמה זו באה לידי ביטוי בפרקטיקות המתגבשות בקרב השחקנים הטכנולוגים האחראים, וכל זאת במטרה לאפשר מיקסום התועלות מטכנולוגיה חדשנית זו, וצמצום הסיכונים ממנה. יחד עם זאת, אופן היישום אינו בהכרחזהה,פרט לוולונטריות שלחלקמהפלטפורמות– ישנןפלטפורמותרבות,וכליםנוספי םשאינם קובעים כללים אלה, ולכן יש צורךלהחיל אותםגםעלהמתמודדים עצמם. 12 . לבסוף, כפי שיפורט להלן, ידוע שהאתגר של התמודדות עם דיפ- פייק הינו אתגר מורכב, ואין לו "פתרונות קסם". לצורך התמודדות עם הסיכונים של הפקה והפצה של דיפ פייק נדרשת גישה רב שכבתית. לצד חובת הסימון שתפורט להלן, השחקנים השונים במערכת (מנהלי הקמפיין, המפלגות, ערוציהשידורוהפלטפורמות)נדרשים להציגאתהסימון באופןברורגםבהמשךהפצתו.שנית,עלמנת למנוע הסתננות של גורמים עוינים רצוי שיהיה מאגר פומבי מזוהה של כלל הפרסומות שהופקו בידי המפלגות כמקור אמין של התוכן שהפיקו. שלישית, על הגורמים המוסמכים ובהם וועדת הבחירות להיערך לתרחישי הפצה זדוניים של מידע סינתטי בידי גורמים עוינים ברגעים קריטיים של מערכת הבחירות. עם זאת, הטלת חובת הסימון הינה נדבך ראשון, המ סייע בהגנה על זירת המידע מואפשר מיקוד מאמציהגנה נוספים ומשלימים. 13 . בהתאם לכך מהנימוקים שיוצגו להלן,, מוצע כי שימוש של מפלגות או מי מטעמן בבינה מלאכותית יוצרת או אמצעים טכנולוגיים דומים להפקת תכנים סינתטי ים המתחזים להיות אותנטיים יבוצע בהתאםלכלליםהבאים: א. תוכן סינתטי יסומן באופן בולט כיציר בינה מלאכותית/אמצעים טכנולוגיים, ויכלול גם סימן מים טכני, כלומר סימון טכנולוגי קריא מחשב, על גבי התוכן בדבר היותו יציר בינה מלאכותית;11 ב. במידה שהתוכן הסינתטי מתיימר להציג תיאור עובדתי של אירועים שהתרחשו טרם הפקת ה תוכן ה סינתטי, ייכלל בתמונה, בקול או בסרטון בכל זמן הצגתם, כיתוב בולט כי: "התוכן אינו מהווה תיעוד של אירועים אמיתיים אלאנוצר באמצעים טכנולוגים לצרכי תעמולה." ג. המפלגה שיצרה או מטעמה פורסםהתוכן ה סינתטי תכלולאת שמה באופן בולטעל גביהתוכן (כנדרשלפי סעיף 2א1 לחוק). נטיותשלהקובץ,וכןמאפשרלפלטפורמותהצגתהתוכןלהציג 11סימןמיםטכנולוגימאפשרשמירהעלהיכולתלבדוק אתהאות בעצמן כיהתוכן הינו יצירבינהמלאכותית,ובכךלסייעבהבאת מידעזהלידיעתהציבורוהגנה טובהיותרמפנישימוש לרעה של גורמים זדונים המבקשיםלהסיר אתהסימן. ראו עוד להלן. 10 ד. חובת הסימון בתעמולת בחירות שכוללת תוכן סינתטי, תהיה אחידה ושוויונית כדי שהסימון יהיה משמעותי ובולט ויגשים את התכלית של מניעת הטעיה וגניבת דעת, ותכלול גם סימון מים טכני, בהתאם לכללים המקובלים, כדי שהסימון יהיה משמעותי ובולט ויגשים את התכליתשלמניעתהטעיהוגניבתדעת, ויקלעלבעליהענייןהשונים,גורמיהביטחון,המפלגות, כליהתקשורת, גורמי חברה אזרחית והבוחרים לזהות את אותו תוכן. ה. תוכן סינתטי שלא ניתןלסמן– ייאסר. 14 . יישום כללים אלהיביאלהפחתה משמעותית שלהסיכונים שתוארו לעיל, כמפורטלהלן: סיכון אמצעילצמצוםהסיכון השפעה הטעיית בוחרים סימון התוכן באופן בולט מאפשרלמפלגותלעשותשימושבטכנולוגיהזו כי מדובר בתוכן כיציר בינה מלאכותית, וכי מבליחשש להטעיה; אמיתי מקורו במפלגה מאפשר לפלטפורמות מפיצות תוכן לזהות תוכןזהכתוכןפוליטילגיטימיולפעולבהתאם לכללי ההפצההקשורים אליו; שימוש בסימונים טכניים; מאפשר למפלגות לעשות שימוש בטכנולוגיה זו; מאפשרלהגןעליכולתהזיהויבהמשךשרשרת הערך, בידי הפלטפורמות ובידי גורמים אחרים המבקשים להתחקות אחר מקורו, ולפעולבהתאםלכלליההפצההקשוריםאליו; מאפשר לצמצם סיכונים של מחיקת סימנים מזהים; איסור על תיאור אירועים מאפשר שימוש יצירתי "מוקומנטרי" תוך עובדתיים שהתרחשו בעבר הבחנה בין תיאוריים עובדתיים לבין הבעת ללא סימון מתאים; דעות או ביקורת; פגיעה בשוויון סימון התוכן באופן בולט יצירת מרחב השפעה הוגן ושוויוני לכלל ההזדמנויות כיציר בינה מלאכותית, וכי השחקניםהפוליטי יםלשימוש בטכנולוגיה זו; בבחירות מקורו במפלגה; איסור על תיאור אירועים יצירת מרחב השפעה הוגן ושוויוני לכל עובדתיים שהתרחשו בעבר השחקניםהפוליטיים; ללא סימון מתאים; האמון ערעור סימון התוכן באופן בולט מאפשרהבחנה ברורה בין תוכן סינתטי לתוכן במפלגות כיציר בינה מלאכותית, וכי אותנטי ובמערכת מקורו במפלגה; 11 הפוליטית, איסור על תיאור אירועים מאפשרהבחנה ברורה בין תוכן סינתטי לתוכן בתהליכים עובדתיים שהתרחשו בעבר אותנטי דמוקרטיםבכלל ללא סימון מתאים; חשיפה סימון התוכן באופן בולט מאפשר לפלטפורמות לזהות תוכן זה כתוכן להתערבות זרה כיציר בינה מלאכותית, וכי פוליטילגיטימי שאיןלהתערב בו; מקורו במפלגה; מאותתלגופיהביטחוןכימדוברבשיחפוליטי פנימי שאיןלהתערב בו; 15 . למען שלמות התמונה יודגש כי העמדה המובאת כאן אינה מתיימרת לכסות את כלל ההיבטים הקשורים בשימושים טכנולוגים ויישומי בינה מלאכותית בבחירות, (כפי שנעשה לאחרונה גם בהקשרי יישומי בינה מלאכותית במגזר הפיננסי.12 ) נושא זה ראוי לטיפול הוליסטי בידי הגורמים המוסמכים, לאחר בחינת מכלול ההיבטים הקשורים בכך. בהמשך לכך נציין כי לאחר מערכת הבחירות האחרונה, התייחס יו"ר ועדתהבחירות המרכזית, השופט עמית, לנושא זה: "סעיף2 א1 לחוקדרכיתעמולה,שהתווסףבתיקוןתשפ"ב- 2022 ,וחייבשקיפותבמסרי תעמולהממומניםאומטעמושלמתמודדבבחירות,היהאךהצעדהראשוןבהתמודדות עם דרכים בלתי לגיטימיות להטיית דעת הבוחר ולהפצה של מסרים תעמולתיים או מטעיםתחתכסות. לדעתי,ישצורךבצעדיםנוספיםעל מנתלהרחיבאת חובתהשקיפותולהסדירבמרחב הדיגיטליתופעותשנועדולבצעמניפולציותעלדעתהקהל,כגון:שימושבטכנולוגיות של "דיפ פייק"; יצירת רשתות השפעה להדהוד מסרים והעצמתם בקרב הבוחרים על ידי שימוש בחשבונות פיקטיביים המופעלים על ידי בוטים, בין היתר, לשיתופים וחיבובים (לייקים); פרופילים מזוייפים תחת שמות בדויים או אף שמות של אחרים (פייקים);קבוצות"בתחפושת"שנועדולהריץמפלגהאופוליטיקאים;הקמתרשתשל חשבונות מזוייפים (אוואטרים) וכיו"ב תופעות של התנהגויות לא אותנטיות ברשתות החברתיות. להרחבה ראו: תהילה שוורץ אלטשולר וגיא לוריא, "תעמולה דיגיטלית והאיום על 13 הבחירות",המכוןהישראלילדמוקרטיהדצמבר2020 ".)" 16 . להשלמה יש לציין את ההסדרה המקיפה, הרב שכבתית, של תחום זה באיחוד האירופי הכולל כללי התנהגות לשחקנים השונים בשרשרת הערך של הפרסום הפוליטי בהוראות קונקרטיות, לצד הסדרים החליםבתחוםהפצתתכניםובתחוםהבינההמלאכותית.תיאור מפורטשלהסדרהזולאנכללבעמדה זו (מ פאת קוצרהזמן( ומיקודהדברים בדיןהישראלי ופרשנותו. 17 . עוד יצוין כי לדעתנו אין המדובר בפרשנות ה עולה בגדר הסדר ראשוני, בעל השלכה חדשה על זכויות יסודואינטרסיםציבורים, אשרמחייבתהסדרהבחקיקהראשית. יישוםהחוקבדרךשלהצורךבסימון צורני טכני ביחס לשימוש בתוצרי בינה מלאכותית יוצרת הינו פרשנות של סעיף 13 לחוק, על אמצעי 12 ראו דוח המגזר הפיננסי, הערת שוליים4 לעיל. ראו: ועדת הבחירות המרכזית, לקחי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית מהבחירותלכנסת ה- 25 , 13 https://www.gov.il/BlobFolder/guide/knesset-elections- law/he/laws_old_decision_books_Lessons_from_cec_chairman_25.pdf 12 התעמולה העדכניים. גישה זו היא גם בהלימה לאופן המדוד והזהיר שהדין בישראל מתפתח ביחס ליישומי בינה מלאכותית באופן כללי, כפי שנציגלהלן. 18 . לבסוף יודגש כי העמדה המובאת כאן היא עמדתנו כמומחים בלתי תלויים. אנו מבקשים שבבוא יושב הראשלהכריעבסוגייה,הואיבחןגםאת החששכימתןהכשרלהפצתמידע סינ תטי ללאסימון,, יוביל ל"מירוץ לתחתית" בין השחקנים הפוליטיים באופן שיחתור תחת התכליות היסודיות של כללי הבחירות בכלל ועל תעמולת בחירות בפרט , יפגע קשות בציבור הבוחרים, ביכולתם לגבש עמדה מושכלת, ויפגע באמון הציבורי בבחירות . לעומת זאת, קביעת כללים מנחים כמוצע בעמדה זו, יקבע ו כללי משחק הוגנים על מנת למצות את התועלות מכלים טכנולוגים לצרכי תעמולה והעברת מסרים, תוך צמצוםהחשש מהסיכוניםהנובעים מכלים אלה. הסיכונים מהפקת תוכן סינתטי 19 . על מנת להסביר מדוע שימוש בבינה מלאכותית יוצרת להפקת דיפ פייק"" מייצר סיכון ממשי להפרעה בלתיהוגנתבבחירות, נסקורבקצרהאתהידעהקייםעלאודותטכנולוגיהזו,אתהמחקרהקייםאודות השלכותיה החברתיות ובפרט המחקר אודות השימוש לרעה שנעשה בה במסגרת מערכות בחירות, וכחלק ממבצעי השפעה איראנ י ים בישראל. יובהר כי הדברים מוצגים בקצירת האומר לנוכח לוחות הזמנים להגשת עמדה זו. תוכן סינתטי,יכולתו להטעות,ושימושיו במניפולציות מסוגים שונים 20 . במישור הטכני, ניתן לעשות שימוש בבינה מלאכותית יוצרת להפקת דיפ-פייק, תוכן סינתטי המתחזה לאותנטי,מסוגיםשונים,הכולליםתמונה,קול,סרטוניםוטקסט. 14 דוחועדתהמומחיםהבינלאומיעל "בטיחותAI ," שפורסםבפברואר2026 מדגישאתהסיכון לייצורתוכןריאל יסטימזויף כסיכון המרכזי מבינה מלא כותיתיוצרת.הדוחנערךבידישורהשלמומחיםבינלאומי םי,לבקשתמוסדותבינלאומיים, על מנת להניח בפני קובעי מדיניות ברחבי העולם תשתית עובדתית הנדרשת לפעילותם.הדוח, בהובלת חתן פרס טיורינג, יהושע בנג'יו, חובר בהשתתפות למעלה מ- 100 מ ומחי בינה מלאכותית, ובשיתוף למעלה מ- 30 מדינות וארגונים בינלאומיים. הדוח כולל סקירה מקיפה ועדכנית של המחקר המדעי העדכניביותרבדברהיכולותוהסיכוניםשלמערכותבינהמלאכותית. 15הדוחמצייןכיהשיפורבכליה- בשנת 2026 הביא לכך שקשה הרבה יותר להבחין בין תוכן אמיתי לבין תוכן יציר AI בנוסף,. הדוח AI מציין כי אף שקיימים כלים אלגוריתמיים לזיהוי תוכן סינתטי , הם לא זמינים לציבור הרחב באותה מידה שהתוכן זמין. 21 . מחקרים רבים מצביעים על ההטעיה המוחשית שנגרמת כתוצאה מתוכן סינתטי הנחזה לייצג נאמנה את המציגות. במחקר רוחב (analyses meta ) שנערך בשנת 2024 (ומצוטט בדוח ועדת המומחים הבינלאומית), נבחנו באופן מקיף היכולות של אנשים לזהות תוכן סינתטי ככזה. המחקר מסיק כי היכולת לזהות תוכן סינ תטי היא אקראית, וכי גם כאשר ננקטים אמצעים לשפיור יכולות הזיהוי השפעתם איננה עקבית.16 ממצאים אלה מדגישים את עוצמת הסיכון של הטעיה ומניפולציה שיש 14 הטכניקות ליצירתdeepfake כוללותהחלפתגוףאופרצוףביחסלדמות,החלפתקול,שימושבטכניקותהממירותטקסטלקול כדילהחליףקולות,שילובפרצופים(morphing""face ),התחזותלדיבוב("lip-syncing" וייצורטקסט.) ראולמשל את הפרסום מטעםהארגוןהממשלתיהעוסקבהגנת הסייברבגרמניה: FederalOfficeforInformationSecurity.DeepFakes–Threats - Organisationen/Informationen - und - https://www.bsi.bund.de/EN/Themen/Unternehmen and Countermeasures, Intelligenz/Deepfakes/deepfakes_node.html - Empfehlungen/Kuenstliche - nd u https://internationalaisafetyreport.org InternationalAI Safety Report,p. 45, 47 15 16 analysisof 56 papers - Human performancein detecting deepfakes:Asystematic review and meta . etal , Diel A. p.8: "Deepfake contentisbecoming increasingly widespread, realistic, and hard to detect.Thismeta-analysis, the 13 בשימושבבינהמלאכותיתיוצרתלהפקתתכניםסינ תטיים.ממצאיםדומיםנמצאובניסויביחסליכולת לזהות קול מלאכותי.17 ממצאים אלה מאששים ממצאים ממחקרים מוקדמים יותר.18 22 . סיכון מרכזי שמציין הדוח הבינלאומי הוא הכמות והקצב: הכלים לזיהוי תוכן יציר AI אינם עומדים בקצבהשיפוריםבאיכותהפקתהתכניםהסינ ת טיים,וקיים קושילזהותאת מישיוצראתהתוכן .עקב כך,טועניםהמומחים,נדרשתתפיסה"רבשכבתית"(multilayered ) עלמנת להתמודדעםתופעהזו.19 23 . לצד הסכנה להטעיה באופן כללי, הדו"ח הבינלאומי מצביע על סיכון משמעותי נוסף, להשפעה ומניפולציה "( influence and manipulation )" באמצעות בינה מלאכותית יוצרת. מחברי הדוח מציינים כי מערכות בינה מלאכותית יכולות לייצר תוכן משכנע, שעלול להיות מניפולטיבי, ולשמש להנעת אנשים באופן שאינו לגיטימי. בין היישומים המתוארים גם שימוש ביישומי AI להפצת דעות קיצוניות.20 מחברי הדוח מזהירים כי הפצת תוכן מניפולטיבי יציר AI יכול להחליש את אמון הציבור. הם מצטטים שורה ארוכה של מחקרים המעידים על האפקטיביות של תוכן יציר בינה מלאכותית בהשפעה על אמונות של אנשים, ולפחות באותה אפקטיביות של בני אדם שאינם מומחים בנושא. 21 כלים לצמצום הסיכון, כגון הגברת אוריינות דיגיטלית, וסימון תכנים יצירי AI כאמצעים להתמודדות עם מניפולציה , טרם הוכחו כאפקטיביים דיים.22 הדבר מחייב, לפיכך, גישה רב שכבתית להגברת האפקטיביות של אמצעי צמצוםהסיכון. firstonhumandeepfakedetection,foundsynthesizedhumanperformancetobeatchance.Acrossallstimulustypes (audio, image, text, and video), 95% confidence intervals crossed chance levels. Thus, deepfake detection performance is not significantly above chance for any modality or overall. Performance remains relatively consistent across stimulus types (audio, image, text , and video), with lower accuracy for detecting deepfakes than real stimuli. Finally, strategies to improve human deepfake detection generally succeed, though not consistently". https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2451958824001714?via%3Dihub 17 SciRep poweredvoiceclones. - Barrington,S.,Cooper,E.A.&Farid,H.PeoplearepoorlyequippedtodetectAI generated media is - . "The quality and realism of AI 3- 94170 - 025 - https://doi.org/10.1038/s41598 , 11004 (2025). 15 rapidly improving. Given the results reported here, there is good reason to believe that AI-generated voices will soonbeindistinguishablefromrealonesbothintermsofnaturalnessandidentity.Whilethisshouldbeconsidered atriumphforthoseonthegenerativeside,itraisesrealconcernsforpublicsafety.Ourresultshighlightthatrelying on human perception to detect AI-generated voice clones is no longer consistently reliable. Thus, improved technologiesthatcandetectAI-generatedvoiceswhileprotectingtheuser’sprivacywillbecomeessentialtoolsfor preventing phone-based – andeventually, video-based – frauds." 18 Iscience. KöbisNC,DoležalováB,SoraperraI.Fooledtwice:Peoplecannotdetectdeepfakesbutthinktheycan. 2021;24(11). 19 remain International AI Safety Report, p. 49. Detection and watermarking techniques have improved but inconsistent and face technical challenges (333, 335). Technical developments in AI content generation can also underminetheireffectiveness.Forexample,astudyfoundthatdeepfakedetectionbenchmarks –curatedexamples of AI-generated and real media designed to test the performance of deepfake detection tools – are outdated and perform about 50% worse on real world deepfakes than on the benchmarks usually used to evaluate them (317). These limitations mean that multiple layers of techniques are likely needed to detect AI-generated content witha high degree of robustness." (emphasis added) 20 InternationalAI Safety Report,p. 51. 21 generated - Several studies have found that, in experimentalsettings, AI InternationalAI Safety Report,p.51: " content can influence people’s beliefs at least as effectively as non-expert humans can. These studies generally measure people’s self-reported agreement with a statement before and after exposure to AI-generated content: eitherstatic textoramulti-turnconversation(361,365,366). Alarge numberofstudieshavefoundthatexposureto AI-generated content can significantly change people’s opinions and behaviour (367, 368, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375). Persuasivenessalso increases with the scale of the model used (Figure 2.4). Some of these studies have comparedAIsystemstohumansandfoundthatAIsystemsareasormoreconvincingthan non-experthumans(see Table 2.2) (376, 377, 378, 379*, 380, 381, 382, 383), and can match the convincingness of human experts in writing statictext (384, 385, 386)". 22 users, provide some International AI Safety Report, p. 55: Alternative mitigations, which focus on protecting value but may not be sufficient on their own. Some researchers have suggested that improved education or AI literacycouldmitigatemanipulativeeffects(436,437),butthereislimitedevidencefortheseclaims(438).Labelling content as AI-generated has not proven effective at reducing manipulation (439, 440, 441), and users who are knowledgeableaboutAI or interactwith it frequently are justaslikely to be deceived (381). 14 24 . במסגרתפרויקטמקיףשלמכוןהתקניםהאמריקניהיישומיNIST ( NationalInstituteofStandards and Technology ) בנושא התמודדות עם סיכונים כתוצאה מתוכן סינתטי, מוזכרים סיכונים שונים ממידע סינתטי כוזב וכןמיפוישל"שרשרתהערך"של הפצתתוכןסינתטי.23 שרשרתערךזוכוללתאת ( התוכן יצירת שלב "Creation" ,) 24 ( פרסום"" "Publication" ) 25 ה ושלב - צריכה"" ( "Consumption" ) 26 שבו הוא מגיע לנמעניו השונים. שלבי הפרסום וההפצה נעשים פעמים רבות באמצעותפלטפורמותהפצתהתוכן,הרשתותהחברתיות,ולכןהסיכוניםמועצמיםעקבמאפייניהפצת תכנים במרחב הדיגיטלי.27 25 . באחד המחקרים המקיפים המוקדמים על סיכוני דיפ- פייק מציינים המחברים Chesney ו – Citron את שורת הנזקים שדיפ-פייק יכול לגרום הן ליחידים ולארגונים (בדרך של ניצול או פגיעה אחרת), והן לאינטרסים ציבורים.28 המחקר מבהיר כיצד הטכנולוגיה מגדילה באופן משמעותי את היכולת " לעוות מציאות" , משום שהזיופים נראים אמינים יותר, נפוצים מהר יותר, ומופצים בסביבה שמועצמת ע״י רשתות חברתיות והטיות קוגניטיביות, ובכך מעצימים את "שחיקת האמת" במרחב הציבורי. המחברים מדגישים לא רק את הנזק ליחיד, אלא גם את הנזק הכולל לחברה: עיוות השיח הדמוקרטי ופגיעהבאמוןבמוסדות. בהקשרבחירותהםמצביעיםעלפגיעּותמיוחדתכשמפיציםזיוףבעיתוידוחק, בהינתןחלוןזמןקצרלפניהחלטהבלתי- הפיכה,כךשהשקרמספיקלהתפשטאךאיןזמןיעיללהפרכה. בנוסף, הם מציגים את "דיבידנד השקרן" : ככל שהציבור מודע לכך שאפשר לזייף וידאו/אודיו בצורה משכנעת, כך קל יותר לבעלי עניין להכחיש ראיות אמיתיות ולטעון שהן דיפ- פייק, ובכך לחמוק מאחריות. 26 . במחקרההמקיףעל תוכן סינתטי פרופסור אלן גודמן, מדגישהאת עוצמתהסיכון הנובע מיכולות אלה כתוצאה מכך שהשימוש בהן הינו נגיש, זול קל להפעלה ומאפשר לא רק הפקת תוכן סינ תטי באיכות גבוהה, אלא אף התאמה אישית שלו לנמען ספציפי.29 קפיצת מדרגה משמעותית זו ביכולות הטכנולוגיות מציבה רמת סיכון גבוהה וחדשה. פרופסור גודמן ממפה את הנזקים האפיסטמיים כתוצאה משימוש לרעה בתוכן סינ תטי, תוך הבחנה בין שני סוגי נזק: נזק מסוג אחד הוא הטעיה, כשהתוכן הסינתטי גורם לאמונה שגויה, דהיינו גורם לאנשים להאמין שדבר מה הוא אותנטי בעוד שהוא מזויף. למשל, דימוי שמזייף אירוע (שלא התקיים) באופן משכנע, או בוטים המייצרים רושם 4, - NIST Trustworthy and Responsible AI, NIST AI 100 National Institute of Standards and Technology, 23 Reducing Risks Posed by Synthetic Content, An Overview of Technical Approaches to Digital Content 3. - 4"), p.2 - ("NIST AI 100 4- https://doi.org/10.6028/NIST.AI.100 Transparency,November2024, 24 "Syntheticcontentisproduced(generatedfromscratchormodifiedfromothercontent)byAItools, - "Creation" either from generative model developers or from downstream tool developers, and by users using these systems. Contentmay be edited and modified by usersafter initialcreation." 25 Synthetic content is uploaded and disseminated by users and publishers across platforms, - "Publication" websites,and other digitalchannels, orpublished or broadcastvianon-digitalchannelssuch asprintor radio. 26 "Audiences interact and engage with the synthetic content. This can include accessing and – "Consumption" interpreting the content, reacting to or acting on it, and interpreting or acting on any accompanying disclosures or labels." 27 על שיעור השימוש ברשתות חברתיותושירותיםמקווניםבישראל,ראו: איגוד האינטרנטהישראלי, שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל: נתוני 2025 עם פילוחים דמוגרפים, המלמד על שיעור השימוש הגבוה ברשתות חברתיות והשפעתן המשמעותיתעלזירתהמידע.עלהקשרביןשימושבטכנולוגיתבינהמלאכותיתיוצרתלביןהפלטפורמות,כוללניצולכלי פרסום של הפלטפורמות לצורך הונאות פיננסיות, ראו: איגוד האינטרנט הישראלי, העוקץ האלגוריתמי: רשתות חברתיות ובינה מלאכותית כאמצעי להונאות פיננסיות, סקירת איומי סייבר, קו הסיוע לאינטרנט בטוח, מאי 2025 , . בנושא sting.pdf - algorithmic - content/uploads/2025/05/the - https://www.isoc.org.il/wp תפקיד הפלטפורמות המקוונות בהפצת תכנים ראו:בג"צ 7846/19 עדאלה נגד פרקליטות המדינה- יחידת הסייבר ( 12.4.2021 ). 28 1785 - Chesney& Citron, p. 1771 , הערת שוליים27 לעיל. Case Western Reserve Law Goodman, Ellen P., Synthetic Content: Default to Distrust (December 09, 2025). 29 Review, Vol. 75, Iss. 3, pp. 1- 47., Rutgers Law School Research Paper, Available at SSRN: http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.5236368 or https://ssrn.com/abstract=5236368 15 שיקרי של תמיכה ציבורית רחבה. הנזק האפיסטמי מהסוג השני הוא מערכתי: שחיקת המחויבות לידיעהולאמת,ולחשיבותהצורךלהבחין בין עובדותלבדיה. 27 . סיכוניםאלהבאיםלידיביטוימוגברכאשרמדוברעלשימושבתוכן סינתטיבמערכתבחירות,שבהיש מצדאחדחשיבותעצומהלשיחפלורליסטילצורךשכנועהבוחרים,במסגרתהזמניםשהוקצבהלתהליך הבחירות,ומצד שני סיכון עצוםהנובעמההשפעה האפשרית שלהטכנולוגיה. הסיכונים מהפקת תוכן סינתטי במערכת בחירות 28 . מובן כי כלל הסיכונים האמורים לעיל עלולים לבוא לידי ביטוי בתעמולה פוליטית בתקופת בחירות. בהמשך לכך, הסיכונים המוגברים בתקופת בחירות נחלקים לשניים: לצד פוטנציאל ההטעיה והמניפולציהעלבוחריםבתקופההקצובהוהרגישה שלבחירות, מצטרפיםגםסיכוניםנוספים לפגיעה בשו ויון בין מועמדים בשל היעדר כללים ברורים וכן הסכנות הנובעות מ התערבות זרה. שילוב היבטים אלה מביא לכך שיש בכלי טכנולוגי זה משום סיכון תשתיתי לשוק רעיונות, שמתבסס על שיח ציבורי מושכלולאעלהונאה,זיוףו גניבתדעת ולקיומןשל בחירותהוגנותושוויוניות,עקבעוצמתהאיוםשהוא משקףלהפצת מידע מזויף שהינו משכנע במיוחד. 29 . בדוח הסיכונים השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (Forum Economic World ) לשנת 2026 ניתן דגש מיוחד לסיכונים הנובעים מדיסאינפורמציה ושימוש לרעה בבינה מלאכותית, כולל התייחסות להתערבות בבחירות. 30 הדוח מציין, כי בכל מערכות הבחירות שהתרחשו בשנתיים האחרונות ניתן היה לראות שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תכנים מזויפים, וכן ניצול לרעה של תופעה זו בידי גורמיםזריםלצורךקמפייןהשפעה.הדוחמצייןכיניתןלהעריךשתופעהזותחמירככלשהיכולותשל בינה מלאכותית לייצר תוכן ישתפרו ויהיו משכנעות יותר. חשש נוסף הוא מפגיעה ביכולת של בוחרים לזהות תוכן פיקטיבי. בנוסף, אחד המחקרים הראה כי גם כאשר אנשים מתייחסים למידע פוליטי סינתטיכפחותמהימן,החשיפהאליועדייןהביאהלהשפעהשליליתעלהדמותהפוליטיתשתוארהבו. 31 30 . במערכות בחירותקיימת רגישות מיוחדתלהטעיה ומניפולציה במועדים קריטיים, המכונים בספרות " points oke decisional ch " 32 , שהם מועדים שבהן מתקבלות החלטות בלתי הפיכות, ויש חלון זמן מוגבל להתמודד עם מידע מזויף ולהתמודד איתו ("debunk" ,) כגון מועדים הקרובים לקיום ההצבעה. 33 30 Edition, st The Global Risks Report 2026, 21 World Economic Forum, Insight Report, , p. 36: "Over the past five years, https://reports.weforum.org/docs/WEF_Global_Risks_Report_2026.pdf deepfake creation has become easier, cheaper, and more convincing. While the use of deepfakes during the 2024 “super election year” was still a relatively new phenomenon, they have started to proliferate and have a greater influence on politics and electoral processes. The weaponization of deepfakes can undermine trust in democratic institutions,contributingtomorepoliticalpolarization,andcanleadtotheincitementofpoliticalviolenceorsocial upheaval. Recent elections in the United States, Ireland, the Netherlands, Pakistan, Japan, India and Argentina have all had to contend with such fabricated content on social media, depicting fictional events or discrediting political candidates, blurring the line between fact and fiction. As AI is used to make such contentmorepersonalizedandpersuasive,thereisariskofgreaterimpactonelections.Forexample,research hasfoundthat87%ofpeopleintheUnited Kingdomareconcernedaboutdeepfakesaffectingelectionresults. But while awareness is high, many lack confidence in their abilities to identify when content is manipulated." (emphasisadded) 31 HameleersM,vanderMeerT,DobberT.Distortingthetruthversusblatantlies:Theeffectsofdifferentdegrees ofdeception in domestic and foreign politicaldeepfakes. Computers in Human Behavior 152(2024) , 32 ראו Chesney&Citron, , הערת שוליים27 לעיל, בעמוד 1778 . 33 Narrow Margins and Misinformation: The Impact of Sharing Fake News in Close Contests : "While it is not possible to ascertain the motives and knowledge of 0760/13/11/571 - https://www.mdpi.com/2076 every candidate sharing political misinformation, there are proxy measures of related behavior available for analysis.Recentwork by Kornberg etal. (2023) showspatternsof 2022 candidatessharing postsrelated to the “Big Lie”; on Twitter, Facebook, and Instagram, there was a much greater volume of shared bogus claims leading up 16 31 . כאשרמופץלציבור מידעסינתטישנועדלייצר השפעהלאהוגנתבסמיכותלבחירות,גםאםלאחרמכן תהיה טענה שמדובר במידע מזויף, לא תמיד המידע המז ים יגיע לציבור הרחב שנחשף למידע המזויף. זאת משום שהשקר נפוץ מהר יותר מאשר האמת.34 יתרה על כך,לעיתים, כאשרהבוחרנחשף לפרסום הסינתטי בסמוך ליום הבחירות – ייתכן שהוא כבר יממש את זכותו להצביע, ויעשה כן נוכח ההטעיה, מבלי שיש בידיו לתקן. כך למשל, אירע בפרשה בה הופצה ידיעה שקרית על פרישתה של מפלגת גשר, בראשותה של אורלי לוי, בבחירות לכנסת ה- 21 (תב"כ 61/21 גשר בראשות אורלי לוי- אבקסיס נ' Facebook ( 08.04.2019 .) 32 . כך למשל, בבחירות בסלובקיה פורסם בסמוך מאוד לבחירות הקלטת קול ( אודיו) מזויפת של מועמד מרכזי ולפיה וה א מתכנן לזייף את הבחירות. 35 בטורקיה פורסם סרטון פורנוגרפי מזויף של אחד המועמדים שהוביל לפרישתו ושינוי אפשרי בחלוקת ההצבעות.36 33 . בטבלה שלהלן תיאור של אירועי שימוש בבינה מלאכותית יוצרת להפקת תוכן סינתטי לצרכי השפעה במערכותהבחירות באירופה בשנים2025 - 2024 . 37 מדינה פירוט סיכונים והשפעה סרטון Fake Deep שבו מועמדת מודיעה על פרישה""38 • פגיעה בשוויון סרטון באיכות גבוהה שנוצר באמצעות AI הופץ ההזדמנויות בבחירות אירלנד במהלך העימות הטלוויזיוני האחרון לקראת הבחירות והציג כאילו המועמדת לנשיאות קתרין קונולי פרשה • התערבות "בדקה ה- 90 " מהמירוץ. ועדת הבחירות הגיבה מהר ו- Meta הסירה אתהסרטון, אךהואהמשיך להתפשט ברשת X . ביטול תוצאות הבחירות לנשיאות בעקבות קמפיין השפעה רוסי נרחב39 • ביתהמשפטקבעכיהיקף מעל 85 אלף מתקפות סייבר וקמפיין דיסאינפורמציה ההשפעה הזרה שלל את במהלך הבחירות לנשיאות ב- 2024 שתמכו במועמד הוגנותהבחירות רומניה פרו- רוסי, בין השאר באמצעות Fake Deep , קמפיין • התערבות "בדקה ה- 90 " בוטים בטיקטוק, הפצת מידע כוזב באמצעות Troll Factory ועוד. בעקבות חקירה של רשויות אכיפת • השפעה זרה החוק ביהמ"ש החוקתי ברומניה ביטל את תוצאות הבחירותלנשיאות בשלהתערבות רוסית. to, and eventually peaking on, Election Day. After this period, there was a substantial decline in the post-election period (Kornberg etal. 2023, p. 15).” 34 1151 - 1146 , 359 Science The spread of true and false news online. et al., Soroush Vosoughi 10.1126/science.aap9559 (2018). 35 democracy/ - to - danger -a- is - ai - show - deepfakes - election - https://www.wired.com/story/slovakias 36 EurPolit abuz,M.,Nehring,C.Onthewaytodeepfakedemocracy?Deepfakesinelectioncampaignsin2023. Ł 9- 00482 - 024 - https://doi.org/10.1057/s41304 473 (2024). – , 454 23 Sci 37 הסקירה מבוססת בין היתר על הפרסום מטעם INSS המכון למחקר ביטחון לאומי, " מעגלי השפעה – ניוזלטר תוכנית תודעה והשפעהזרה" , https://www.inss.org.il/he/circles 38 electsparks - DeepfakevideotargetingIreland’spresident Necva Tastan Sevinc, Anadolu Ajansı, 26.10.2025. - targeting - video - https://www.aa.com.tr/en/europe/deepfake Anadolu Agency. election integrity concerns. ) Anadolu Ajansı ( concerns/3727224 - integrity - election - sparks - elect - president -s- reland i 39 PresidentDan:Romaniawillnot Rodica State (writing) / Oana Ghita (reporting), Agerpres, 16.09.2025. tolerate any foreign interference in its democratic process. Agerpres. - its - in - interference - foreign - any - tolerate - not - will - romania - dan - https://agerpres.ro/english/2025/09/16/president ) AGERPRES ( 1484695 -- process - emocratic d 17 התערבות סינית בטאיוואן: קמפיין השפעה לקידום מועמדת בבחירות40 • מבצע המיוחס למפלגה הקומוניסטית הסינית במימון פגיעה בשוויון של מעל 3 מיליון דולר השתמש ברשתות טיקטוק ההזדמנויות בבחירות טאיוואן ויוטיוב כדי לקדם את המועמדת Li-wen בבחירות • השפעה זרה למפלגת ה- KMT ולהכפיש את יריבה Hau באמצעות כלי AI ו- Deep Fake , כולל סרטון בו האחרון נראה מנשק את ראשעיריית טאיפיי. הפצת תעמולה ביפן על ידי רוסיה והדבקת כלי AI בנרטיבים כוזבים41 • רוסיה הפעילה רשתות טרולים ובוטים שמציפות את פגיעהבהוגנות של הרשת,בכ- 3.5 מיליוןפריטיתעמולהבשנה,כוללעלייה הבחירות יפן משמעותית בתקופת הבחירות ביפן. עומס התוכן גורם • השפעה זרה לצ'אט בוטים של AI דוגמת Grok ו- Chat GPT , אשר סורקים את הרשתות, לשחזר מידע כוזב ולהפוך נרטיבים מעוותים לעובדות מקובלות. מפלגות מקומיות קיצוניות משתמשות בכלים של רשתות השפעה זרה42 • פגיעה בשוויון בגרמניה נמצא כי מפלגות אימצו דפוסי שימוש ב- AI ההזדמנויות בבחירות גרמניה אשר דומים למבצעי השפעה זרה, מה שהקשה להבחין בין תעמולה לגיטימית לבין השפעה זרה. נצפה שימוש • פגיעהבהוגנותהבחירות בטכנולוגיות DeepFake,סרטוניםשנוצרוב- AI ובהם התחזות לאמצעי תקשורת ולגורמים באקדמיה. הסיכוניםלהתערבותזרה באמצעות מבצעי השפעה במרחב הסייבר 34 . השימוש ב דיפ- פייק הינו אמצעי מרכזי בכלי התקיפה של גורמים זרים המבצעים "התערבות זרה" 43 באמצעות"מבצעיהשפעה"במרחבהדיגיטלי. מבצעיהשפעהאלהעושיםשימושלרעהביכולתלהפיץ תכנים במרחב הדיגיטלי באמצעות ייצור תוכן כוזב, שימוש בזהויות שאינן אותנטיות (כולל כלים 40 Beijing’sCyberOperationsAllegedlyManipulateKMTChair Vision Times News, Vision Times, 02.11.2025. - https://www.visiontimes.com/2025/11/02/beijings VisionTimes. ElectionWithHundredsofMillionsinFunding. Vision ( funding.html - in - millions - of - hundreds - with - election - chair - kmt - manipulate - allegedly - operations - yber c ) Times 41 Japan’sUpperHouseElectionRevealshowRussianInfluence Ichihara Maiko, Nippon.com, 27.10.2025. Operations Infecting AI with Flood of Propaganda, Stoking Divisions. Nippon.com. ) Nippon.com ( depth/d01170/ - https://www.nippon.com/en/in 42 CountryReport:AssessmentofForeign ISD Germany, Institute for Strategic Dialogue, 10.07.2025. Information Manipulation and Interference (FIMI) in the 2025 German Federal Election. ISD Global. - and - manipulation - information - foreign - of - assessment - report - https://www.isdglobal.org/publication/country ) isdglobal.org ( election/ - federal - german - 2025 - the - in - fimi - nterference i 43 עופר פרידמן מציע להתבונן על "השפעה זרה" כחלק ממכלול האמצעים ששחקן בין־לאומי עושה כדי להשפיע על שחקן בין־ לאומי אחר בזירה הבין־לאומית. על רקע זה הוא מגדיר " השפעה זרה" כשימוש בכל המקורות הזמינים של עוצמה לאומית (דיפלומטיים, מידעיים, צבאיים, כלכלים, דתיים וכולי,) על ידי שחקן בין־לאומי אחד כדי להשפיע על שחקן אחר, במטרה להשיג יעד פוליטי." בהמשך לכך מגדירפרידמן "התערבות זרה" "( foreigninterference )" כסוג מסויםשל השפעה זרה. לפי גישה זו, "השפעה זרה" ( foreign influence ) תיחשב התערבות זרה ( foreign interference ) כאשר השימוש של שחקן אחד בעוצמה לאומית כדי להשפיע שחקןאחרנחשבעלידי השחקןהאחרכמנוגד לערכים, לנורמותאו לחוקים שלו. בהקשרי תכנים, ובפרט במרחב הסייבר, מאפיין מרכזי של השפעה זרה הוא באופן שהיא נעשית בו - שנועד להסוות את מקורה ולהיראות כמידע אותנטי שהוא חלק מהשיחהציבוריהלגיטימי. פעמיםרבות השפעהזרה באה לידיביטוי במרחבהסייברעל ידי" מידעכוזב." ר' עופר פרידמן, "השפעה והתערבות זרה – המשגה ומונחים",פירסום מיוחד, 2 בינואר 2024 ,המכון למחרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה שלהמודיעין.interference - and - https://www.inss.org.il/he/publication/influence 18 ממוכנים "בוטים)" להפצת דיפ- פייק44 או להדהד בצורה מלאכותית דיפ-פייק וכן גם תוכן אוטנתי, כדי להטות את דעת הקהל או להגביר קיטוב. אתגרים אלה משלבים בין הסיכונים הקשורים בדיפ- פייק לבין האתגרים הקשורים בהתמודדות עם הפצת מידע ברשתות החברתיות.,45 35 . ההתמודדות עם התערבות זרה במרחב הסייבר מחייבת מאמץ רב שכבתי הכולל כללי התנהגות אחראית עבור השחקנים הלגיט יימים, כללים ביחס לפלטפורמות הפצת המידע, אוריינות של הציבור, והיערכות של הגורמיםהממשלת י ים השונים, בהתאםלתפקידיהם, להתמודדות עם אירועים אלה.46 36 . על פי מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS , ניתן להצביע על פעילות איראנית לא מבוטלת המכוונתלציבורבישראלתוךשימושבבינהמלאכותיתיוצרת.מטרתפעילותזולהתערבבענייניהפנים של ישראל, ללבות את המחלוקות, לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, ולהסית לאלימות נגד אזרחים ערבים. 47 37 . המחקר מתאר רשתות השפעה שונות שפעלו בין היתר בתקופת הבחירות לכנסת ה- 25 . המחקר מציין כיאחתהרשתותהאיראניותפעלה במטרהלהשפיעעלקהלה יעד של תומכי מחנההשמאל.היאקידמה מסרים נגד איתמר בן- גביר בניסיון להציגו כ- "מסוכן לישראל" ובד בבד קידמה קמפיין של "גניבת הבחירות" שלכאורה הובילו תומכי ימיןותומכי מפלגת הליכוד. 44 בהקשר של מבצעי השפעה הכוללים הפצה של מידע, נציין את ההגדרות של ה- EU Disinformation Code of Conduct . הגדרות אלה נבחנו תקופה ארוכה בשיח בין גורמיםשונים,והםתואמו גםעם פלטפורמות הפצתהתוכן המהוות אחד השחקנים המשמעותיים בהפצה ומניעה של הפצת מידע כוזב. בהתאם לכך: " misinformation " הוא תוכן שקרי או מטעה המופץ ללא כוונה לגרום נזק, למרות שההשפעה יכולה היות מזיקה, למשל כאשר אנשים משתפים מידע כוזב עם חברים ומשפחה בתום לב. " disinformation " הינו מידע כוזב או מטעה המופץ בכוונה להטעות או לקדם יעד כלכלי או פוליטי שיכול ליצור נזק ציבורי. " מבצע השפעה באמצעות מידע" מאפיין מאמצים מתואמים על ידי שחקנים מקומיים או בינלאומיים להשפיע על קהל יעד באמצעות אמצעים מטעים שונים, כולל השתקת מקורות מידע עצמאיים בשילוב מידע כוזב. "השפעה זרה במרחב הסייבר," נעשית בדרך ככל כחלק ממבצע היברידי רחב יותר, מבטאת מאמצים לשבש את חופש הרצון והביטוי, באמצעות מדינה זרה או בידי סוכניה. - https://digital European Commission, The 2022 code of practice on disinformation, . האיחוד disinformation - practice - trategy.ec.europa.eu/en/policies/code s האירופי מקדם מסגרת קונספטואלית בנושא זההידועהבשם FIMI , Foreign Information Manipulation and Interference . 45 לתמונת המצב ביחס לרשתות חברתיות והאתגרים בעולם ובישראל בנושא זה ראו: אסף וינר, היערכות לאומית מול השפעה והתערבות זרהבאמצעותרשתותחברתיות:ממצאיםגלובלייםותמונת מצבישראלית,פרסוםמיוחדמשותףשלהמכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 27 במארס 2024 , . עלמבצעיהשפעהאיראניםבאמצעותהרשתותהחברתיות preparation - https://www.inss.org.il/he/publication/national / ראו:ענבלאורפז, דודסימןטוב, התערבותזרהוהשפעהאיראניתברשתות החברתיותבישראל,פרסום מיוחדמשותףשל המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 10 ביוני 2024 , influence - https://www.inss.org.il/he/publication/iranian / 46 להרחבה בנושא הצורך בתפיסה רב שכבתית כוללת להתמודדות עם התערבות זרה במרחב הסייבר, והתייחסות לתפקיד הייחודי של ועדת הבחירות המרכזית, ראו: עמית אשכנזי, "קווים מנחים להתמודדות ישראל עם השפעה זרה במרחב הסייבר והרשתות החברתיות" פרסום מיוחד משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי, משרד המודיעין והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 5במארס 2024 , cyber - https://www.inss.org.il/he/publication/israel / 47 ניצן יסעור, דני סיטרינוביץ, " התערבות והשפעה זרה איראניתבמהלך מלחמת חרבותברזל" ,פרסום מיוחד משותף שלהמכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 11 באוגוסט 2024 , influence - https://www.inss.org.il/he/publication/iran / . בנושא זה מציינים המחברים כי איראן עושה שימוש במימד הקיברנטי עקב מגבלות בהפעלת כוח בהקשרים האחרים. בהמשך לכך הם מציינים: "יתרה מזאת: ייתכן שהעובדה שאיראן מנהלת זה זמן רב מבצעי השפעה נרחבים אל מול ישראל מתחת לאותו סף הסלמה, רק הוסיפה לביטחון של איראן כי ביכולתה להמשיך ולהעמיק מבצעים אלו, בתוך שימוש באותו דפוס פעולה, באותה תשתית מאפשרת ובעיקר באותם כלים כדי להגשים את מטרותיה. נדמה שההצלחה האיראנית במבצעי ההשפעה הקודמים במהלך שלוש השנים האחרונות וביתר שאת בזמן ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, רק הוסיפה לביטחון של טהרן ביכולתה להמשיך ולהעמיק מבצעים אלו בתוך שימוש באותם כלים." ובהמשך לכך: " מאמצי ההשפעה האיראניים מזהים נקודות מחלוקת ושסעים אקטואליים שהם מנצלים ומעצימים. מכאן, אין זה מפתיע שהאיראנים לא יחמיצו את ההזדמנות לניסיונות התערבות והשפעה על רקע מלחמת "חרבות ברזל" תוך קידום מטרותיהם האסטרטגיות, ניצול השיח ושימוש במתחים הפנימיים בישראל כמו סוגיית החטופים, מספר הנרצחים ההרוגיםוהפצועים הרבים ,חוסר האמון הגוברבממשלה, במוסדות השלטון ובגורמי הביטחון והמשך הרחבת המתחים ותדלוק השסעיםביןהחלקיםהשוניםבחברההישראלית.אתמאמציההשפעהאפשרלמצואבכלסוגיה,בעיקרסביבנושאים ואירועים מעוררי מחלוקת, בעלי קשב ציבורי רב - מבצעי ההשפעה ורשתות הפרופילים עוסקים בשלל נושאים שונים, אינם בוחלים באמצעים ומשחקים על כל המגרש ולא בהכרח מקדמים מועמד או אג'נדה פוליטית ספציפית אלא את אלה שלהבנתם יקדמו אתהאינטרסיםשלהםבאופןהמהירוהיעילביותר.המבצעיםשיתוארו במחקרזהפעלו באמצעותחשבונותברשתות החברתיות שהתנהגותם אינה אותנטית ושאפשר לקבוע בסבירות גבוהה שהמפעילים שלהם הם גופים מדינתיים זרים, קרי איראניים . (ההדג שה אינה במקור.) במסגרת זאת מתוארים מבצעים שמטרתם לא רק הפצת תעמולה ומידע כוזב אלא הנעה לפעולה כגון התחזות לגורמי ימין ועידוד התקהלויות אלימותוהפגנותנגד אזרחים ערביםישראלים, פעילויותשמתחזותלהיות פעילותבנושא שחרור החטופים ברצועתעזה. 19 38 . המחבריםמצייניםאתהניסיוןשלאיראן"להשפיעבובזמןעלכלהצדדים",ומדגימיםזאתבאמצעות מודעות בחירות שמטרתן השמצה של מועמדים שונים בקשת הפוליטית. המחברים מציינים כי: "כדי להעצים ולהרחיב שסעים חברתיים, פעלו הרשתות בקרב קהלי יעד מובחנים עוד לפני פרוץ המלחמה. רשתותאחדותקידמוקריאותומסריםנגדהממשלהוקראולהדחתושלבנימיןנתניהו;רשתותאחרות הפיצו מסרים מסיתים המאשימים את מתנגדי ההפיכה המשטרית ו"מפגיני קפלן" באירועי 7 בא וקטובר. נוסף על המתחים הפנים יהודיים בחברה הישראלית פעלו הרשתות להתסיס ולהסית כנגד אזרחי ישראלהערביםופעלו בניסיון לייצר אלימות של ממש בעולםהאמיתי." 39 . בהמשך לכך ולעניין שימוש בכלי AI מציינים המחברים כי: " השימוש הבולט ביותר בתוצרי AI בזמן מלחמת חרבות ברזל היה עיצוב כרזות והפצת סרטוני דיפ- פייק. תוצרי ה- עדיין אינם ברמת הפקה AI מושלמת אך איכותם גבוהה יחסית ויכולה להפיל בפח אזרחים, אנשי תקשורת ונבחרי ציבור בהיסח הדעת. איכותהתוצרים,כמותהתוצריםוקנההמידהשלהפצתם,גדליםבאופןאינטנסיביוהםאתגרים משמעותייםביכולתהזיהוי,ניטור,בדיקהוהפרכהשלמידע.הרשתשהפיצהאתהסרטוניםפעלהתחת המותג "ישראל השנייה" . המחברים מתארים סרטונים שהופקו, באחד מהם בנימין נתניהו (המזויף) פונה ליהודי העולם ומסביר מדוע אינו אחראי לאירועי 07.10 , ובשני מופיעים לכאורה חמישה רבנים ישראלי ם (מזויפים)הטוענים כינתניהו אשםבחיזוק החמאס. 40 . בסיכוםהמחקר מצייניםהמחברים ,בדומהלמאפייניםשתוארולעילשלשימושיםבדיפ-פייק, לערעור האמוןבזירתהמידע, כיהמטרההאסטרטגיתשלאיראןלטווח הארוךהיא"לייצרר תיעה וחוסראמון מכל מידע שהוא,ובכךלפורר אתהיכולתהדמוקרטיתלקבלהחלטותמושכלות באופןחופשיעל ב סיס מידע ונתונים." המחברים מעריכים כי: "השימוש בתוצרים מזויפים או מניפולטיביים המיוצרים באמצעותטכנולוגיותAI צפוילהתרחבבאופןשיגביראתהאמינותשלהתוצרים,ישפראתרמתהשפה, יגדילאתקנההמידה,יגביראתקצבההפצהויאפשרהתאמהמדויקתיותרשלמסריםעלבסיסניתוח של השיח המקומי." בהמשך לכך, בין המלצותיהם: "הטכנולוגיה שלAI מגדילה את קנה המידה, את האיכות ואת המהירות של הפצת דיסאינפורמציה ומסרים של מבצעי השפעה זרה. לפיכך יש למצוא ולאמץ פתרונות טכנולוגיים אשר נותנים מענה לניטור ולניתוח כמויות מידע גדולות לזיהוי אנומליות התנהגויותופיסות תוכן מפוברקות". 41 . כפועל יוצא מכל אלה נדרש פתרון מערכתי הכולל מספר נדבכים. בהקשר שלפנינו חובת סימון התוכן הסינתטי , כולל באמצעים טכנולוגי ים, יאפשר המשך סימונו וזיהויו בפלטפורמות ההפצה השונות, המשמשות להעברת מסרים אל הציבור, וכן יקל על גורמי הביטחון לזהות תכנים שאינם "תעמולת בחירות"לגיטימית. סיכום הסיכוניםשעמם יש להתמודד 42 . לסיכום,שימושבבינהמלאכותיתיוצרתלהפקתתכניםסינתטי יםמערעראת כלליהמשחק הפוליטי ים בבחירות ומשבש את השיח הציבורי, ומוביל לסיכונים הבאים: א. הטעיית בוחרים - ניתן להעריך כי חלק משמעותי מנמעני המסר, הבוחרים, יניחו כי תוכן סינתטי מציאותי מסוים הינו אותנטי, ויתחשבו בו כחלק מגיבוש עמדתם. מחקרים עדכניים מלמדיםעלקושי של ממש של בני אדםלזהות תוכן סינתטי ככזה ולהבחין כי אינו אמיתי. 20 ב. הכבדת הנטל על הבוחר – הציבור המבקש לגבש את עמדותיו בשוק הרעיונות התוסס, נדרש עתה לעסוק לא רק במטלה (הנכבדה) של איסוף ועיבוד המידע הנדרש לגיבוש עמדתו, אלא להשקיע בבירור בסיסיהאם המידע המוצג אותנטי או מזויף. ג. תחרותלאהוגנת - שימושבאמצעיםטכנולוגייםלשםהטעיהוהפרעהבידימפלגותיוצריתרון בלתיהוגןביחסלמפלגותהמקפידותעלעקרונותההוגנותופוגעבשוויוןבתחרותביןהמפלגות השונות.זאת,גםכאשרמדוברבשימוש לצורךתעמולהעצמית,שכ ן כלתעמולהעצמיתנועדה לקדם את מועמדותך, נגד מועמדותו שלהיריב. ד. חשש ל"מירוץ לתחתית" בין המפלגות בהפקת מידע כוזב - מתן לגיטימציה להפקת תוכן סינתטי המתחזה לאותנטי בידי מפלגות העומדות לבחירת הציבור, כחלק ממהלכי השכנוע שלהן, עלול לחולל "מירוץ לתחתית" בין המפלגות לשימוש בטכנולוגיה ליצירת תכנים מניפולטיביים ככל הניתן המערערים את היכולת להבחין בין מה שאותנטי למה שכוזב,, ומהווים גניבת דעת. ה. ערעור האמון הציבורי במידע רלוונטי ל מערכת הבחירות וזיהום השיח הציבורי – שכיחות גבוהה של תכנים סינתטיים המתחזים להיות אותנטיים תביא לפגיעה בנכונות של הציבור להאמיןגם למידעאותנטי המופץבמסגרתתעמולהבידיהמפלגות.זאתבפרט,ביחסלמפלגות המקדמות דעות השונות מזה של הבוחר, ובכך לחתור עוד יותר תחת הרעיון של שוק רעיונות חופשי ותוסס. ו. פגיעהבאמוןהציבורבאופןכלליבמוסדותובתהליכיםהדמוקרטים– מתןלגיטימציהלהפצה והפקה של דיפ-פייק בידי השחקנים המרכזיים של הזירה הציבורית, המפלגות הפוליטיות ונבחרי הציבור, עלול לערער את האמון הציבורי במוסדות ובתהליכים הדמוקרטיים בכלל, לרבות הטלת ספק במהימנות של פרסומים מטעם גורמים רשמיים, כמו ועדת הבחירות המרכזית. ז. חשיפהלהתערבותשלגורמיםזרים- גורמיםזריםעויניםשמטר תםהמרכזיתהגברתהקיטוב וחוסר האמון במוסדות (ללא קשר לתוכן בהכרח), מנצלים כלים טכנולוגיים אלו, כדי להציף את המרשתת בתכנים סינתטיים, כדי להתחזות לשחקנים פוליטיים ודוברים פוליטיים, מחמירים את ה- "ההפרעה הבלתי הוגנת" והכל באופן שמביא לפגיעה מערכתית נרחבת יותר ובכלל זה סיכון חמור לאיתנות המערכת הדמוקרטית ובפרט הליך הבחירות. בהקשר זה, היעדר חובת סימון של תכנים סינתטיים,מקשה על איתור מעורבות זרה. תחולתושל חוק דרכי תעמולה והשימוש בתכנים סינתטי ים כ"הפרעה בלתי הוגנת" 43 . על רקע הסיכונים האמורים, נבקש להראות כי על מנת לעשות שימוש אחראי בבינה מלאכותית יוצרת באופן שמאפשר למפלגות למקסם את חופש הביטוי הפוליטי שלהם, על שימוש כאמור לכלול סימונים צורניים כמפורט להלן. סימונים אלה יאפשרו לצמצם את הסיכונים הנובעים מהשימוש בטכנולוגיה זו ולמקסםאת התועלות ממנה עבורהמפלגות. 44 . לצורך כך נסקור בקצרה את חוק דרכי תעמולה ואת החלטות יושבי ראש הוועדה הנכבדה בעניין סעיף 13 לחוק, ולאחר כן מכן נבהיר מדוע שימוש בבינה מלאכותית יוצרת להפקת תכנים סינתטי ים ללא סימון התכנים ככאלהמהווה פגם צורני המהווה הפרעה בלתיהוגנת. 21 45 . נציג להלן מדוע עמדה זו נשענת על תורת המשפט של משפט וטכנולוגיה כפי שהוחלה על שימושים טכנולוגים לפי החוק ובאופן כללי; ו כמו כן, היא מבוססת על עקרונות מקובלים לבינה מלאכותית מהימנה, אותם ישלהחיל בהתאםלהקשר ולסיכון, המהווים סטנדרט פרשני מקובל. חוק דרכי תעמולה ופרשנותו 46 . חוק דרכי תעמולה מסדיר את דרכיהתעמולה לצורךהבטחתחופשהבחירה, טוהר הבחירות, והבטחת שוויון בין המפלגות בניסיונן להגיע אל הבוחר, שהיא ערובה למימוש הזכות החוקתית המעוגנת בחוק יסוד: הכנסת, לבחור ולהיבחר בבחירות שוות. החוק מבקש להשיג יעד זה בהתחשב בזכות החוקתית לחופש הביטוי הפוליטי.48 תכליות אלה באות לידי ביטוי בין היתר בסעיף 2א1 לחוק שעניינו "שקיפות בתעמולת בחירות", ובסעיף 13 לחוק , שכותר תו איסור הפרעה."" החוק מבקש ליישב ולאזן בין חופש הביטויהפוליטילבין העקרונותהחוקתייםשל הבחירות.49 ברורכיחופשהביטויהפוליטיאינומוחלט, והואמוגבלבהוראות שונותבחוקדרכיתעמולה,ולענייננובסעיף13 לחוקכאשרישבביטוי כדיליצור הפרעה בלתיהוגנת לבחירות."" 47 . במאמרם, "תעמולת בחירות – עבר הווה ועתיד," כותבים סלים ג'ובראן וגיא רווה כי סעיף 13 לחוק אוסר על תעמולת בחירות מטעה. במאמר, עמדו המלומדים על כך שההטעיה האסורה היא הטעיה צורניתבעיקרה(למשלשימושמטעהבאותואובכינוישלרשימתמועמדים),ותוכנהשלהתעמולהעצמו אינונבחן.יחדעםזאת,ישנןפעמיםבהןייבחןהתוכן,כךשאםישודאותקרובהלפגיעהממשיתבדעתו החופשיתשלהבוחר,ייבחןהתוכןהתעמולתיאלמולההטעיהשהואגורם(ללאבחינהשלאמתושקר.) למשל, אםמראים תמונה של מועמדים,ומשימים כאילו הם רציםיחדיו. 50 48 . בעניין תב"כ 5/25 קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עמית, כי כאשר מפלגה עושה שימוש במודעת בחירות זהה למודעת בחירות של מפלגה אחרת תוך שינויים של המודעה הכוללים תוכן אחר, יש בכך משום שינוי "צורני", כי מדובר בפרסום שנחזה להיות מטעם מפלגה אחת בעוד שהוא מטעם מפלגה אחרת. עקב כך פרסום כזה עלול להטעות את הבוחר הסביר, ולהפריע, באופן בלתי הוגן, לתעמולת הבחירות.51 49 . בהקשר זה יודגש כי מובן כי לעניין דיפ- פייק, תוכן סינתטי הכולל תיאור ריאליסטי הנחזה להיות אותנטי, ובשים לב לנתונים המחקריים על האיכות הגבוהה של יכולות הבינה המלאכותית והקושי של הנמעניםלזהות אותה, מתקיים מבחן זה. 50 . אנוסבוריםכיהכלליםביחסלשימושבדיפ- פייקצריכיםלחולגםאםמדוברבתעמולהעצמית.מועמד המפיץ מידע באמצעות תכנים סינתטיים מזויפים מפריע הפרעה אסורה לתעמולת הבחירות של יריביו הפוליטיים,שאינםמעונייניםלהציףאתהציבורבתכנים מזויפים יצירAI .שימושכזה,כאמור,גםפוגע באופן רוחבי באמון של הציבור בתעמולת הבחירות וביכולת של הציבור לתת אמון בתכני תעמולה כלשהן, בשל הספקנות שמייצר השימוש בתכנים סינתטיים. לאור זאת, פרשנות של סעיף 13 לחוק התעמולה, הפוסעת בעקבות החלטות יושבי הראש הקודמים, ונותנת ביטוי לסיכונים כפי שהוצגו עד כה, מחייבת סימוןכראוי שלתכניםסינתטייםמכלסוג,גםכאלושאינםעוסקיםביריביםהפוליטיים. 48 תב" כ 8/21 , בפסקה 68 . 49 שם סלים ג' ובראן וגיא רווה " דיני תעמולה – עבר, הווה, ועתיד" ספר יורם דנציגר, 531 ( 2019 ), בעמ' 554 (ל' זר- גוטמן וע' באום 50 עורכים.) 51 תב"כ 5/25 מפלגת חוסן ישראל נ'מפלגת הליכוד ( 2.8.2022 .) 22 51 . בעניין תב"כ 9/24 דן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט פוגלמן, בסרטון שבו נראית דמות שנחזית להיות ח"כ יאיר לפיד כשהוא נושא נאום ואומר דברים שח"כ יאיר לפיד לא אמר. בעניין זה מציין השופט פוגלמן כי: "דיפ- פייק הוא כינוי לטכנולוגיה ליצירת תוכן קולי או חזותי או לשינוי תוכן קיים, כך שהצופההסביר (ואף הצופההמתוחכם) יסבור כי פלוני ביצע פעולה או העביר מסר, אףהתוכן אינו אמיתי. התוכן הוא באיכות גבוהה עד כדי כף שמשתמש מן היישוב יתקשה לרוב לגלות שמדובר בזיוף". 52 52 . מאחר שתוך כדי הליך בירור העתירה, נוסף לפרסום כיתוב ברור ביחס לכך שמדובר בתוכן שיוצר בטכנולוגיה של דיפ- פייק, קבע השופט פוגלמן כי אין הצדקה להתערבות נוספת שלו בתוכן הסרטון או בשימושבו,וזאתלנוכחהחשיבותשלחופשהביטויהפוליטי.הדבריםיובאובמלואםמפאתחשיבותם: "המקרהשלפנייאיננועומד במבחןהוודאותהקרובה.הסרטוןהעדכניהואשנתוןכעת לבחינה. כאמור, בתחילתו מובהר שהוא נערך בטכנולוגיית "דיפ פייק". לכל אורך הצגת "דמותו" של ח"כ לפיד מצוין בבירור שהלה אינו הדובר. בתום הנאום מופיעה שקופית ובה כתוב "זה לא חייב להיות פייק". מייד אחריה מופיעה שוב הדמות, ופני הדובר הופכים לפנים של מי שגילם אותה. יתר על כן, המסר לאחר מכן קורא לח"כ לפידהאמיתילפעולכפישהמשיבה1 מעוניינת,כלומרברורשבמציאותהואאינואומר (לפחותבשלבזה)ולאאמרלפניכןאתמהשנאמרקודםלכן.כלבוחרתמןהיישובתדע לזהות מה אמת ומה לא. גם אם היא תצפה רק בחלק מהסרטון שבו הנאום של "ח"כ לפיד",הרישהכתוביתשמציינתשאיןמדוברבו,תסיר אתהחששלזיהוישגוי. עלכן אני סבור שאין ודאות, ודאי לא ודאות קרובה, להטעיית הציבור. משכך, בנסיבות אלו אין הפרה של הוראת סעיף 13 לחוק, אף בלי לבחון את התנאים האחרים המנויים בסעיף " (הדגשות לא במקור). 53 . מכאן שהשופטפוגלמן, אימץלמעשהאת העמדה כי לצורך מניעת הפרה של "איסור הפרעה" לפי סעיף 13 לחוק התעמולה, נדרש הפרסום להכיל חובת גילוי באמצעות סימון ברור שמדובר בפרסום שנעשה באופןטכנולוגי.יודגשכי השופטפוגלמןמצאלנכוןלציין כחלקמנימוקיולדחייתהעתירה,, כיה סימון הופיעלכל אורך הסרטון. 54 . עלרקעדבריםאלה,וכפישנ נמק להלן,אנוסבוריםכישימוששיטתיבבינהמלאכותיתיוצרתלהפקת דיפ-פייק ללא סימון כראוי, צריך להיות אסור. זאת משום שהוא מהווה הפרה של האיסור הקבוע בסעיף 13 לחוק ביחס ל"הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות או רשימת מועמדים אחרת או למענה". זאת עקב הפגיעה שתוארה לעיל בהרחבה. פרשנות זו מתבקשת הן מקריאה תכליתית של הסעיף,הןמתורתהמשפטשלמשפטוטכנולוגיהויישומהכחלקמדוקטרינתההגינותהמגולמתבלשונו של סעיף 13 לחוק דרכי תעמולה והן מהעקרונותהמקובלים בעולםלבינה מלאכותית אחראית., 55 . מובן שהפרשנות של הוראה זו כפופה, כמובן, לפרשנות הכללית של דיני התעמולה, כפי שפותחה בפסיקת יושבי ראש ועדות הבחירות המרכזית ובית המשפט העליון, לפיה ככל שמתקרבים לבחירות עצמן, המונח תעמולת בחירות יפורש באופן רחב, וככל שאנו מתרחקים מהבחירות – המונח יפורש בצמצום מבחןהתכלית הדומיננטית)(. 52 תב"כ 9/24 ישעתיד נ'עמותת "כןלשלום" ( 18.1.2021 ) 23 פרשנות סעיף13 בכליםשל משפט וטכנולוגיה 56 . נקודת מוצא ראשונה לבחינת אופן תחולת סעיף 13 על שימוש שיטתי בכלים טכנולוגיים להפקת דיפ- פייק הינו הנורמה הכללית החלה בישראל, הקבועה בסעיף 3 לחוק המחשבים, התשנ"ה- 1995 . 53 סעיף זה קובע עבירה על " הפקת מידע כוזב באמצעות מחשב" . כפי שעולה מהנחיית פרקליט המדינה בעניין זה: "על פי לשונו המרחיבה של סעיף 3 לחוק, למעשה כל דבר שקר מכוון עשוי לבסס את יסודות העבירה."54 57 . בהתאם לכך קובעת הנחיית הפרקליט שיקולים מנחים למקרים המתאימים להעמדה לדין. שיקולים אלה נגזרים מחומרת האיום על הערך המוגן, כוללים את הסיכון הכרוך בתוכן שהופק, מידת התכנון והתחכום שבמידע, היקף תפוצת המידע הכוזב, ומידת הנזק שנגרם או עלול היה להיגרם כתוצאה מהעברת המידע הכוזב או הפצתו. שיקולים אלה מצביעים על כך ששימוש בבינה מלאכותית להפקת תכנים סינתטי ים המתחזים לאותנטיים נכללים במעשים שיש אינטרס ציבורי במניעתם. עוד יודגש כי הפקתתוכןכוזבוהונאהבאופןכלליעשויותלהיותעבירותעלדיניםאחרים,אולםבחירתושלהמחוקק לקבוע עבירה קונקרטית ביחס לשימוש במחשב להפקת תוכן כוזב שהוא "פלט", מלמדת על הצורך לקבוע איסור קונקרטי כנגד הסיכון הקונקרטי. כלומר קיומה של עבירה ייעודית בחוק המחשבים מלמדת על החשיבות שראה המחוקק לעסוק באופן ספציפי בשימוש לרעה במחשבים.55 זאת משום שעולההחששכי עקבהזמינותשלמחשבים,האפשרויות השונותלשיבושמידע בהםעלוללהיותסיכון משמעותי יותר לשימושלרעה בהם,העלול להביאלשיבוש מידע.להתממשותו של סיכון זה יש השפעה על היכולת להסתמך על מידע ממוחשב, ועל אמינות הפלטים הממוחשבים. לנוכח חשיבותו הייחודית שלהמחשבוהמידעהממוחשבבחברההמודרנית,ישצורךלקבועאיסורים קונקרטיים שמטרתםהגנה על המחשב והמידע הממוחשב.56 דומה כי מכלול היבטים אלה רלבנטיים לשימוש בבינה מלאכותית יוצרת. 58 . עקב כך, אנו סבורים כי כאשר מדובר בשימוש בכלי של בינה מלאכותית יוצרת, באופן שנועד להקשות עלהנמעןלזהותאת האותנטיות שלהתוכן,האמורמהווההפרהלכאורהשלהנורמההספציפיתבתחום חוק המחשבים. כאשר מוסיפים ביחס לסוג השימוש את המאפיינים של שדה התעמולה הפוליטית, עולה כי מדובר במעשים שיש בהםפוטנציאל סיכוןגבוה יותר,המצדיקהתערבות שלהדין. 59 . מובן שיושבראשועדתהבחירותהמרכזיתאינומוסמךליתן צוהמונעביצועעבירהעלחוקהמחשבים (פרשת טיבי). יחד עם זאת, פשיטא שהפרת דין ובפרט בנסיבות הסיכונים שתוארו לעיל, הופכת את הפרסום,כפשוטו – להפרעה לאהוגנת,ולכן אסורגם לפי סעיף13 לחוק דרכי תעמולה. 60 . בהמשך לכך, הרובד של שימוש בכלי בינה מלאכותית,הינו ברובד הצורני שלהביטוי, בכך שהוא עוסק בהיבטים טכניים. בהתאם לכך, מאחר שמדובר בשימוש באמצעי טכנולוגי שיש בו סיכון רב, דומה כי 53 סעיף 3 לחוק המחשבים, שכותרתו "מידע כוזב או פלט כוזב" קובע כי: (א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים ( : 1 ) מעביר לאחר או מאחסן במבשח מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב; ( 2 ) כותב תוכנה,מעבירתוכנהלאחר אומאחסןתוכנהבמחשב, כדי שתוצאת השימושבה תהיהמידעכוזב או פלטכוזב,אומפעילמחשב תוךכדישימושבתוכנהכאמור.(ב) בסעיףזה,"מידעכוזב"ו"פלטכוזב"– מידעאו פלטשישבהםכדילהטעות, בהתאם למטרות השימושבהם". 54 הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.25 - מדיניות העמדה לדין על עבירה לפי סעיף 3 לחוק המחשבים - "מידע כוזב" או "פלט כוזב" ( 10.11.2016 .) 55 יודגש כי ההתייחסות לעבירה לפי סעיף 3 לא נועדה להכריע האם שימוש בבינה מלאכותית יוצרת להפקת תכנים סינתטיים שקריים הינה בהכרח עבירה פלילית, אלא להצביע על כך שהדין הקיים מכיר בסיכון שנוצר עקב פוטנציאל השימוש במחשב להפקת מידע כוזב. 56 ראו בעניין זה: מיגל דויטש, חוק המחשבים במבחן העי תים – זווית המבט של מציע החוק, שערי משפט ד(2 ,) התשס"ו, עמ' 257 ,בעמוד 265 - 263 . 24 גם התרופה מצויה ברובד הטכנולוגי הצורני, התרופה לסיכון זה הי א קודם כל סימון התוכן יציר בינה מלאכותית באופן בולט. סימון התוכן מאפשר לאזן בין התועלות הרבות בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת,לביןהחששהגבוהלהטעיה, מרפאאתהסיכון ברובד הצורני,ומאפשרחופש ביטויפוליטי מלא (ב כפוף למגבלות אחרות של הדין). למען שלמות התמונה יודגש כי כל האמור פה עוסק בהפקת תכנים יצירבינהמלאכותית,ואינועוסקבשימושבבינהמלאכותיתיוצרתבאמצעותבוטיםאינטראקטיביים, שלהם רובד סיכונים אחר וכליניהול סיכונים שונים. 61 . גישה זו המאתרת את אמצעי ניהול הסיכונים ברובד הצורני טכנולוגי, ומעצבת אותו באופן שמאפשר לאזןביןהשימושיםהשוניםבטכנולוגיה,עולהבקנהאחדעם תורתהמשפטשלמשפטוטכנולוגיה,וכן עםעקרונות מקובלים, בעלי תוקף גם בישראל, ביחסלבינה מלאכותית מהימנה. 62 . כך,כאשרעולהשאלהשלהחלתנורמהקיימתעלשימושיםחדשיםבטכנולוגיה,תורתהמשפטבתחום המשפט והטכנולוגיה מדריכה אותנו לאתר את התכלית של הנורמה, איתור הסיכונים הקונקרטיים הנובעיםמהשיבושהטכנולוגי לאותהתכלית,ועיצובכלליהתנהגותבמסגרתהנורמהשמטרתםצמצום סיכונים אלה. גישה זו מבוססת על כך שהחקיקה הינה ניטרלית טכנולוגית, ונועדה לחול על מגוון שימושים ויישומים. 63 . יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט סולברג בעניין איגוד האינטרנט, אשר גם צוטטו בידי יו"ר ועדת הבחירות בתב"כ 8/22 : "ב ידוע, כי המשפט מדדה בעצלתיים אחר חידושי העולם, וכי החקיקה אינה מדביקה אתקצב התקדמות המדעויׂשּומיו. מפרי- החוק מסתגליםלקידמהמהר יותרמאוכפיו. זו אקסיומה. לראשונים אין עּכבות; לאחרונים יש. שנים רבות חלפו מעת המצאת המחשבועדלחקיקתחוקהמחשבים,התשנ"ה- 1995 . לאחלפואזדוראושניים במונחי מחשב, והחוק כבר נמצא מיושן, כי המחוקק לא צפה – ולא יכל לצפות – את חידושי הטכנולוגיה. ]...[ גישה אקסטריטוריאלית שכזו אין לקבל. אמנם אין להרבות בחקיקה באופן שתפגע בתועלת הרבה הצפּונה באינטרנט, וגם אין טעם בחקיקה שלא ניתן יהיה לאכפה לאור מאפייני הרשת. ברם, למרחב הוירטואלי יש השפעה מוחשית בעולם הממשי – לטב ולמוטב – ועולמנּו זה לא יסכון ולא יסבול את פריקת עול המשפט מן המרחב הוירטואלי. ]...[ עם זאת, אין לכחד: הסדרה חוקית של הנעשה במרחב הוירטואלי היא מורכבת ומסובכת. קשה להגדיר את הדין הרצוי, וגם לא בנקל ניתן להחיל את הדין המצוי. לא בכדי יש שהגיעו למסקנה כי מדובר בתחום שראוי להסדרה חוקית; יש הסבורים כי הפסיקההיאהמסגרתהראויה לעשייתההתאמותהנדרשותלעידןהאינטרנט;ואלה ואלהמתלבטיםגם לגבימידת השיתוףשלקהילתמשתמשיהאינטרנט בעיצובהכללים במרחב הוירטואלי וביישומם ]...[ דומה כי הסדרה כוללת של הנושא בחוק, באופן מדוייק ובהתאמה לעידן הוירטואלי היאעדיפה.השאלההיאהאםבהעדרהסדרחקיקתיעדכניוממצה,ישבחוק,כפי נוסחו לעתהזאת,מענהמסּפקעלמנתלהניחאתהדעתבאשרלסמכותהשלהמשטרה להוציא אתהצוויםהנדונים.ביתהמשפטלענייניםמינהלייםפסקכיישלהמתיןלמוצאפיו של 25 המחוקק, וכי כל עוד לא יתוקן החוק אין ניתן להכיר בסמכותה הנ"ל של המשטרה. פסיקה זו צופנתבחּוּבה קשיים. 'תקופת המתנה' הריהי מגבילה, לעיתים מסכלת, מתן מענה הולם בתחום אכיפת החוק ועשיית המשפט. גישה שכזו, ביחד עם קצב התקדמות הטכנולוגיה כמתואר, צפויה להביא לכך שדברי-חקיקה רבים לא יהיו רלוונטיים ולא ישימים. גם לאחר שייצא דבר-חקיקה מתוקן מתחת ידו של המחוקק, אין זה מן הנמנע שעד מהרה לא יהיה אף הוא רלוונטיעוד,ולכןהמתנה למחוקקלא בהכרחתביא מזור ]...[ הפשיעה באמצעות האינטרנט הולכת ומשתכללת, מחד גיסא; חוק העונשין מתקדם לאִטו, מאידך גיסא. יש צורך לגשר ביניהם. הגישור נעשה בכנסת באמצעות חקיקה, ובבית המשפט באמצעות פסיקה. מציאות החיים אינה מאפשרת להמתין לתיקון חוק העונשין ולקביעה סטטוטורית איזו עבירה ניתן לבצע באמצעות האינטרנט ואיזו לא. גם אין צורך משפטי להמתין עד שהמחוקק יסרוק את כל הוראות הדין הפלילי ויאמר לאיזו מהן יש תחולה גם באינטרנט. בית המשפט נדרש ליתן מענה לנושא קונקרטי שהובא לפניו, ולפסוק לכאן או לכאן. לא ב'חקיקה שיפוטית' עסקינן, אלא ב' יצירה שיפוטית.' אותן עבירות פליליות שנחקקו לפני שנים רבות, כשביצוען נעשה ברחובה של עיר, מבוצעות עתה בתפוצה רחבה וביתר שאת באמצעות האינטרנט. לעיתים היסוד העובדתי זהה, היסוד הנפשי זהה, התכלית החקיקתית זהה; והנזק, לעיתים מזומנות, רב וחמור עודיותרבמימד הוירטואלי. למותר לציין, כי עודנו כבולים במגבלות הלשון, ולא נוכל לחרוג מגבולותיה על מנת לפרוׂש מצודתנו על כל מה שנתפׂש כחטא, עוון, פשע או עוולה בעולם ה'ממשי,' ונחזה להיות ככזה גם במרחבהוירטואלי.יחד עםזאת, תכליתהחקיקה, המשותפתבדרך כלל לאותן עבירות,ביןאם הןנעשותפה, ביןאם שם,מחייבתלעשות מאמץפרשניעל מנת למנועיצירתפרצותמלאכותיות באכיפתהדיןהפלילי,שנִזקןרב"(ההדגשותבמקור.) 57 64 . החשיבות בפרשנות עדכנית של הדין הקיים, תוך הפנמה של איומים שמייצרות טכנולוגיות חדשות, שלאנצפו בעת חקיקתו, הוא חיוני כאשרעלהכף מונחים אינטרסים ציבורים כבדי משקלכגון ביטחון לאומי,סדרציבורי,טוהרהבחירותוזכויותיסודשלהאזרחים,ובמקרהזה- הזכותלבחורללאהשפעה בלתי הוגנתוגניבת דעת. זאת בניגוד למצבים בהם השלטון הוא זה שמבקש להוסיף באמצעות פרשנות יצירתית סמכויות שלטוניות הפוגעות בזכויות אדם, המתאפשרות לו בשל חידושים טכנולוגיים, תוך עקיפת הצורך בהסמכה מפורשת בחוק ( ר', למשל, בג"ץ 8298/22 הסנגוריה הציבורית נ' היועצת המשפטיתלממשלה (נבו31.8.2025 ),בפסקה95 ואילךלפסקדינושלהמשנהלנשיא, השופטסולברג.) 65 . דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר בוחנים את העקרונות המתהווים בישום תפיסות אלה ביחס לבינה מלאכותית. עקרונות אלה כוללים פיתוח זהיר של כללי התנהגות אחראית ביחס לבינה מלאכותית, בהתבסס על העקרונות המקובלים במדינות המפותחות, ותוך התאמה של העקרונות 57 עע"מ 3782/12 מפקד מחוז תלאביב-יפובמשטרת ישראל נ' איגוד האינטרנטהישראלי ( 24.3.2013 ),בפסקה 23 . 26 להקשרהשימושוהסיכוןלזכויותיסודואינטרסיםציבורים.58 גישהזוהינהבהלימהמלאהלהתפתחות של תורתהמשפט בתחוםהמשפטוהטכנולוגיה. 66 . כך,וכפי שניתןלראותמהפעילותהממשלתית בנושא זה, אופן יישוםהעקרונותנשע ן על תורתהמשפט המתפתחת בתחום זה כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון בעניין י ישום הוראות הדין הקיים על תופעות טכנולוגיות חדשות, והנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.2500 . 59 העקרונות המוצעים ליישום בתחום הבינה המלאכותית המה ימנה שמים דגש על ניהול סיכונים ענפי בידי הגורם האחראי, באופן שכללי ההתנהגות לא יוחלו באופן גורף.60 גישה זו תיושם להלן בכל הקשור להמלצות המוצעות בעניין סימון בינה מלאכותית. 67 . ניתןלומרכיגישהזומעודדתאתהגישההפרשניתהתכליתית,תוךשהיאמציידתאותהבמידעובכלים נדרשים על מנת להתאים את הוראות הדין לשימושים הטכנולוגים החדשים. הדגמה לגישה זו ניתן לראותגם בדו"ח הצוותהבין- משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי.61 עקרונות בינה מלאכותית מהימנה ,אחריותיות ,גילוי וחובת סימון 68 . כפישמצייןמסמך עקרונותהמדיניות, מערכות"בינה מלאכותיתיוצרת"מסוגלותליצורתוכןמסוגים שונים," המאתגרתאתהיכולתהאנושיתלהבחיןביןתוכןאמיתילביןכזהאשרנוצרעלידימכונה." 62 69 . בהתייחס לעקרונות בינה מלאכותית "מהימנה"63 , שמטרתם התמודדות עם הסיכונים מבינה מלאכותיתבאופןשמאפשרמיצויהתועלותממנה,עיקרוןרלבנטיראשון הואעיקרוןה-"אחריותיות". בהתאם לעיקרון זה "מפתחי בינה מלאכותית, מפעיליה או המשתמשים בה יגלו אחריות לתפקודה התקין, ולקיום העקרונות האתיים האחרים בפעילותם, בין היתר בשים לב לתפיסות מקובלות של ניהולסיכוניםולאפשרויותהטכנולוגיותהזמינות." עיקרוןהאחריותיותנועדלאפשרחדשנותושימוש בבינהמלאכותית,עלאףהסיכונים,אולם לצדזאת מצפהכיהשימושייעשהבאופן אחראיותוךניהול הסיכונים שנוצרים כתוצאה מהשימוש בטכנולוגיה.64 70 . עיקרון רלבנטי שני הינו "עיקרון השקיפות והסברתיות" הקובע כי "בפיתוח בינה מלאכותית ובשימוש בה, יש להביא בחשבון, בשים לב למג וון השיקולים הנוגעים לעניין, את הצורך ליידע מי שבא במגע עם 58 ראו במסמך ה עקרונות, הערת שוליים 4 לעיל, לגבי ק ידום רגולציה ענפית ולא חקיקת מסגרת רוחבית ( עמ' 92 ,) התחשבות ברגולציה במדינותהמפותחותובארגוניםהבינלאומיים( עמוד 94 ,)אימוץ עקרונות אתיים בהתבססעל עקרונותה- OECD ( עמוד 102 .) שם, ביחס לגישה הפרשנית הכללית בעמ' 24 - 23 , המצטטת אף היא את עמדתו של המשנה לנשיא סולברג בעניין איגוד 59 האינטרנט. 60 שם, בעמוד 94 . 61 דוח הסקטור הפיננסי, הערת שוליים 4 לעיל. 62 מסמך ה עקרונות, הערת שוליים 4 לעיל,בעמ'8 . 63 כמפורטשם,בעמ' 103 , עקרונותאלהמבוססים על המלצותה- OECD בנושאזה, שהינן הסטנדרט הראשון והמוביל במדינות המפותחות. 64 שם, בעמ' 109 - 108 : "עיקרון האחריותיות נועד לבסס את קיומו של "גורם אחראי" לבינה מלאכותית, שעשוי להיות למשל המפתח או המפעילשל מערכת מבוססתבינהמלאכותית... אחריות זו משמעה בין היתרהצורךלנקוטאמצעיםלתפקודההתקין, לפעוללצמצם אתהחשש לפגיעהבזכויותיסוד ובאינטרסיםציבורים, ולשאוףלקיוםהעקרונותשתוארולעיל. אופן ההתמודדות עם הסיכונים ויישום העקרונות מבוסס על אמצעים סבירים ויכולת צפיות סבירה, לפי מידת ההתפתחות הטכנולוגית. העיקרון משרתגם אתהיכולת לבצע בקרה בידיגורםבלתיתלוי, במקריםהרלוונטיים,בנוגע לאופןהפיתוח של בינה מלאכותיתוהשימוש בה. עיקרון זה מבטא אמון בגורמים האמורים, ומאפשר להם לפעול בתנאי שינהגו כמי שאחראיים לבינה המלאכותית. הוא מאפשר לגשר בין העקרונות המפורטים לעיל, לבין החדשנות המבוצעת בפועל בידי ארגונים המפתחים או משתמשים בבינה מלאכותית. עיקרון האחריותיות משקף את התפיסה הבסיסית שלפיה ראוי כי מי שיוצר את הסיכון יתמודדאיתו ויהיה אחראי לו,בלי להחצין את הסיכון לצדדיםאחרים". 27 בינה מלאכותית על כך, בהתחשב במידת השפעה, השלכותיה על מי שמושפע ממנה והאפשרויות הטכנולוגיות הזמינות".65 71 . כדוגמא ליישום גישה זו, בדוח על בינה מלאכותית במגזר הפיננסי, שנערך בין שנת 2024 ל– 2025 , כבר מתייחסיםהכותביםבאופןמפורשלסיכוניםהנובעיםמבינהמלאכותיתיוצרתליצירתתכניdeepfake . בהקשר זה בחרו עורכי הדוח לייחד עיסוק בנושא זה בשל החששות שתוכן סינתטי מוביל להשפעה על החלטות של גורמים שונים על סמך אותו מידע,ובכללזה החלטות של משקיעים. 72 . בפרט, עורכי הדוח מציינים כי אמנם "בעלי אינטרס פעלו להפצת דיסאינפורמציה באמצעות ידיעות שקריות,לעיתיםתוךשימושבזהויותבדויות,אולםזמינותםותפוצתםשלכליבינהמלאכותיתמקלים על יצירתה, מגבירים את היקפה ואת התאמתה לנמענים, ולכן גם את האפקטיביות שלה בהשגת מטרות הגורם המשבש". 66 הדגשה אינה במקור.)( 73 . בהמשך לסקירת הסיכונים מציינים עורכי הדוח את הצורך להיערך בשורה של כלים מערכתיים להתמודדותעם סיכון זה, ובכללזה ניטור הפצה של דיסאינפורמציה, ובחינת כלי תגובהוהיערכות של הרגולטורים הפיננסים עצמם.67 74 . להשלמה של הסקירה נציין כי עקרונות בדבר אחריותיות ארגונים המשתמשים בבינה מלאכותית יוצרת,וסימוןתכניםיציריבינהמלאכותית,מופיעיםבמסמכיםבינלאומי יםנוספיםשישראלצדלהם, ויכוליםלסייעבחיבור שבין איתור הסיכונים לבין כלל ההתנהגותהנדרשל צמצום הסיכון. 75 . כך, אמנתמועצתאירופהבנושאבינהמלאכותית,זכויות אדם,דמוקרטיהושלטון החוק כוללתבסעיף 8לאמנהאתעיקרוןה- שקיפותוהפיקוח"" (Oversight" and Transparency " .) 68 בהתאםלעיקרון זה על צד לאמנה לנקוט צעדים, בהתאם להקשר ולסוג הסיכון, בקשר לשקיפות ביחס למערכות בינה מלאכותית,ובכלל זה זיהוישל תוכןשנוצר בידי מערכות בינה מלאכותית"". 69 76 . האמנה הינה ההסכם הבינלאומי המחייב הראשון לאסדרת השימוש בבינה מלאכותית. 70 ישראל הוזמנה לקחת חלק בגיבוש האמנה והייתה מעורבת בניסוחה. ישראל חתמה על האמנה, אולם טרם אישררה אותה.71 77 . לבסוף נציין את תהליך עקרונות הבינה המלאכותית של הירוש ימה ביחס לבינה מלאכותית יוצרת ( Generative AI .) 72 בשונה מהמסמכים הבינלאומיים שנסקרו עד כה, מסמך זה ממוקד בסוג מסוים של טכנולוגיה, "מערכות בינה מלאכותית מתקדמות" , כלומר בעיקר מערכות של מודלי שפה גדולים ( LLM ) ו- בינה מלאכותית יוצרת"" שהן רלבנטיות במיוחד להקשר הנוכחי., זו המסגרת הבינלאומית הראשונההכוללתעקרונותמנחיםוקודאתישמטרתםלקדםבטיחות,אבטחהואמינותבמערכותבינה 65 שם, בעמ' 106 . 66 דוח הסקטור הפיננסי, הערת שוליים4 לעיל, בעמ' 149 . 67 שם, בעמ' 154 . 68 ר:' the and Democracy rights, Human and Intelligence Artificial on Convention Framework CouncilofEurope https://rm.coe.int/1680afae3c . Ruleof Law (להלן - COE AI .) 69 EachPartyshalladoptormaintain measurestoensurethat :” Transparencyandoversight – "Article8 - COEAI adequatetransparencyand oversightrequirementstailoredtothespecificcontextsandrisksareinplaceinrespect of activities within the lifecycle of artificial intelligence systems, including with regard to the identification of contentgenerated by artificial intelligence systems." 70 האמנה מחייבת את מדינות האמנה ליישם את הוראותיה ביחס לשימושים בבינה מלאכותית בידי גופים ציבורים, ואילו אופן היישום של הוראות האמנה על גופים פרטים נתון לשיקול דעת המדינות והן נדרשות לדווח עלכך בלבד.ראו סעיף 3 לאמנה. 71 intelligence - artificial - on - convention - framework - intelligence/the - https://www.coe.int/en/web/artificial 72 https://www.soumu.go.jp/hiroshimaaiprocess/en/index.html 28 מלאכותיתיוצרת. המסגרת פותחהעלידימדינותה- G7 ,והצטרפואליה 56 מדינותנוספותהכוללות גם את ישראל. כפי שנראה להלן, מסגרת זו כוללת במפורש התייחסות לסימון תכנים בידי בינה מלאכותית יוצרת, והובילה לכך שהיצרניות של המודלים הגדולים כוללים מרכיב זה ביכולות שהן מפתחות. 78 . על מנת לקדם את ההשפעה של כללי התנהגות אלה בעולם טכנולוגי גלובלי, המדינות החברות נקטו צעדים מעשי ים נוסף לקידום היישום של עקרונות בינה מלאכותית מהימנה. במסגרת תהליך זה פותח "קוד התנהגות" לארגונים המפתחים מערכות בינה מלאכותית. 73 קוד התנהגות"" זה כולל גם חובה לקדם "פיתוח והטמעה של כלים לזיהוי מקור ומהימנות התוכן, כמו סימוני מים או טכניקות אחרות שיאפשרולמשתמשיםלזהותשמדוברבתוכןשנוצרבידיבינהמלאכותית". 74 בהמשךלכך, מדינ ותה- G7 השיקומסגרת דיווח וולונטרית כדי לעודד שקיפותואחריותיות בקרבארגונים המפתחים מערכות בינה מלאכותיתמתקדמות. 75 79 . בשנת 2025 כ- 24 חברות דיווח על אודות אופן עמידתם בקוד ההתנהגות ובין היתר אמזון, גוגל, OpenAI , מיקרוסופט, אנטרופיק, ו - salesforce . 76 כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן, חברות מרכזיות אלה כוללות יכולת סימון של התוכן כיציר בינה מלאכותית כחלק מהאלגוריתם , הידועה כ- "סימן מים" '"(watermark .)" 77 כאמור סימן מים טכנולוגי הינו תכונה חשובה המאפשרת למחשבים לזהות אתהתוכן כדיפ- פייק,ובהתאמהלכךלגורמיםנוספים בשרשרתהפצתהמידעלהציג מידע זה. 80 . בנוסף, חלק מהחברות דיווחו כי על מנת למנוע שינוי של הסימנים הטכנולוגים, ה ן נוקט ות בגישה רב שכבתית, הכוללת סימנים מסוגים שונים שימנעו הסרה של סימני המים. בהקשר זה יודגש כי קיומם של סימני מים טכנולוגים מאפשרים גם לפלטפורמות ההפצה, כגון פייסבוק ואינסטגרם להציג את המאפיין המלמדעל כך שמדובר בתוכןיציר בינה מלאכותית. Hiroshima Process International Code of Conduct for Organizations Developing Advanced 73 AISystems) https://www.soumu.go.jp/hiroshimaaiprocess/en/documents.html 74 Develop and deploy reliablecontentauthentication and provenance mechanisms, where technically feasible, such as watermarking orother techniquesto enableusers to identify AI-generated content. 75 HiroshimaAIProcess(HAIP)internationalcodeofconductfororganizations – OECD,G7reportingframework https://transparency.oecd.ai/ developing advanced AI systems, 76 https://transparency.oecd.ai/reports 77 על ההיבטים השונים של סימונים טכניים,ראו במסמך ההמלצות של NIST , הערת שוליים 22 לעיל. 29 81 . בטבלה שלהלן נסכם את המצגים שלחברות מרכזיות רלבנטיות בדיווחיהן. 78 חברה מנגנונים וטכנולוגיות דוגמאותליישום ומוצרים תקנים ושיתופי פעולה מרכזיים Amazon סימנימים בלתי נראים מיושם ב- Amazon Nova חברה בוועדה המנהלת של לווידאו, תמונותואודיו; (דגמי Sonic Canvas, Reel, ) ה- C2PA ; מעורבת ContentCredentials ו- Titan Image ביוזמות של AISIC NIST, (מטא- דאטהחתום Generator ; שילוב ב- ו- FMF . קריפטוגרפית.) AWS Elemental MediaConvert עבור גופי שידור. Google SynthID (סימון מים אפליקציית Gemini (בווב חברה בוועדה המנהלת של לטקסט, תמונה, וידאו ובמובייל); שילוב תקני ה- C2PA ; שחררהאת ואודיו); כלי "About C2PA בחיפוש (Search ,) SynthID-Text כקוד this image" להקשר בפרסומות (Ads וביוטיוב.) פתוח לשימוש התעשייה. ויזואלי; Content Credentials. OpenAI ContentCredentials בשימוש ב- DALL·E 3 , חברה בוועדה המנהלת של (מטא- דאטהחתום;) יצירת תמונות ב- GPT-4o, ה- C2PA ; חברה בכוח סימני מיםעמידים Sora (וידאו) ו- Voice המשימה 2.1 NIST בנושא לשינויים לאודיו; סימני Engine אודיו.)( תוכן סינתטי. מיםגלויים לווידאו. Microsoft ContentCredentials Bing ImageCreator, חברה מייסדת של ה- (מטא- דאטה); סימני LinkedIn תיוג אוטומטי,)( C2PA ; שיתוףפעולה עם מים בלתי נראים; כלי AzureOpenAI (DALL- TruePic לפיתוח שלמות תוכן (Content E); מיושם ב- Copilot, אפליקציות צילום Integrity Tools ) Designer ו- Paint . מאובטחות. לאימות מדיה מקורית. Anthropic שקיפות באמצעות ממשקה- Claude.ai ,חומרי משתתפת בקידוםתקנים דיסקליימרים, תזכורות שיווק ותיעודלמפתחים טכניים גלובליים למקור בתוך השיחה ותיוג המדגישים את טבעו של ( Provenance ) ומודעות המבהיר כי מדובר בתוכן קלאוד כעוזרAI . ציבורית דרך ה- שנוצרעל ידי AI . Transparency Hub . 78 הטבלה יוצרה באמצעות notebook LM עלבסיסדיווחי החברות המופיעות באתר הדיווח ונערכהלהבדיקה בידי אדם. 30 82 . עד כאן נסקרו הוראות רלבנטיות ממסמכי המדיניות הישראלים ומסמכים בינלאומיים שישראל הצטרפה אליהם. המשפט ההשוואתי כולל הוראות נוספות ביחס לסימון תכני בינה מלאכותית יוצרת, ובפרט תכנים סינתטיי ם,הן באופן כללי, והן ביחסלשימוש בתוכן סינתטי בתעמולה פוליטית. 83 . כך,מדינותדמוקרטיות רבותדורשותסימוןמודעותבחירותכדילהעלותאתמודעותהאזרחיםלמידע סינתטי או מידע אחר שיש בו כדי להטעות. בהקשר זה יצוין כי הדין האירופי כולל חובה משפטית מפורשת לסמן תכנים שנוצרו בידי בינה מלאכותית בסעיף 50 לחוק ה- האירופי. 79 בכל הקשור AI לתכנים חזותיים גם פותח תקן של התעשייה המאפשר לסמן באופן אחיד תכנים כאלה,80 ובהתאמה לפלטפורמות התוכן לאכוף באופן אוטומטי חובת גילוי זו. סעיף 50 מפרט חובות "שקיפות" ( transparency )שלספקים(Providers )ומפעילים(Deployers )שלמערכותבינהמלאכותיתהמצוינות בסעיף. למעשה הסעיף מטיל חובות ללא קשר לחובות אחרות המופיעות בחוק, ובנוסף לחובות שקיפות"" אחרותשעשויותלחול,כגוןעלמפתחיםשלמערכותבינהמלאכותיתבסיכוןגבוה.81 לצורך יישום סעיף זה, ובדומה לעקרונות הירושימה שתוארו לעיל, האיחוד האירופי קיים הליך היוועצות ארוךלענייןאופןקיוםהחובהעליצרנימערכותבינהמלאכותיתועלמשתמשיםבמערכותאלה,ופרסם בדצמבר2025 טיוטת כללי פעולה בנושא זה.82 84 . בהקשר של דיני הבחירות, הנושא מופיע הן בצו האירופי הקונקרטי הקשור לאחריות הפלטפורמות שצויןלעיל, וכן בחקיקה ביחסלחובות גילוי ושקיפות בפרסום פוליטי.83 85 . הוראות דומות להוראות אלה נכללות גם בחוקי בחירות ב- 20 מדינות ארה ב."84 דרישות הגילוי הנפוצות הן סימון הקובע שהתוכן "עבר מניפולציה" או מכיל "תוכן שנוצר על ידי AI " או "תוכן סינתטי הסימון צריך להיות ברור ובולט כך שצופה סביר יכול להבין אותו.".85 86 . להשלמה יצוין עוד כי לצד ההסדרים החקוקים, חלק מהפלטפורמות הטכנולוגיות המשמשות להפצת תכנים,מחייבותבהתאםלכלליהשימוששלהןסימוןתכנים סינתטי ים המופציםעלידן. כלומרהנורמה הגלובלית המתפתחת בתעשייה הינה לתמוך את יכולת הזיהוי של הציבור לגבי דיפ- פייק, כחלק מהתנהלות א חראית שמטרתה שימוש בטכנולוגיה באופן אחראי. 87 . עם זאת, כללים אלה אינה אחידים ומפעילים לעיתים מבחנים מהותיים מסוגים שונים. למשמעות החלת תנאי השימוש של הפלטפורמות בהקשר של תעמולת בחירות ראו: תב"כ 27/21 שמיר מערכות נ'ישראלביתנו, בפסקה 22 ולאסמכתאות שם. 79 content/EN/TXT/HTML/?uri=OJ:L_202401689#cpt_IV - lex.europa.eu/legal - https://eur EUAI Act, Section 50, 80 Coalition for Content Provenance and Authenticity (C2PA), https://spec.c2pa.org/specifications/specifications/2.2/index.html 81 , p. 182. ,edited by RolfSchwartmann, etal., C.F. Müller Verlag, 2025 AIAct:APracticalGuide 82 content - generated - ai - transparency - practice - code - draft - strategy.ec.europa.eu/en/library/first - https://digital 83 ראו: 2024 March Regulation (EU) 2024/900ofthe European Parliamentand of the Councilof 13 - https://eur on the transparency and targeting of political advertising (Text with EEA relevance), content/EN/TXT/HTML/?uri=OJ:L_202400900#cpt_II - ex.europa.eu/legal l 84 See TechPolicy.Press, "Regulating Election Deepfakes: A Comparison of State Laws" (Jan. 8, 2025), . laws/ - state - of - comparison -a- deepfakes - election - https://www.techpolicy.press/regulating 85 See, e.g., Cal. Elec. Code (AB 2355) (requiring that political campaign committees use the disclaimer "This ad was generated or substantially altered using artificial intelligence"); Col. HB 24-1147 (“This (image/audio/video/multimedia)hasbeeneditedanddepictsspeechorconductthatfalselyappearstobeauthentic or truthful”). 31 88 . להטלתחובתסימוןגורפתעלשימושבטכנולוגיהישתועלתגםבמובןזהשהיאתאפשרפיקוחואכיפה עלכלליםשוויםגםבידימפיציהתוכןהשונים.בדומהלדבריםשנקבעובענייןתב"כ8/21 ,קביעתכללים ברורים גם ביחסלפלטפורמותיש בו כדי להגביראתהאפקטיביות שלהסימון, צמצוםההטעיה,וסיוע משמעותי באיתורוהתמודדותעםהתערבות זרה. חהשיבות בהטלת חובת סימוןאחידה 89 . להטלת חובת סימון אחידה יש תועלת רבה ליישור מגרש המשחקים, ובהתאמה לכך לסייע גם לגורמי הביטחוןלאתרמקריםשלהתערבותזרה.מנגד,תופעותהלוואישלה,בהיותהאמצעיצורניבלבד,הינן מידתיות בשים לב לתועלות הרבות. אכן, יש להעדיף את הפשטות ואת האחידות, ולהטיל חובת סימון על כל תעמולה העושה שימוש ב תוכן סינתטי, ולו כדי למנוע את הצורך לדון בכל מקרה ומקרה באופן פרטני האםיש בשימוש משוםהפרעה אסורה לפי מבחן הבוחר הסביר. 90 . כך,יצירתכלליםמורכבים, שמותירים שיקולדעתרחבלגביחובת סימון, משמעהשמסריםסינתטיים לאיסומנו,שכןמישמפרסםיודעשגםאםתהיהתלונהעלהפרסום,ועדשתתבררהעתירהליו"רועדת הבחירות, הפרסום כבר יעשה את שלו, ישפיע על דעת הבוחר, וכשהאיום על טוהר הבחירות יתממש, לאיהיהסעדאפקטיבילמנועאותו. שנית– כיהרבהפעמיםבלתיאפשרילשיםאתהאצבעעלהנקודה שמפרידהביןתוכןהמהווההפרעהוהונאהלבי ןתוכןשניתןלהניחשהצופהבויביןלבדכימדוברבתוכן סינתטי. הניסיון מראה כי השימוש בתכנים סינתטיים מותירים לא פעם מרווח של תמיהה וחוסר ביטחוןאצלהצופההאםמדוברבתכוןמזויףאואותנטי. שלישיתוזהעיקר - השימושבדיפ- פייקעלול להיעשות כאשר אין זמןתגובהמתאים לצורך תיקון השפעתו הרבה. סיכום 91 . השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת להפקת דיפ-פייק מוביל לסיכונים משמעות יים לאינטרסים ציבורים ולזכויות יסוד, כגון ביטחון לאומי, טוהר הבחירות, אמון הציבור במידע בזירה הציבורית, הוגנות התחרות בין המפלגות, חופש הביטוי הפוליטי, וזכויות יסוד של הפרט הכוללות את יכולתו לממש באופן מלא את זכותו לבחור. מדובר בסיכונים אינהרנטיים לטכנולוגיה זו המביאים לחשש כי שימוש בה ללא נקיטת צעדים מתאימים יביא ל"הפרעה לא הוגנת לבחירות" מצד מדינות עויינותומצדמפלגות. עלרקעהאמור,מוצעלפרשאתהחוקתוךהקפדהעלחופשהביטויהפוליטישל המפלגות והיכולת שלהן להשתמש בטכנולוגיה במסגרת הדין, תוך קביעת כללי התנהגות שמטרתם מניעת הפרת "אחריותיות" והחובה לסמן תוכן סינתטי יציר בינה מלאכותית. 92 . ההגנהמפניהסיכוניםשלדיפ-פייק באופןכללי,והןמהשימושבולצורךהתערבותזרהבמרחבהסייבר, נדרשתלהיות"רבשכבתית" כלומרלכלולאמצעיםמסוגיםשוניםופעילותשלמוסדותשוניםבהתאם לסמכותם.חובתהסימוןמהווהנדבךמרכזיוראשוןהמאפשרלייעלולמקדאתמאמציההגנההשונים. 93 . בהתאםלכך, מוצעכישימוששלמפלגותאומימטעמן בבינהמלאכותיתיוצרת אואמצעיםטכנולוגיים דומים להפקת תכנים סינתטיי ם יבוצע בהתאםלכלליםהבאים: 32 א. תוכן סינתטי יסומן באופן בולט כיציר בינה מלאכותית/אמצעים טכנולוגיים, ויכלול גם סימן מים טכני, כלומר סימון טכנולוגי קריא מחשב, על גבי התוכן בדבר היותו יציר בינה מלאכותית. 86 ב. במידה שהתוכן הסינתטי מתיימר להציג תיאור עובדתי של אירועים שהתרחשו טרם הפקת ה תוכן הסינתטי, ייכלל בתמונה או בסרטון בכל זמן הצגתם, כיתוב בולט כי: "התוכן אינו מהווה תיעוד של אירועים אמיתיים אלא נוצר באמצעים טכנולוגים לצרכי תעמולה." ג. המפלגה שיצרה או מטעמה פורסםהתוכןהסינתטי תכלולאת שמה באופן בולטעל גביהתוכן (כנדרשלפי סעיף 2א1 לחוק). ד. חובת הסימון בתעמולת בחירות שכוללת תוכן סינתטי, תהיה אחידה ושוויונית כדי שהסימון יהיה משמעותי ובולט ויגשים את התכלית של מניעת הטעיה וגניבת דעת, ותכלול גם סימון מים טכני, בהתאם לכללים המקובלים. וזאת כדי שהסימון יהיה משמעותי ובולט ויגשים את התכליתשלמניעתהטעיהוגניבתדעתויקלעלבעליהענייןהשונים,גורמיהביטחון,המפלגות, כליהתקשורת, גורמי חברה אזרחית והבוחרים לזהות את אותו תוכן., 94 . בהתאם לכך מוצע לקבוע כי שימוש בבינה מלאכותית יוצרת ליצירת תוכן סינתטי, שלא בהתאם לתנאיםהמפורטיםלהלן,ייאסר,ובמיוחדבתקופההסמוכהלבחירותובכלמקרה,ייחשב "הפרעהלא הוגנת לבחירות" בניגוד לסעיף13 . 95 . יישום כללים אלה יאפשר לעשות שימוש אחראי בבינה מלאכותית תוך קידום חופש הביטוי הפוליטי וצמצום הסיכונים לפגיעה באינטרסים המוגנים על ידי החוק. לצד זאת, יישום הכללים יאפשר גם נקיטת גישה רב שכבתיתלהתמודדות עםהסיכונים השונים מתוכן סינתטי. היום: כ"ה בשבטהתשפ"ו, 12.02.2026 פרופ' ניבה אלקין – קורן עו"דעמית אשכנזי ראשתמרכזהנשיא מאיר שמגרלמשפט עמיתמחקר בכיר, מרכז הנשיא מאיר שמגרלמשפט דיגיטליוחדשנות דיגיטליוחדשנות, הפקולטהלמשפטיםע"ש בוכמן הפקולטהלמשפטיםע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת תל אביב פרופ' יששכר רוזן – צבי מנהל מרכז אדמונדולילי ספראלאתיקה הפקולטהלמשפטיםע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב 86סימןמיםטכנולוגימאפשרשמירהעלהיכולתלבדוקאתהאוטנטיותשלהקובץ,וכןמאפשרלפלטפורמותהצגתהתוכןלהציג בעצמן כיהתוכן הינו יצירבינהמלאכותית,ובכךלסייעבהבאת מידעזהלידיעתהציבורוהגנה טובהיותרמפנישימוש לרעה של גורמים זדונים המבקשיםלהסיר אתהסימן. ראו עוד להלן. 33